ויקיספר hewikibooks https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.44.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיספר שיחת ויקיספר קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה שער שיחת שער מדף שיחת מדף TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 0 27967 175437 155710 2024-12-06T17:47:23Z 2A05:BB80:3A:44C:1118:6FD5:F91:EE03 175437 wikitext text/x-wiki בשיעור זה, נלמד את בסיס השפה טוקי פונה. ניעזר בכללי הכתיב שלמדנו בשיעור הקודם על מנת לקרוא וליצור משפטים ראשונים בטוקי פונה. כמו כן, נלמד חלק מהדקדוק הבסיסי בטוקי פונה. ==מילים חדשות== להלן רשימה של המילים החדשות בשיעור זה. מומלץ לאמר אותן בקול תוך כדי קריאת משמעותן. jan – אדם meli – אישה mani – גבר mama – הורה luka – יד, או חמישה sina – אתה / את mi – אני / אנחנו jan pona – חבר / ידיד jan meli – אישה jan mani – גבר jan lawa – מנהיג, ראש jan toki – דובר, מישהו שמדבר jan suli – אדם חשוב, חכם jan lili – אדם קטן, ילד jan ken – מישהו שיכול, מסוגל jan alasa – צייד jan sitelen – סופר, כותב jan musi – מישהו שעושה דברים משעשעים jan wile – מישהו שרוצה משהו jan kili – אדם שמטפל בצמחים 21-40: פעולות toki – לדבר, לשוחח moku – לאכול kule – לצבוע, ליצור אמנות tawa – ללכת, לנוע kama – לבוא, להגיע, קורה lukin – לראות, להסתכל kili – לאכול פרי או ירק tan – בגלל, סיבה en – ו (חיבור בין שמות עצם) pilin – להרגיש lape – לישון pali – לעבוד, לעשות seme – איזה? (שאלה) luka – יד, חמישה kepeken – להשתמש kule – צבע, אמנות sama – דומה ל-, אותו דבר כמו lon – קיים, נמצא, נכון, אמיתי tan – בגלל, סיבה kama – לבוא, להגיע, קורה 41-60: חפצים ומבנים telo – מים, נוזל kili – פרי, ירק poki – קופסה, מיכל tomo – חדר, מקום סגור mama – הורה (אב או אם) kule – צבע, אמנות len – בגדים sitelen – תמונה, ציור kon – רוח, אוויר, רוחניות kasi – צמח, עץ, גבעול palisa – מקל, מוט lipu – ספר, דף, פיסת נייר kule – צבע (אופציה אחרת) kili – פרי suli – גדול, חשוב lili – קטן, לא חשוב sama – דומה, אותו דבר kule – צבע, יצירת אמנות tawa – תנועה, ללכת pali – עבודה, עשייה 61-80: תיאורים, תחושות, כיוונים walo – לבן, בהיר loje – אדום jelo – צהוב kule – צבעוני sewi – גבוה, עליון, רוחני ala – לא, אין lon – נוכח, מציאותי sama – דומה ל-, אותו דבר poka – צד, ליד tawa – ללכת, לנוע lukin – לראות, להביט pilin – להרגיש, רגש tan – בגלל, סיבה kama – לבוא, להגיע mani – כסף mama – הורה kule – צבע sama – דומה poka – צד, בחיק kule – צבע, צייר 81-100: החיים, דברים יומיומיים jan pona – חבר jan suli – אדם חשוב jan lili – ילד mama – הורה telo – מים, נוזל kili – פרי, ירק tomo – חדר, מקום סגור kule – צבע, אמנות palisa – מקל lipu – דף, נייר kule – צבע kama – להתרחש, לבוא tan – סיבה, בגלל mama – הורה, אב/אם pali – עשייה, עבודה kili – פרי kule – צבע, צבעוני sitelen – תמונה, ציור telo – מים, נוזל kule – יצירת אמנות 101-120: מילים נוספות ושימושים lon – נמצא, אמיתי ala – לא, לא קיים sewi – גבוה, רוחני kama – לבוא poki – קופסה, מיכל jan – אדם meli – אישה mani – גבר toki – דיבור, לשוחח suli – גדול lili – קטן sama – דומה ל-, אותו דבר poka – צד, ליד tawa – לנוע, ללכת kama – קורה, לבוא mama – הורה tomo – חדר, מקום סגור kule – צבע palisa – מקל, מוט lipu – דף, פיסת נייר '''הערה:''' מאחר והשפה מכילה רק כ-120 מילים, המילים תמוספרנה. ==זכר ונקבה== בטוקי פונה אין הבדל דקדוקי בין זכר ונקבה. על כן, המילה "sina" יכולה למשל להתפרש הן כ"אַת" והן כ"אתה". ==יחיד ורבים== בטוקי פונה אין הבדל של ממש בין יחיד לרבים, בהמשך נלמד על צורת הדגשה המבהירה שמדובר ברבים או ברבים מאד, אך כעת נתייחס לגופים בצורה הפשוטה שבה אפשר לפרשם הן כיחיד והן כרבים. ==זמנים== בדומה ליחיד ורבים, גם בין הזמנים השונים (עבר, הווה ועתיד), לא קיים הבדל של ממש בטוקי פונה, ומשתמשים באותה צורה בשביל לתאר זמנים שונים. כמו ביחיד ורבים, קיימת צורה להדגשה ולהבהרה שמדובר בזמן מסוים, אך לא נעשה בהם שימוש נרחב, וכעת נתייחס לכל הזמנים בשווה, כלומר המשפט יכול לתאר כל זמן שהוא. ==משפטי היכרות== להלן מופיעים שני משפטים פשוטים בטוקי פונה. תוכלו לקרוא אותם בתור "טעימה" ראשונה מהשפה הכתובה. * mi olin e sina: אני אוהב אותך. mi = אני olin = אוהב e = אֶת sina = את/ה (אֶת + את/ה = אותך) * sina moku e kili: אתה אוכל פרי. אתה = sina אוכל = moku אֶת ה = e ירק = kili ==ה' הידיעה ומושא ישיר== בטוקי פונה לא קיימת ה' הידיעה או כל תווית מיידעת אחרת (כמו בסינית). ממילא, כשנתרגם מעברית או מכל שפה אחרת שבה קיימת תווית מיידעת, נשמיט את ה' הידיעה. המילית e משמשת כקידומת ל'''מושא ישיר'''. (יחסת הג'ר בערבית ספרותית, ואקוזטיבו באספרנטו. גם באנגלית, מילת השאלה Whom תמיד מתייחסת למושא ישיר.) בעברית, המילה '''אֶת''' משמשמת כקידומת למושא ישיר מיודע (משה אכל '''את''' '''ה'''תפוח. התפוח משמש כמושא של המשפט ומכיוון שיש ה' בתחילת המילה, הוא נחשב למושא מיודע). בכדי להקל על דוברי העברית את השימוש במילית, רצוי לדמיין את כל המושאים כאילו ומופיעה בתחילתם ה' הידיעה, למרות אי קיומה של ה' הידיעה בשפה. דוגמה: המשפט "אני אוכל את הפרי" מתורגם לטוקי פונה כ-"mi moku e kili", אך גם המשפט "אני אוכל פרי" מתורגם כ-"mi moku e kili". על כן, רצוי לדמיין כאילו והמושא (במקרה זה הבננה) הוא תמיד בא יחד עם ה' הידיעה. בשל המבנה המיוחד של השפה, זה לא יגרום לשום טעות או בלבול. נסו והיווכחו! אם אנו בכל זאת מבקשים ליידע את הנאמר במשפט באופן כלשהו, אנו יכולים להיעזר במילית "ni". היא יכולה לייצג כל אחד מכינויי הרמז בעברית (הזה, הזו, ההוא וכו'), והיא תמוקם לאחר המילה שהיא מתארת. לדוגמא, משמעות המשפט "mi moku e kili ni" היא "אני אוכל פרי זה" או "אני אוכל את הפרי הזה". ==דוגמאות נוספות== * אני שותה מים / אני שותה את המים: mi moku e telo * אני שותה מים אלה / אני שותה את המים האלה: mi moku e telo ni הערה: ניתן להבחין כי המילה moku משמשת הן בשביל לתאר אכילה והן לתיאור שתייה. כעת ננסה לתרגם יחדיו מעברית לטוקי פונה את המשפט הבא: אתה אוכל פרי טוב. בשביל לתרגם כראוי, ראשית נהפוך את מושא המשפט למיודע (כביכול): אתה אוכל את המשמש הטוב. וכעת נתחיל בתרגום: אתה: sina. אוכל: moku. אֶת ה: e פרי (או ירק): kili. הטוב = (ה)טוב: pona. ממילא התרגום הנכון הוא: .sina moku e kili pona ==דו משמעות של מילים== בטוקי פונה, מילים רבות יכולות לתפקד תחת משמעויות שונות. אין מה להיבהל מכך, היות ובדרך אפשר להבין מההקשר את המשמעות המדויקת, למשל באמצעות מילית המושא הישיר, "e". נרחיב על כך בהמשך. ===שמות עצם ופעלים=== מילה יכולה לתפקד הן כשם עצם והן כפועל (כמו באנגלית). דוגמה: המילה moku משמשת גם כפועל שמשמעותו לאכול (או לשתות), וגם כשם עצם שמשמעותו אוכל או מאכל (או משקה). במשפט, mi moku e moku pona, המילה moku משמשת בפעם הראשונה כפועל (אני '''אוכל''') ובפעם השנייה כשם עצם (את ה'''אוכל''' הטוב). ===שייכות=== בשביל כינוי השייכות (שלי, שלך, שלו, וכו') בטוקי פונה משתמשים בכינויי הגוף (אני, אתה, הוא) עצמם. כלומר, mi זה גם אני וגם שלי, ו-sina זה גם אתה וגם שלך. דוגמה: sina moku e telo mi = את/ה שותה את המים שלי, או את/ה שותה מים שלי. ===צירופי מילים=== כפי שראינו לעיל, אחרי המילים "mi" ו-"sina" יבוא ישירות הפועל. מילים אלו הן היחידות מסוגן בטוקי פונה. זוג של כל שתי מילים אחרות יהפוך ל'''צירוף סמיכות''' שלהן. איך אומרים חבר בטוקי פונה, לדוגמה? משתמשים בצירוף המילים jan pona, כלומר איש + טוּב = חבר. שם העצם "טוּב" יכול לשמש גם בתור שם התואר "טוֹב", על פי ההקשר, כמו במקרה זה. דוגמה: mi olin e jan pona mi = אני אוהב את החבר שלי. ==תרגילים== נסו להבין את המשפטים הבאים: * .sina moku e telo * .sina olin e mi * .sina moku e kili mi * .mi moku e telo sina * .sina moku e telo pona * mi moku e telo ni. * sina moku e kili ni. נסו לתרגם לטוקי פונה: * אני אוהבת את החברה שלי. * את שותה מים. * אני אוכל את האפרסק שלך. * אתה אוהב את החבר שלי. * אני אכלתי את הפרי הזה. (זכרו! אין הבדל בין עבר הווה ועתיד) * אתה תשתה את המים האלו. (תרגם כ: מים זה) {{טוקי פונה ניווט| הקודם=שיעור 1: תנועות ועיצורים| הבא=שיעור 3: גוף שלישי }} [[קטגוריה:טוקי פונה]] 7l99a38g4133723kv1cigphzl859anf 175438 175437 2024-12-06T17:51:12Z 2A05:BB80:3A:44C:1118:6FD5:F91:EE03 175438 wikitext text/x-wiki בשיעור זה, נלמד את בסיס השפה טוקי פונה. ניעזר בכללי הכתיב שלמדנו בשיעור הקודם על מנת לקרוא וליצור משפטים ראשונים בטוקי פונה. כמו כן, נלמד חלק מהדקדוק הבסיסי בטוקי פונה. ==מילים חדשות== להלן רשימה של המילים החדשות בשיעור זה. מומלץ לאמר אותן בקול תוך כדי קריאת משמעותן. jan – אדם meli – אישה mani – גבר mama – הורה luka – יד, או חמישה sina – אתה / את mi – אני / אנחנו jan pona – חבר / ידיד jan meli – אישה jan mani – גבר jan lawa – מנהיג, ראש jan toki – דובר, מישהו שמדבר jan suli – אדם חשוב, חכם jan lili – אדם קטן, ילד jan ken – מישהו שיכול, מסוגל jan alasa – צייד jan sitelen – סופר, כותב jan musi – מישהו שעושה דברים משעשעים jan wile – מישהו שרוצה משהו jan kili – אדם שמטפל בצמחים 21-40: פעולות toki – לדבר, לשוחח moku – לאכול kule – לצבוע, ליצור אמנות tawa – ללכת, לנוע kama – לבוא, להגיע, קורה lukin – לראות, להסתכל kili – לאכול פרי או ירק tan – בגלל, סיבה en – ו (חיבור בין שמות עצם) pilin – להרגיש lape – לישון pali – לעבוד, לעשות seme – איזה? (שאלה) luka – יד, חמישה kepeken – להשתמש kule – צבע, אמנות sama – דומה ל-, אותו דבר כמו lon – קיים, נמצא, נכון, אמיתי tan – בגלל, סיבה kama – לבוא, להגיע, קורה 41-60: חפצים ומבנים telo – מים, נוזל kili – פרי, ירק poki – קופסה, מיכל tomo – חדר, מקום סגור mama – הורה (אב או אם) kule – צבע, אמנות len – בגדים sitelen – תמונה, ציור kon – רוח, אוויר, רוחניות kasi – צמח, עץ, גבעול palisa – מקל, מוט lipu – ספר, דף, פיסת נייר kule – צבע (אופציה אחרת) kili – פרי suli – גדול, חשוב lili – קטן, לא חשוב sama – דומה, אותו דבר kule – צבע, יצירת אמנות tawa – תנועה, ללכת pali – עבודה, עשייה 61-80: תיאורים, תחושות, כיוונים walo – לבן, בהיר loje – אדום jelo – צהוב kule – צבעוני sewi – גבוה, עליון, רוחני ala – לא, אין lon – נוכח, מציאותי sama – דומה ל-, אותו דבר poka – צד, ליד tawa – ללכת, לנוע lukin – לראות, להביט pilin – להרגיש, רגש tan – בגלל, סיבה kama – לבוא, להגיע mani – כסף mama – הורה kule – צבע sama – דומה poka – צד, בחיק kule – צבע, צייר 81-100: החיים, דברים יומיומיים jan pona – חבר jan suli – אדם חשוב jan lili – ילד mama – הורה telo – מים, נוזל kili – פרי, ירק tomo – חדר, מקום סגור kule – צבע, אמנות palisa – מקל lipu – דף, נייר kule – צבע kama – להתרחש, לבוא tan – סיבה, בגלל mama – הורה, אב/אם pali – עשייה, עבודה kili – פרי kule – צבע, צבעוני sitelen – תמונה, ציור telo – מים, נוזל kule – יצירת אמנות 101-120: מילים נוספות ושימושים lon – נמצא, אמיתי ala – לא, לא קיים sewi – גבוה, רוחני kama – לבוא poki – קופסה, מיכל jan – אדם meli – אישה mani – גבר toki – דיבור, לשוחח suli – גדול lili – קטן sama – דומה ל-, אותו דבר poka – צד, ליד tawa – לנוע, ללכת kama – קורה, לבוא mama – הורה tomo – חדר, מקום סגור kule – צבע palisa – מקל, מוט lipu – דף, פיסת נייר '''הערה:''' מאחר והשפה מכילה רק כ-120 מילים, המילים תמוספרנה. ==זכר ונקבה== בטוקי פונה אין הבדל דקדוקי בין זכר ונקבה. על כן, המילה "sina" יכולה למשל להתפרש הן כ"אַת" והן כ"אתה". ==יחיד ורבים== בטוקי פונה אין הבדל של ממש בין יחיד לרבים, בהמשך נלמד על צורת הדגשה המבהירה שמדובר ברבים או ברבים מאד, אך כעת נתייחס לגופים בצורה הפשוטה שבה אפשר לפרשם הן כיחיד והן כרבים. ==זמנים== בדומה ליחיד ורבים, גם בין הזמנים השונים (עבר, הווה ועתיד), לא קיים הבדל של ממש בטוקי פונה, ומשתמשים באותה צורה בשביל לתאר זמנים שונים. כמו ביחיד ורבים, קיימת צורה להדגשה ולהבהרה שמדובר בזמן מסוים, אך לא נעשה בהם שימוש נרחב, וכעת נתייחס לכל הזמנים בשווה, כלומר המשפט יכול לתאר כל זמן שהוא. ==משפטי היכרות== להלן מופיעים שני משפטים פשוטים בטוקי פונה. תוכלו לקרוא אותם בתור "טעימה" ראשונה מהשפה הכתובה. * mi olin e sina: אני אוהב אותך. mi = אני olin = אוהב e = אֶת sina = את/ה (אֶת + את/ה = אותך) * sina moku e kili: אתה אוכל פרי. אתה = sina אוכל = moku אֶת ה = e ירק = kili ==ה' הידיעה ומושא ישיר== בטוקי פונה לא קיימת ה' הידיעה או כל תווית מיידעת אחרת (כמו בסינית). ממילא, כשנתרגם מעברית או מכל שפה אחרת שבה קיימת תווית מיידעת, נשמיט את ה' הידיעה. המילית e משמשת כקידומת ל'''מושא ישיר'''. (יחסת הג'ר בערבית ספרותית, ואקוזטיבו באספרנטו. גם באנגלית, מילת השאלה Whom תמיד מתייחסת למושא ישיר.) בעברית, המילה '''אֶת''' משמשמת כקידומת למושא ישיר מיודע (משה אכל '''את''' '''ה'''תפוח. התפוח משמש כמושא של המשפט ומכיוון שיש ה' בתחילת המילה, הוא נחשב למושא מיודע). בכדי להקל על דוברי העברית את השימוש במילית, רצוי לדמיין את כל המושאים כאילו ומופיעה בתחילתם ה' הידיעה, למרות אי קיומה של ה' הידיעה בשפה. דוגמה: המשפט "אני אוכל את הפרי" מתורגם לטוקי פונה כ-"mi moku e kili", אך גם המשפט "אני אוכל פרי" מתורגם כ-"mi moku e kili". על כן, רצוי לדמיין כאילו והמושא (במקרה זה הבננה) הוא תמיד בא יחד עם ה' הידיעה. בשל המבנה המיוחד של השפה, זה לא יגרום לשום טעות או בלבול. נסו והיווכחו! אם אנו בכל זאת מבקשים ליידע את הנאמר במשפט באופן כלשהו, אנו יכולים להיעזר במילית "ni". היא יכולה לייצג כל אחד מכינויי הרמז בעברית (הזה, הזו, ההוא וכו'), והיא תמוקם לאחר המילה שהיא מתארת. לדוגמא, משמעות המשפט "mi moku e kili ni" היא "אני אוכל פרי זה" או "אני אוכל את הפרי הזה". ==דוגמאות נוספות== * אני שותה מים / אני שותה את המים: mi moku e telo * אני שותה מים אלה / אני שותה את המים האלה: mi moku e telo ni הערה: ניתן להבחין כי המילה moku משמשת הן בשביל לתאר אכילה והן לתיאור שתייה. כעת ננסה לתרגם יחדיו מעברית לטוקי פונה את המשפט הבא: אתה אוכל פרי טוב. בשביל לתרגם כראוי, ראשית נהפוך את מושא המשפט למיודע (כביכול): אתה אוכל את המשמש הטוב. וכעת נתחיל בתרגום: אתה: sina. אוכל: moku. אֶת ה: e פרי (או ירק): kili. הטוב = (ה)טוב: pona. ממילא התרגום הנכון הוא: .sina moku e kili pona ==דו משמעות של מילים== בטוקי פונה, מילים רבות יכולות לתפקד תחת משמעויות שונות. אין מה להיבהל מכך, היות ובדרך אפשר להבין מההקשר את המשמעות המדויקת, למשל באמצעות מילית המושא הישיר, "e". נרחיב על כך בהמשך. ===שמות עצם ופעלים=== מילה יכולה לתפקד הן כשם עצם והן כפועל (כמו באנגלית). דוגמה: המילה moku משמשת גם כפועל שמשמעותו לאכול (או לשתות), וגם כשם עצם שמשמעותו אוכל או מאכל (או משקה). במשפט, mi moku e moku pona, המילה moku משמשת בפעם הראשונה כפועל (אני '''אוכל''') ובפעם השנייה כשם עצם (את ה'''אוכל''' הטוב). ===שייכות=== בשביל כינוי השייכות (שלי, שלך, שלו, וכו') בטוקי פונה משתמשים בכינויי הגוף (אני, אתה, הוא) עצמם. כלומר, mi זה גם אני וגם שלי, ו-sina זה גם אתה וגם שלך. דוגמה: sina moku e telo mi = את/ה שותה את המים שלי, או את/ה שותה מים שלי. ===צירופי מילים=== כפי שראינו לעיל, אחרי המילים "mi" ו-"sina" יבוא ישירות הפועל. מילים אלו הן היחידות מסוגן בטוקי פונה. זוג של כל שתי מילים אחרות יהפוך ל'''צירוף סמיכות''' שלהן. איך אומרים חבר בטוקי פונה, לדוגמה? משתמשים בצירוף המילים jan pona, כלומר איש + טוּב = חבר. שם העצם "טוּב" יכול לשמש גם בתור שם התואר "טוֹב", על פי ההקשר, כמו במקרה זה. דוגמה: mi olin e jan pona mi = אני אוהב את החבר שלי. ==תרגילים== נסו להבין את המשפטים הבאים: * .sina moku e telo * .sina olin e mi * .sina moku e kili mi * .mi moku e telo sina * .sina moku e telo pona * mi moku e telo ni. * sina moku e kili ni. נסו לתרגם לטוקי פונה: * אני אוהבת את החברה שלי. * את שותה מים. * אני אוכל את האפרסק שלך. * אתה אוהב את החבר שלי. * אני אכלתי את הפרי הזה. (זכרו! אין הבדל בין עבר הווה ועתיד) * אתה תשתה את המים האלו. (תרגם כ: מים זה) {{טוקי פונה ניווט| הקודם=שיעור 1: תנועות ועיצורים| הבא=שיעור 3: גוף שלישי }} [[קטגוריה:טוקי פונה]] jnqfsyxkb4idnxyn67dg9wx3dyd80lt 0 30165 175439 2024-12-07T10:22:23Z ליאון12 9327 יצירת דף עם התוכן "בגרמנית קיימות מילות קישור רבות, אך יש כלל ברזל במילות קישור בגרמנית. אם פותחים את המשפט במילת קישור מסוימת, אז הפועל עובר לסוף המילה, חוץ מכמה מילות קישור יוצאות דופן. לדוגמה: '''wenn ich krank ''bin'', ''bleibe ich'' im bett'''- אני נשאר במיטה כשאני חולה * שימו לב שכשמילת השעבו..." 175439 wikitext text/x-wiki בגרמנית קיימות מילות קישור רבות, אך יש כלל ברזל במילות קישור בגרמנית. אם פותחים את המשפט במילת קישור מסוימת, אז הפועל עובר לסוף המילה, חוץ מכמה מילות קישור יוצאות דופן. לדוגמה: '''wenn ich krank ''bin'', ''bleibe ich'' im bett'''- אני נשאר במיטה כשאני חולה * שימו לב שכשמילת השעבוד '''wenn''' שפירושה '''כש-''' או '''אם...''' מופיעה בתחילת המשפט, הפועל עצמו עובר לסוף המשפט * דבר נוסף- שימו לב שכאשר יש מילה כלשהי שמקדימה את כינוי הגוף '''ich, du''' וכדומה, (כלומר- אני, אתה) אז המיקום במשפט מתחלף ככה שאומרים בצורה מילולית ''נשאר אני במיטה'' בניגוד למה שמקובל בעברית. אותו דבר גם לגבי כל מילה, גם אם היא אינה בהכרח מילת יחס, גם אם היא רק ביטוי זמן כגון '''היום''', '''עכשיו''', '''בבוקר''' אז מחליפים את המיקום במשפט. לדוגמה: אפשרות א- '''* ich treffe mit meinem Freund heute ''אני נפגש עם חבר היום'' אפשרות ב- heute '''treffe ich''' mit meinem Freund '''היום''' ׳׳נפגש אני׳׳ עם חבר ===מילות קישור ופעלים פריקים === מי שיותר מתקדם בגרמנית ישים לב שיש בשפה הזו פעלים פריקים המורכבים ממילת יחס מסוימת הנצמדת לפועל בצורת המקור, ולפעמים מביעה שינוי קל באופן ביצוע הפעולה, ולפעמים מביעה משמעות אחרת לגמרי. כמו שמופיע בעמוד [[https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7/%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D]] בכל מקרה, אם יש פועל המורכב מתחילית פריקה, התחילית '''אינה''' מתפרקת מהפועל, אם יש לפניו מילת שעבוד. לדוגמה: * wenn jemand '''anruft''' gib mir das Handy ''תן לי את הטלפון אם מישהו מתקשר'' המילה '''anrufen''' שפירושה ׳׳להתקשר׳׳ היא למעשה פועל פריק המורכב מהפועל '''rufen''' שפירושו ׳׳לקרוא למישהו׳׳ וגם מהתחילית '''an''' המציינת פעולה בעלת יעד ספציפי. אז זה בעצם יוצא כמו ׳׳לקרוא למישהו ספציפי׳׳ === מילות קישור נפוצות === {| class="wikitable" |+ מילות קישור המעבירות את הפועל לסוף המשפט |- ! עברית !! גרמנית |- | ש... || Dass |- | בגלל || Wegen |- | בגלל ש... || Weil |- | למרות || obwohl |- | לפני (זמן) || bevor |- | כדי ש... || damit |- | עד || bis |- | אחרי(זמן) || nachdem |- | בזמן ש... || dauernd ,während |- | כמו || wie |- | כש..., אם... || wenn |- {| class="wikitable" |+ מילות קישור ''ש'''לא''''' משנות את מיקום הפועל במשפט |- ! עברית !! גרמנית |- | או || oder |- | אבל || aber |- | ו... || und |- | אז || denn |} ekscr48hfok2e4w54koijchivpm5fy7