ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.44.0-wmf.4 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 0 1364 218300 214837 2024-11-23T20:43:12Z סרוגטורפ 17462 הרחבה 218300 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wierni podczas uroczystej mszy św. (9528524213).jpg|ממוזער|195 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דת}} ==כללי== * "[[אלוהים]] הוא לא בן דת כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." ~ [[עמנואל קאנט]] * "יש רק דת אחת, למרות שיש לה מאה גרסאות." ~ [[ג'ורג' ברנרד שו]] * "הדת בכללה מתפקדת בתור תיאטרון רב עוצמה המוסיף צבע ועומק לחיינו." ~ [[W:תמר רוס|תמר רוס]] * "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ [[וולטיר]] * "הדתיות היא עמדת התייחסות לעולם שכרוכה בפליאה וביראה, אפילו ביראת כבוד או יראת קדושה."<ref>[https://alaxon.co.il/article/%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95/ רוברט אלבין, 'מחפשים אותו והוא מוצא אותנו'], מאמר באתר אלכסון, 2018</ref> ~ רוברט אלבין * "דָּתוֹת צוֹמְחוֹת מִדֶּשֶׁן הֱיוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ מְאֹהָבִים, כָּל כָּךְ שְׁבִירִים." ~ [[מאיר ויזלטיר]] * "לכל תנועה דתית, ולמעשה לכל אדם דתי, ה[[זיכרון]] הוא עקרון מרכזי בארגון החיים הפרטיים והחברתיים." ~ [[מיכאל פייגה]] * "האמונה הטפלה היא הדת של רפי השכל." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]] * "הדת או שעושה אנשים חכמים ומוסריים, או שגורמת להם לטעון בצורה שקרית לדברים הללו." ~ [[ויליאם הזליט]] * "רק אהבת המולדת או הדת יכולות להמריץ לאורך זמן את כלל האזרחים לחתור למטרה אחת." ~ [[אלכסיס דה טוקוויל]] * "מנהיגינו עושים שימוש בדת לצורכיהם במקום שהדת תשתמש בהם לצרכיה." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12) * "דתנו מיועדת לשרש את הרוע מקרבנו, אך בניגוד לזאת אנו עושים בה שימוש כדי לכסותו, לדרבנו ולטפחו בתוכנו." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12) * "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, ה[[אמת]] שבכל הדברים." ~ [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל]] * "כמה מתחשב מצד אלוהים לארגן את העניינים כך שבכל מקום שיצא לך להיוולד הדת המקומית תמיד מתבררת להיות האחת האמיתית." ~ [[ריצ'רד דוקינס]] * "דת במינונים קיצוניים מוציאה את הרע מהאדם... אני מאמין בדת במנות קטנות. באפשרות לא להוציא את המפלצת מהאדם ובעת ובעונה אחת לעדן אותו, ללטש אותו, להוציא ממנו את הטוב שבו." ~ [[מיכה גודמן]] * "כוח המשיכה של החיים הדתיים מצוי במקום אחר לחלוטין: בעוצמה ה[[רגש]]ית וב[[נחמה]] המטאפיזית שהם מספקים. הדת מבטיחה משמעות טרנסצנדנטית, ערכים מוחלטים, סמכות ברורה וזהות נעלית." ~ [[אסף שרון]] * "האמונה אכן יכולה להיות מתגמלת; אך היא מתגמלת רק את המאמינים בה', ולא את המאמינים בתגמול." הרב [[חיים נבון]] ([https://www.makorrishon.co.il/opinion/797793/ מקור]) ==אמירות בעד הדת== * "הדת שלי היא פשוטה: הדת שלי היא טוב לב." ~ [[דלאי לאמה]] * "דת פירושה ניסיון מתחדש שוב ושוב לבוא במגע עם החיים, מהותם ומשמעותם." ~ [[פנחס שדה]] * "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "בני אדם הם מטבעם יצורים דתיים." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]] * "אין לך דת טובה כסובלנות." ~ [[ויקטור הוגו]] * "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}} * "הגיע הזמן לייסד את דת ה[[אהבה]]." ~ [[לואי אראגון]] * "מי שיש לו מדע ואמנות, יש לו גם דת; מי שחסר אותם, הבו לו דת." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "היותי דתי פירושו לשאול בהשתוקקות את השאלה על משמעות קיומנו." ~ [[W:פאול טיליך|פאול טיליך]] * "להאמין ב[[אלוהים]] משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "להתפלל פירושו להרהר במשמעותם של החיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "כל הדתות העיקריות נושאות את אותו המסר, שה[[אהבה]], הרחמים והסליחה, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הדתות כמוהן כדרכים שונות המצטלבות באותה נקודה. מה חשיבות לכך אם אנו משתמשים במסלולים שונים כדי להגיע אל אותה מטרה?" ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "הדת מלמדת את ה[[אדם]] כי ה[[אהבה]] שווה יותר מן הבינה." ~ ז'אק מאריטן * "עמים עוברים מן העולם, כתרי מלכות מתמוטטים, הכנסייה נשארת לתמיד." ~ [[נפוליאון בונפרטה]] [[קובץ:ReligionSymbol.svg|ממוזער|200px|סמלי דתות שונות. מלמעלה נגד כיוון השעון: [[יהדות]], [[נצרות]], [[טאואיזם]], [[הינדואיזם]], [[בודהיזם]] ו[[אסלאם]]]] * "ג'נטלמנים מאז ולעולם מתונים הם בדתם יותר מפשוטי העם שכן תבונתם רבה יותר." ~ ג'ון סלדן * "אין בנמצא דת ללא מסתורין." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]] * "הדת היא הכוח היחיד שבפניו אנו יכולים להתכופף מבלי להתבזות." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]] * "הרשו נא לי לתת לכם הגדרה של המוסר: [[טוב]] לקיים ולקדם את ה[[חיים]], ורע להשחיתם ולהרוס אותם. זהו מוסר עמוק ואוניברסלי בעל משמעות דתית. המוסר הוא דת." ~ [[אלברט שווייצר]] * "אמת ו[[אהבה]] הן בחינת גוף ונשמה של הדת." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "יש דברים שאנו מקבלים אותם מבחוץ ומסגלים אותם לעצמנו בתורת בעלות, אולם בהתבוננות הדתית נהפוך הוא – כאן נכנסים אנו לתוך תוכה של אמת גדולה, התובעת בעלות עלינו." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "ה[[אמנות]] היא ביטוי הכלליות באישיות, אבל הדת בגילוייה החיצוניים היא אמנות נשמת האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "הדתות הגדולות שומרות על מרכזיותן בתרבות משחר קיומה ועד היום, משום שהן מבטאות אינסטינקט אנושי קדום שמוביל לנכונות לקבל ללא ערעור סמכות על־אנושית, בתמורה לחיים של תוכן ומענה לתהיות ראשוניות וקיומיות. האמונה הדתית משקפת צורך אנושי עמוק, ולא במקרה הדתות הגדולות הן המוסדות מאריכי הימים ביותר של האנושות." ~ [[אהוד ברק]] ==אמירות נגד הדת== * "ברור, הרבה אנשים מאמינים באלוהים. הרבה אנשים גם האמינו פעם שהעולם שטוח." ~ [[ג'ודי פיקו]] * "ניתן להשוות את הדת לנוירוזה ילדותית." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "הדת התחילה כשהנוכל הראשון פגש את הטיפש הראשון." ~ [[וולטר]] * "הדת היא הווירוס המחשבתי הגדול מכולם." ~ [[ארתור סי קלארק]] * "הדת אינה אלא אשליה הנישאת על גבם של בני אדם." ~ [[ויקטור הוגו]] * "רוב הדתות מיוסדות על פחדם של הרבים ופיקחותם של המעטים." ~ [[סטנדל]] * "הדתות הן האגדות הגדולות ביותר של תודעתנו." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "פחד מפני כוח בלתי נראה, שהנפש בודה, או מדמיינת מתוך סיפורים המותרים בציבור – דת; אם לא מותרים – אמונה טפלה. וכאשר הכוח המדומיין הוא באמת כמו שאנו מדמים אותו – דת אמת." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן" * "כה קל הוא למשוך בני אדם להאמין לכל דבר מפי האנשים שזכו לאמונם, אשר בדרכי נועם ובזריזות לשון ישתלטו על הפחד והבורות שלהם. לכן, בכל מקום דאגו המייסדים והמחוקקים הראשונים של ה[[מדינה|מדינות]] – שתכליתם לא הייתה אלא לשמור על בני העם שיהיו צייתנים ויחיו בשלום – ראשית להטביע בנפשם של בני העם אמונה שאותם צווים שהם נתנו אין לחשוב אותם כפרי המצאתם אלא כנובעים מגזירותיו של איזה אל." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן", חלק ראשון, פרק י"ב * "מדוע רואים לעתים קרובות כל כך את האדוקים כה קשוחים, כה רגזנים, כה בלתי חברותיים? משום שהם כפו על עצמם משימה שאינה טבעית להם. הם סובלים, וכאשר סובלים – מנסים לגרום גם לאחרים [[סבל]]." ~ [[דני דידרו]], "אחיינו של ראמו" * "כל הדתות הן באותה המידה נשגבות בעיני הבור, שימושיות בעיני הפוליטיקאי ומגוחכות בעיני הפילוסוף." ~ [[לוקרטיוס]] * "הדת היא אנחת היצור המדוכא, הלב בעולם חסר לב, והנשימה בתנאי חוסר נשימה. הדת היא האופיום להמונים." ~ [[קרל מרקס]] * "מנעו ממני כל ידיעה וכל עניין שאינו נכנס בכלל לימוד התורה... כל לימודיי היו עניינים שהטילו אחרים עליי ולא שבחרתי אני בהם בחפץ לב." ~ משה לייב ליליינבלום, [[כתבים אוטוביוגרפיים]] * "דת היא עלבון לכבוד האנושות. איתה ובלעדיה, אנשים טובים עושים מעשים טובים ואנשים רעים עושים מעשים רעים, אבל כדי שאנשים טובים יעשו מעשים רעים, צריך את הדת." ~ [[w:סטיבן ויינברג|סטיבן ויינברג]] * "הדת היא כספו המזויף של הייאוש." ~ מוריס שאפלן * "כל הדתות מרושעות, כולן מבוססות על דם; כיוון שכולן מבוססות בעיקרון על העלאת קורבן. זאת אומרת, ההקרבה הנצחית של האנושות בשביל הנקם שאינו יודע שובע של האלוהי." ~ [[מיכאיל באקונין]] * "כל הדתות הן אותו הדבר: דת היא בבסיסה [[אשמה]], עם חגים שונים." ~ קייטי לדמאן * "דת, אפילו אם היא קוראת לעצמה דת האהבה, חייבת להיות קשה ובלתי אוהבת לאלו שלא שייכים אליה." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "באמריקה יש חופש דת, אבל אני לא בטוח איזו דת היא חופשית." * "בשביל אנשים מסוימים הדת מרפאת את הנשמה, בשביל אחרים היא מרעילה את המוח." ~ [[קרל סייגן]] * "אני משוכנע כי דתות עושות נזק בדיוק כמו שהן לא נכונות." ~ [[ברטראנד ראסל]] * "הדת היא משהו שנשאר מהילדותיות האינטליגנציה שלנו; היא תיעלם ברגע שנאמץ את המדע וההיגיון כמדריכנו." ~ [[ברטראנד ראסל]] * "לדת לא מגיע יותר כבוד מאשר ערימת זבל." ~ [[מארק טוויין]] * "כפירה היא חייה של הדת. אמונה גורמת לכפירה. אין כופרים בדת מתה." ~ [[אנדרה סוארה]] * "ככל שבמדובר בבולשיט אתה חייב לעמוד ביראת כבוד אל מול האלופה של כל הזמנים בהבטחות שקריות וטענות מופרזות: הדת, שום תחרות." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "הדת היא שנאה, הדת היא חרדה, הדת היא מלחמה, הדת היא זנות, הדת היא תועבה, הדת היא זונה." ~ סולן להקת המטאל סלייר טום אראיה * "הדת היא אשליה שלוקחת את כוחה מכך שהיא פונה אל האינסטינקטים הבסיסים של יצרנו." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "בכל מה שקשור לדת של ימינו, היא כל כך מזויפת... הדת היא כולה הונאה." ~ [[תומאס אדיסון]] * "חלק מכם אומרים שהדת עושה אנשים מאושרים. כך גם גז צחוק." ~ קלראנס דראו * "אני לא חושב שהסיבה האמיתית שאנשים מקבלים את הדת קשורה לטיעונים. הם מקבלים את הדת על בסיס רגשי. לרוב אומרים לאנשים שזה דבר רע מאוד לתקוף את הדת כי הדת עושה אנשים מוסרים. כך אמרו לי; ועדיין לא שמתי לב לזה." ~ [[גלילאו גליליי]] * "דת היא רעל." ~ [[מאו דזה-דונג]] * "כשאלוהים עצמו לא יהיה קיים, הדת תהיה עדיין אלוהית וקדושה." ~ [[שארל בודלר]] * "אמונה היא בּוּרוּת מלאת תקווה." * "הדת נדרשה עבור הנבערים מדעת והחכמים האמינו בה, ובכך היא אינה דומה לדבר מודע." ~ ז'וזף דה מסטר * "וביום השמיני אמר אלוהים: 'אוקיי [[w:חוק מרפי|מרפי]], קח פיקוד'." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "אם אלוהים באמת היה רוצה שנשמור [[מצווה|מצוות]], הוא היה מתאים אותן לבני אדם." ~ [[w:לאונרד כהן|לאונרד כהן]] * "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ [[שלום חנוך]] * "הדת נחשבת בעיני ההמונים כנכונה, בעיני הפיקחים כשקרית ובעיני המנהיגים כמועילה." ~ מיוחס ל[[סנקה]] * "תודה לאל, אני אתאיסט." ~ [[לואיס בוניואל]] * "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ [[היינריך היינה]] * "[[הומור]] ודת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת." ~ [[מילן קונדרה]] * "הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא." ~ [[ראלף וולדו אמרסון]] ==לב טולסטוי== [[קובץ:Ilya Efimovich Repin (1844-1930) - Portrait of Leo Tolstoy (1887).jpg|שמאל|ממוזער|175px|"מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות."]] * "האמונה היא כוח החיים." * "רע לאדם אשר אין לו דבר למות למענו." * "הוטבלתי וחונכתי כבן לדת נוצרית [[W:הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|פרבוסלבית]]. הורו לי את האמונה הזאת מילדותי, ובכל שנות בחרותי ונעוריי. אך כאשר בהיותי בן שמונה עשרה סיימתי את שנת הלימודים השנייה באוניברסיטה, כבר לא האמנתי בדבר ממה שלימדוני." * "בני אדם חיים כמו שחיים כולם, וכולם חיים בהתבסס על יסודות שלא זאת בלבד שאין להם שום דבר מן המשותף עם עיקרי האמונה, אלא על פי רוב הם הפוכים בתכלית. עיקרי האמונה אינם חלק מהחיים." * "כאז כן היום, הכרה ודבקות מוצהרות בפרבוסלביות אפשר למצוא על פי רוב בבני אדם קהי תפיסה, אכזריים ולא מוסריים, הרואים את עצמם כחשובים מאוד. ואילו חוכמה, הגינות, יושר, טוב לב ומוסריות מצויים על פי רוב בבני אדם שמעידים על עצמם כמי שאינם מאמינים." * "אמונה שאדם קיבל מתוך אמון והוסיף להחזיק בה תחת לחץ חיצוני, מתמוססת מעט מעט בהשפעת ידע וניסיון חיים הנוגדים את האמונה, ולעתים קרובות מאוד האדם חי שנים ארוכות ומדמה לחשוב שהאמונה שנמסרה לו מילדות שלמה בקרבו, אף שמזמן לא נותר ממנה זכר." * "המקום שחשב שיש בו אמונה כבר מזמן ריק ממנה, ולכן המילים שהוא אומר, וההצטלבויות, והקידות שהוא קד בשעת עמידתו בתפילה הנָּן פעולות שאין בהן כל טעם. משהכיר בחוסר הטעם שבהן, לא היה מסוגל עוד להמשיך בכך." * "כך קרה וכך קורה, אני סבור, לרובם המכריע של בני אדם... כוונתי לבני אדם הדוברים אמת בלבבם, ולא לאלה שעושים את עצם נושא האמונה אמצעי להשגת מטרות ארעיות כלשהן." * "הפסקתי להאמין במה שניטע בי מילדות, אבל האמנתי במשהו. במה האמנתי, בשום אופן לא הייתי יכול לומר זאת. האמנתי באלוהים, או ליתר דיוק, לא שללתי את קיומו של אלוהים, אבל איזה אלוהים, לא הייתי יכול לומר זאת. לא שללתי גם את [[ישו]] ואת תורתו, אך במה גלומה תורתו – גם זאת לא יכולתי לומר." * "היום, כשאני נזכר באותה עת, אני רואה בבירור שאמונתי... האמיתית היחידה באותה עת הייתה אמונה בשכלול עצמי. אולם במה גלום השכלול העצמי ומטרתו מהי, לא הייתי יכול לומר זאת. התאמצתי להשתכלל מבחינה רוחנית – למדתי כל מה שהיה לאל ידי ללמוד ומה שהחיים כיוונו אותי אליו; התאמצתי לשכלל את כוח רצוני – קבעתי לעצמי כללים שהשתדלתי לנהוג לפיהם." * "הכול התחיל, כמובן, בשכלול עצמי מוסרי ורוחני, אך עד מהרה החליף אותו שכלול באשר הוא, כלומר, רצון להיות טוב יותר לא בעיני עצמי ובעיני אלוהים, אלא רצון להיות טוב יותר בעיני אנשים אחרים." * "אמרתי לעצמי, בסדר, אתה תהפוך להיות מפורסם יותר מ[[W:ניקולאי גוגול|גוגול]], או [[אלכסנדר פושקין|פושקין]], או [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] או [[מולייר]], או מכל הסופרים בעולם, ואז מה? ולא מצאתי תשובה לכך." * "כל עוד האמנתי שיש משמעות לחיים, אף כי לא ידעתי להגדירה, ההשתקפות של החיים בשירה ובאמנות העניקה לי הנאה. נעים היה להסתכל על החיים דרך מבטה של האמנות." * "האם ישנה איזושהי משמעות לחיים שהמוות המחכה לי לא יהרוס אותה?" * "מהי המשמעות שמיליוני בני אדם רגילים שחיים היום וחיו בעבר נתנו לחייהם?" * "הייתי מוכן עתה לקבל על עצמי כל אמונה בתנאי שלא תסתור את ההיגיון, והתחלתי ללמוד מספרים על [[בודהיזם]] ועל [[אסלאם]] ויותר מכול על ה[[נצרות]]." * "בניגוד אלינו, שככל שאנו חכמים יותר, כך הבנתנו את משמעות החיים פוחתת, ואנו רואים את הסבל והמוות כרוע אירוני, האנשים הללו חיים וסובלים, והם מתייחסים לסבל ולמוות בשלווה." * "אין זה משנה מהן התשובות שהאמונה מספקת, כשלעצמה היא מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות." * "באמונה בלבד נמצא את המשמעות והאפשרות לחיות." * "אמונה פירושה הייתה ידיעת משמעות החיים." * "[[אהבה]] אנושית עלולה להפוך מאהבה לשנאה; אהבה אלוהית איננה משתנה." * "הוא לא יושג בשכל, אלא יושג בחיים." ~ הבונה החופשי בשיחה עם פייר על אלוהים. * "השתדל במחשבות רבות על המוות להגיע לידי כך, שהמוות לא יהיה עוד בעיניך אויב נורא, אלא רע וידיד הבא לפדות מענות-חיי-העולם-הזה את הנפש היגעה במעשים טובים ולהוליכה אל מקום מתן-שכרה ומנוחתה." ~ הבונה החופשי לפייר על מידת "אהבת המוות" * "אם נתחיל אנו לדון ולהתדיין בכל דבר, אז לא יישאר שום דבר קדוש. אז נאמר שאין אלוהים, שאין כלום..." * "שים-לב אל עצמך, שים כבלים על רגשותיך, וחפש את האושר לא בתאוותיך, אלא בלבך פנימה. מעיין-הישועה לא מחוצה לנו, כי אם בתוכנו." ==ארתור שופנהאואר== [[קובץ:Schopenhauer print with signature.jpg|שמאל|ממוזער|160 פיקסלים|"את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות"]] * "הידע והדת לא מסתדרים ביחד." * "המוסר האמיתי אינו זקוק לדת." * "הדת מציגה את ה[[פילוסופיה]] באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים." * "הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית." * "בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן." * "את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות." * "כמו שהניסיון לכפות אהבה יוצר שנאה, הניסיון לכפות דת יוצר כפירה." * "בדת היהודית והנוצרית אין זכויות לַחַיות." * "לומר כי היקום הוא אלוהים, רק משנה את המילים, אך לא מסביר את הדברים." * "הידע חזק מן האמונה, והפילוסופיה חזקה מן הדת." * "הדת היא מלאכת מחשבת של אימון חיות, היא מאמנת בני אדם באשר לאיך הם צריכים לחשוב." ==אברהם יהושע השל== [[קובץ:Heschel.JPG|ממוזער|148 פיקסלים|"אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים."]] {{הפניה לערך מורחב|אלוהים מבקש את האדם}} * "הדת כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם." * "הדת אינה שמורת טבע, פיסת זמן המיועדת להתקהלויות רבות רושם וחמורות סבר בימי חג ומועד." * "הדת מבקשת ללמד אותנו ששום פעולה אינה שבלונית, שכל רגע ורגע הוא אירוע מיוחד." * "[[מצווה]] מהי? תפילה בצורת מעשה. להתפלל פירושו לחוש את נוכחותו. 'בכל דרכיך דעהו'." * "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?" * "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות." * "כשם שיש בנו יצר לחיות כך יש בנו יצר לשרת מטרות רוחניות החורגות מן האינטרסים שלנו." * "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה." * "אהבת [[אדם]] היא הדרך אל אהבת אלוהים." * "אנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר של חיי הרוח לאו דווקא ברגעים נדירים של אקסטזה. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת במקום שבו אנו ניצבים, וניתן להעפיל אליה באמצעות מעשים יום־יומיים. " * "ככל שמדרגת ההכרה הרוחנית גבוהה יותר, כך גדלה מידת הרגישות לאחֵר וגדל העניין בו." ==אלברט איינשטיין== [[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|"התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה."]] * "אני בלתי מאמין אדוק מאוד. זוהי דת מסוג חדש־משהו." * "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט." * "אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי." * "מה הטעם לחיינו? מהו הטעם לחיי היצורים בכלל? לדעת תשובה לשאלה זו – משמעו להיות דתי." * "מדע ללא אמונה הוא צולע, אמונה ללא מדע היא עיוורת." * "בשבילי, הדת היהודית, כמו כל דת אחרת, היא גלגול של האמונות התפלות הילדותיות ביותר." * "הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית בלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא מושג האל שלי." * "אינני יכול להבין את הרעיון של אל אישי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני־האדם... הדתיות שלי מתבטאת בהערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף, המגלה את עצמה באותו מעט מזעיר שאנו... מסוגלים להבין מתוך המציאות." * "אנחנו כמו [[ילדות|ילד]] קטן שנכנס לספרייה ענקית המלאה בספרים בכל מיני שפות, הילד יודע שמישהו היה צריך לכתוב את הספרים האלה, אבל הוא לא יודע איך. הילד לא מכיר את השפה שבה הספרים כתובים. הילד מבחין בסדר (תכנון) מסתורי של הספרים, אך עדיין לא מכיר את הכותב." * "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי." * "מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר – שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין בהשגחה פרטית ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו." * "מעולם לא ייחסתי ל[[טבע]] תכלית או מטרה, או שום דבר שאפשר להבינו כאנתרופומורפי. מה שאני רואה בטבע זה מבנה רב־הוד שאנו יכולים להבינו רק באופן מאוד לא מושלם, ודבר זה חייב למלא את האדם החושב רגשות ענווה. זו היא תחושה דתית אמיתית שאין לה מאומה מיסטיציזם." * "הרגש היפה ביותר שביכולתנו לחוות הוא המסתורין. ה[[רגש]] היסודי הזה הוא המקור לכל אמנות אמיתית ולכל מדע אמיתי. מי שרגש זה זר לו ואינו יכול לעצור מהילוכו מרוב פלא ולעמוד נפעם, הוא טוב כמת, עיניו עצומות. הייתה זו החוויה של המסתורין – אף אם מהולה בפחד – שהולידו את הדת. הידע על קיומו של משהו שאיננו יכולים לרדת לעומקו; תפיסותינו את ה[[תבונה]] העמוקה ביותר ואת היופי הקורן ביותר, הנגישים לשכלנו רק בצורותיהם הראשוניות ביותר: ידע זה ורגש זה מכוננים את הדתיות האמיתית. במובן זה, ורק במובן זה, אני אדם דתי מאד." ~ מתוך "העולם כפי שהוא נראה בעיני" * "למדען אין שום תועלת בדת של פחד, או בדת חברתית או מוסרית. אל שמתגמל ומעניש הוא בשבילו בלתי מתקבל על הדעת מהסיבה הפשוטה שפעולותיו של אדם נקבעות על פי מחויבות חיצונית ופנימית, כך שבעיני האלוהים האדם לא יכול להיות אחראי על פעולותיו, יותר משעצם דומם יכול להיות אחראי על התנודות שהוא חווה. המדע הואשם עקב כך בחתירה תחת המוסר – אך האשמה זו אינה צודקת. התנהגותו המוסרית של האדם צריכה להיות מבוססת על דאגה, חינוך, וקשרים וצרכים חברתיים; אין צורך באף בסיס דתי. אין ספק שהאדם יחיה באופן מעורר חמלה אם יצטרך להיות מרוסן על ידי פחד מעונש ותקווה לתגמול לאחר המוות." * "המילה 'אלוהים' היא בעבורי שום דבר פרט לתוצר של חולשה אנושית, והתנ"ך הוא אוסף של אגדות נכבדות אך עדיין פרימיטיביות – ואף על פי כן ילדותיות. אף פירוש שלו, מעודן ככל שיהיה, לא יוכל לשנות זאת מבחינתי. הפירושים המעודנים הללו הם כל כך מגוונים בטבעם עד שכמעט ואין להם קשר לטקסט המקורי." * "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." * "הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי [מאניש] שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. בנוסף איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותיי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם." ==ישעיהו ליבוביץ== [[קובץ:Yeshayahu Leibowitz.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|" 'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."]] * " 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. בכך התורה שוללת, כבר בפסוקה הראשון, את האלילוּת, את האתאיזם, ואת הפנתיאיזם." * "האמונה הדתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רצונית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא 'עול מלכות שמים' ו'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו." * "קדושת המקרא אינה קטגוריה היסטורית או מדעית אלא קטגוריה דתית ; היא באה לו מן המקום שיוחד לו ביהדות שקידשה אותו. כיוצא בו, אף ערכו של המקרא אינו בערכים אנושיים או לאומיים הגלומים בו ולא בפירוטכניקה של תאורה לגויים; ערכו הוא בקדושתו." * "קיימים שני טיפוסים בדתיות: דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים, ודת שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים. 'דת של ערכים ואמונות' היא דת מעניקה – היא אמצעי־עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך לבטיו הנפשיים; תכליתה היא האדם, ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם; המקבל עליו דת זו הוא אדם נגאל (לדוגמה הנצרות). 'דת של מצוות' היא דת תובעת – היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי־שרת להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם; הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק שיש לאדם מעשיית חובתו; המקבל עליו דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה – משום שאותו ראוי לעבוד (לדוגמה יהדות). מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות, כנראה, בכל הדתות. אולם הדתות נבדלות זו מזו מבחינת עדיפות טיפוס אחד על משנהו." * "ההבדל העמוק בין האדם־כפי־שהוא־מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו־עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – 'ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יום הכיפורים); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת־חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'." * "ממהותו של המדע – הן מדע הטבע, הן "מדעי־האדם" ([[היסטוריה]], סוציולוגיה, פסיכולוגיה) – שאין הוא גורם מחנך ושאין בו משום עיצוב דמותו הנפשית והרוחנית של האדם. מן האמת שבתחום ההכרה המדעית לא ניתן לגזור שום חיוב (ושום איסור) בכל התחומים האחרים של הקיום האנושי, החומריים והרוחניים כאחד. קיים ויכוח נצחי בין הנענים לתביעה לעבוד את ה' ובין המסרבים להיענות לה. המדע אינו צד בוויכוח זה." * "אין לכתבי־הקודש בשבילנו משמעות אחרת מאשר המשמעות שניתנה לה על ידי ההלכה." * "עבודת השם, ותכליתה מנוסחת בסעיף הראשון של [[שולחן ערוך]]: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. מול הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא מעניקה לאדם, מוצגת הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא תובעת מן האדם, ואין לך ניגוד עמוק מזה." * "מבחינת האדם היהודי, התופס את יהדותו כקבלת עול מלכות שמים, ואת הגשמתה – כמאמץ לקיים תורה ומצוות, אין בעיית העימות בין הדת והמדע קיימת." * "הדת עניינה מעמדו של האדם לפני האל. מושג הקדושה אינו חל אלא על תכנים דתיים, וכל התכנים של הגות ומעש אנושיים – חולין הם." * "ישראל ההיסטורי מעולם לא חי ולא נתכוון לחיות – ומבחינה דתית אף לא נועד לחיות – מפי המקרא, והוא חי בפועל מפי ההלכה של תורה שבעל־פה." * "רק האל הוא קדוש ורק צוויו הוא מוחלט, ואילו כל ערכיו של האדם וכל החובות והתפקידים הנובעים מהם – חולין הם ואינם בעלי משמעות מוחלטת. מולדת, מדינה, עם – חובות ותפקידים נעלים הם, המחייבים לפרקים אף למעשים קשים מאד, אך לעולם אין הם נעשים קודש." * "השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי חברו, כי אם כלפי האנונימיים הגדולים – מדינה, חברה, עם, מולדת – אין להן תקדים בהלכה הפסוקה." * "יש סיטואציות היסטוריות, שבהן מוטל עלינו לקבל על עצמנו את האחריות ל[[חקיקה]] דתית, בהתאם להבנתנו את התורה הכתובה והמסורה, את ההלכה שהגיעה לידינו: חקיקת הלכה כפי שהיא צריכה להיות – על סמך הנתונים הללו – בתנאי המציאות החדשים." * " 'הגאולה' אינה עניין מרכזי ביהדות (בניגוד לנצרות – שביטלה את המצוות), והעמדתה במרכז הדת היא ביטוי לרפיון הרצון לעבוד את ה' – להפיכת הדת מעבודת ה' כתכלית האדם לרדיפה אחרי סיפוק צרכי האדם על ידי אל שנתפס כאמצעי לסיפוק צרכים אלה." * "משמעותם הדתית של המושג והמונח 'גאולה' היא שלמות קיום התורה והשלטתה בעם ישראל, ובסופו של דבר – בעולם כולו; זוהי תכלית הנמצאת במרחק אין־סופי, ולכן החתירה לקראתה נצחית." * "מדינת ישראל קמה בעקבות התעוררות פטריוטית של יהודים, שומרי תורה ופורקי עול־תורה גם יחד; היא לא קמה מתוך דחף שנבע מן התורה ולא הוקמה לשם קיום התורה. והוא־הדין ב[[מלחמת ששת הימים]] והניצחון בה." * "רק מה שנעשה מלכתחילה מתוך דחף דתי – ז.א. לשם עבודת ה' וקיום התורה, ולא לשם סיפוק אינטרס אנושי – יש לו משמעות דתית. את 'הגאולה' יש להביא על ידי המאמץ הנצחי המכוון לכך; היא איננה באה בעקבות כל מאורע היסטורי שמניעיו לא היו מכוונים לכך." * "זה אולי מגדולתה של היהדות. בכל גלגוליה, מתקופת המקרא ועד לתקופה האחרונה שבה היא עדיין קיימת כגורם חי, היא סרבה לראות בארציות ובממלכתיות את מהותה." ==ראו גם== * [[אלוהים]] * דתות: ** [[יהדות]] ** [[נצרות]] ** [[אסלאם]] * [[הדתה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=דת|ויקיספר=הקדמה לסוציולוגיה/דת|שם ויקיספר=דת|ויקישיתוף=Category:Religion|שם ויקישיתוף=דת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:נושאים]] [[קטגוריה:דת|*]] i04uifq2tokvgp06djvj2pdxxgtndl6 218307 218300 2024-11-23T23:17:47Z קליאו 9676 /* כללי */ עריכה 218307 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wierni podczas uroczystej mszy św. (9528524213).jpg|ממוזער|195 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דת}} ==כללי== * "[[אלוהים]] הוא לא בן דת כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." ~ [[עמנואל קאנט]] * "יש רק דת אחת, למרות שיש לה מאה גרסאות." ~ [[ג'ורג' ברנרד שו]] * "הדת בכללה מתפקדת בתור תיאטרון רב עוצמה המוסיף צבע ועומק לחיינו." ~ [[W:תמר רוס|תמר רוס]] * "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ [[וולטיר]] * "הדתיות היא עמדת התייחסות לעולם שכרוכה בפליאה וביראה, אפילו ביראת כבוד או יראת קדושה."<ref>[https://alaxon.co.il/article/%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95/ רוברט אלבין, 'מחפשים אותו והוא מוצא אותנו'], מאמר באתר אלכסון, 2018</ref> ~ רוברט אלבין * "דָּתוֹת צוֹמְחוֹת מִדֶּשֶׁן הֱיוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ מְאֹהָבִים, כָּל כָּךְ שְׁבִירִים." ~ [[מאיר ויזלטיר]] * "לכל תנועה דתית, ולמעשה לכל אדם דתי, ה[[זיכרון]] הוא עקרון מרכזי בארגון החיים הפרטיים והחברתיים." ~ [[מיכאל פייגה]] * "האמונה הטפלה היא הדת של רפי השכל." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]] * "הדת או שעושה אנשים חכמים ומוסריים, או שגורמת להם לטעון בצורה שקרית לדברים הללו." ~ [[ויליאם הזליט]] * "רק אהבת המולדת או הדת יכולות להמריץ לאורך זמן את כלל האזרחים לחתור למטרה אחת." ~ [[אלכסיס דה טוקוויל]] * "מנהיגינו עושים שימוש בדת לצורכיהם במקום שהדת תשתמש בהם לצרכיה." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12) * "דתנו מיועדת לשרש את הרוע מקרבנו, אך בניגוד לזאת אנו עושים בה שימוש כדי לכסותו, לדרבנו ולטפחו בתוכנו." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12) * "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, ה[[אמת]] שבכל הדברים." ~ [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל]] * "כמה מתחשב מצד אלוהים לארגן את העניינים כך שבכל מקום שיצא לך להיוולד הדת המקומית תמיד מתבררת להיות האחת האמיתית." ~ [[ריצ'רד דוקינס]] * "דת במינונים קיצוניים מוציאה את הרע מהאדם... אני מאמין בדת במנות קטנות. באפשרות לא להוציא את המפלצת מהאדם ובעת ובעונה אחת לעדן אותו, ללטש אותו, להוציא ממנו את הטוב שבו." ~ [[מיכה גודמן]] * "כוח המשיכה של החיים הדתיים מצוי במקום אחר לחלוטין: בעוצמה ה[[רגש]]ית וב[[נחמה]] המטאפיזית שהם מספקים. הדת מבטיחה משמעות טרנסצנדנטית, ערכים מוחלטים, סמכות ברורה וזהות נעלית." ~ [[אסף שרון]] * "האמונה אכן יכולה להיות מתגמלת; אך היא מתגמלת רק את המאמינים בה', ולא את המאמינים בתגמול." ~ הרב [[חיים נבון]] ([https://www.makorrishon.co.il/opinion/797793/ מקור]) ==אמירות בעד הדת== * "הדת שלי היא פשוטה: הדת שלי היא טוב לב." ~ [[דלאי לאמה]] * "דת פירושה ניסיון מתחדש שוב ושוב לבוא במגע עם החיים, מהותם ומשמעותם." ~ [[פנחס שדה]] * "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "בני אדם הם מטבעם יצורים דתיים." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]] * "אין לך דת טובה כסובלנות." ~ [[ויקטור הוגו]] * "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}} * "הגיע הזמן לייסד את דת ה[[אהבה]]." ~ [[לואי אראגון]] * "מי שיש לו מדע ואמנות, יש לו גם דת; מי שחסר אותם, הבו לו דת." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "היותי דתי פירושו לשאול בהשתוקקות את השאלה על משמעות קיומנו." ~ [[W:פאול טיליך|פאול טיליך]] * "להאמין ב[[אלוהים]] משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "להתפלל פירושו להרהר במשמעותם של החיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "כל הדתות העיקריות נושאות את אותו המסר, שה[[אהבה]], הרחמים והסליחה, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הדתות כמוהן כדרכים שונות המצטלבות באותה נקודה. מה חשיבות לכך אם אנו משתמשים במסלולים שונים כדי להגיע אל אותה מטרה?" ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "הדת מלמדת את ה[[אדם]] כי ה[[אהבה]] שווה יותר מן הבינה." ~ ז'אק מאריטן * "עמים עוברים מן העולם, כתרי מלכות מתמוטטים, הכנסייה נשארת לתמיד." ~ [[נפוליאון בונפרטה]] [[קובץ:ReligionSymbol.svg|ממוזער|200px|סמלי דתות שונות. מלמעלה נגד כיוון השעון: [[יהדות]], [[נצרות]], [[טאואיזם]], [[הינדואיזם]], [[בודהיזם]] ו[[אסלאם]]]] * "ג'נטלמנים מאז ולעולם מתונים הם בדתם יותר מפשוטי העם שכן תבונתם רבה יותר." ~ ג'ון סלדן * "אין בנמצא דת ללא מסתורין." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]] * "הדת היא הכוח היחיד שבפניו אנו יכולים להתכופף מבלי להתבזות." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]] * "הרשו נא לי לתת לכם הגדרה של המוסר: [[טוב]] לקיים ולקדם את ה[[חיים]], ורע להשחיתם ולהרוס אותם. זהו מוסר עמוק ואוניברסלי בעל משמעות דתית. המוסר הוא דת." ~ [[אלברט שווייצר]] * "אמת ו[[אהבה]] הן בחינת גוף ונשמה של הדת." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "יש דברים שאנו מקבלים אותם מבחוץ ומסגלים אותם לעצמנו בתורת בעלות, אולם בהתבוננות הדתית נהפוך הוא – כאן נכנסים אנו לתוך תוכה של אמת גדולה, התובעת בעלות עלינו." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "ה[[אמנות]] היא ביטוי הכלליות באישיות, אבל הדת בגילוייה החיצוניים היא אמנות נשמת האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "הדתות הגדולות שומרות על מרכזיותן בתרבות משחר קיומה ועד היום, משום שהן מבטאות אינסטינקט אנושי קדום שמוביל לנכונות לקבל ללא ערעור סמכות על־אנושית, בתמורה לחיים של תוכן ומענה לתהיות ראשוניות וקיומיות. האמונה הדתית משקפת צורך אנושי עמוק, ולא במקרה הדתות הגדולות הן המוסדות מאריכי הימים ביותר של האנושות." ~ [[אהוד ברק]] ==אמירות נגד הדת== * "ברור, הרבה אנשים מאמינים באלוהים. הרבה אנשים גם האמינו פעם שהעולם שטוח." ~ [[ג'ודי פיקו]] * "ניתן להשוות את הדת לנוירוזה ילדותית." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "הדת התחילה כשהנוכל הראשון פגש את הטיפש הראשון." ~ [[וולטר]] * "הדת היא הווירוס המחשבתי הגדול מכולם." ~ [[ארתור סי קלארק]] * "הדת אינה אלא אשליה הנישאת על גבם של בני אדם." ~ [[ויקטור הוגו]] * "רוב הדתות מיוסדות על פחדם של הרבים ופיקחותם של המעטים." ~ [[סטנדל]] * "הדתות הן האגדות הגדולות ביותר של תודעתנו." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "פחד מפני כוח בלתי נראה, שהנפש בודה, או מדמיינת מתוך סיפורים המותרים בציבור – דת; אם לא מותרים – אמונה טפלה. וכאשר הכוח המדומיין הוא באמת כמו שאנו מדמים אותו – דת אמת." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן" * "כה קל הוא למשוך בני אדם להאמין לכל דבר מפי האנשים שזכו לאמונם, אשר בדרכי נועם ובזריזות לשון ישתלטו על הפחד והבורות שלהם. לכן, בכל מקום דאגו המייסדים והמחוקקים הראשונים של ה[[מדינה|מדינות]] – שתכליתם לא הייתה אלא לשמור על בני העם שיהיו צייתנים ויחיו בשלום – ראשית להטביע בנפשם של בני העם אמונה שאותם צווים שהם נתנו אין לחשוב אותם כפרי המצאתם אלא כנובעים מגזירותיו של איזה אל." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן", חלק ראשון, פרק י"ב * "מדוע רואים לעתים קרובות כל כך את האדוקים כה קשוחים, כה רגזנים, כה בלתי חברותיים? משום שהם כפו על עצמם משימה שאינה טבעית להם. הם סובלים, וכאשר סובלים – מנסים לגרום גם לאחרים [[סבל]]." ~ [[דני דידרו]], "אחיינו של ראמו" * "כל הדתות הן באותה המידה נשגבות בעיני הבור, שימושיות בעיני הפוליטיקאי ומגוחכות בעיני הפילוסוף." ~ [[לוקרטיוס]] * "הדת היא אנחת היצור המדוכא, הלב בעולם חסר לב, והנשימה בתנאי חוסר נשימה. הדת היא האופיום להמונים." ~ [[קרל מרקס]] * "מנעו ממני כל ידיעה וכל עניין שאינו נכנס בכלל לימוד התורה... כל לימודיי היו עניינים שהטילו אחרים עליי ולא שבחרתי אני בהם בחפץ לב." ~ משה לייב ליליינבלום, [[כתבים אוטוביוגרפיים]] * "דת היא עלבון לכבוד האנושות. איתה ובלעדיה, אנשים טובים עושים מעשים טובים ואנשים רעים עושים מעשים רעים, אבל כדי שאנשים טובים יעשו מעשים רעים, צריך את הדת." ~ [[w:סטיבן ויינברג|סטיבן ויינברג]] * "הדת היא כספו המזויף של הייאוש." ~ מוריס שאפלן * "כל הדתות מרושעות, כולן מבוססות על דם; כיוון שכולן מבוססות בעיקרון על העלאת קורבן. זאת אומרת, ההקרבה הנצחית של האנושות בשביל הנקם שאינו יודע שובע של האלוהי." ~ [[מיכאיל באקונין]] * "כל הדתות הן אותו הדבר: דת היא בבסיסה [[אשמה]], עם חגים שונים." ~ קייטי לדמאן * "דת, אפילו אם היא קוראת לעצמה דת האהבה, חייבת להיות קשה ובלתי אוהבת לאלו שלא שייכים אליה." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "באמריקה יש חופש דת, אבל אני לא בטוח איזו דת היא חופשית." * "בשביל אנשים מסוימים הדת מרפאת את הנשמה, בשביל אחרים היא מרעילה את המוח." ~ [[קרל סייגן]] * "אני משוכנע כי דתות עושות נזק בדיוק כמו שהן לא נכונות." ~ [[ברטראנד ראסל]] * "הדת היא משהו שנשאר מהילדותיות האינטליגנציה שלנו; היא תיעלם ברגע שנאמץ את המדע וההיגיון כמדריכנו." ~ [[ברטראנד ראסל]] * "לדת לא מגיע יותר כבוד מאשר ערימת זבל." ~ [[מארק טוויין]] * "כפירה היא חייה של הדת. אמונה גורמת לכפירה. אין כופרים בדת מתה." ~ [[אנדרה סוארה]] * "ככל שבמדובר בבולשיט אתה חייב לעמוד ביראת כבוד אל מול האלופה של כל הזמנים בהבטחות שקריות וטענות מופרזות: הדת, שום תחרות." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "הדת היא שנאה, הדת היא חרדה, הדת היא מלחמה, הדת היא זנות, הדת היא תועבה, הדת היא זונה." ~ סולן להקת המטאל סלייר טום אראיה * "הדת היא אשליה שלוקחת את כוחה מכך שהיא פונה אל האינסטינקטים הבסיסים של יצרנו." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "בכל מה שקשור לדת של ימינו, היא כל כך מזויפת... הדת היא כולה הונאה." ~ [[תומאס אדיסון]] * "חלק מכם אומרים שהדת עושה אנשים מאושרים. כך גם גז צחוק." ~ קלראנס דראו * "אני לא חושב שהסיבה האמיתית שאנשים מקבלים את הדת קשורה לטיעונים. הם מקבלים את הדת על בסיס רגשי. לרוב אומרים לאנשים שזה דבר רע מאוד לתקוף את הדת כי הדת עושה אנשים מוסרים. כך אמרו לי; ועדיין לא שמתי לב לזה." ~ [[גלילאו גליליי]] * "דת היא רעל." ~ [[מאו דזה-דונג]] * "כשאלוהים עצמו לא יהיה קיים, הדת תהיה עדיין אלוהית וקדושה." ~ [[שארל בודלר]] * "אמונה היא בּוּרוּת מלאת תקווה." * "הדת נדרשה עבור הנבערים מדעת והחכמים האמינו בה, ובכך היא אינה דומה לדבר מודע." ~ ז'וזף דה מסטר * "וביום השמיני אמר אלוהים: 'אוקיי [[w:חוק מרפי|מרפי]], קח פיקוד'." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "אם אלוהים באמת היה רוצה שנשמור [[מצווה|מצוות]], הוא היה מתאים אותן לבני אדם." ~ [[w:לאונרד כהן|לאונרד כהן]] * "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ [[שלום חנוך]] * "הדת נחשבת בעיני ההמונים כנכונה, בעיני הפיקחים כשקרית ובעיני המנהיגים כמועילה." ~ מיוחס ל[[סנקה]] * "תודה לאל, אני אתאיסט." ~ [[לואיס בוניואל]] * "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ [[היינריך היינה]] * "[[הומור]] ודת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת." ~ [[מילן קונדרה]] * "הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא." ~ [[ראלף וולדו אמרסון]] ==לב טולסטוי== [[קובץ:Ilya Efimovich Repin (1844-1930) - Portrait of Leo Tolstoy (1887).jpg|שמאל|ממוזער|175px|"מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות."]] * "האמונה היא כוח החיים." * "רע לאדם אשר אין לו דבר למות למענו." * "הוטבלתי וחונכתי כבן לדת נוצרית [[W:הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|פרבוסלבית]]. הורו לי את האמונה הזאת מילדותי, ובכל שנות בחרותי ונעוריי. אך כאשר בהיותי בן שמונה עשרה סיימתי את שנת הלימודים השנייה באוניברסיטה, כבר לא האמנתי בדבר ממה שלימדוני." * "בני אדם חיים כמו שחיים כולם, וכולם חיים בהתבסס על יסודות שלא זאת בלבד שאין להם שום דבר מן המשותף עם עיקרי האמונה, אלא על פי רוב הם הפוכים בתכלית. עיקרי האמונה אינם חלק מהחיים." * "כאז כן היום, הכרה ודבקות מוצהרות בפרבוסלביות אפשר למצוא על פי רוב בבני אדם קהי תפיסה, אכזריים ולא מוסריים, הרואים את עצמם כחשובים מאוד. ואילו חוכמה, הגינות, יושר, טוב לב ומוסריות מצויים על פי רוב בבני אדם שמעידים על עצמם כמי שאינם מאמינים." * "אמונה שאדם קיבל מתוך אמון והוסיף להחזיק בה תחת לחץ חיצוני, מתמוססת מעט מעט בהשפעת ידע וניסיון חיים הנוגדים את האמונה, ולעתים קרובות מאוד האדם חי שנים ארוכות ומדמה לחשוב שהאמונה שנמסרה לו מילדות שלמה בקרבו, אף שמזמן לא נותר ממנה זכר." * "המקום שחשב שיש בו אמונה כבר מזמן ריק ממנה, ולכן המילים שהוא אומר, וההצטלבויות, והקידות שהוא קד בשעת עמידתו בתפילה הנָּן פעולות שאין בהן כל טעם. משהכיר בחוסר הטעם שבהן, לא היה מסוגל עוד להמשיך בכך." * "כך קרה וכך קורה, אני סבור, לרובם המכריע של בני אדם... כוונתי לבני אדם הדוברים אמת בלבבם, ולא לאלה שעושים את עצם נושא האמונה אמצעי להשגת מטרות ארעיות כלשהן." * "הפסקתי להאמין במה שניטע בי מילדות, אבל האמנתי במשהו. במה האמנתי, בשום אופן לא הייתי יכול לומר זאת. האמנתי באלוהים, או ליתר דיוק, לא שללתי את קיומו של אלוהים, אבל איזה אלוהים, לא הייתי יכול לומר זאת. לא שללתי גם את [[ישו]] ואת תורתו, אך במה גלומה תורתו – גם זאת לא יכולתי לומר." * "היום, כשאני נזכר באותה עת, אני רואה בבירור שאמונתי... האמיתית היחידה באותה עת הייתה אמונה בשכלול עצמי. אולם במה גלום השכלול העצמי ומטרתו מהי, לא הייתי יכול לומר זאת. התאמצתי להשתכלל מבחינה רוחנית – למדתי כל מה שהיה לאל ידי ללמוד ומה שהחיים כיוונו אותי אליו; התאמצתי לשכלל את כוח רצוני – קבעתי לעצמי כללים שהשתדלתי לנהוג לפיהם." * "הכול התחיל, כמובן, בשכלול עצמי מוסרי ורוחני, אך עד מהרה החליף אותו שכלול באשר הוא, כלומר, רצון להיות טוב יותר לא בעיני עצמי ובעיני אלוהים, אלא רצון להיות טוב יותר בעיני אנשים אחרים." * "אמרתי לעצמי, בסדר, אתה תהפוך להיות מפורסם יותר מ[[W:ניקולאי גוגול|גוגול]], או [[אלכסנדר פושקין|פושקין]], או [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] או [[מולייר]], או מכל הסופרים בעולם, ואז מה? ולא מצאתי תשובה לכך." * "כל עוד האמנתי שיש משמעות לחיים, אף כי לא ידעתי להגדירה, ההשתקפות של החיים בשירה ובאמנות העניקה לי הנאה. נעים היה להסתכל על החיים דרך מבטה של האמנות." * "האם ישנה איזושהי משמעות לחיים שהמוות המחכה לי לא יהרוס אותה?" * "מהי המשמעות שמיליוני בני אדם רגילים שחיים היום וחיו בעבר נתנו לחייהם?" * "הייתי מוכן עתה לקבל על עצמי כל אמונה בתנאי שלא תסתור את ההיגיון, והתחלתי ללמוד מספרים על [[בודהיזם]] ועל [[אסלאם]] ויותר מכול על ה[[נצרות]]." * "בניגוד אלינו, שככל שאנו חכמים יותר, כך הבנתנו את משמעות החיים פוחתת, ואנו רואים את הסבל והמוות כרוע אירוני, האנשים הללו חיים וסובלים, והם מתייחסים לסבל ולמוות בשלווה." * "אין זה משנה מהן התשובות שהאמונה מספקת, כשלעצמה היא מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות." * "באמונה בלבד נמצא את המשמעות והאפשרות לחיות." * "אמונה פירושה הייתה ידיעת משמעות החיים." * "[[אהבה]] אנושית עלולה להפוך מאהבה לשנאה; אהבה אלוהית איננה משתנה." * "הוא לא יושג בשכל, אלא יושג בחיים." ~ הבונה החופשי בשיחה עם פייר על אלוהים. * "השתדל במחשבות רבות על המוות להגיע לידי כך, שהמוות לא יהיה עוד בעיניך אויב נורא, אלא רע וידיד הבא לפדות מענות-חיי-העולם-הזה את הנפש היגעה במעשים טובים ולהוליכה אל מקום מתן-שכרה ומנוחתה." ~ הבונה החופשי לפייר על מידת "אהבת המוות" * "אם נתחיל אנו לדון ולהתדיין בכל דבר, אז לא יישאר שום דבר קדוש. אז נאמר שאין אלוהים, שאין כלום..." * "שים-לב אל עצמך, שים כבלים על רגשותיך, וחפש את האושר לא בתאוותיך, אלא בלבך פנימה. מעיין-הישועה לא מחוצה לנו, כי אם בתוכנו." ==ארתור שופנהאואר== [[קובץ:Schopenhauer print with signature.jpg|שמאל|ממוזער|160 פיקסלים|"את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות"]] * "הידע והדת לא מסתדרים ביחד." * "המוסר האמיתי אינו זקוק לדת." * "הדת מציגה את ה[[פילוסופיה]] באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים." * "הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית." * "בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן." * "את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות." * "כמו שהניסיון לכפות אהבה יוצר שנאה, הניסיון לכפות דת יוצר כפירה." * "בדת היהודית והנוצרית אין זכויות לַחַיות." * "לומר כי היקום הוא אלוהים, רק משנה את המילים, אך לא מסביר את הדברים." * "הידע חזק מן האמונה, והפילוסופיה חזקה מן הדת." * "הדת היא מלאכת מחשבת של אימון חיות, היא מאמנת בני אדם באשר לאיך הם צריכים לחשוב." ==אברהם יהושע השל== [[קובץ:Heschel.JPG|ממוזער|148 פיקסלים|"אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים."]] {{הפניה לערך מורחב|אלוהים מבקש את האדם}} * "הדת כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם." * "הדת אינה שמורת טבע, פיסת זמן המיועדת להתקהלויות רבות רושם וחמורות סבר בימי חג ומועד." * "הדת מבקשת ללמד אותנו ששום פעולה אינה שבלונית, שכל רגע ורגע הוא אירוע מיוחד." * "[[מצווה]] מהי? תפילה בצורת מעשה. להתפלל פירושו לחוש את נוכחותו. 'בכל דרכיך דעהו'." * "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?" * "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות." * "כשם שיש בנו יצר לחיות כך יש בנו יצר לשרת מטרות רוחניות החורגות מן האינטרסים שלנו." * "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה." * "אהבת [[אדם]] היא הדרך אל אהבת אלוהים." * "אנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר של חיי הרוח לאו דווקא ברגעים נדירים של אקסטזה. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת במקום שבו אנו ניצבים, וניתן להעפיל אליה באמצעות מעשים יום־יומיים. " * "ככל שמדרגת ההכרה הרוחנית גבוהה יותר, כך גדלה מידת הרגישות לאחֵר וגדל העניין בו." ==אלברט איינשטיין== [[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|"התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה."]] * "אני בלתי מאמין אדוק מאוד. זוהי דת מסוג חדש־משהו." * "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט." * "אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי." * "מה הטעם לחיינו? מהו הטעם לחיי היצורים בכלל? לדעת תשובה לשאלה זו – משמעו להיות דתי." * "מדע ללא אמונה הוא צולע, אמונה ללא מדע היא עיוורת." * "בשבילי, הדת היהודית, כמו כל דת אחרת, היא גלגול של האמונות התפלות הילדותיות ביותר." * "הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית בלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא מושג האל שלי." * "אינני יכול להבין את הרעיון של אל אישי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני־האדם... הדתיות שלי מתבטאת בהערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף, המגלה את עצמה באותו מעט מזעיר שאנו... מסוגלים להבין מתוך המציאות." * "אנחנו כמו [[ילדות|ילד]] קטן שנכנס לספרייה ענקית המלאה בספרים בכל מיני שפות, הילד יודע שמישהו היה צריך לכתוב את הספרים האלה, אבל הוא לא יודע איך. הילד לא מכיר את השפה שבה הספרים כתובים. הילד מבחין בסדר (תכנון) מסתורי של הספרים, אך עדיין לא מכיר את הכותב." * "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי." * "מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר – שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין בהשגחה פרטית ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו." * "מעולם לא ייחסתי ל[[טבע]] תכלית או מטרה, או שום דבר שאפשר להבינו כאנתרופומורפי. מה שאני רואה בטבע זה מבנה רב־הוד שאנו יכולים להבינו רק באופן מאוד לא מושלם, ודבר זה חייב למלא את האדם החושב רגשות ענווה. זו היא תחושה דתית אמיתית שאין לה מאומה מיסטיציזם." * "הרגש היפה ביותר שביכולתנו לחוות הוא המסתורין. ה[[רגש]] היסודי הזה הוא המקור לכל אמנות אמיתית ולכל מדע אמיתי. מי שרגש זה זר לו ואינו יכול לעצור מהילוכו מרוב פלא ולעמוד נפעם, הוא טוב כמת, עיניו עצומות. הייתה זו החוויה של המסתורין – אף אם מהולה בפחד – שהולידו את הדת. הידע על קיומו של משהו שאיננו יכולים לרדת לעומקו; תפיסותינו את ה[[תבונה]] העמוקה ביותר ואת היופי הקורן ביותר, הנגישים לשכלנו רק בצורותיהם הראשוניות ביותר: ידע זה ורגש זה מכוננים את הדתיות האמיתית. במובן זה, ורק במובן זה, אני אדם דתי מאד." ~ מתוך "העולם כפי שהוא נראה בעיני" * "למדען אין שום תועלת בדת של פחד, או בדת חברתית או מוסרית. אל שמתגמל ומעניש הוא בשבילו בלתי מתקבל על הדעת מהסיבה הפשוטה שפעולותיו של אדם נקבעות על פי מחויבות חיצונית ופנימית, כך שבעיני האלוהים האדם לא יכול להיות אחראי על פעולותיו, יותר משעצם דומם יכול להיות אחראי על התנודות שהוא חווה. המדע הואשם עקב כך בחתירה תחת המוסר – אך האשמה זו אינה צודקת. התנהגותו המוסרית של האדם צריכה להיות מבוססת על דאגה, חינוך, וקשרים וצרכים חברתיים; אין צורך באף בסיס דתי. אין ספק שהאדם יחיה באופן מעורר חמלה אם יצטרך להיות מרוסן על ידי פחד מעונש ותקווה לתגמול לאחר המוות." * "המילה 'אלוהים' היא בעבורי שום דבר פרט לתוצר של חולשה אנושית, והתנ"ך הוא אוסף של אגדות נכבדות אך עדיין פרימיטיביות – ואף על פי כן ילדותיות. אף פירוש שלו, מעודן ככל שיהיה, לא יוכל לשנות זאת מבחינתי. הפירושים המעודנים הללו הם כל כך מגוונים בטבעם עד שכמעט ואין להם קשר לטקסט המקורי." * "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." * "הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי [מאניש] שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. בנוסף איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותיי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם." ==ישעיהו ליבוביץ== [[קובץ:Yeshayahu Leibowitz.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|" 'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."]] * " 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. בכך התורה שוללת, כבר בפסוקה הראשון, את האלילוּת, את האתאיזם, ואת הפנתיאיזם." * "האמונה הדתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רצונית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא 'עול מלכות שמים' ו'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו." * "קדושת המקרא אינה קטגוריה היסטורית או מדעית אלא קטגוריה דתית ; היא באה לו מן המקום שיוחד לו ביהדות שקידשה אותו. כיוצא בו, אף ערכו של המקרא אינו בערכים אנושיים או לאומיים הגלומים בו ולא בפירוטכניקה של תאורה לגויים; ערכו הוא בקדושתו." * "קיימים שני טיפוסים בדתיות: דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים, ודת שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים. 'דת של ערכים ואמונות' היא דת מעניקה – היא אמצעי־עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך לבטיו הנפשיים; תכליתה היא האדם, ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם; המקבל עליו דת זו הוא אדם נגאל (לדוגמה הנצרות). 'דת של מצוות' היא דת תובעת – היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי־שרת להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם; הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק שיש לאדם מעשיית חובתו; המקבל עליו דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה – משום שאותו ראוי לעבוד (לדוגמה יהדות). מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות, כנראה, בכל הדתות. אולם הדתות נבדלות זו מזו מבחינת עדיפות טיפוס אחד על משנהו." * "ההבדל העמוק בין האדם־כפי־שהוא־מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו־עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – 'ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יום הכיפורים); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת־חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'." * "ממהותו של המדע – הן מדע הטבע, הן "מדעי־האדם" ([[היסטוריה]], סוציולוגיה, פסיכולוגיה) – שאין הוא גורם מחנך ושאין בו משום עיצוב דמותו הנפשית והרוחנית של האדם. מן האמת שבתחום ההכרה המדעית לא ניתן לגזור שום חיוב (ושום איסור) בכל התחומים האחרים של הקיום האנושי, החומריים והרוחניים כאחד. קיים ויכוח נצחי בין הנענים לתביעה לעבוד את ה' ובין המסרבים להיענות לה. המדע אינו צד בוויכוח זה." * "אין לכתבי־הקודש בשבילנו משמעות אחרת מאשר המשמעות שניתנה לה על ידי ההלכה." * "עבודת השם, ותכליתה מנוסחת בסעיף הראשון של [[שולחן ערוך]]: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. מול הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא מעניקה לאדם, מוצגת הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא תובעת מן האדם, ואין לך ניגוד עמוק מזה." * "מבחינת האדם היהודי, התופס את יהדותו כקבלת עול מלכות שמים, ואת הגשמתה – כמאמץ לקיים תורה ומצוות, אין בעיית העימות בין הדת והמדע קיימת." * "הדת עניינה מעמדו של האדם לפני האל. מושג הקדושה אינו חל אלא על תכנים דתיים, וכל התכנים של הגות ומעש אנושיים – חולין הם." * "ישראל ההיסטורי מעולם לא חי ולא נתכוון לחיות – ומבחינה דתית אף לא נועד לחיות – מפי המקרא, והוא חי בפועל מפי ההלכה של תורה שבעל־פה." * "רק האל הוא קדוש ורק צוויו הוא מוחלט, ואילו כל ערכיו של האדם וכל החובות והתפקידים הנובעים מהם – חולין הם ואינם בעלי משמעות מוחלטת. מולדת, מדינה, עם – חובות ותפקידים נעלים הם, המחייבים לפרקים אף למעשים קשים מאד, אך לעולם אין הם נעשים קודש." * "השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי חברו, כי אם כלפי האנונימיים הגדולים – מדינה, חברה, עם, מולדת – אין להן תקדים בהלכה הפסוקה." * "יש סיטואציות היסטוריות, שבהן מוטל עלינו לקבל על עצמנו את האחריות ל[[חקיקה]] דתית, בהתאם להבנתנו את התורה הכתובה והמסורה, את ההלכה שהגיעה לידינו: חקיקת הלכה כפי שהיא צריכה להיות – על סמך הנתונים הללו – בתנאי המציאות החדשים." * " 'הגאולה' אינה עניין מרכזי ביהדות (בניגוד לנצרות – שביטלה את המצוות), והעמדתה במרכז הדת היא ביטוי לרפיון הרצון לעבוד את ה' – להפיכת הדת מעבודת ה' כתכלית האדם לרדיפה אחרי סיפוק צרכי האדם על ידי אל שנתפס כאמצעי לסיפוק צרכים אלה." * "משמעותם הדתית של המושג והמונח 'גאולה' היא שלמות קיום התורה והשלטתה בעם ישראל, ובסופו של דבר – בעולם כולו; זוהי תכלית הנמצאת במרחק אין־סופי, ולכן החתירה לקראתה נצחית." * "מדינת ישראל קמה בעקבות התעוררות פטריוטית של יהודים, שומרי תורה ופורקי עול־תורה גם יחד; היא לא קמה מתוך דחף שנבע מן התורה ולא הוקמה לשם קיום התורה. והוא־הדין ב[[מלחמת ששת הימים]] והניצחון בה." * "רק מה שנעשה מלכתחילה מתוך דחף דתי – ז.א. לשם עבודת ה' וקיום התורה, ולא לשם סיפוק אינטרס אנושי – יש לו משמעות דתית. את 'הגאולה' יש להביא על ידי המאמץ הנצחי המכוון לכך; היא איננה באה בעקבות כל מאורע היסטורי שמניעיו לא היו מכוונים לכך." * "זה אולי מגדולתה של היהדות. בכל גלגוליה, מתקופת המקרא ועד לתקופה האחרונה שבה היא עדיין קיימת כגורם חי, היא סרבה לראות בארציות ובממלכתיות את מהותה." ==ראו גם== * [[אלוהים]] * דתות: ** [[יהדות]] ** [[נצרות]] ** [[אסלאם]] * [[הדתה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=דת|ויקיספר=הקדמה לסוציולוגיה/דת|שם ויקיספר=דת|ויקישיתוף=Category:Religion|שם ויקישיתוף=דת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:נושאים]] [[קטגוריה:דת|*]] r5glphq8l4qyh53ei3kpwzxs6r08prq 0 2336 218313 218172 2024-11-24T08:46:26Z 2A01:6500:A036:FDEE:C6B3:CCA5:2DF:6B54 218313 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The hand of god.JPG|ממוזער|"אלוהים הוא העצמי של העולם." ~ [[אלן ווטס]]]] '''[[w:אלוהים|אלוהים]]''' מייצג בתפיסה של אנשים רבים ישות עליונה לה מייחסים את [[w:בריאת העולם|בריאת העולם]] ואף הנהגתו. ==מיהו אלוהים== * "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום." - [[רמב"ם]], מורה נבוכים, חלק א', נ"ב * "אלוהים הוא אוקיינוס שממנו לא קיבלנו אלא טיפות מספר." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]] * "אלוהים הוא העצמי של העולם." ~ [[אלן ווטס]] * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." ~ [[ברוך שפינוזה]] * "יש הכללה גדולה, אותה מצאה האנושיות במלוא היקפה והביעה אותו בשם: אלוהים!" ~ [[W:זלמן אפשטיין|זלמן אפשטיין]] * "אנחנו אלוהיים במהותנו כי אלוהים הוא רק שם אחר למקורה של התודעה." ~ [[דיפאק צ'ופרה]] * "אלוהים עוזר לאלו שעוזרים לעצמם." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "גם האלוהים אינו מלאך." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "ה[[היגיון]] לעולם לא יוכל להוכיח את קיום האלוהים." ~ [[עמנואל קאנט]] * "אלוהים אינו מתיר לאיש מלבדו להתפאר." ~ [[הרודוטוס]] * "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ [[היינריך היינה]] * "אלוהים הוא היחיד ששלטונו לא מחייב אותו אפילו להיות בנמצא." ~ [[שארל בודלר]] * "כל [[אדם]] יוצר את האלוהים בדמותו." ~ [[מרדכי ריצ'לר]] * "אלוהים הוא [[אהבה]] ואהבה היא איפוא מטרת ה[[חיים]]." ~ ג'ייק אוינסבי * "אלוהות כנה היא העבודה האצילה ביותר של האדם." ~ [[רוברט אינגרסול]] * "אילו אלוהים לא היה קיים צריך היה להמציאו." ~ [[וולטר]], "מכתבים פילוסופיים" * "בכל מקום שנותנים לו להכנס." ~ [[מנחם מנדל מקוצק|הרבי מקוצק]], בתשובה לשאלה היכן האלוהים * "נִמְצָא, וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ, אֶחָד, וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם, וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ, אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף, וְאֵינוֹ גּוּף... קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן, וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ." ~ מתוך הפיוט "[[W:יגדל אלוהים חי|יגדל אלוהים חי]]" המבוסס על '[[w:עיקרי האמונה היהודית|עיקרי האמונה היהודית]]' * "זה שהוא סיבת הכל – אחד. ואינו כאחד הזוג, ולא כאחד המין, ולא כָאִישׁ האחד המורכב שהוא נחלק לאחדים רבים; ולא אחד כמו הגוף הפשוט האחד במניָן שמקבל החילוק וְהַפְּרִידָה לאין סוף. אבל הוא יתעלה אחד באחדות שאין כמותה אחדות בשום פנים." ~ [[רמב"ם]] <ref> מתוך: [[W:הקדמות הרמב"ם|הקדמות הרמב"ם]], הקדמה לפרק חלק, היסוד השני, 'ייחוד השם יתברך'.</ref> * "אלוהים קיים כי הוא מושג המעסיק את האנושות מראשיתה. אין כלל ספק בקיומו. הוא קיים באותה מידה שנפש קיימת, שתודעה קיימת, שנשמה קיימת או שאהבה, קנאה ושנאה קיימות. כל אלה הם מושגים מופשטים קשים להוכחה מבחינה מדעית, אך אין אנו מתאמצים לשלול את קיומם." ~ [[יגאל בן-נון]] * "אין אלא אחד. אין בלתו. זו היא האמת הגדולה של המיסטיקה, המצויה בלב כל הדתות ונעלית עליהן כולן. אחד קוסמי זה סובב, מקיף וממלא את כל המגוון האינסופי של הצורות שהקיום לובש, לבש וילבש." ~ [[W:ארתור גרין|אברהם יצחק גרין]], '[[לשם ייחוד]]' * "האל שלי אינו זקוק למתווכים, לדימויים, לפולחנים, לטקסים ולקורבנות. הוא אינו זקוק גם לקהילת מאמינים, לא לבתי כנסת, לא לבתי מקדש, לא לכנסיות ולא למסגדים." ~ [[אריה אליאב]] * "אלוהים תמיד עסוק בגיאומטריה." ~ מיוחס ל[[אפלטון]] * "האלוהות עצמה ושם אלוהים הגדרה היא." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] <ref>מתוך: הרב קוק, [[s:ביאור:אורות - זרעונים - ה. יסורים ממרקים|אורות]]</ref> * "אלוהים לא תכנן מראש את [[אושר]]ם של יציריו." ~ [[ז'אן ז'ירודו]] * "אין ספק שיש אלוהים. השאלה היא רק האם אלוהים המציא את ה[[אדם]], או שמא האדם המציא את האלוהים." ~ [[w:מוטי קירשנבאום|מוטי קירשנבאום]] * "אני מאמין באלוהים של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], שחושף את עצמו בחוקיות הרמונית בעולם, לא באלוהים שמעסיק את עצמו בגורלה ובמעשיה של ה[[אנושות]]." ~ [[אלברט איינשטיין]] ==בעד האמונה באלוהים== * "אלוהים הוא האמת, והאור צִלו." ~ [[אפלטון]] * "[[w:אל מלא רחמים|אל מלא רחמים]]." ~ תפילת אשכבה * "כל מה שראיתי מורה לי שאני צריך להאמין בבורא, בגלל כל מה שלא ראיתי." ~ [[ראלף ואלדו אמרסון]] * "ב[[לב]] כל אחד מאיתנו יש רגש האומר שיש יד בוראת, מכוונת ומנהיגה בטבע." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "להאמין באלוהים משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "כולם אומרים: תראה לי את אלוהים, ואז אני אאמין. אבל זה לא עובד כך. קודם מאמינים באלוהים, ואז רואים אותו." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון]] * "אלוהים הוא לא בן [[דת]] כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם – אלוהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה ל[[W:בורא עולם (גנוסיס)|דמיאוּרגוס]] האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום" ~ [[הרמב"ם]] * "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו." ~ [[עמנואל קאנט]] * "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים." ~ [[עמנואל קאנט]] * "כל [[ילדות|ילד]] מגיע עם המסר שאלוהים לא ויתר עדיין על האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "אמונת האדם באלוהים בנתה את כל הנשגב שבעולם האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "בכל נשימה ונשימה אנו צריכים להרגיש את האמת הזו שאנו חיים בתוך האלוהים." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "ה[[הכרה]] הינה הידוע – כשהידוע הוא זה אשר התנסו בו. עם זה אנחנו מנסים לדעת את הבלתי־ידוע. אבל מובן שהידוע אינו יכול לדעת את הבלתי־ידוע; הוא יכול לדעת רק את שהתנסה בו, שלימדו אותו, שאסף. האם ההכרה יכולה לראות את האמת של אי־היכולת שלה לדעת את הבלתי־ידוע?" ~ [[ג'ידו קרישנמורטי]] * "ה[[אמת]] שרויה בתנועה מתמדת ולכן לא יכולה להימדד בזמן או במילים: אי אפשר להחזיק אותה באגרופכם." ~ [[ג'ידו קרישנמורטי]] * "אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?" ~ [[אברהם יהושע השל]] * "הדת כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "היקום נראה כאילו עיצב אותו מתמטיקאי טהור." ~ ג'יימס ג'ינס, פיזיקאי <ref>כפי שצוטט בספר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?", מריו ליביו, 2010, עמוד 11</ref> * "הגאומטריה מהווה חלק נצחי ומזהיר של התבונה האלוהית; העובדה שלבני אדם יש בה חלק, היא אחת ההוכחות לכך שהאנושות נבראה בצלמו של אלוהים." ~ [[יוהנס קפלר]] * "אלוהים אינו נצח ואינו אינסוף, אך הוא נצחי ואינסופי. הוא אינו זמן ואינו חלל, אך הוא קיים מאז ומעולם, ונוכחותו בכול." ~ [[אייזיק ניוטון]] * "ה[[w:אגודל|אגודל]] לבדו מעורר בי את ההכרה בדבר קיומו של האל." ~ [[אייזיק ניוטון]] * "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה – דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון: מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא." ~ [[s:משנה אבות ג א|פרק ג', משנה א']], [[עקביא בן מהללאל]] * "האלוהות, פירושה: להרחיב את נשמתך עד כי היא שוב מסוגלת לחבוק יקום ומלואו." ~ [[הרמן הסה]] ==נגד האמונה באלוהים== * "אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, אבל מי ברא את אלוהים?" ~ [[W:שלמה מימון|שלמה מימון]] * "אלוהים לא ברא את האדם. האדם ברא את אלוהים." * "בלי אלים – בלי אדונים." ~ [[w:מרגרט סנגר|מרגרט סנגר]] * "אלוהים מת." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ [[איאן אנדרסון]], פרפרזה על הפסוק הראשון ב[[תנ"ך]] * "אלוהים הוא החבר ה[[דמיון|דמיוני]] של המבוגרים." * "אלוהים הוא לא אלא [[w:סנטה קלאוס|סנטה קלאוס]] של המבוגרים." * "שום אל לא נתן לאדם דבר, ולא ענה על תפילה בכל זמן שהוא ואף פעם לא יענה." ~ מדליין מוריי או'הייר * "חרדה היא אם כל האלים." ~ [[טיטוס לוקרטיוס קרוס]] * "אלוהים שלי מת ב[[השואה|שואה]]." ~ [[יוסף לפיד]] * "האם האדם הוא פשוט טעות של אלוהים? או שאלוהים הוא טעות של האדם?" ~ [[פרידריך ניטשה]] * "אלוהים, תשובה חסרת משמעות לשאלת ה[[חיים]]." ~ [[w:אכילס|אכילס]] * "בהיגיון פשוט, אני לא מאמין באלים, באף אחד מהם." ~ [[צ'רלי צ'פלין]] * "אם אתה רוצה שאני אאמין באלוהים, אתה צריך לגרום לי לגעת בו." ~ [[דני דידרו]] * "אילו היו ל[[פרה|שוורים]] את הידים והכישרונות של בני האדם היו יוצרים את אליהם בצורת שוורים." ~ [[w:קסנופנס|קסנופנס]] * "אין אלוהים! יש רק שטן, והוא בעולם בשיגעונו, והוא המולך על כל בני השטן, על כל בני השחץ." ~ [[שאול טשרניחובסקי]] * "אולי אלוהים ישנו, אך בשלב זה בהיסטוריה, לאחר כל מה שאירע לנו, האם יש לכך חשיבות כלשהי?" ~ מתוך: 'שבחי האם החורגת' מאת [[w:מריו ורגס יוסה|מריו ורגס יוסה]] * "אלוהים אמר, קח מה שאתה רוצה... ותשלם על זה." ~ מתוך הספר "עיר ושמה ייאוש" מאת [[סטיבן קינג]] * "אם האלים ישמעו לתפילות של האנשים, כל האנשים ימותו במהירות: כי הם תמיד מתפללים לרוע אחד כנגד השני." ~ [[אפיקורוס]] * "אלוהים הוא ילד מרושע עם זכוכית מגדלת, ואנחנו הנמלים שלו." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "כולנו אתאיסטים כלפי רוב האלים שבהם האנושות האמינה, חלק מאיתנו פשוט הולכים עוד אל קדימה." ~ [[ריצ'רד דוקינס]] * "הן מאותות רקיעים וצבאם,ממבנה כל החלד<br /> :ומשפעת חזיונות אחרים להבין זאת יכולתי<br /> :שהעולם לא נברא בידי אל בעבור זרע-איש<br /> :כי ליקוייו מרובים למדי ורחוק הוא מפלא." ~ [[לוקרטיוס]], על טבע היקום, ספר שני 177-181 ==מעשי אלוהים== * "תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל / עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ / מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ / נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם." ~ הפיוט "והיא שעמדה" * "הקב"ה לא תמיד הגן עלינו, גם לא על אדמת אירופה ועל אדמת אוקראינה." ~ [[בנימין נתניהו]] [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] * "הקב"ה תמיד הגן על עם ישראל בכל הגלויות ובכל הרדיפות." ~ תנועת ש"ס [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] * "זה יותר ממאה שנה שאלוקי ישראל מציל את ארץ ישראל מיד אלילי הכוח, התרבות הרעה והתבוללות המשטר החילוני." ~ ח"כ ישראל אייכלר [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] ==כללי== * "אצלנו במחלקת נוירולוגיה בהדסה אנחנו משחקים אלוהים." ~ [[אבינועם רכס]] * "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}} * "[[בנימין נתניהו|נתניהו]] הוא שליח השם." ~ [[W:שמעון ריקלין|שמעון ריקלין]], יולי 2018 [https://b.walla.co.il/item/3176324 קישור] * "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ 'אל תקרא לי עם', [[שלום חנוך]] * "הקדוש ברוך הוא יחליט מי יהיה ראש הממשלה הבא" ~ [[מירי רגב]] , אוגוסט 2019 [https://www.maariv.co.il/elections2019/news/Article-713744 מקור] ==בספרות ובשירה== * "האדם יוצר תפילות שיוצרות את האלוהים שיוצר את האדם." ~ [[יהודה עמיחי]] * "אל מלא רחמים, :אלמלא האל מלא רחמים :היו הרחמים בעולם ולא רק בו." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה :יהי אור! :הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך, :הוא לא חשב באותו רגע על השמיים, :אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים :וציפורים קיבלו אויר וגוף." ~ [[נתן זך]] * " 'ואלוהים?' שאל לנגדון, 'את מאמינה באלוהים?' : ויטוריה [[שתיקה|שתקה]] זמן רב. 'המדע אומר לי שאלוהים חייב להיות קיים. המוח אומר לי שלעולם לא אבין את אלוהים. והלב אומר לי שאני לא אמורה להבין אותו.' : 'כל התורה על רגל אחת', חשב לנגדון." ~ מתוך "[[w:מלאכים ושדים|מלאכים ושדים]]" * "אכן אין אנו שולטים בבחירות שעושה עבורנו העולם. אך בעצם בחירותינו אנו שולטים, ואלו הם אנחנו שבחרנו בבורות, חוסר שליטה, רגישות והבנה להיות לנו לאלוהים..!" ~ מתוך "[[w:בית ספר לבני אלוהים|בית ספר לבני אלוהים]]" ==הוגי דעות== ===רמב"ם=== * "יש נמצא שלם בכל דרכי המציאוּת, והוא עִילַּת מציאוּת הנמצאים כולם – בו קיום מציאותם וממנו קיומם." ~ [[W:הקדמות הרמב"ם|הקדמות הרמב"ם]], הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. *"אִילּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו (-של השם) - נתבטלה מציאות כל הנמצאים, ולא נשאר נמצא שֶׁיִּתְקַיֵּם מציאותו." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. * אם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כולם זולתו – לא יתבטל מציאות השם יתברך ולא תִּגָּרֵעַ." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. * "האחד הזה אינו גוף ולא כוח בגוף. ולא יַשִּׂיגוּהוּ מְאוֹרְעוֹת הגופים כמו התנועה והמשכן, לא מצד עצמוּת ולא במקרה." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד השלישי, 'שלילת הגשמות ממנו'. * "כל מה שבא בכתבי הקודש שמתארים אותו (-את השם) בְּתָאֳרֵי הגופות (-הגופים), כמו ההליכה והעמידה, והישיבה והדיבור, וכיוצא בזה – הכל דרך הַשְׁאָלָה." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד השלישי 'שלילת הגשמות ממנו'. * "הוא (-הבורא)... אינו גוף ולא כוח בגוף." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד השלישי, 'שלילת הגשמות ממנו'. * "זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט, וכל נמצא זולתו בלתי קדמון בְּעֶרְכּוֹ אליו." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הרביעי, 'קדמותו'. * "הוא יתברך הוא הראוי לְעָבְדוֹ וּלְגַדְּלוֹ, ולהודיע גדולתו, ולעשות מִצְוֹתָיו. ושלא יעשה כזה למי שהוא תחתיו במציאוּת... אליו בלבד יְכַוְּנוּ המחשבות, ויניחו כל מה שזולתו." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד החמישי. ===ברוך שפינוזה=== * "אלוהים הוא ה[[טבע]]." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "אהבת אלוהים הנצחית של הנפש היא אהבתו של אלוהים עצמו שבה אוהב אלוהים את עצמו, לא להיותו אין-סופי אלא להיותו מתגלה על ידי מהותה של הנפש האנושית, במידה שהיא נבחנת בבחינת-נצח. זאת אומרת: 'אהבת-אלוהים השכלית של [[נפש]] היא חלק של האהבה האין-סופית, שאלוהים אוהב בה את עצמו'." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ו * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." * "מאחר שאין [[אדם]] עושה שום דבר בלתי אם לפי סדר הטבע הקבוע מראש, כלומר לפי ההנהגה וההחלטה הנצחית של אלוהים, יוצא מזה כי אין אדם בוחר לעצמו דרך חיים כלשהי ואינו פועל אלא לפי ייעוד מיוחד של אלוהים, שבחר באיש זה מכל האחרים לפועל זה או לדרך חיים זו." ~ מאמר תיאולוגי מדיני, פרק ג' ===ישעיהו ליבוביץ=== * "העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם – אלוהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה לדמיאוּרגוס האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." * "אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאוד. לאמיתו של דבר, אין הוא אלוהים כלל, אלא אמצעי עזר לחשיבתו או להרגשתו של האדם."{{מקור}} * "אלוהים הוא לא קופת חולים!" * "מי שאינו תופס ש"עולם (עולמו של הקב"ה) כמנהגו (המנהג שטבע בו בוראו) נוהג", ושאין משמעות התפלה הדרישה האווילית והמחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולמו לטובת המתפלל, אלא היא ההדבקות בה' על ידי עבודתו ללא כל קשר למתרחש במציאות הטבעית – לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' אלא של סוגד לאלילו." * "לאדם יש תפקיד – לעבוד את האל, אבל לאל אין תפקיד לגבי האדם, זאת היא ה[[אמונה]]!" * "ההכרה התכליתית היא להכיר את התכונה האחת שיש אלוהים, והיא שהוא אלוהים, וכל מלה נוספת עליו רק גורעת." * "האל איננו אובייקט של החשיבה הדתית – שהרי לפי האמונה הדתית הוא 'אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל'; העולם (הטבע) אף הוא אינו אובייקט של החשיבה הדתית אלא של החשיבה המדעית; והאדם – כיצור הנכלל בעולם – אף הוא אובייקט של חשיבה זו, וכיצור בעל חשיבה על אודות העולם ובעל תחושה ורצון לגבי העולם – הוא האובייקט של החשיבה הפילוסופית. האובייקט של החשיבה הדתית אינו אלא מעמדו של האדם לפני האל." * "כל הגות שעוסקת באלוהים היא אלילות." * "אל שאיננו טרנסצנדנטי הוא אליל." * "לא יכול להיות קשר בין האדם ובין האל הטרנסצנדנטי מלבד העובדה שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים." * "האמונה הדתית היא ביטוי להכרעתו והחלטתו של האדם להידבק באלוהים ולעבוד את אלוהים שלא התגלה לא בטבע ולא בהיסטוריה אלא התגלה בדת." * "איני מבין משמעות מילים אלו ["אני מאמין באלוהים"] שלא בקשר לחיובים הנובעים מהן... ויש עוד לומר שבעולם כמות־שהוא אין משיכת חוטים בידי האל ניכרת כלל." * "העמדה הדתית, ז.א. שאני מכיר את חובתי כלפי אלוהים, איננה נובעת מתוך זה שאני יודע שהוא ברא את העולם. משום שאם הוא ברא את העולם הרי זה אירלוונטי בשבילי. ואפילו אם תאמר שהוא מנהיג את העולם, מה פירוש הדבר הזה? שאני יודע או שאני חושב שאני יודע – ולמעשה מבחינה סובייקטיבית אין הבדל בכך אם אדם יודע או חושב שהוא יודע – שיושב זקן בשמים ומושך בחוטי העולם. זה מחייב אותי למשהו?!" * "מי שאומר שבעקבות [[אושוויץ]] איבד את האמונה באלוהים, לו אני עונה מיניה וביה: משמע שמעולם לא האמנת באלוהים, אלא בעזרת אלוהים." * "הדתיות העממית־פולקלוריסטית, המתיימרת להיות אמונה תמימה ועושה את אלוהים ממונה על החברה האנושית, הממלא בשבילה תפקידים של שר הבריאות העילאי, שר המשפטים העילאי, שר המשטרה העילאי, שר הסעד העילאי, שר הכלכלה העילאי." * "ההשגחה האלוהית היא '''בכל''' דבר – בעליית הטמפרטורה כשהשמש זורחת, בנפילת אבן מחמת הכובד, במחלת האדם מחמת זיהום בחיידקים, בניצחון או במפלה במלחמה מחמת עדיפות צבאית של אחד הצדדים, בגלות ישראל מארצו 'כי גבר אויב' או בשובו לארצו כשהוא גובר על אויביו. לטיפשים הרואים 'אצבע אלוהים' במאורעות מסוימים דווקא – ייאמר: איזה מאורעות בהיסטוריה או בטבע '''אינם''' אצבע אלוהים?" * "הגישה הפולקלוריסטית לאמונת ההשגחה, מרוקנת את עולם התורה והמצוות מכל מובן וטעם, והיא אף אינה עומדת במבחן המציאות. אם המאמין אוטם לבו מהרגיש את הסתירה הראשונה ועוצם עיניו ראות את השנייה – אין זו גבורה דתית אלא סתם חולשה אינטלקטואלית ופסיכולוגית (escapism) וסופה קטסטרופלי מבחינת החינוך הדתי. הדיבורים על כך ש 'בכל חוקיות יכול להישאר מקום ליוצא מן הכלל או למקרה שאינו נכלל בחוק' מעידים שדוברם אינו מקפיד על פירוש המילים שהשתמש בהן, או שהוא מייחד להקב"ה מקום ותפקיד מטליא טלאים על קרעי מכנסי המציאות הטבעית וההיסטורית. ההנחה, שלשם הדברת שיתוק הילדים דרוש צירוף של מדע רפואי של ד"ר סאלק (מפתח החיסון הראשון נגד שיתוק ילדים) עם השגחה, או שלשם בטחון בדרכים דרוש צירוף של תקנות התחבורה של המשטרה עם תפילת הדרך – היא סאטירה מצוינת על הפסיכולוגיה 'הדתית' הפולקלוריסטית, אך אוי ואבוי אם נתכוון לכך ברצינות!" * "הדבקות באלוהים היא הנקראת בטרמינולוגיה התאולוגית השגחה פרטית היא אינה משנה את מהלך הטבע ואת גורלו של האדם במציאות הטבעית וההיסטורית." * "על היעדר קורלציה בין עבודת ה' ובין הגורל של אדם או של אומה מעידה כל המציאות האנושית וכל ההיסטוריה של המין האנושי וזהו מיסודות האמונה." * "הוא אף פעם לא הצילנו. הוא לא הצילנו מידי הרומאים, מגזירת אדריאנוס, עשרת הרוגי מלכות. הוא לא הציל את הקהילות שאנחנו נוהגים לקרוא להן הקהילות הקדושות שמתו על קידוש השם. הוא לא הציל את היהודים שנרדפו על ידי האינקוויזיציה. הוא לא הציל מיליון וחצי ילדים יהודים שנחנקו ונשרפו בידי [[היטלר]]. ובכל הדורות האלה היו יהודים שהאמינו באלוהים אף על פי שהם ידעו את הדבר הזה, שאלוהים לא הציל מידי הרומאים ולא הציל מידי הצלבנים ולא הציל מידי האינקוויזיציה ולא הציל מידי היטלר." ~ תשובה לשאלת נער על המאמר 'אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם' ===אלברט איינשטיין=== * "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי." * "אלוהים נתן לאדם שתי אוזניים ופה אחד כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות." * "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." * "אני מאמין באל של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם." * "אינני מנסה לדמיין אלוהים אישי. די לי לעמוד אחוז יראה נוכח מבנהו של העולם, ככל שהוא מתיר לחושים הלא־מספיקים שלנו להעריך אותו." * "אינני יכול לדמיין אל שמתגמל ומעניש את ברואיו, שמטרותיו מעוצבות כמו מטרותינו, אל שהוא השתקפות השבריריות האנושית." * "מדע ללא דת הוא נכה. דת ללא מדע היא עיוורת." * "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט." ===מייסטר אקהרט=== * "אלוהים טבע בנפש האדם את החופש לקבל החלטות בעצמה, ומכאן שהוא לא חפץ להגביל את חופש רצונה." * "אלוהים אינו יכול לוותר עלינו, ואין אנו יכולים לוותר עליו, כי גם אם ננסה להסב את פנינו ממנו, הוא לא יסב את פניו מאתנו." * "הרגע שבו אלוהים יצר את האדם, הרגע שבו האדם יחדל מלהתקיים ורגע זה שבו אני מדבר אליכם, כולם אינם אלא רגע אחד בעיניו של אלוהים." * "כל יצור כמוהו כ[[ספר]] מלא בחוכמתו של האל." * "כל הדברים נמצאים בסימן שאלה, אך אלוהים איננו שואל דבר." * "אילו היית מודה לאלוהים על כל הטובה אשר עשה עמך, לא היה לך עוד פנאי כדי להתלונן." * "כדי למצוא את אלוהים אין בנמצא עצה טובה יותר מאשר להניח לו, כי אלוהים לעולם אינו מתרחק מאתנו; הוא שוכן תמיד בקרבנו." * "אנו יכולים לחוש בחום ללא אש, ובאור ללא שמש, אך אין בכוחנו לחוש באלוהים ללא הנפש, והנפש אינה יכולה להתקיים בלעדיו." == הומור== * "כשהייתי [[ילדות|ילד]], התפללתי כל לילה לאופניים חדשים. אחר כך הבנתי שאלוהים לא פועל ככה, אז גנבתי אופניים וביקשתי ממנו שימחל לי." ~ פיטר קאיי ([[:W:en:Peter Kay|Peter Kay]]) * " 'אלוהים אמיתי כמו שאני אמיתי', אמר האיש הזקן. אמונתי שבה אליי כיוון שידעתי שסנטה לא ישקר." ~ [[אנונימיים|אלמוני]] * "בהתחלה היה שום דבר. אחר כך אלוהים אמר 'ויהי אור'! עדיין היה שום דבר, אבל אפשר היה לראות את זה." ~ [[ג'ק הנדי]] * "אם אלוהים היה רוצה שפינגווינים יעופו, הוא היה נותן להם כנפיים." ~ [[אנונימיים|אלמוני]] * "ב[[גן עדן|גן העדן]] לא רוצים אותי וב[[גיהנום]] פוחדים שאני אשתלט." ~ אוה טות' * "אם ילד שואל מאיפה בא הגשם, אני חושב שזה דבר חמוד להגיד לו, שזה בגלל שאלוהים בוכה. ואם הוא שואל למה הוא בוכה, דבר חמוד לא פחות להגיד לו, 'זה בטח בגלל משהו שאתה עשית'." ~ [[ג'ק הנדי]] * "למה יורד גשם בפורים? אלוהים הוא מבוגר סנטימנטלי. הוא לא יכול לראות ילדים קטנים שמתחפשים בפעם הראשונה ולא לבכות מהתרגשות." ~ [[w:קובי אוז|קובי אוז]] * "מעולם לא התפללתי לאלוהים אלא תפילה קצרה מאוד: 'הו אלוהים, גרום לכל אויביי להיראות מגוחכים'. ואלוהים נענה לבקשתי." ~ [[וולטר]] * "צירוף מקרים הוא דרכו של אלוהים להישאר אנונימי." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "אלוהים ברא את הכפר, והאדם – את העיר." ~ ויליאם קאופר * "אילו הייתי אלוהים הייתי מרחם על הלב האנושי." ~ [[מוריס מטרלינק]] * "לאלוהים היו רק [[מים]], אך האדם עשה את היין." ~ [[ויקטור הוגו]] * "אלוהים שולח את הבשר, והשטן – את הטבחים." ~ תומס דלוני * "אלוהים כתב את החוקים בטורים עקומים." ~ [[פתגמים פורטוגזיים|פתגם פורטוגזי]] * "אדם אחד עם אלוהים הוא תמיד הרוב." ~ ג'ון נוכס * "הסתכלתי והסתכלתי אבל לא ראיתי את אלוהים." ~ [[יורי גגארין]], לאחר שהפך לאדם הראשון בחלל * "אלוהים עשה את המאכלים, והשטן – את התבלין." ~ [[ג'יימס ג'ויס]] * "כאשר אנשים הופכים לישרים בזקנתם, הם מקריבים לאלוהים קורבן אחד ואת השאר – לשטן." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "אי אפשר לבקש מאלוקים להרוג אנשים. צריך לעשות את העבודה המלוכלכת בעצמנו." ~ [[הומר סימפסון]] * "הטמטום הוא כמו אלוהים. הוא נמצא בכל מקום בכל עת." ~ [[W:גיל קופטש|גיל קופטש]] * "הדת גרמה לאנשים להאמין שיש איש בלתי נראה בשמים, שמשגיח על כל מה שאתם עושים, ולאיש הזה יש רשימה של עשרה דברים שהוא לא רוצה שתעשו, ואם תעשו אפילו אחד מהם הוא יזרוק אתכם לגיהנום שם תשרפו ותתענו ותתייסרו לנצח נצחים – אבל הוא אוהב אתכם. הוא אוהב אתכם והוא צריך כסף." ~ [[ג'ורג' קרלין]] == ראו גם == * [[אל]] * [[דת]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=אלהים|שם ויקימילון=אלוהים|ויקישיתוף=Category:God|שם ויקישיתוף=אלוהים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:דת]] 90hcgaq1ucnavdmrqyi9wjqdd0udylp 218315 218313 2024-11-24T11:04:40Z קליאו 9676 /* מיהו אלוהים */הסרת ציטוט שכבר נאמר בנוסח דומה 218315 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The hand of god.JPG|ממוזער|"אלוהים הוא העצמי של העולם." ~ [[אלן ווטס]]]] '''[[w:אלוהים|אלוהים]]''' מייצג בתפיסה של אנשים רבים ישות עליונה לה מייחסים את [[w:בריאת העולם|בריאת העולם]] ואף הנהגתו. ==מיהו אלוהים== * "אלוהים הוא אוקיינוס שממנו לא קיבלנו אלא טיפות מספר." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]] * "אלוהים הוא העצמי של העולם." ~ [[אלן ווטס]] * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." ~ [[ברוך שפינוזה]] * "יש הכללה גדולה, אותה מצאה האנושיות במלוא היקפה והביעה אותו בשם: אלוהים!" ~ [[W:זלמן אפשטיין|זלמן אפשטיין]] * "אנחנו אלוהיים במהותנו כי אלוהים הוא רק שם אחר למקורה של התודעה." ~ [[דיפאק צ'ופרה]] * "אלוהים עוזר לאלו שעוזרים לעצמם." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "גם האלוהים אינו מלאך." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "ה[[היגיון]] לעולם לא יוכל להוכיח את קיום האלוהים." ~ [[עמנואל קאנט]] * "אלוהים אינו מתיר לאיש מלבדו להתפאר." ~ [[הרודוטוס]] * "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ [[היינריך היינה]] * "אלוהים הוא היחיד ששלטונו לא מחייב אותו אפילו להיות בנמצא." ~ [[שארל בודלר]] * "כל [[אדם]] יוצר את האלוהים בדמותו." ~ [[מרדכי ריצ'לר]] * "אלוהים הוא [[אהבה]] ואהבה היא איפוא מטרת ה[[חיים]]." ~ ג'ייק אוינסבי * "אלוהות כנה היא העבודה האצילה ביותר של האדם." ~ [[רוברט אינגרסול]] * "אילו אלוהים לא היה קיים צריך היה להמציאו." ~ [[וולטר]], "מכתבים פילוסופיים" * "בכל מקום שנותנים לו להכנס." ~ [[מנחם מנדל מקוצק|הרבי מקוצק]], בתשובה לשאלה היכן האלוהים * "נִמְצָא, וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ, אֶחָד, וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם, וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ, אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף, וְאֵינוֹ גּוּף... קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן, וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ." ~ מתוך הפיוט "[[W:יגדל אלוהים חי|יגדל אלוהים חי]]" המבוסס על '[[w:עיקרי האמונה היהודית|עיקרי האמונה היהודית]]' * "זה שהוא סיבת הכל – אחד. ואינו כאחד הזוג, ולא כאחד המין, ולא כָאִישׁ האחד המורכב שהוא נחלק לאחדים רבים; ולא אחד כמו הגוף הפשוט האחד במניָן שמקבל החילוק וְהַפְּרִידָה לאין סוף. אבל הוא יתעלה אחד באחדות שאין כמותה אחדות בשום פנים." ~ [[רמב"ם]] <ref> מתוך: [[W:הקדמות הרמב"ם|הקדמות הרמב"ם]], הקדמה לפרק חלק, היסוד השני, 'ייחוד השם יתברך'.</ref> * "אלוהים קיים כי הוא מושג המעסיק את האנושות מראשיתה. אין כלל ספק בקיומו. הוא קיים באותה מידה שנפש קיימת, שתודעה קיימת, שנשמה קיימת או שאהבה, קנאה ושנאה קיימות. כל אלה הם מושגים מופשטים קשים להוכחה מבחינה מדעית, אך אין אנו מתאמצים לשלול את קיומם." ~ [[יגאל בן-נון]] * "אין אלא אחד. אין בלתו. זו היא האמת הגדולה של המיסטיקה, המצויה בלב כל הדתות ונעלית עליהן כולן. אחד קוסמי זה סובב, מקיף וממלא את כל המגוון האינסופי של הצורות שהקיום לובש, לבש וילבש." ~ [[W:ארתור גרין|אברהם יצחק גרין]], '[[לשם ייחוד]]' * "האל שלי אינו זקוק למתווכים, לדימויים, לפולחנים, לטקסים ולקורבנות. הוא אינו זקוק גם לקהילת מאמינים, לא לבתי כנסת, לא לבתי מקדש, לא לכנסיות ולא למסגדים." ~ [[אריה אליאב]] * "אלוהים תמיד עסוק בגיאומטריה." ~ מיוחס ל[[אפלטון]] * "האלוהות עצמה ושם אלוהים הגדרה היא." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] <ref>מתוך: הרב קוק, [[s:ביאור:אורות - זרעונים - ה. יסורים ממרקים|אורות]]</ref> * "אלוהים לא תכנן מראש את [[אושר]]ם של יציריו." ~ [[ז'אן ז'ירודו]] * "אין ספק שיש אלוהים. השאלה היא רק האם אלוהים המציא את ה[[אדם]], או שמא האדם המציא את האלוהים." ~ [[w:מוטי קירשנבאום|מוטי קירשנבאום]] * "אני מאמין באלוהים של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], שחושף את עצמו בחוקיות הרמונית בעולם, לא באלוהים שמעסיק את עצמו בגורלה ובמעשיה של ה[[אנושות]]." ~ [[אלברט איינשטיין]] ==בעד האמונה באלוהים== * "אלוהים הוא האמת, והאור צִלו." ~ [[אפלטון]] * "[[w:אל מלא רחמים|אל מלא רחמים]]." ~ תפילת אשכבה * "כל מה שראיתי מורה לי שאני צריך להאמין בבורא, בגלל כל מה שלא ראיתי." ~ [[ראלף ואלדו אמרסון]] * "ב[[לב]] כל אחד מאיתנו יש רגש האומר שיש יד בוראת, מכוונת ומנהיגה בטבע." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "להאמין באלוהים משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "כולם אומרים: תראה לי את אלוהים, ואז אני אאמין. אבל זה לא עובד כך. קודם מאמינים באלוהים, ואז רואים אותו." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון]] * "אלוהים הוא לא בן [[דת]] כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם – אלוהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה ל[[W:בורא עולם (גנוסיס)|דמיאוּרגוס]] האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום" ~ [[הרמב"ם]] * "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו." ~ [[עמנואל קאנט]] * "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים." ~ [[עמנואל קאנט]] * "כל [[ילדות|ילד]] מגיע עם המסר שאלוהים לא ויתר עדיין על האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "אמונת האדם באלוהים בנתה את כל הנשגב שבעולם האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "בכל נשימה ונשימה אנו צריכים להרגיש את האמת הזו שאנו חיים בתוך האלוהים." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "ה[[הכרה]] הינה הידוע – כשהידוע הוא זה אשר התנסו בו. עם זה אנחנו מנסים לדעת את הבלתי־ידוע. אבל מובן שהידוע אינו יכול לדעת את הבלתי־ידוע; הוא יכול לדעת רק את שהתנסה בו, שלימדו אותו, שאסף. האם ההכרה יכולה לראות את האמת של אי־היכולת שלה לדעת את הבלתי־ידוע?" ~ [[ג'ידו קרישנמורטי]] * "ה[[אמת]] שרויה בתנועה מתמדת ולכן לא יכולה להימדד בזמן או במילים: אי אפשר להחזיק אותה באגרופכם." ~ [[ג'ידו קרישנמורטי]] * "אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?" ~ [[אברהם יהושע השל]] * "הדת כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "היקום נראה כאילו עיצב אותו מתמטיקאי טהור." ~ ג'יימס ג'ינס, פיזיקאי <ref>כפי שצוטט בספר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?", מריו ליביו, 2010, עמוד 11</ref> * "הגאומטריה מהווה חלק נצחי ומזהיר של התבונה האלוהית; העובדה שלבני אדם יש בה חלק, היא אחת ההוכחות לכך שהאנושות נבראה בצלמו של אלוהים." ~ [[יוהנס קפלר]] * "אלוהים אינו נצח ואינו אינסוף, אך הוא נצחי ואינסופי. הוא אינו זמן ואינו חלל, אך הוא קיים מאז ומעולם, ונוכחותו בכול." ~ [[אייזיק ניוטון]] * "ה[[w:אגודל|אגודל]] לבדו מעורר בי את ההכרה בדבר קיומו של האל." ~ [[אייזיק ניוטון]] * "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה – דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון: מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא." ~ [[s:משנה אבות ג א|פרק ג', משנה א']], [[עקביא בן מהללאל]] * "האלוהות, פירושה: להרחיב את נשמתך עד כי היא שוב מסוגלת לחבוק יקום ומלואו." ~ [[הרמן הסה]] ==נגד האמונה באלוהים== * "אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, אבל מי ברא את אלוהים?" ~ [[W:שלמה מימון|שלמה מימון]] * "אלוהים לא ברא את האדם. האדם ברא את אלוהים." * "בלי אלים – בלי אדונים." ~ [[w:מרגרט סנגר|מרגרט סנגר]] * "אלוהים מת." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ [[איאן אנדרסון]], פרפרזה על הפסוק הראשון ב[[תנ"ך]] * "אלוהים הוא החבר ה[[דמיון|דמיוני]] של המבוגרים." * "אלוהים הוא לא אלא [[w:סנטה קלאוס|סנטה קלאוס]] של המבוגרים." * "שום אל לא נתן לאדם דבר, ולא ענה על תפילה בכל זמן שהוא ואף פעם לא יענה." ~ מדליין מוריי או'הייר * "חרדה היא אם כל האלים." ~ [[טיטוס לוקרטיוס קרוס]] * "אלוהים שלי מת ב[[השואה|שואה]]." ~ [[יוסף לפיד]] * "האם האדם הוא פשוט טעות של אלוהים? או שאלוהים הוא טעות של האדם?" ~ [[פרידריך ניטשה]] * "אלוהים, תשובה חסרת משמעות לשאלת ה[[חיים]]." ~ [[w:אכילס|אכילס]] * "בהיגיון פשוט, אני לא מאמין באלים, באף אחד מהם." ~ [[צ'רלי צ'פלין]] * "אם אתה רוצה שאני אאמין באלוהים, אתה צריך לגרום לי לגעת בו." ~ [[דני דידרו]] * "אילו היו ל[[פרה|שוורים]] את הידים והכישרונות של בני האדם היו יוצרים את אליהם בצורת שוורים." ~ [[w:קסנופנס|קסנופנס]] * "אין אלוהים! יש רק שטן, והוא בעולם בשיגעונו, והוא המולך על כל בני השטן, על כל בני השחץ." ~ [[שאול טשרניחובסקי]] * "אולי אלוהים ישנו, אך בשלב זה בהיסטוריה, לאחר כל מה שאירע לנו, האם יש לכך חשיבות כלשהי?" ~ מתוך: 'שבחי האם החורגת' מאת [[w:מריו ורגס יוסה|מריו ורגס יוסה]] * "אלוהים אמר, קח מה שאתה רוצה... ותשלם על זה." ~ מתוך הספר "עיר ושמה ייאוש" מאת [[סטיבן קינג]] * "אם האלים ישמעו לתפילות של האנשים, כל האנשים ימותו במהירות: כי הם תמיד מתפללים לרוע אחד כנגד השני." ~ [[אפיקורוס]] * "אלוהים הוא ילד מרושע עם זכוכית מגדלת, ואנחנו הנמלים שלו." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "כולנו אתאיסטים כלפי רוב האלים שבהם האנושות האמינה, חלק מאיתנו פשוט הולכים עוד אל קדימה." ~ [[ריצ'רד דוקינס]] * "הן מאותות רקיעים וצבאם,ממבנה כל החלד<br /> :ומשפעת חזיונות אחרים להבין זאת יכולתי<br /> :שהעולם לא נברא בידי אל בעבור זרע-איש<br /> :כי ליקוייו מרובים למדי ורחוק הוא מפלא." ~ [[לוקרטיוס]], על טבע היקום, ספר שני 177-181 ==מעשי אלוהים== * "תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל / עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ / מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ / נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם." ~ הפיוט "והיא שעמדה" * "הקב"ה לא תמיד הגן עלינו, גם לא על אדמת אירופה ועל אדמת אוקראינה." ~ [[בנימין נתניהו]] [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] * "הקב"ה תמיד הגן על עם ישראל בכל הגלויות ובכל הרדיפות." ~ תנועת ש"ס [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] * "זה יותר ממאה שנה שאלוקי ישראל מציל את ארץ ישראל מיד אלילי הכוח, התרבות הרעה והתבוללות המשטר החילוני." ~ ח"כ ישראל אייכלר [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] ==כללי== * "אצלנו במחלקת נוירולוגיה בהדסה אנחנו משחקים אלוהים." ~ [[אבינועם רכס]] * "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}} * "[[בנימין נתניהו|נתניהו]] הוא שליח השם." ~ [[W:שמעון ריקלין|שמעון ריקלין]], יולי 2018 [https://b.walla.co.il/item/3176324 קישור] * "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ 'אל תקרא לי עם', [[שלום חנוך]] * "הקדוש ברוך הוא יחליט מי יהיה ראש הממשלה הבא" ~ [[מירי רגב]] , אוגוסט 2019 [https://www.maariv.co.il/elections2019/news/Article-713744 מקור] ==בספרות ובשירה== * "האדם יוצר תפילות שיוצרות את האלוהים שיוצר את האדם." ~ [[יהודה עמיחי]] * "אל מלא רחמים, :אלמלא האל מלא רחמים :היו הרחמים בעולם ולא רק בו." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה :יהי אור! :הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך, :הוא לא חשב באותו רגע על השמיים, :אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים :וציפורים קיבלו אויר וגוף." ~ [[נתן זך]] * " 'ואלוהים?' שאל לנגדון, 'את מאמינה באלוהים?' : ויטוריה [[שתיקה|שתקה]] זמן רב. 'המדע אומר לי שאלוהים חייב להיות קיים. המוח אומר לי שלעולם לא אבין את אלוהים. והלב אומר לי שאני לא אמורה להבין אותו.' : 'כל התורה על רגל אחת', חשב לנגדון." ~ מתוך "[[w:מלאכים ושדים|מלאכים ושדים]]" * "אכן אין אנו שולטים בבחירות שעושה עבורנו העולם. אך בעצם בחירותינו אנו שולטים, ואלו הם אנחנו שבחרנו בבורות, חוסר שליטה, רגישות והבנה להיות לנו לאלוהים..!" ~ מתוך "[[w:בית ספר לבני אלוהים|בית ספר לבני אלוהים]]" ==הוגי דעות== ===רמב"ם=== * "יש נמצא שלם בכל דרכי המציאוּת, והוא עִילַּת מציאוּת הנמצאים כולם – בו קיום מציאותם וממנו קיומם." ~ [[W:הקדמות הרמב"ם|הקדמות הרמב"ם]], הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. *"אִילּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו (-של השם) - נתבטלה מציאות כל הנמצאים, ולא נשאר נמצא שֶׁיִּתְקַיֵּם מציאותו." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. * אם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כולם זולתו – לא יתבטל מציאות השם יתברך ולא תִּגָּרֵעַ." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. * "האחד הזה אינו גוף ולא כוח בגוף. ולא יַשִּׂיגוּהוּ מְאוֹרְעוֹת הגופים כמו התנועה והמשכן, לא מצד עצמוּת ולא במקרה." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד השלישי, 'שלילת הגשמות ממנו'. * "כל מה שבא בכתבי הקודש שמתארים אותו (-את השם) בְּתָאֳרֵי הגופות (-הגופים), כמו ההליכה והעמידה, והישיבה והדיבור, וכיוצא בזה – הכל דרך הַשְׁאָלָה." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד השלישי 'שלילת הגשמות ממנו'. * "הוא (-הבורא)... אינו גוף ולא כוח בגוף." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד השלישי, 'שלילת הגשמות ממנו'. * "זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט, וכל נמצא זולתו בלתי קדמון בְּעֶרְכּוֹ אליו." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הרביעי, 'קדמותו'. * "הוא יתברך הוא הראוי לְעָבְדוֹ וּלְגַדְּלוֹ, ולהודיע גדולתו, ולעשות מִצְוֹתָיו. ושלא יעשה כזה למי שהוא תחתיו במציאוּת... אליו בלבד יְכַוְּנוּ המחשבות, ויניחו כל מה שזולתו." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד החמישי. ===ברוך שפינוזה=== * "אלוהים הוא ה[[טבע]]." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "אהבת אלוהים הנצחית של הנפש היא אהבתו של אלוהים עצמו שבה אוהב אלוהים את עצמו, לא להיותו אין-סופי אלא להיותו מתגלה על ידי מהותה של הנפש האנושית, במידה שהיא נבחנת בבחינת-נצח. זאת אומרת: 'אהבת-אלוהים השכלית של [[נפש]] היא חלק של האהבה האין-סופית, שאלוהים אוהב בה את עצמו'." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ו * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." * "מאחר שאין [[אדם]] עושה שום דבר בלתי אם לפי סדר הטבע הקבוע מראש, כלומר לפי ההנהגה וההחלטה הנצחית של אלוהים, יוצא מזה כי אין אדם בוחר לעצמו דרך חיים כלשהי ואינו פועל אלא לפי ייעוד מיוחד של אלוהים, שבחר באיש זה מכל האחרים לפועל זה או לדרך חיים זו." ~ מאמר תיאולוגי מדיני, פרק ג' ===ישעיהו ליבוביץ=== * "העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם – אלוהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה לדמיאוּרגוס האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." * "אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאוד. לאמיתו של דבר, אין הוא אלוהים כלל, אלא אמצעי עזר לחשיבתו או להרגשתו של האדם."{{מקור}} * "אלוהים הוא לא קופת חולים!" * "מי שאינו תופס ש"עולם (עולמו של הקב"ה) כמנהגו (המנהג שטבע בו בוראו) נוהג", ושאין משמעות התפלה הדרישה האווילית והמחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולמו לטובת המתפלל, אלא היא ההדבקות בה' על ידי עבודתו ללא כל קשר למתרחש במציאות הטבעית – לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' אלא של סוגד לאלילו." * "לאדם יש תפקיד – לעבוד את האל, אבל לאל אין תפקיד לגבי האדם, זאת היא ה[[אמונה]]!" * "ההכרה התכליתית היא להכיר את התכונה האחת שיש אלוהים, והיא שהוא אלוהים, וכל מלה נוספת עליו רק גורעת." * "האל איננו אובייקט של החשיבה הדתית – שהרי לפי האמונה הדתית הוא 'אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל'; העולם (הטבע) אף הוא אינו אובייקט של החשיבה הדתית אלא של החשיבה המדעית; והאדם – כיצור הנכלל בעולם – אף הוא אובייקט של חשיבה זו, וכיצור בעל חשיבה על אודות העולם ובעל תחושה ורצון לגבי העולם – הוא האובייקט של החשיבה הפילוסופית. האובייקט של החשיבה הדתית אינו אלא מעמדו של האדם לפני האל." * "כל הגות שעוסקת באלוהים היא אלילות." * "אל שאיננו טרנסצנדנטי הוא אליל." * "לא יכול להיות קשר בין האדם ובין האל הטרנסצנדנטי מלבד העובדה שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים." * "האמונה הדתית היא ביטוי להכרעתו והחלטתו של האדם להידבק באלוהים ולעבוד את אלוהים שלא התגלה לא בטבע ולא בהיסטוריה אלא התגלה בדת." * "איני מבין משמעות מילים אלו ["אני מאמין באלוהים"] שלא בקשר לחיובים הנובעים מהן... ויש עוד לומר שבעולם כמות־שהוא אין משיכת חוטים בידי האל ניכרת כלל." * "העמדה הדתית, ז.א. שאני מכיר את חובתי כלפי אלוהים, איננה נובעת מתוך זה שאני יודע שהוא ברא את העולם. משום שאם הוא ברא את העולם הרי זה אירלוונטי בשבילי. ואפילו אם תאמר שהוא מנהיג את העולם, מה פירוש הדבר הזה? שאני יודע או שאני חושב שאני יודע – ולמעשה מבחינה סובייקטיבית אין הבדל בכך אם אדם יודע או חושב שהוא יודע – שיושב זקן בשמים ומושך בחוטי העולם. זה מחייב אותי למשהו?!" * "מי שאומר שבעקבות [[אושוויץ]] איבד את האמונה באלוהים, לו אני עונה מיניה וביה: משמע שמעולם לא האמנת באלוהים, אלא בעזרת אלוהים." * "הדתיות העממית־פולקלוריסטית, המתיימרת להיות אמונה תמימה ועושה את אלוהים ממונה על החברה האנושית, הממלא בשבילה תפקידים של שר הבריאות העילאי, שר המשפטים העילאי, שר המשטרה העילאי, שר הסעד העילאי, שר הכלכלה העילאי." * "ההשגחה האלוהית היא '''בכל''' דבר – בעליית הטמפרטורה כשהשמש זורחת, בנפילת אבן מחמת הכובד, במחלת האדם מחמת זיהום בחיידקים, בניצחון או במפלה במלחמה מחמת עדיפות צבאית של אחד הצדדים, בגלות ישראל מארצו 'כי גבר אויב' או בשובו לארצו כשהוא גובר על אויביו. לטיפשים הרואים 'אצבע אלוהים' במאורעות מסוימים דווקא – ייאמר: איזה מאורעות בהיסטוריה או בטבע '''אינם''' אצבע אלוהים?" * "הגישה הפולקלוריסטית לאמונת ההשגחה, מרוקנת את עולם התורה והמצוות מכל מובן וטעם, והיא אף אינה עומדת במבחן המציאות. אם המאמין אוטם לבו מהרגיש את הסתירה הראשונה ועוצם עיניו ראות את השנייה – אין זו גבורה דתית אלא סתם חולשה אינטלקטואלית ופסיכולוגית (escapism) וסופה קטסטרופלי מבחינת החינוך הדתי. הדיבורים על כך ש 'בכל חוקיות יכול להישאר מקום ליוצא מן הכלל או למקרה שאינו נכלל בחוק' מעידים שדוברם אינו מקפיד על פירוש המילים שהשתמש בהן, או שהוא מייחד להקב"ה מקום ותפקיד מטליא טלאים על קרעי מכנסי המציאות הטבעית וההיסטורית. ההנחה, שלשם הדברת שיתוק הילדים דרוש צירוף של מדע רפואי של ד"ר סאלק (מפתח החיסון הראשון נגד שיתוק ילדים) עם השגחה, או שלשם בטחון בדרכים דרוש צירוף של תקנות התחבורה של המשטרה עם תפילת הדרך – היא סאטירה מצוינת על הפסיכולוגיה 'הדתית' הפולקלוריסטית, אך אוי ואבוי אם נתכוון לכך ברצינות!" * "הדבקות באלוהים היא הנקראת בטרמינולוגיה התאולוגית השגחה פרטית היא אינה משנה את מהלך הטבע ואת גורלו של האדם במציאות הטבעית וההיסטורית." * "על היעדר קורלציה בין עבודת ה' ובין הגורל של אדם או של אומה מעידה כל המציאות האנושית וכל ההיסטוריה של המין האנושי וזהו מיסודות האמונה." * "הוא אף פעם לא הצילנו. הוא לא הצילנו מידי הרומאים, מגזירת אדריאנוס, עשרת הרוגי מלכות. הוא לא הציל את הקהילות שאנחנו נוהגים לקרוא להן הקהילות הקדושות שמתו על קידוש השם. הוא לא הציל את היהודים שנרדפו על ידי האינקוויזיציה. הוא לא הציל מיליון וחצי ילדים יהודים שנחנקו ונשרפו בידי [[היטלר]]. ובכל הדורות האלה היו יהודים שהאמינו באלוהים אף על פי שהם ידעו את הדבר הזה, שאלוהים לא הציל מידי הרומאים ולא הציל מידי הצלבנים ולא הציל מידי האינקוויזיציה ולא הציל מידי היטלר." ~ תשובה לשאלת נער על המאמר 'אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם' ===אלברט איינשטיין=== * "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי." * "אלוהים נתן לאדם שתי אוזניים ופה אחד כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות." * "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." * "אני מאמין באל של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם." * "אינני מנסה לדמיין אלוהים אישי. די לי לעמוד אחוז יראה נוכח מבנהו של העולם, ככל שהוא מתיר לחושים הלא־מספיקים שלנו להעריך אותו." * "אינני יכול לדמיין אל שמתגמל ומעניש את ברואיו, שמטרותיו מעוצבות כמו מטרותינו, אל שהוא השתקפות השבריריות האנושית." * "מדע ללא דת הוא נכה. דת ללא מדע היא עיוורת." * "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט." ===מייסטר אקהרט=== * "אלוהים טבע בנפש האדם את החופש לקבל החלטות בעצמה, ומכאן שהוא לא חפץ להגביל את חופש רצונה." * "אלוהים אינו יכול לוותר עלינו, ואין אנו יכולים לוותר עליו, כי גם אם ננסה להסב את פנינו ממנו, הוא לא יסב את פניו מאתנו." * "הרגע שבו אלוהים יצר את האדם, הרגע שבו האדם יחדל מלהתקיים ורגע זה שבו אני מדבר אליכם, כולם אינם אלא רגע אחד בעיניו של אלוהים." * "כל יצור כמוהו כ[[ספר]] מלא בחוכמתו של האל." * "כל הדברים נמצאים בסימן שאלה, אך אלוהים איננו שואל דבר." * "אילו היית מודה לאלוהים על כל הטובה אשר עשה עמך, לא היה לך עוד פנאי כדי להתלונן." * "כדי למצוא את אלוהים אין בנמצא עצה טובה יותר מאשר להניח לו, כי אלוהים לעולם אינו מתרחק מאתנו; הוא שוכן תמיד בקרבנו." * "אנו יכולים לחוש בחום ללא אש, ובאור ללא שמש, אך אין בכוחנו לחוש באלוהים ללא הנפש, והנפש אינה יכולה להתקיים בלעדיו." == הומור== * "כשהייתי [[ילדות|ילד]], התפללתי כל לילה לאופניים חדשים. אחר כך הבנתי שאלוהים לא פועל ככה, אז גנבתי אופניים וביקשתי ממנו שימחל לי." ~ פיטר קאיי ([[:W:en:Peter Kay|Peter Kay]]) * " 'אלוהים אמיתי כמו שאני אמיתי', אמר האיש הזקן. אמונתי שבה אליי כיוון שידעתי שסנטה לא ישקר." ~ [[אנונימיים|אלמוני]] * "בהתחלה היה שום דבר. אחר כך אלוהים אמר 'ויהי אור'! עדיין היה שום דבר, אבל אפשר היה לראות את זה." ~ [[ג'ק הנדי]] * "אם אלוהים היה רוצה שפינגווינים יעופו, הוא היה נותן להם כנפיים." ~ [[אנונימיים|אלמוני]] * "ב[[גן עדן|גן העדן]] לא רוצים אותי וב[[גיהנום]] פוחדים שאני אשתלט." ~ אוה טות' * "אם ילד שואל מאיפה בא הגשם, אני חושב שזה דבר חמוד להגיד לו, שזה בגלל שאלוהים בוכה. ואם הוא שואל למה הוא בוכה, דבר חמוד לא פחות להגיד לו, 'זה בטח בגלל משהו שאתה עשית'." ~ [[ג'ק הנדי]] * "למה יורד גשם בפורים? אלוהים הוא מבוגר סנטימנטלי. הוא לא יכול לראות ילדים קטנים שמתחפשים בפעם הראשונה ולא לבכות מהתרגשות." ~ [[w:קובי אוז|קובי אוז]] * "מעולם לא התפללתי לאלוהים אלא תפילה קצרה מאוד: 'הו אלוהים, גרום לכל אויביי להיראות מגוחכים'. ואלוהים נענה לבקשתי." ~ [[וולטר]] * "צירוף מקרים הוא דרכו של אלוהים להישאר אנונימי." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "אלוהים ברא את הכפר, והאדם – את העיר." ~ ויליאם קאופר * "אילו הייתי אלוהים הייתי מרחם על הלב האנושי." ~ [[מוריס מטרלינק]] * "לאלוהים היו רק [[מים]], אך האדם עשה את היין." ~ [[ויקטור הוגו]] * "אלוהים שולח את הבשר, והשטן – את הטבחים." ~ תומס דלוני * "אלוהים כתב את החוקים בטורים עקומים." ~ [[פתגמים פורטוגזיים|פתגם פורטוגזי]] * "אדם אחד עם אלוהים הוא תמיד הרוב." ~ ג'ון נוכס * "הסתכלתי והסתכלתי אבל לא ראיתי את אלוהים." ~ [[יורי גגארין]], לאחר שהפך לאדם הראשון בחלל * "אלוהים עשה את המאכלים, והשטן – את התבלין." ~ [[ג'יימס ג'ויס]] * "כאשר אנשים הופכים לישרים בזקנתם, הם מקריבים לאלוהים קורבן אחד ואת השאר – לשטן." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "אי אפשר לבקש מאלוקים להרוג אנשים. צריך לעשות את העבודה המלוכלכת בעצמנו." ~ [[הומר סימפסון]] * "הטמטום הוא כמו אלוהים. הוא נמצא בכל מקום בכל עת." ~ [[W:גיל קופטש|גיל קופטש]] * "הדת גרמה לאנשים להאמין שיש איש בלתי נראה בשמים, שמשגיח על כל מה שאתם עושים, ולאיש הזה יש רשימה של עשרה דברים שהוא לא רוצה שתעשו, ואם תעשו אפילו אחד מהם הוא יזרוק אתכם לגיהנום שם תשרפו ותתענו ותתייסרו לנצח נצחים – אבל הוא אוהב אתכם. הוא אוהב אתכם והוא צריך כסף." ~ [[ג'ורג' קרלין]] == ראו גם == * [[אל]] * [[דת]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=אלהים|שם ויקימילון=אלוהים|ויקישיתוף=Category:God|שם ויקישיתוף=אלוהים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:דת]] sysq0n5pb1d3ztnxi09p2j38v83302u 0 2494 218293 154883 2024-11-23T13:18:25Z 77.125.184.128 218293 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Charles Montesquieu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] '''[[W:מונטסקייה|שארל לואי מונטסקייה]]''' (בצרפתית: ''' Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu''')‏ (18 בינואר 1689 - 10 בפברואר 1755), פילוסוף צרפתי. ==תהילה לכנות אמיתית וטהורה== *"אנשים מתבוננים בעצמם מקרוב מדי מכדי לראות את עצמם כפי שהם. כמו אלה שמבעד להערצה עצמית, המייפה הכל, אינם חשים במידותיהם הטובות ובמגרעותיהם. הם תמיד עדים לא נאמנים ושופטים מושחתים של עצמם." *"אין בעולם אנשים המעריצים את עצמם יותר מאלה הנגועים בהערצה עצמית... מה ניתן לעשות כדי לרפאם משיגעון זה הנראה חשוך מרפא? אין צורך כי אם לתת להם לחוש במספר קטן של יריבים המאלצים את עצמם להרגיש בחולשתם, המתייחסים למגרעותיהם מנקודת ראות המחייבת לראותן, המתייחדים עם עצמם בצניעות, ואומרים לעצמם את האמת לאמיתה." ==מכתבים פרסיים== * "האימפריה העותמנית לא נקטה במשטר הרזייה, אלא בתצוגת עוצמה שאִכְלה אותה בהדרגה." * "האפיפיור יגרום למלך להאמין כי שלושה הם אחד בלבד, וכי הלחם שהוא אוכל אינו לחם כלל." * "אני מבטיחכם שאין בנמצא ממלכה שהתקיימו בה כה הרבה מלחמות אזרחים כמו בממלכת ישוע הנוצרי." * "החיים ניתנו לי כטובה. לכן, אני יכול לעוזבם כאשר אינם כאלה כבר." * "מלחמות הדת לא נגרמו בגלל העובדה שקיימות יותר מדת אחת, אלא בגלל אי הסובלנות שאפשר לראותה כליקוי הבינה האנושית." * "קיימים שני סוגים בלבד של מלחמה מוצדקת. הראשון: מלחמה נגד תוקפנותו של האויב, והשני: לבוא לעזרתו של בן ברית שהותקף." * "קראתי תיאורים של גן עדן היכולים לגרום לכל אדם בעל תבונה לחדול מלרצות ללכת לשם." * "צרה היא לא להיות אהוב כלל, אך עלבון הוא להיות אהוב לשעבר." ==רוח החוקים== * "שחיתותה של כל ממשלה מתחילה כמעט תמיד על ידי השחתת עקרונותיה." * "החברה היא התאגדות של אנשים ולא האנשים עצמם." * "אנשים גסים כל אחד כשלעצמו הם אנשים מכובדים בהמון." * "רפובליקות מתות בגלל מותרות; מונרכיות - בגלל מחסור." * "[[בריטניה]] היא אומה שמן האפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." * "ניסיון ממושך מוכיח לנו שכל אדם שניתן בידו כוח נוטה לנצלו, ולפרוש את סמכותו רחוק ככל האפשר." * "כל אדם שיש בידיו כוח נוטה לנצלו לרעה, ואינו חדל אלא כשהוא נתקל בגבולות." ==הרהורים שונים== * "הגיחוך הוא אמצעי כדי ללמד זכות על החוכמה על חשבון טוב הלב." * "הצלחתם של רוב הדברים תלויה בידע כמה זמן דרוש כדי להצליח." * "תמיד חשבתי שעל מנת להצליח בעולם צריך להיראות סכל, אך להיות חכם." ==מיוחס== *"שקר יפה הוא זה הבא מרחוק." *"מעולם לא הייתה לי עוגמת נפש ששעה של קריאה לא הפיגה." *"יש לי מחלה לכתוב ספרים, ולהיות בוש ונכלם לאחר שכתבתי אותם." *"הדרת פנים היא אושרם של אווילים." *"אירופה היא מדינה אחת המורכבת ממחוזות שונים." *"כאשר הילידים של לואיזיאנה רוצים ליהנות מן הפרי, הם עוקרים את העץ מן השורש וקוטפים את הפרי. הנה ממשלה רודנית." *"צריך לבכות על בני אדם בלידתם, ולא במותם." *"אומה המתבססת על הנשק, להתקיים עליו חייבת." *"אצל הנשים הצעירות היופי ממלא את מקום הרוח; אצל הזקנות, הרוח את מקום היופי ממלאה." *"אין זו הרוח המעצבת את הדעות, אלא הלב." *"כשאדם רודף אחר הרוח הוא תופס את הטיפשות." *"הצרפתים כמעט שאינם מדברים על נשותיהם. הם מפחדים לדבר עליהן עם אנשים המכירים אותן טוב יותר מהם." *"כל האנשים הם חיות; הנסיכים הם חיות שאינן כבולות." *"האם אין אנו מרגישים תמיד אלא במגוחך שבאחרים?" *"הטוב ביותר הוא אויבו המושבע של הטוב." *"זוהי תופעה נצחית שכל אדם בעל כוח נוטה להגזים בו." *"החופש הוא הזכות לעשות כל מה שהחוקים מרשים." * "על החירות לשמש כמעצור לעוצמה." * "מאושרת היא אומה שתולדותיה משעממים." * "אין בנמצא עריצות גדולה יותר מזו המתבצעת תחת מגן החוק ובשם הצדק." {{מיון רגיל:מונטסקייה, שארל לואי}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] 32h7iv3tgxbjnvujg5gil0yls2v5f11 218294 218293 2024-11-23T16:14:57Z קליאו 9676 עריכה 218294 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Charles Montesquieu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] '''[[W:מונטסקייה|שארל לואי מונטסקייה]]''' (בצרפתית: ''' Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu''')‏ (18 בינואר 1689 - 10 בפברואר 1755), פילוסוף צרפתי. ==מכתבים פרסיים (1721)== * "האימפריה העותמנית לא נקטה במשטר הרזייה, אלא בתצוגת עוצמה שאִכְלה אותה בהדרגה." * "האפיפיור יגרום למלך להאמין כי שלושה הם אחד בלבד, וכי הלחם שהוא אוכל אינו לחם כלל." * "אני מבטיחכם שאין בנמצא ממלכה שהתקיימו בה כה הרבה מלחמות אזרחים כמו בממלכת ישוע הנוצרי." * "החיים ניתנו לי כטובה. לכן, אני יכול לעוזבם כאשר אינם כאלה כבר." * "מלחמות הדת לא נגרמו בגלל העובדה שקיימות יותר מדת אחת, אלא בגלל אי הסובלנות שאפשר לראותה כליקוי הבינה האנושית." * "קיימים שני סוגים בלבד של מלחמה מוצדקת. הראשון: מלחמה נגד תוקפנותו של האויב, והשני: לבוא לעזרתו של בן ברית שהותקף." * "קראתי תיאורים של גן עדן היכולים לגרום לכל אדם בעל תבונה לחדול מלרצות ללכת לשם." * "צרה היא לא להיות אהוב כלל, אך עלבון הוא להיות אהוב לשעבר." ==רוח החוקים (1748)== * "שחיתותה של כל ממשלה מתחילה כמעט תמיד על ידי השחתת עקרונותיה." * "החברה היא התאגדות של אנשים ולא האנשים עצמם." * "אנשים גסים כל אחד כשלעצמו הם אנשים מכובדים בהמון." * "רפובליקות מתות בגלל מותרות; מונרכיות - בגלל מחסור." * "[[בריטניה]] היא אומה שמן האפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." * "ניסיון ממושך מוכיח לנו שכל אדם שניתן בידו כוח נוטה לנצלו, ולפרוש את סמכותו רחוק ככל האפשר." * "כל אדם שיש בידיו כוח נוטה לנצלו לרעה, ואינו חדל אלא כשהוא נתקל בגבולות." ==תהילה לכנות אמיתית וטהורה== *"אנשים מתבוננים בעצמם מקרוב מדי מכדי לראות את עצמם כפי שהם. כמו אלה שמבעד להערצה עצמית, המייפה הכל, אינם חשים במידותיהם הטובות ובמגרעותיהם. הם תמיד עדים לא נאמנים ושופטים מושחתים של עצמם." *"אין בעולם אנשים המעריצים את עצמם יותר מאלה הנגועים בהערצה עצמית... מה ניתן לעשות כדי לרפאם משיגעון זה הנראה חשוך מרפא? אין צורך כי אם לתת להם לחוש במספר קטן של יריבים המאלצים את עצמם להרגיש בחולשתם, המתייחסים למגרעותיהם מנקודת ראות המחייבת לראותן, המתייחדים עם עצמם בצניעות, ואומרים לעצמם את האמת לאמיתה." ==הרהורים שונים== * "הגיחוך הוא אמצעי כדי ללמד זכות על החוכמה על חשבון טוב הלב." * "הצלחתם של רוב הדברים תלויה בידע כמה זמן דרוש כדי להצליח." * "תמיד חשבתי שעל מנת להצליח בעולם צריך להיראות סכל, אך להיות חכם." ==אמרותיו== *"שקר יפה הוא זה הבא מרחוק." *"מעולם לא הייתה לי עוגמת נפש ששעה של קריאה לא הפיגה." *"יש לי מחלה לכתוב ספרים, ולהיות בוש ונכלם לאחר שכתבתי אותם." *"הדרת פנים היא אושרם של אווילים." *"אירופה היא מדינה אחת המורכבת ממחוזות שונים." *"כאשר הילידים של לואיזיאנה רוצים ליהנות מן הפרי, הם עוקרים את העץ מן השורש וקוטפים את הפרי. הנה ממשלה רודנית." *"צריך לבכות על בני אדם בלידתם, ולא במותם." *"אומה המתבססת על הנשק, להתקיים עליו חייבת." *"אצל הנשים הצעירות היופי ממלא את מקום הרוח; אצל הזקנות, הרוח את מקום היופי ממלאה." *"אין זו הרוח המעצבת את הדעות, אלא הלב." *"כשאדם רודף אחר הרוח הוא תופס את הטיפשות." *"הצרפתים כמעט שאינם מדברים על נשותיהם. הם מפחדים לדבר עליהן עם אנשים המכירים אותן טוב יותר מהם." *"כל האנשים הם חיות; הנסיכים הם חיות שאינן כבולות." *"האם אין אנו מרגישים תמיד אלא במגוחך שבאחרים?" *"הטוב ביותר הוא אויבו המושבע של הטוב." *"זוהי תופעה נצחית שכל אדם בעל כוח נוטה להגזים בו." *"החופש הוא הזכות לעשות כל מה שהחוקים מרשים." * "על החירות לשמש כמעצור לעוצמה." * "מאושרת היא אומה שתולדותיה משעממים." * "אין בנמצא עריצות גדולה יותר מזו המתבצעת תחת מגן החוק ובשם הצדק." {{מיון רגיל:מונטסקייה, שארל לואי}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] q3bh2tql36jvapez4f3y4a434s3rgvo 218295 218294 2024-11-23T16:18:37Z קליאו 9676 עריכה 218295 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Charles Montesquieu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] '''[[W:מונטסקייה|שארל לואי מונטסקייה]]''' (בצרפתית: ''' Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu''')‏ (18 בינואר 1689 - 10 בפברואר 1755), פילוסוף צרפתי. ==אמרותיו== * "על ה[[חירות]] לשמש כמעצור לעוצמה." *"אין זו הרוח המעצבת את הדעות, אלא הלב." *"הטוב ביותר הוא אויבו המושבע של הטוב." *"האם אין אנו מרגישים תמיד אלא במגוחך שבאחרים?" *"שקר יפה הוא זה הבא מרחוק." *"מעולם לא הייתה לי עוגמת נפש ששעה של [[קריאה]] לא הפיגה." *"הדרת פנים היא אושרם של אווילים." *"אירופה היא מדינה אחת המורכבת ממחוזות שונים." *"צריך לבכות על בני אדם בלידתם, ולא במותם." *"אומה המתבססת על הנשק, להתקיים עליו חייבת." *"אצל הנשים הצעירות היופי ממלא את מקום הרוח; אצל הזקנות, הרוח את מקום היופי ממלאה." *"כשאדם רודף אחר הרוח הוא תופס את הטיפשות." *"כל האנשים הם חיות; הנסיכים הם חיות שאינן כבולות." *"זוהי תופעה נצחית שכל אדם בעל כוח נוטה להגזים בו." *"החופש הוא הזכות לעשות כל מה שהחוקים מרשים." * "מאושרת היא אומה שתולדותיה משעממים." * "אין בנמצא עריצות גדולה יותר מזו המתבצעת תחת מגן החוק ובשם הצדק." *"יש לי מחלה לכתוב ספרים, ולהיות בוש ונכלם לאחר שכתבתי אותם." *"כאשר הילידים של לואיזיאנה רוצים ליהנות מן הפרי, הם עוקרים את העץ מן השורש וקוטפים את הפרי. הנה ממשלה רודנית." *"ה[[צרפת]]ים כמעט שאינם מדברים על נשותיהם. הם מפחדים לדבר עליהן עם אנשים המכירים אותן טוב יותר מהם." ==מכתבים פרסיים (1721)== * "האימפריה העותמנית לא נקטה במשטר הרזייה, אלא בתצוגת עוצמה שאִכְלה אותה בהדרגה." * "האפיפיור יגרום למלך להאמין כי שלושה הם אחד בלבד, וכי הלחם שהוא אוכל אינו לחם כלל." * "אני מבטיחכם שאין בנמצא ממלכה שהתקיימו בה כה הרבה מלחמות אזרחים כמו בממלכת ישוע הנוצרי." * "החיים ניתנו לי כטובה. לכן, אני יכול לעוזבם כאשר אינם כאלה כבר." * "מלחמות הדת לא נגרמו בגלל העובדה שקיימות יותר מדת אחת, אלא בגלל אי הסובלנות שאפשר לראותה כליקוי הבינה האנושית." * "קיימים שני סוגים בלבד של מלחמה מוצדקת. הראשון: מלחמה נגד תוקפנותו של האויב, והשני: לבוא לעזרתו של בן ברית שהותקף." * "קראתי תיאורים של גן עדן היכולים לגרום לכל אדם בעל תבונה לחדול מלרצות ללכת לשם." * "צרה היא לא להיות אהוב כלל, אך עלבון הוא להיות אהוב לשעבר." ==רוח החוקים (1748)== * "שחיתותה של כל ממשלה מתחילה כמעט תמיד על ידי השחתת עקרונותיה." * "החברה היא התאגדות של אנשים ולא האנשים עצמם." * "אנשים גסים כל אחד כשלעצמו הם אנשים מכובדים בהמון." * "רפובליקות מתות בגלל מותרות; מונרכיות - בגלל מחסור." * "[[בריטניה]] היא אומה שמן האפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." * "ניסיון ממושך מוכיח לנו שכל אדם שניתן בידו כוח נוטה לנצלו, ולפרוש את סמכותו רחוק ככל האפשר." * "כל אדם שיש בידיו כוח נוטה לנצלו לרעה, ואינו חדל אלא כשהוא נתקל בגבולות." ==תהילה לכנות אמיתית וטהורה== *"אנשים מתבוננים בעצמם מקרוב מדי מכדי לראות את עצמם כפי שהם. כמו אלה שמבעד להערצה עצמית, המייפה הכל, אינם חשים במידותיהם הטובות ובמגרעותיהם. הם תמיד עדים לא נאמנים ושופטים מושחתים של עצמם." *"אין בעולם אנשים המעריצים את עצמם יותר מאלה הנגועים בהערצה עצמית... מה ניתן לעשות כדי לרפאם משיגעון זה הנראה חשוך מרפא? אין צורך כי אם לתת להם לחוש במספר קטן של יריבים המאלצים את עצמם להרגיש בחולשתם, המתייחסים למגרעותיהם מנקודת ראות המחייבת לראותן, המתייחדים עם עצמם בצניעות, ואומרים לעצמם את האמת לאמיתה." ==הרהורים שונים== * "הגיחוך הוא אמצעי כדי ללמד זכות על החוכמה על חשבון טוב הלב." * "הצלחתם של רוב הדברים תלויה בידע כמה זמן דרוש כדי להצליח." * "תמיד חשבתי שעל מנת להצליח בעולם צריך להיראות סכל, אך להיות חכם." {{מיון רגיל:מונטסקייה, שארל לואי}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] aizlf261byfqtbi3ol65k7guat0jlb1 218296 218295 2024-11-23T16:24:37Z קליאו 9676 עריכה 218296 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Charles Montesquieu.jpg|שמאל|ממוזער|188px|שארל לואי מונטסקייה]] '''[[W:מונטסקייה|שארל לואי מונטסקייה]]''' (בצרפתית: ''' Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu''')‏ (18 בינואר 1689 - 10 בפברואר 1755), פילוסוף צרפתי. ==אמרותיו== * "על ה[[חירות]] לשמש כמעצור לעוצמה." *"אין זו הרוח המעצבת את הדעות, אלא הלב." *"הטוב ביותר הוא אויבו המושבע של הטוב." *"האם אין אנו מרגישים תמיד אלא במגוחך שבאחרים?" *"שקר יפה הוא זה הבא מרחוק." *"מעולם לא הייתה לי עוגמת נפש ששעה של [[קריאה]] לא הפיגה." *"הדרת פנים היא אושרם של אווילים." *"אירופה היא מדינה אחת המורכבת ממחוזות שונים." *"צריך לבכות על בני אדם בלידתם, ולא במותם." *"אומה המתבססת על הנשק, להתקיים עליו חייבת." *"אצל הנשים הצעירות היופי ממלא את מקום הרוח; אצל הזקנות, הרוח את מקום היופי ממלאה." *"כשאדם רודף אחר הרוח הוא תופס את הטיפשות." *"כל האנשים הם חיות; הנסיכים הם חיות שאינן כבולות." *"זוהי תופעה נצחית שכל אדם בעל כוח נוטה להגזים בו." *"החופש הוא הזכות לעשות כל מה שהחוקים מרשים." * "מאושרת היא אומה שתולדותיה משעממים." * "אין בנמצא עריצות גדולה יותר מזו המתבצעת תחת מגן החוק ובשם הצדק." *"יש לי מחלה לכתוב ספרים, ולהיות בוש ונכלם לאחר שכתבתי אותם." *"כאשר הילידים של לואיזיאנה רוצים ליהנות מן הפרי, הם עוקרים את העץ מן השורש וקוטפים את הפרי. הנה ממשלה רודנית." *"ה[[צרפת]]ים כמעט שאינם מדברים על נשותיהם. הם מפחדים לדבר עליהן עם אנשים המכירים אותן טוב יותר מהם." ==מכתבים פרסיים (1721)== * "האימפריה העותמנית לא נקטה במשטר הרזייה, אלא בתצוגת עוצמה שאִכְלה אותה בהדרגה." * "האפיפיור יגרום למלך להאמין כי שלושה הם אחד בלבד, וכי הלחם שהוא אוכל אינו לחם כלל." * "אני מבטיחכם שאין בנמצא ממלכה שהתקיימו בה כה הרבה מלחמות אזרחים כמו בממלכת ישוע הנוצרי." * "החיים ניתנו לי כטובה. לכן, אני יכול לעוזבם כאשר אינם כאלה כבר." * "מלחמות הדת לא נגרמו בגלל העובדה שקיימות יותר מדת אחת, אלא בגלל אי הסובלנות שאפשר לראותה כליקוי הבינה האנושית." * "קיימים שני סוגים בלבד של מלחמה מוצדקת. הראשון: מלחמה נגד תוקפנותו של האויב, והשני: לבוא לעזרתו של בן ברית שהותקף." * "קראתי תיאורים של גן עדן היכולים לגרום לכל אדם בעל תבונה לחדול מלרצות ללכת לשם." * "צרה היא לא להיות אהוב כלל, אך עלבון הוא להיות אהוב לשעבר." ==רוח החוקים (1748)== [[קובץ:Montesquieu (1689-1755) - De l'Esprit des loix, Vol.1, page de titre, Genève, 1748-1750.png|ממוזער|125 פיקסלים]] * "שחיתותה של כל ממשלה מתחילה כמעט תמיד על ידי השחתת עקרונותיה." * "החברה היא התאגדות של אנשים ולא האנשים עצמם." * "אנשים גסים כל אחד כשלעצמו הם אנשים מכובדים בהמון." * "רפובליקות מתות בגלל מותרות; מונרכיות - בגלל מחסור." * "[[בריטניה]] היא אומה שמן האפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." * "ניסיון ממושך מוכיח לנו שכל אדם שניתן בידו כוח נוטה לנצלו, ולפרוש את סמכותו רחוק ככל האפשר." * "כל אדם שיש בידיו כוח נוטה לנצלו לרעה, ואינו חדל אלא כשהוא נתקל בגבולות." ==תהילה לכנות אמיתית וטהורה== *"אנשים מתבוננים בעצמם מקרוב מדי מכדי לראות את עצמם כפי שהם. כמו אלה שמבעד להערצה עצמית, המייפה הכל, אינם חשים במידותיהם הטובות ובמגרעותיהם. הם תמיד עדים לא נאמנים ושופטים מושחתים של עצמם." *"אין בעולם אנשים המעריצים את עצמם יותר מאלה הנגועים בהערצה עצמית... מה ניתן לעשות כדי לרפאם משיגעון זה הנראה חשוך מרפא? אין צורך כי אם לתת להם לחוש במספר קטן של יריבים המאלצים את עצמם להרגיש בחולשתם, המתייחסים למגרעותיהם מנקודת ראות המחייבת לראותן, המתייחדים עם עצמם בצניעות, ואומרים לעצמם את האמת לאמיתה." ==הרהורים שונים== * "הגיחוך הוא אמצעי כדי ללמד זכות על החוכמה על חשבון טוב הלב." * "הצלחתם של רוב הדברים תלויה בידע כמה זמן דרוש כדי להצליח." * "תמיד חשבתי שעל מנת להצליח בעולם צריך להיראות סכל, אך להיות חכם." {{מיון רגיל:מונטסקייה, שארל לואי}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] 9if689h8w8wdgsb2z8ceku759l8hctq 218297 218296 2024-11-23T16:26:02Z קליאו 9676 עריכה 218297 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Charles Montesquieu.jpg|שמאל|ממוזער|188px|שארל לואי מונטסקייה]] '''[[W:מונטסקייה|שארל לואי מונטסקייה]]''' (בצרפתית: ''' Charles-Louis de Secondat, baron de La Brède et de Montesquieu''')‏ (18 בינואר 1689 - 10 בפברואר 1755), פילוסוף צרפתי. ==אמרותיו== * "על ה[[חירות]] לשמש כמעצור לעוצמה." *"אין זו הרוח המעצבת את הדעות, אלא הלב." *"הטוב ביותר הוא אויבו המושבע של הטוב." *"האם אין אנו מרגישים תמיד אלא במגוחך שבאחרים?" *"שקר יפה הוא זה הבא מרחוק." *"מעולם לא הייתה לי עוגמת נפש ששעה של [[קריאה]] לא הפיגה." *"הדרת פנים היא אושרם של אווילים." *"אירופה היא מדינה אחת המורכבת ממחוזות שונים." *"צריך לבכות על בני אדם בלידתם, ולא במותם." *"אומה המתבססת על הנשק, להתקיים עליו חייבת." *"אצל הנשים הצעירות היופי ממלא את מקום הרוח; אצל הזקנות, הרוח את מקום היופי ממלאה." *"כשאדם רודף אחר הרוח הוא תופס את הטיפשות." *"כל האנשים הם חיות; הנסיכים הם חיות שאינן כבולות." *"זוהי תופעה נצחית שכל אדם בעל כוח נוטה להגזים בו." *"החופש הוא הזכות לעשות כל מה שהחוקים מרשים." * "מאושרת היא אומה שתולדותיה משעממים." * "אין בנמצא עריצות גדולה יותר מזו המתבצעת תחת מגן החוק ובשם הצדק." *"יש לי מחלה לכתוב ספרים, ולהיות בוש ונכלם לאחר שכתבתי אותם." *"כאשר הילידים של לואיזיאנה רוצים ליהנות מן הפרי, הם עוקרים את העץ מן השורש וקוטפים את הפרי. הנה ממשלה רודנית." *"ה[[צרפת]]ים כמעט שאינם מדברים על נשותיהם. הם מפחדים לדבר עליהן עם אנשים המכירים אותן טוב יותר מהם." ==מכתבים פרסיים (1721)== * "האימפריה העותמנית לא נקטה במשטר הרזייה, אלא בתצוגת עוצמה שאִכְלה אותה בהדרגה." * "האפיפיור יגרום למלך להאמין כי שלושה הם אחד בלבד, וכי הלחם שהוא אוכל אינו לחם כלל." * "אני מבטיחכם שאין בנמצא ממלכה שהתקיימו בה כה הרבה מלחמות אזרחים כמו בממלכת ישוע הנוצרי." * "החיים ניתנו לי כטובה. לכן, אני יכול לעוזבם כאשר אינם כאלה כבר." * "מלחמות הדת לא נגרמו בגלל העובדה שקיימות יותר מדת אחת, אלא בגלל אי הסובלנות שאפשר לראותה כליקוי הבינה האנושית." * "קיימים שני סוגים בלבד של מלחמה מוצדקת. הראשון: מלחמה נגד תוקפנותו של האויב, והשני: לבוא לעזרתו של בן ברית שהותקף." * "קראתי תיאורים של גן עדן היכולים לגרום לכל אדם בעל תבונה לחדול מלרצות ללכת לשם." * "צרה היא לא להיות אהוב כלל, אך עלבון הוא להיות אהוב לשעבר." ==רוח החוקים (1748)== [[קובץ:Montesquieu (1689-1755) - De l'Esprit des loix, Vol.1, page de titre, Genève, 1748-1750.png|ממוזער|125 פיקסלים]] * "שחיתותה של כל ממשלה מתחילה כמעט תמיד על ידי השחתת עקרונותיה." * "החברה היא התאגדות של אנשים ולא האנשים עצמם." * "אנשים גסים כל אחד כשלעצמו הם אנשים מכובדים ב[[המון]]." * "רפובליקות מתות בגלל מותרות; מונרכיות - בגלל מחסור." * "[[בריטניה]] היא אומה שמן האפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." * "ניסיון ממושך מוכיח לנו שכל אדם שניתן בידו כוח נוטה לנצלו, ולפרוש את סמכותו רחוק ככל האפשר." * "כל אדם שיש בידיו כוח נוטה לנצלו לרעה, ואינו חדל אלא כשהוא נתקל בגבולות." ==תהילה לכנות אמיתית וטהורה== *"אנשים מתבוננים בעצמם מקרוב מדי מכדי לראות את עצמם כפי שהם. כמו אלה שמבעד להערצה עצמית, המייפה הכל, אינם חשים במידותיהם הטובות ובמגרעותיהם. הם תמיד עדים לא נאמנים ושופטים מושחתים של עצמם." *"אין בעולם אנשים המעריצים את עצמם יותר מאלה הנגועים בהערצה עצמית... מה ניתן לעשות כדי לרפאם משיגעון זה הנראה חשוך מרפא? אין צורך כי אם לתת להם לחוש במספר קטן של יריבים המאלצים את עצמם להרגיש בחולשתם, המתייחסים למגרעותיהם מנקודת ראות המחייבת לראותן, המתייחדים עם עצמם בצניעות, ואומרים לעצמם את האמת לאמיתה." ==הרהורים שונים== * "הגיחוך הוא אמצעי כדי ללמד זכות על החוכמה על חשבון טוב הלב." * "הצלחתם של רוב הדברים תלויה בידע כמה זמן דרוש כדי להצליח." * "תמיד חשבתי שעל מנת להצליח בעולם צריך להיראות סכל, אך להיות חכם." {{מיון רגיל:מונטסקייה, שארל לואי}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] o876tyusvb2rl074tea7v8vfdpbzk4h 0 5983 218312 214794 2024-11-24T08:44:57Z 213.151.50.207 /* מורה הנבוכים */ 218312 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rambam Color.jpg|ממוזער|210px|דיוקנו של רמב"ם]] רבי '''משה בן מימון''' המכונה בראשי תיבות '''[[w:רמב"ם|רמב"ם]]''', (30 במרץ 1138 - 13 בדצמבר 1204), מגדולי הפוסקים היהודים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע ו[[רופא]], חוקר ומנהיג. ==משנה תורה== [[קובץ:Mishnetorah-1vol-menukad.JPG|ממוזער|166 פיקסלים]] {{דף מורחב|משנה תורה}} * "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו." * "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק." * "צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם." * "דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר יש אדם שהוא בעל חמה כועס תמיד ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל ואם יכעס יכעס [[כעס]] מעט בכמה שנים." * "שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן או מוכן לאחת מהן או שכבר למד אחת מהן ונהג בה יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים והיא הדרך הישרה." ==מורה הנבוכים== [[קובץ:Guiaperplexos 202a.jpg|ממוזער|145 פיקסלים|דף מתוך הספר]] {{דף מורחב|מורה הנבוכים}} * "אמנם אשר לא ראו אור כלל אפילו יום אחד אבל הם בלילה יגששו והם אשר נאמר בהם, לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ונעלם מהם האמת כולו עם חוזק היראותו כמו שנאמר בהם." ~ הקדמה * "דע, כי ל[[שכל]] האנושי השגות בכוחו וטבעו שישיגם. ובמציאות נמצאות ועניינים אין בטבעו שישיגם בשום פנים ולא בסיבה, אבל שערי השגתם נעולים בפניו." ~ א, לא * "ויש דברים ימצא האדם תשוקתו להשגתם עצומה, והתגברות השכל לבקש אמיתתם ולחפשׂה, נמצא בכל אומה כת מעיינת מבני אדם, ובכל זמן." ~ א, לא * "לציווי להקריב קורבנות יש תועלת רבה וברורה, כמו שאני עתיד להבהיר; אך שקורבן זה כבש וזה איל, ושמספרם מספר מסוים, לזאת לעולם לא יינתנו טעמים. לדעתי, כל מי שיתעסק במתן טעמים למשהו מפרטים אלה הוזה הזיה ממושכת, שלא יסיר בה אבסורד אלא יוסיף אבסורדים." ~ ח"ג, כו * "...כי לא ירצה לו יתברך כי אם האמת, ולא ישנא כי אם השקר" ~ חלק ב פרק מז ==שמונה פרקים לרמב"ם== [[קובץ:שמונה פרקים לרמבם בלוך.jpg||ממוזער|145 פיקסלים]] {{דף מורחב|שמונה פרקים לרמב"ם}} * "הַפְּעֻלּוֹת אֲשֶׁר הֵן טוֹבוֹת, הֵן הַפְּעֻלּוֹת הַשָּׁווֹת, הַמְמֻצָּעוֹת בֵּין שְׁנֵי קְצָווֹת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם רָע." ~ פרק רביעי * "אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ." ~ פרק חמישי * "תִּצְטָרֵך הַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן לְהֵרָגַע, וְלַעֲסֹק בִּמְנוּחַת חוּשִׁים, כְּמוֹ הַהִסְתַּכְּלוּת בַּ[[ציור|צִּיּוּרִים]] וּבַדְּבָרִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתָּסוּר מִמֶּנָּה הַלֵּאוּת." ~ פרק חמישי * "הַמִּתְאַוֶּה לָעֲבֵרוֹת וּמִשְׁתּוֹקֵק לָהֶן – יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר שָׁלֵם מֵאֲשֶׁר לֹא יִתְאַוֶּה לָהֶן וְלֹא יִצְטָעֵר בְּהַנָּחָתָן." ~ פרק שישי * "ואל יאמר שכבר הגיע למצב, שאי אפשר לשנותו, הואיל וכל מצב אפשר [[שינוי|לשנותו]] מן הטוב אל הרע ומן הרע אל הטוב, והוא הבוחר בכך." ~ פרק שמיני * "שהוא הידיעה והוא היודע והוא הידוע; והוא ה[[חיים]], והוא החי, והוא הממשיך לעצמו את החיים; והוא הדין שאר התארים." ~ פרק שמיני == כללי == [[קובץ:Moshé ben Maimón.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|פסלו של הרמב"ם בקורדובה]] * "כללו של דבר, שלא יהא צורך אחרי התורה בספר אחר זולתו כדי ללמוד ממנו שום דבר ממה שצריך בכל התורה..." ~ הקדמה לספר המצוות על המשנה תורה * "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן – עבודה גדולה היא... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." ~ הלכות לולב * "מה הוא (הקב"ה) נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום... להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הן וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות כפי כחו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכה ו' * "שמע האמת ממי שאמרה." ~ פתיחת ההקדמה לפירושו למסכת אבות * "... וספר שסמכנו עליו... הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים... ועליו היו הכול סומכין – לפי שהגיהו בן-אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות... ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו..." ~ על כתר ארם צובא. משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר תורה, פרק ח', הלכה ד' * "ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו, אם לא היה לו מה יאכל; ושאר יומו ולילו, עוסק בתורה. כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת." ~ [[משנה תורה]], הלכות תלמוד תורה, פרק ג', הלכה ט-י * "לשכל האנושי גבול בלא ספק יעמוד אצלו, עד שיש דברים שיתבאר לאדם המנע השגתם, ולא ימצא נפשו משתוקקת לידיעתם לשערו בהימנע זה, ושאין פתח שיכנס ממנו להגיע אל זה, כסכלנו מספר כוכבי השמים ואם הם זוג או נפרד." ~ [[S:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק לא|מורה נבוכים (תרגום אבן תיבון), חלק א', פרק ל"א]] * "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום." ~ ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד' הלכה י"ד ==על בחירה חופשית== [[קובץ:Sala de Maimónides.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|הרמב"ם בימי נעוריו בציור של חוזה מונוז]] * "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר 'מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב' (איכה, ג', ל"ח) – כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע." * "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו 'מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו' (איכה, ג', ל"ט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'." * "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה ה[[אדם]] עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר 'כל אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ' (תהילים, קל"ה, ו'). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו." * "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו – ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות." * "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר 'מידכם, הייתה זאת' (מלאכי, א', ט') לכם; 'גם המה, בחרו בדרכיהם' (ישעיהו, ס"ו, ג'). ובעניין זה אמר שלמה 'שמח בחור בילדותך... ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט' (קוהלת, י"א, ט') – כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין." * "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו." ~ משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ה' ==על אלוהים== * "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום." ~ מורה נבוכים, חלק א', נ"ב * "לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו אבל העניין אשר אין בטבע האדם להשיגו העסק בו מזיק מאוד." ~ מורה נבוכים, חלק א', פרק ל"ב * "מציאותו ומהותו אחד... ולא נשיג אלא ישותו בלבד ולא מהותו. אם כן, מן השקר שיהיה לו תואר חיוב מפני 'שאין לו מהות חוץ לישותו'." ~ מורה נבוכים, חלק א', פרק נ"ח **<small>ואם תאמר: כיוון שאין ישותו חוץ למהותו איך נשיג ישותו? ואמר שמה שנשיג ישותו הוא דרך כללות ואין מחויב מזה שנשיג ישותו המיוחדת אשר הוא מהותו שהוא מציאות בלי מהות נוסף (פירוש [[W:רבי חסדאי קרשקש|ר' חסדאי קרשקש]] (רח"ק))</small> ==על הנביאים== * "יש מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם במעט הפרש ביניהם עד כאילו הוא באור תדיר לא יסור ממנו וישוב הלילה אצלו כיום וזאת היא מדרגת גדול הנביאים אשר נאמר לו 'ואתה פה עמוד עימדי' (דברים, ה', כ"ז) ונאמר בו 'כי קרן עור פניו' (שמות, ל"ד, כ"ט). ויש מי שיהיה לו בין ברק וברק הפרש רב והיא מדרגת רוב הנביאים ומהם מי שיבריק לו פעם אחת בלילה כולו והיא מדרגת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו. ומהם מי שיהיה לו בין בריקה לבריקה הפרשים רבים או מעטים. ויש מי שלא יגיע למדרגה שיאור חשכו בו בברק אבל בגשם טהור זך או כיוצא בו מן האבנים אשר יאירו במחשכי הלילה ואפילו האור ההוא הקטן אשר יזריח עליו גם כן אינו תדיר, אבל יציץ ויעלם כאילו הוא להט החרב המתהפכת." ~ פתיחה למורה נבוכים * "אין הנבואה שורה לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך עצלות." ~ מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ו ==בריאות== * "לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב." * "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון." * "לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משובעתו." * " '''ב'''ולם '''ר'''וגזו '''י'''פחית '''א'''וכלו '''ו'''יגביר '''ת'''נועתו." ~ ראשי התיבות של 'בריאות' ==על המידות== * "כל אדם שדעותיו כולן דעות בינוניות ממוצעות, נקרא חכם; ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה, נקרא חסיד." * "ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר 'והלכת, בדרכיו' כך לימדו בפירוש מצווה זו: מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור וחזק וכיוצא בהן – להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכות ה'-ו' * "וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו – יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות, ויחזור בהן תמיד, עד שיהיו מעשיהן קלים עליו ולא יהיה בהם טורח, וייקבעו הדעות בנפשו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכה ז' * "ולפי שהשמות האלו שנקרא בהן היוצר, הן הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה, נקראת דרך זו, דרך ה'. והיא שלימדה אברהם אבינו לבניו, שנאמר כי ידעתיו, למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה', לעשות צדקה ומשפט." * "וההולך בדרך זו, מביא טובה וברכה לעצמו, שנאמר למען, הביא ה' על אברהם, את אשר דיבר, עליו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכה ז' * "ה[[אמת]] וה[[צדק]] הם תכשיטי הנפש, ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף." ~ אגרת המוסר. מהימנותה של איגרת זו מוטלת בספק, ולדעת רוב החוקרים זויפה בתקופת הפולמוס על כתבי הרמב"ם, כמו אגרות נוספות רבות. ראו "אגרות הרמב"ם", מהדורת י.שילת. * "בור, הוא שאין לו לא חכמה ולא מידות... כארץ לא יזרע בה דבר מן הדברים, הנקראת שדה־בור." ~ פיהמ"ש * "כל היגע בתלמודו בצנעה – מחכים." ~ הל' ת"ת ג' י"ב * "השופט, כשלא יהיה בעל מוסר וצנוע, יזיק עצמו ויזיק לבני אדם." ~ הקדמה לסדר זרעים * "כל מה שבא במקרא מספור גנות בעלי החסרונות (כמו סדום) הכוונה בו... שיתרחקו מהם ולא יעשו כמעשיהם." ~ שמונה פרקים, פ"ה * "צנועים – הם המדקדקים במצוות." ~ פיהמ"ש, כלאים ט' א' ==עבודת כפיים== * "כל אדם האומר שיעסוק אך ורק בתורה, לא יעבוד ויתפרנס מצדקה – הריהו בבחינת אחד שחילל את השם, ביזה את התורה, כיבה מאור הדת, גרם רעה לעצמו ונטל חייו מהעולם הבא, כי אסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה." * "לעולם ידחוק אדם עצמו, ויתגלגל בצער, ואל יצטרך לבריות, ואל ישליך אדם עצמו על הציבור; וכן ציוו חכמים ואמרו, עשה שבתך כחול, ואל תצטרך לבריות. ואפילו היה חכם ומכובד, והעני – יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת; ולא יצטרך לבריות: מוטב לפשט עורות הנבילות בשוק, ולא יאמר לעם, חכם אני וגדול אני וכוהן אני, פרנסוני; ובכך ציוו חכמים." * "גדולי החכמים – היו מהם חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם." * "כל מי שאינו צריך ליטול, ומרמה את העם ונוטל – אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, והרי הוא בכלל 'ארור הגבר אשר יבטח באדם' (ירמיהו, י"ז, ה'). וכל מי שצריך ליטול, ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל, כגון זקן או חולה או בעל ייסורין, ומגיס דעתו ואינו נוטל – הרי זה שופך דמים, ומתחייב בנפשו; ואין לו בצערו, אלא עוונות וחטאות." * "וכל מי שצרך ליטול, וציער עצמו ודחק את השעה, וחיה חיי צער, כדי שלא יטריח על הציבור – אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר ברוך הגבר, אשר יבטח בה'." (ירמיהו, י"ז, ז') ==היחסים בין איש לאישה== * "ואם קידש בביאה אומר לה הרי את מקודשת לי או הרי את מאורסת לי או הרי את לי לאשה בבעילה זו וכל כיוצא בזה." ~ הלכות אישות, פרק ג', הלכה ה' * "וחובה על כל איש, לקנות לאשתו; אמרו חכמים, אין אדם מקנא לאשתו, אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה ביותר מדאי; ולא יאנוס אותה, ויבעול בעל כורחה, אלא לדעתה, ומתוך שיחה ושמחה." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ז * "וכן צוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה, ולא תרבה בשחוק וקלות ראש בפני בעלה, ולא תתבע תשמיש המטה בפיה, ולא תהיה מדברת בעסק זה; ולא תמנע מבעלה, כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה, אלא נשמעת לו, בכל עת שירצה. ותיזהר מקרוביו ובני ביתו, כדי שלא יעבור עליו רוח קנאה; ותתרחק מן הכיעור, ומן הדומה לכיעור." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ח * "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט * "וכן צוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה לו עליה מורא, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך: מהלכת בתאוות ליבו, ומרחקת כל שישנא. וזה הוא דרך כל בנות ישראל ובני ישראל הקדושים, הטהורים בזיווגן; ובדרכים אלו, יהיה יישובן נאה ומשובח." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה כ' ==על הצדקה== * "מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל (נוסחים אחרים, עניים) כפי מה שראוי לעני, אם הייתה יד הנותן משגת – שנאמר 'פתוח תפתח את ידך, לו' (דברים, ט"ו, ח'), ונאמר 'והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך' (ויקרא, כ"ה, ל"ה), ונאמר 'וחי אחיך, עימך' (ויקרא, כ"ה, ל"ו)." ~ [[s:רמב"ם הלכות מתנות עניים ז#א|הלכות מתנות עניים, פרק ז', הלכה א']] * "חייבין אנו להיזהר במצות צדקה, יתר מכל מצוות עשה – שהצדקה סימן לצדיקי זרע אברהם אבינו, שנאמר 'כי ידעתיו, למען אשר יצווה...' (בראשית, י"ח, י"ט). ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר 'בצדקה, תיכונני' (ישעיהו, נ"ד, י"ד); ואין ישראל נגאלין אלא בזכות הצדקה, שנאמר 'ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה' (ישעיהו, א', כ"ז)." ~ [[s:רמב"ם הלכות מתנות עניים י#א|הלכות מתנות עניים, פרק י', הלכה א']] == רציונליזם ואמונות תפלות== * "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות – כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם." ~ מורה נבוכים, חלק א', פרק ס"א. במקום אחר מתיר הרמב"ם לטלטל "קמע שהוכח" (כמועיל) בשבת. * "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן... כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת." ~ משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, י"א, י"ז–י"ח * "איזה הוא חובר – זה שמדבר בדברים שאינן לשון עם ואין להן עניין, ומעלה על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מועילין, עד שהן אומרים שהאומר כך וכך על הנחש או על העקרב, אינו מזיק... וכל אותן הקולות והשמות המשונים המכוערים, 'לא ירעו, וגם היטב אין אותם'." ~ משנה תורה, י"א, י'–י"א * "החסידים מבני דתנו חושבים שהם (הכוונה לאסטרולוגיה, לכישוף, ללחשים, לשדים ולהעלאה באוב) דברים אמיתיים... ואינם יודעים שהם דברים בטלים כוזבים." ~ פירוש הרמב"ם למשניות, עבודה זרה, ד' ==על המשיח== * "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג." ~ הלכות מלכים, י"ב, א' * " אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד." ~ הלכות מלכים, י"ב, ב' * "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר – שאינן מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקיצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שביארנו." * "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח – לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ו[[שמחה|לשמוח]]: אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה." * "ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות – שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים." ~ ישעיהו, י"א, ט' ==על מחלוקות== * "וכאשר מת ע"ה וכבר מסר ליהושע הפירושים שניתנו לו, ועסקו בהם יהושע ואנשי דורו, וכל מה שקבל ממנו הוא או אחד הזקנים אין בו משא ומתן ולא נפלה בו מחלוקת, ומה שלא שמעו מן הנביא ע"ה יש בסעיפיו משא ומתן, ונלמד בו הדין בדרכי העיון בשלוש עשרה המידות שניתנו לו בסיני, והן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. ומאותם הדברים שלמדו יש עניינים שלא נפלה בהם מחלוקת אלא הסכימו כולם עליהם. ומהם שנפלה בהם מחלוקת בין שתי דעות, זה דן בדין ונתחזק אצלו וזה דן בדין ונתחזק אצלו, לפי שדרכי ההקש הוכוחיים יקרו בתוצאותם המקרים האלה, וכשנופלת בהם המחלוקת הזו הולכים אחרי רבים כמאמר הכתוב אחרי רבים להטות." ~ הקדמה לפירוש המשנה ==על אישים== * "אלו הארבעה - רצוני לומר; האבות ו[[משה]] רבנו - ...תכלית כוונתם כל ימי חייהם - להמציא [=להביא אל המציאות] אומה שתדע הא-לוה ותעבדהו." ~ ספר מורה נבוכים - חלק ג פרק נא * "כי לב האיש ההוא בתלמוד למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו." ~ על רבי יוסף אבן מיגאש * "כי כל אשר ידבר מתחת גלגל ה[[ירח]] צודק." ~ על [[אריסטו]] * "היה יחיד בדורו ואחד בזמנו, איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות, עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו רבנו הקדוש, ושמו יהודה. והיה בחכמה, ובמעלה בתכליתם, כמו שאמרו (גיטין, נ"ט), מימות משה רבנו ועד רבי לא ראינו תורה וגדולה במקום אחד. והיה בתכלית החסידות והענווה והרחקת התענוגים, כמו שאמרו גם כן (סוטה, מ"ט, ב'), משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. והיה צח לשון ומופלג מכל האדם בלשון הקודש, עד שהחכמים ע"ה היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהם מאותיות המקרא, מדברי עבדיו ומשרתיו. וזה מפורסם בתלמוד (בר"ה, כ"ו, ב'). והיה לו מן העושר וההון ורוחב היכולת, מה שנאמר בו, אהורייריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא (ב"מ, פ"ה). וכן הרחיב הוא על אנשי החכמה ומבקשיה, ורבץ תורה בישראל ואסף ההלכות ודברי החכמים והמחלוקות המקובלות מימות משה רבנו עד ימותיו." ~ על רבי [[יהודה הנשיא]], מתוך הקדמת פירוש הרמב"ם למשנה == מיוחס == * "אל נא תקברוני במצרים." * "ה[[אושר]] לא במרחקים ולא מעבר לים, כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה." * "מעולם לא הקדימני אלא בעל מלאכה אחת." ~ מימרה בשבח המומחיות * "ה[[שכחה]], ממנה אנשים סובלים, לא השפיעה עליי בתקופת נעוריי." ~ בדיחה מתוך שיחת חולין על ימי נעוריו ==נאמר עליו== * "מ[[משה]] עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה."<ref>לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[w:יצחק אבן לטיף|יצחק אבן לטיף]] בסוף הקדמתו ל"שער השמים".</ref> * "בגללך אמר אלוהים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו." ~ [[W:יהודה אלחריזי|יהודה אלחריזי]] * "והוא נמשך אחר הפלוסופיא הארורה... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה." ~ [[הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]]<ref>ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה הלכות מעונן ומכשף סימן קעט סעיף ו</ref> * "ספר זה של הרמב"ם, המכונה מורה נבוכים, הינו מרשים מאוד ויותר פילוסופי ממה שהנחתי; הוא ראוי לקריאה מדוקדקת. מחברו היה פילוסוף מובהק, הבקיא היטב במתמטיקה, באמנות הרפואה, ולבסוף בידיעת כתבי הקודש. קראתי את תרגומו של בוקסטורף, בזל, 1629." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]], בתחילת הערותיו על "מורה נבוכים" * "בהחלט, יש דברים טובים, מאוד טובים, בספר של הרמב"ם שאנחנו מכנים מורה נבוכים. הוא ראוי לכבוד של קריאה מדוקדקת. הרמב"ם היה פילוסוף מכובד, מתמטיקאי מובהק, בקיא מאוד באומנות הרפואה ובידיעת כתבי הקודש." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]] ==על תמונתו== [[קובץ:Maimonides stamp 1953.jpg|ממוזער|128 פיקסלים|דמות הרמב"ם בבול]] <small>תמונתו של הרמב"ם היא דיוקן מפורסם של הרמב"ם, שכיום מזוהה עמו באופן אמיץ, והופיעה על בולים, שטרות, מטבעות, סמלים, ועוד. מקורו של דיוקן זה הוא באמצע המאה ה־18, וככל הנראה אין לו קשר לדמותו האמיתית של הרמב"ם.</small> * "אודות שאלתך לקבל ממני תמונת הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל, לא אכחד ממך כי קשה עליי מאד להיפרד מן האיור (?) באשר הוא מעשה ידי אצבעותי אשר ציירתי בימי חרפי... לכן הנני למלאות משאלותיך, אך בתנאי כי אחר כלות מלאכה תחל (?) ותעשה מנו עקסעמפלארים רבים ככל צרכיך והחזרתו לי, ובדרך הזה אתה תקבל ממנו תועלת כתשוקתך, ולא אחסר מלאכת ידי כתשוקתי. ותחת מודעתי (?) כי איש אמונים אתה ולא תשקר באמונתך, הנני שולח אותו לך רצוף פה." ~ [http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/dyokna0.htm איגרת יש"ר לזלמן שטרן] * "אני יודע שאתה (=הכומר ד"ר הורלוק, שאליו ממוען המכתב) מעריץ גדול של החכם היהודי הזה. אני חושב, לפיכך, כי תיהנה מדיוקנו המיניאטורי המצורף בזה. ייתכן שראית אותו בעבר, שכן הדפסתי אותו בראש הפרוספקט של החברה הפילו-הבראית. אם לא, הרי הוא. איני חושב שמאן דהוא באנגליה ראה אותו לפני שפרסמתי אותו. ודאי תתהה, אמנם, האם הוא מייצג אמיתי של דמותו, או שזהו דיוקן דמיוני בלבד. לפיכך, אתן לך את כל המידע שיש לי על אודותיו, ותוכל לשפוט אותו בעצמך. החכם האיטלקי־יהודי המפורסם, רג'יו, גילה אותו לראשונה באותה יצירת מופת 'Thesaurus antiquitatum', שפורסמה בוונציה, על ידי בלסאוס אוגולינוס. הוא שלח סקיצה של התגלית שלו לחברו, הֶר סולומון שטרן מברלין. האחרון, באופן טבעי, היה חרד לדעת האם האיור אמיתי או דמיוני. לפיכך, שלח רג'יו את ההסבר הבא: 'בעבודה הנודעת Thesaurus Antiquitatum Sacrarum Blasie Ugolini, Venetiis, 1744, בכרך הראשון, עמ' 384, נמצא דיוקן של הרמב"ם, אשר המחבר אומר שנלקח ex-antiqua tabula (=מטאבולה עתיקה), מבלי להציג בצורה מלאה ונסיבתית כיצד הוא הגיע לבעלות של אותה טאבולה, היכן היא הייתה, והאם מאן דהוא הציג ראיה לאותנטיות שלה. עם זאת, מאחר שאוגולינוס ידוע כאדם שקדן ומכובד, המכיר את הנושאים שבהם עסק, ואשר לא קל לחשוד בו כ[[זיוף|זייפן]], אין סיבה להניח שלא עמדה לפניו בפרסום עבודתו טאבולה מעין זו'.<br />הר סולומון שטרן הדפיס על גיליון נייר אחד כמה העתקים של המיניאטורה המוזכרת, יחד עם העתק מכתבו של רג'יו. הייתי בר מזל להשיג העתק של אותו מסמך, שנשלח אליי על ידי ידיד אדיב מברלין, המכיר את האובססיה שלי למוזרויות ספרותיות." ~ תרגום מתוך [http://books.google.com/books?id=yQMHAAAAQAAJ&printsec=titlepage&source=gbs_summary_r&cad=0#PPA145,M1 A pilgrimage to the land of my fathers], משה מרגליות * "הדמות הפופולרית של הרמב"ם, כאיש עגול פנים מדושן ומכובד, שמקורה בתחריט עץ של צייר ונציאני מהמאה ה־18, לא נראתה לי מייצגת אותו נכוחה, ולו מהסיבה שלדמות זו אין פיאות לחיים. זה בהחלט עומד בסתירה לפרק השלם בו מדבר הרמב"ם נגד גלוח פאת הראש. אין שום מקור נאמן אחר, והאסכולה השנייה של תמונות הרמב"ם מתבססת על דמות שעוצבה כפסל הרמב"ם בקורדובה, המתארת איש עדין יותר ובעל זקן ופאות, שנראתה לי משקפת יותר את המתאים לרמב"ם – הינה רק בת חמישים שנה, החלטתי לעצב את המדליה בצורה ערטילאית יותר." ~ [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=40647&Word=&gilayon=2608&mador= ראיון ליפה גולדשטיין], הצופה * "[[הלכה|הלכתית]] זה נכון יותר, משום האיסור לעשות ציור שלם של דמות אדם. כך גם עשיתי לבנק ישראל לפי בקשתו כשעיצבתי מדליות. את גם רואה שהדמות יותר קטנה וסכימתית, כי העיקר בעצם אינו המראה, עליו אין לנו מקור אמין, אלא מוטת הכנפיים הרחבה של ענק הרוח הזה." ~ הצופה, שם ==קישורים חיצוניים== * [https://yad14.co.il/ אתר 'הרמב"ם היומי'] * [https://www.youtube.com/watch?v=xvBuvTVCWws&list=PLc8gdKHd3p_9stxQ0mbuRulRuTvXE2-Hh סדרת הרצאות מאת פרופ' משה הלברטל על הרמב"ם, האוניברסיטה הפתוחה] {{יוטיוב}} * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4873482 שיעורי וידאו של הרב יוסף יצחק פריימן על משנה תורה] {{וידאו}} == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:רמב"ם|*]] [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:ראשונים]] [[קטגוריה:רופאים]] [[קטגוריה:מדענים]] g60xzfe4knk98rpslex50hlygmnw9im 218316 218312 2024-11-24T11:06:07Z קליאו 9676 /* מורה הנבוכים */העברה לדף אחר 218316 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rambam Color.jpg|ממוזער|210px|דיוקנו של רמב"ם]] רבי '''משה בן מימון''' המכונה בראשי תיבות '''[[w:רמב"ם|רמב"ם]]''', (30 במרץ 1138 - 13 בדצמבר 1204), מגדולי הפוסקים היהודים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע ו[[רופא]], חוקר ומנהיג. ==משנה תורה== [[קובץ:Mishnetorah-1vol-menukad.JPG|ממוזער|166 פיקסלים]] {{דף מורחב|משנה תורה}} * "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו." * "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק." * "צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם." * "דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר יש אדם שהוא בעל חמה כועס תמיד ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל ואם יכעס יכעס [[כעס]] מעט בכמה שנים." * "שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן או מוכן לאחת מהן או שכבר למד אחת מהן ונהג בה יחזיר עצמו למוטב וילך בדרך הטובים והיא הדרך הישרה." ==מורה הנבוכים== [[קובץ:Guiaperplexos 202a.jpg|ממוזער|145 פיקסלים|דף מתוך הספר]] {{דף מורחב|מורה הנבוכים}} * "אמנם אשר לא ראו אור כלל אפילו יום אחד אבל הם בלילה יגששו והם אשר נאמר בהם, לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ונעלם מהם האמת כולו עם חוזק היראותו כמו שנאמר בהם." ~ הקדמה * "דע, כי ל[[שכל]] האנושי השגות בכוחו וטבעו שישיגם. ובמציאות נמצאות ועניינים אין בטבעו שישיגם בשום פנים ולא בסיבה, אבל שערי השגתם נעולים בפניו." ~ א, לא * "ויש דברים ימצא האדם תשוקתו להשגתם עצומה, והתגברות השכל לבקש אמיתתם ולחפשׂה, נמצא בכל אומה כת מעיינת מבני אדם, ובכל זמן." ~ א, לא * "לציווי להקריב קורבנות יש תועלת רבה וברורה, כמו שאני עתיד להבהיר; אך שקורבן זה כבש וזה איל, ושמספרם מספר מסוים, לזאת לעולם לא יינתנו טעמים. לדעתי, כל מי שיתעסק במתן טעמים למשהו מפרטים אלה הוזה הזיה ממושכת, שלא יסיר בה אבסורד אלא יוסיף אבסורדים." ~ ח"ג, כו ==שמונה פרקים לרמב"ם== [[קובץ:שמונה פרקים לרמבם בלוך.jpg||ממוזער|145 פיקסלים]] {{דף מורחב|שמונה פרקים לרמב"ם}} * "הַפְּעֻלּוֹת אֲשֶׁר הֵן טוֹבוֹת, הֵן הַפְּעֻלּוֹת הַשָּׁווֹת, הַמְמֻצָּעוֹת בֵּין שְׁנֵי קְצָווֹת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם רָע." ~ פרק רביעי * "אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ." ~ פרק חמישי * "תִּצְטָרֵך הַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן לְהֵרָגַע, וְלַעֲסֹק בִּמְנוּחַת חוּשִׁים, כְּמוֹ הַהִסְתַּכְּלוּת בַּ[[ציור|צִּיּוּרִים]] וּבַדְּבָרִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתָּסוּר מִמֶּנָּה הַלֵּאוּת." ~ פרק חמישי * "הַמִּתְאַוֶּה לָעֲבֵרוֹת וּמִשְׁתּוֹקֵק לָהֶן – יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר שָׁלֵם מֵאֲשֶׁר לֹא יִתְאַוֶּה לָהֶן וְלֹא יִצְטָעֵר בְּהַנָּחָתָן." ~ פרק שישי * "ואל יאמר שכבר הגיע למצב, שאי אפשר לשנותו, הואיל וכל מצב אפשר [[שינוי|לשנותו]] מן הטוב אל הרע ומן הרע אל הטוב, והוא הבוחר בכך." ~ פרק שמיני * "שהוא הידיעה והוא היודע והוא הידוע; והוא ה[[חיים]], והוא החי, והוא הממשיך לעצמו את החיים; והוא הדין שאר התארים." ~ פרק שמיני == כללי == [[קובץ:Moshé ben Maimón.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|פסלו של הרמב"ם בקורדובה]] * "כללו של דבר, שלא יהא צורך אחרי התורה בספר אחר זולתו כדי ללמוד ממנו שום דבר ממה שצריך בכל התורה..." ~ הקדמה לספר המצוות על המשנה תורה * "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שצווה בהן – עבודה גדולה היא... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." ~ הלכות לולב * "מה הוא (הקב"ה) נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום... להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הן וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות כפי כחו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכה ו' * "שמע האמת ממי שאמרה." ~ פתיחת ההקדמה לפירושו למסכת אבות * "... וספר שסמכנו עליו... הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים... ועליו היו הכול סומכין – לפי שהגיהו בן-אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות... ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו..." ~ על כתר ארם צובא. משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר תורה, פרק ח', הלכה ד' * "ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו, אם לא היה לו מה יאכל; ושאר יומו ולילו, עוסק בתורה. כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת." ~ [[משנה תורה]], הלכות תלמוד תורה, פרק ג', הלכה ט-י * "לשכל האנושי גבול בלא ספק יעמוד אצלו, עד שיש דברים שיתבאר לאדם המנע השגתם, ולא ימצא נפשו משתוקקת לידיעתם לשערו בהימנע זה, ושאין פתח שיכנס ממנו להגיע אל זה, כסכלנו מספר כוכבי השמים ואם הם זוג או נפרד." ~ [[S:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק לא|מורה נבוכים (תרגום אבן תיבון), חלק א', פרק ל"א]] * "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום." ~ ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד' הלכה י"ד ==על בחירה חופשית== [[קובץ:Sala de Maimónides.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|הרמב"ם בימי נעוריו בציור של חוזה מונוז]] * "ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה. הוא שירמיהו אומר 'מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב' (איכה, ג', ל"ח) – כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע." * "וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו 'מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו' (איכה, ג', ל"ט). וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידנו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו. הוא שכתוב אחריו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'." * "ואל תתמה ותאמר היאך יהיה ה[[אדם]] עושה כל מה שיחפוץ, ויהיו מעשיו מסורין לו, וכי ייעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ובלא חפצו, והכתוב אומר 'כל אשר חפץ ה', עשה: בשמיים ובארץ' (תהילים, קל"ה, ו'). דע שהכול בחפצו ייעשה, ואף על פי שמעשינו מסורין לנו." * "כיצד: כשם שחפץ היוצר להיות האש והרוח עולים למעלה, והמים והארץ יורדים למטה, והגלגל סובב בעיגול, וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו – ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך, אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות." * "לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה, מטיבין לו; ואם עשה רעה, מריעין לו. הוא שהנביא אומר 'מידכם, הייתה זאת' (מלאכי, א', ט') לכם; 'גם המה, בחרו בדרכיהם' (ישעיהו, ס"ו, ג'). ובעניין זה אמר שלמה 'שמח בחור בילדותך... ודע, כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט' (קוהלת, י"א, ט') – כלומר דע שיש בידך כוח לעשות, ועתיד אתה ליתן את הדין." * "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם; ואין הקדוש ברוך הוא מושכו, ולא גוזר עליו לא לעשות כך ולא שלא לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נדע דבר זה, אלא בראיות ברורות מדברי החכמה. ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על כל מעשיו כפי מעשיו, אם טוב ואם רע. וזה העיקר, שכל דברי הנבואה תלויין בו." ~ משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ה' ==על אלוהים== * "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום." ~ מורה נבוכים, חלק א', נ"ב * "לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו אבל העניין אשר אין בטבע האדם להשיגו העסק בו מזיק מאוד." ~ מורה נבוכים, חלק א', פרק ל"ב * "מציאותו ומהותו אחד... ולא נשיג אלא ישותו בלבד ולא מהותו. אם כן, מן השקר שיהיה לו תואר חיוב מפני 'שאין לו מהות חוץ לישותו'." ~ מורה נבוכים, חלק א', פרק נ"ח **<small>ואם תאמר: כיוון שאין ישותו חוץ למהותו איך נשיג ישותו? ואמר שמה שנשיג ישותו הוא דרך כללות ואין מחויב מזה שנשיג ישותו המיוחדת אשר הוא מהותו שהוא מציאות בלי מהות נוסף (פירוש [[W:רבי חסדאי קרשקש|ר' חסדאי קרשקש]] (רח"ק))</small> ==על הנביאים== * "יש מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם במעט הפרש ביניהם עד כאילו הוא באור תדיר לא יסור ממנו וישוב הלילה אצלו כיום וזאת היא מדרגת גדול הנביאים אשר נאמר לו 'ואתה פה עמוד עימדי' (דברים, ה', כ"ז) ונאמר בו 'כי קרן עור פניו' (שמות, ל"ד, כ"ט). ויש מי שיהיה לו בין ברק וברק הפרש רב והיא מדרגת רוב הנביאים ומהם מי שיבריק לו פעם אחת בלילה כולו והיא מדרגת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו. ומהם מי שיהיה לו בין בריקה לבריקה הפרשים רבים או מעטים. ויש מי שלא יגיע למדרגה שיאור חשכו בו בברק אבל בגשם טהור זך או כיוצא בו מן האבנים אשר יאירו במחשכי הלילה ואפילו האור ההוא הקטן אשר יזריח עליו גם כן אינו תדיר, אבל יציץ ויעלם כאילו הוא להט החרב המתהפכת." ~ פתיחה למורה נבוכים * "אין הנבואה שורה לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך עצלות." ~ מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ו ==בריאות== * "לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב." * "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון." * "לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משובעתו." * " '''ב'''ולם '''ר'''וגזו '''י'''פחית '''א'''וכלו '''ו'''יגביר '''ת'''נועתו." ~ ראשי התיבות של 'בריאות' ==על המידות== * "כל אדם שדעותיו כולן דעות בינוניות ממוצעות, נקרא חכם; ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה, נקרא חסיד." * "ומצווין אנו ללכת בדרכים אלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר 'והלכת, בדרכיו' כך לימדו בפירוש מצווה זו: מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום; מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכינויין, ארך אפיים ורב חסד צדיק וישר תמים גיבור וחזק וכיוצא בהן – להודיע שאלו דרכים טובים וישרים הם, וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהידמות כפי כוחו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכות ה'-ו' * "וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו – יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות, ויחזור בהן תמיד, עד שיהיו מעשיהן קלים עליו ולא יהיה בהם טורח, וייקבעו הדעות בנפשו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכה ז' * "ולפי שהשמות האלו שנקרא בהן היוצר, הן הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה, נקראת דרך זו, דרך ה'. והיא שלימדה אברהם אבינו לבניו, שנאמר כי ידעתיו, למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה', לעשות צדקה ומשפט." * "וההולך בדרך זו, מביא טובה וברכה לעצמו, שנאמר למען, הביא ה' על אברהם, את אשר דיבר, עליו." ~ הלכות דעות, פרק א', הלכה ז' * "ה[[אמת]] וה[[צדק]] הם תכשיטי הנפש, ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף." ~ אגרת המוסר. מהימנותה של איגרת זו מוטלת בספק, ולדעת רוב החוקרים זויפה בתקופת הפולמוס על כתבי הרמב"ם, כמו אגרות נוספות רבות. ראו "אגרות הרמב"ם", מהדורת י.שילת. * "בור, הוא שאין לו לא חכמה ולא מידות... כארץ לא יזרע בה דבר מן הדברים, הנקראת שדה־בור." ~ פיהמ"ש * "כל היגע בתלמודו בצנעה – מחכים." ~ הל' ת"ת ג' י"ב * "השופט, כשלא יהיה בעל מוסר וצנוע, יזיק עצמו ויזיק לבני אדם." ~ הקדמה לסדר זרעים * "כל מה שבא במקרא מספור גנות בעלי החסרונות (כמו סדום) הכוונה בו... שיתרחקו מהם ולא יעשו כמעשיהם." ~ שמונה פרקים, פ"ה * "צנועים – הם המדקדקים במצוות." ~ פיהמ"ש, כלאים ט' א' ==עבודת כפיים== * "כל אדם האומר שיעסוק אך ורק בתורה, לא יעבוד ויתפרנס מצדקה – הריהו בבחינת אחד שחילל את השם, ביזה את התורה, כיבה מאור הדת, גרם רעה לעצמו ונטל חייו מהעולם הבא, כי אסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה." * "לעולם ידחוק אדם עצמו, ויתגלגל בצער, ואל יצטרך לבריות, ואל ישליך אדם עצמו על הציבור; וכן ציוו חכמים ואמרו, עשה שבתך כחול, ואל תצטרך לבריות. ואפילו היה חכם ומכובד, והעני – יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת; ולא יצטרך לבריות: מוטב לפשט עורות הנבילות בשוק, ולא יאמר לעם, חכם אני וגדול אני וכוהן אני, פרנסוני; ובכך ציוו חכמים." * "גדולי החכמים – היו מהם חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי המים לגינות, ועושין הברזל והפחמים; ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם." * "כל מי שאינו צריך ליטול, ומרמה את העם ונוטל – אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, והרי הוא בכלל 'ארור הגבר אשר יבטח באדם' (ירמיהו, י"ז, ה'). וכל מי שצריך ליטול, ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל, כגון זקן או חולה או בעל ייסורין, ומגיס דעתו ואינו נוטל – הרי זה שופך דמים, ומתחייב בנפשו; ואין לו בצערו, אלא עוונות וחטאות." * "וכל מי שצרך ליטול, וציער עצמו ודחק את השעה, וחיה חיי צער, כדי שלא יטריח על הציבור – אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר ברוך הגבר, אשר יבטח בה'." (ירמיהו, י"ז, ז') ==היחסים בין איש לאישה== * "ואם קידש בביאה אומר לה הרי את מקודשת לי או הרי את מאורסת לי או הרי את לי לאשה בבעילה זו וכל כיוצא בזה." ~ הלכות אישות, פרק ג', הלכה ה' * "וחובה על כל איש, לקנות לאשתו; אמרו חכמים, אין אדם מקנא לאשתו, אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה ביותר מדאי; ולא יאנוס אותה, ויבעול בעל כורחה, אלא לדעתה, ומתוך שיחה ושמחה." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ז * "וכן צוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה, ולא תרבה בשחוק וקלות ראש בפני בעלה, ולא תתבע תשמיש המטה בפיה, ולא תהיה מדברת בעסק זה; ולא תמנע מבעלה, כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה, אלא נשמעת לו, בכל עת שירצה. ותיזהר מקרוביו ובני ביתו, כדי שלא יעבור עליו רוח קנאה; ותתרחק מן הכיעור, ומן הדומה לכיעור." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ח * "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט * "וכן צוו חכמים על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה לו עליה מורא, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך: מהלכת בתאוות ליבו, ומרחקת כל שישנא. וזה הוא דרך כל בנות ישראל ובני ישראל הקדושים, הטהורים בזיווגן; ובדרכים אלו, יהיה יישובן נאה ומשובח." ~ הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה כ' ==על הצדקה== * "מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל (נוסחים אחרים, עניים) כפי מה שראוי לעני, אם הייתה יד הנותן משגת – שנאמר 'פתוח תפתח את ידך, לו' (דברים, ט"ו, ח'), ונאמר 'והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך' (ויקרא, כ"ה, ל"ה), ונאמר 'וחי אחיך, עימך' (ויקרא, כ"ה, ל"ו)." ~ [[s:רמב"ם הלכות מתנות עניים ז#א|הלכות מתנות עניים, פרק ז', הלכה א']] * "חייבין אנו להיזהר במצות צדקה, יתר מכל מצוות עשה – שהצדקה סימן לצדיקי זרע אברהם אבינו, שנאמר 'כי ידעתיו, למען אשר יצווה...' (בראשית, י"ח, י"ט). ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר 'בצדקה, תיכונני' (ישעיהו, נ"ד, י"ד); ואין ישראל נגאלין אלא בזכות הצדקה, שנאמר 'ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה' (ישעיהו, א', כ"ז)." ~ [[s:רמב"ם הלכות מתנות עניים י#א|הלכות מתנות עניים, פרק י', הלכה א']] == רציונליזם ואמונות תפלות== * "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות – כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם." ~ מורה נבוכים, חלק א', פרק ס"א. במקום אחר מתיר הרמב"ם לטלטל "קמע שהוכח" (כמועיל) בשבת. * "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן... כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת." ~ משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, י"א, י"ז–י"ח * "איזה הוא חובר – זה שמדבר בדברים שאינן לשון עם ואין להן עניין, ומעלה על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מועילין, עד שהן אומרים שהאומר כך וכך על הנחש או על העקרב, אינו מזיק... וכל אותן הקולות והשמות המשונים המכוערים, 'לא ירעו, וגם היטב אין אותם'." ~ משנה תורה, י"א, י'–י"א * "החסידים מבני דתנו חושבים שהם (הכוונה לאסטרולוגיה, לכישוף, ללחשים, לשדים ולהעלאה באוב) דברים אמיתיים... ואינם יודעים שהם דברים בטלים כוזבים." ~ פירוש הרמב"ם למשניות, עבודה זרה, ד' ==על המשיח== * "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג." ~ הלכות מלכים, י"ב, א' * " אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד." ~ הלכות מלכים, י"ב, ב' * "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר – שאינן מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקיצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שביארנו." * "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח – לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ו[[שמחה|לשמוח]]: אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה." * "ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות – שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים." ~ ישעיהו, י"א, ט' ==על מחלוקות== * "וכאשר מת ע"ה וכבר מסר ליהושע הפירושים שניתנו לו, ועסקו בהם יהושע ואנשי דורו, וכל מה שקבל ממנו הוא או אחד הזקנים אין בו משא ומתן ולא נפלה בו מחלוקת, ומה שלא שמעו מן הנביא ע"ה יש בסעיפיו משא ומתן, ונלמד בו הדין בדרכי העיון בשלוש עשרה המידות שניתנו לו בסיני, והן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. ומאותם הדברים שלמדו יש עניינים שלא נפלה בהם מחלוקת אלא הסכימו כולם עליהם. ומהם שנפלה בהם מחלוקת בין שתי דעות, זה דן בדין ונתחזק אצלו וזה דן בדין ונתחזק אצלו, לפי שדרכי ההקש הוכוחיים יקרו בתוצאותם המקרים האלה, וכשנופלת בהם המחלוקת הזו הולכים אחרי רבים כמאמר הכתוב אחרי רבים להטות." ~ הקדמה לפירוש המשנה ==על אישים== * "אלו הארבעה - רצוני לומר; האבות ו[[משה]] רבנו - ...תכלית כוונתם כל ימי חייהם - להמציא [=להביא אל המציאות] אומה שתדע הא-לוה ותעבדהו." ~ ספר מורה נבוכים - חלק ג פרק נא * "כי לב האיש ההוא בתלמוד למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו." ~ על רבי יוסף אבן מיגאש * "כי כל אשר ידבר מתחת גלגל ה[[ירח]] צודק." ~ על [[אריסטו]] * "היה יחיד בדורו ואחד בזמנו, איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות, עד שזכה בהם אצל אנשי דורו לקרותו רבנו הקדוש, ושמו יהודה. והיה בחכמה, ובמעלה בתכליתם, כמו שאמרו (גיטין, נ"ט), מימות משה רבנו ועד רבי לא ראינו תורה וגדולה במקום אחד. והיה בתכלית החסידות והענווה והרחקת התענוגים, כמו שאמרו גם כן (סוטה, מ"ט, ב'), משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. והיה צח לשון ומופלג מכל האדם בלשון הקודש, עד שהחכמים ע"ה היו לומדים פירוש מה שנשתבש עליהם מאותיות המקרא, מדברי עבדיו ומשרתיו. וזה מפורסם בתלמוד (בר"ה, כ"ו, ב'). והיה לו מן העושר וההון ורוחב היכולת, מה שנאמר בו, אהורייריה דרבי הוה עתיר משבור מלכא (ב"מ, פ"ה). וכן הרחיב הוא על אנשי החכמה ומבקשיה, ורבץ תורה בישראל ואסף ההלכות ודברי החכמים והמחלוקות המקובלות מימות משה רבנו עד ימותיו." ~ על רבי [[יהודה הנשיא]], מתוך הקדמת פירוש הרמב"ם למשנה == מיוחס == * "אל נא תקברוני במצרים." * "ה[[אושר]] לא במרחקים ולא מעבר לים, כי אם בתוך ליבו של האדם פנימה." * "מעולם לא הקדימני אלא בעל מלאכה אחת." ~ מימרה בשבח המומחיות * "ה[[שכחה]], ממנה אנשים סובלים, לא השפיעה עליי בתקופת נעוריי." ~ בדיחה מתוך שיחת חולין על ימי נעוריו ==נאמר עליו== * "מ[[משה]] עד משה (הרמב"ם) לא קם כמשה."<ref>לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי [[w:יצחק אבן לטיף|יצחק אבן לטיף]] בסוף הקדמתו ל"שער השמים".</ref> * "בגללך אמר אלוהים: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו." ~ [[W:יהודה אלחריזי|יהודה אלחריזי]] * "והוא נמשך אחר הפלוסופיא הארורה... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה." ~ [[הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]]<ref>ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה הלכות מעונן ומכשף סימן קעט סעיף ו</ref> * "ספר זה של הרמב"ם, המכונה מורה נבוכים, הינו מרשים מאוד ויותר פילוסופי ממה שהנחתי; הוא ראוי לקריאה מדוקדקת. מחברו היה פילוסוף מובהק, הבקיא היטב במתמטיקה, באמנות הרפואה, ולבסוף בידיעת כתבי הקודש. קראתי את תרגומו של בוקסטורף, בזל, 1629." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]], בתחילת הערותיו על "מורה נבוכים" * "בהחלט, יש דברים טובים, מאוד טובים, בספר של הרמב"ם שאנחנו מכנים מורה נבוכים. הוא ראוי לכבוד של קריאה מדוקדקת. הרמב"ם היה פילוסוף מכובד, מתמטיקאי מובהק, בקיא מאוד באומנות הרפואה ובידיעת כתבי הקודש." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]] ==על תמונתו== [[קובץ:Maimonides stamp 1953.jpg|ממוזער|128 פיקסלים|דמות הרמב"ם בבול]] <small>תמונתו של הרמב"ם היא דיוקן מפורסם של הרמב"ם, שכיום מזוהה עמו באופן אמיץ, והופיעה על בולים, שטרות, מטבעות, סמלים, ועוד. מקורו של דיוקן זה הוא באמצע המאה ה־18, וככל הנראה אין לו קשר לדמותו האמיתית של הרמב"ם.</small> * "אודות שאלתך לקבל ממני תמונת הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל, לא אכחד ממך כי קשה עליי מאד להיפרד מן האיור (?) באשר הוא מעשה ידי אצבעותי אשר ציירתי בימי חרפי... לכן הנני למלאות משאלותיך, אך בתנאי כי אחר כלות מלאכה תחל (?) ותעשה מנו עקסעמפלארים רבים ככל צרכיך והחזרתו לי, ובדרך הזה אתה תקבל ממנו תועלת כתשוקתך, ולא אחסר מלאכת ידי כתשוקתי. ותחת מודעתי (?) כי איש אמונים אתה ולא תשקר באמונתך, הנני שולח אותו לך רצוף פה." ~ [http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/dyokna0.htm איגרת יש"ר לזלמן שטרן] * "אני יודע שאתה (=הכומר ד"ר הורלוק, שאליו ממוען המכתב) מעריץ גדול של החכם היהודי הזה. אני חושב, לפיכך, כי תיהנה מדיוקנו המיניאטורי המצורף בזה. ייתכן שראית אותו בעבר, שכן הדפסתי אותו בראש הפרוספקט של החברה הפילו-הבראית. אם לא, הרי הוא. איני חושב שמאן דהוא באנגליה ראה אותו לפני שפרסמתי אותו. ודאי תתהה, אמנם, האם הוא מייצג אמיתי של דמותו, או שזהו דיוקן דמיוני בלבד. לפיכך, אתן לך את כל המידע שיש לי על אודותיו, ותוכל לשפוט אותו בעצמך. החכם האיטלקי־יהודי המפורסם, רג'יו, גילה אותו לראשונה באותה יצירת מופת 'Thesaurus antiquitatum', שפורסמה בוונציה, על ידי בלסאוס אוגולינוס. הוא שלח סקיצה של התגלית שלו לחברו, הֶר סולומון שטרן מברלין. האחרון, באופן טבעי, היה חרד לדעת האם האיור אמיתי או דמיוני. לפיכך, שלח רג'יו את ההסבר הבא: 'בעבודה הנודעת Thesaurus Antiquitatum Sacrarum Blasie Ugolini, Venetiis, 1744, בכרך הראשון, עמ' 384, נמצא דיוקן של הרמב"ם, אשר המחבר אומר שנלקח ex-antiqua tabula (=מטאבולה עתיקה), מבלי להציג בצורה מלאה ונסיבתית כיצד הוא הגיע לבעלות של אותה טאבולה, היכן היא הייתה, והאם מאן דהוא הציג ראיה לאותנטיות שלה. עם זאת, מאחר שאוגולינוס ידוע כאדם שקדן ומכובד, המכיר את הנושאים שבהם עסק, ואשר לא קל לחשוד בו כ[[זיוף|זייפן]], אין סיבה להניח שלא עמדה לפניו בפרסום עבודתו טאבולה מעין זו'.<br />הר סולומון שטרן הדפיס על גיליון נייר אחד כמה העתקים של המיניאטורה המוזכרת, יחד עם העתק מכתבו של רג'יו. הייתי בר מזל להשיג העתק של אותו מסמך, שנשלח אליי על ידי ידיד אדיב מברלין, המכיר את האובססיה שלי למוזרויות ספרותיות." ~ תרגום מתוך [http://books.google.com/books?id=yQMHAAAAQAAJ&printsec=titlepage&source=gbs_summary_r&cad=0#PPA145,M1 A pilgrimage to the land of my fathers], משה מרגליות * "הדמות הפופולרית של הרמב"ם, כאיש עגול פנים מדושן ומכובד, שמקורה בתחריט עץ של צייר ונציאני מהמאה ה־18, לא נראתה לי מייצגת אותו נכוחה, ולו מהסיבה שלדמות זו אין פיאות לחיים. זה בהחלט עומד בסתירה לפרק השלם בו מדבר הרמב"ם נגד גלוח פאת הראש. אין שום מקור נאמן אחר, והאסכולה השנייה של תמונות הרמב"ם מתבססת על דמות שעוצבה כפסל הרמב"ם בקורדובה, המתארת איש עדין יותר ובעל זקן ופאות, שנראתה לי משקפת יותר את המתאים לרמב"ם – הינה רק בת חמישים שנה, החלטתי לעצב את המדליה בצורה ערטילאית יותר." ~ [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=40647&Word=&gilayon=2608&mador= ראיון ליפה גולדשטיין], הצופה * "[[הלכה|הלכתית]] זה נכון יותר, משום האיסור לעשות ציור שלם של דמות אדם. כך גם עשיתי לבנק ישראל לפי בקשתו כשעיצבתי מדליות. את גם רואה שהדמות יותר קטנה וסכימתית, כי העיקר בעצם אינו המראה, עליו אין לנו מקור אמין, אלא מוטת הכנפיים הרחבה של ענק הרוח הזה." ~ הצופה, שם ==קישורים חיצוניים== * [https://yad14.co.il/ אתר 'הרמב"ם היומי'] * [https://www.youtube.com/watch?v=xvBuvTVCWws&list=PLc8gdKHd3p_9stxQ0mbuRulRuTvXE2-Hh סדרת הרצאות מאת פרופ' משה הלברטל על הרמב"ם, האוניברסיטה הפתוחה] {{יוטיוב}} * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4873482 שיעורי וידאו של הרב יוסף יצחק פריימן על משנה תורה] {{וידאו}} == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:רמב"ם|*]] [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:ראשונים]] [[קטגוריה:רופאים]] [[קטגוריה:מדענים]] hdu0fvfh6jziv576x60wytgwx7mxiy5 1 7692 218301 37619 2024-11-23T21:14:26Z 2A01:6500:A038:6067:8944:1D93:270:743C /* מה שלומכם? */ פסקה חדשה 218301 wikitext text/x-wiki הי ממצב אנשושים? זו המלכה תענו מהר הרי אני המלכה ואני לא אוהבת לחכות ביי == מה שלומכם? == אולי לאפשר שיח על הציטוטים בפורום ? [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A038:6067:8944:1D93:270:743C|2A01:6500:A038:6067:8944:1D93:270:743C]] 23:14, 23 בנובמבר 2024 (IST) hrd517pexitoncajkk1eyyqeocirn4p 218306 218301 2024-11-23T23:16:50Z קליאו 9676 עריכה 218306 wikitext text/x-wiki ==שיח== * אולי לאפשר שיח על הציטוטים בפורום ? [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A038:6067:8944:1D93:270:743C|2A01:6500:A038:6067:8944:1D93:270:743C]] 23:14, 23 בנובמבר 2024 (IST) 8xixa23e9ivuw2zdq51ed7krow7jf2r 0 12534 218298 217245 2024-11-23T16:28:52Z Liadmalone 3794 /* כללי */ "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום" 218298 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David Ben-Gurion (D597-087).jpg|שמאל|ממוזער|196 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] '''[[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]''' (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) [[w:מדינאי|מדינאי]] ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת [[ישראל]]. == כללי == * "כל הזמן ש[[אדם]] חי הוא יכול להשתנות." * "[[היסטוריה]] לא כותבים, היסטוריה עושים." * "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה." * "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו." * "מדינאי, שהשלטון אינו בשבילו מטרה אלא אמצעי לשרת את עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון המסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד על-יד ההגה או יסתלק זמנית או לחלוטין." ~ מתוך המאמר "מדוע לא שלטון ממושך" בעיתון "הניו יורק טיימס", 1951; התרגום הופיע ב"חזון ודרך" כרך ה' עמ' 22. * "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר." ~ [[W:דבר (עיתון)|דבר]], 08.06.1960. * "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום." * "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים." * "כשאתה קם ב[[בוקר]], עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל – אל תעשה!".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק א, עמ' 647}} * "אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו." * "משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלווה אותו". ~ נאום בירושלים, 21.12.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יח, עמ' 374.}} * "התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937 * "בספקנות בלבד לא עושים כלום". ~ על ספקנותו של ברל כצנלסון, 29.7.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 413.}} * "כשלפתע ראיתי, שאין לי עוד את מי לשאול שאלות." ~ לשאלה מתי היה למנהיג.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יב, עמ' 278.}} * "עם, שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכל למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על־ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה, פיסית או פוליטית".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 430 (מתוך "בדרך לצבא ולמדינת ישראל", מאמר כ"ו).}} * "הסברת התגובה לדעת־הקהל בעולם חשיבותה שקולה כמעט נגד התגובה עצמה". ~ מברק ל[[משה סנה]], המנחה את "ההגנה" לגבי פעולות התגובה נגד השלטון הבריטי. 1.10.1945.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 526.}} * "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם" * "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום, ובמלחמה הם מאבדים כל משמעותם" ~ נאום במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 231.}} * "אלה -יעמדו!" ~ על תושבי [[תל אביב]] המפוחדים, יום אחרי [[w:הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות]], כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך [[w:עזה|עזה]], ושאר צבאות ערב) * "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162 * "נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פרזיטי – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו". ~ נאום בכנס תלמידי בתי הספר התיכונים באמפיתיאטרון של שייח' מוניס, 10.6.1954.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יט, עמ' 1004.}} * "ה[[נעורים|נוער]] בימינו יעצב דמות ה[[אדם]] בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211 * "רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת [[w:או"ם שמום|או"ם שמום]]." * "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954 * "יש דברים, שיש לחשוב עליהם, אבל אף פעם לא לדבר עליהם." ~ ל[[מנחם בגין]], שהתלונן בפניו שחוגים יהודיים ב[[ארצות הברית]] התנגדו לבואו בטענה שאמרותיו על "גבולות היסטוריים" עלולות להזיק לישראל, 10.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1401.}} * "ההנמקה המוכשרת ביותר זקוקה לפעמים לנימוק ששמו עובדה." ~ מתוך מכתב שלא נשלח ל[[אבא אבן]], בזמן הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 13.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1304.}} * "אי־אפשר (ולדעתי אסור) לבדוק החיים האינטימיים, הכמוסים של אדם – [[גבר]] או [[אישה]] – ולקבוע לפיהם מעמדם וזכותם בחברה". ~ מתוך מכתב תשובה לאדם שהאשים את [[משה דיין]] בכך שפיתה את אשתו, 19.9.59.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 493.}} * "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי." * "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." * "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה." * "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי." * "בכל [[גבר|איש]] ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם." * "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ה[[היסטוריה]] היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות." * "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך [[w:מגילת העצמאות|מגילת העצמאות]] * "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען ה[[w:ממלכתיות|ממלכתיות]] * "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את [[w:פרס ישראל|פרס ישראל]] בשנת 1968 * "האם [[אלוהים]] גר במקום כלשהו ואתה פונה אליו? הנביאים הלכו לאלוהים? הם רשמו את הכתובת שלו והלכו אליו? לפנות לאלוהים זה לחשוב עמוקות על משהו." ~ ראיון ב־1968 * "את בטחוננו ותרבותנו לא נקיים אלא ביכולת־[[ייצור]] מקסימלית וברמת־חיים גבוהה, בפריון גבוה ובכיבושי־המדע." * "לאורך ה[[היסטוריה]] שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה." * "אינני יודע אם הכותרות השמנות והמעוררות, שהרעישו לבבות הקוראים יום יום, יזכו להיאצר אי פעם בספר דברי הימים של תקופתנו. נראה לי שההיסטוריון בעתיד ימלא ספרו בתיאורים וסקירות וניתוחים של מעשים אשר לא זכו כלל להיזכר על דפי העיתונות היומית. ואין זו אשמת העיתונאי — כי הוטל עליו להיות עיתונאי ולא היסטוריון. עליו לתאר את המאורע החולף המעורר רעש ולא לשעמם הקורא בדיסרטציות מדעיות של סופרי קורות העיתים". ~ נאום בפני אגודת העיתונאים, 21.11.1951.{{הערה|אבי שילון, '''בן-גוריון : אפילוג''', עמ' 123.}} == ציונות == * "העליה המתמדת היא תמצית חיינו והוייתנו. מחוץ לה אין תקוה ואין תקומה." * "מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך." * "ארץ ישראל תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915 * "כיבוש ארץ... אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה ישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע... והתרבות האוכלוסיה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ. [...] ארץ לא מקבלים, אלא כובשים, אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה". ~ מתוך המאמר "לקראת העתיד", 1915.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק ד, עמ' 105–106.}} * "למדתי את ארץ ישראל – ואני יודע מהי. אין זו שטח המנדט. אין זו שטח הבית הלאומי. ארץ־ישראל משתרעת בין ים־סוף בדרום והלבנון והחרמון בצפון, ובין הים־התיכון במערב ומדבר־קדם או סוריה במזרח. ואני מאמין היום...שלנו תהיה הארץ הזאת". ~ מכתב למרכז מפא"י, 30.6.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 359.}} * "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922 * "האם הירדן הוא גבול ארץ־ישראל? הוא נהר ארץ־ישראלי... גלעד וגם בשן הם חלקי ארץ־ישראל". ~ בשיחה עם ג'ורג' אנטוניוס, אפריל 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 319.}} * "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד [[תל אביב]]." ~ 1937. * "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ~ ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948. * "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955 * "אם המדינה לא תחסל את ה[[מדבר]] - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302 * "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל * "ייתכן כי התגשמות שאיפתם של הערבים להגדרה עצמית תכביד על מצבנו פי כמה, אך אין זה יכול לשמש יסוד לשלול מן הערבים את זכותם הם." ~ מתוך נאום בקונגרס הראשון של ארץ-ישראל העובדת, 1930 ([https://benyehuda.org/read/4832 "המדיניות החיצונית של העם העברי"]) * "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל." * "[[ירושלים]] נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי." * "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105 * "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'." *"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937 * "דעת־הקהל האנגלית היא המשען הפוליטי המכריע והעיקרי, שיש לנו מחוץ לעם היהודי... עלינו לכלכל את מעשינו ככה, שנרכוש דעת־קהל זו – ולא נרחיק אותה. זוהי, לדעתי, כל תורת הפוליטיקה החיצונית שלנו". ~ מכתב למועצת "האיחוד" בז'נבה, 18.8.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 351.}} * "(עוד) מיליון יהודים והסכסוך עם הערבים נגמר." ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ג, 1, עמ' 101.}} * "אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג. אנו רוצים לחיות... גם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם, אולם גם לנו כמו לאנגלים יש משהו, שהוא יקר לנו גם מהחיים... אנו מוכנים ליהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו". ~ נאום "תשובה לבווין", 28.11.45.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 538.}} * "בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי." * "מדוע מניחים אתם, שאין אנו כמוכם? גם לנו יש דברים, היקרים לנו מחיינו. בארץ זו ובארצות אחרות יש מאות אלפי יהודים אשר ימסרו נפשם – אם יהיה צורך בכך – למען ציון ולמען המדינה היהודית". ~ מתוך עדותו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בירושלים, 11.3.1946.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כז, עמ' 540.}} * "אם תסכים [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] למדינה יהודית בחלק של א"י – אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד רוסיה… אין אנו תובעים את יציאתו של הצבא הבריטי מן הארץ." ~ דבריו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946 * "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא." ~ דברים בועידת מפא"י 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה. * "לא באטריבוט הממלכתי, אלא בהתרכזות האומה העברית והתערותה במולדת כאומה שוות זכויות במשפחת העמים החופשיים, בה אני רואה את מהותה של הציונות." * "התנאי הראשון לבטחוננו הוא גידול רב ומהיר של מספרנו בארץ." ~ במועצת מפא"י 12.1.1949.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 883.}} * "גורלה של ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1399.}} * "מדינת ישראל לא תתואר בלי עליונות הרוח". ~ בפגישה עם סופרים, 11.10.1949.{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "אם ישימו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השניה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "עמדת שאלת שלימות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלימות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלימות הארץ." ~ דיון בכנסת, 4 באפריל 1949 * "למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית" ~ הודעה בכנסת ב-13 בדצמבר 1949 על החלטת הממשלה להעביר מיד את הבירה לירושלים, בעקבות הצעת ההחלטה שנתקבלה ב-9 בדצמבר באו"ם על בינאום העיר.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 891.}} * "ועוד אני רואה לפני שאלה, שקצת מסוכן להיכנס בה: אם אני רואה בתנועה הקיבוצית את הנושא והמגשים החלוצי של הציונות הסוציאליסטית? - לא רק בה. בכלל, אין גוף אחד, גיל אחד, צורת חיים אחת, יכולה להגשים את הציונות הסוציאליסטית. זאת יכול לעשות העם כולו. ורק אם העם כולו יעשה זאת - זה ייעשה. אבל יש תפקידים חלוציים בעם, יש גורמים שהם מסוגלים להניע את העם, יש גורמים אשר מסוגלים ללכת לפני העם להורות לו את הדרך. בתור כזאת אני רואה את התנועה הקיבוצית. אבל נניח, שהתנועה הקיבוצית לבדה תרצה לעשות את הדבר שיש לעשות: להגשים ציונות, להגשים סוציאליזם, אבל העם לא ירצה - אז לא יעלה הדבר בידה." ~ דוד בן גוריון בסמינר בבית ברל 29/1/50. *"איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים." ~ מכתב לרב [[W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. (דניאל רוזנבאום, [http://news.walla.co.il/?w=/90/2632117 בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"], 10 באפריל 2013) * "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים: ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח, יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות, יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת [[w:הבחירות לכנסת החמישית|הבחירות לכנסת החמישית]] * "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967 * "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית ה[[טלוויזיה]] "מוקד" * "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חכמת ישראל' חדשה, לא 'חכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של [[גשם]], כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול." ~ נאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. * "השלום אינו מטרה, והמלחמה אינה מטרה; המטרה היא הגשמת הציונות". {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-16/ty-article-opinion/.premium/00000190-bbb2-d458-a3d7-bbf7f0200000 מקור]}} == צבא == [[קובץ:Everymother2.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הציטוט המלא של "תדע כל אם עברייה" על קיר בכניסה לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל]] * "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם." * "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142 * "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963 * " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: [[S:שמות טו יד|'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד']] אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] ב[[W:מבצע סיני|מבצע סיני]], 1956 * "אהוב ליבי אסף שמחוני, אלוף הניצחון של צה"ל, נהיית לבן אלמוות בעמדך בראש המערכה בסיני... אנו נפרדים ממך בצער עמוק בהערצה ובגאון." ~ הספדו על אלוף אסף שמחוני שנהרג בתאונה יום לאחר מבצע קדש * "ברור מאליו שהחינוך ליוזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנחיות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "המפקד צריך לדעת שכושרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41. * "אנו יכולים לבנות [[צה"ל]] במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."<ref>אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184955.html הביטחון, השר והמוסר], עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010</ref>. * "אם נילחם - נילחם ב[[עתיד]], ולא נחזור לעבר. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166-167. * "מה שהפתיע אותי יותר הוא שנוכחתי שגם הנערה הישראלית 'בת־הטובים', בוגרת הגימנסיה, מתעלה בצבא. הן רוכשות ניסיון־חיים עשיר, מתעצמות והכרתן העצמית מתעלה. אומנם בשבוע הראשון או בשבועיים הראשונים הן בלתי מרוצות - המשמעת והאימונים וכל סדרי הצבא מעיקים עליהן, אבל מייד הן מתגברות, ובשבוע השלישי והרביעי הן מרגישות עצמן בטוב ומקבלות ההגבלות והחומרות בצבא באהבה." ~ "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 147. == פוליטיקה == * "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת [[w:מיהו יהודי|מיהו יהודי]] * "[[w:בלי חרות ובלי מק"י|בלי חרות ובלי מק"י]]." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו * "עליך לדעת, מה אתה רוצה להשיג, להיות בטוח במטרותיך ולראותן לעיניך כל העת. עליך לקבוע עדיפויותיך. עליך לחנך את מפלגתך ולחנך את הציבור הרחב. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכלתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר. עליך לדעת, מתי להילחם ביריביך הפוליטיים ומתי להפסיק לזמן־מה. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות. עליך להיות מודע לגורם הזמן... ומאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכיביו... עליך לבחון שוב ושוב, בהתמדה, את המדיניות, שבחרת להגשמת מטרותיך.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 496–497.}} * "התנ"ך הוא הקושאן שלנו." * "על אף היותי מתנגד למדינת דת. כשם כך מתנגד אני להפרדת ומדינה. הפרדת דת ומדינה היא אסון." * "לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו כבר באנו אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...] אין יסוד לבהלה מאמרות הגויים... ההיסטוריה אינה נעשית על־ידי דיבורים, אלא על־ידי מעשים [...] לא ניתפש לבהלה ולפחדנות הלובשת מחלצות של תבונה ומעשיות מדומה [...] לא בזירה העולמית, אלא בפנים יחזק ישראל ויעמוד... עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים" ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק א, עמ' 1142–1143.}}{{הערה|מרדכי בר-און, ''אחרית ימי משה שרת בממשלה – עיון נוסף ביומנו'', בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 489: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם תבונה".}} * "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939 * "ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, 1915, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב * "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של [[זמן|זמנו]] ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין." * "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב." * "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שה[[חוק]] העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת [[w:הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות לאספה המכוננת]], [[w:{{כ}}24 בינואר|24 בינואר]] [[w:{{כ}}1949|1949]]. * "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת [[w:יוחנן בדר|בדר]]." ~ כשהתכוון ל[[מנחם בגין]] * "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של [[מנחם בגין|בגין]]'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ו[[יגאל אלון]] מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת [[w:הבחירות לכנסת הרביעית|הבחירות לכנסת הרביעית]] * "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות [[w:ממשלת ישראל השלישית|ממשלת ישראל השלישית]] * "יש סכנות, שעליהן אפשר להתגבר רק באמצעים שבהם אוחז הצד המס‏כן. אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח, שכולו אנטי-קונסטיטוציוני". ~ על המלחמה עם בית"ר, בישיבת מרכז מפא"י, 31.1.1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 287.}} * "מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י{{מקור}} * "לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של [[היטלר]] והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת, מאי 1963. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת. * "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו." ~ בדיון בכנסת בינואר 1952 על הסכם השילומים עם גרמניה * "להיות [[חופש]]י לא משנה מה יגידו." ~ 1949 * "בגין הוא יליד התקופה המטורפת שבין שתי מלחמות העולם, והוא טיפוס היטלריסטי מובהק." ~ דוד בן-גוריון במכתב לחיים גורי 1963 * "אם אתה מדבר על שנאתי לבגין – תאמר 'היתה', ולא 'הנה'. אין לי עכשיו כל שנאה לבגין (אני מתנגד לדעותיו)". ~ מכתב לסופר מיכאל בר-זוהר, 28.12.1966.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ט, עמ' 834.}} * "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך גם אחרי הקמת המדינה ואינני מתחרט על כך... אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל מה שהכרתי יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך." ~ מכתב למנחם בגין.{{הערה|מירון ח. איזקסון (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. עמ' 82.}} * גם תהיה זו טעות היסטורית אפילו מצד אלה שאינם נזקקים [...] להלכה, להוציא את ההלכה מכלל התודעה היהודית, כי היא חלק בלתי נפרד מן המורשה היהודית בת אלפי השנים."{{הערה|ישראל והתפוצה, עמוד 194.}} ==היחס ליהודים== * "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על־ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". ~ במרכז מפא"י, 7.12.38.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 22; עמ' 479, הערה 53.}} * "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה." ~ מרכז מפא"י, יולי 1949 * "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה." * "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של [[השואה|הטבח הנאצי]] לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960 == עדות המזרח == [[קובץ:Prime Minister David Ben-Gurion visiting a school in Ashdod Yam, 1959.png|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון במפגש עם ילדים עולים ב[[אשדוד]] (אז "אשדוד ים"), 1959]] * "אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?" ~ מכתב מ־21 ספטמבר 1954 ([http://idfarchives.bloger.co.il/127432/ מקור]) * "בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים." ~ "התפקיד החלוצי בקיבוץ גלויות", חזון ודרך, כרך שלישי, 1950, עמ' 19. * "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950 (נאמר כנראה בעקבות "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.920403 פרשת נירים"]). * "לאלה ממרוקו לא היה שום חינוך. מנהגיהם, מנהגי הערבים. הם אוהבים את נשותיהם אבל מרביצים להן ... אולי בדור השלישי יופיע מישהו בקרב יהודי עדות המזרח שהוא מעט שונה, אבל אני איני רואה זאת עדיין". ~ לכתב עת אמריקאי ב–1965.{{מקור|איזה כתב עת? מתי?}} * "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ו[[ארצות הברית|אמריקה]]. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות." ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה. * "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים." ~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53 , עמ׳ 6-5, א"מ. נמצא אצל: ניר קידר, בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון, מחקרי משפט, כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515. * "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957 * "׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם." ~ על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה.{{הערה|פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון}} * "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ דברים על [[W:כיבוש העבודה|כיבוש העבודה]]; תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123 * "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951 * "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את ה[[יהדות]] מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." ~ מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי * "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי ה[[עיר]], יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב [[בריאות]]ו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, [[מהפכה]] אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים [[שינוי]] יסודי" ~ על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל [[יגאל ידין]] * "הרבה שנים קיוויתי לרמטכ"ל תימני-ולצערי הרב עוד לא זכיתי לראותו עד היום. אולם אם מסרו את הנהלת [[הכנסת]] ליהודי תימני-אני מאמין גם שבקרוב נזכה לראות גם רמטכ"ל תימני." ~ במכתב לישראל ישעיהו, 28 אפריל 1972 [http://idfarchives.bloger.co.il/127432/]. * "עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות [[W:מפלגת חרות|חרות]]. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - [[חינוך]] טוב ל[[ילדות|ילדים]], שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט." ~ נאום בועידת מפא"י, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, 1955. * "הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים" ~ מתוך סקירת הביטחון של בן־גוריון (18 באוקטובר 1953), מופיע בנספח לספר "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 150. ==תנ"ך== * "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות." *"דמות של משה ומתן התורה על-ידיו במדבר סיני (בחורב) נחרתו כה עמוק בזיכרון העם ובנשמתו, שאין להעלות על הדעת שזה לא היה ולא נברא." *"בראשית ימי האומה הייתה המלוכה והנבואה מרוכזת באיש אחד, שתוארו היה לא מלך ולא נביא, אם כי הוא היה למעשה שני הדברים האלה גם יחד. זה היה משה רבנו, הוא היה מנהיג, מחוקק, מורה, מדריך, ראש העם ושליח-אלוהים גם יחד." *"משה היה האיש הגדול ביותר שקם לישראל בכל הדורות." *"רק איש חי, רב-פעלים, מחונן בשאר-רוח, גדול נפש, אדיר השפעה והשראה – נחרת עמוק בנשמת העם. ומשה אינו יצור דמיוני." * "...אם כי ה[[תנ"ך]] הוא דבר שקשה להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. התנ"ך הוא ספר האומה, וזהו יותר מספר. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". ~ מתוך עיתון 'דבר', 08/06/1960 *אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי, במורשתו ובמקור מחצבתו; ואברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי, לא היו "לאומיים" ולא היו "ציוניים". והמילים האלה היו זרות להם, ואינן אומרות כלום גם לי. ואין לי כל צורך בהן. המושג יהודי אומר לי הכל." - מתוך מכתב ששיגר בן גוריון לחוקר הספרות ברוך קורצווייל בשנת 1961. * "כל מה שנתרחש בימינו - חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר ו[[הרצל]] ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. [...] כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי". ~ ישראל והתפוצה, עמוד 175. * "אני תמים דעה אתך בדבר חשיבות חידוני התנ"ך, ועוד יותר למוד התנ"ך, ואין לי כל יסוד לחשוב שהחידונים יבוטלו." ~ מתוך מכתב למר לוי דרברמדקר, 5/7/1964. == זכויות האישה == * "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953 * "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את ה[[אישה]] הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949 * " איו יצור חשוב, יקר ונעלה כילוד אנוש. הוא נזר-הבריאה, הוא נצח ה[[אנושות]], הוא עתיד האומה, והטבע גזר שרק האישה יכולה ללדת ילד. זוהי סגולת האם, ברכתה ויקרה. לכל אחד מאיתנו הייתה אם - וכל איש יודע שלא היתה נפש יקרה, אהובה ונאמנה בחייו כמו האם. עלינו לתת כבוד ויקר לאמהות, ולהעמיד את האישה בתנאים הנוחים והרצויים ביותר כשעליה להיות לאם. עלינו להפחית במידת יכולתינו צער גידול בנים וכאבי-אמהות. לא רק הבן חייב בכבוד האם - אלא ה[[מדינה]] כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם. היש ב[[חיים]] דבר נאצל וקדוש כאמהות? אין לעשות שום דבר העלול לפגוע באמהות, ויש לעשות הכל, המסייע לאמהות ומקל עליה." ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * " האשה אינה אשה בלבד, היא גם אישיות, כמו ה[[גבר]]. לאישיות זו מגיעות כל הזכויות וכל החובות המגיעות לאישיותו של הגבר - מלמד אלו המתייחסות לאמהות. מעבר לאמהות - דין האישה כדין אדם, ואין לגרוע ממעמדה, מזכויותיה, מחובותיה במלוא הנימה...האישה דינה כדין גבר בכל מה שנוגע לזכויות-אנוש, ומעמד האישה לא יכול להיות ירוד וגרוע ממעמד הגבר בשום דבר שב[[עולם]]. אין האישה פסולה לשום שירות, אין היא משוללת שום זכות, ואין היא פטורה משום חובה, אלא אם הדבר פוגע באמהותה" ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "אל תחשוב הפועלת כי תפקידה הוא להידמות לגבר, גם למחשבה זו היא פרי הרגשת נחיתות." ~ מתוך נאום בועידת הפועלות השישית, 1949 == ערבים == * "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 434.}} * "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להוות רוב". ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 10.11.1929.{{הערה|י' גורני, '''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 132.}} * "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 310–311.}} * "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "אנחנו והם רוצים אותו דבר: שנינו רוצים בארץ־ישראל. וזהו ניגוד יסודי. ועוד לא היה בהיסטוריה, ואינני חושב שיהיה בהיסטוריה, מקרה שעם יוותר מרצונו הטוב על ארצו – הם חושבים שזוהי ארצם – בכדי להכניס לשם בני עם אחר". ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 19.5.1936.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 236; גם: דוד בן-גוריון, '''זכרונות''', ג, עמ' 199.}} * "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק טו, עמ' 334.}} * "אני מתנגד שאיזו הצעה שהיא של טרנספר תבוא מצדנו. אינני שולל טרנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית. אם יש סיכוי לזה, בנוגע לדרוזים הדבר ייתכן. אפשר להעביר את כל הדרוזים לג'בל דרוז בהסכמתם. את [הערבים] האחרים - אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת - הערבים ידחו אותה, והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}} * "נעזבו ע"י הערבים ערים שלמות (...) בקלות רבה, אחרי המפלה הראשונה, אם כי לא ארבה להם שום סכנה של חורבן ושל טבח. אכן נתגלה בבהירות ניצחת מיהו העם הקשור קשר עמוק לארץ הזאת". ~ דברים בפני מועצת העם, 4 במאי 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 134.}} * "אילו היו אויבינו פקחים, היו מוסרים לנו רצועת עזה בשלמותה, על פליטיה, ונצטרך לפרנס רבע מיליון ערבים ולדכא חתירות נגד בטחוננו בכוח". ~ ל[[משה דיין]], בתקופת הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 16.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1303.}} * "בעיני הערבים, נראה הדבר כי לפני עשר שנים ויותר באו אנשים מפולין, מרומניה, מרוסיה, והשתלטו על הארץ הזאת, על ארץ הערבים. וארץ בעיניהם היא ערבית אם היא מיושבת ערבים במשך 1,500 שנה... מדוע יותרו על ארץ זאת? זה עומד בין הארצות הערביות כטריז... אמנם אם אנו שמים עצמנו בתור ערבי, באים לידי מסקנה מרה. אבל מוטב מסקנה מרה של אמת מאשר אונאה עצמית כאילו מתוקה [...] אין אפשרות, לפי הכרתי העמוקה, להביא שלום בלי שקודם תתבשל הכרה בלב הערבים, שאין אפשרות להכחיד אותנו. זוהי הדרך היחידה לשלום [...] סיכוי השלום עם הערבים מונח בהגברת כוחה ובטחונה של ישראל מבחינה מדינית, צבאית וכלכלית". ~ בוועדת החוץ של מפא"י, 4.3.1958.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק י, עמ' 1360, 1362.}} * "יש זכות לערבים בארץ־ישראל, אין זכויות לאומה הערבית בארץ־ישראל" ~ יומן, 25.11.1967 ובקול ישראל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1411.}} == תחזיות לעתיד== (<small>תשובות בן גוריון ב־1961 לשאלה כיצד יראה העולם בעוד 25 שנה</small>){{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5d7fe1e6de2631018.htm התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)]}} * "[[W:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]] תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של [[ברית המועצות]] במשך רבע המאה הבאה." * "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע ב[[ארצות הברית]] יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן." * "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי." * "המדע ה[[W:ביוכימיה|ביוכימי]] ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות." ==נושאים אישיים== <small>(מתוך יומניו ומכתביו)</small> * "אינני יכול להשתחרר גם ברגעי [[שמחה|שמחתי]] היותר גדולים מ[[סבל|סבלון]] אותו הצער העמוק שחדר לתוך כל הווייתי." * "אולי הטבע שלי אשם, אבל אני איש גלמוד ו[[בדידות|בודד]] ולפעמים קשה לי מאוד מאוד. יש רגעים שלבי רותח, קרוע, ושאלות מרות וקשות מענות אותי ואין לי אל מי לפנות. אני עומד לבדי ועול כבד רובץ עלי, עול כבד מנשוא." * "השאלות שמתעוררות מזמן לזמן לפעמים יש בהן משום קביעת־גורל. ולכל שאלה קשה יש פנים לכאן ולכאן. אני כשלעצמי איני בטוח כלל וכלל כי אני מצליח למַצות העיקר והמכריע, אבל בכל מקרה ניסיתי לברר לעצמי כל התוצאות והמסקנות העיקריות, ולהגיע לידי המסקנה הרצויה בתנאים מסובכים ורצופי־קשיים, ולפעמים, גם סכנות." ~ מכתב לנשיא [[יצחק בן צבי]], 1953 * "אני איש ריב ומדון...אני מתנגד להרבה אנשים והרבה מתנגדים לי. כזה אני ואותם כבר לא אשנה." ~ בן-גוריון מסביר ל[[זלמן שזר]] (צוטט על ידו) מדוע הוא עצמו אינו מתאים להיות נשיא המדינה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1549.}} ==נאמר עליו== * "המתנה הגדולה של ההיסטוריה לעם היהודי" ~ [[ברל כצנלסון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, אחרית דבר מאוחרת, עמ' 1693.}} * "איש דגול, יחיד ומיוחד, שכמוהו לא היה בתולדות עמנו זה אלפי שנה. בבוא היום תקבע ההיסטוריה את מקומו לצד משה ויהושע ודוד, לא פחות מכך." ~ [[יצחק נבון]] בהקדמה לספרו "כל הדרך"{{הערה|עמוד 7, הוצאת כתר, 2015}} * "גדולתו וחולשתו של בן־גוריון טמונות בכך שבכל רגע ורגע של פעילות הוא רואה לפניו רק מטרה אחת, המשכיחה מלבו כל דבר אחר... בשעות משבר, כאשר הכל מתמקד ביעד אחד, אין שיוכל להשתוות אליו מבחינת כושר ההכרעה. אך בחיים הרגילים של כל ימות השנה הוא 'עושה צרות' מובהק, בהיותו משולל איזון וכל חוש של פרופורציה, ובאי־יכלתו לראות בעיות בודדות במסגרת של מצב כללי." ~ [[W:נחום גולדמן|נחום גולדמן]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טו, עמ' 949.}} * "הוא הקיצוני ברעיונותיו והמסוכן ביותר שבין ה[[מנהיגות|מנהיגים]] הציונים." ~ העיתון "אל-ג'מעה אל-ערביה", 15 בנובמבר 1935, לאחר בחירת בן-גוריון ליושב ראש ההנהלה הציונית.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 408–409.}} * "בן־גוריון חונן במה שאפשר לכנות splendid indifference (אדישות נשגבה). לא אכפת לו מה אומרים עליו. לא אכפת לו מה כותבים עליו העיתונים. לא אכפת לו אם לבושו מסודר או מרושל. הוא עושה את שלו – וכל השאר אינו מעניין אותו." ~ [[יצחק נבון]] מצטט את [[משה שרת]], שציטט את אשתו, צפורה שרת.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טז, עמ' 971.}} * "גדולתו של בן-גוריון שלכם מתבטאת בכך, שהוא פילוסוף – ואף על פי כן, מסוגל להחליט החלטות." ~ שר ההגנה הצרפתי מוריס בורז'ס-מונורי, ערב מבצע סיני 1956.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ו, עמ' 1249.}} * "נראנו נא כיום במלוא כוחו. בקור הפכחון ובלהט הקנאה אשר חברו יחדיו, בכוח הזינוק ובכוח הריסון." ~ [[נתן אלתרמן]], 1956 * "למן הרגע הראשון חשתי הוקרה אוהדת ללוחם ואלוף אמיץ זה. הוא מסמל את באישיותו את ישראל." ~ [[שארל דה גול]] על פגישתם הראשונה ב-14 ביוני 1960.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1379.}} * "בן-גוריון ואדנאואר הם שני המנהיגים הגדולים ביותר של המערב." ~ שארל דה גול לחתנו, הקולונל דה בואסיה.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385}} * "אינני מבין אותך. עם ראש כמו שלך ופנים שכאלה, תוכל בקלות לנצח בבחירות!" ~ שארל דה גול בתגובה לבן-גוריון שהביע את דעתו נגד שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, במהלך ארוחת הצהריים, 6 ביוני 1961.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1397.}} * "אחד מגדולי המדינאים בני זמננו." ~ שארל דה גול במכתב למיכאל בר-זוהר, 20.10.1966.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1385.}} * "אני מאמין באינטואיציה של בן-גוריון יותר מאשר בדעתי שלי." ~ [[זלמן ארן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1403.}} * "בן-גוריון אהב ב[[יצחק בן-צבי|בן-צבי]] את אהבתו של בן-צבי אליו." ~ [[W:רחל ינאית בן-צבי|רחל ינאית בן-צבי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1548.}} * "דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית ל[[מלחמת העולם השנייה]] ותוצאותיה... אני חושב, שדוד בן גוריון הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." <ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בן גוריון לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בשיחה הזאת בן גוריון - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!"<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:David Ben Gurion|ויקיפדיה=דוד בן-גוריון|ויקיטקסט=מחבר:דוד בן-גורין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל: בן-גוריון, דוד}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:ציונים]] tcv6rbfh4lep7scwgktau0c0nv0z0o5 218308 218298 2024-11-23T23:24:05Z קליאו 9676 עריכה 218308 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David Ben-Gurion (D597-087).jpg|שמאל|ממוזער|196 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] '''[[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]''' (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) [[w:מדינאי|מדינאי]] ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת [[ישראל]]. == כללי == * "כל הזמן ש[[אדם]] חי הוא יכול להשתנות." * "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה." * "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו." * "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי." * "בכל [[גבר|איש]] ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם." * "מדינאי, שהשלטון אינו בשבילו מטרה אלא אמצעי לשרת את עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון המסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד על-יד ההגה או יסתלק זמנית או לחלוטין." ~ מתוך המאמר "מדוע לא שלטון ממושך" בעיתון "הניו יורק טיימס", 1951; התרגום הופיע ב"חזון ודרך" כרך ה' עמ' 22. * "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר." ~ [[W:דבר (עיתון)|דבר]], 08.06.1960. * "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום." * "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים." * "כשאתה קם ב[[בוקר]], עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל – אל תעשה!".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק א, עמ' 647}} * "אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו." * "משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלווה אותו". ~ נאום בירושלים, 21.12.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יח, עמ' 374.}} * "התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937 * "בספקנות בלבד לא עושים כלום". ~ על ספקנותו של ברל כצנלסון, 29.7.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 413.}} * "כשלפתע ראיתי, שאין לי עוד את מי לשאול שאלות." ~ לשאלה מתי היה למנהיג.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יב, עמ' 278.}} * "עם, שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכל למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על־ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה, פיסית או פוליטית".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 430 (מתוך "בדרך לצבא ולמדינת ישראל", מאמר כ"ו).}} * "הסברת התגובה לדעת־הקהל בעולם חשיבותה שקולה כמעט נגד התגובה עצמה". ~ מברק ל[[משה סנה]], המנחה את "ההגנה" לגבי פעולות התגובה נגד השלטון הבריטי. 1.10.1945.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 526.}} * "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם" * "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום, ובמלחמה הם מאבדים כל משמעותם." ~ נאום במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 231.}} * "אלה -יעמדו!" ~ על תושבי [[תל אביב]] המפוחדים, יום אחרי [[w:הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות]], כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך [[w:עזה|עזה]], ושאר צבאות ערב) * "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162 * "נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פרזיטי – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו". ~ נאום בכנס תלמידי בתי הספר התיכונים באמפיתיאטרון של שייח' מוניס, 10.6.1954.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יט, עמ' 1004.}} * "ה[[נעורים|נוער]] בימינו יעצב דמות ה[[אדם]] בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211 * "רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת [[w:או"ם שמום|או"ם שמום]]." * "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954 * "יש דברים, שיש לחשוב עליהם, אבל אף פעם לא לדבר עליהם." ~ ל[[מנחם בגין]], שהתלונן בפניו שחוגים יהודיים ב[[ארצות הברית]] התנגדו לבואו בטענה שאמרותיו על "גבולות היסטוריים" עלולות להזיק לישראל, 10.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1401.}} * "ההנמקה המוכשרת ביותר זקוקה לפעמים לנימוק ששמו עובדה." ~ מתוך מכתב שלא נשלח ל[[אבא אבן]], בזמן הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 13.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1304.}} * "אי־אפשר (ולדעתי אסור) לבדוק החיים האינטימיים, הכמוסים של אדם – [[גבר]] או [[אישה]] – ולקבוע לפיהם מעמדם וזכותם בחברה". ~ מתוך מכתב תשובה לאדם שהאשים את [[משה דיין]] בכך שפיתה את אשתו, 19.9.59.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 493.}} * "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי." * "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך [[w:מגילת העצמאות|מגילת העצמאות]] * "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען ה[[w:ממלכתיות|ממלכתיות]] * "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את [[w:פרס ישראל|פרס ישראל]] בשנת 1968 * "האם [[אלוהים]] גר במקום כלשהו ואתה פונה אליו? הנביאים הלכו לאלוהים? הם רשמו את הכתובת שלו והלכו אליו? לפנות לאלוהים זה לחשוב עמוקות על משהו." ~ ראיון ב־1968 * "את בטחוננו ותרבותנו לא נקיים אלא ביכולת־[[ייצור]] מקסימלית וברמת־חיים גבוהה, בפריון גבוה ובכיבושי־המדע." * "לאורך ה[[היסטוריה]] שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה." ==היסטוריה== * "[[היסטוריה]] לא כותבים, היסטוריה עושים." * "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה." * "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ה[[היסטוריה]] היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות." * "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." * "אינני יודע אם הכותרות השמנות והמעוררות, שהרעישו לבבות הקוראים יום יום, יזכו להיאצר אי פעם בספר דברי הימים של תקופתנו. נראה לי שההיסטוריון בעתיד ימלא ספרו בתיאורים וסקירות וניתוחים של מעשים אשר לא זכו כלל להיזכר על דפי העיתונות היומית. ואין זו אשמת העיתונאי — כי הוטל עליו להיות עיתונאי ולא היסטוריון. עליו לתאר את המאורע החולף המעורר רעש ולא לשעמם הקורא בדיסרטציות מדעיות של סופרי קורות העיתים". ~ נאום בפני אגודת העיתונאים, 21.11.1951.{{הערה|אבי שילון, '''בן-גוריון : אפילוג''', עמ' 123.}} == ציונות == * "העליה המתמדת היא תמצית חיינו והוייתנו. מחוץ לה אין תקוה ואין תקומה." * "מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך." * "ארץ ישראל תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915 * "כיבוש ארץ... אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה ישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע... והתרבות האוכלוסיה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ. [...] ארץ לא מקבלים, אלא כובשים, אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה". ~ מתוך המאמר "לקראת העתיד", 1915.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק ד, עמ' 105–106.}} * "למדתי את ארץ ישראל – ואני יודע מהי. אין זו שטח המנדט. אין זו שטח הבית הלאומי. ארץ־ישראל משתרעת בין ים־סוף בדרום והלבנון והחרמון בצפון, ובין הים־התיכון במערב ומדבר־קדם או סוריה במזרח. ואני מאמין היום...שלנו תהיה הארץ הזאת". ~ מכתב למרכז מפא"י, 30.6.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 359.}} * "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922 * "האם הירדן הוא גבול ארץ־ישראל? הוא נהר ארץ־ישראלי... גלעד וגם בשן הם חלקי ארץ־ישראל". ~ בשיחה עם ג'ורג' אנטוניוס, אפריל 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 319.}} * "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד [[תל אביב]]." ~ 1937. * "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ~ ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948. * "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955 * "אם המדינה לא תחסל את ה[[מדבר]] - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302 * "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל * "ייתכן כי התגשמות שאיפתם של הערבים להגדרה עצמית תכביד על מצבנו פי כמה, אך אין זה יכול לשמש יסוד לשלול מן הערבים את זכותם הם." ~ מתוך נאום בקונגרס הראשון של ארץ-ישראל העובדת, 1930 ([https://benyehuda.org/read/4832 "המדיניות החיצונית של העם העברי"]) * "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל." * "[[ירושלים]] נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי." * "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105 * "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'." *"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937 * "דעת־הקהל האנגלית היא המשען הפוליטי המכריע והעיקרי, שיש לנו מחוץ לעם היהודי... עלינו לכלכל את מעשינו ככה, שנרכוש דעת־קהל זו – ולא נרחיק אותה. זוהי, לדעתי, כל תורת הפוליטיקה החיצונית שלנו". ~ מכתב למועצת "האיחוד" בז'נבה, 18.8.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 351.}} * "(עוד) מיליון יהודים והסכסוך עם הערבים נגמר." ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ג, 1, עמ' 101.}} * "אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג. אנו רוצים לחיות... גם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם, אולם גם לנו כמו לאנגלים יש משהו, שהוא יקר לנו גם מהחיים... אנו מוכנים ליהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו". ~ נאום "תשובה לבווין", 28.11.45.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 538.}} * "בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי." * "מדוע מניחים אתם, שאין אנו כמוכם? גם לנו יש דברים, היקרים לנו מחיינו. בארץ זו ובארצות אחרות יש מאות אלפי יהודים אשר ימסרו נפשם – אם יהיה צורך בכך – למען ציון ולמען המדינה היהודית". ~ מתוך עדותו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בירושלים, 11.3.1946.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כז, עמ' 540.}} * "אם תסכים [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] למדינה יהודית בחלק של א"י – אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד רוסיה… אין אנו תובעים את יציאתו של הצבא הבריטי מן הארץ." ~ דבריו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946 * "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא." ~ דברים בועידת מפא"י 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה. * "לא באטריבוט הממלכתי, אלא בהתרכזות האומה העברית והתערותה במולדת כאומה שוות זכויות במשפחת העמים החופשיים, בה אני רואה את מהותה של הציונות." * "התנאי הראשון לבטחוננו הוא גידול רב ומהיר של מספרנו בארץ." ~ במועצת מפא"י 12.1.1949.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 883.}} * "גורלה של ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1399.}} * "מדינת ישראל לא תתואר בלי עליונות הרוח". ~ בפגישה עם סופרים, 11.10.1949.{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "אם ישימו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השניה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "עמדת שאלת שלימות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלימות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלימות הארץ." ~ דיון בכנסת, 4 באפריל 1949 * "למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית" ~ הודעה בכנסת ב-13 בדצמבר 1949 על החלטת הממשלה להעביר מיד את הבירה לירושלים, בעקבות הצעת ההחלטה שנתקבלה ב-9 בדצמבר באו"ם על בינאום העיר.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 891.}} * "ועוד אני רואה לפני שאלה, שקצת מסוכן להיכנס בה: אם אני רואה בתנועה הקיבוצית את הנושא והמגשים החלוצי של הציונות הסוציאליסטית? - לא רק בה. בכלל, אין גוף אחד, גיל אחד, צורת חיים אחת, יכולה להגשים את הציונות הסוציאליסטית. זאת יכול לעשות העם כולו. ורק אם העם כולו יעשה זאת - זה ייעשה. אבל יש תפקידים חלוציים בעם, יש גורמים שהם מסוגלים להניע את העם, יש גורמים אשר מסוגלים ללכת לפני העם להורות לו את הדרך. בתור כזאת אני רואה את התנועה הקיבוצית. אבל נניח, שהתנועה הקיבוצית לבדה תרצה לעשות את הדבר שיש לעשות: להגשים ציונות, להגשים סוציאליזם, אבל העם לא ירצה - אז לא יעלה הדבר בידה." ~ דוד בן גוריון בסמינר בבית ברל 29/1/50. *"איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים." ~ מכתב לרב [[W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. (דניאל רוזנבאום, [http://news.walla.co.il/?w=/90/2632117 בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"], 10 באפריל 2013) * "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים: ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח, יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות, יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת [[w:הבחירות לכנסת החמישית|הבחירות לכנסת החמישית]] * "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967 * "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית ה[[טלוויזיה]] "מוקד" * "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חכמת ישראל' חדשה, לא 'חכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של [[גשם]], כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול." ~ נאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. * "השלום אינו מטרה, והמלחמה אינה מטרה; המטרה היא הגשמת הציונות". {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-16/ty-article-opinion/.premium/00000190-bbb2-d458-a3d7-bbf7f0200000 מקור]}} == צבא == [[קובץ:Everymother2.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הציטוט המלא של "תדע כל אם עברייה" על קיר בכניסה לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל]] * "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם." * "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142 * "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963 * " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: [[S:שמות טו יד|'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד']] אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] ב[[W:מבצע סיני|מבצע סיני]], 1956 * "אהוב ליבי אסף שמחוני, אלוף הניצחון של צה"ל, נהיית לבן אלמוות בעמדך בראש המערכה בסיני... אנו נפרדים ממך בצער עמוק בהערצה ובגאון." ~ הספדו על אלוף אסף שמחוני שנהרג בתאונה יום לאחר מבצע קדש * "ברור מאליו שהחינוך ליוזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנחיות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "המפקד צריך לדעת שכושרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41. * "אנו יכולים לבנות [[צה"ל]] במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."<ref>אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184955.html הביטחון, השר והמוסר], עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010</ref>. * "אם נילחם - נילחם ב[[עתיד]], ולא נחזור לעבר. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166-167. * "מה שהפתיע אותי יותר הוא שנוכחתי שגם הנערה הישראלית 'בת־הטובים', בוגרת הגימנסיה, מתעלה בצבא. הן רוכשות ניסיון־חיים עשיר, מתעצמות והכרתן העצמית מתעלה. אומנם בשבוע הראשון או בשבועיים הראשונים הן בלתי מרוצות - המשמעת והאימונים וכל סדרי הצבא מעיקים עליהן, אבל מייד הן מתגברות, ובשבוע השלישי והרביעי הן מרגישות עצמן בטוב ומקבלות ההגבלות והחומרות בצבא באהבה." ~ "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 147. == פוליטיקה == * "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת [[w:מיהו יהודי|מיהו יהודי]] * "[[w:בלי חרות ובלי מק"י|בלי חרות ובלי מק"י]]." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו * "עליך לדעת, מה אתה רוצה להשיג, להיות בטוח במטרותיך ולראותן לעיניך כל העת. עליך לקבוע עדיפויותיך. עליך לחנך את מפלגתך ולחנך את הציבור הרחב. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכלתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר. עליך לדעת, מתי להילחם ביריביך הפוליטיים ומתי להפסיק לזמן־מה. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות. עליך להיות מודע לגורם הזמן... ומאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכיביו... עליך לבחון שוב ושוב, בהתמדה, את המדיניות, שבחרת להגשמת מטרותיך.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 496–497.}} * "התנ"ך הוא הקושאן שלנו." * "על אף היותי מתנגד למדינת דת. כשם כך מתנגד אני להפרדת ומדינה. הפרדת דת ומדינה היא אסון." * "לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו כבר באנו אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...] אין יסוד לבהלה מאמרות הגויים... ההיסטוריה אינה נעשית על־ידי דיבורים, אלא על־ידי מעשים [...] לא ניתפש לבהלה ולפחדנות הלובשת מחלצות של תבונה ומעשיות מדומה [...] לא בזירה העולמית, אלא בפנים יחזק ישראל ויעמוד... עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים" ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק א, עמ' 1142–1143.}}{{הערה|מרדכי בר-און, ''אחרית ימי משה שרת בממשלה – עיון נוסף ביומנו'', בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 489: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם תבונה".}} * "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939 * "ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, 1915, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב * "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של [[זמן|זמנו]] ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין." * "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב." * "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שה[[חוק]] העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת [[w:הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות לאספה המכוננת]], [[w:{{כ}}24 בינואר|24 בינואר]] [[w:{{כ}}1949|1949]]. * "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת [[w:יוחנן בדר|בדר]]." ~ כשהתכוון ל[[מנחם בגין]] * "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של [[מנחם בגין|בגין]]'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ו[[יגאל אלון]] מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת [[w:הבחירות לכנסת הרביעית|הבחירות לכנסת הרביעית]] * "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות [[w:ממשלת ישראל השלישית|ממשלת ישראל השלישית]] * "יש סכנות, שעליהן אפשר להתגבר רק באמצעים שבהם אוחז הצד המס‏כן. אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח, שכולו אנטי-קונסטיטוציוני". ~ על המלחמה עם בית"ר, בישיבת מרכז מפא"י, 31.1.1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 287.}} * "מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י{{מקור}} * "לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של [[היטלר]] והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת, מאי 1963. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת. * "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו." ~ בדיון בכנסת בינואר 1952 על הסכם השילומים עם גרמניה * "להיות [[חופש]]י לא משנה מה יגידו." ~ 1949 * "בגין הוא יליד התקופה המטורפת שבין שתי מלחמות העולם, והוא טיפוס היטלריסטי מובהק." ~ דוד בן-גוריון במכתב לחיים גורי 1963 * "אם אתה מדבר על שנאתי לבגין – תאמר 'היתה', ולא 'הנה'. אין לי עכשיו כל שנאה לבגין (אני מתנגד לדעותיו)". ~ מכתב לסופר מיכאל בר-זוהר, 28.12.1966.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ט, עמ' 834.}} * "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך גם אחרי הקמת המדינה ואינני מתחרט על כך... אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל מה שהכרתי יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך." ~ מכתב למנחם בגין.{{הערה|מירון ח. איזקסון (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. עמ' 82.}} * גם תהיה זו טעות היסטורית אפילו מצד אלה שאינם נזקקים [...] להלכה, להוציא את ההלכה מכלל התודעה היהודית, כי היא חלק בלתי נפרד מן המורשה היהודית בת אלפי השנים."{{הערה|ישראל והתפוצה, עמוד 194.}} ==היחס ליהודים== * "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על־ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". ~ במרכז מפא"י, 7.12.38.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 22; עמ' 479, הערה 53.}} * "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה." ~ מרכז מפא"י, יולי 1949 * "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה." * "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של [[השואה|הטבח הנאצי]] לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960 == עדות המזרח == [[קובץ:Prime Minister David Ben-Gurion visiting a school in Ashdod Yam, 1959.png|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון במפגש עם ילדים עולים ב[[אשדוד]] (אז "אשדוד ים"), 1959]] * "אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?" ~ מכתב מ־21 ספטמבר 1954 ([http://idfarchives.bloger.co.il/127432/ מקור]) * "בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים." ~ "התפקיד החלוצי בקיבוץ גלויות", חזון ודרך, כרך שלישי, 1950, עמ' 19. * "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950 (נאמר כנראה בעקבות "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.920403 פרשת נירים"]). * "לאלה ממרוקו לא היה שום חינוך. מנהגיהם, מנהגי הערבים. הם אוהבים את נשותיהם אבל מרביצים להן ... אולי בדור השלישי יופיע מישהו בקרב יהודי עדות המזרח שהוא מעט שונה, אבל אני איני רואה זאת עדיין". ~ לכתב עת אמריקאי ב–1965.{{מקור|איזה כתב עת? מתי?}} * "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ו[[ארצות הברית|אמריקה]]. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות." ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה. * "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים." ~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53 , עמ׳ 6-5, א"מ. נמצא אצל: ניר קידר, בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון, מחקרי משפט, כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515. * "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957 * "׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם." ~ על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה.{{הערה|פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון}} * "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ דברים על [[W:כיבוש העבודה|כיבוש העבודה]]; תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123 * "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951 * "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את ה[[יהדות]] מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." ~ מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי * "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי ה[[עיר]], יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב [[בריאות]]ו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, [[מהפכה]] אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים [[שינוי]] יסודי" ~ על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל [[יגאל ידין]] * "הרבה שנים קיוויתי לרמטכ"ל תימני-ולצערי הרב עוד לא זכיתי לראותו עד היום. אולם אם מסרו את הנהלת [[הכנסת]] ליהודי תימני-אני מאמין גם שבקרוב נזכה לראות גם רמטכ"ל תימני." ~ במכתב לישראל ישעיהו, 28 אפריל 1972 [http://idfarchives.bloger.co.il/127432/]. * "עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות [[W:מפלגת חרות|חרות]]. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - [[חינוך]] טוב ל[[ילדות|ילדים]], שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט." ~ נאום בועידת מפא"י, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, 1955. * "הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים" ~ מתוך סקירת הביטחון של בן־גוריון (18 באוקטובר 1953), מופיע בנספח לספר "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 150. ==תנ"ך== * "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות." *"דמות של משה ומתן התורה על-ידיו במדבר סיני (בחורב) נחרתו כה עמוק בזיכרון העם ובנשמתו, שאין להעלות על הדעת שזה לא היה ולא נברא." *"בראשית ימי האומה הייתה המלוכה והנבואה מרוכזת באיש אחד, שתוארו היה לא מלך ולא נביא, אם כי הוא היה למעשה שני הדברים האלה גם יחד. זה היה משה רבנו, הוא היה מנהיג, מחוקק, מורה, מדריך, ראש העם ושליח-אלוהים גם יחד." *"משה היה האיש הגדול ביותר שקם לישראל בכל הדורות." *"רק איש חי, רב-פעלים, מחונן בשאר-רוח, גדול נפש, אדיר השפעה והשראה – נחרת עמוק בנשמת העם. ומשה אינו יצור דמיוני." * "...אם כי ה[[תנ"ך]] הוא דבר שקשה להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. התנ"ך הוא ספר האומה, וזהו יותר מספר. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". ~ מתוך עיתון 'דבר', 08/06/1960 *אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי, במורשתו ובמקור מחצבתו; ואברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי, לא היו "לאומיים" ולא היו "ציוניים". והמילים האלה היו זרות להם, ואינן אומרות כלום גם לי. ואין לי כל צורך בהן. המושג יהודי אומר לי הכל." - מתוך מכתב ששיגר בן גוריון לחוקר הספרות ברוך קורצווייל בשנת 1961. * "כל מה שנתרחש בימינו - חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר ו[[הרצל]] ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. [...] כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי". ~ ישראל והתפוצה, עמוד 175. * "אני תמים דעה אתך בדבר חשיבות חידוני התנ"ך, ועוד יותר למוד התנ"ך, ואין לי כל יסוד לחשוב שהחידונים יבוטלו." ~ מתוך מכתב למר לוי דרברמדקר, 5/7/1964. == זכויות האישה == * "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953 * "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את ה[[אישה]] הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949 * " איו יצור חשוב, יקר ונעלה כילוד אנוש. הוא נזר-הבריאה, הוא נצח ה[[אנושות]], הוא עתיד האומה, והטבע גזר שרק האישה יכולה ללדת ילד. זוהי סגולת האם, ברכתה ויקרה. לכל אחד מאיתנו הייתה אם - וכל איש יודע שלא היתה נפש יקרה, אהובה ונאמנה בחייו כמו האם. עלינו לתת כבוד ויקר לאמהות, ולהעמיד את האישה בתנאים הנוחים והרצויים ביותר כשעליה להיות לאם. עלינו להפחית במידת יכולתינו צער גידול בנים וכאבי-אמהות. לא רק הבן חייב בכבוד האם - אלא ה[[מדינה]] כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם. היש ב[[חיים]] דבר נאצל וקדוש כאמהות? אין לעשות שום דבר העלול לפגוע באמהות, ויש לעשות הכל, המסייע לאמהות ומקל עליה." ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * " האשה אינה אשה בלבד, היא גם אישיות, כמו ה[[גבר]]. לאישיות זו מגיעות כל הזכויות וכל החובות המגיעות לאישיותו של הגבר - מלמד אלו המתייחסות לאמהות. מעבר לאמהות - דין האישה כדין אדם, ואין לגרוע ממעמדה, מזכויותיה, מחובותיה במלוא הנימה...האישה דינה כדין גבר בכל מה שנוגע לזכויות-אנוש, ומעמד האישה לא יכול להיות ירוד וגרוע ממעמד הגבר בשום דבר שב[[עולם]]. אין האישה פסולה לשום שירות, אין היא משוללת שום זכות, ואין היא פטורה משום חובה, אלא אם הדבר פוגע באמהותה" ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "אל תחשוב הפועלת כי תפקידה הוא להידמות לגבר, גם למחשבה זו היא פרי הרגשת נחיתות." ~ מתוך נאום בועידת הפועלות השישית, 1949 == ערבים == * "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 434.}} * "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להוות רוב". ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 10.11.1929.{{הערה|י' גורני, '''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 132.}} * "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 310–311.}} * "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "אנחנו והם רוצים אותו דבר: שנינו רוצים בארץ־ישראל. וזהו ניגוד יסודי. ועוד לא היה בהיסטוריה, ואינני חושב שיהיה בהיסטוריה, מקרה שעם יוותר מרצונו הטוב על ארצו – הם חושבים שזוהי ארצם – בכדי להכניס לשם בני עם אחר". ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 19.5.1936.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 236; גם: דוד בן-גוריון, '''זכרונות''', ג, עמ' 199.}} * "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק טו, עמ' 334.}} * "אני מתנגד שאיזו הצעה שהיא של טרנספר תבוא מצדנו. אינני שולל טרנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית. אם יש סיכוי לזה, בנוגע לדרוזים הדבר ייתכן. אפשר להעביר את כל הדרוזים לג'בל דרוז בהסכמתם. את [הערבים] האחרים - אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת - הערבים ידחו אותה, והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}} * "נעזבו ע"י הערבים ערים שלמות (...) בקלות רבה, אחרי המפלה הראשונה, אם כי לא ארבה להם שום סכנה של חורבן ושל טבח. אכן נתגלה בבהירות ניצחת מיהו העם הקשור קשר עמוק לארץ הזאת". ~ דברים בפני מועצת העם, 4 במאי 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 134.}} * "אילו היו אויבינו פקחים, היו מוסרים לנו רצועת עזה בשלמותה, על פליטיה, ונצטרך לפרנס רבע מיליון ערבים ולדכא חתירות נגד בטחוננו בכוח". ~ ל[[משה דיין]], בתקופת הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 16.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1303.}} * "בעיני הערבים, נראה הדבר כי לפני עשר שנים ויותר באו אנשים מפולין, מרומניה, מרוסיה, והשתלטו על הארץ הזאת, על ארץ הערבים. וארץ בעיניהם היא ערבית אם היא מיושבת ערבים במשך 1,500 שנה... מדוע יותרו על ארץ זאת? זה עומד בין הארצות הערביות כטריז... אמנם אם אנו שמים עצמנו בתור ערבי, באים לידי מסקנה מרה. אבל מוטב מסקנה מרה של אמת מאשר אונאה עצמית כאילו מתוקה [...] אין אפשרות, לפי הכרתי העמוקה, להביא שלום בלי שקודם תתבשל הכרה בלב הערבים, שאין אפשרות להכחיד אותנו. זוהי הדרך היחידה לשלום [...] סיכוי השלום עם הערבים מונח בהגברת כוחה ובטחונה של ישראל מבחינה מדינית, צבאית וכלכלית". ~ בוועדת החוץ של מפא"י, 4.3.1958.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק י, עמ' 1360, 1362.}} * "יש זכות לערבים בארץ־ישראל, אין זכויות לאומה הערבית בארץ־ישראל" ~ יומן, 25.11.1967 ובקול ישראל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1411.}} == תחזיות לעתיד== (<small>תשובות בן גוריון ב־1961 לשאלה כיצד יראה העולם בעוד 25 שנה</small>){{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5d7fe1e6de2631018.htm התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)]}} * "[[W:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]] תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של [[ברית המועצות]] במשך רבע המאה הבאה." * "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע ב[[ארצות הברית]] יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן." * "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי." * "המדע ה[[W:ביוכימיה|ביוכימי]] ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות." ==נושאים אישיים== <small>(מתוך יומניו ומכתביו)</small> * "אינני יכול להשתחרר גם ברגעי [[שמחה|שמחתי]] היותר גדולים מ[[סבל|סבלון]] אותו הצער העמוק שחדר לתוך כל הווייתי." * "אולי הטבע שלי אשם, אבל אני איש גלמוד ו[[בדידות|בודד]] ולפעמים קשה לי מאוד מאוד. יש רגעים שלבי רותח, קרוע, ושאלות מרות וקשות מענות אותי ואין לי אל מי לפנות. אני עומד לבדי ועול כבד רובץ עלי, עול כבד מנשוא." * "השאלות שמתעוררות מזמן לזמן לפעמים יש בהן משום קביעת־גורל. ולכל שאלה קשה יש פנים לכאן ולכאן. אני כשלעצמי איני בטוח כלל וכלל כי אני מצליח למַצות העיקר והמכריע, אבל בכל מקרה ניסיתי לברר לעצמי כל התוצאות והמסקנות העיקריות, ולהגיע לידי המסקנה הרצויה בתנאים מסובכים ורצופי־קשיים, ולפעמים, גם סכנות." ~ מכתב לנשיא [[יצחק בן צבי]], 1953 * "אני איש ריב ומדון...אני מתנגד להרבה אנשים והרבה מתנגדים לי. כזה אני ואותם כבר לא אשנה." ~ בן-גוריון מסביר ל[[זלמן שזר]] (צוטט על ידו) מדוע הוא עצמו אינו מתאים להיות נשיא המדינה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1549.}} ==נאמר עליו== * "המתנה הגדולה של ההיסטוריה לעם היהודי" ~ [[ברל כצנלסון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, אחרית דבר מאוחרת, עמ' 1693.}} * "איש דגול, יחיד ומיוחד, שכמוהו לא היה בתולדות עמנו זה אלפי שנה. בבוא היום תקבע ההיסטוריה את מקומו לצד משה ויהושע ודוד, לא פחות מכך." ~ [[יצחק נבון]] בהקדמה לספרו "כל הדרך"{{הערה|עמוד 7, הוצאת כתר, 2015}} * "גדולתו וחולשתו של בן־גוריון טמונות בכך שבכל רגע ורגע של פעילות הוא רואה לפניו רק מטרה אחת, המשכיחה מלבו כל דבר אחר... בשעות משבר, כאשר הכל מתמקד ביעד אחד, אין שיוכל להשתוות אליו מבחינת כושר ההכרעה. אך בחיים הרגילים של כל ימות השנה הוא 'עושה צרות' מובהק, בהיותו משולל איזון וכל חוש של פרופורציה, ובאי־יכלתו לראות בעיות בודדות במסגרת של מצב כללי." ~ [[W:נחום גולדמן|נחום גולדמן]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טו, עמ' 949.}} * "הוא הקיצוני ברעיונותיו והמסוכן ביותר שבין ה[[מנהיגות|מנהיגים]] הציונים." ~ העיתון "אל-ג'מעה אל-ערביה", 15 בנובמבר 1935, לאחר בחירת בן-גוריון ליושב ראש ההנהלה הציונית.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 408–409.}} * "בן־גוריון חונן במה שאפשר לכנות splendid indifference (אדישות נשגבה). לא אכפת לו מה אומרים עליו. לא אכפת לו מה כותבים עליו העיתונים. לא אכפת לו אם לבושו מסודר או מרושל. הוא עושה את שלו – וכל השאר אינו מעניין אותו." ~ [[יצחק נבון]] מצטט את [[משה שרת]], שציטט את אשתו, צפורה שרת.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טז, עמ' 971.}} * "גדולתו של בן-גוריון שלכם מתבטאת בכך, שהוא פילוסוף – ואף על פי כן, מסוגל להחליט החלטות." ~ שר ההגנה הצרפתי מוריס בורז'ס-מונורי, ערב מבצע סיני 1956.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ו, עמ' 1249.}} * "נראנו נא כיום במלוא כוחו. בקור הפכחון ובלהט הקנאה אשר חברו יחדיו, בכוח הזינוק ובכוח הריסון." ~ [[נתן אלתרמן]], 1956 * "למן הרגע הראשון חשתי הוקרה אוהדת ללוחם ואלוף אמיץ זה. הוא מסמל את באישיותו את ישראל." ~ [[שארל דה גול]] על פגישתם הראשונה ב-14 ביוני 1960.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1379.}} * "בן-גוריון ואדנאואר הם שני המנהיגים הגדולים ביותר של המערב." ~ שארל דה גול לחתנו, הקולונל דה בואסיה.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385}} * "אינני מבין אותך. עם ראש כמו שלך ופנים שכאלה, תוכל בקלות לנצח בבחירות!" ~ שארל דה גול בתגובה לבן-גוריון שהביע את דעתו נגד שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, במהלך ארוחת הצהריים, 6 ביוני 1961.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1397.}} * "אחד מגדולי המדינאים בני זמננו." ~ שארל דה גול במכתב למיכאל בר-זוהר, 20.10.1966.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1385.}} * "אני מאמין באינטואיציה של בן-גוריון יותר מאשר בדעתי שלי." ~ [[זלמן ארן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1403.}} * "בן-גוריון אהב ב[[יצחק בן-צבי|בן-צבי]] את אהבתו של בן-צבי אליו." ~ [[W:רחל ינאית בן-צבי|רחל ינאית בן-צבי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1548.}} * "דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית ל[[מלחמת העולם השנייה]] ותוצאותיה... אני חושב, שדוד בן גוריון הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." <ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בן גוריון לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בשיחה הזאת בן גוריון - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!"<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:David Ben Gurion|ויקיפדיה=דוד בן-גוריון|ויקיטקסט=מחבר:דוד בן-גורין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל: בן-גוריון, דוד}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:ציונים]] pvjjd4p2jsr3tn9bv17d3ihsrxdojpk 218309 218308 2024-11-23T23:28:07Z קליאו 9676 עריכה 218309 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David Ben-Gurion (D597-087).jpg|שמאל|ממוזער|196 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] '''[[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]''' (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) [[w:מדינאי|מדינאי]] ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת [[ישראל]]. == כללי == * "כל הזמן ש[[אדם]] חי הוא יכול להשתנות." * "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה." * "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו." * "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי." * "בכל [[גבר|איש]] ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם." * "מדינאי, שהשלטון אינו בשבילו מטרה אלא אמצעי לשרת את עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון המסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד על-יד ההגה או יסתלק זמנית או לחלוטין." ~ מתוך המאמר "מדוע לא שלטון ממושך" בעיתון "הניו יורק טיימס", 1951; התרגום הופיע ב"חזון ודרך" כרך ה' עמ' 22. * "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר." ~ [[W:דבר (עיתון)|דבר]], 08.06.1960. * "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום." * "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים." * "כשאתה קם ב[[בוקר]], עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל – אל תעשה!".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק א, עמ' 647}} * "אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו." * "משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלווה אותו". ~ נאום בירושלים, 21.12.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יח, עמ' 374.}} * "התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937 * "בספקנות בלבד לא עושים כלום". ~ על ספקנותו של ברל כצנלסון, 29.7.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 413.}} * "כשלפתע ראיתי, שאין לי עוד את מי לשאול שאלות." ~ לשאלה מתי היה למנהיג.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יב, עמ' 278.}} * "עם, שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכל למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על־ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה, פיסית או פוליטית".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 430 (מתוך "בדרך לצבא ולמדינת ישראל", מאמר כ"ו).}} * "הסברת התגובה לדעת־הקהל בעולם חשיבותה שקולה כמעט נגד התגובה עצמה". ~ מברק ל[[משה סנה]], המנחה את "ההגנה" לגבי פעולות התגובה נגד השלטון הבריטי. 1.10.1945.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 526.}} * "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם" * "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום, ובמלחמה הם מאבדים כל משמעותם." ~ נאום במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 231.}} * "אלה -יעמדו!" ~ על תושבי [[תל אביב]] המפוחדים, יום אחרי [[w:הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות]], כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך [[w:עזה|עזה]], ושאר צבאות ערב) * "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162 * "נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פרזיטי – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו". ~ נאום בכנס תלמידי בתי הספר התיכונים באמפיתיאטרון של שייח' מוניס, 10.6.1954.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יט, עמ' 1004.}} * "ה[[נעורים|נוער]] בימינו יעצב דמות ה[[אדם]] בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211 * "רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת [[w:או"ם שמום|או"ם שמום]]." * "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954 * "יש דברים, שיש לחשוב עליהם, אבל אף פעם לא לדבר עליהם." ~ ל[[מנחם בגין]], שהתלונן בפניו שחוגים יהודיים ב[[ארצות הברית]] התנגדו לבואו בטענה שאמרותיו על "גבולות היסטוריים" עלולות להזיק לישראל, 10.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1401.}} * "ההנמקה המוכשרת ביותר זקוקה לפעמים לנימוק ששמו עובדה." ~ מתוך מכתב שלא נשלח ל[[אבא אבן]], בזמן הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 13.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1304.}} * "אי־אפשר (ולדעתי אסור) לבדוק החיים האינטימיים, הכמוסים של אדם – [[גבר]] או [[אישה]] – ולקבוע לפיהם מעמדם וזכותם בחברה". ~ מתוך מכתב תשובה לאדם שהאשים את [[משה דיין]] בכך שפיתה את אשתו, 19.9.59.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 493.}} * "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי." * "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך [[w:מגילת העצמאות|מגילת העצמאות]] * "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען ה[[w:ממלכתיות|ממלכתיות]] * "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את [[w:פרס ישראל|פרס ישראל]] בשנת 1968 * "האם [[אלוהים]] גר במקום כלשהו ואתה פונה אליו? הנביאים הלכו לאלוהים? הם רשמו את הכתובת שלו והלכו אליו? לפנות לאלוהים זה לחשוב עמוקות על משהו." ~ ראיון ב־1968 * "את בטחוננו ותרבותנו לא נקיים אלא ביכולת־[[ייצור]] מקסימלית וברמת־חיים גבוהה, בפריון גבוה ובכיבושי־המדע." * "לאורך ה[[היסטוריה]] שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה." == ציונות == * "העליה המתמדת היא תמצית חיינו והוייתנו. מחוץ לה אין תקוה ואין תקומה." * "מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך." * "ארץ ישראל תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915 * "כיבוש ארץ... אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה ישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע... והתרבות האוכלוסיה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ. [...] ארץ לא מקבלים, אלא כובשים, אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה". ~ מתוך המאמר "לקראת העתיד", 1915.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק ד, עמ' 105–106.}} * "למדתי את ארץ ישראל – ואני יודע מהי. אין זו שטח המנדט. אין זו שטח הבית הלאומי. ארץ־ישראל משתרעת בין ים־סוף בדרום והלבנון והחרמון בצפון, ובין הים־התיכון במערב ומדבר־קדם או סוריה במזרח. ואני מאמין היום...שלנו תהיה הארץ הזאת". ~ מכתב למרכז מפא"י, 30.6.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 359.}} * "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922 * "האם הירדן הוא גבול ארץ־ישראל? הוא נהר ארץ־ישראלי... גלעד וגם בשן הם חלקי ארץ־ישראל". ~ בשיחה עם ג'ורג' אנטוניוס, אפריל 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 319.}} * "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד [[תל אביב]]." ~ 1937. * "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ~ ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948. * "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955 * "אם המדינה לא תחסל את ה[[מדבר]] - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302 * "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל * "ייתכן כי התגשמות שאיפתם של הערבים להגדרה עצמית תכביד על מצבנו פי כמה, אך אין זה יכול לשמש יסוד לשלול מן הערבים את זכותם הם." ~ מתוך נאום בקונגרס הראשון של ארץ-ישראל העובדת, 1930 ([https://benyehuda.org/read/4832 "המדיניות החיצונית של העם העברי"]) * "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל." * "[[ירושלים]] נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי." * "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105 * "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'." *"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937 * "דעת־הקהל האנגלית היא המשען הפוליטי המכריע והעיקרי, שיש לנו מחוץ לעם היהודי... עלינו לכלכל את מעשינו ככה, שנרכוש דעת־קהל זו – ולא נרחיק אותה. זוהי, לדעתי, כל תורת הפוליטיקה החיצונית שלנו". ~ מכתב למועצת "האיחוד" בז'נבה, 18.8.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 351.}} * "(עוד) מיליון יהודים והסכסוך עם הערבים נגמר." ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ג, 1, עמ' 101.}} * "אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג. אנו רוצים לחיות... גם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם, אולם גם לנו כמו לאנגלים יש משהו, שהוא יקר לנו גם מהחיים... אנו מוכנים ליהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו". ~ נאום "תשובה לבווין", 28.11.45.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 538.}} * "בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי." * "מדוע מניחים אתם, שאין אנו כמוכם? גם לנו יש דברים, היקרים לנו מחיינו. בארץ זו ובארצות אחרות יש מאות אלפי יהודים אשר ימסרו נפשם – אם יהיה צורך בכך – למען ציון ולמען המדינה היהודית". ~ מתוך עדותו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בירושלים, 11.3.1946.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כז, עמ' 540.}} * "אם תסכים [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] למדינה יהודית בחלק של א"י – אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד רוסיה… אין אנו תובעים את יציאתו של הצבא הבריטי מן הארץ." ~ דבריו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946 * "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא." ~ דברים בועידת מפא"י 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה. * "לא באטריבוט הממלכתי, אלא בהתרכזות האומה העברית והתערותה במולדת כאומה שוות זכויות במשפחת העמים החופשיים, בה אני רואה את מהותה של הציונות." * "התנאי הראשון לבטחוננו הוא גידול רב ומהיר של מספרנו בארץ." ~ במועצת מפא"י 12.1.1949.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 883.}} * "גורלה של ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1399.}} * "מדינת ישראל לא תתואר בלי עליונות הרוח". ~ בפגישה עם סופרים, 11.10.1949.{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "אם ישימו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השניה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "עמדת שאלת שלימות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלימות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלימות הארץ." ~ דיון בכנסת, 4 באפריל 1949 * "למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית" ~ הודעה בכנסת ב-13 בדצמבר 1949 על החלטת הממשלה להעביר מיד את הבירה לירושלים, בעקבות הצעת ההחלטה שנתקבלה ב-9 בדצמבר באו"ם על בינאום העיר.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 891.}} * "ועוד אני רואה לפני שאלה, שקצת מסוכן להיכנס בה: אם אני רואה בתנועה הקיבוצית את הנושא והמגשים החלוצי של הציונות הסוציאליסטית? - לא רק בה. בכלל, אין גוף אחד, גיל אחד, צורת חיים אחת, יכולה להגשים את הציונות הסוציאליסטית. זאת יכול לעשות העם כולו. ורק אם העם כולו יעשה זאת - זה ייעשה. אבל יש תפקידים חלוציים בעם, יש גורמים שהם מסוגלים להניע את העם, יש גורמים אשר מסוגלים ללכת לפני העם להורות לו את הדרך. בתור כזאת אני רואה את התנועה הקיבוצית. אבל נניח, שהתנועה הקיבוצית לבדה תרצה לעשות את הדבר שיש לעשות: להגשים ציונות, להגשים סוציאליזם, אבל העם לא ירצה - אז לא יעלה הדבר בידה." ~ דוד בן גוריון בסמינר בבית ברל 29/1/50. *"איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים." ~ מכתב לרב [[W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. (דניאל רוזנבאום, [http://news.walla.co.il/?w=/90/2632117 בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"], 10 באפריל 2013) * "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים: ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח, יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות, יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת [[w:הבחירות לכנסת החמישית|הבחירות לכנסת החמישית]] * "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967 * "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית ה[[טלוויזיה]] "מוקד" * "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חכמת ישראל' חדשה, לא 'חכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של [[גשם]], כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול." ~ נאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. * "השלום אינו מטרה, והמלחמה אינה מטרה; המטרה היא הגשמת הציונות". {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-16/ty-article-opinion/.premium/00000190-bbb2-d458-a3d7-bbf7f0200000 מקור]}} == צבא == [[קובץ:Everymother2.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הציטוט המלא של "תדע כל אם עברייה" על קיר בכניסה לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל]] * "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם." * "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142 * "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963 * " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: [[S:שמות טו יד|'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד']] אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] ב[[W:מבצע סיני|מבצע סיני]], 1956 * "אהוב ליבי אסף שמחוני, אלוף הניצחון של צה"ל, נהיית לבן אלמוות בעמדך בראש המערכה בסיני... אנו נפרדים ממך בצער עמוק בהערצה ובגאון." ~ הספדו על אלוף אסף שמחוני שנהרג בתאונה יום לאחר מבצע קדש * "ברור מאליו שהחינוך ליוזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנחיות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "המפקד צריך לדעת שכושרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41. * "אנו יכולים לבנות [[צה"ל]] במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."<ref>אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184955.html הביטחון, השר והמוסר], עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010</ref>. * "אם נילחם - נילחם ב[[עתיד]], ולא נחזור לעבר. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166-167. * "מה שהפתיע אותי יותר הוא שנוכחתי שגם הנערה הישראלית 'בת־הטובים', בוגרת הגימנסיה, מתעלה בצבא. הן רוכשות ניסיון־חיים עשיר, מתעצמות והכרתן העצמית מתעלה. אומנם בשבוע הראשון או בשבועיים הראשונים הן בלתי מרוצות - המשמעת והאימונים וכל סדרי הצבא מעיקים עליהן, אבל מייד הן מתגברות, ובשבוע השלישי והרביעי הן מרגישות עצמן בטוב ומקבלות ההגבלות והחומרות בצבא באהבה." ~ "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 147. == פוליטיקה == * "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת [[w:מיהו יהודי|מיהו יהודי]] * "[[w:בלי חרות ובלי מק"י|בלי חרות ובלי מק"י]]." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו * "עליך לדעת, מה אתה רוצה להשיג, להיות בטוח במטרותיך ולראותן לעיניך כל העת. עליך לקבוע עדיפויותיך. עליך לחנך את מפלגתך ולחנך את הציבור הרחב. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכלתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר. עליך לדעת, מתי להילחם ביריביך הפוליטיים ומתי להפסיק לזמן־מה. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות. עליך להיות מודע לגורם הזמן... ומאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכיביו... עליך לבחון שוב ושוב, בהתמדה, את המדיניות, שבחרת להגשמת מטרותיך.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 496–497.}} * "התנ"ך הוא הקושאן שלנו." * "על אף היותי מתנגד למדינת דת. כשם כך מתנגד אני להפרדת ומדינה. הפרדת דת ומדינה היא אסון." * "לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו כבר באנו אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...] אין יסוד לבהלה מאמרות הגויים... ההיסטוריה אינה נעשית על־ידי דיבורים, אלא על־ידי מעשים [...] לא ניתפש לבהלה ולפחדנות הלובשת מחלצות של תבונה ומעשיות מדומה [...] לא בזירה העולמית, אלא בפנים יחזק ישראל ויעמוד... עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים" ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק א, עמ' 1142–1143.}}{{הערה|מרדכי בר-און, ''אחרית ימי משה שרת בממשלה – עיון נוסף ביומנו'', בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 489: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם תבונה".}} * "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939 * "ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, 1915, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב * "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של [[זמן|זמנו]] ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין." * "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב." * "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שה[[חוק]] העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת [[w:הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות לאספה המכוננת]], [[w:{{כ}}24 בינואר|24 בינואר]] [[w:{{כ}}1949|1949]]. * "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת [[w:יוחנן בדר|בדר]]." ~ כשהתכוון ל[[מנחם בגין]] * "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של [[מנחם בגין|בגין]]'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ו[[יגאל אלון]] מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת [[w:הבחירות לכנסת הרביעית|הבחירות לכנסת הרביעית]] * "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות [[w:ממשלת ישראל השלישית|ממשלת ישראל השלישית]] * "יש סכנות, שעליהן אפשר להתגבר רק באמצעים שבהם אוחז הצד המס‏כן. אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח, שכולו אנטי-קונסטיטוציוני". ~ על המלחמה עם בית"ר, בישיבת מרכז מפא"י, 31.1.1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 287.}} * "מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י{{מקור}} * "לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של [[היטלר]] והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת, מאי 1963. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת. * "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו." ~ בדיון בכנסת בינואר 1952 על הסכם השילומים עם גרמניה * "להיות [[חופש]]י לא משנה מה יגידו." ~ 1949 * "בגין הוא יליד התקופה המטורפת שבין שתי מלחמות העולם, והוא טיפוס היטלריסטי מובהק." ~ דוד בן-גוריון במכתב לחיים גורי 1963 * "אם אתה מדבר על שנאתי לבגין – תאמר 'היתה', ולא 'הנה'. אין לי עכשיו כל שנאה לבגין (אני מתנגד לדעותיו)". ~ מכתב לסופר מיכאל בר-זוהר, 28.12.1966.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ט, עמ' 834.}} * "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך גם אחרי הקמת המדינה ואינני מתחרט על כך... אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל מה שהכרתי יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך." ~ מכתב למנחם בגין.{{הערה|מירון ח. איזקסון (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. עמ' 82.}} * גם תהיה זו טעות היסטורית אפילו מצד אלה שאינם נזקקים [...] להלכה, להוציא את ההלכה מכלל התודעה היהודית, כי היא חלק בלתי נפרד מן המורשה היהודית בת אלפי השנים."{{הערה|ישראל והתפוצה, עמוד 194.}} ==היסטוריה== * "[[היסטוריה]] לא כותבים, היסטוריה עושים." * "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה." * "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ה[[היסטוריה]] היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות." * "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." * "אינני יודע אם הכותרות השמנות והמעוררות, שהרעישו לבבות הקוראים יום יום, יזכו להיאצר אי פעם בספר דברי הימים של תקופתנו. נראה לי שההיסטוריון בעתיד ימלא ספרו בתיאורים וסקירות וניתוחים של מעשים אשר לא זכו כלל להיזכר על דפי העיתונות היומית. ואין זו אשמת העיתונאי — כי הוטל עליו להיות עיתונאי ולא היסטוריון. עליו לתאר את המאורע החולף המעורר רעש ולא לשעמם הקורא בדיסרטציות מדעיות של סופרי קורות העיתים". ~ נאום בפני אגודת העיתונאים, 21.11.1951.{{הערה|אבי שילון, '''בן-גוריון : אפילוג''', עמ' 123.}} ==תנ"ך== * "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות." *"דמות של משה ומתן התורה על-ידיו במדבר סיני (בחורב) נחרתו כה עמוק בזיכרון העם ובנשמתו, שאין להעלות על הדעת שזה לא היה ולא נברא." *"בראשית ימי האומה הייתה המלוכה והנבואה מרוכזת באיש אחד, שתוארו היה לא מלך ולא נביא, אם כי הוא היה למעשה שני הדברים האלה גם יחד. זה היה משה רבנו, הוא היה מנהיג, מחוקק, מורה, מדריך, ראש העם ושליח-אלוהים גם יחד." *"משה היה האיש הגדול ביותר שקם לישראל בכל הדורות." *"רק איש חי, רב-פעלים, מחונן בשאר-רוח, גדול נפש, אדיר השפעה והשראה – נחרת עמוק בנשמת העם. ומשה אינו יצור דמיוני." * "...אם כי ה[[תנ"ך]] הוא דבר שקשה להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. התנ"ך הוא ספר האומה, וזהו יותר מספר. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". ~ מתוך עיתון 'דבר', 08/06/1960 *אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי, במורשתו ובמקור מחצבתו; ואברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי, לא היו "לאומיים" ולא היו "ציוניים". והמילים האלה היו זרות להם, ואינן אומרות כלום גם לי. ואין לי כל צורך בהן. המושג יהודי אומר לי הכל." - מתוך מכתב ששיגר בן גוריון לחוקר הספרות ברוך קורצווייל בשנת 1961. * "כל מה שנתרחש בימינו - חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר ו[[הרצל]] ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. [...] כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי". ~ ישראל והתפוצה, עמוד 175. * "אני תמים דעה אתך בדבר חשיבות חידוני התנ"ך, ועוד יותר למוד התנ"ך, ואין לי כל יסוד לחשוב שהחידונים יבוטלו." ~ מתוך מכתב למר לוי דרברמדקר, 5/7/1964. ==היחס ליהודים== * "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על־ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". ~ במרכז מפא"י, 7.12.38.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 22; עמ' 479, הערה 53.}} * "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה." ~ מרכז מפא"י, יולי 1949 * "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה." * "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של [[השואה|הטבח הנאצי]] לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960 == עדות המזרח == [[קובץ:Prime Minister David Ben-Gurion visiting a school in Ashdod Yam, 1959.png|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון במפגש עם ילדים עולים ב[[אשדוד]] (אז "אשדוד ים"), 1959]] * "אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?" ~ מכתב מ־21 ספטמבר 1954 ([http://idfarchives.bloger.co.il/127432/ מקור]) * "בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים." ~ "התפקיד החלוצי בקיבוץ גלויות", חזון ודרך, כרך שלישי, 1950, עמ' 19. * "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950 (נאמר כנראה בעקבות "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.920403 פרשת נירים"]). * "לאלה ממרוקו לא היה שום חינוך. מנהגיהם, מנהגי הערבים. הם אוהבים את נשותיהם אבל מרביצים להן ... אולי בדור השלישי יופיע מישהו בקרב יהודי עדות המזרח שהוא מעט שונה, אבל אני איני רואה זאת עדיין". ~ לכתב עת אמריקאי ב–1965.{{מקור|איזה כתב עת? מתי?}} * "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ו[[ארצות הברית|אמריקה]]. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות." ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה. * "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים." ~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53 , עמ׳ 6-5, א"מ. נמצא אצל: ניר קידר, בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון, מחקרי משפט, כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515. * "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957 * "׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם." ~ על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה.{{הערה|פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון}} * "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ דברים על [[W:כיבוש העבודה|כיבוש העבודה]]; תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123 * "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951 * "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את ה[[יהדות]] מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." ~ מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי * "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי ה[[עיר]], יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב [[בריאות]]ו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, [[מהפכה]] אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים [[שינוי]] יסודי" ~ על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל [[יגאל ידין]] * "הרבה שנים קיוויתי לרמטכ"ל תימני-ולצערי הרב עוד לא זכיתי לראותו עד היום. אולם אם מסרו את הנהלת [[הכנסת]] ליהודי תימני-אני מאמין גם שבקרוב נזכה לראות גם רמטכ"ל תימני." ~ במכתב לישראל ישעיהו, 28 אפריל 1972 [http://idfarchives.bloger.co.il/127432/]. * "עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות [[W:מפלגת חרות|חרות]]. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - [[חינוך]] טוב ל[[ילדות|ילדים]], שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט." ~ נאום בועידת מפא"י, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, 1955. * "הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים" ~ מתוך סקירת הביטחון של בן־גוריון (18 באוקטובר 1953), מופיע בנספח לספר "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 150. == זכויות האישה == * "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953 * "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את ה[[אישה]] הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949 * " איו יצור חשוב, יקר ונעלה כילוד אנוש. הוא נזר-הבריאה, הוא נצח ה[[אנושות]], הוא עתיד האומה, והטבע גזר שרק האישה יכולה ללדת ילד. זוהי סגולת האם, ברכתה ויקרה. לכל אחד מאיתנו הייתה אם - וכל איש יודע שלא היתה נפש יקרה, אהובה ונאמנה בחייו כמו האם. עלינו לתת כבוד ויקר לאמהות, ולהעמיד את האישה בתנאים הנוחים והרצויים ביותר כשעליה להיות לאם. עלינו להפחית במידת יכולתינו צער גידול בנים וכאבי-אמהות. לא רק הבן חייב בכבוד האם - אלא ה[[מדינה]] כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם. היש ב[[חיים]] דבר נאצל וקדוש כאמהות? אין לעשות שום דבר העלול לפגוע באמהות, ויש לעשות הכל, המסייע לאמהות ומקל עליה." ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * " האשה אינה אשה בלבד, היא גם אישיות, כמו ה[[גבר]]. לאישיות זו מגיעות כל הזכויות וכל החובות המגיעות לאישיותו של הגבר - מלמד אלו המתייחסות לאמהות. מעבר לאמהות - דין האישה כדין אדם, ואין לגרוע ממעמדה, מזכויותיה, מחובותיה במלוא הנימה...האישה דינה כדין גבר בכל מה שנוגע לזכויות-אנוש, ומעמד האישה לא יכול להיות ירוד וגרוע ממעמד הגבר בשום דבר שב[[עולם]]. אין האישה פסולה לשום שירות, אין היא משוללת שום זכות, ואין היא פטורה משום חובה, אלא אם הדבר פוגע באמהותה" ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "אל תחשוב הפועלת כי תפקידה הוא להידמות לגבר, גם למחשבה זו היא פרי הרגשת נחיתות." ~ מתוך נאום בועידת הפועלות השישית, 1949 == ערבים == * "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 434.}} * "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להוות רוב". ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 10.11.1929.{{הערה|י' גורני, '''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 132.}} * "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 310–311.}} * "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "אנחנו והם רוצים אותו דבר: שנינו רוצים בארץ־ישראל. וזהו ניגוד יסודי. ועוד לא היה בהיסטוריה, ואינני חושב שיהיה בהיסטוריה, מקרה שעם יוותר מרצונו הטוב על ארצו – הם חושבים שזוהי ארצם – בכדי להכניס לשם בני עם אחר". ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 19.5.1936.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 236; גם: דוד בן-גוריון, '''זכרונות''', ג, עמ' 199.}} * "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק טו, עמ' 334.}} * "אני מתנגד שאיזו הצעה שהיא של טרנספר תבוא מצדנו. אינני שולל טרנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית. אם יש סיכוי לזה, בנוגע לדרוזים הדבר ייתכן. אפשר להעביר את כל הדרוזים לג'בל דרוז בהסכמתם. את [הערבים] האחרים - אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת - הערבים ידחו אותה, והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}} * "נעזבו ע"י הערבים ערים שלמות (...) בקלות רבה, אחרי המפלה הראשונה, אם כי לא ארבה להם שום סכנה של חורבן ושל טבח. אכן נתגלה בבהירות ניצחת מיהו העם הקשור קשר עמוק לארץ הזאת". ~ דברים בפני מועצת העם, 4 במאי 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 134.}} * "אילו היו אויבינו פקחים, היו מוסרים לנו רצועת עזה בשלמותה, על פליטיה, ונצטרך לפרנס רבע מיליון ערבים ולדכא חתירות נגד בטחוננו בכוח". ~ ל[[משה דיין]], בתקופת הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 16.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1303.}} * "בעיני הערבים, נראה הדבר כי לפני עשר שנים ויותר באו אנשים מפולין, מרומניה, מרוסיה, והשתלטו על הארץ הזאת, על ארץ הערבים. וארץ בעיניהם היא ערבית אם היא מיושבת ערבים במשך 1,500 שנה... מדוע יותרו על ארץ זאת? זה עומד בין הארצות הערביות כטריז... אמנם אם אנו שמים עצמנו בתור ערבי, באים לידי מסקנה מרה. אבל מוטב מסקנה מרה של אמת מאשר אונאה עצמית כאילו מתוקה [...] אין אפשרות, לפי הכרתי העמוקה, להביא שלום בלי שקודם תתבשל הכרה בלב הערבים, שאין אפשרות להכחיד אותנו. זוהי הדרך היחידה לשלום [...] סיכוי השלום עם הערבים מונח בהגברת כוחה ובטחונה של ישראל מבחינה מדינית, צבאית וכלכלית". ~ בוועדת החוץ של מפא"י, 4.3.1958.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק י, עמ' 1360, 1362.}} * "יש זכות לערבים בארץ־ישראל, אין זכויות לאומה הערבית בארץ־ישראל" ~ יומן, 25.11.1967 ובקול ישראל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1411.}} == תחזיות לעתיד== (<small>תשובות בן גוריון ב־1961 לשאלה כיצד יראה העולם בעוד 25 שנה</small>){{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5d7fe1e6de2631018.htm התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)]}} * "[[W:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]] תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של [[ברית המועצות]] במשך רבע המאה הבאה." * "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע ב[[ארצות הברית]] יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן." * "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי." * "המדע ה[[W:ביוכימיה|ביוכימי]] ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות." ==נושאים אישיים== <small>(מתוך יומניו ומכתביו)</small> * "אינני יכול להשתחרר גם ברגעי [[שמחה|שמחתי]] היותר גדולים מ[[סבל|סבלון]] אותו הצער העמוק שחדר לתוך כל הווייתי." * "אולי הטבע שלי אשם, אבל אני איש גלמוד ו[[בדידות|בודד]] ולפעמים קשה לי מאוד מאוד. יש רגעים שלבי רותח, קרוע, ושאלות מרות וקשות מענות אותי ואין לי אל מי לפנות. אני עומד לבדי ועול כבד רובץ עלי, עול כבד מנשוא." * "השאלות שמתעוררות מזמן לזמן לפעמים יש בהן משום קביעת־גורל. ולכל שאלה קשה יש פנים לכאן ולכאן. אני כשלעצמי איני בטוח כלל וכלל כי אני מצליח למַצות העיקר והמכריע, אבל בכל מקרה ניסיתי לברר לעצמי כל התוצאות והמסקנות העיקריות, ולהגיע לידי המסקנה הרצויה בתנאים מסובכים ורצופי־קשיים, ולפעמים, גם סכנות." ~ מכתב לנשיא [[יצחק בן צבי]], 1953 * "אני איש ריב ומדון...אני מתנגד להרבה אנשים והרבה מתנגדים לי. כזה אני ואותם כבר לא אשנה." ~ בן-גוריון מסביר ל[[זלמן שזר]] (צוטט על ידו) מדוע הוא עצמו אינו מתאים להיות נשיא המדינה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1549.}} ==נאמר עליו== * "המתנה הגדולה של ההיסטוריה לעם היהודי." ~ [[ברל כצנלסון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, אחרית דבר מאוחרת, עמ' 1693.}} * "איש דגול, יחיד ומיוחד, שכמוהו לא היה בתולדות עמנו זה אלפי שנה. בבוא היום תקבע ההיסטוריה את מקומו לצד משה ויהושע ודוד, לא פחות מכך." ~ [[יצחק נבון]] בהקדמה לספרו "כל הדרך"{{הערה|עמוד 7, הוצאת כתר, 2015}} * "גדולתו וחולשתו של בן־גוריון טמונות בכך שבכל רגע ורגע של פעילות הוא רואה לפניו רק מטרה אחת, המשכיחה מלבו כל דבר אחר... בשעות משבר, כאשר הכל מתמקד ביעד אחד, אין שיוכל להשתוות אליו מבחינת כושר ההכרעה. אך בחיים הרגילים של כל ימות השנה הוא 'עושה צרות' מובהק, בהיותו משולל איזון וכל חוש של פרופורציה, ובאי־יכלתו לראות בעיות בודדות במסגרת של מצב כללי." ~ [[W:נחום גולדמן|נחום גולדמן]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טו, עמ' 949.}} * "הוא הקיצוני ברעיונותיו והמסוכן ביותר שבין ה[[מנהיגות|מנהיגים]] הציונים." ~ העיתון "אל-ג'מעה אל-ערביה", 15 בנובמבר 1935, לאחר בחירת בן-גוריון ליושב ראש ההנהלה הציונית.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 408–409.}} * "בן־גוריון חונן במה שאפשר לכנות splendid indifference (אדישות נשגבה). לא אכפת לו מה אומרים עליו. לא אכפת לו מה כותבים עליו העיתונים. לא אכפת לו אם לבושו מסודר או מרושל. הוא עושה את שלו – וכל השאר אינו מעניין אותו." ~ [[יצחק נבון]] מצטט את [[משה שרת]], שציטט את אשתו, צפורה שרת.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טז, עמ' 971.}} * "גדולתו של בן-גוריון שלכם מתבטאת בכך, שהוא פילוסוף – ואף על פי כן, מסוגל להחליט החלטות." ~ שר ההגנה הצרפתי מוריס בורז'ס-מונורי, ערב מבצע סיני 1956.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ו, עמ' 1249.}} * "נראנו נא כיום במלוא כוחו. בקור הפכחון ובלהט הקנאה אשר חברו יחדיו, בכוח הזינוק ובכוח הריסון." ~ [[נתן אלתרמן]], 1956 * "למן הרגע הראשון חשתי הוקרה אוהדת ללוחם ואלוף אמיץ זה. הוא מסמל את באישיותו את ישראל." ~ [[שארל דה גול]] על פגישתם הראשונה ב-14 ביוני 1960.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1379.}} * "בן-גוריון ואדנאואר הם שני המנהיגים הגדולים ביותר של המערב." ~ שארל דה גול לחתנו, הקולונל דה בואסיה.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385}} * "אינני מבין אותך. עם ראש כמו שלך ופנים שכאלה, תוכל בקלות לנצח בבחירות!" ~ שארל דה גול בתגובה לבן-גוריון שהביע את דעתו נגד שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, במהלך ארוחת הצהריים, 6 ביוני 1961.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1397.}} * "אחד מגדולי המדינאים בני זמננו." ~ שארל דה גול במכתב למיכאל בר-זוהר, 20.10.1966.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1385.}} * "אני מאמין באינטואיציה של בן-גוריון יותר מאשר בדעתי שלי." ~ [[זלמן ארן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1403.}} * "בן-גוריון אהב ב[[יצחק בן-צבי|בן-צבי]] את אהבתו של בן-צבי אליו." ~ [[W:רחל ינאית בן-צבי|רחל ינאית בן-צבי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1548.}} * "דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית ל[[מלחמת העולם השנייה]] ותוצאותיה... אני חושב, שדוד בן גוריון הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." <ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בן גוריון לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בשיחה הזאת בן גוריון - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!"<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:David Ben Gurion|ויקיפדיה=דוד בן-גוריון|ויקיטקסט=מחבר:דוד בן-גורין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל: בן-גוריון, דוד}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:ציונים]] htzkj7q4cum5pyjqwkp2p01qt1x5z48 218310 218309 2024-11-23T23:30:54Z קליאו 9676 /* כללי */ 218310 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David Ben-Gurion (D597-087).jpg|שמאל|ממוזער|196 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] '''[[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]''' (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) [[w:מדינאי|מדינאי]] ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת [[ישראל]]. == כללי == [[קובץ:David Ben-Gurion Naיal Zin D684-075.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון]] * "כל הזמן ש[[אדם]] חי הוא יכול להשתנות." * "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה." * "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו." * "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי." * "בכל [[גבר|איש]] ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם." * "מדינאי, שהשלטון אינו בשבילו מטרה אלא אמצעי לשרת את עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון המסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד על-יד ההגה או יסתלק זמנית או לחלוטין." ~ מתוך המאמר "מדוע לא שלטון ממושך" בעיתון "הניו יורק טיימס", 1951; התרגום הופיע ב"חזון ודרך" כרך ה' עמ' 22. * "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר." ~ [[W:דבר (עיתון)|דבר]], 08.06.1960. * "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום." * "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים." * "כשאתה קם ב[[בוקר]], עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל – אל תעשה!".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק א, עמ' 647}} * "אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו." * "משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלווה אותו". ~ נאום בירושלים, 21.12.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יח, עמ' 374.}} * "התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937 * "בספקנות בלבד לא עושים כלום". ~ על ספקנותו של ברל כצנלסון, 29.7.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 413.}} * "כשלפתע ראיתי, שאין לי עוד את מי לשאול שאלות." ~ לשאלה מתי היה למנהיג.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יב, עמ' 278.}} * "עם, שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכל למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על־ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה, פיסית או פוליטית".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 430 (מתוך "בדרך לצבא ולמדינת ישראל", מאמר כ"ו).}} * "הסברת התגובה לדעת־הקהל בעולם חשיבותה שקולה כמעט נגד התגובה עצמה". ~ מברק ל[[משה סנה]], המנחה את "ההגנה" לגבי פעולות התגובה נגד השלטון הבריטי. 1.10.1945.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 526.}} * "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם" * "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום, ובמלחמה הם מאבדים כל משמעותם." ~ נאום במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 231.}} * "אלה -יעמדו!" ~ על תושבי [[תל אביב]] המפוחדים, יום אחרי [[w:הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות]], כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך [[w:עזה|עזה]], ושאר צבאות ערב) * "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162 * "נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פרזיטי – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו". ~ נאום בכנס תלמידי בתי הספר התיכונים באמפיתיאטרון של שייח' מוניס, 10.6.1954.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יט, עמ' 1004.}} * "ה[[נעורים|נוער]] בימינו יעצב דמות ה[[אדם]] בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211 * "רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת [[w:או"ם שמום|או"ם שמום]]." * "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954 * "יש דברים, שיש לחשוב עליהם, אבל אף פעם לא לדבר עליהם." ~ ל[[מנחם בגין]], שהתלונן בפניו שחוגים יהודיים ב[[ארצות הברית]] התנגדו לבואו בטענה שאמרותיו על "גבולות היסטוריים" עלולות להזיק לישראל, 10.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1401.}} * "ההנמקה המוכשרת ביותר זקוקה לפעמים לנימוק ששמו עובדה." ~ מתוך מכתב שלא נשלח ל[[אבא אבן]], בזמן הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 13.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1304.}} * "אי־אפשר (ולדעתי אסור) לבדוק החיים האינטימיים, הכמוסים של אדם – [[גבר]] או [[אישה]] – ולקבוע לפיהם מעמדם וזכותם בחברה". ~ מתוך מכתב תשובה לאדם שהאשים את [[משה דיין]] בכך שפיתה את אשתו, 19.9.59.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 493.}} * "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי." * "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך [[w:מגילת העצמאות|מגילת העצמאות]] * "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען ה[[w:ממלכתיות|ממלכתיות]] * "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את [[w:פרס ישראל|פרס ישראל]] בשנת 1968 * "האם [[אלוהים]] גר במקום כלשהו ואתה פונה אליו? הנביאים הלכו לאלוהים? הם רשמו את הכתובת שלו והלכו אליו? לפנות לאלוהים זה לחשוב עמוקות על משהו." ~ ראיון ב־1968 * "את בטחוננו ותרבותנו לא נקיים אלא ביכולת־[[ייצור]] מקסימלית וברמת־חיים גבוהה, בפריון גבוה ובכיבושי־המדע." * "לאורך ה[[היסטוריה]] שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה." == ציונות == * "העליה המתמדת היא תמצית חיינו והוייתנו. מחוץ לה אין תקוה ואין תקומה." * "מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך." * "ארץ ישראל תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915 * "כיבוש ארץ... אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה ישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע... והתרבות האוכלוסיה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ. [...] ארץ לא מקבלים, אלא כובשים, אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה". ~ מתוך המאמר "לקראת העתיד", 1915.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק ד, עמ' 105–106.}} * "למדתי את ארץ ישראל – ואני יודע מהי. אין זו שטח המנדט. אין זו שטח הבית הלאומי. ארץ־ישראל משתרעת בין ים־סוף בדרום והלבנון והחרמון בצפון, ובין הים־התיכון במערב ומדבר־קדם או סוריה במזרח. ואני מאמין היום...שלנו תהיה הארץ הזאת". ~ מכתב למרכז מפא"י, 30.6.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 359.}} * "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922 * "האם הירדן הוא גבול ארץ־ישראל? הוא נהר ארץ־ישראלי... גלעד וגם בשן הם חלקי ארץ־ישראל". ~ בשיחה עם ג'ורג' אנטוניוס, אפריל 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 319.}} * "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד [[תל אביב]]." ~ 1937. * "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ~ ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948. * "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955 * "אם המדינה לא תחסל את ה[[מדבר]] - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302 * "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל * "ייתכן כי התגשמות שאיפתם של הערבים להגדרה עצמית תכביד על מצבנו פי כמה, אך אין זה יכול לשמש יסוד לשלול מן הערבים את זכותם הם." ~ מתוך נאום בקונגרס הראשון של ארץ-ישראל העובדת, 1930 ([https://benyehuda.org/read/4832 "המדיניות החיצונית של העם העברי"]) * "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל." * "[[ירושלים]] נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי." * "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105 * "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'." *"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937 * "דעת־הקהל האנגלית היא המשען הפוליטי המכריע והעיקרי, שיש לנו מחוץ לעם היהודי... עלינו לכלכל את מעשינו ככה, שנרכוש דעת־קהל זו – ולא נרחיק אותה. זוהי, לדעתי, כל תורת הפוליטיקה החיצונית שלנו". ~ מכתב למועצת "האיחוד" בז'נבה, 18.8.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יז, עמ' 351.}} * "(עוד) מיליון יהודים והסכסוך עם הערבים נגמר." ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ג, 1, עמ' 101.}} * "אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג. אנו רוצים לחיות... גם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם, אולם גם לנו כמו לאנגלים יש משהו, שהוא יקר לנו גם מהחיים... אנו מוכנים ליהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו". ~ נאום "תשובה לבווין", 28.11.45.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כו, עמ' 538.}} * "בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי." * "מדוע מניחים אתם, שאין אנו כמוכם? גם לנו יש דברים, היקרים לנו מחיינו. בארץ זו ובארצות אחרות יש מאות אלפי יהודים אשר ימסרו נפשם – אם יהיה צורך בכך – למען ציון ולמען המדינה היהודית". ~ מתוך עדותו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בירושלים, 11.3.1946.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כז, עמ' 540.}} * "אם תסכים [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] למדינה יהודית בחלק של א"י – אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד רוסיה… אין אנו תובעים את יציאתו של הצבא הבריטי מן הארץ." ~ דבריו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946 * "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא." ~ דברים בועידת מפא"י 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה. * "לא באטריבוט הממלכתי, אלא בהתרכזות האומה העברית והתערותה במולדת כאומה שוות זכויות במשפחת העמים החופשיים, בה אני רואה את מהותה של הציונות." * "התנאי הראשון לבטחוננו הוא גידול רב ומהיר של מספרנו בארץ." ~ במועצת מפא"י 12.1.1949.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 883.}} * "גורלה של ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1399.}} * "מדינת ישראל לא תתואר בלי עליונות הרוח". ~ בפגישה עם סופרים, 11.10.1949.{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "אם ישימו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השניה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "עמדת שאלת שלימות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלימות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלימות הארץ." ~ דיון בכנסת, 4 באפריל 1949 * "למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית" ~ הודעה בכנסת ב-13 בדצמבר 1949 על החלטת הממשלה להעביר מיד את הבירה לירושלים, בעקבות הצעת ההחלטה שנתקבלה ב-9 בדצמבר באו"ם על בינאום העיר.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק יב, עמ' 891.}} * "ועוד אני רואה לפני שאלה, שקצת מסוכן להיכנס בה: אם אני רואה בתנועה הקיבוצית את הנושא והמגשים החלוצי של הציונות הסוציאליסטית? - לא רק בה. בכלל, אין גוף אחד, גיל אחד, צורת חיים אחת, יכולה להגשים את הציונות הסוציאליסטית. זאת יכול לעשות העם כולו. ורק אם העם כולו יעשה זאת - זה ייעשה. אבל יש תפקידים חלוציים בעם, יש גורמים שהם מסוגלים להניע את העם, יש גורמים אשר מסוגלים ללכת לפני העם להורות לו את הדרך. בתור כזאת אני רואה את התנועה הקיבוצית. אבל נניח, שהתנועה הקיבוצית לבדה תרצה לעשות את הדבר שיש לעשות: להגשים ציונות, להגשים סוציאליזם, אבל העם לא ירצה - אז לא יעלה הדבר בידה." ~ דוד בן גוריון בסמינר בבית ברל 29/1/50. *"איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים." ~ מכתב לרב [[W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. (דניאל רוזנבאום, [http://news.walla.co.il/?w=/90/2632117 בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"], 10 באפריל 2013) * "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים: ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח, יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות, יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת [[w:הבחירות לכנסת החמישית|הבחירות לכנסת החמישית]] * "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967 * "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית ה[[טלוויזיה]] "מוקד" * "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חכמת ישראל' חדשה, לא 'חכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של [[גשם]], כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול." ~ נאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. * "השלום אינו מטרה, והמלחמה אינה מטרה; המטרה היא הגשמת הציונות". {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-16/ty-article-opinion/.premium/00000190-bbb2-d458-a3d7-bbf7f0200000 מקור]}} == צבא == [[קובץ:Everymother2.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הציטוט המלא של "תדע כל אם עברייה" על קיר בכניסה לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל]] * "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם." * "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142 * "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963 * " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: [[S:שמות טו יד|'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד']] אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] ב[[W:מבצע סיני|מבצע סיני]], 1956 * "אהוב ליבי אסף שמחוני, אלוף הניצחון של צה"ל, נהיית לבן אלמוות בעמדך בראש המערכה בסיני... אנו נפרדים ממך בצער עמוק בהערצה ובגאון." ~ הספדו על אלוף אסף שמחוני שנהרג בתאונה יום לאחר מבצע קדש * "ברור מאליו שהחינוך ליוזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנחיות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167-168. * "המפקד צריך לדעת שכושרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41. * "אנו יכולים לבנות [[צה"ל]] במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."<ref>אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184955.html הביטחון, השר והמוסר], עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010</ref>. * "אם נילחם - נילחם ב[[עתיד]], ולא נחזור לעבר. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם." ~ מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166-167. * "מה שהפתיע אותי יותר הוא שנוכחתי שגם הנערה הישראלית 'בת־הטובים', בוגרת הגימנסיה, מתעלה בצבא. הן רוכשות ניסיון־חיים עשיר, מתעצמות והכרתן העצמית מתעלה. אומנם בשבוע הראשון או בשבועיים הראשונים הן בלתי מרוצות - המשמעת והאימונים וכל סדרי הצבא מעיקים עליהן, אבל מייד הן מתגברות, ובשבוע השלישי והרביעי הן מרגישות עצמן בטוב ומקבלות ההגבלות והחומרות בצבא באהבה." ~ "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 147. == פוליטיקה == * "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת [[w:מיהו יהודי|מיהו יהודי]] * "[[w:בלי חרות ובלי מק"י|בלי חרות ובלי מק"י]]." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו * "עליך לדעת, מה אתה רוצה להשיג, להיות בטוח במטרותיך ולראותן לעיניך כל העת. עליך לקבוע עדיפויותיך. עליך לחנך את מפלגתך ולחנך את הציבור הרחב. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכלתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר. עליך לדעת, מתי להילחם ביריביך הפוליטיים ומתי להפסיק לזמן־מה. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות. עליך להיות מודע לגורם הזמן... ומאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכיביו... עליך לבחון שוב ושוב, בהתמדה, את המדיניות, שבחרת להגשמת מטרותיך.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כד, עמ' 496–497.}} * "התנ"ך הוא הקושאן שלנו." * "על אף היותי מתנגד למדינת דת. כשם כך מתנגד אני להפרדת ומדינה. הפרדת דת ומדינה היא אסון." * "לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו כבר באנו אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...] אין יסוד לבהלה מאמרות הגויים... ההיסטוריה אינה נעשית על־ידי דיבורים, אלא על־ידי מעשים [...] לא ניתפש לבהלה ולפחדנות הלובשת מחלצות של תבונה ומעשיות מדומה [...] לא בזירה העולמית, אלא בפנים יחזק ישראל ויעמוד... עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים" ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק א, עמ' 1142–1143.}}{{הערה|מרדכי בר-און, ''אחרית ימי משה שרת בממשלה – עיון נוסף ביומנו'', בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 489: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם תבונה".}} * "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939 * "ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, 1915, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב * "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של [[זמן|זמנו]] ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין." * "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב." * "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שה[[חוק]] העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת [[w:הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות לאספה המכוננת]], [[w:{{כ}}24 בינואר|24 בינואר]] [[w:{{כ}}1949|1949]]. * "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת [[w:יוחנן בדר|בדר]]." ~ כשהתכוון ל[[מנחם בגין]] * "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של [[מנחם בגין|בגין]]'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ו[[יגאל אלון]] מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת [[w:הבחירות לכנסת הרביעית|הבחירות לכנסת הרביעית]] * "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות [[w:ממשלת ישראל השלישית|ממשלת ישראל השלישית]] * "יש סכנות, שעליהן אפשר להתגבר רק באמצעים שבהם אוחז הצד המס‏כן. אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח, שכולו אנטי-קונסטיטוציוני". ~ על המלחמה עם בית"ר, בישיבת מרכז מפא"י, 31.1.1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 287.}} * "מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י{{מקור}} * "לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של [[היטלר]] והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת, מאי 1963. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת. * "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו." ~ בדיון בכנסת בינואר 1952 על הסכם השילומים עם גרמניה * "להיות [[חופש]]י לא משנה מה יגידו." ~ 1949 * "בגין הוא יליד התקופה המטורפת שבין שתי מלחמות העולם, והוא טיפוס היטלריסטי מובהק." ~ דוד בן-גוריון במכתב לחיים גורי 1963 * "אם אתה מדבר על שנאתי לבגין – תאמר 'היתה', ולא 'הנה'. אין לי עכשיו כל שנאה לבגין (אני מתנגד לדעותיו)". ~ מכתב לסופר מיכאל בר-זוהר, 28.12.1966.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ט, עמ' 834.}} * "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך גם אחרי הקמת המדינה ואינני מתחרט על כך... אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל מה שהכרתי יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך." ~ מכתב למנחם בגין.{{הערה|מירון ח. איזקסון (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. עמ' 82.}} * גם תהיה זו טעות היסטורית אפילו מצד אלה שאינם נזקקים [...] להלכה, להוציא את ההלכה מכלל התודעה היהודית, כי היא חלק בלתי נפרד מן המורשה היהודית בת אלפי השנים."{{הערה|ישראל והתפוצה, עמוד 194.}} ==היסטוריה== * "[[היסטוריה]] לא כותבים, היסטוריה עושים." * "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה." * "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ה[[היסטוריה]] היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות." * "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." * "אינני יודע אם הכותרות השמנות והמעוררות, שהרעישו לבבות הקוראים יום יום, יזכו להיאצר אי פעם בספר דברי הימים של תקופתנו. נראה לי שההיסטוריון בעתיד ימלא ספרו בתיאורים וסקירות וניתוחים של מעשים אשר לא זכו כלל להיזכר על דפי העיתונות היומית. ואין זו אשמת העיתונאי — כי הוטל עליו להיות עיתונאי ולא היסטוריון. עליו לתאר את המאורע החולף המעורר רעש ולא לשעמם הקורא בדיסרטציות מדעיות של סופרי קורות העיתים". ~ נאום בפני אגודת העיתונאים, 21.11.1951.{{הערה|אבי שילון, '''בן-גוריון : אפילוג''', עמ' 123.}} ==תנ"ך== * "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות." *"דמות של משה ומתן התורה על-ידיו במדבר סיני (בחורב) נחרתו כה עמוק בזיכרון העם ובנשמתו, שאין להעלות על הדעת שזה לא היה ולא נברא." *"בראשית ימי האומה הייתה המלוכה והנבואה מרוכזת באיש אחד, שתוארו היה לא מלך ולא נביא, אם כי הוא היה למעשה שני הדברים האלה גם יחד. זה היה משה רבנו, הוא היה מנהיג, מחוקק, מורה, מדריך, ראש העם ושליח-אלוהים גם יחד." *"משה היה האיש הגדול ביותר שקם לישראל בכל הדורות." *"רק איש חי, רב-פעלים, מחונן בשאר-רוח, גדול נפש, אדיר השפעה והשראה – נחרת עמוק בנשמת העם. ומשה אינו יצור דמיוני." * "...אם כי ה[[תנ"ך]] הוא דבר שקשה להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. התנ"ך הוא ספר האומה, וזהו יותר מספר. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". ~ מתוך עיתון 'דבר', 08/06/1960 *אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי, במורשתו ובמקור מחצבתו; ואברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי, לא היו "לאומיים" ולא היו "ציוניים". והמילים האלה היו זרות להם, ואינן אומרות כלום גם לי. ואין לי כל צורך בהן. המושג יהודי אומר לי הכל." - מתוך מכתב ששיגר בן גוריון לחוקר הספרות ברוך קורצווייל בשנת 1961. * "כל מה שנתרחש בימינו - חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את הס, פינסקר ו[[הרצל]] ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. [...] כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי". ~ ישראל והתפוצה, עמוד 175. * "אני תמים דעה אתך בדבר חשיבות חידוני התנ"ך, ועוד יותר למוד התנ"ך, ואין לי כל יסוד לחשוב שהחידונים יבוטלו." ~ מתוך מכתב למר לוי דרברמדקר, 5/7/1964. ==היחס ליהודים== * "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על־ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". ~ במרכז מפא"י, 7.12.38.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 22; עמ' 479, הערה 53.}} * "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה." ~ מרכז מפא"י, יולי 1949 * "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה." * "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של [[השואה|הטבח הנאצי]] לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960 == עדות המזרח == [[קובץ:Prime Minister David Ben-Gurion visiting a school in Ashdod Yam, 1959.png|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון במפגש עם ילדים עולים ב[[אשדוד]] (אז "אשדוד ים"), 1959]] * "אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?" ~ מכתב מ־21 ספטמבר 1954 ([http://idfarchives.bloger.co.il/127432/ מקור]) * "בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים." ~ "התפקיד החלוצי בקיבוץ גלויות", חזון ודרך, כרך שלישי, 1950, עמ' 19. * "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950 (נאמר כנראה בעקבות "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.920403 פרשת נירים"]). * "לאלה ממרוקו לא היה שום חינוך. מנהגיהם, מנהגי הערבים. הם אוהבים את נשותיהם אבל מרביצים להן ... אולי בדור השלישי יופיע מישהו בקרב יהודי עדות המזרח שהוא מעט שונה, אבל אני איני רואה זאת עדיין". ~ לכתב עת אמריקאי ב–1965.{{מקור|איזה כתב עת? מתי?}} * "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ו[[ארצות הברית|אמריקה]]. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות." ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה. * "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים." ~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53 , עמ׳ 6-5, א"מ. נמצא אצל: ניר קידר, בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון, מחקרי משפט, כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515. * "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957 * "׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם." ~ על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה.{{הערה|פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון}} * "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ דברים על [[W:כיבוש העבודה|כיבוש העבודה]]; תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123 * "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951 * "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את ה[[יהדות]] מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." ~ מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי * "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי ה[[עיר]], יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב [[בריאות]]ו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, [[מהפכה]] אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים [[שינוי]] יסודי" ~ על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל [[יגאל ידין]] * "הרבה שנים קיוויתי לרמטכ"ל תימני-ולצערי הרב עוד לא זכיתי לראותו עד היום. אולם אם מסרו את הנהלת [[הכנסת]] ליהודי תימני-אני מאמין גם שבקרוב נזכה לראות גם רמטכ"ל תימני." ~ במכתב לישראל ישעיהו, 28 אפריל 1972 [http://idfarchives.bloger.co.il/127432/]. * "עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות [[W:מפלגת חרות|חרות]]. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - [[חינוך]] טוב ל[[ילדות|ילדים]], שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט." ~ נאום בועידת מפא"י, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, 1955. * "הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים" ~ מתוך סקירת הביטחון של בן־גוריון (18 באוקטובר 1953), מופיע בנספח לספר "תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 150. == זכויות האישה == * "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953 * "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את ה[[אישה]] הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949 * " איו יצור חשוב, יקר ונעלה כילוד אנוש. הוא נזר-הבריאה, הוא נצח ה[[אנושות]], הוא עתיד האומה, והטבע גזר שרק האישה יכולה ללדת ילד. זוהי סגולת האם, ברכתה ויקרה. לכל אחד מאיתנו הייתה אם - וכל איש יודע שלא היתה נפש יקרה, אהובה ונאמנה בחייו כמו האם. עלינו לתת כבוד ויקר לאמהות, ולהעמיד את האישה בתנאים הנוחים והרצויים ביותר כשעליה להיות לאם. עלינו להפחית במידת יכולתינו צער גידול בנים וכאבי-אמהות. לא רק הבן חייב בכבוד האם - אלא ה[[מדינה]] כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם. היש ב[[חיים]] דבר נאצל וקדוש כאמהות? אין לעשות שום דבר העלול לפגוע באמהות, ויש לעשות הכל, המסייע לאמהות ומקל עליה." ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * " האשה אינה אשה בלבד, היא גם אישיות, כמו ה[[גבר]]. לאישיות זו מגיעות כל הזכויות וכל החובות המגיעות לאישיותו של הגבר - מלמד אלו המתייחסות לאמהות. מעבר לאמהות - דין האישה כדין אדם, ואין לגרוע ממעמדה, מזכויותיה, מחובותיה במלוא הנימה...האישה דינה כדין גבר בכל מה שנוגע לזכויות-אנוש, ומעמד האישה לא יכול להיות ירוד וגרוע ממעמד הגבר בשום דבר שב[[עולם]]. אין האישה פסולה לשום שירות, אין היא משוללת שום זכות, ואין היא פטורה משום חובה, אלא אם הדבר פוגע באמהותה" ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "אל תחשוב הפועלת כי תפקידה הוא להידמות לגבר, גם למחשבה זו היא פרי הרגשת נחיתות." ~ מתוך נאום בועידת הפועלות השישית, 1949 == ערבים == * "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 434.}} * "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להוות רוב". ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 10.11.1929.{{הערה|י' גורני, '''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 132.}} * "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 310–311.}} * "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "אנחנו והם רוצים אותו דבר: שנינו רוצים בארץ־ישראל. וזהו ניגוד יסודי. ועוד לא היה בהיסטוריה, ואינני חושב שיהיה בהיסטוריה, מקרה שעם יוותר מרצונו הטוב על ארצו – הם חושבים שזוהי ארצם – בכדי להכניס לשם בני עם אחר". ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 19.5.1936.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 236; גם: דוד בן-גוריון, '''זכרונות''', ג, עמ' 199.}} * "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק טו, עמ' 334.}} * "אני מתנגד שאיזו הצעה שהיא של טרנספר תבוא מצדנו. אינני שולל טרנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית. אם יש סיכוי לזה, בנוגע לדרוזים הדבר ייתכן. אפשר להעביר את כל הדרוזים לג'בל דרוז בהסכמתם. את [הערבים] האחרים - אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת - הערבים ידחו אותה, והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}} * "נעזבו ע"י הערבים ערים שלמות (...) בקלות רבה, אחרי המפלה הראשונה, אם כי לא ארבה להם שום סכנה של חורבן ושל טבח. אכן נתגלה בבהירות ניצחת מיהו העם הקשור קשר עמוק לארץ הזאת". ~ דברים בפני מועצת העם, 4 במאי 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 134.}} * "אילו היו אויבינו פקחים, היו מוסרים לנו רצועת עזה בשלמותה, על פליטיה, ונצטרך לפרנס רבע מיליון ערבים ולדכא חתירות נגד בטחוננו בכוח". ~ ל[[משה דיין]], בתקופת הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 16.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ח, עמ' 1303.}} * "בעיני הערבים, נראה הדבר כי לפני עשר שנים ויותר באו אנשים מפולין, מרומניה, מרוסיה, והשתלטו על הארץ הזאת, על ארץ הערבים. וארץ בעיניהם היא ערבית אם היא מיושבת ערבים במשך 1,500 שנה... מדוע יותרו על ארץ זאת? זה עומד בין הארצות הערביות כטריז... אמנם אם אנו שמים עצמנו בתור ערבי, באים לידי מסקנה מרה. אבל מוטב מסקנה מרה של אמת מאשר אונאה עצמית כאילו מתוקה [...] אין אפשרות, לפי הכרתי העמוקה, להביא שלום בלי שקודם תתבשל הכרה בלב הערבים, שאין אפשרות להכחיד אותנו. זוהי הדרך היחידה לשלום [...] סיכוי השלום עם הערבים מונח בהגברת כוחה ובטחונה של ישראל מבחינה מדינית, צבאית וכלכלית". ~ בוועדת החוץ של מפא"י, 4.3.1958.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק י, עמ' 1360, 1362.}} * "יש זכות לערבים בארץ־ישראל, אין זכויות לאומה הערבית בארץ־ישראל" ~ יומן, 25.11.1967 ובקול ישראל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1411.}} == תחזיות לעתיד== (<small>תשובות בן גוריון ב־1961 לשאלה כיצד יראה העולם בעוד 25 שנה</small>){{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5d7fe1e6de2631018.htm התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)]}} * "[[W:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]] תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של [[ברית המועצות]] במשך רבע המאה הבאה." * "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע ב[[ארצות הברית]] יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן." * "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי." * "המדע ה[[W:ביוכימיה|ביוכימי]] ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות." ==נושאים אישיים== <small>(מתוך יומניו ומכתביו)</small> * "אינני יכול להשתחרר גם ברגעי [[שמחה|שמחתי]] היותר גדולים מ[[סבל|סבלון]] אותו הצער העמוק שחדר לתוך כל הווייתי." * "אולי הטבע שלי אשם, אבל אני איש גלמוד ו[[בדידות|בודד]] ולפעמים קשה לי מאוד מאוד. יש רגעים שלבי רותח, קרוע, ושאלות מרות וקשות מענות אותי ואין לי אל מי לפנות. אני עומד לבדי ועול כבד רובץ עלי, עול כבד מנשוא." * "השאלות שמתעוררות מזמן לזמן לפעמים יש בהן משום קביעת־גורל. ולכל שאלה קשה יש פנים לכאן ולכאן. אני כשלעצמי איני בטוח כלל וכלל כי אני מצליח למַצות העיקר והמכריע, אבל בכל מקרה ניסיתי לברר לעצמי כל התוצאות והמסקנות העיקריות, ולהגיע לידי המסקנה הרצויה בתנאים מסובכים ורצופי־קשיים, ולפעמים, גם סכנות." ~ מכתב לנשיא [[יצחק בן צבי]], 1953 * "אני איש ריב ומדון...אני מתנגד להרבה אנשים והרבה מתנגדים לי. כזה אני ואותם כבר לא אשנה." ~ בן-גוריון מסביר ל[[זלמן שזר]] (צוטט על ידו) מדוע הוא עצמו אינו מתאים להיות נשיא המדינה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1549.}} ==נאמר עליו== * "המתנה הגדולה של ההיסטוריה לעם היהודי." ~ [[ברל כצנלסון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, אחרית דבר מאוחרת, עמ' 1693.}} * "איש דגול, יחיד ומיוחד, שכמוהו לא היה בתולדות עמנו זה אלפי שנה. בבוא היום תקבע ההיסטוריה את מקומו לצד משה ויהושע ודוד, לא פחות מכך." ~ [[יצחק נבון]] בהקדמה לספרו "כל הדרך"{{הערה|עמוד 7, הוצאת כתר, 2015}} * "גדולתו וחולשתו של בן־גוריון טמונות בכך שבכל רגע ורגע של פעילות הוא רואה לפניו רק מטרה אחת, המשכיחה מלבו כל דבר אחר... בשעות משבר, כאשר הכל מתמקד ביעד אחד, אין שיוכל להשתוות אליו מבחינת כושר ההכרעה. אך בחיים הרגילים של כל ימות השנה הוא 'עושה צרות' מובהק, בהיותו משולל איזון וכל חוש של פרופורציה, ובאי־יכלתו לראות בעיות בודדות במסגרת של מצב כללי." ~ [[W:נחום גולדמן|נחום גולדמן]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טו, עמ' 949.}} * "הוא הקיצוני ברעיונותיו והמסוכן ביותר שבין ה[[מנהיגות|מנהיגים]] הציונים." ~ העיתון "אל-ג'מעה אל-ערביה", 15 בנובמבר 1935, לאחר בחירת בן-גוריון ליושב ראש ההנהלה הציונית.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כ, עמ' 408–409.}} * "בן־גוריון חונן במה שאפשר לכנות splendid indifference (אדישות נשגבה). לא אכפת לו מה אומרים עליו. לא אכפת לו מה כותבים עליו העיתונים. לא אכפת לו אם לבושו מסודר או מרושל. הוא עושה את שלו – וכל השאר אינו מעניין אותו." ~ [[יצחק נבון]] מצטט את [[משה שרת]], שציטט את אשתו, צפורה שרת.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טז, עמ' 971.}} * "גדולתו של בן-גוריון שלכם מתבטאת בכך, שהוא פילוסוף – ואף על פי כן, מסוגל להחליט החלטות." ~ שר ההגנה הצרפתי מוריס בורז'ס-מונורי, ערב מבצע סיני 1956.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ו, עמ' 1249.}} * "נראנו נא כיום במלוא כוחו. בקור הפכחון ובלהט הקנאה אשר חברו יחדיו, בכוח הזינוק ובכוח הריסון." ~ [[נתן אלתרמן]], 1956 * "למן הרגע הראשון חשתי הוקרה אוהדת ללוחם ואלוף אמיץ זה. הוא מסמל את באישיותו את ישראל." ~ [[שארל דה גול]] על פגישתם הראשונה ב-14 ביוני 1960.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1379.}} * "בן-גוריון ואדנאואר הם שני המנהיגים הגדולים ביותר של המערב." ~ שארל דה גול לחתנו, הקולונל דה בואסיה.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385}} * "אינני מבין אותך. עם ראש כמו שלך ופנים שכאלה, תוכל בקלות לנצח בבחירות!" ~ שארל דה גול בתגובה לבן-גוריון שהביע את דעתו נגד שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, במהלך ארוחת הצהריים, 6 ביוני 1961.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1397.}} * "אחד מגדולי המדינאים בני זמננו." ~ שארל דה גול במכתב למיכאל בר-זוהר, 20.10.1966.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יא, עמ' 1385.}} * "אני מאמין באינטואיציה של בן-גוריון יותר מאשר בדעתי שלי." ~ [[זלמן ארן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק יב, עמ' 1403.}} * "בן-גוריון אהב ב[[יצחק בן-צבי|בן-צבי]] את אהבתו של בן-צבי אליו." ~ [[W:רחל ינאית בן-צבי|רחל ינאית בן-צבי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק טז, עמ' 1548.}} * "דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית ל[[מלחמת העולם השנייה]] ותוצאותיה... אני חושב, שדוד בן גוריון הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." <ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בן גוריון לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני."<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "בשיחה הזאת בן גוריון - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!"<ref>ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978)</ref> ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:David Ben Gurion|ויקיפדיה=דוד בן-גוריון|ויקיטקסט=מחבר:דוד בן-גורין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל: בן-גוריון, דוד}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:ציונים]] r12phk8ef1q6x9aiymot0pujlsjm2jz 0 13209 218303 115053 2024-11-23T23:06:00Z קליאו 9676 218303 wikitext text/x-wiki [[קובץ:JohannesBrahms.jpg|200px|ממוזער|שמאל|יוהנס ברהמס]] '''[[W:יוהנס ברהמס|יוהנס ברהמס]]''' (בגרמנית: '''Johannes Brahms''')‏ (7 במאי 1833 - 3 באפריל 1897), מלחין [[גרמניה|גרמני]]. * "סימפוניה איננה בדיחה." * "[[השראה]] ללא מיומנות כמוה כקנה נישא ברוח." * "אנו נצמדים למנגינה, אך אין אנו מטפלים בה ואין אנו יוצרים ממנה דבר." * "הרעיונות מגיעים אליי ישירות מ[[אלוהים]], ולא זו בלבד שאני רואה אותם בעיני רוחי, אלא שהם כבר לובשים צורה, תיזמור והרמוניה." * "בימים לשעבר המלחינים נצמדו אל הרעיון היסודי; [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] משנה באופן נפלא את המלודיה, את הקצב ואת ההרמוניה." * "אין לך מושג איך אנחנו מרגישים כשאנחנו שומעים ענק כזה [בטהובן] צועד מאחורינו" * "אין זה קשה להלחין, אבל קשה מאוד להשאיר את התווים המיותרים מתחת לשולחן." * "אם יש מישהו כאן שלא עלבתי בו עדיין, אני מבקש את סליחתו." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Johannes Brahms|ויקיפדיה=יוהנס ברהמס}} {{מיון רגיל: ברהמס, יוהנס}} [[קטגוריה:מלחינים גרמנים]] oco9cs0uh6ja8mitxcvz4jbk2hfr3oh 218304 218303 2024-11-23T23:06:43Z קליאו 9676 218304 wikitext text/x-wiki [[קובץ:JohannesBrahms.jpg|200px|ממוזער|שמאל|יוהנס ברהמס]] '''[[W:יוהנס ברהמס|יוהנס ברהמס]]''' (בגרמנית: '''Johannes Brahms''')‏ (7 במאי 1833 - 3 באפריל 1897), מלחין [[גרמניה|גרמני]]. {{מפריד}} * "סימפוניה איננה בדיחה." * "[[השראה]] ללא מיומנות כמוה כקנה נישא ברוח." * "אנו נצמדים למנגינה, אך אין אנו מטפלים בה ואין אנו יוצרים ממנה דבר." * "הרעיונות מגיעים אליי ישירות מ[[אלוהים]], ולא זו בלבד שאני רואה אותם בעיני רוחי, אלא שהם כבר לובשים צורה, תיזמור והרמוניה." * "בימים לשעבר המלחינים נצמדו אל הרעיון היסודי; [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] משנה באופן נפלא את המלודיה, את הקצב ואת ההרמוניה." * "אין לך מושג איך אנחנו מרגישים כשאנחנו שומעים ענק כזה צועד מאחורינו." ~ על בטהובן * "אין זה קשה להלחין, אבל קשה מאוד להשאיר את התווים המיותרים מתחת לשולחן." * "אם יש מישהו כאן שלא עלבתי בו עדיין, אני מבקש את סליחתו." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Johannes Brahms|ויקיפדיה=יוהנס ברהמס}} {{מיון רגיל: ברהמס, יוהנס}} [[קטגוריה:מלחינים גרמנים]] der5i5ijwlh3uzroqqqc5anipxawx0h 0 14626 218299 213001 2024-11-23T20:41:13Z סרוגטורפ 17462 218299 wikitext text/x-wiki [[קובץ:הרב חיים נבון.jpg|ממוזער|200px|חיים נבון]] הרב '''[[W:חיים נבון|חיים נבון]]''' (נולד ב־1973), רב, סופר ופובליציסט [[ישראל]]י. ==אמרותיו== * "פוליטיקאים אולי משנים את ה[[היסטוריה]], אבל הגות וחינוך משנים את הפוליטיקאים." * "עבור הרוב המכריע של האנשים, ה[[משפחה]] המסורתית הייתה מוקד של שמחה, אהבה וזהות. מי שפירק את המשפחה כדי לזכות ב[[חופש]], למד בדרך הקשה שחופשי זה לגמרי לבד." * "הרעיונות הפרוגרסיביים לא נשארים באקדמיה, אלא בסופו של דבר מתבטאים בפועל באופן שבו אנשים מתארגנים לחיי המשפחה שיש או אין להם." * "גם אם מדינת ישראל אינה אתחלתא דגאולה, היא אתחלתא דתקווה." ~ מתוך החוברת "אתחלתא דתקווה" * "אסור לטמון את הראש בחול, אבל אסור גם לטמון את הראש בקודש." * "'אי אפשר לפתור בכוח סכסוכים לאומיים'? מזל ש[[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] ו[[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] לא שמעו על התובנה הגאונית הזאת." * "גדול הדור הכי לא מוּכּר לדורו בתולדות העם היהודי." ~ על הרב [[W:אהרון ליכטנשטיין|אהרון ליכטנשטיין]] * "לקרוא קבוצת כדורגל על שם המכבים, זה כמו לקרוא פאב על שם [[דוד כהן|הרב הנזיר]]." * "לנסות לפתור את משבר הדיור באמצעות פיקוח על המחירים, זה כמו לנסות לרפא שפעת על ידי קירור המדחום". * "מעמד הקידושין והחופה הוא כל כך מרגש ומשמעותי דווקא בדמותו המסורתית הבסיסית. בעיניי, כל תוספת אליו היא כמו להדביק עיגולי מלפפונים על עוגת קצפת מושלמת." * "אם בתי הכנסת שלנו היו מנוהלים באופן ממשלתי ריכוזי כמו בתי העלמין שלנו, חוששני שהייתה בהם גם מידה דומה של סימני חיים." * "איך אפשר לדבר על 'הפרדת הדת מהמדינה', במדינה שהסמל שלה הוא מנורת המקדש, והדגל שלה הוא טלית?" * "השמרן חי מתוך מודעות עמוקה למעגלי זהות מושרשים, שעונים על השאלה "מי אני", חלקם מוּלדים וכולם מוצקים כסלע: אני יהודי, ישראלי, גבר, נשוי לאשתי, אב לילדיי. הפרוגרסיבי רואה בכל אלו תשובה לשאלה אחרת לגמרי: לא "מי אני" אלא "איך בחרתי לחיות". [[גבריות]], למשל, אינה בעיניו זהות מולדת ומוחלטת, אלא סגנון חיים, חלק מרצף גמיש ונזיל. לעתים היהודי הפרוגרסיבי מתייחס באופן דומה גם ליהדותו. הוא אינו יהודי כשם עצם, a Jew, אלא יהודי כשם תואר, Jewish. זהו סגנון חיים יותר מאשר זהות יצוקה. הוא יהודי לא כמו שהחתול במגפיים הוא חתול, אלא כמו שהחתול במגפיים הוא במגפיים." * "השמרן יודע שכוחו לתקן מוגבל, וכוחו להרוס כמעט אין-סופי, ולכן הוא זהיר ומאופק. הזהירות שלו אינה מבטאת קיבעון, אלא כבוד: כבוד לחברה, כבוד למנהיגיה, כבוד למנהגיה. הוא יודע שאי אפשר לברוא עולם מושלם, גם לא בצו בית משפט. אפשר לתקן מעט את העולם, לאט ובזהירות, ואפשר גם להחריב את העולם, מהר וביעילות." * "ספקנות היא תבלין מוצלח, אך מנה עיקרית עלובה." * "בתחילת המאה העשרים היו תושבי [[אירופה]] כרבע מאוכלוסיית העולם; כיום הם רק כעשירית." * "ירידה בגודל האוכלוסייה בגלל חוסר ילודה משנה את הפרופורציות בין צעירים לזקנים. כאשר מוסיפים על כך את העלייה המבורכת בתוחלת החיים, אנו מתקרבים לחברה שחלוקת הגילאים בה חסרת תקדים בתולדות האנושות." * "לפני 15 שנה חשבתי שלפי ההלכה מותר לבנות להתגייס לצבא, אבל לא לקרבי. היום אני חושב אותו דבר. אבל מה שהקפיץ אותי אז זה למה אומרים לבנות דתיות שאסור להן להתגייס, והיום מה שמקפיץ אותי זה למה מעודדים בנות דתיות מסוימות ללכת לקרבי, שזה בעייתי בעיניי מכמה בחינות." ([https://www.inn.co.il/news/412748 מקור]) * "בכל בוקר, כשאני מתעורר, אני אומר לעצמי: צריך לתקן את העולם. בכל ערב, כשאני הולך לישון, אני אומר לעצמי: העולם השתגע, ואנוכי וביתי נעבוד את ה'." * "נכון, החרדים מתנדבים לשרת בזק"א, ועושים שם מלאכת קודש. אבל מעולם לא הסכמנו לעסקה שבה אנחנו נהרגים והם מזהים את גופותינו. שיתכבדו ויתרמו את חלקם גם בין שורות הלוחמים." ([https://www.makorrishon.co.il/opinion/737049/ מקור]) * "מקרוביי ומידידיי החרדים אני לומד על חברה מלאת תורה, צדיקוּת, משפחתיות וחסד. לולא היה לחברה החרדית הרבה מה להציע, היא לא הייתה משגשגת מבחינה דמוגרפית." * "אינני מכיר הוגה במחשבת ישראל שכתב כל כך הרבה על ה[[בדידות]] כמו הרב סולוביצ'יק. את עיוננו בנושא המשפחה נפתח בשאלת הבדידות, משום שזו הייתה בעיני הרב נקודת המוצא העיונית וגם הקיומית לחיי זוגיות ומשפחה." ~ שיעורי בית, 2016 * "שלושה עקרונות מנחים אותי בכתיבת טור על פרשת השבוע: עמוק לא צריך להיות מסובך; רציני לא צריך להיות משעמם; רלוונטי לא צריך להיות אקטואלי." ~ מתוך הספר "פרשות" * "האמת לא תמיד נמצאת באמצע. כדי לחפש את האמת צריך מוח ולב, לא סרגל." ([https://www.makorrishon.co.il/opinion/186541/ מקור]) * "האמונה אכן יכולה להיות מתגמלת; אך היא מתגמלת רק את המאמינים בה', ולא את המאמינים בתגמול." ([https://www.makorrishon.co.il/opinion/797793/ מקור]) ==הגדר הטובה (2003)== {{דף מורחב|הגדר הטובה (ספר)}} * "ישנן בעולם דתות רבות. בכל הדתות הללו מתפללים, וכולן מְצַוות על מאמיניהן לא לגנוב ולא לרצוח. אך יש רק דת אחת שכוננה מערכת מפורטת כל כך של כללי התנהגות מוגדרים." * "אני חסיד גדול של ההלכה, ומאמין שהיא חיונית לבניין עולם רוחני שלם, יציב ומגובש. ההלכה היא גדר; אך היא גדר טובה."  * "בצניעות, בהתמדה, מעצבת ההלכה תודעה רוחנית קבועה ויציבה, שאינה תלויה במצבי רוח. " ==גשר בנות יעקב (2011)== * "המסורת היהודית משתנה; אך היא משתנה כמו עץ, ולא כמו פלסטלינה." * "יהודי שאינו מסוגל ללמוד דף גמרא הוא נכה מבחינה רוחנית." ~ על הצורך בלימוד גמרא לנשים * "גם [[יהודים]] חיים באינטראקציה עם סביבתם, גם הם מושפעים מן הערכים והעמדות הרווחים בחברה הכללית. ההפריה ההדדית הזו הביאה תועלת רבה ליהדות, אך היא גם חוללה נזק עצום, כאשר תובנות המקובלות בחברה הכללית סילפו את מסריה של התורה." * "הסכמת בני תקופתנו אינה שיקול מכריע בזכות צדקתם של חכמי ישראל בעבר... דבר אלוהינו נושא בשורה אמִתית ומוסרית יותר מאשר ערכים שהם תוצר של חשיבה אנושית־אופנתית. למרבה הצער, לא תמיד הצליחו כל היהודים הנאמנים לעמוד בפני המתקפה החזיתית של ערכי התרבות הרווחת." ==תיקו (2014)== {{דף מורחב|תיקו (ספר)}} * "ריבוי המחלוקות במסורת שלנו הוא בעיניי אות לגדולתה." * "שני סוגים של אמונה דתית - אמונה המבוססת על היגיון רציונלי, לעומת אמונה המבוססת על התנסות פנימית עמוקה." * "דרכה של ההלכה היהודית היא לעגן את ה[[רגש]] המתפרץ בתבניות איתנות ומוצקות, המקנות לו קביעות ויציבות." ==מכים שורשים (2018)== {{דף מורחב|מכים שורשים}} * "ההתמכרות לבחירה בלתי פוסקת מאפיינת את העולם התרבותי של המאה העשרים ואחת. זכות הבחירה המוחלטת משמשת היום במרחב הערכי של המערב נימוק מוסרי מרכזי, כמעט בלעדי." * "להתמקדות המופרזת בבחירה האישית יש היסטוריה לא קצרה בעולם המודרני, אך היא לובשת צורה בעייתית במיוחד בעולם הפוסטמודרני. בגללה מוטלים היום בספק כל מעגלי הזהות שלנו. זהות דתית, לאומית, אתנית, מגדרית - על כולן מסתערים מפרקי הזהויות." ==חופשי זה (2019)== {{דף מורחב|חופשי זה}} * "הבניין של רוט הוא באופן כללי די בסדר: חמש על שבע; חמישה דיירים מאוכלסים בשבע קומות. מספיק דירות מאוישות כדי להרגיש נוח." * "אני איתך כי אני חייבת אותך, כי אני צריכה אותך, כי אתה שלי ואני שלך. כל הקשקושים על יחסי תלות וכמה הם נוראיים, כולם הבלים שהמציאו אנשים קטנים ופחדנים. אנחנו תלויים באוויר שימשיך להיות כאן ולהינשם, ואנחנו תלויים בכדור הארץ שימשיך להסתובב במרחק המדויק מהשמש, ואנחנו תלויים בשמש." ==לא תקין (2022)== {{דף מורחב|לא תקין}} * "התקינות הפוליטית אינה נימוס. היא השקפת עולם המתורגמת לדרך פעולה." * "העולם המדומיין של ה[[תקינות פוליטית|פוליטיקלי קורקט]] הוא זירתה של מלחמת מעמדות ענקית, שבה זהויות הן אוגדות שריון ומילים הן כלי נשק." * "זהו הפרדוקס העצוב של המאה העשרים ואחת: אנחנו סובלים מהתפוררותה של השייכות החברתית, ומדמיינים שמקור הסבל שלנו הוא חברה מהודקת מדי." {{מיון רגיל:נבון, חיים}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] kqvuwqfery0xyr2t2uujl95ewtmyry7 0 18221 218311 161791 2024-11-24T05:20:53Z 2A10:8012:21:C354:69A4:9EA0:76F2:9ED3 /* אמרותיו */ 218311 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Nikos Kazantzakis 1904.jpg|ממוזער|168 פיקסלים|ניקוס קאזאנצאקיס בימי נעוריו]] '''[[W:ניקוס קאזאנצאקיס|ניקוס קאזאנצאקיס]]''' (ביוונית: '''Νίκος Καζαντζάκης''',{{כ}} 1883 - 1957) הוא סופר יווני. ==אמרותיו== * "השלווה החיצונית נהפכת ל[[אושר]] עליון בל־יעורער." * "אני נלחמת ל[[חירות]], אני בת־חורין ועושה כרצוני!" * "כשאת חולפת נפתחים הפרחים ומפיצים ניחוח כל מחשבותיי." * "אני [[אישה]]; כשאני רואה גברים עולה בדעתי דבר אחד בלבד: לבחור מישהו מביניהם." * "עד מה משתנה [[נשמה|נשמתו]] של אדם בהתאם לאקלים, לשקט, ל[[בדידות]], או לחברה שהוא חי בהם!" * "רק כחלוף האושר, וכהשקיפנו עליו ממרחק, מתגלה לנו פתאום – לפעמים אגב פליאה רבה – עד מה מאושרים היינו." “יש לך מכחול, יש לך צבעים, צייר לך גן עדן והיכנס לתוכו.” ==זורבה היווני (1946)== {{דף מורחב|זורבה היווני}} * "מאוחד עם בני־אדם ובעלי־חיים ואלוהים, חשת כאילו היית לאחד עם תבל כולה." * "אישה אמיתית נהנית יותר מן העונג שהיא נותנת לגבר מאשר מן העונג שהיא מקבלת." * "מתי תיפתחנה זרועותינו לחבק את הכול – את האבנים, את הגשם, את הפרחים, ואת בני־האדם?" * "הייתי מקפיד על אילוף מושלם של חמשת חושי, ואף על אימון כל גופי כולו, למען ידע ליהנות ולהרגיש ולהבין." {{מיון רגיל:קאזאנצאקיס, ניקוס}} [[קטגוריה:סופרים יוונים]] qi9ldqbu8bjnr4mk0nkrriuvsnfbzv5 218314 218311 2024-11-24T11:02:26Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 218314 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Nikos Kazantzakis 1904.jpg|ממוזער|168 פיקסלים|ניקוס קאזאנצאקיס בימי נעוריו]] '''[[W:ניקוס קאזאנצאקיס|ניקוס קאזאנצאקיס]]''' (ביוונית: '''Νίκος Καζαντζάκης''',{{כ}} 1883 - 1957) הוא סופר יווני. ==אמרותיו== * "השלווה החיצונית נהפכת ל[[אושר]] עליון בל־יעורער." * "אני נלחמת ל[[חירות]], אני בת־חורין ועושה כרצוני!" * "כשאת חולפת נפתחים הפרחים ומפיצים ניחוח כל מחשבותיי." * "אני [[אישה]]; כשאני רואה גברים עולה בדעתי דבר אחד בלבד: לבחור מישהו מביניהם." * "עד מה משתנה [[נשמה|נשמתו]] של אדם בהתאם לאקלים, לשקט, ל[[בדידות]], או לחברה שהוא חי בהם!" * "רק כחלוף האושר, וכהשקיפנו עליו ממרחק, מתגלה לנו פתאום – לפעמים אגב פליאה רבה – עד מה מאושרים היינו." * "יש לך מכחול, יש לך צבעים, צייר לך גן עדן והיכנס לתוכו." ==זורבה היווני (1946)== {{דף מורחב|זורבה היווני}} * "מאוחד עם בני־אדם ובעלי־חיים ואלוהים, חשת כאילו היית לאחד עם תבל כולה." * "אישה אמיתית נהנית יותר מן העונג שהיא נותנת לגבר מאשר מן העונג שהיא מקבלת." * "מתי תיפתחנה זרועותינו לחבק את הכול – את האבנים, את הגשם, את הפרחים, ואת בני־האדם?" * "הייתי מקפיד על אילוף מושלם של חמשת חושי, ואף על אימון כל גופי כולו, למען ידע ליהנות ולהרגיש ולהבין." {{מיון רגיל:קאזאנצאקיס, ניקוס}} [[קטגוריה:סופרים יוונים]] d6op6gfmesrz8dr3edo8xvwz99sta2r 0 24905 218302 192469 2024-11-23T22:57:42Z 2A05:BB80:3A:94E8:4D0B:A156:1D3A:A547 218302 wikitext text/x-wiki [[קובץ:גילבון.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמורת טבע|נושא=שמורת טבע}} * "אגם החולה יוּבּש ונעלם, ומן הביצות רוחשות החיים לא נותרה אלא שמורת־טבע מטופחת." ~ [[W:אוריאל אופק|אוריאל אופק]], "ליל הגשרים" * "אתם כאילו שמורת טבע של בני אדם שדיברו כך, והלכו כך, ועושים כך, ועוד מעט לא יאמינו שהיו אנשים כאלה." ~ [[ס. יזהר]], "מציאות ובדיון ב'ימי צקלג'" * "מבחינת החברה האזרחית היה [[צה"ל]] בעבר – ובמובנים רבים הוא נותר עד היום – מעין שמורת טבע." ~ [[אפרים לפיד]] * "ה[[דת]] אינה שמורת טבע, פיסת זמן המיועדת להתקהלויות רבות רושם וחמורות סבר בימי חג ומועד." ~ [[אברהם יהושע השל]], "[[אלוהים מבקש את האדם]]" * "אני לא מבין מה בן אדם צעיר כמוך צריך את כל שמורת הטבע הזאת הראש?" ~ מתוך הסרט "[[משפחת צנעני]]" [[קטגוריה:עולם הטבע]] a5dvgt98520pa4ybxdbkzhpmfex2z4t 218305 218302 2024-11-23T23:15:49Z קליאו 9676 עריכה 218305 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Knapp Copse - geograph.org.uk - 1408546.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמורת טבע|נושא=שמורת טבע}} * "אגם החולה יוּבּש ונעלם, ומן הביצות רוחשות החיים לא נותרה אלא שמורת־טבע מטופחת." ~ [[W:אוריאל אופק|אוריאל אופק]], "ליל הגשרים" * "אתם כאילו שמורת טבע של בני אדם שדיברו כך, והלכו כך, ועושים כך, ועוד מעט לא יאמינו שהיו אנשים כאלה." ~ [[ס. יזהר]], "מציאות ובדיון ב'ימי צקלג'" * "מבחינת החברה האזרחית היה [[צה"ל]] בעבר – ובמובנים רבים הוא נותר עד היום – מעין שמורת טבע." ~ [[אפרים לפיד]] * "ה[[דת]] אינה שמורת טבע, פיסת זמן המיועדת להתקהלויות רבות רושם וחמורות סבר בימי חג ומועד." ~ [[אברהם יהושע השל]], "[[אלוהים מבקש את האדם]]" * "אני לא מבין מה בן אדם צעיר כמוך צריך את כל שמורת הטבע הזאת הראש?" ~ מתוך הסרט "[[משפחת צנעני]]" [[קטגוריה:עולם הטבע]] 7yzp5vvrd0vjizbmkh4rm2kru1yspnt 0 27533 218317 214802 2024-11-24T11:06:48Z קליאו 9676 הועבר מדף אחר 218317 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מורה הנבוכים מפעל משנה תורה - שלושה כרכים.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] '''[[W:מורה הנבוכים|מורה הנבוכים]]''' הוא ספר [[פילוסופיה]] שכתב ה[[רמב"ם]] במאה ה־12. {{מפריד}} * "[[אלוהים|הבורא]] יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין ה[[זמן]] ולא בינו לבין המקום." * "איסור המאכלות האסורות, מכשיר לקנות את מדת ההסתפקות ועצירת תאוות ה[[אכילה]]." * "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות. כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי ל[[אדם]] שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם." * "אמנם אשר לא ראו [[אור]] כלל אפילו יום אחד אבל הם בלילה יגששו והם אשר נאמר בהם, לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ונעלם מהם האמת כולו עם חוזק היראותו כמו שנאמר בהם." ~ הקדמה * "אני האיש אשר כשיציקהו העניין ויצר לו הדרך ולא ימצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת אלא בשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשרת אלפים [[טיפשות|סכלים]], אני בוחר לאמרו לעצמו, ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא, וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורה מבוכתו עד שישלם וירפא." ~ הקדמה * "דע, כי ל[[שכל]] האנושי השגות בכוחו וטבעו שישיגם. ובמציאות נמצאות ועניינים אין בטבעו שישיגם בשום פנים ולא בסיבה, אבל שערי השגתם נעולים בפניו. ובמציאות דברים ישיג מהן עניין, ויסכל עניינים. ואין בהיותו משיג מתחייב שישיג כל דבר, כמו שלחושים השגות, ולא ישיגום על אי זה מרחק שיזדמן." ~ א', ל"א * "ויש דברים ימצא האדם תשוקתו להשגתם עצומה, והתגברות השכל לבקש אמיתתם ולחפשׂה, נמצא בכל אומה כת מעיינת מבני אדם, ובכל זמן. ובדברים ההם ירבו הדעות ותיפול המחלוקת בין המעיינים ויתחדשו הספקות, מפני התלות השכל בהשגת הדברים ההם, כלומר התשוקה אליהם, והיות כל אחד חושב שהוא מצא דרך ידע בה אמיתת הדבר. " ~ א', ל"א * "לציווי להקריב קורבנות יש תועלת רבה וברורה, כמו שאני עתיד להבהיר; אך שקורבן זה כבש וזה איל, ושמספרם מספר מסוים, לזאת לעולם לא יינתנו טעמים. לדעתי, כל מי שיתעסק במתן טעמים למשהו מפרטים אלה הוזה הזיה ממושכת, שלא יסיר בה אבסורד אלא יוסיף אבסורדים." ~ ח"ג, כ"ו * "כי לא ירצה לו יתברך כי אם האמת, ולא ישנא כי אם השקר." ~ חלק ב פרק מז ==נאמר עליו== * "בספר הפילוסופי היהודי החשוב ביותר שנכתב אי פעם, הרמב"ם איננו מנפק לקוראיו תשובות נגישות ובהירות לשאלות הקיום. הוא עושה יותר מזה – הוא מדריך את קוראיו כיצד לגלות את האמיתות הגדולות בכוחות עצמם." ~ [[מיכה גודמן]] * "בהחלט, יש דברים טובים, מאוד טובים, בספר של הרמב"ם שאנחנו מכנים מורה נבוכים. הוא ראוי לכבוד של קריאה מדוקדקת. הרמב"ם היה פילוסוף מכובד, מתמטיקאי מובהק, בקיא מאוד באומנות הרפואה ובידיעת כתבי הקודש." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]] ==ראו עוד== * [[סודותיו של מורה הנבוכים]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] re6m2kvzd71d93x80i9amplorn2fnda 218318 218317 2024-11-24T11:07:27Z קליאו 9676 218318 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מורה הנבוכים מפעל משנה תורה - שלושה כרכים.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] '''[[W:מורה הנבוכים|מורה הנבוכים]]''' הוא ספר [[פילוסופיה]] שכתב ה[[רמב"ם]] במאה ה־12. {{מפריד}} * "[[אלוהים|הבורא]] יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין ה[[זמן]] ולא בינו לבין המקום." * "איסור המאכלות האסורות, מכשיר לקנות את מדת ההסתפקות ועצירת תאוות ה[[אכילה]]." * "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות. כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי ל[[אדם]] שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם." * "אמנם אשר לא ראו [[אור]] כלל אפילו יום אחד אבל הם בלילה יגששו והם אשר נאמר בהם, לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ונעלם מהם האמת כולו עם חוזק היראותו כמו שנאמר בהם." ~ הקדמה * "אני האיש אשר כשיציקהו העניין ויצר לו הדרך ולא ימצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת אלא בשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשרת אלפים [[טיפשות|סכלים]], אני בוחר לאמרו לעצמו, ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא, וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורה מבוכתו עד שישלם וירפא." ~ הקדמה * "דע, כי ל[[שכל]] האנושי השגות בכוחו וטבעו שישיגם. ובמציאות נמצאות ועניינים אין בטבעו שישיגם בשום פנים ולא בסיבה, אבל שערי השגתם נעולים בפניו. ובמציאות דברים ישיג מהן עניין, ויסכל עניינים. ואין בהיותו משיג מתחייב שישיג כל דבר, כמו שלחושים השגות, ולא ישיגום על אי זה מרחק שיזדמן." ~ א', ל"א * "ויש דברים ימצא האדם תשוקתו להשגתם עצומה, והתגברות השכל לבקש אמיתתם ולחפשׂה, נמצא בכל אומה כת מעיינת מבני אדם, ובכל זמן. ובדברים ההם ירבו הדעות ותיפול המחלוקת בין המעיינים ויתחדשו הספקות, מפני התלות השכל בהשגת הדברים ההם, כלומר התשוקה אליהם, והיות כל אחד חושב שהוא מצא דרך ידע בה אמיתת הדבר. " ~ א', ל"א * "לציווי להקריב קורבנות יש תועלת רבה וברורה, כמו שאני עתיד להבהיר; אך שקורבן זה כבש וזה איל, ושמספרם מספר מסוים, לזאת לעולם לא יינתנו טעמים. לדעתי, כל מי שיתעסק במתן טעמים למשהו מפרטים אלה הוזה הזיה ממושכת, שלא יסיר בה אבסורד אלא יוסיף אבסורדים." ~ ח"ג, כ"ו * "כי לא ירצה לו יתברך כי אם האמת, ולא ישנא כי אם השקר." ~ חלק ב, פרק מז ==נאמר עליו== * "בספר הפילוסופי היהודי החשוב ביותר שנכתב אי פעם, הרמב"ם איננו מנפק לקוראיו תשובות נגישות ובהירות לשאלות הקיום. הוא עושה יותר מזה – הוא מדריך את קוראיו כיצד לגלות את האמיתות הגדולות בכוחות עצמם." ~ [[מיכה גודמן]] * "בהחלט, יש דברים טובים, מאוד טובים, בספר של הרמב"ם שאנחנו מכנים מורה נבוכים. הוא ראוי לכבוד של קריאה מדוקדקת. הרמב"ם היה פילוסוף מכובד, מתמטיקאי מובהק, בקיא מאוד באומנות הרפואה ובידיעת כתבי הקודש." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]] ==ראו עוד== * [[סודותיו של מורה הנבוכים]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] fly8ckxy8tcvefja4t1cqwwcwwijyh1 0 27946 218292 218291 2024-11-23T13:10:59Z קליאו 9676 עריכה 218292 wikitext text/x-wiki [[קובץ: Sissel Kyrkjebø 2013-03-21 001.jpg|ממוזער|154 פיקסלים|סיסל שירשבה]] '''[[w:סיסל שירשבה|סיסל שירשבה]]''' (בנורווגית: '''Sissel Kyrkjebø'''; נולדה ב־1969) היא זמרת [[נורווגיה|נורווגית]]. {{מפריד}} * "זה היה החינוך המוזיקלי שלי. שרנו הכול: קלאסי וג'אז, פולק ואפילו שירים מאורים (Māori). אנשים אמרו שאנחנו נשמעים כמו מקהלת מלאכים כי היה לנו את הצליל הטהור והנקי הזה, כמעט כמו מקהלת בנים אנגלית." * "הייתי כל כך בת מזל שהייתי חלק מכל כך הרבה פרויקטים מדהימים: שירה בפסקול הסרט '[[טיטניק (סרט, 1997)|טיטניק]]', טקסי הפתיחה והסיום ב[[אולימפיאדת לילהאמר (1994)|אולימפיאדת החורף בלילהאמר]] ב־94'." * "כשאתה נולד בברגן קשה שלא להיות מושפע מה[[טבע]] והסביבה היפים; ההרים, האוקיינוס, הפיורדים... הגשם... ועוד גשם... ואז הימים שטופי השמש שבהם כולם פשוט קופצים החוצה שמחים ומלאי חיים. הטבע תמיד היה, ועדיין, חלק חשוב להפליא בחיי." {{מיון רגיל:שירשבה, סיסל}} [[קטגוריה:זמרים נורווגים]] tb4lpd1kn0ou7293hotw2c898b73ugm