ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.44.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 0 1475 218691 217784 2024-12-05T14:59:57Z קליאו 9676 עריכה 218691 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Spinoza.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"[[אלוהים]] הוא הטבע."]] '''[[w:ברוך שפינוזה|ברוך (בנדיקטוס) שְׂפִּינוֹזָה]]''', (24 בנובמבר 1632 - 21 בפברואר 1677) פילוסוף [[יהדות|יהודי]]־הולנדי. ==כללי== * "אי הידיעה איננה ראיה." * "להבין זו תחילתה של הסכמה." * "ה[[שלום]] איננו אי לוחמה אלא מידה טובה." * "על הנדיבות וה[[אהבה]] לנצח את ה[[שנאה]]." * "במידה שדבר מתאים לטבענו, בה במידה הוא טוב לנו בהכרח." * "הניסיון איננו מלמד אותנו על מהותם של הדברים." * "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע." * "הסתמכות על גדולים איננה ראיה." * "דברים שאין ביניהם שום שתוף, אין אחד מהם יכול להיות סיבת השני." * "מה שמוצאים לעיתים כה נדירות, חייב להיות כרוך במאמצים גדולים. הרי לו גאולת הנפש הייתה מזומנת לנו ויכולנו למצוא אותה בלי עמל רב, איך יכול היה לקרות שכמעט הכל זנחו אותה? אבל כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר.״ * "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." * "כשאתה אומר 'אני אוהב אותך', אתה בעצם מתכוון ל'אני זקוק לך'." * "ה[[אושר]] אינו השכר על המעשה הטוב, אלא המעשה הטוב עצמו; לא האושר בגלל ריסון היצרים, אלא ריסון היצרים בעקבות ההנאה מן האושר." * "אם היינו שואלים את האבן העפה האם בחרה לעוף קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב." ~ נאמר כתגובה למאמרי התנועה של [[גלילאו גליליי]] * "לעבדים, ולא לאנשים חופשיים, אנו נותנים מתנה כדי לפצותם על התנהגותם הטובה." ==על האדם== * "חרטה היא שגיאה שנייה." * "תשוקה הנובעת מ[[שמחה]] חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות." * "אין לך אוהב חנופה כמו תאב הכבוד שרצה להיות ראשון ולא הצליח." * "אנשים מובלים יותר על ידי רצונם העיוור מאשר על ידי ה[[תבונה]]." * "ה[[פחד]] היא הסיבה המצמיחה, המשמרת והמזינה אמונות טפלות." * "כל אדם מעדיף לתת פקודות מאשר לציית להן." * "בני האדם חושבים עצמם בני חורין מתוך שהם יודעים את מעשיהם ואינם יודעים את הסיבות שגרמו להם." * "אין אנו שואפים, חומדים, רוצים איזה דבר מתוך שאנו חושבים אותו לטוב אלא אנו חושבים איזה דבר לטוב מתוך שאנו מתאווים אליו." * "הריני לטפל במעשיו ויצריו של האדם כאילו הייתי עוסק בקווים, שטחים וגופים." ~ מתוך ההקדמה לחלק השלישי של 'תורת המידות' * "דבר אחד יכול להיות באותו הזמן [[טוב]], [[רוע|רע]], או לא זה ולא זה. [[מוזיקה]], לדוגמה, טובה למלנכוליה, רעה לאבלים, ולא טובה ולא רעה לחרשים." * "אין לך דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב בו כמו ה[[מוות]]. חוכמתו אינה התבוננות במוות אלא התבוננות ב[[חיים]]." ==על אלוהים== * "[[אלוהים]] הוא הטבע." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." ==מאמר תאולוגי-מדיני (1670)== {{דף מורחב|מאמר תאולוגי-מדיני}} * "את יכולתו לשקול בדעתו דרך [[חירות]] ולחרוץ משפט על כל דבר ודבר, אין בידי שום אדם להעביר לאחר, ואף אי אפשר להכריחו לכך." * "העריצה שבממשלות זו שבה נשללת מכל [[אדם]] החירות לומר וללמד מה שהוא חושב, ולעומת זאת תהא ממשלה מתונה זו שבה נתונה חירות זו לכל אדם." * "כשם שהחכם זכות עליונה לו לכל מה שהתבונה מצווה, כלומר לחיים על פי חוקי התבונה, כך גם הבור או מי שאינו שולט ברוחו, זכות עליונה לו לכל מה שהיצר משיאו, כלומר לחיים על פי חוקי היצר." ==תורת המידות (אתיקה) (1677)== {{דף מורחב|תורת המידות (אתיקה)}} * "כל מה שנמצא, נמצא ב[[אלוהים]], ובלי אלוהים, שום דבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג." * "אין דבר בטבע שיהיה מקרי ובהזדמן, כי הכול נועָד לפי הכרח הטבע האלוהי להיות נמצא ולפעול באופן ידוע ונכון." * "הסטואים האמינו, אכן, ש[[רגש]]ות תלויים לחלוטין ברצוננו ושאנו יכולים לשלוט בהם באופן מוחלט. אבל, למרות עקרונותיהם, הניסיון אילץ אותם להכיר שכדי לרסן ולמתן את רגשותינו לפחות, יש צורך בהתמדה ומחויבות ניכרת." * "אלה שמאמינים שהם מדברים או שותקים, או עושים כל דבר לפי החלטה חופשית של השכל, חולמים בעיניים פקוחות." * "מי שרואה עבודה שלא ראה דוגמה אחרת ממנה, ואינו יודע את מחשבות הבנאי, ודאי לא יוכל לדעת אם אותה עבודה מושלמת או לא מושלמת." ==איגרות ברוך שפינוזה== {{דף מורחב|איגרות ברוך שפינוזה}} * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, שאלוהים הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ איגרת 56, תרגום שמואלי, עמ' 222 ==נאמר עליו== * "אני מאמין באלוהיו של שפינוזה המגלה עצמו בחוקיות ההרמונית של העולם." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "לגביו, ה[[רגש]] והשכל חד הם; האלוהים והטבע – חד הם; הגוף והנפש – חד הם." ~ [[w:צדוק עלון|צדוק עלון]] * "האיש שיכור האלוהים." (במקור: der Gott betrunkene Mensch) ~ [[נובאליס]] * "משפינוזה היה ביטוי: הטבע הוא אלהים. זוהי העבודה זרה הגדולה ביותר, יש שעובדים לאש ויש לשמש והוא - לטבע כולו." ~ הרב צבי יהודה קוק, מתוך 'התורה הגואלת' א עמ' כ * "שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים." ~ [[W:פרידריך היינריך יעקבי|פרידריך היינריך יעקובי]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Baruch de Spinoza|שם ויקישיתוף=ברוך שפינוזה|ויקיטקסט=אתיקה}} {{מיון רגיל:שפינוזה, ברוך}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:הולנדים]] omzna1442fi33324efh5ziw6359tsfo 218692 218691 2024-12-05T15:03:45Z קליאו 9676 עריכה 218692 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Spinoza.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"[[אלוהים]] הוא הטבע."]] '''[[w:ברוך שפינוזה|ברוך (בנדיקטוס) שְׂפִּינוֹזָה]]''', (24 בנובמבר 1632 - 21 בפברואר 1677) פילוסוף [[יהדות|יהודי]]־הולנדי. ==כללי== * "אי הידיעה איננה ראיה." * "להבין זו תחילתה של הסכמה." * "ה[[שלום]] איננו אי לוחמה אלא מידה טובה." * "על הנדיבות וה[[אהבה]] לנצח את ה[[שנאה]]." * "במידה שדבר מתאים לטבענו, בה במידה הוא טוב לנו בהכרח." * "הניסיון איננו מלמד אותנו על מהותם של הדברים." * "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע." * "הסתמכות על גדולים איננה ראיה." * "דברים שאין ביניהם שום שתוף, אין אחד מהם יכול להיות סיבת השני." * "מה שמוצאים לעיתים כה נדירות, חייב להיות כרוך במאמצים גדולים. הרי לו גאולת הנפש הייתה מזומנת לנו ויכולנו למצוא אותה בלי עמל רב, איך יכול היה לקרות שכמעט הכל זנחו אותה? אבל כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר.״ * "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." * "כשאתה אומר 'אני אוהב אותך', אתה בעצם מתכוון ל'אני זקוק לך'." * "ה[[אושר]] אינו השכר על המעשה הטוב, אלא המעשה הטוב עצמו; לא האושר בגלל ריסון היצרים, אלא ריסון היצרים בעקבות ההנאה מן האושר." * "אם היינו שואלים את האבן העפה האם בחרה לעוף קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב." ~ נאמר כתגובה למאמרי התנועה של [[גלילאו גליליי]] * "לעבדים, ולא לאנשים חופשיים, אנו נותנים מתנה כדי לפצותם על התנהגותם הטובה." ==על האדם== * "חרטה היא שגיאה שנייה." * "תשוקה הנובעת מ[[שמחה]] חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות." * "אין לך אוהב חנופה כמו תאב הכבוד שרצה להיות ראשון ולא הצליח." * "אנשים מובלים יותר על ידי רצונם העיוור מאשר על ידי ה[[תבונה]]." * "ה[[פחד]] היא הסיבה המצמיחה, המשמרת והמזינה אמונות טפלות." * "כל אדם מעדיף לתת פקודות מאשר לציית להן." * "בני האדם חושבים עצמם בני חורין מתוך שהם יודעים את מעשיהם ואינם יודעים את הסיבות שגרמו להם." * "אין אנו שואפים, חומדים, רוצים איזה דבר מתוך שאנו חושבים אותו לטוב אלא אנו חושבים איזה דבר לטוב מתוך שאנו מתאווים אליו." * "הריני לטפל במעשיו ויצריו של האדם כאילו הייתי עוסק בקווים, שטחים וגופים." ~ מתוך ההקדמה לחלק השלישי של 'תורת המידות' * "דבר אחד יכול להיות באותו הזמן [[טוב]], [[רוע|רע]], או לא זה ולא זה. [[מוזיקה]], לדוגמה, טובה למלנכוליה, רעה לאבלים, ולא טובה ולא רעה לחרשים." * "אין לך דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב בו כמו ה[[מוות]]. חוכמתו אינה התבוננות במוות אלא התבוננות ב[[חיים]]." ==על אלוהים== * "[[אלוהים]] הוא הטבע." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." ==מאמר תאולוגי-מדיני (1670)== {{דף מורחב|מאמר תאולוגי-מדיני}} * "את יכולתו לשקול בדעתו דרך [[חירות]] ולחרוץ משפט על כל דבר ודבר, אין בידי שום אדם להעביר לאחר, ואף אי אפשר להכריחו לכך." * "העריצה שבממשלות זו שבה נשללת מכל [[אדם]] החירות לומר וללמד מה שהוא חושב, ולעומת זאת תהא ממשלה מתונה זו שבה נתונה חירות זו לכל אדם." * "כשם שהחכם זכות עליונה לו לכל מה שהתבונה מצווה, כלומר לחיים על פי חוקי התבונה, כך גם הבור או מי שאינו שולט ברוחו, זכות עליונה לו לכל מה שהיצר משיאו, כלומר לחיים על פי חוקי היצר." ==תורת המידות (אתיקה) (1677)== {{דף מורחב|תורת המידות (אתיקה)}} * "כל מה שנמצא, נמצא ב[[אלוהים]], ובלי אלוהים, שום דבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג." * "אין דבר בטבע שיהיה מקרי ובהזדמן, כי הכול נועָד לפי הכרח הטבע האלוהי להיות נמצא ולפעול באופן ידוע ונכון." * "הסטואים האמינו, אכן, ש[[רגש]]ות תלויים לחלוטין ברצוננו ושאנו יכולים לשלוט בהם באופן מוחלט. אבל, למרות עקרונותיהם, הניסיון אילץ אותם להכיר שכדי לרסן ולמתן את רגשותינו לפחות, יש צורך בהתמדה ומחויבות ניכרת." * "אלה שמאמינים שהם מדברים או שותקים, או עושים כל דבר לפי החלטה חופשית של השכל, חולמים בעיניים פקוחות." * "מי שרואה עבודה שלא ראה דוגמה אחרת ממנה, ואינו יודע את מחשבות הבנאי, ודאי לא יוכל לדעת אם אותה עבודה מושלמת או לא מושלמת." ==איגרות ברוך שפינוזה== {{דף מורחב|איגרות ברוך שפינוזה}} * "כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את האמת אהבה אמיתית." ==נאמר עליו== * "אני מאמין באלוהיו של שפינוזה המגלה עצמו בחוקיות ההרמונית של העולם." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "לגביו, ה[[רגש]] והשכל חד הם; האלוהים והטבע – חד הם; הגוף והנפש – חד הם." ~ [[w:צדוק עלון|צדוק עלון]] * "האיש שיכור האלוהים." (במקור: der Gott betrunkene Mensch) ~ [[נובאליס]] * "משפינוזה היה ביטוי: הטבע הוא אלהים. זוהי העבודה זרה הגדולה ביותר, יש שעובדים לאש ויש לשמש והוא - לטבע כולו." ~ הרב צבי יהודה קוק, מתוך 'התורה הגואלת' א עמ' כ * "שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים." ~ [[W:פרידריך היינריך יעקבי|פרידריך היינריך יעקובי]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Baruch de Spinoza|שם ויקישיתוף=ברוך שפינוזה|ויקיטקסט=אתיקה}} {{מיון רגיל:שפינוזה, ברוך}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:הולנדים]] mh0d1lda6kikk9phwbuv60ovw071bpj 218699 218692 2024-12-05T15:31:19Z קליאו 9676 /* כללי */ 218699 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Spinoza.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"[[אלוהים]] הוא הטבע."]] '''[[w:ברוך שפינוזה|ברוך (בנדיקטוס) שְׂפִּינוֹזָה]]''', (24 בנובמבר 1632 - 21 בפברואר 1677) פילוסוף [[יהדות|יהודי]]־הולנדי. ==כללי== [[קובץ:Benedictus de Spinoza - Letter in Latin to Johannes Georgius Graevius (Epistolae 49), 14 December 1664 - Text (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מכתב בכתב ידו של שפינוזה]] * "אי הידיעה איננה ראיה." * "להבין זו תחילתה של הסכמה." * "ה[[שלום]] איננו אי לוחמה אלא מידה טובה." * "על הנדיבות וה[[אהבה]] לנצח את ה[[שנאה]]." * "במידה שדבר מתאים לטבענו, בה במידה הוא טוב לנו בהכרח." * "הניסיון איננו מלמד אותנו על מהותם של הדברים." * "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע." * "הסתמכות על גדולים איננה ראיה." * "דברים שאין ביניהם שום שתוף, אין אחד מהם יכול להיות סיבת השני." * "מה שמוצאים לעיתים כה נדירות, חייב להיות כרוך במאמצים גדולים. הרי לו גאולת הנפש הייתה מזומנת לנו ויכולנו למצוא אותה בלי עמל רב, איך יכול היה לקרות שכמעט הכל זנחו אותה? אבל כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר.״ * "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." * "כשאתה אומר 'אני אוהב אותך', אתה בעצם מתכוון ל'אני זקוק לך'." * "ה[[אושר]] אינו השכר על המעשה הטוב, אלא המעשה הטוב עצמו; לא האושר בגלל ריסון היצרים, אלא ריסון היצרים בעקבות ההנאה מן האושר." * "אם היינו שואלים את האבן העפה האם בחרה לעוף קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב." ~ נאמר כתגובה למאמרי התנועה של [[גלילאו גליליי]] * "לעבדים, ולא לאנשים חופשיים, אנו נותנים מתנה כדי לפצותם על התנהגותם הטובה." ==על האדם== * "חרטה היא שגיאה שנייה." * "תשוקה הנובעת מ[[שמחה]] חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות." * "אין לך אוהב חנופה כמו תאב הכבוד שרצה להיות ראשון ולא הצליח." * "אנשים מובלים יותר על ידי רצונם העיוור מאשר על ידי ה[[תבונה]]." * "ה[[פחד]] היא הסיבה המצמיחה, המשמרת והמזינה אמונות טפלות." * "כל אדם מעדיף לתת פקודות מאשר לציית להן." * "בני האדם חושבים עצמם בני חורין מתוך שהם יודעים את מעשיהם ואינם יודעים את הסיבות שגרמו להם." * "אין אנו שואפים, חומדים, רוצים איזה דבר מתוך שאנו חושבים אותו לטוב אלא אנו חושבים איזה דבר לטוב מתוך שאנו מתאווים אליו." * "הריני לטפל במעשיו ויצריו של האדם כאילו הייתי עוסק בקווים, שטחים וגופים." ~ מתוך ההקדמה לחלק השלישי של 'תורת המידות' * "דבר אחד יכול להיות באותו הזמן [[טוב]], [[רוע|רע]], או לא זה ולא זה. [[מוזיקה]], לדוגמה, טובה למלנכוליה, רעה לאבלים, ולא טובה ולא רעה לחרשים." * "אין לך דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב בו כמו ה[[מוות]]. חוכמתו אינה התבוננות במוות אלא התבוננות ב[[חיים]]." ==על אלוהים== * "[[אלוהים]] הוא הטבע." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." ==מאמר תאולוגי-מדיני (1670)== {{דף מורחב|מאמר תאולוגי-מדיני}} * "את יכולתו לשקול בדעתו דרך [[חירות]] ולחרוץ משפט על כל דבר ודבר, אין בידי שום אדם להעביר לאחר, ואף אי אפשר להכריחו לכך." * "העריצה שבממשלות זו שבה נשללת מכל [[אדם]] החירות לומר וללמד מה שהוא חושב, ולעומת זאת תהא ממשלה מתונה זו שבה נתונה חירות זו לכל אדם." * "כשם שהחכם זכות עליונה לו לכל מה שהתבונה מצווה, כלומר לחיים על פי חוקי התבונה, כך גם הבור או מי שאינו שולט ברוחו, זכות עליונה לו לכל מה שהיצר משיאו, כלומר לחיים על פי חוקי היצר." ==תורת המידות (אתיקה) (1677)== {{דף מורחב|תורת המידות (אתיקה)}} * "כל מה שנמצא, נמצא ב[[אלוהים]], ובלי אלוהים, שום דבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג." * "אין דבר בטבע שיהיה מקרי ובהזדמן, כי הכול נועָד לפי הכרח הטבע האלוהי להיות נמצא ולפעול באופן ידוע ונכון." * "הסטואים האמינו, אכן, ש[[רגש]]ות תלויים לחלוטין ברצוננו ושאנו יכולים לשלוט בהם באופן מוחלט. אבל, למרות עקרונותיהם, הניסיון אילץ אותם להכיר שכדי לרסן ולמתן את רגשותינו לפחות, יש צורך בהתמדה ומחויבות ניכרת." * "אלה שמאמינים שהם מדברים או שותקים, או עושים כל דבר לפי החלטה חופשית של השכל, חולמים בעיניים פקוחות." * "מי שרואה עבודה שלא ראה דוגמה אחרת ממנה, ואינו יודע את מחשבות הבנאי, ודאי לא יוכל לדעת אם אותה עבודה מושלמת או לא מושלמת." ==איגרות ברוך שפינוזה== {{דף מורחב|איגרות ברוך שפינוזה}} * "כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את האמת אהבה אמיתית." ==נאמר עליו== * "אני מאמין באלוהיו של שפינוזה המגלה עצמו בחוקיות ההרמונית של העולם." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "לגביו, ה[[רגש]] והשכל חד הם; האלוהים והטבע – חד הם; הגוף והנפש – חד הם." ~ [[w:צדוק עלון|צדוק עלון]] * "האיש שיכור האלוהים." (במקור: der Gott betrunkene Mensch) ~ [[נובאליס]] * "משפינוזה היה ביטוי: הטבע הוא אלהים. זוהי העבודה זרה הגדולה ביותר, יש שעובדים לאש ויש לשמש והוא - לטבע כולו." ~ הרב צבי יהודה קוק, מתוך 'התורה הגואלת' א עמ' כ * "שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים." ~ [[W:פרידריך היינריך יעקבי|פרידריך היינריך יעקובי]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Baruch de Spinoza|שם ויקישיתוף=ברוך שפינוזה|ויקיטקסט=אתיקה}} {{מיון רגיל:שפינוזה, ברוך}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:הולנדים]] 8tm3asuqw1jz9wofk5g4ru658pkw08k 218700 218699 2024-12-05T15:33:03Z קליאו 9676 עריכה 218700 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Spinoza.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"[[אלוהים]] הוא הטבע."]] '''[[w:ברוך שפינוזה|ברוך (בנדיקטוס) שְׂפִּינוֹזָה]]''', (24 בנובמבר 1632 - 21 בפברואר 1677) פילוסוף [[יהדות|יהודי]]־הולנדי. ==כללי== * "אי הידיעה איננה ראיה." * "להבין זו תחילתה של הסכמה." * "ה[[שלום]] איננו אי לוחמה אלא מידה טובה." * "על הנדיבות וה[[אהבה]] לנצח את ה[[שנאה]]." * "במידה שדבר מתאים לטבענו, בה במידה הוא טוב לנו בהכרח." * "הניסיון איננו מלמד אותנו על מהותם של הדברים." * "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע." * "הסתמכות על גדולים איננה ראיה." * "דברים שאין ביניהם שום שתוף, אין אחד מהם יכול להיות סיבת השני." * "מה שמוצאים לעיתים כה נדירות, חייב להיות כרוך במאמצים גדולים. הרי לו גאולת הנפש הייתה מזומנת לנו ויכולנו למצוא אותה בלי עמל רב, איך יכול היה לקרות שכמעט הכל זנחו אותה? אבל כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר.״ * "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." * "כשאתה אומר 'אני אוהב אותך', אתה בעצם מתכוון ל'אני זקוק לך'." * "ה[[אושר]] אינו השכר על המעשה הטוב, אלא המעשה הטוב עצמו; לא האושר בגלל ריסון היצרים, אלא ריסון היצרים בעקבות ההנאה מן האושר." * "אם היינו שואלים את האבן העפה האם בחרה לעוף קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב." ~ נאמר כתגובה למאמרי התנועה של [[גלילאו גליליי]] * "לעבדים, ולא לאנשים חופשיים, אנו נותנים מתנה כדי לפצותם על התנהגותם הטובה." ==על האדם== * "חרטה היא שגיאה שנייה." * "תשוקה הנובעת מ[[שמחה]] חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות." * "אין לך אוהב חנופה כמו תאב הכבוד שרצה להיות ראשון ולא הצליח." * "אנשים מובלים יותר על ידי רצונם העיוור מאשר על ידי ה[[תבונה]]." * "ה[[פחד]] היא הסיבה המצמיחה, המשמרת והמזינה אמונות טפלות." * "כל אדם מעדיף לתת פקודות מאשר לציית להן." * "בני האדם חושבים עצמם בני חורין מתוך שהם יודעים את מעשיהם ואינם יודעים את הסיבות שגרמו להם." * "אין אנו שואפים, חומדים, רוצים איזה דבר מתוך שאנו חושבים אותו לטוב אלא אנו חושבים איזה דבר לטוב מתוך שאנו מתאווים אליו." * "הריני לטפל במעשיו ויצריו של האדם כאילו הייתי עוסק בקווים, שטחים וגופים." ~ מתוך ההקדמה לחלק השלישי של 'תורת המידות' * "דבר אחד יכול להיות באותו הזמן [[טוב]], [[רוע|רע]], או לא זה ולא זה. [[מוזיקה]], לדוגמה, טובה למלנכוליה, רעה לאבלים, ולא טובה ולא רעה לחרשים." * "אין לך דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב בו כמו ה[[מוות]]. חוכמתו אינה התבוננות במוות אלא התבוננות ב[[חיים]]." ==על אלוהים== * "[[אלוהים]] הוא הטבע." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." ==מאמר תאולוגי-מדיני (1670)== {{דף מורחב|מאמר תאולוגי-מדיני}} * "את יכולתו לשקול בדעתו דרך [[חירות]] ולחרוץ משפט על כל דבר ודבר, אין בידי שום אדם להעביר לאחר, ואף אי אפשר להכריחו לכך." * "העריצה שבממשלות זו שבה נשללת מכל [[אדם]] החירות לומר וללמד מה שהוא חושב, ולעומת זאת תהא ממשלה מתונה זו שבה נתונה חירות זו לכל אדם." * "כשם שהחכם זכות עליונה לו לכל מה שהתבונה מצווה, כלומר לחיים על פי חוקי התבונה, כך גם הבור או מי שאינו שולט ברוחו, זכות עליונה לו לכל מה שהיצר משיאו, כלומר לחיים על פי חוקי היצר." ==תורת המידות (אתיקה) (1677)== {{דף מורחב|תורת המידות (אתיקה)}} * "כל מה שנמצא, נמצא ב[[אלוהים]], ובלי אלוהים, שום דבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג." * "אין דבר בטבע שיהיה מקרי ובהזדמן, כי הכול נועָד לפי הכרח הטבע האלוהי להיות נמצא ולפעול באופן ידוע ונכון." * "הסטואים האמינו, אכן, ש[[רגש]]ות תלויים לחלוטין ברצוננו ושאנו יכולים לשלוט בהם באופן מוחלט. אבל, למרות עקרונותיהם, הניסיון אילץ אותם להכיר שכדי לרסן ולמתן את רגשותינו לפחות, יש צורך בהתמדה ומחויבות ניכרת." * "אלה שמאמינים שהם מדברים או שותקים, או עושים כל דבר לפי החלטה חופשית של השכל, חולמים בעיניים פקוחות." * "מי שרואה עבודה שלא ראה דוגמה אחרת ממנה, ואינו יודע את מחשבות הבנאי, ודאי לא יוכל לדעת אם אותה עבודה מושלמת או לא מושלמת." ==איגרות ברוך שפינוזה== [[קובץ:Benedictus de Spinoza - Letter in Latin to Johannes Georgius Graevius (Epistolae 49), 14 December 1664 - Text (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מכתב בכתב ידו של שפינוזה]] {{דף מורחב|איגרות ברוך שפינוזה}} * "כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו." * "את המושג [[קשר]] בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את האמת אהבה אמיתית." ==נאמר עליו== * "אני מאמין באלוהיו של שפינוזה המגלה עצמו בחוקיות ההרמונית של העולם." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "לגביו, ה[[רגש]] והשכל חד הם; האלוהים והטבע – חד הם; הגוף והנפש – חד הם." ~ [[w:צדוק עלון|צדוק עלון]] * "האיש שיכור האלוהים." (במקור: der Gott betrunkene Mensch) ~ [[נובאליס]] * "משפינוזה היה ביטוי: הטבע הוא אלהים. זוהי העבודה זרה הגדולה ביותר, יש שעובדים לאש ויש לשמש והוא - לטבע כולו." ~ הרב צבי יהודה קוק, מתוך 'התורה הגואלת' א עמ' כ * "שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים." ~ [[W:פרידריך היינריך יעקבי|פרידריך היינריך יעקובי]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Baruch de Spinoza|שם ויקישיתוף=ברוך שפינוזה|ויקיטקסט=אתיקה}} {{מיון רגיל:שפינוזה, ברוך}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:הולנדים]] 8ciei01mgfxq1ltpmp6p34nzo1onqbb 218703 218700 2024-12-05T15:42:38Z קליאו 9676 218703 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Spinoza.jpg|שמאל|ממוזער|190px|"[[אלוהים]] הוא הטבע."]] '''[[w:ברוך שפינוזה|ברוך (בנדיקטוס) שְׂפִּינוֹזָה]]''', (24 בנובמבר 1632 - 21 בפברואר 1677) פילוסוף [[יהדות|יהודי]]־הולנדי. ==כללי== * "אי הידיעה איננה ראיה." * "להבין זו תחילתה של הסכמה." * "ה[[שלום]] איננו אי לוחמה אלא מידה טובה." * "על הנדיבות וה[[אהבה]] לנצח את ה[[שנאה]]." * "במידה שדבר מתאים לטבענו, בה במידה הוא טוב לנו בהכרח." * "הניסיון איננו מלמד אותנו על מהותם של הדברים." * "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע." * "הסתמכות על גדולים איננה ראיה." * "דברים שאין ביניהם שום שתוף, אין אחד מהם יכול להיות סיבת השני." * "מה שמוצאים לעיתים כה נדירות, חייב להיות כרוך במאמצים גדולים. הרי לו גאולת הנפש הייתה מזומנת לנו ויכולנו למצוא אותה בלי עמל רב, איך יכול היה לקרות שכמעט הכל זנחו אותה? אבל כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר.״ * "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." * "כשאתה אומר 'אני אוהב אותך', אתה בעצם מתכוון ל'אני זקוק לך'." * "ה[[אושר]] אינו השכר על המעשה הטוב, אלא המעשה הטוב עצמו; לא האושר בגלל ריסון היצרים, אלא ריסון היצרים בעקבות ההנאה מן האושר." * "אם היינו שואלים את האבן העפה האם בחרה לעוף קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב." ~ נאמר כתגובה למאמרי התנועה של [[גלילאו גליליי]] * "לעבדים, ולא לאנשים חופשיים, אנו נותנים מתנה כדי לפצותם על התנהגותם הטובה." ==על האדם== * "חרטה היא שגיאה שנייה." * "תשוקה הנובעת מ[[שמחה]] חזקה יותר מזו הנובעת מעצבות." * "אין לך אוהב חנופה כמו תאב הכבוד שרצה להיות ראשון ולא הצליח." * "אנשים מובלים יותר על ידי רצונם העיוור מאשר על ידי ה[[תבונה]]." * "ה[[פחד]] היא הסיבה המצמיחה, המשמרת והמזינה אמונות טפלות." * "כל אדם מעדיף לתת פקודות מאשר לציית להן." * "בני האדם חושבים עצמם בני חורין מתוך שהם יודעים את מעשיהם ואינם יודעים את הסיבות שגרמו להם." * "אין אנו שואפים, חומדים, רוצים איזה דבר מתוך שאנו חושבים אותו לטוב אלא אנו חושבים איזה דבר לטוב מתוך שאנו מתאווים אליו." * "הריני לטפל במעשיו ויצריו של האדם כאילו הייתי עוסק בקווים, שטחים וגופים." ~ מתוך ההקדמה לחלק השלישי של 'תורת המידות' * "דבר אחד יכול להיות באותו הזמן [[טוב]], [[רוע|רע]], או לא זה ולא זה. [[מוזיקה]], לדוגמה, טובה למלנכוליה, רעה לאבלים, ולא טובה ולא רעה לחרשים." * "אין לך דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב בו כמו ה[[מוות]]. חוכמתו אינה התבוננות במוות אלא התבוננות ב[[חיים]]." ==על אלוהים== * "[[אלוהים]] הוא הטבע." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." ==מאמר תאולוגי-מדיני (1670)== {{דף מורחב|מאמר תאולוגי-מדיני}} * "את יכולתו לשקול בדעתו דרך [[חירות]] ולחרוץ משפט על כל דבר ודבר, אין בידי שום אדם להעביר לאחר, ואף אי אפשר להכריחו לכך." * "העריצה שבממשלות זו שבה נשללת מכל [[אדם]] החירות לומר וללמד מה שהוא חושב, ולעומת זאת תהא ממשלה מתונה זו שבה נתונה חירות זו לכל אדם." * "כשם שהחכם זכות עליונה לו לכל מה שהתבונה מצווה, כלומר לחיים על פי חוקי התבונה, כך גם הבור או מי שאינו שולט ברוחו, זכות עליונה לו לכל מה שהיצר משיאו, כלומר לחיים על פי חוקי היצר." ==תורת המידות (אתיקה) (1677)== {{דף מורחב|תורת המידות (אתיקה)}} * "כל מה שנמצא, נמצא ב[[אלוהים]], ובלי אלוהים, שום דבר אינו יכול להימצא ולא להיות מושג." * "אין דבר בטבע שיהיה מקרי ובהזדמן, כי הכול נועָד לפי הכרח הטבע האלוהי להיות נמצא ולפעול באופן ידוע ונכון." * "הסטואים האמינו, אכן, ש[[רגש]]ות תלויים לחלוטין ברצוננו ושאנו יכולים לשלוט בהם באופן מוחלט. אבל, למרות עקרונותיהם, הניסיון אילץ אותם להכיר שכדי לרסן ולמתן את רגשותינו לפחות, יש צורך בהתמדה ומחויבות ניכרת." * "אלה שמאמינים שהם מדברים או שותקים, או עושים כל דבר לפי החלטה חופשית של השכל, חולמים בעיניים פקוחות." * "מי שרואה עבודה שלא ראה דוגמה אחרת ממנה, ואינו יודע את מחשבות הבנאי, ודאי לא יוכל לדעת אם אותה עבודה מושלמת או לא מושלמת." ==איגרות ברוך שפינוזה (1677)== [[קובץ:Benedictus de Spinoza - Letter in Latin to Johannes Georgius Graevius (Epistolae 49), 14 December 1664 - Text (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מכתב בכתב ידו של שפינוזה]] {{דף מורחב|איגרות ברוך שפינוזה}} * "כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו." * "את המושג [[קשר]] בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את האמת אהבה אמיתית." ==נאמר עליו== * "אני מאמין באלוהיו של שפינוזה המגלה עצמו בחוקיות ההרמונית של העולם." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "לגביו, ה[[רגש]] והשכל חד הם; האלוהים והטבע – חד הם; הגוף והנפש – חד הם." ~ [[w:צדוק עלון|צדוק עלון]] * "האיש שיכור האלוהים." (במקור: der Gott betrunkene Mensch) ~ [[נובאליס]] * "משפינוזה היה ביטוי: הטבע הוא אלהים. זוהי העבודה זרה הגדולה ביותר, יש שעובדים לאש ויש לשמש והוא - לטבע כולו." ~ הרב צבי יהודה קוק, מתוך 'התורה הגואלת' א עמ' כ * "שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים." ~ [[W:פרידריך היינריך יעקבי|פרידריך היינריך יעקובי]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Baruch de Spinoza|שם ויקישיתוף=ברוך שפינוזה|ויקיטקסט=אתיקה}} {{מיון רגיל:שפינוזה, ברוך}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:הולנדים]] fvmwjrmydplsdw2bu3cq7du9k32ty5n 0 22078 218687 218334 2024-12-05T13:28:34Z 87.68.203.253 218687 wikitext text/x-wiki [[קובץ:חבר הכנסת ד״ר שלמה קרעי (cropped).jpg|ממוזער|166 פיקסלים|שלמה קרעי, 2020]] '''[[W:שלמה קרעי|שלמה קרעי]]''' (נולד ב־1982) הוא שר התקשורת וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. {{מפריד}} * ״אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו יכולים לשנות את המשטר אם נרצה״ - בנוגע להפסקת מימון לעיתון ״הארץ״ * "עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. נוע תנוע הרפורמה. לעת כזו הגענו למלכות." ~ על טייסי ה־F15 שהודיעו כי לא יתייצבו ליום אימונים במחאה על [[רפורמת לוין|הרפורמה המשפטית]], 7 במרץ 2023 * "החוק הזה והחוקים שיבואו אחריו בקרוב בעזרת ה', הם הפשרה. פשרה נוספת משמעותה סיכול הבחירה של העם. לא נאפשר זאת. 'ואלה המשפטים אשר נשים לפניכם'. תרצו – תדברו, לא תרצו – נכפה עליכם הר כגיגית עד שתאמרו נעשה ונשמע." ~ על [[רפורמת לוין|הרפורמה המשפטית]], 20 בפברואר 2023 * "במשנה כתוב שהגימטריה היא פרפרת לתורה. זה משהו שאנחנו גדלים עליו. הרב [[מאיר מאזוז]] שלמדתי אצלו נחשב חובב גימטריות, והוא הרבה יותר חזק ממני בזה." * "עבד כי ימלוך, בכתיב חסר – כי באמת חסר לו רק התואר של ראש הממשלה – זה בגימטרייה 206 שזה בדיוק [[אביחי מנדלבליט]]. ימלוך זה גם יועץ משפטי לממשלה פסולה." * " 'וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה' = 2009 = [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת ההונאה של יאיר ונפתלי]]." * "[[בנימין נתניהו]] = 683 (בגימטריה). הייתה חסרה רק אצבע אחת כדי שממשלת ההונאה האנטי יהודית והאנטי ציונית תיפול... ואז הגיעה [[עידית סילמן]] = 684." * "כמו במשפט שלמה, אנחנו המחנה הלאומי, האמא האמיתית, שתעשה הכול כדי לשמור על התינוק. אלא שלהבדיל ממשפט שלמה, כאן אנחנו לא סומכים על הממשלה הרעה הזו. היא תמכור את הכול. לא ניתן לחסרי החוליות וחסרי האחריות האלו לפגוע בילד." * "ביביסט זה לא קללה, להיפך." * “גדלתי בפריפריה ואני נושם אותה ביום יום, אני חש וחי את המצוקות והפערים החברתיים שקיימים במקומות אלו. אין לי [[שם משפחה]] מוכר כמו חלק מהמתמודדים, אבל בניתי את עצמי שלב אחרי שלב ואני שמח מאוד במקום שאליו הגעתי. אני רוצה להגיע לכנסת דרך תנועת הליכוד כדי להיות 'הקול' של התושבים בפריפריה ולהרים את הדגל החברתי־כלכלי גבוה בתנועת הליכוד. בנוסף, אני שייך למחנה הלאומי ומאמין ב[[ארץ ישראל]] השלמה.” * "שניים מתקווה חדשה יבואו. הם לא עריקים, הם התחייבו לשבת בממשלת ימין." ~ בניסיון להסביר כיצד יצליח נתניהו להרכיב ממשלת ימין * "הם מחרפים ומגדפים מערכות אלוהים חיים במטרה לנתק את החיבור השורשי של העם היהודי למורשתו, ושמים על ראש עצבונם את [[W:הגר|בני השפחה]] ואת המדינה הפלסטינית במקום את עמם ומולדתם. דרכנו אינה דרכם! בסודם אל תבוא נפשנו, בקהלם אל יחד כבודנו! הממשלה האנטי־ציונית והאנטי־יהודית שהושגה במרמה, בנוכלות, מתוך תערובת של תאוות שלטון וכיבודי שררה, של שנאת יהדות ורמיסת החרדים לדבר ה', ותוך חבירה לגרועים שבאויבינו – תהיה קצרת ימים. הרי למה הם היו צריכים לרמות? למה הם חייבים את שונאי ישראל בממשלה? בגלל שעם ישראל רוצה ימין! עם ישראל רוצה יהדות! אנשים בחרו ימינה וקיבלו שמאלה! ביקשו יהדות וקיבלו רפורמים!" ~ הפגנה נגד [[ממשלת ישראל השלושים ושש]], נובמבר 2021 ([https://www.0404.co.il/?p=779550 מקור]) * "יש לי שאלה לחבר הכנסת [[w:ישראל אייכלר|אייכלר]], אנחנו יוצאים להפגנות כל שני וחמישי על המדינה היהודית. על כך שמנסים לקעקע את הזהות היהודית, על הכשרות, על הגיור, על הפגיעה בנשות האברכים במעונות, על ההרעבה של ילדי החרדים מהשנאה של [[אביגדור ליברמן|ליברמן]], ואנחנו לא רואים את החרדים שיוצאים ומפגינים וזועקים את הזעקה הזאת, חבל." * "זה בנפשי כשאני רואה את ליברמן, איש צורר שקם ומחפש איך לפגוע בחרדים ואני נלחם בו במליאה בוועדות וגם בכיכרות, אני מחכה ליום שהחרדים גם כן יעשו את אותו הדבר, בינתיים אני לא רואה את זה. אז אם אייכלר חושב שהחרדים משלמים את המחיר? למה החרדים לא יוצאים להפגין, זה דברים שפעם היו יוצאים עליהם לרחובות, זה גיור, יהדות, כשרות, גזירות כלכליות, שבת, ורוצים גם למכור לערבים את המדינה את היהדות ואייכלר והחרדים שותקים." * "[[ראש ממשלת ישראל|ראש ממשלה]] לא מקדים ולא מאחר לישיבה – הוא תמיד מגיע בזמן, וכשהוא מגיע, הישיבה מתחילה." ([https://x.com/shlomo_karhi/status/1856418631652946035 מקור]) * "ראש ממשלה לא פועל נגד שומרי הסף ולא פוגע בדמוקרטיה – הוא התגלמות ה[[דמוקרטיה]] ורצון הבוחר, והוא מבטיח את יציבות השלטון אל מול אותם 'שומרי סף' בעיני עצמם שחושבים שהם עליונים על רצון העם." ([https://x.com/shlomo_karhi/status/1856418631652946035 מקור]) * "אנחנו נבחרי ציבור, ואנחנו יכולים לשנות גם את המשטר אם נרצה." ([https://www.ynet.co.il/news/article/sku11jgwmyl מקור]) * "צריך לבטל את [[בג"ץ]] ולהקים ערכאה שיפוטית חדשה שיוגדרו סמכויותיה על ידי [[הכנסת]]." ([https://www.srugim.co.il/1062678-קרעי-לבטל-את-בגץ-ולהקים-ערכאה-שיפוטית מקור]) == נאמר עליו == * "לא יודע מי זה, אעשה חיפוש [[גוגל (חברה)|גוגל]]." ~ [[צחי הנגבי]] בתגובה לביקורת של קרעי כלפיו, מרץ 2021 * "סגור את ה[[טוויטר]] וכבה את הלהביור, כי האש כבר מלחכת את אסמי המזון של ירושלים." ~ [[W:בעז גאון|בעז גאון]] {{מיון רגיל:קרעי, שלמה}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] nezzp3f5tx1g708fp8jaks1kulahk0x 218688 218687 2024-12-05T14:50:46Z קליאו 9676 הסרת ציטוט כפול 218688 wikitext text/x-wiki [[קובץ:חבר הכנסת ד״ר שלמה קרעי (cropped).jpg|ממוזער|166 פיקסלים|שלמה קרעי, 2020]] '''[[W:שלמה קרעי|שלמה קרעי]]''' (נולד ב־1982) הוא שר התקשורת וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. {{מפריד}} * "עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. נוע תנוע הרפורמה. לעת כזו הגענו למלכות." ~ על טייסי ה־F15 שהודיעו כי לא יתייצבו ליום אימונים במחאה על [[רפורמת לוין|הרפורמה המשפטית]], 7 במרץ 2023 * "החוק הזה והחוקים שיבואו אחריו בקרוב בעזרת ה', הם הפשרה. פשרה נוספת משמעותה סיכול הבחירה של העם. לא נאפשר זאת. 'ואלה המשפטים אשר נשים לפניכם'. תרצו – תדברו, לא תרצו – נכפה עליכם הר כגיגית עד שתאמרו נעשה ונשמע." ~ על [[רפורמת לוין|הרפורמה המשפטית]], 20 בפברואר 2023 * "במשנה כתוב שהגימטריה היא פרפרת לתורה. זה משהו שאנחנו גדלים עליו. הרב [[מאיר מאזוז]] שלמדתי אצלו נחשב חובב גימטריות, והוא הרבה יותר חזק ממני בזה." * "עבד כי ימלוך, בכתיב חסר – כי באמת חסר לו רק התואר של ראש הממשלה – זה בגימטרייה 206 שזה בדיוק [[אביחי מנדלבליט]]. ימלוך זה גם יועץ משפטי לממשלה פסולה." * " 'וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה' = 2009 = [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת ההונאה של יאיר ונפתלי]]." * "[[בנימין נתניהו]] = 683 (בגימטריה). הייתה חסרה רק אצבע אחת כדי שממשלת ההונאה האנטי יהודית והאנטי ציונית תיפול... ואז הגיעה [[עידית סילמן]] = 684." * "כמו במשפט שלמה, אנחנו המחנה הלאומי, האמא האמיתית, שתעשה הכול כדי לשמור על התינוק. אלא שלהבדיל ממשפט שלמה, כאן אנחנו לא סומכים על הממשלה הרעה הזו. היא תמכור את הכול. לא ניתן לחסרי החוליות וחסרי האחריות האלו לפגוע בילד." * "ביביסט זה לא קללה, להיפך." * “גדלתי בפריפריה ואני נושם אותה ביום יום, אני חש וחי את המצוקות והפערים החברתיים שקיימים במקומות אלו. אין לי [[שם משפחה]] מוכר כמו חלק מהמתמודדים, אבל בניתי את עצמי שלב אחרי שלב ואני שמח מאוד במקום שאליו הגעתי. אני רוצה להגיע לכנסת דרך תנועת הליכוד כדי להיות 'הקול' של התושבים בפריפריה ולהרים את הדגל החברתי־כלכלי גבוה בתנועת הליכוד. בנוסף, אני שייך למחנה הלאומי ומאמין ב[[ארץ ישראל]] השלמה.” * "שניים מתקווה חדשה יבואו. הם לא עריקים, הם התחייבו לשבת בממשלת ימין." ~ בניסיון להסביר כיצד יצליח נתניהו להרכיב ממשלת ימין * "הם מחרפים ומגדפים מערכות אלוהים חיים במטרה לנתק את החיבור השורשי של העם היהודי למורשתו, ושמים על ראש עצבונם את [[W:הגר|בני השפחה]] ואת המדינה הפלסטינית במקום את עמם ומולדתם. דרכנו אינה דרכם! בסודם אל תבוא נפשנו, בקהלם אל יחד כבודנו! הממשלה האנטי־ציונית והאנטי־יהודית שהושגה במרמה, בנוכלות, מתוך תערובת של תאוות שלטון וכיבודי שררה, של שנאת יהדות ורמיסת החרדים לדבר ה', ותוך חבירה לגרועים שבאויבינו – תהיה קצרת ימים. הרי למה הם היו צריכים לרמות? למה הם חייבים את שונאי ישראל בממשלה? בגלל שעם ישראל רוצה ימין! עם ישראל רוצה יהדות! אנשים בחרו ימינה וקיבלו שמאלה! ביקשו יהדות וקיבלו רפורמים!" ~ הפגנה נגד [[ממשלת ישראל השלושים ושש]], נובמבר 2021 ([https://www.0404.co.il/?p=779550 מקור]) * "יש לי שאלה לחבר הכנסת [[w:ישראל אייכלר|אייכלר]], אנחנו יוצאים להפגנות כל שני וחמישי על המדינה היהודית. על כך שמנסים לקעקע את הזהות היהודית, על הכשרות, על הגיור, על הפגיעה בנשות האברכים במעונות, על ההרעבה של ילדי החרדים מהשנאה של [[אביגדור ליברמן|ליברמן]], ואנחנו לא רואים את החרדים שיוצאים ומפגינים וזועקים את הזעקה הזאת, חבל." * "זה בנפשי כשאני רואה את ליברמן, איש צורר שקם ומחפש איך לפגוע בחרדים ואני נלחם בו במליאה בוועדות וגם בכיכרות, אני מחכה ליום שהחרדים גם כן יעשו את אותו הדבר, בינתיים אני לא רואה את זה. אז אם אייכלר חושב שהחרדים משלמים את המחיר? למה החרדים לא יוצאים להפגין, זה דברים שפעם היו יוצאים עליהם לרחובות, זה גיור, יהדות, כשרות, גזירות כלכליות, שבת, ורוצים גם למכור לערבים את המדינה את היהדות ואייכלר והחרדים שותקים." * "[[ראש ממשלת ישראל|ראש ממשלה]] לא מקדים ולא מאחר לישיבה – הוא תמיד מגיע בזמן, וכשהוא מגיע, הישיבה מתחילה." ([https://x.com/shlomo_karhi/status/1856418631652946035 מקור]) * "ראש ממשלה לא פועל נגד שומרי הסף ולא פוגע בדמוקרטיה – הוא התגלמות ה[[דמוקרטיה]] ורצון הבוחר, והוא מבטיח את יציבות השלטון אל מול אותם 'שומרי סף' בעיני עצמם שחושבים שהם עליונים על רצון העם." ([https://x.com/shlomo_karhi/status/1856418631652946035 מקור]) * "אנחנו נבחרי ציבור, ואנחנו יכולים לשנות גם את המשטר אם נרצה." ([https://www.ynet.co.il/news/article/sku11jgwmyl מקור]) * "צריך לבטל את [[בג"ץ]] ולהקים ערכאה שיפוטית חדשה שיוגדרו סמכויותיה על ידי [[הכנסת]]." ([https://www.srugim.co.il/1062678-קרעי-לבטל-את-בגץ-ולהקים-ערכאה-שיפוטית מקור]) == נאמר עליו == * "לא יודע מי זה, אעשה חיפוש [[גוגל (חברה)|גוגל]]." ~ [[צחי הנגבי]] בתגובה לביקורת של קרעי כלפיו, מרץ 2021 * "סגור את ה[[טוויטר]] וכבה את הלהביור, כי האש כבר מלחכת את אסמי המזון של ירושלים." ~ [[W:בעז גאון|בעז גאון]] {{מיון רגיל:קרעי, שלמה}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] oii1v983e2jk4jmumtk2xjxgneiyd35 218689 218688 2024-12-05T14:55:01Z קליאו 9676 עריכה 218689 wikitext text/x-wiki [[קובץ:חבר הכנסת ד״ר שלמה קרעי (cropped).jpg|ממוזער|166 פיקסלים|שלמה קרעי, 2020]] '''[[W:שלמה קרעי|שלמה קרעי]]''' (נולד ב־1982) הוא שר התקשורת וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. ==כללי== * "ביביסט זה לא קללה, להיפך." * "כמו במשפט שלמה, אנחנו המחנה הלאומי, האמא האמיתית, שתעשה הכול כדי לשמור על התינוק. אלא שלהבדיל ממשפט שלמה, כאן אנחנו לא סומכים על הממשלה הרעה הזו. היא תמכור את הכול. לא ניתן לחסרי החוליות וחסרי האחריות האלו לפגוע בילד." * “גדלתי בפריפריה ואני נושם אותה ביום יום, אני חש וחי את המצוקות והפערים החברתיים שקיימים במקומות אלו. אין לי [[שם משפחה]] מוכר כמו חלק מהמתמודדים, אבל בניתי את עצמי שלב אחרי שלב ואני שמח מאוד במקום שאליו הגעתי. אני רוצה להגיע לכנסת דרך תנועת הליכוד כדי להיות 'הקול' של התושבים בפריפריה ולהרים את הדגל החברתי־כלכלי גבוה בתנועת הליכוד. בנוסף, אני שייך למחנה הלאומי ומאמין ב[[ארץ ישראל]] השלמה.” * "שניים מתקווה חדשה יבואו. הם לא עריקים, הם התחייבו לשבת בממשלת ימין." ~ בניסיון להסביר כיצד יצליח נתניהו להרכיב ממשלת ימין * "הם מחרפים ומגדפים מערכות אלוהים חיים במטרה לנתק את החיבור השורשי של העם היהודי למורשתו, ושמים על ראש עצבונם את [[W:הגר|בני השפחה]] ואת המדינה הפלסטינית במקום את עמם ומולדתם. דרכנו אינה דרכם! בסודם אל תבוא נפשנו, בקהלם אל יחד כבודנו! הממשלה האנטי־ציונית והאנטי־יהודית שהושגה במרמה, בנוכלות, מתוך תערובת של תאוות שלטון וכיבודי שררה, של שנאת יהדות ורמיסת החרדים לדבר ה', ותוך חבירה לגרועים שבאויבינו – תהיה קצרת ימים. הרי למה הם היו צריכים לרמות? למה הם חייבים את שונאי ישראל בממשלה? בגלל שעם ישראל רוצה ימין! עם ישראל רוצה יהדות! אנשים בחרו ימינה וקיבלו שמאלה! ביקשו יהדות וקיבלו רפורמים!" ~ הפגנה נגד [[ממשלת ישראל השלושים ושש]], נובמבר 2021 ([https://www.0404.co.il/?p=779550 מקור]) * "יש לי שאלה לחבר הכנסת [[w:ישראל אייכלר|אייכלר]], אנחנו יוצאים להפגנות כל שני וחמישי על המדינה היהודית. על כך שמנסים לקעקע את הזהות היהודית, על הכשרות, על הגיור, על הפגיעה בנשות האברכים במעונות, על ההרעבה של ילדי החרדים מהשנאה של [[אביגדור ליברמן|ליברמן]], ואנחנו לא רואים את החרדים שיוצאים ומפגינים וזועקים את הזעקה הזאת, חבל." * "זה בנפשי כשאני רואה את ליברמן, איש צורר שקם ומחפש איך לפגוע בחרדים ואני נלחם בו במליאה בוועדות וגם בכיכרות, אני מחכה ליום שהחרדים גם כן יעשו את אותו הדבר, בינתיים אני לא רואה את זה. אז אם אייכלר חושב שהחרדים משלמים את המחיר? למה החרדים לא יוצאים להפגין, זה דברים שפעם היו יוצאים עליהם לרחובות, זה גיור, יהדות, כשרות, גזירות כלכליות, שבת, ורוצים גם למכור לערבים את המדינה את היהדות ואייכלר והחרדים שותקים." * "[[ראש ממשלת ישראל|ראש ממשלה]] לא מקדים ולא מאחר לישיבה – הוא תמיד מגיע בזמן, וכשהוא מגיע, הישיבה מתחילה." ([https://x.com/shlomo_karhi/status/1856418631652946035 מקור]) ==הרפורמה המשפטית== * "החוק הזה והחוקים שיבואו אחריו בקרוב בעזרת ה', הם הפשרה. פשרה נוספת משמעותה סיכול הבחירה של העם. לא נאפשר זאת. 'ואלה המשפטים אשר נשים לפניכם'. תרצו – תדברו, לא תרצו – נכפה עליכם הר כגיגית עד שתאמרו נעשה ונשמע." ~ על [[רפורמת לוין|הרפורמה המשפטית]], 20 בפברואר 2023 * "עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. נוע תנוע הרפורמה. לעת כזו הגענו למלכות." ~ על טייסי ה־F15 שהודיעו כי לא יתייצבו ליום אימונים במחאה על [[רפורמת לוין|הרפורמה המשפטית]], 7 במרץ 2023 * "ראש ממשלה לא פועל נגד שומרי הסף ולא פוגע בדמוקרטיה – הוא התגלמות ה[[דמוקרטיה]] ורצון הבוחר, והוא מבטיח את יציבות השלטון אל מול אותם 'שומרי סף' בעיני עצמם שחושבים שהם עליונים על רצון העם." ([https://x.com/shlomo_karhi/status/1856418631652946035 מקור]) * "אנחנו נבחרי ציבור, ואנחנו יכולים לשנות גם את המשטר אם נרצה." ([https://www.ynet.co.il/news/article/sku11jgwmyl מקור]) * "צריך לבטל את [[בג"ץ]] ולהקים ערכאה שיפוטית חדשה שיוגדרו סמכויותיה על ידי [[הכנסת]]." ([https://www.srugim.co.il/1062678-קרעי-לבטל-את-בגץ-ולהקים-ערכאה-שיפוטית מקור]) ==גימטריה== * "במשנה כתוב שהגימטריה היא פרפרת לתורה. זה משהו שאנחנו גדלים עליו. הרב [[מאיר מאזוז]] שלמדתי אצלו נחשב חובב גימטריות, והוא הרבה יותר חזק ממני בזה." * "עבד כי ימלוך, בכתיב חסר – כי באמת חסר לו רק התואר של ראש הממשלה – זה בגימטרייה 206 שזה בדיוק [[אביחי מנדלבליט]]. ימלוך זה גם יועץ משפטי לממשלה פסולה." * " 'וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה' = 2009 = [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת ההונאה של יאיר ונפתלי]]." * "[[בנימין נתניהו]] = 683 (בגימטריה). הייתה חסרה רק אצבע אחת כדי שממשלת ההונאה האנטי יהודית והאנטי ציונית תיפול... ואז הגיעה [[עידית סילמן]] = 684." == נאמר עליו == * "לא יודע מי זה, אעשה חיפוש [[גוגל (חברה)|גוגל]]." ~ [[צחי הנגבי]] בתגובה לביקורת של קרעי כלפיו, מרץ 2021 * "סגור את ה[[טוויטר]] וכבה את הלהביור, כי האש כבר מלחכת את אסמי המזון של ירושלים." ~ [[W:בעז גאון|בעז גאון]] {{מיון רגיל:קרעי, שלמה}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] pxpnw1ysynawmshf6s4bivkpx5ayfk1 0 22921 218706 203029 2024-12-05T15:47:25Z קליאו 9676 עריכה 218706 wikitext text/x-wiki '''[[W:קשר|קֶשֶׁר]]''' הוא חיבור, קירבה או יחס בין אנשים או דברים. ==כללי== * "ה[[רצון]] ליצירת קשר חזק מאי־הרצון." ~ [[אדם ברוך]] * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." ~ [[ברוך שפינוזה]], '[[איגרות ברוך שפינוזה]]' * "על מנת לחבר, יש לייצר תחילה גבול סביב יחידות בדידוֹת, לסמן את ראשיתן ואת סופן כדי שיהיה אפשר לקשר ביניהן." ~ [[W:עמרי הרצוג|עמרי הרצוג]] * "לא קשר הכרחי של [[סיבה]], ולא קשר הכרחי של תוצאה, לא קשר של חובה ולא קשר של חיבה – הכול יכול היות ולא כלום." ~ [[ס. יזהר]] * "לימוד [[היסטוריה]] היא דרך ליצור קשר עם ה[[עבר]]." ~ [[קרין הול]] ==במדע== * "[[היקום]] מלא מעבר ליכולת מדידה באמיתות אלגנטיות על קשרי הגומלין המעודנים שמרכיבים את המנגנונים המדהימים של ה[[טבע]]." ~ [[קרל סייגן]] * "מטרת ה[[מדע]] היא מצד אחד, להבין באופן השלם ביותר את הקשר שבין ההתנסויות הנתפשות בכללותן, ומצד שני, להשיג את המטרה הזאת באמצעות מינימום של מושגים ראשוניים של קשרים." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "חוק מדעי הוא קשר בין שני משתנים או יותר, והצבעה על האופי של קשרים אלו. השאיפה היא שקשר זה יאפשר לנו לחזק את ההבנה, ההסבר, הניבוי, ואף השליטה שלנו על העולם." ~ ד"ר אוהד שקד ==קשרים בין אישיים== * "חיוני להסיר את המסכות ולחשוף את הרגשות שלנו למישהו כדי ליצור קשר [[אמפתיה|אמפתי]] חזק." ~ רומן קרזנריק * "הקשר הקושר את [[משפחה|משפחתך]] האמיתית אינו קשר של [[דם]], אלא של כבוד וחדוה איש בחיי רעהו." ~ [[ריצ'רד באך]] * "ה[[אינטרנט]] יכול לקשר אותך לקהילה של אנשים שהולכים באותה הדרך." ~ גופי קלאייל ==בספרות== * "קשר הרי זה [[זיכרון]]. מבין אתה?" ~ [[אהרן מגד]], 'יד ושם' * ”גם עם אלה שכבר זכו להגיע ארצה – לא ניתק את הקשר." ~ [[אהרן מגד]], מתוך: 'מסע הילדים אל הארץ המובטחת' * "בלבו ידע תמיד כי רוב האנשים זקוקים ליותר אהבה מכפי שהם יכולים להשיג, ומכך נובעות כל מיני השתדלויות משונות ואף מגוחכות לקשור קשרים ולהתקרב אל אנשים זרים בעזרת מילים רבות." ~ [[עמוס עוז]], '[[מנוחה נכונה]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] [[קטגוריה:מדע וטכנולוגיה]] 6d5itmrxrfit5hryk5po8nkyjpwef3g 0 24226 218742 205767 2024-12-06T11:05:04Z 2A05:BB80:3A:170A:ECCA:F7F5:87B1:CBD3 218742 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Parthenon on Acropolis in Athens.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ה[[W:פרתנון|פרתנון]] באתונה]] '''[[W:אתונה|אתונה]]''' (ביוונית: '''Αθήνα''') היא עיר הבירה של יוון. ==אישים בעת העתיקה== * "[[גאווה|גאוותם]] של האתונאים והשתוממותם של הזרים הייתה על מקדשי הפאר ובנייני הציבור המשמשים הוכחה לגדולתה של יוון." ~ [[פריקלס]] * "אני האדם החופשי היחיד באתונה." ~ [[דיוגנס]] * "אכסדרותיה ורחובותיה של אתונה נבנו על מנת לשמש לי כמקומות מגוריי." ~ [[דיוגנס]] * "מה עניינה של אתונה ב[[ירושלים]]?" ~ [[טרטוליאנוס]] * "אינני אתונאי או יווני, אלא אזרח ה[[עולם]]." ~ [[סוקרטס]] * "המשטר שלנו אינו מעתיק את החוקים של ערי המדינה השכנות לנו. יותר משאנו מחקים אחרים אנו משמשים להם דוגמה. המשטר שלנו נקרא '[[דמוקרטיה]]', מאחר והשולט כאן הוא אינו המיעוט, כי אם הרוב." ~ [[פריקלס]] ==אישים בזמן המודרני== * "ברומא הכול נמשך כלפי מטה. באתונה הכול נמשך כלפי מעלה." ~ [[ז'אן קוקטו]] * "אתונה מגלמת את האיכות הבולטת של עולם העתיקות: אמנות." ~ [[בנימין ד'ישראלי]] * "מה קשה היה באתונה לדבר על כך, שתוכנו של הנאום יקרב את המאזינים לעניין מבלי שצורתו תידחם או שתמשוך את תשומת לבם מן העניין עצמו!" ~ [[פרידריך ניטשה]], "[[דמדומי שחר]]" * "יריביך האתונאים יכרעו לרגליך... אם רק תכרע ברך לרגליי." ~ מתוך הסרט "[[300 (סרט)|300]]" * "התפלאתי שהיופי שלה תלוי כל כך מעט בזיכרונות, שלי או אלה מההיסטוריה; העיר הזו נראתה חדשה בכל בוקר." ~ [[מרגריט יורסנאר]] * "אתונה של אמריקה." ~ כינוייה של העיר [[בוסטון]] בגלל חשיבות ה[[חינוך]] וה[[תרבות]] בתולדותיה * "כשבקרתי באתונה, שם הייתה לי חוויה / שאף פעם לא סיפרתי, עם אלה יוונייה." ~ [[יהונתן גפן]] בשירו 'אהבה יוונית', בביצוע [[מיקי גבריאלוב]] ==ראו גם== * [[נאום ההספד של פריקלס]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימסע=אתונה|ויקיפדיה=אתונה}} [[קטגוריה:אתונה|*]] [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:יוון]] 3ffafbk87mg7iplql5waoaza8k58758 0 25078 218701 193737 2024-12-05T15:39:20Z קליאו 9676 עריכה 218701 wikitext text/x-wiki [[קובץ:LargeTribarGotschuchenAustria.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משולש|נושא=משולש}} * "סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר." ~ [[פיתגורס]] * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ [[ברוך שפינוזה]] * "מְשֻׁלָּשׁ חָסוּם בְּמַעְגָּל חָסוּם בִּמְשֻׁלָּשׁ." ~ [[W:אבנר טריינין|אבנר טריינין]], * "החיים שלי נעים במשולש שקודקודיו הם [[הכנרת|כנרת]], [[ירושלים]] ו[[תל אביב]]." ~ [[נעמי שמר]] * "עיגול זה לא ריבוע, וזה לא משולש שגוזרים בן־רגע, עיגול זה עיגול!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" [[קטגוריה:מתמטיקה]] 60artnmmwalfjkkolpi8oh8tez80f54 218702 218701 2024-12-05T15:39:57Z קליאו 9676 218702 wikitext text/x-wiki [[קובץ:LargeTribarGotschuchenAustria.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משולש|נושא=משולש}} * "סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר." ~ [[פיתגורס]] * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ [[ברוך שפינוזה]] * "מְשֻׁלָּשׁ חָסוּם בְּמַעְגָּל חָסוּם בִּמְשֻׁלָּשׁ." ~ [[W:אבנר טריינין|אבנר טריינין]], 'משולש חסום במעגל' * "החיים שלי נעים במשולש שקודקודיו הם [[הכנרת|כנרת]], [[ירושלים]] ו[[תל אביב]]." ~ [[נעמי שמר]] * "עיגול זה לא ריבוע, וזה לא משולש שגוזרים בן־רגע, עיגול זה עיגול!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" [[קטגוריה:מתמטיקה]] 1mlzth8n2membnp4lvp99nf1ane5qol 0 27532 218744 214796 2024-12-06T11:05:49Z 2A05:BB80:3A:170A:ECCA:F7F5:87B1:CBD3 218744 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Natalia gordienko arsenium 2006.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אירוויזיון 2006}} * "את ה[[אצטדיון]], שמכיל כ־18 אלף מקומות ישיבה, גדשו אמש נציגי המשלחות, אלפי [[הערצה|מעריצים]] וכאלפיים [[עיתונאי|עיתונאים]] מהמדינות המשתתפות בתחרות. עם תום האירוע הסכימו רבים כי ההפקה השנה הייתה מהמוצלחות והמושקעות בשנים האחרונות וכי מזה זמן לא היה אחוז כל כך גבוה של שירים שזכו להעמדות רוויות באפקטים ובעיקר בפירוטכניקה. כמות הזיקוקים שהבזיקו על הבמה הייתה בהחלט מרשימה וכך גם האביזרים המיוחדים וה[[גימיק|גימיקים]] שהיו לפעמים משמעותיים יותר, כך נדמה, מהשיר עצמו." ~ [[מרב יודילוביץ']] * "את התחרות הנחו הנציג היווני לאירוויזיון משנת 2004, סאקיס רובאס, והשחקנית היווניה המתגוררת ועובדת ב[[הוליווד]], מריה מנונוס, שהייתה אמנם מלאת חן אבל משום מה לא הפסיקה לצווח ב[[מבטא]] אמריקני מאולץ. בתחרות צפו יחדיו מחדר המלון באתונה חברי המשלחת הישראלית, שהעדיפו לשמר את הכוחות לקראת יום חזרות מפרך שצפוי להם היום." ~ [[מרב יודילוביץ']] * "[[אירופה]] הייתה ונשארה [[גזענות|גזענית]]. התחרות הזאת היא כבר לא על מוזיקה וברור לחלוטין ש[[ישראל]] היא לא הפייבוריטית פה. אין לי ספק שאם הייתי מייצג מדינה אחרת עם השיר לא היינו מקבלים כל כך מעט נקודות. הם פוחדים מאיתנו ומרגישים מאוימים על ידינו, אבל ה[[יהודים]] חזקים וזו הסיבה שמנסים לשבור אותנו. אני אוהב את [[אלוהים]], הוא איתי והוא זה ששלח אותי להיות כאן. עמדנו על הבמה בלבן, שרנו שיר אלוהי, מלא אהבה ולא זייפנו בעוד שהבחורים מפינלנד היו לבושים כמפלצות." ~ [[אדי בטלר]] [[קטגוריה:תחרויות האירוויזיון|2006]] [[קטגוריה:אתונה]] c6sxr84u875ch6kjtsas6h533cfxgak 0 27712 218745 216370 2024-12-06T11:06:18Z 2A05:BB80:3A:170A:ECCA:F7F5:87B1:CBD3 218745 wikitext text/x-wiki [[קובץ:2004 Summer Olympics logo.png|ממוזער|200px|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אולימפיאדת אתונה (2004)}} * "ידעתי מהתחלה שבלי ביטחון אי אפשר להצליח. הייתי מאוד רגוע וממוקד. כל הזמן אמרתי שהמטרה שלי היא זהב. הלכתי על זה בכל הכוח, האמנתי בעצמי והצלחתי." ~ [[גל פרידמן]] * "לקראת הסוף ראיתי שסנטוס מאוד רחוק. היה הפרש כל כך גדול שזה היה מדהים. הוא נלחץ במהלך השיוט ועשה שגיאות, אני שמח שהצלחתי להתעלות. אמרתי שאני וניקוס נסיים בשני המקומות הראשונים. סנטוס חשב כל הזמן לשמור עליי, אבל הוא לא שם לב וברחתי לו. בדיוק על זה בניתי. לקראת הסוף אפילו ניקוס עבר אותו. כל הגולשים הודו שהיה מגיע לי לזכות ואפשר לראות את זה גם בעובדה שהשיוט הכי פחות טוב שלי היה מקום שמיני." ~ [[גל פרידמן]] * "אלו המשחקים האולימפיים ה־28, או כמו שהיוונים קוראים לזה: ה[[אולימפיאדה]]." ~ [[משה גרטל]] * "המטרה המוצהרת שלי היא זכייה במדליה ב[[אתונה]], אין ספק בכלל. אבל מצד שני יש המון משתנים שיכולים להפריע עד אז." ~ [[אריק זאבי]] * "ב[[אולימפיאדת סידני (2000)|סידני 2000]] סיימתי במקום החמישי, באתונה 2004 במקום השלישי, אז לפי הסדרה החשבונאית, עכשיו אני אמור לסיים 1." ~ [[אריק זאבי]] * "אתונה נותרה בעדיפות ראשונה עבורי, ואחריה אגיד יפה שלום לענף." ~ [[w:אלכסנדר פופוב (שחיין)|אלכסנדר פופוב]] * "אני מאמינה שישמיעו את התקווה באתונה. אנחנו תמיד שואפים להישגים וגם הפעם אני מאמינה שיש לנו ספורטאים מוכשרים. אולי זו האולימפיאדה הראשונה בה יש ל[[ישראל]] סיכוי לזכות במדליית זהב, ואפילו יותר מאחת. אני לא חושבת שאי פעם יצאה משלחת שמורכבת מכל כך הרבה ספורטאים מצוינים, ואני לא מזלזלת במשלחות קודמות." ~ [[לימור לבנת]] [[קטגוריה:המשחקים האולימפיים]] [[קטגוריה:אתונה]] 0d4f0q311mrxe8hux4jwej5q7w50cq4 0 27928 218682 218549 2024-12-05T13:09:50Z מקף־עברי 15652 218682 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=תכנון עירוני של אשדוד}} [[קובץ:MapOfAshdodQuarters.png|ממוזער|210 פיקסלים|מפת רובעי אשדוד]] * "הרחבנו במידה ניכרת את [[נמל חיפה]], אך עם הפיתוח המזורז של הייצור החקלאי והתעשייתי בדרום וניצולם המתקדם והולך של המחצבים ב[[הנגב|נגב]], גמלה ההחלטה להקים את נמל אשדוד. הקמת נמל עמוק־מים בדרום הארץ היא בעלת חשיבות מכרעת לפיזור האוכלוסייה ואכלוס אזורי־הנגב הצפוניים, להקמתה של עיר גדולה בקרבת גבולנו הדרומי, לפיתוחם של אוצרות הנגב, נוסף כמובן על החשיבות שיש לנמל עצמו, ליצוא ויבוא של סחורות ונוסעים." ~ [[לוי אשכול]] ([https://benyehuda.org/read/41293 מקור]) * [[קובץ:עובד בן עמי עם האדריכל יצחק פרלשטיין מתכננים את בתי אשדוד, 1958.png|ממוזער|עובד בן עמי עם יצחק פרלשטיין – מתכננים את בתי העיר, 1958]]"במבט לאחור יש להצטער שמתכנני ומקימי העיר [[אשדוד]] לא נתנו בשעתו דעתם ליתרונות הגלומים בתחבורה המסילתית ולא שילבוה בתכנון האזור מעבר להובלת טובין אל/מ־הנמל. [...] יש לציין שתחבורה זו קבילה לערים מסוגה של אשדוד אשר רחובותיה בנויים בשיטת 'גריד', היינו ניצבים זה לזה. יתרון נוסף של החשמלית כיום הוא שמפאת היעדר זיהום אוויר ורעש ניתן להעביר מסילותיה גם דרך מדרחובים ופארקים. יש לקוות שבעתיד נראה תחבורה זו בעיר אשדוד." ~ אילן פלקוב, 'אשדוד: רקע היסטורי ופיתוח עתידי, הקשר לנמל ולרכבת', 1986 ([https://infocenters.co.il/ashdodarc/notebook.asp?param=%3Cbook_id%3E18466 מקור]) * "יש לי יד ורגל במה שקורה באשדוד מאז 1962. אין תוכנית בנייה, [[רחוב]], בית, בניין או מפעל באשדוד, שלא היו לי בהם מעורבות כלשהי. אם זה כמהנדס העיר, ואם זה כיו"ר ועדת בניין ערים, ואם זה כראש העיר. גם לי יש לא מעט ביקורת על התכנון והבנייה האורבניים בישראל, ונעשו לא מעט שגיאות. אבל בכל מה שקשור לאשדוד, אני יכול להגיד באחריות, העיר נבנתה, נבנית ומתפתחת לפי ספרי התכנון." ~ [[w:צבי צילקר|צבי צילקר]], ראש עיריית אשדוד, 2000 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=213292 מקור]) * "רוגוזין לא תוכנן להוות את מרכז העיר, הוא רחוב היוצא ממרכז מסחרי של רובע א'. אך משום שהיה המרכז הרובעי הראשון שנבנה הוא נהנה ממעמד של 'העיר'. פריחתו של רוגוזין זוהתה כתקופת הפריחה של ה[[עיר]] כולה. רבים סיפרו לי על התקופה הזאת כתקופה נפלאה שבה העיר הייתה מלאה 'חיים'. היה מרכז. היה מקום לראות ולהיראות. כולם הכירו את כולם. הבנייה המהירה של יתרת התוכנית, הפריסה המרחבית רחבת הידיים והקמתו וביסוסו של רובע הסיטי – הורידו את רוגוזין ממעמדו כמרכז. עם מותו של הרחוב נסגר פרק בחייה של העיר ונפתח פרק חדש." ~ מירב אהרון גוטמן ([https://maharon.net.technion.ac.il/files/2013/06/שקט-יהיה-לנו-מספיק-תכנון-בעברית.pdf "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה], '''תכנון''', 2005, עמ' 69) * "מידי יום חמישי הייתי הולך למשרד של פרלשטיין, והיינו יושבים על התוכנית, כל פרט ופרט. ואני דאגתי שזה יהיה בשטח. וזה לא היה קל. למשל להפריד בין תעשייה ומגורים. אמרו לי אתה נורמלי, אדם ילך ברגל עד אזור התעשייה על מנת לתקן פרימוס, כי אז לא הייתה תחבורה כמו היום. ואני אמרתי כן. כי ראינו את העתיד." ~ [[w:צבי צילקר|צבי צילקר]], בריאיון למירב אהרון גוטמן ([https://maharon.net.technion.ac.il/files/2013/06/שקט-יהיה-לנו-מספיק-תכנון-בעברית.pdf "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה], '''תכנון''', 2005, עמ' 61) * "גם החלטות כמו הקמת העיר כרמיאל או הקמת העיר [[אשדוד]], או החלטות על הקמת שדה התעופה רמון בערבה, שיש בהן כבילת שיקול הדעת למאות שנים קדימה, התקבלו בלי ש[[בית המשפט העליון|בג"ץ]] דרש לעגן אותן בחקיקה. אבל מתווה הגז, יציבות שכל כולה מעין – עם היציבות המצומצמת וקצרת המועד הכלולה בו דווקא כאן – הבטחה שלטונית שאינה נועלת במסמרות את הממשלות הבאות נדרשת חקיקה בכנסת? דווקא כאן, בכבילה הקלה והקצרה שבין הכבילות? מישהו יכול בכלל להצביע על איזושהי החלטה, או איזשהו מעשה, שאינם כובלים את העתיד?" ~ [[יובל שטייניץ]] ('''הקרב על הגז''', ראשון לציון: משכל, 2020, עמ' 268) * "התכנון הסטנדרטי של אשדוד מנע או חסך מתושביה את הניסויים של אדריכלים כפי שארע בערים אחרות, לכן גם משעמם בה כל כך. הזוי שהעניקו לאדריכל שתכנן את הרחוב המרכזי והמנופח בעיר את פרס ישראל במקום לשלול ממנו את רישיון האדריכל. לעומת התכנון העירוני הירוד תמצאו בה גחמות אדריכליות הזויות שלא תמצאו באף אחת מהערים בישראל." ~ [[מיכאל יעקובסון]] ([https://michaelarch.wordpress.com/2020/12/23/סיבוב-במרכז-רובע-י-באשדוד/ סיבוב במרכז רובע י' באשדוד], באתר חלון אחורי, 2020) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=תכנון עירוני של אשדוד}} [[קטגוריה:אשדוד]] dxn9iurmvevcrgu7fbxpjelsczhrd62 218683 218682 2024-12-05T13:13:04Z מקף־עברי 15652 218683 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=תכנון עירוני של אשדוד}} [[קובץ:MapOfAshdodQuarters.png|ממוזער|210 פיקסלים|מפת רובעי אשדוד]] * "הרחבנו במידה ניכרת את [[נמל חיפה]], אך עם הפיתוח המזורז של הייצור החקלאי והתעשייתי בדרום וניצולם המתקדם והולך של המחצבים ב[[הנגב|נגב]], גמלה ההחלטה להקים את נמל אשדוד. הקמת נמל עמוק־מים בדרום הארץ היא בעלת חשיבות מכרעת לפיזור האוכלוסייה ואכלוס אזורי־הנגב הצפוניים, להקמתה של עיר גדולה בקרבת גבולנו הדרומי, לפיתוחם של אוצרות הנגב, נוסף כמובן על החשיבות שיש לנמל עצמו, ליצוא ויבוא של סחורות ונוסעים." ~ [[לוי אשכול]] ([https://benyehuda.org/read/41293 מקור]) * "במבט לאחור יש להצטער שמתכנני ומקימי העיר [[אשדוד]] לא נתנו בשעתו דעתם ליתרונות הגלומים בתחבורה המסילתית ולא שילבוה בתכנון האזור מעבר להובלת טובין אל/מ־הנמל. [...] יש לציין שתחבורה זו קבילה לערים מסוגה של אשדוד אשר רחובותיה בנויים בשיטת 'גריד', היינו ניצבים זה לזה. יתרון נוסף של החשמלית כיום הוא שמפאת היעדר זיהום אוויר ורעש ניתן להעביר מסילותיה גם דרך מדרחובים ופארקים. יש לקוות שבעתיד נראה תחבורה זו בעיר אשדוד." ~ אילן פלקוב, 'אשדוד: רקע היסטורי ופיתוח עתידי, הקשר לנמל ולרכבת', 1986 ([https://infocenters.co.il/ashdodarc/notebook.asp?param=%3Cbook_id%3E18466 מקור]) * "יש לי יד ורגל במה שקורה באשדוד מאז 1962. אין תוכנית בנייה, [[רחוב]], בית, בניין או מפעל באשדוד, שלא היו לי בהם מעורבות כלשהי. אם זה כמהנדס העיר, ואם זה כיו"ר ועדת בניין ערים, ואם זה כראש העיר. גם לי יש לא מעט ביקורת על התכנון והבנייה האורבניים בישראל, ונעשו לא מעט שגיאות. אבל בכל מה שקשור לאשדוד, אני יכול להגיד באחריות, העיר נבנתה, נבנית ומתפתחת לפי ספרי התכנון." ~ [[w:צבי צילקר|צבי צילקר]], ראש עיריית אשדוד, 2000 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=213292 מקור]) * [[קובץ:Rogozin street, Ashdod, October 2023.jpg|ממוזער|[[רחוב רוגוזין]]]]"רוגוזין לא תוכנן להוות את מרכז העיר, הוא רחוב היוצא ממרכז מסחרי של רובע א'. אך משום שהיה המרכז הרובעי הראשון שנבנה הוא נהנה ממעמד של 'העיר'. פריחתו של רוגוזין זוהתה כתקופת הפריחה של ה[[עיר]] כולה. רבים סיפרו לי על התקופה הזאת כתקופה נפלאה שבה העיר הייתה מלאה 'חיים'. היה מרכז. היה מקום לראות ולהיראות. כולם הכירו את כולם. הבנייה המהירה של יתרת התוכנית, הפריסה המרחבית רחבת הידיים והקמתו וביסוסו של רובע הסיטי – הורידו את רוגוזין ממעמדו כמרכז. עם מותו של הרחוב נסגר פרק בחייה של העיר ונפתח פרק חדש." ~ מירב אהרון גוטמן ([https://maharon.net.technion.ac.il/files/2013/06/שקט-יהיה-לנו-מספיק-תכנון-בעברית.pdf "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה], '''תכנון''', 2005, עמ' 69) * [[קובץ:עובד בן עמי עם האדריכל יצחק פרלשטיין מתכננים את בתי אשדוד, 1958.png|ממוזער|עובד בן עמי עם יצחק פרלשטיין – מתכננים את בתי העיר, 1958]]"מידי יום חמישי הייתי הולך למשרד של פרלשטיין, והיינו יושבים על התוכנית, כל פרט ופרט. ואני דאגתי שזה יהיה בשטח. וזה לא היה קל. למשל להפריד בין תעשייה ומגורים. אמרו לי אתה נורמלי, אדם ילך ברגל עד אזור התעשייה על מנת לתקן פרימוס, כי אז לא הייתה תחבורה כמו היום. ואני אמרתי כן. כי ראינו את העתיד." ~ [[w:צבי צילקר|צבי צילקר]], בריאיון למירב אהרון גוטמן ([https://maharon.net.technion.ac.il/files/2013/06/שקט-יהיה-לנו-מספיק-תכנון-בעברית.pdf "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה], '''תכנון''', 2005, עמ' 61) * "גם החלטות כמו הקמת העיר כרמיאל או הקמת העיר [[אשדוד]], או החלטות על הקמת שדה התעופה רמון בערבה, שיש בהן כבילת שיקול הדעת למאות שנים קדימה, התקבלו בלי ש[[בית המשפט העליון|בג"ץ]] דרש לעגן אותן בחקיקה. אבל מתווה הגז, יציבות שכל כולה מעין – עם היציבות המצומצמת וקצרת המועד הכלולה בו דווקא כאן – הבטחה שלטונית שאינה נועלת במסמרות את הממשלות הבאות נדרשת חקיקה בכנסת? דווקא כאן, בכבילה הקלה והקצרה שבין הכבילות? מישהו יכול בכלל להצביע על איזושהי החלטה, או איזשהו מעשה, שאינם כובלים את העתיד?" ~ [[יובל שטייניץ]] ('''הקרב על הגז''', ראשון לציון: משכל, 2020, עמ' 268)[[קובץ:המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, דצמבר 2023 01.jpg|ממוזער|המשכן לאמנויות הבמה – מבנה דמוי שתי צדפות שתוכנן על ידי האדריכל [[חיים דותן]]]]"התכנון הסטנדרטי של אשדוד מנע או חסך מתושביה את הניסויים של אדריכלים כפי שארע בערים אחרות, לכן גם משעמם בה כל כך. הזוי שהעניקו לאדריכל שתכנן את הרחוב המרכזי והמנופח בעיר את פרס ישראל במקום לשלול ממנו את רישיון האדריכל. לעומת התכנון העירוני הירוד תמצאו בה גחמות אדריכליות הזויות שלא תמצאו באף אחת מהערים בישראל." ~ [[מיכאל יעקובסון]] ([https://michaelarch.wordpress.com/2020/12/23/סיבוב-במרכז-רובע-י-באשדוד/ סיבוב במרכז רובע י' באשדוד], באתר חלון אחורי, 2020) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=תכנון עירוני של אשדוד}} [[קטגוריה:אשדוד]] d8frgrlv8yy4pqf2f9hr14mfw2t7554 218686 218683 2024-12-05T13:28:24Z מקף־עברי 15652 218686 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=תכנון עירוני של אשדוד}} [[קובץ:MapOfAshdodQuarters.png|ממוזער|210 פיקסלים|מפת רובעי אשדוד]] * "הרחבנו במידה ניכרת את [[נמל חיפה]], אך עם הפיתוח המזורז של הייצור החקלאי והתעשייתי בדרום וניצולם המתקדם והולך של המחצבים ב[[הנגב|נגב]], גמלה ההחלטה להקים את נמל אשדוד. הקמת נמל עמוק־מים בדרום הארץ היא בעלת חשיבות מכרעת לפיזור האוכלוסייה ואכלוס אזורי־הנגב הצפוניים, להקמתה של עיר גדולה בקרבת גבולנו הדרומי, לפיתוחם של אוצרות הנגב, נוסף כמובן על החשיבות שיש לנמל עצמו, ליצוא ויבוא של סחורות ונוסעים." ~ [[לוי אשכול]] ([https://benyehuda.org/read/41293 מקור]) * "במבט לאחור יש להצטער שמתכנני ומקימי העיר [[אשדוד]] לא נתנו בשעתו דעתם ליתרונות הגלומים בתחבורה המסילתית ולא שילבוה בתכנון האזור מעבר להובלת טובין אל/מ־הנמל. [...] יש לציין שתחבורה זו קבילה לערים מסוגה של אשדוד אשר רחובותיה בנויים בשיטת 'גריד', היינו ניצבים זה לזה. יתרון נוסף של החשמלית כיום הוא שמפאת היעדר זיהום אוויר ורעש ניתן להעביר מסילותיה גם דרך מדרחובים ופארקים. יש לקוות שבעתיד נראה תחבורה זו בעיר אשדוד." ~ אילן פלקוב, 'אשדוד: רקע היסטורי ופיתוח עתידי, הקשר לנמל ולרכבת', 1986 ([https://infocenters.co.il/ashdodarc/notebook.asp?param=%3Cbook_id%3E18466 מקור]) * "יש לי יד ורגל במה שקורה באשדוד מאז 1962. אין תוכנית בנייה, [[רחוב]], בית, בניין או מפעל באשדוד, שלא היו לי בהם מעורבות כלשהי. אם זה כמהנדס העיר, ואם זה כיו"ר ועדת בניין ערים, ואם זה כראש העיר. גם לי יש לא מעט ביקורת על התכנון והבנייה האורבניים בישראל, ונעשו לא מעט שגיאות. אבל בכל מה שקשור לאשדוד, אני יכול להגיד באחריות, העיר נבנתה, נבנית ומתפתחת לפי ספרי התכנון." ~ [[w:צבי צילקר|צבי צילקר]], ראש עיריית אשדוד, 2000 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=213292 מקור]) * [[קובץ:Rogozin street, Ashdod, October 2023.jpg|ממוזער|[[רחוב רוגוזין]]]]"רוגוזין לא תוכנן להוות את מרכז העיר, הוא רחוב היוצא ממרכז מסחרי של רובע א'. אך משום שהיה המרכז הרובעי הראשון שנבנה הוא נהנה ממעמד של 'העיר'. פריחתו של רוגוזין זוהתה כתקופת הפריחה של ה[[עיר]] כולה. רבים סיפרו לי על התקופה הזאת כתקופה נפלאה שבה העיר הייתה מלאה 'חיים'. היה מרכז. היה מקום לראות ולהיראות. כולם הכירו את כולם. הבנייה המהירה של יתרת התוכנית, הפריסה המרחבית רחבת הידיים והקמתו וביסוסו של רובע הסיטי – הורידו את רוגוזין ממעמדו כמרכז. עם מותו של הרחוב נסגר פרק בחייה של העיר ונפתח פרק חדש." ~ מירב אהרון גוטמן ([https://maharon.net.technion.ac.il/files/2013/06/שקט-יהיה-לנו-מספיק-תכנון-בעברית.pdf "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה], '''תכנון''', 2005, עמ' 69) * [[קובץ:עובד בן עמי עם האדריכל יצחק פרלשטיין מתכננים את בתי אשדוד, 1958.png|ממוזער|עובד בן עמי עם יצחק פרלשטיין – מתכננים את בתי העיר, 1958]]"מידי יום חמישי הייתי הולך למשרד של פרלשטיין, והיינו יושבים על התוכנית, כל פרט ופרט. ואני דאגתי שזה יהיה בשטח. וזה לא היה קל. למשל להפריד בין תעשייה ומגורים. אמרו לי אתה נורמלי, אדם ילך ברגל עד אזור התעשייה על מנת לתקן פרימוס, כי אז לא הייתה תחבורה כמו היום. ואני אמרתי כן. כי ראינו את העתיד." ~ [[w:צבי צילקר|צבי צילקר]], בריאיון למירב אהרון גוטמן ([https://maharon.net.technion.ac.il/files/2013/06/שקט-יהיה-לנו-מספיק-תכנון-בעברית.pdf "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה], '''תכנון''', 2005, עמ' 61) * [[קובץ:המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, דצמבר 2023 01.jpg|ממוזער|המשכן לאמנויות הבמה – מבנה דמוי שתי צדפות שתוכנן על ידי האדריכל [[חיים דותן]]]]"מדובר בעיר ששוכנת בין דיונות החול ובין הים התיכון. רציתי להביא את הטבע שעוטף אותה ולהציג אותו בצורה החיצונית של הבניין. אשדוד נמצאת בכל פרט בבניין החדש, על אף שהוא שעומד בניגוד גמור לקופסאות שממלאות את העיר מאז הקמתה. הקווים הדינמיים מייצגים את התרבות של תושבי אשדוד: זוהי עיר של קיבוץ גלויות - מהמזרח, מצפון אפריקה ומרוסיה, שלכל אחת יש מוזיקה ומחול ייחודיים. יש כאן שילוב של טבע שבא לידי ביטוי בדמיון לגלי הים ולדיונות החול, ושל תרבות אנושית שתיוצג במופעים ובקונצרטים שיועלו על בימת המשכן". ~ [[חיים דותן]], על [[w:המשכן_לאמנויות_הבמה_(אשדוד)|המשכן לאמנויות הבמה]] ב[[אשדוד]], בראיון ל[[מיכאל יעקובסון]], 2011 ([https://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,,L-3081595,00.html מקור]) * "גם החלטות כמו הקמת העיר כרמיאל או הקמת העיר [[אשדוד]], או החלטות על הקמת שדה התעופה רמון בערבה, שיש בהן כבילת שיקול הדעת למאות שנים קדימה, התקבלו בלי ש[[בית המשפט העליון|בג"ץ]] דרש לעגן אותן בחקיקה. אבל מתווה הגז, יציבות שכל כולה מעין – עם היציבות המצומצמת וקצרת המועד הכלולה בו דווקא כאן – הבטחה שלטונית שאינה נועלת במסמרות את הממשלות הבאות נדרשת חקיקה בכנסת? דווקא כאן, בכבילה הקלה והקצרה שבין הכבילות? מישהו יכול בכלל להצביע על איזושהי החלטה, או איזשהו מעשה, שאינם כובלים את העתיד?" ~ [[יובל שטייניץ]] ('''הקרב על הגז''', ראשון לציון: משכל, 2020, עמ' 268) * "התכנון הסטנדרטי של אשדוד מנע או חסך מתושביה את הניסויים של אדריכלים כפי שארע בערים אחרות, לכן גם משעמם בה כל כך. הזוי שהעניקו לאדריכל שתכנן את הרחוב המרכזי והמנופח בעיר את פרס ישראל במקום לשלול ממנו את רישיון האדריכל. לעומת התכנון העירוני הירוד תמצאו בה גחמות אדריכליות הזויות שלא תמצאו באף אחת מהערים בישראל." ~ [[מיכאל יעקובסון]] ([https://michaelarch.wordpress.com/2020/12/23/סיבוב-במרכז-רובע-י-באשדוד/ סיבוב במרכז רובע י' באשדוד], באתר חלון אחורי, 2020) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=תכנון עירוני של אשדוד}} [[קטגוריה:אשדוד]] 7gck6m0sz98km155n9n0m4yu5dgr6oe 0 27975 218730 218667 2024-12-05T19:36:28Z דולב 835 הגהה 218730 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Olimpiai Stadion, az olimpia megnyitóünnepsége. Fortepan 73755.jpg|ממוזער|200px|טקס פתיחת האולימפיאדה באצטדיון במינכן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אולימפיאדת מינכן (1972)}} * "ה[[אולימפיאדה]] הראשונה שלי הייתה מינכן ב־1972. אני טוב יותר עכשיו ממה שהייתי אז, בידע ובניסיון." ~ [[:W:en:Ian Millar|איאן מילאר]] * "במהלך האולימפיאדה ה־20, שהתקיימה ב[[מינכן]], נרצחו 11 ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי [[ישראל במשחקים האולימפיים|המשלחת הישראלית]], על ידי טרוריסטים [[פלסטינים]] מארגון 'ספטמבר השחור'." ~ [[עופר אדרת]] * "מרבית המתקנים ב[[כפר אולימפי|כפר האולימפי]] במינכן הפכו ל[[מוזיאון]] ואפשר לבקר בהם תמורת כרטיס במחיר סמלי. מתקנים אחרים עומדים בשיממונם, בין השאר מכיוון שהכפר האולימפי של מינכן נמצא מחוץ לעיר, בצדו של כביש מהיר. אפילו מתקני המגורים, ששימשו את הספורטאים, הומרו למגורי סטודנטים שהעירייה המקומית מחלקת למי שעומדים בקריטריונים." ~ [[W:יניב חלילי|יניב חלילי]] * "מינכן לא הצליחה לתלות את הציפיות שתלו בה אחרי האולימפיאדה – היא לא הפכה לעיר תיירות בולטת ב[[גרמניה]] ([[ברלין]], [[המבורג]] וקלן נחשבות ליעדי תיירות נחשקים ממנה) ואף כשלה במשימתה להפוך לנתיב עסקים מרכזי בגרמניה." ~ [[W:יניב חלילי|יניב חלילי]] * "לאולימפיאדת מינכן 72’ לא הייתה נבחרת שחייה. היה רק [[w:אברהם מלמד (שחיין)|אברהם מלמד]], ששוב הגיע מ[[ארצות הברית]]. הייתי אמור לצאת איתו בתור המאמן שלו, אבל לאחר שהוא עבר את המינימום, הודיעו לנו שלא ניסע, כי הוא איחר בשלוש שעות את שעת השי"ן של קביעת הנבחרת." ~ [[גרשון שפע]] ==ראו גם== * [[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]] [[קטגוריה:המשחקים האולימפיים]] [[קטגוריה:מינכן]] qkjvfuxic3o5a0ojx4wwi9wpk3nlt0k 0 27978 218717 218675 2024-12-05T16:38:11Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C 218717 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] cza7xky7wkf6jpwmoi2tcnttoklufyv 218718 218717 2024-12-05T16:39:46Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C 218718 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרוזמה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] igwyxh93k91m3bwof18tlgzxd1gfuzh 218719 218718 2024-12-05T16:40:08Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C /* נאמר עליה */ 218719 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרוזמה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] n4az89jouyowgupa7j8a28a65e4wjjw 218720 218719 2024-12-05T16:42:25Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C 218720 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "שירה חושבת שהיא טובה, היא משתלדת, חנונית, צופיפניקית כזאת. היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. דבל'ה נבון ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון" ~ נועה קולר על דמותה של שירה שירה שטיינבוך שהיא ההאלטר אגו שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרוזמה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] 9cqgpv7vtjtilhdtsntjeyrumc14rqi 218721 218720 2024-12-05T16:42:56Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C 218721 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "שירה חושבת שהיא טובה, היא משתלדת, חנונית, צופיפניקית כזאת. היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. דבל'ה נבון ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון" ~ נועה קולר על דמותה של שירה שטיינבוך שהיא ההאלטר אגו שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרוזמה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] td54pnrosu21z62rx52k6v4bc2q4f19 218722 218721 2024-12-05T16:45:07Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C 218722 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "שירה חושבת שהיא טובה, היא משתלדת, חנונית, צופיפניקית כזאת. היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. דבל'ה נבון ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון" ~ נועה קולר על דמותה של שירה שטיינבוך שהיא ההאלטר אגו שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "יניב זוהר כתב בקבוצה שלנו בווטסאפ שאנחנו מועמדים לאמי ואפילו לא ענינו. חשבנו שזאת בדיחה. ואז הוא כתב שוב. הבנו שאנחנו נוסעים לניו יורק. זאת היתה הפתעה מהממת" ~ על ההפתעה שהסדרה "קופה ראשית" היית מועמדת לפרס האמי (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרוזמה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] 3adpkxbkxjncp1oij3896dvfvxl13vk 218723 218722 2024-12-05T16:45:56Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C 218723 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "שירה חושבת שהיא טובה, היא משתלדת, חנונית, צופיפניקית כזאת. היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. דבל'ה נבון ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון" ~ נועה קולר על דמותה של שירה שטיינבוך שהיא ההאלטר אגו שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "יניב זוהר כתב בקבוצה שלנו בווטסאפ שאנחנו מועמדים לאמי ואפילו לא ענינו. חשבנו שזאת בדיחה. ואז הוא כתב שוב. הבנו שאנחנו נוסעים לניו יורק. זאת היתה הפתעה מהממת" ~ על ההפתעה שהסדרה "קופה ראשית" שעוסקת בסופרמרקט ישראלי היית מועמדת לפרס האמי (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרוזמה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] ssqfgiic1p4odq7dv1acodfiof5m2cd 218724 218723 2024-12-05T16:46:31Z 2A00:A041:1A41:1700:BC3:65D8:EBF9:422C /* נאמר עליה */ 218724 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסידרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב-24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלי]]ת. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כל [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. ל[[כתיבה|כתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה בסופר כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שרמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן."(ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 '''"לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"'''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת ה7 באוקטובר (שכניק רז, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 '''"נועה קולר: לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"'''], YNET, תאריך 10.11.2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ מביעה את דעתה על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 '''"נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"'''], אתר ,ICE, תאריך 27.11.2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט'בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ מגיבה לניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (ברבנר קיץ, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 '''"כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי''''], אתר מעריב, תאריך 7.10.2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית" ~ על הפריצה המאוחרת שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "שירה חושבת שהיא טובה, היא משתלדת, חנונית, צופיפניקית כזאת. היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. דבל'ה נבון ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון" ~ נועה קולר על דמותה של שירה שטיינבוך שהיא ההאלטר אגו שלה (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) * "יניב זוהר כתב בקבוצה שלנו בווטסאפ שאנחנו מועמדים לאמי ואפילו לא ענינו. חשבנו שזאת בדיחה. ואז הוא כתב שוב. הבנו שאנחנו נוסעים לניו יורק. זאת היתה הפתעה מהממת" ~ על ההפתעה שהסדרה "קופה ראשית" שעוסקת בסופרמרקט ישראלי היית מועמדת לפרס האמי (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) === נאמר עליה === * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב"להעיר את הדוב" של קרן מרגלית סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות "סרוגים", "ג'וני ואבירי הגלילי" ו"הפרלמנט" בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: "קופה ראשית" היתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב"נערים" של ערוץ HBO האמריקאית שזכתב בביקורות מהללות, בבימוים של יוסף סידר, תאופיק אבו ואיל וחגי לוי" ~ על הרזומה העשיר והמרשים של נועה קולר (קופפר רותה, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html '''"הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"'''], אתר כלכליסט, תאריך 2.1.2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] 9mtmmdy7l8f4sm8iga07636kyo7f7iy 218739 218724 2024-12-06T10:32:51Z דולב 835 הגהה 218739 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|144 פיקסלים|נועה קולר בסדרה '[[קופה ראשית]]']] '''[[W:נועה קולר|נועה קוֹלֶר]]''' (נולדה ב־24 ביוני 1981) היא שחקנית ותסריטאית [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "אני מרגישה את עצמי קודם כול [[שחקן|שחקנית]], אז הדבר הזה הוא לשרת סיפור של מישהו אחר. זה דבר שאני אוהבת, רגילה, מגניב אותי והוא טבעי לי. [[כתיבה|לכתוב]], זה כבר כאילו, זאת עבודה כזאת מורכבת עם הנפש וזה לאט וזה עולם אחר. זה להיות אחראית על הרבה יותר דברים." ~ על כך שהיא גם שחקנית וגם תסריטאית יוצרת (קיץ ברבנר, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 "כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי], באתר מעריב, 7 באוקטובר 2023) * "תראה אני לא כל כך הרבה ב[[סופרמרקט|סופר]] כי בעלי יותר על זה. כל מה שקשור בקניות הוא נחשב כאילו יותר טוב בזה, בוחר יותר יפה... הגיע אליי המשימה הזאת אז זה מאוד מוזר לאנשים הם כזה לא מבינים מה. רוצים להגיד לי אומרים לי: 'בוסגה'. עובדים אומרים לי איפה לשים את הארגז? מדברים איתי." ~ על ההבדל בין דמותה ב"[[קופה ראשית]]" לבין החיים האמיתיים שלה (קיץ ברבנר, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 "כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי], באתר מעריב, 7 באוקטובר 2023) * "אני נורא אוהבת לראות סיטואציות מ'קופה ראשית' שלא קורות בסופר דווקא. באיזה משרד הייטק, בכל מקום עבודה מכיל את הכוכבה ואת השירה שטיינבוך שלו, בסופר זה כאילו ממש כמו שזה אבל לפעמים סתם, היה פרק על זה שראמזי מדבר על זה שברקוד פתיתים לא עובר טוב והוא מציין את זה כל הזמן." (קיץ ברבנר, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-965150 "לכל מקום עבודה יש את הכוכבה שלו": נועה קולר מתכוננת לעונה החדשה של "קופה ראשית"], באתר מעריב, 13 בדצמבר 2022) * "לצלם [[קומדיה]] בזמן מלחמה זה אקט הישרדותי בעיניי. איך עושים את זה? זה כמו לשאול, איך שותים קפה בזמן מלחמה? איך הולכים לסרט? כולנו שואלים את עצמנו איך אנחנו חיים במצב הזה. זה אבסורד? זו טרגדיה? אני לא יודעת. אנחנו קומיקאים, והתפקיד שלנו כרגע הוא לשמח, לחזק ולהצחיק." ~ על צילום הסדרה "קופה ראשית" בזמן [[מלחמת חרבות ברזל]] (רז שכניק, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 נועה קולר: "לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"], באתר ynet,{{כ}} 10 בנובמבר 2024) * "הגיעו לצילומים ילדים שחזרו מהשבי וילדים שעברו טראומות אחרות. אני חושבת שייקח לכולנו שנים לעכל את הסיטואציה הזאת. כשרואים ילד שחזר מהשבי או ילד שאיבד את הוריו מחייכים כשראמזי מכניס ביצים למקלט כדי שלא יישברו, זה ניצחון. שמנו לנו מטרה, להוציא מהם [[חיוך]]. כמו ליצנים רפואיים. אני רק יכולה לקוות שקומדיה וחיוך מחזירים שפיות למי שעוד יכול לצפות." ~ על תרומת הסדרה "קופה ראשית" לחוזרים מהשבי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר (רז שכניק, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra14144371 נועה קולר: "לצלם היום קומדיה כמו 'קופה ראשית' זה אקט הישרדותי"], באתר ynet,{{כ}} 10 בנובמבר 2024) * "וואי זה מדכא אותי שלא הקשיבו להן, זה מרגיז אותי, זה מרתיח אותי." ~ על הזלזול בתצפיתניות בעוטף עזה שביקשו להתריע על המתקפה הצפויה ([https://www.ice.co.il/media/news/article/994047 נועה קולר מתפוצצת: "מרתיח אותי שלא הקשיבו"], באתר ice,{{כ}} 27 בדצמבר 2023) * "זה כואב לי, זאת האמת, זה כואב לי. אני חושבת שקורה משהו שהוא בעיניי החזון הכי אולטימטיבי של איך לחיות פה ערבוב של קולות, כמעט נטולי אינטרס, האינטרסים הם לא פוליטיים יש ייצוג של המון קולות ואת 'מכאן?' ותוכן שקשור בעולם החרדי ותוכן של חילונים גמורים ותוכן להט"בי ובעיניי ו'כאן 11' מאפשר את הריבוי קולות ומשקיע בזה ועושה את זה באמת, בדוקו, וזה יקר." ~ על הניסיונות של שר התקשורת [[שלמה קרעי]] לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן11" (קיץ ברבנר, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1042879 "כואב לי, 'כאן' היא החזון האולטימטיבי": נועה קולר נגד קרעי], באתר מעריב, 7 באוקטובר 2023) * "בגיל 25 לא הייתי מעניינת, בגיל 35 התחלתי להיות אטרקטיבית." ~ על הפריצה המאוחרת שלה (רותה קופפר, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"], באתר כלכליסט, 2 בינואר 2020) * "שירה חושבת שהיא טובה, היא משתדלת, חנונית, צופיפניקית כזאת. היא נורא רוצה להיות אחת מהחבר'ה ועל הדרך יוצאות לה כל מיני אמירות מטומטמות וגזעניות. [[w:דב נבון|דבל'ה נבון]] ואני התווכחנו פעם מי מהדמויות שלנו עלובה יותר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שזאת שירה, כי היא עוד רוצה להתקבל, שיאהבו אותה. היא האחרונה בשרשרת המזון." ~ על דמותה של שירה שטיינבוך (רותה קופפר, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"], באתר כלכליסט, 2 בינואר 2020) * "יניב זוהר כתב בקבוצה שלנו בווטסאפ שאנחנו מועמדים ל[[פרס אמי|אמי]] ואפילו לא ענינו. חשבנו שזאת בדיחה. ואז הוא כתב שוב. הבנו שאנחנו נוסעים לניו יורק. זאת הייתה הפתעה מהממת." ~ על ההפתעה שהסדרה "קופה ראשית" הייתה מועמדת לפרס אמי (רותה קופפר, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"], באתר כלכליסט, 2 בינואר 2020) == נאמר עליה == * "בינתיים הצטרפו להן עוד שנים טובות: תפקיד ראשי מהפנט ב'להעיר את הדוב' של [[w:קרן מרגלית|קרן מרגלית]] סימן את הפריצה הגדולה בטלוויזיה (קולר השתתפה גם בסדרות 'סרוגים', 'ג'וני ואבירי הגלילי' ו'הפרלמנט' בתפקידים קטנים יותר). השנה גם חדרה לזירה הבינלאומית: 'קופה ראשית' הייתה מועמדת לפרס אמי הבינלאומי, והיא השתתפה ב'נערים' של ערוץ HBO האמריקאית שזכתה בביקורות מהללות, בבימוים של [[יוסף סידר]], [[w:תאופיק אבו ואיל|תאופיק אבו ואיל]] ו[[w:חגי לוי (איש תקשורת)|חגי לוי]]." ~ על הרזומה של נועה קולר (רותה קופפר, [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3776890,00.html הוומן מהסופר: נעה קולר חוזרת בעונה השניה של "קופה ראשית"], באתר כלכליסט, 2 בינואר 2020) {{מיון רגיל:קולר, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] gtbjj1rxvyj6hjnghdqlgu36gb2eo38 0 27980 218684 2024-12-05T13:23:30Z מקף־עברי 15652 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:אדריכל_חיים_דותן_במשרדו,_נובמבר_2007.jpg|ממוזער|האדריכל [[חיים דותן]] במשרדו, 2007 – ברקע, [[אוניברסיטת אשדוד]] כפי שתכנן אותה ב-2004]] '''[[w:חיים_דותן|חיים צבי דותן]]''' (נולד ב-1954) הוא אדריכל ומשורר ישראלי.{{מפריד}}"מדובר בעיר ששוכנת בין דיונות החול ובין הים התיכון...." 218684 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אדריכל_חיים_דותן_במשרדו,_נובמבר_2007.jpg|ממוזער|האדריכל [[חיים דותן]] במשרדו, 2007 – ברקע, [[אוניברסיטת אשדוד]] כפי שתכנן אותה ב-2004]] '''[[w:חיים_דותן|חיים צבי דותן]]''' (נולד ב-1954) הוא אדריכל ומשורר ישראלי.{{מפריד}}"מדובר בעיר ששוכנת בין דיונות החול ובין הים התיכון. רציתי להביא את הטבע שעוטף אותה ולהציג אותו בצורה החיצונית של הבניין. אשדוד נמצאת בכל פרט בבניין החדש, על אף שהוא שעומד בניגוד גמור לקופסאות שממלאות את העיר מאז הקמתה. הקווים הדינמיים מייצגים את התרבות של תושבי אשדוד: זוהי עיר של קיבוץ גלויות - מהמזרח, מצפון אפריקה ומרוסיה, שלכל אחת יש מוזיקה ומחול ייחודיים. יש כאן שילוב של טבע שבא לידי ביטוי בדמיון לגלי הים ולדיונות החול, ושל תרבות אנושית שתיוצג במופעים ובקונצרטים שיועלו על בימת המשכן". ~ על [[w:המשכן_לאמנויות_הבמה_(אשדוד)|המשכן לאמנויות הבמה]] ב[[אשדוד]], 2011 ([https://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,,L-3081595,00.html מקור]) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} gsdgvr69in1cr72n48trenocsvwv0vk 218685 218684 2024-12-05T13:27:07Z מקף־עברי 15652 218685 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אדריכל_חיים_דותן_במשרדו,_נובמבר_2007.jpg|ממוזער|האדריכל [[חיים דותן]] במשרדו, 2007 – ברקע, [[אוניברסיטת אשדוד]] כפי שתכנן אותה ב-2004]] '''[[w:חיים_דותן|חיים צבי דותן]]''' (נולד ב-1954) הוא אדריכל ומשורר ישראלי.{{מפריד}} * "לא זוכרים את השם, אלא את 'האדריכל עם השיער'" ~ על תדמיתו, 2006 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור]) * "אני נוסע לסין, למוסקבה, לריו, ורואה בניינים בני 30 קומות כקופסאות גדולות עם אנשים, כלובי מגורים אנונימיים ברובם. אוכלוסיית העולם גדלה וצריך לאכסן את האנשים, אבל לצפיפות הזו משמעות מבחינה פסיכולוגית, שמובילה לאגרסיות. יש איידס אדריכלי, אפידמיה, וצריך סדר אורבני חדש ואנושי, כדי למנוע חברה תוקפנית. לכן, אני נוסע לטבע, שבו יש צורות, חומרים, גוונים ואיזון, שחסרים באדריכלות. אני לא מדבר על אדריכלות לעשירים, אלא למאסות. חסר מרחב שמדבר על 'ואהבת לרעך כמוך', שכן החלל בין הבניינים הוא הקובע. אדריכלות מקומית שואבת השראתה מהמקום. זו לא גחמה של אדריכל, אלא ניסיון לקשור את מה שאנחנו עושים לתרבות, לאקלים ואחד לשני. אני חייב לעשות אדריכלות מדהימה, אבל אני חייב גם לעשות אותה זולה, אחרת לא יבנו אותה. זה בוער בעצמות שלי" ~ 2006 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור]) * "מדובר בעיר ששוכנת בין דיונות החול ובין הים התיכון. רציתי להביא את הטבע שעוטף אותה ולהציג אותו בצורה החיצונית של הבניין. אשדוד נמצאת בכל פרט בבניין החדש, על אף שהוא שעומד בניגוד גמור לקופסאות שממלאות את העיר מאז הקמתה. הקווים הדינמיים מייצגים את התרבות של תושבי אשדוד: זוהי עיר של קיבוץ גלויות - מהמזרח, מצפון אפריקה ומרוסיה, שלכל אחת יש מוזיקה ומחול ייחודיים. יש כאן שילוב של טבע שבא לידי ביטוי בדמיון לגלי הים ולדיונות החול, ושל תרבות אנושית שתיוצג במופעים ובקונצרטים שיועלו על בימת המשכן". ~ על [[w:המשכן_לאמנויות_הבמה_(אשדוד)|המשכן לאמנויות הבמה]] ב[[אשדוד]], בראיון ל[[מיכאל יעקובסון]], 2011 ([https://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,,L-3081595,00.html מקור]) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=חיים דותן}} smi238p44yg1n9pq623swvq9mcd6hdn 0 27981 218690 2024-12-05T14:58:25Z קליאו 9676 דף חדש 218690 wikitext text/x-wiki '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]]. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין ידידים ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר — מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל — מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל , או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את האמת אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת , כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת תשע-עשרה * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת עשרים ושמונה * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, שאלוהים הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת חמישים ושש [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] dg90qn4n02ayukexwmcm3pk5ceb5pys 218693 218690 2024-12-05T15:07:04Z קליאו 9676 עריכה 218693 wikitext text/x-wiki '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]]. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין ידידים ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר — מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל — מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את ה[[אמת]] אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת תשע-עשרה * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת עשרים ושמונה * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת חמישים ושש [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] e65vs49spc7qc982pluh96m1jsdxqnc 218694 218693 2024-12-05T15:08:59Z קליאו 9676 218694 wikitext text/x-wiki '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]]. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין [[ידידות|ידידים]] ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר — מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל — מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את ה[[אמת]] אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת תשע עשרה * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת עשרים ושמונה * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת חמישים ושש [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] t87fcpdsk18xeu2iyk25fomjtk6y3ai 218695 218694 2024-12-05T15:13:59Z קליאו 9676 עריכה 218695 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Estudio espinoza.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|ארון הספרים בביתו של שפינוזה באמסטרדם]] '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]]. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין [[ידידות|ידידים]] ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר — מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל — מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את ה[[אמת]] אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת תשע עשרה * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת עשרים ושמונה * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת חמישים ושש [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] qlzewu4aem0gvq69sczx6nz7dnyl0rj 218696 218695 2024-12-05T15:18:03Z קליאו 9676 עריכה 218696 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Benedictus de Spinoza - Epistolae - title page, 1677.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|עמוד השער של הספר במהדורה הראשונה]] '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]] שיצאו לאור לאחר מותו בשנת 1677. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין [[ידידות|ידידים]] ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר — מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל — מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את ה[[אמת]] אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת תשע עשרה * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת עשרים ושמונה * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת חמישים ושש [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] iuc23m77wafvx9c7ktiysojo6ic831c 218697 218696 2024-12-05T15:19:49Z קליאו 9676 218697 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Benedictus de Spinoza - Epistolae - title page, 1677.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|עמוד השער של הספר במהדורה הראשונה]] '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' (בלטינית: '''Epistolae''') הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]] שיצאו לאור לאחר מותו בשנת 1677. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין [[ידידות|ידידים]] ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר — מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל — מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "נפש האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את ה[[אמת]] אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת תשע עשרה * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן — להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת עשרים ושמונה * "אני מאמין כי אילו היה למשולש כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה הריבוע טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת חמישים ושש [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] riegds6rigaazgmr356ixh5hfm8lqxx 218731 218697 2024-12-05T19:55:35Z דולב 835 הגהה 218731 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Benedictus de Spinoza - Epistolae - title page, 1677.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|עמוד השער של הספר במהדורה הראשונה]] '''[[W:איגרות ברוך שפינוזה|איגרות ברוך שפינוזה]]''' (בלטינית: '''Epistolae''') הוא קובץ מאיגרותיו של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]] שיצאו לאור לאחר מותו בשנת 1677. {{מפריד}} * "אין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים." * "בין [[ידידות|ידידים]] ראוי שהכול יהיה משותף, ובעיקר – מעלות הרוח." * "אנו צריכים לניסיון רק בשביל דבר שאינו ניתן להיגזר מהגדרתו , דרך משל – מציאותם של אופנים, שהרי אי אפשר לגזרה מהגדרת הדבר. אבל לא כן בדברים, שאין הבדל בין מהותם ובין מציאותם, ולפיכך נגזרת מציאותם מהגדרתם." * "את המושג קשר בין החלקים אני תופס רק במשמע זה, שחוקיו של חלק אחד, או טבעו, מתאימים את עצמם לחוקיו של חלק אחר או לטיבו, באופן שהם מתנגשים רק מעט ככל האפשר." * "[[נפש]] האדם יכולה לתפוס בהכרתה רק מה שכולל בתוכו אידיאה של גוף נמצא בפועל, או מה שניתן להסיק מתוך אידיאה זו . כי כוחו של כל דבר מוגדר רק על ידי מהותו בלבד." * "איני מעריך כל הדברים בעולם, שאין לי שליטה בהם, יותר מאשר ברית ה[[ידידות]] עם אנשים האוהבים את ה[[אמת]] אהבה אמיתית, משום שאני מאמין כי אי אפשר לנו לאהוב בעולם דבר, שהוא מחוץ לשליטתנו, אהבה שקטה יותר מאשר את האנשים מן הסוג הזה, שהרי אי אפשר להתיר את קשריה של האהבה, שאלה רוחשים זה לזה, משום שיסודה באהבה שכל אחד ואחד מהם אוהב את הכרת האמת, כשם שאי אפשר שלא לדבוק באמת לאחר שהכרנו אותה." ~ אל גויליאלמו דה־בליינברג, איגרת 19 * "בינתיים רצוני להפציר בך יתר על כן – להשביעו בשם ידידותנו ולבקש ממך שתתמסר לעבודה רצינית בשקידה אמיתית ותקדיש את החלק המעולה יותר של חייך לטיפוח השכל והנפש . דבר זה אני אומר כל עוד הזמן בידיך, ועד שלא תקונן על הזמן שכלה ואבד." ~ אל יהואנס בובמייסטר, איגרת 28 * "אני מאמין כי אילו היה ל[[משולש]] כוח הדיבור, היה אומר באותו האופן, ש[[אלוהים]] הוא, כביכול, משולש באופן מופלג, וכן היה ה[[ריבוע]] טוען, שאלוהים הוא, כביכול, ריבוע באופן מופלג, וכיוצא בכך היה כל דבר מייחס את תוארי עצמו לאלוהים ומדמה את עצמו לאלוהים." ~ אל הוגו בוקסל, איגרת 56 [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 1wsjozfer3quzvxepcdar025awagrym 0 27982 218698 2024-12-05T15:31:18Z מקף־עברי 15652 יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}}{{כותרת נושא}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}}" 218698 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}}{{כותרת נושא}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} 58711rmyzgv31ftuhwiutat1lty1xpz 218704 218698 2024-12-05T15:42:57Z מקף־עברי 15652 218704 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא}} * "התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001 * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ [[סופה לנדבר]] בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], לחוק בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * "אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * "אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, ענייה יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף לבאר שבע. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד בית החולים, זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע הרופאים והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, אשקלון והנגב המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק הייטק חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023 , התשס"א-2001 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} o3sx1ljwlqpabl5zvh2t3pmxdc9v720 218705 218704 2024-12-05T15:43:35Z מקף־עברי 15652 218705 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא}} * "התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001 * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ [[סופה לנדבר]] בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * "אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * "אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, ענייה יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף לבאר שבע. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד בית החולים, זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע הרופאים והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, אשקלון והנגב המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק הייטק חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023 , התשס"א-2001 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} egxu41m5uxgd2i9677eivg4at3i0klu 218707 218705 2024-12-05T15:50:53Z מקף־עברי 15652 218707 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כארכיטקטורה עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע" ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, 22 בנובמבר 2006 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, ענייה יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף לבאר שבע. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד בית החולים, זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע הרופאים והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, אשקלון והנגב המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק הייטק חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} 0riugjafuqgqc06xukx81yacbp6llm6 218708 218707 2024-12-05T15:52:02Z מקף־עברי 15652 218708 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כארכיטקטורה עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע" ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, 22 בנובמבר 2006 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, ענייה יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף לבאר שבע. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד בית החולים, זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע הרופאים והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, אשקלון והנגב המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק הייטק חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} mwvjlddvuebhkmcqytsenp6f324rkxc 218709 218708 2024-12-05T15:53:00Z מקף־עברי 15652 218709 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כארכיטקטורה עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע" ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר דשא, 22 בנובמבר 2006 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, ענייה יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף לבאר שבע. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד בית החולים, זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע הרופאים והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, אשקלון והנגב המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק הייטק חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} lvc591xb4ig7vjv3le612w7om5xhf5c 218710 218709 2024-12-05T15:54:09Z מקף־עברי 15652 218710 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כארכיטקטורה עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע" ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר דשא, 22 בנובמבר 2006 ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} o2dunle4kc7zs2kwhdxd4gzlaq3foex 218711 218710 2024-12-05T15:57:38Z מקף־עברי 15652 218711 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כארכיטקטורה עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע" : "בנייני הפקולטות אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים בפארק" ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר דשא ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} opc0u5z68xe45qlwvpf4ct5y2iwkihu 218712 218711 2024-12-05T16:06:53Z מקף־עברי 15652 218712 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כארכיטקטורה עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני הפקולטות אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים בפארק." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר דשא ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * ״נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] לבאר שבע והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהן הנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} 0hy2gznt9f5n4kp53wju32r2qjfsehj 218713 218712 2024-12-05T16:08:33Z מקף־עברי 15652 218713 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * ״נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] לבאר שבע והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהן הנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} t59x6uxjibcri6xxjz9j0s0gh4x5e7t 218714 218713 2024-12-05T16:19:50Z מקף־עברי 15652 הוספת ציטוט 218714 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], 2006; [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2], 2004) * "אנחנו מחליטים לאשר את התוכנית וכמובן מברכים שהגענו עד הלום" ~ דודו כהן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, על תוכנית 3/ 02/ 101/ 108 להקמת האוניברסיטה במינהל התכנון, סעיף 27 לתמליל הישיבה, 25 באוקטובר 2004 ([https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/6047998/310 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * ״נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] לבאר שבע והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהן הנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} bkpql3c6ehxo6ulsewgjqsh3go057jt 218715 218714 2024-12-05T16:21:53Z מקף־עברי 15652 218715 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], 2006; [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2], 2004) * "אנחנו מחליטים לאשר את התוכנית וכמובן מברכים שהגענו עד הלום" ~ דודו כהן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, על תוכנית 3/ 02/ 101/ 108 להקמת האוניברסיטה במינהל התכנון, סעיף 27 לתמליל הישיבה, 25 באוקטובר 2004 ([https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/6047998/310 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * ״נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] לבאר שבע והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהן הנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} j4cr74xhpchykimg6jdus4xceuov7ms 218725 218715 2024-12-05T17:34:57Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: האוניברסיטה עוד לא קמה 218715 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], 2006; [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2], 2004) * "אנחנו מחליטים לאשר את התוכנית וכמובן מברכים שהגענו עד הלום" ~ דודו כהן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, על תוכנית 3/ 02/ 101/ 108 להקמת האוניברסיטה במינהל התכנון, סעיף 27 לתמליל הישיבה, 25 באוקטובר 2004 ([https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/6047998/310 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * ״נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] לבאר שבע והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהן הנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} j4cr74xhpchykimg6jdus4xceuov7ms 218729 218725 2024-12-05T17:41:36Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 218729 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטה באשדוד, ספטמבר 2024]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} * [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב-2001]]"התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על-תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." – נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת [[הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה|להצביע]] בעד החוק הזה." ~ סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) * [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל חיים דותן במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב-2004]]"הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי-שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], 2006; [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2], 2004) * "אנחנו מחליטים לאשר את התוכנית וכמובן מברכים שהגענו עד הלום" ~ דודו כהן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, על תוכנית 3/ 02/ 101/ 108 להקמת האוניברסיטה במינהל התכנון, סעיף 27 לתמליל הישיבה, 25 באוקטובר 2004 ([https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/6047998/310 מקור]) * [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) יחיאל לסרי ויהודה חדד, 7 ביוני 2018]]"אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר" ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * ״נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] לבאר שבע והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהן הנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) * [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]]"אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} [[קטגוריה:ישראל: חינוך]] 0fewajlcak3d29yq1e018gdk4u8oqjd 218733 218729 2024-12-06T10:10:17Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 218733 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטת אשדוד, ספטמבר 2024]] [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת [[סופה לנדבר]] – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב־2001]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} * "התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על־תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." ~ נציג [[אוניברסיטת בר-אילן]], פרופסור יעקב אירם, בדיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת להצביע בעד החוק הזה." ~ חברת הכנסת [[סופה לנדבר]] בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל [[חיים דותן]] במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב־2004]] * "הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי־שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], 2006; [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2], 2004) * "אנחנו מחליטים לאשר את התוכנית וכמובן מברכים שהגענו עד הלום." ~ דודו כהן, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, על תוכנית 3/ 02/ 101/ 108 להקמת האוניברסיטה במינהל התכנון, סעיף 27 לתמליל הישיבה, 25 באוקטובר 2004 ([https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/6047998/310 מקור]) [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) [[יחיאל לסרי]] ו[[יהודה חדד]], 7 ביוני 2018]] * "אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר." ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * "נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] ל[[באר שבע]] והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]] * "אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק|היי־טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} [[קטגוריה:ישראל: חינוך]] [[קטגוריה:אשדוד]] pqxh7bzorsc4obbb3kltlguajk7hwy2 218734 218733 2024-12-06T10:10:47Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: כנהוג 218733 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עבודות בנייה להקמת הרובע המיוחד (קריית פרס) באשדוד, ספטמבר 2024 6.jpg|ממוזער|עבודות בנייה ברובע המיוחד (קריית פרס), בה מיועדת לקום אוניברסיטת אשדוד, ספטמבר 2024]] [[קובץ:PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg|ממוזער|חברת הכנסת [[סופה לנדבר]] – יזמה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד ב־2001]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} * "התפתחותה המהירה של [[אשדוד]] והפיכתה ל[[עיר]] מרכזית באזור הדרום מחייבים את המדינה לתת מענה ראוי לסוגיית ההשכלה הגבוהה. העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של [[עלייה לארץ ישראל|עולים חדשים]]. הגידול האמור יצר ביקוש גבוה להשכלה על־תיכונית בסביבת אשדוד, הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת [[השכלה]] אקדמית. הקמתה של [[אוניברסיטה]] באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע [[הגירה]] שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. מיותר לציין שמגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל." ~ דברי הסבר, הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, הוגשה ביוזמת [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[סופה לנדבר]] * "ידוע שכל עיר ב[[ישראל]] שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה [[יוזמה]] של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש ב[[נתניה]]. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד." ~ נציג [[אוניברסיטת בר-אילן]], פרופסור יעקב אירם, בדיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Education/Pages/CommitteeProtocols.aspx?ItemID=2061591 מקור]) * "העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום [[מצוקה]] של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת להצביע בעד החוק הזה." ~ חברת הכנסת [[סופה לנדבר]] בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג [[לימור לבנת]], להצעת החוק שלה בדבר הקמת אוניברסיטה באשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה, דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001 ([https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=171278#:~:text=07/11/2001%20%2D%20%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%2D%20%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%94 מקור]) [[קובץ:אדריכל חיים דותן במשרדו, נובמבר 2007.jpg|ממוזער|האדריכל [[חיים דותן]] במשרדו, 2007 – ברקע, אוניברסיטת אשדוד כפי שתכנן אותה ב־2004]] * "הסלע הזה צריך לתפקד כ[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] עם חדרים, מעבדות ובתי־שימוש, אבל צריך להיות עם נשמה. בניינים לא צריכים להיות פסלים היוצרים רעש ויזואלי, אלא לשלב את הטבע." : "בנייני ה[[פקולטה|פקולטות]] אינם קופסאות ארכיטקטוניות בנות שמונה קומות, הבניינים הינם מבנים אורגנים בעלי קווים רכים המשתלבים ב[[פארק]]." ~ האדריכל [[חיים דותן]], על תכנונו לקמפוס, שמבניו תוכננו להיראות כסלעים על כר [[דשא]] ([https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000155132 מקור 1], 2006; [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=806685 מקור 2], 2004) * "אנחנו מחליטים לאשר את התוכנית וכמובן מברכים שהגענו עד הלום." ~ דודו כהן, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, על תוכנית 3/ 02/ 101/ 108 להקמת האוניברסיטה במינהל התכנון, סעיף 27 לתמליל הישיבה, 25 באוקטובר 2004 ([https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/6047998/310 מקור]) [[קובץ:הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד, 7.6.2018.jpg|ממוזער|הנחת אבן פינה לקריה האקדמית באשדוד – גוזרים את הסרט האדום (מימין לשמאל) [[יחיאל לסרי]] ו[[יהודה חדד]], 7 ביוני 2018]] * "אנו היום עושים היסטוריה. אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' [יהודה] חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך [[תודה]]. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר." ~ [[יחיאל לסרי]], ראש עיריית אשדוד, בטקס הנחת אבן הפינה למוסד, 7 ביוני 2018 ([https://www.ashdod.muni.il/he-il/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/2018/6/%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99/ מקור]) * "נכון להיום אין אוניברסיטה בין [[רמת גן]] ל[[באר שבע]] והשאלה היא איך מקימים את אוניברסיטת אשדוד או את מכללת אשדוד בשלב ראשון. להקים קריה מסניפים של מכללות אחרות לא יביא את הבשורה. צריכים קמפוס עם עם מעונות, חי ותוסס, פעיל ומפעיל. פקולטות לאומנויות, למדעי החברה ולמדעי הרוח מסוגלות להרים את קרנה של העיר, עם כל הכבוד למשפטים ולהנדסה, ויש כבוד. זו גם גם הדרך לשמר בעיר את בנותיה ובניה המוצלחים שבדרך כלל יוצאים ללמוד בעיר אחרת ולבסוף גם משתקעים בה. כמו כל התחלה, כדאי להניח אבן פינה ותוכנית עבודה ולצאת לדרך." ~ [[סמי שלום שטרית]], ‏10 בדצמבר 2021 ([https://user-oqw6j7d.cld.bz/shdvd-10-12-21/12/ מקור]) [[קובץ:זאב אלקין בירושלים.jpg|ממוזער|זאב אלקין]] * "אשדוד היא העיר הגדולה במחוז הדרום, והעיר השישית בגודלה בישראל. היא מהווה מוקד משיכה תעסוקתי בעקבות הנמל השוכן בה, ונמצאת במיקום אסטרטגי בין המרכז לדרום הארץ. למרות זאת, אין כיום באשדוד אוניברסיטה. הקמה של אוניברסיטה כזו, לאור גודלה המשמעותי של העיר, תהיה בעלת השפעה מכרעת על התפתחותה העתידית של העיר אשדוד ותהווה אבן שואבת לסטודנטים וצעירים. כיום אין באשדוד מענה אקדמאי לשורה של מקצועות ותחומי לימוד אקדמאיים, והצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה בהם נאלצים לפנות לאוניברסיטאות מחוץ לעיר. בעקבות זאת, אשדוד סובלת מתופעה מתמשכת של הגירה שלילית של צעירים, כך שאוכלוסיית העיר הולכת ונעשית מבוגרת יותר, [[עוני|ענייה]] יותר ומשכילה פחות. באשדוד אף קם בית חולים אוניברסיטאי, שהיום מסונף ל[[באר שבע]]. מן הנכון והראוי שבאשדוד תהיה אוניברסיטה לצד [[בית חולים|בית החולים]], זאת במיוחד עקב הצורך של מדינת ישראל בהגדלת היצע ה[[רופא|רופאים]] והמטפלים במקצועות הפרה רפואיים והקמת אוניברסיטה באשדוד תסייע במתן מענה לצורך זה. אוניברסיטה באשדוד תיתן מענה הולם לכל אזור השפלה, אשדוד, [[אשקלון]] ו[[הנגב]] המערבי, שמונה מעל 800,000 תושבים. הקמת האוניברסיטה צפויה להביא לפריחה אקדמאית, מחקרית ויזמית בעיר. זאת לצד פארק [[היי-טק|היי־טק]] חדשני ורחב ממדים שנבנה בימים אלו סמוך לשטח של האוניברסיטה המיועדת." ~ דברי הסבר, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, הוגשה על ידי חבר הכנסת [[זאב אלקין]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אוניברסיטת אשדוד}} [[קטגוריה:ישראל: חינוך]] [[קטגוריה:אשדוד]] pqxh7bzorsc4obbb3kltlguajk7hwy2 1 27983 218716 2024-12-05T16:23:04Z מקף־עברי 15652 /* נכתב */ פסקה חדשה 218716 wikitext text/x-wiki == נכתב == נכתב במסגרת פעילות [[w:פורטל:אשדוד|'''פורטל אשדוד''']] בוויקיפדיה העברית. {{חיוך}} [[משתמש:מקף־עברי|מקף־עברי]] - [[שיחת משתמש:מקף־עברי|שיחה]] 18:23, 5 בדצמבר 2024 (IST) pm6xbjliu0bqv9dplbaj29c5dadnpl0 218727 218716 2024-12-05T17:34:57Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[שיחה:אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[שיחה:התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: האוניברסיטה עוד לא קמה 218716 wikitext text/x-wiki == נכתב == נכתב במסגרת פעילות [[w:פורטל:אשדוד|'''פורטל אשדוד''']] בוויקיפדיה העברית. {{חיוך}} [[משתמש:מקף־עברי|מקף־עברי]] - [[שיחת משתמש:מקף־עברי|שיחה]] 18:23, 5 בדצמבר 2024 (IST) pm6xbjliu0bqv9dplbaj29c5dadnpl0 218736 218727 2024-12-06T10:10:48Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[שיחה:התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[שיחה:התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: כנהוג 218716 wikitext text/x-wiki == נכתב == נכתב במסגרת פעילות [[w:פורטל:אשדוד|'''פורטל אשדוד''']] בוויקיפדיה העברית. {{חיוך}} [[משתמש:מקף־עברי|מקף־עברי]] - [[שיחת משתמש:מקף־עברי|שיחה]] 18:23, 5 בדצמבר 2024 (IST) pm6xbjliu0bqv9dplbaj29c5dadnpl0 0 27984 218726 2024-12-05T17:34:57Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: האוניברסיטה עוד לא קמה 218726 wikitext text/x-wiki #הפניה [[התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] hm5uyidoqyhizb1zstx9b4gej60uuiv 218738 218726 2024-12-06T10:11:25Z דולב 835 תיקון הפניה כפולה 218738 wikitext text/x-wiki #הפניה [[התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] 3ttcse4av0ioxjnvagumm13icjuin59 1 27985 218728 2024-12-05T17:34:57Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[שיחה:אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[שיחה:התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: האוניברסיטה עוד לא קמה 218728 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] 5f3sq0lujot46q6ow7f1fqf8lwcxwp6 0 27986 218732 2024-12-05T21:15:06Z 2A05:BB80:3A:94E8:2012:3C83:7D1:22F0 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Athens Olympic Basketball Court 1.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ההיכל האולימפי (אתונה)}} * "למרות הגישה הבריאה של חריטאטוס וחבריו, קשה להתעלם מהקרחות הגדולות שנצפו ביציעי האולם האולימפי באתונה לאורך העונה." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם האולימפי בא..." 218732 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Athens Olympic Basketball Court 1.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ההיכל האולימפי (אתונה)}} * "למרות הגישה הבריאה של חריטאטוס וחבריו, קשה להתעלם מהקרחות הגדולות שנצפו ביציעי האולם האולימפי באתונה לאורך העונה." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם האולימפי באתונה זכה לארח לא מעט אירועים גדולים, אבל ספק אם היה מרגש וסנטימנטלי כמו זה שנערך בו הערב (א'). פנאתינייקוס נפרדה מגדול סמליה בכל הזמנים, פראג'יסקוס אלוורטיס." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם מדהים בגודלו וביופיו, כל מתחמי האירוויזיון נמצאים תחת קורת גג אחת והבמה היא אחת המשוכללות שראיתי." ~ [[יצחק זוננשיין]] * "אחרי שבוע עמוס בחזרות ובראיונות יכולים סופסוף 23 המועמדים בתחרות חצי הגמר של האירוויזיון לנשום לרווחה. דקות ספורות אחר חצות הוכרזה אמש רשימת עשרת השירים שיתברגו בתחרות הגמר שתיערך במוצאי שבת הקרוב באצטדיון האולימפי באתונה." ~ [[מרב יודילוביץ']] 5fr30xv7zzeun8eilmc59ylsxejknf6 218740 218732 2024-12-06T10:37:06Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריות 218740 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Athens Olympic Basketball Court 1.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ההיכל האולימפי (אתונה)}} * "למרות הגישה הבריאה של חריטאטוס וחבריו, קשה להתעלם מהקרחות הגדולות שנצפו ביציעי האולם האולימפי ב[[אתונה]] לאורך העונה." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם האולימפי באתונה זכה לארח לא מעט אירועים גדולים, אבל ספק אם היה מרגש וסנטימנטלי כמו זה שנערך בו הערב (א'). [[w:פנאתינאיקוס (כדורסל)|פנאתינאיקוס]] נפרדה מגדול סמליה בכל הזמנים, פראג'יסקוס אלוורטיס." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם מדהים בגודלו וביופיו, כל מתחמי ה[[אירוויזיון]] נמצאים תחת קורת גג אחת והבמה היא אחת המשוכללות שראיתי." ~ [[יצחק זוננשיין]] * "אחרי שבוע עמוס בחזרות ובראיונות יכולים סופסוף 23 המועמדים בתחרות חצי הגמר של האירוויזיון לנשום לרווחה. דקות ספורות אחר חצות הוכרזה אמש רשימת עשרת השירים שיתברגו בתחרות הגמר שתיערך במוצאי שבת הקרוב באצטדיון האולימפי באתונה." ~ [[מרב יודילוביץ']] [[קטגוריה:אצטדיונים ומתקני ספורט]] [[קטגוריה:יוון]] 2momqxvd7sz1k0x5uvxyo8mc3uf6bot 218743 218740 2024-12-06T11:05:23Z 2A05:BB80:3A:170A:ECCA:F7F5:87B1:CBD3 218743 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Athens Olympic Basketball Court 1.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ההיכל האולימפי (אתונה)}} * "למרות הגישה הבריאה של חריטאטוס וחבריו, קשה להתעלם מהקרחות הגדולות שנצפו ביציעי האולם האולימפי ב[[אתונה]] לאורך העונה." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם האולימפי באתונה זכה לארח לא מעט אירועים גדולים, אבל ספק אם היה מרגש וסנטימנטלי כמו זה שנערך בו הערב (א'). [[w:פנאתינאיקוס (כדורסל)|פנאתינאיקוס]] נפרדה מגדול סמליה בכל הזמנים, פראג'יסקוס אלוורטיס." ~ [[W:אהרל'ה ויסברג|אהרל'ה ויסברג]] * "האולם מדהים בגודלו וביופיו, כל מתחמי ה[[אירוויזיון]] נמצאים תחת קורת גג אחת והבמה היא אחת המשוכללות שראיתי." ~ [[יצחק זוננשיין]] * "אחרי שבוע עמוס בחזרות ובראיונות יכולים סופסוף 23 המועמדים בתחרות חצי הגמר של האירוויזיון לנשום לרווחה. דקות ספורות אחר חצות הוכרזה אמש רשימת עשרת השירים שיתברגו בתחרות הגמר שתיערך במוצאי שבת הקרוב באצטדיון האולימפי באתונה." ~ [[מרב יודילוביץ']] [[קטגוריה:אצטדיונים ומתקני ספורט]] [[קטגוריה:אתונה]] 1bkjadecbl78ialjvc5pmqhhy9dh2hh 0 27987 218735 2024-12-06T10:10:48Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: כנהוג 218735 wikitext text/x-wiki #הפניה [[התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] 3ttcse4av0ioxjnvagumm13icjuin59 1 27988 218737 2024-12-06T10:10:48Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[שיחה:התכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] לשם [[שיחה:התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]]: כנהוג 218737 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:התוכנית להקמת אוניברסיטת אשדוד]] s1stjucztj37xscwaw1x2kd7i5xlu5n 14 27989 218741 2024-12-06T11:04:31Z 2A05:BB80:3A:170A:ECCA:F7F5:87B1:CBD3 יצירת דף עם התוכן " [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:יוון]]" 218741 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:יוון]] 8g4xlqb9h5vn3o979kkpl83j136spm3