ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.43.0-wmf.2 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 4 34 2853134 2852695 2024-04-25T20:20:52Z MediaWiki message delivery 8143 /* הצביעו עכשיו לבחירת חברי ועדת התיאום (U4C) הראשונה */ פסקה חדשה wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == ביאור:עץ חיים == מתייג את {{א|Nahum}} ואת {{א|Yairrokah}}. אני שמח על התרומה למרחב זה. אבל יש כאן בעיה. לא מדובר במהדורה מבוארת של העץ חיים אלא סוג של "הערות" על הספר. אינו באמת עונה לייעוד של המרחב. מדובר בסוג של ספר חדש ופירוש חדש מלוקט מתוך ספרים אחרים. לשיקול דעת כל הקהילה - איך רוצים להתקדם עם זה. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:46, 13 ביוני 2023 (IDT) :{{א|Yairrokah}}, אני ממשיך כאן את השיחה שפתח כבודו בדף השיחה שלי - כך שכל הקהילה יכולים להצטרף לנושא. ברצוני להסביר יותר. ויקיטקסט נועדה להיות מאגר מידע של טקסטים מודפסים בלבד. לא במה של חידושים והערות אישיות (יהיו חשובים ככל שיהיו). מה שאנחנו כן עשינו במרחב ה"ביאור" (כגון למשל [[ביאור:משנה]], [[ביאור:בראשית א א]], וכדומה) הוא להציג את הטקסט המקורי של הספר עם יתר הרחבה וביאורים של הטקסט עצמו. דא עקא, החומר שאתה מעלה אינו מציג את הטקסט עצמו אלא רק מהווה "סיכומים" של הפרקים בעץ החיים. כך שבין כך ובין כך - אין מקומם תחת השם של [[ביאור:עץ חיים]]. : אולי יש מקום ליצור שם חדש כגון [[ביאור:עץ חיים - סיכומים]].... אינני יודע... לענין זה אשמח לשמוע את דעת הקהילה בעניין. אבל לענ"ד - מה שבטוח - אין מקומם של הסיכומים האלו בדפים שהם נמצאים כרגע אלא הם אמורים להציג את הטקסט עצמו של כל פרק בעץ חיים, מילה במילה, ורק לאחר מכן תוספת ביאורים או הערות על הטקסט.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:13, 14 ביוני 2023 (IDT) :אני מעתיק לכאן מדף [[שיחת משתמש:Roxette5]]: ::שלום לך ר' דניאל בעניין מה שהעלתה שכדאי יותר שביאור עץ חיים יהיה הערות ולא ביאורים. וגם ראיתי שתרומתך כאן למרחב ויקיוטקסט לא תסולה בפז לכן העריך את התייחסותך להצעתי. כיון שהמתכונת שעלת כבר הייתה בשם ביאור עץ חיים ורוב התוכן שכבר נכנס עונה להגדרה של ביאור [כמו שאתה מבין יש אצלי בס"ד עדיין חומר רק להכניס] הייתי מבקש שתשאיר את המוכנס על מתכונתו. מה שלא סותר ליצור תבנית נוספת לטובת הערות בעץ חיים שתיקרא "הערות: בעץ חיים" אודה לך על התייחסותך ::בנוסף רציתי לשאול הכנסתי ביאור לשער מטי ולא מטי והוא נמחק. משער שזה נמחק בגלל זכויות יוצרים כיון שחוברת מטי ולא מטי נמצאת כחוברת גם בהיברו בוקס וגם באוצר החכמה. שאלתי כיון שמדובר בחוברת שלי בס"ד הרי שאין בזה הפרה של זכויות [הזכויות של בורא עולם ולהפך מחפש כיצד להמשיך ולפרסם לטובת הכלל יותר] כיצד ניתן להחזיר את מה שהוכנס ללא חשש שיימחק? אודה לך אם תוכל לעזור לי בפתרון עם ניסיונך יאיר Yairrokah (שיחה) 11:57, 14 ביוני 2023 (IDT) :::אני חושב שיש כאן קצת אי הבנה למה שכתבתי. כרגע אינני יכול להקליד הרבה. אשתדל הערב או מישהו אחר יסביר. חזק וברוך על כל תרומתך. Roxette5 (שיחה) 13:24, 14 ביוני 2023 (IDT) :--סוף העברה-- ::אני אשמח אם יאיר רוקח ישתתף בדיון כאן. לגבי הדף שנמחק בעניין "מטי ולא מטי", ייתכן והדבר נבע מכך שהוא תרם את הדף בצורה אנונימית ולא מתוך החשבון שלו. גם התרומות שלו למה שהוא מכנה ביאור לספר עץ חיים הועלו לא מתוך החשבון, דבר שמקשה על התקשורת שלנו אתו. ::לגופו של עניין, אינני מתמצא מספיק בנושא ובחומר המדובר ולכן אני סומך כאן על [[משתמש:Roxette5]]. אם אתה סבור שעדיף להעביר לשם אחר כדוגמת [[ביאור: יאיר חיים - הערות על עץ חיים]], זה לשיקולך. אם לדעתך אין מנוס ממחיקת החומר, יש לפתוח על זה הצבעת מחיקה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:30, 14 ביוני 2023 (IDT) :::אינני חושב שראוי לתת שם לדף אשר כולל שם של המשתמש - כי בסופו של דבר אנשים אחרים גם מותר להם לבוא ולהוסיף. אני רק חושב שיש מקום לדון ולקחת הצבעה להעביר את החומר אל '''[[ביאור:עץ חיים - סיכומים]]'''. האם אנו רוצים ליצור תקדים כזו של "סיכומים" על טקסטים מודפסים. לכאורה גם זה נגד הייעוד של ויקיטקסט... אני עוד אין לי החלטה סופית בעניין... במיוחד שאני חושב שהחומר הוא דבר חשוב ויקר. אני יודע כבר ש[[משתמש:Dovi]] יהיה בעד זה {{חיוך}}, אז השאלה היא באשר לדעתם של אחרים - האם יש לאפשר את זה במסגרת "סיכומים" של העץ חיים או לא? דעתכם? מתייג {{א|Shalomori123}}, ואת {{א|Neriah}}, ועוד ועוד אנשים שפעילים כאן מוזמנים להביע את דעתם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:53, 14 ביוני 2023 (IDT) :::עוד אפשרות היא -- אם לא רוצים ליצור מרחב של "סיכומים" -- אז לאפשר לשמתמש יאיר רוקח להעביר את המיזם אל מרחב האישי תחת השם משתמש שלו... כך גם באולי אם בעתיד הדבר כן יהפוך לחומר מודפס יהיה לו אפשרות להעביר את זה אל המרחב הראשי...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:58, 14 ביוני 2023 (IDT) ::::אני הבנתי שהשם "יאיר חיים" הוא השם שהמחבר נתן לספרו. אם זה לא כך, צריך לשאול אותו איזה שם הוא רוצה לתת לספר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:37, 15 ביוני 2023 (IDT) :::::לא הבנתי מספיק מה ההבדל בין ביאור זה לביאורים אחרים? תוכל לתת דוגמה או להפנות למיקום שבו זה יהיה ניכר. אני עוד לא בקיא בספרות הסוד אז קצת קשה לי להבין בלי קשר איך צריך להיראות ביאור לספר עץ חיים. אם אני מבין נכון אז כל ביאור שכולל הערות מסוימות או פירוט על הטקסט הוא בסדר בגלל עומקם של הדברים וחוסר היכולת לבאר מילה במילה. תקן אותי אם אני טועה.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 23:10, 15 ביוני 2023 (IDT) ::::::החומר בתוך הדפים של ביאורים אינו מכיל כלל את הטקסט של ספר עץ חיים. זה רק סיכום. תשווה [[ביאור:עץ חיים-שער ה-פרק ז]] מול [[עץ חיים/שער ה/פרק ז]].--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:42, 16 ביוני 2023 (IDT) :שלום לך דניאל כיון שתחילת כניסתו של ביאור עץ חיים למרחב בויקיטקסט אז נראה לי שאכן בהגדרה שייכנסו ביאורים על העץ חיים. כי אם הכוונה היא לכתוב סוג של הערות על העץ חיים הרי שהשם היה צריך להיות הערות בעץ חיים. :בכל מקרה מניח שאתה וותיק ובקיא ממני (נכנסתי לדף שלך וראיתי את תרומתך שלא תסולה בפז למרחב ויקיטקסט) הצעתי להשאיר את הביאור על מתכונתו על מנת שכל מי שיש לו מה לתת יוכל לתת שם וגם ניתן להוסיף גירסה נוספת כהצעתך שתקרא הערות בעץ חיים כספר נוסף מקווה שתסכים איתי (יש אצלי בע"ה הרבה להוסיף למה שכבר הוכנס במתכונת הנוכחית. :בנוסף רציתי לשאול הכנסתי ביאור לשער מטי ולא מטי והוא נמחק. משער שזה נמחק בגלל זכויות יוצרים כיון שחוברת מטי ולא מטי נמצאת כחוברת גם בהיברו בוקס וגם באוצר החכמה. שאלתי כיון שמדובר בחוברת שלי בס"ד הרי שאין בזה הפרה של זכויות [הזכויות של בורא עולם ולהפך מחפש כיצד להמשיך ולפרסם לטובת הכלל יותר] כיצד ניתן להחזיר את מה שהוכנס ללא חשש שיימחק? :אודה לך אם תוכל להתייחס יאיר [[משתמש:Yairrokah|Yairrokah]] ([[שיחת משתמש:Yairrokah|שיחה]]) 07:24, 16 ביוני 2023 (IDT) ::שלום למשתתפי הדיון בעניין ביאור: עץ חיים אינני חושב שהצגת החומר שהוכנס על ידי לביאור ראוי לכינוי - סיכום, מניח שכל מי שיקרא קצת בעיון את הדברים יראה שמדובר בביאור לכל דבר ולא בסיכום. מה שאולי גורם לתחושה שמדובר בסיכום נראה לי שזה בגלל שאין ציטוטים של העץ חיים עצמו. הסיבה שאין ציטוטים מהעץ עצמו זה כיון שהביאור מנסה לשמור על קו אחיד לאורך הפרק ולא להפוך אותו לפרשנות של משפטים בודדים, כיון שאופי העץ חיים הוא כזה שלא מחולק לפסוקים, אלא יותר לנושאים. בכל אופן אקבל את ההערה ואשתדל להכניס את החומר בקטעים לפי נושאים כאשר כל קטע של ביאור כולל גם את הציטוט מהפרק. ::בנוסף מבין שצריך למחוק מהדפים את השם יאיר חיים שהרי כל משתמש יכול להיכנס ולשנות ואשתדל לעשות זאת. [[משתמש:Yairrokah|Yairrokah]] ([[שיחת משתמש:Yairrokah|שיחה]]) 07:37, 16 ביוני 2023 (IDT) :::שלב ראשון מחקתי את השם יאיר חיים מתוך הביאור, לגבי השלב השני אשתדל במהלך השבועיים שלוש הקרובים להכניס פרק או שניים במתכונת שהצעתי שבה נוסיף ציטוטים מלשונו הקדוש של מהרח"ו בעץ חיים לפני הביאור [נקרא לזה מתכונת ב']. ולאחר בדיקת העורכים כאן את הפרקים הנ"ל מול הפרקים שהוכנסו במתכונת הנוכחית [נקרא לזה מתכונת א'] שלה כאמור יש יתרון לדעתי בכך שהיא שומרת על הרצף של הנושא לפי חלוקת הפרקים המקורית של מהרח"ו. תוכלי לומר לי כיצד ואם להמשיך. [[משתמש:Yairrokah|Yairrokah]] ([[שיחת משתמש:Yairrokah|שיחה]]) 09:29, 16 ביוני 2023 (IDT) {{א|Yairrokah}} - לא ידוע לי שאף אחד מחק את הדף "מטי ולא מטי"... לא יודע להסביר למה זה נמחק. אני אישית בדיעה שיש לנו ליצור לך תחת דף המשתמש שלך את הפרויקט בשם "יאיר חיים". יהיה בדף כזה [[משתמש:Yairrokah/יאיר חיים]]. שם תוכל לשמור על כל החומר שלך - עד אשר תביא את הדברים לידי הדפוס ואז ניתן יהיה להציג אותו כאן דף [[יאיר חיים]].--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:15, 16 ביוני 2023 (IDT) :[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], האם העניין נפתר? מהדיון פה לא לגמרי ברור לי מה השמות של הפדים הנידונים המקוריים – האם כולם עברו ל[[משתמש:Yairrokah/יאיר חיים]]? [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 14:34, 28 במרץ 2024 (IST) ::ההמלצה שלי לא התקבלה. כל התרומות של משתמש YAIRROKAH הינם תחת המרחב של "ביאור:עץ חיים". [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:59, 30 במרץ 2024 (IDT) == דיווח באג ב[[פקודת מס הכנסה]] == {{דווח בפבריקטור|275319}} שלום לכולם, פתוח בפבריקטור כבר יותר משנה באג על הכללת תבניות בוויקיטקסט העברי. מכיוון שכל אות עברית תוספת שני בתים, אנחנו מגיעים לגבול העליון של פריסת תבניות בחצי הגודל לעומת טקסט לטיני מקביל. גודל הטקסט המוכלל של הפקודה לאחר פריסת תבניות עובר את המקסימום של 2048Kb, ולכן התצוגה נקטעת. העלאתי את הדחיפות של הבאג לגבוהה, אבל אני צריך עוד דחיפה מהקהילה כדי לקדם את הטיפול בבאג תודה רבה! ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:43, 15 ביוני 2023 (IDT) :זה לא תקלה רק בפקודת מס הכנסה אלא בכל הדפים שבהם ההכללה גדולה מדי. תכל'ס איך אפשר לעזור? [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • כ"ו בסיוון ה'תשפ"ג • 14:50, 15 ביוני 2023 (IDT) ::: הכי טוב להתייחס לבאג בעמוד הדיווח. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:15, 15 ביוני 2023 (IDT) ::::התייחסתי שם. למי שלא רגיל לפבריקטור, פשוט נכנסים בקישור למעלה, מזדהים דרך החשבון בוויקיטקסט, ומתייחסים למטה בסוף הדיון. אגב, בינינו לבין עצמנו, איזה סרבול קפקאי יש ב[[פקודת מס הכנסה]]!! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:43, 15 ביוני 2023 (IDT) :::::בהחלט באג מעצבן מאוד שמופיע בהמון דפים כאן. אך מה יכול להיות הפתרון לבעיה? להחליף קידוד בכל אתרי מדיה ויקי? (לא סביר שזה יקרה) להגדיל את כמות התווים האפשרית להכללה? (הלוואי אבל לא חושב שזה יכול לקרות אם זה לא קרה עד עכשיו) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 23:14, 15 ביוני 2023 (IDT) ::::::הפתרון שהוצע שם הוא להגביל לפי מספר תווים מוכללים במקום גודל בבתים. תמוה למה לא מיישמים פתרון כה פשוט. ::::::[[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]] קהילת הפיתוח סגורה או שכל אחד יכול להצטרף ולתקן את הקוד? [[משתמש:מקצועי|מקצועי]] ([[שיחת משתמש:מקצועי|שיחה]]) 12:22, 1 בינואר 2024 (IST) :::::::[[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]], [[משתמש:עמד|עמד]], [[משתמש:Dovi|Dovi]], [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], [[משתמש:מקצועי|מקצועי]], אני רואה שהבאג עוד נמצא שם. האם יש דרך לקדם את פתרונו בפבריקטור? או אולי דרך לפתור אותו במסגרת ויקיטקסט (אולי ליצור כמה תבניות שיכילו את תוכן הפקודה, ואז הדף [[פקודת מס הכנסה]] יכיל את אותן תבניות במקום את תוכן הפקודה עצמו? התצוגה תהיה זהה כמובן)? [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 14:38, 28 במרץ 2024 (IST) ::::::::אני פסימי בהקשר הבאג הזה. אולי כשמיזמים נוספים יתלוננו על הבעיה היא תתוקן, בהקשר הזה אני דווקא חושב שזה יהיה בלתי נמנע בעוד כמה שנים, כי האינטרנט כל הזמן הולך לכיוון של הגדלת כמויות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 14:43, 28 במרץ 2024 (IST) ::::::::לא מבין בפבריקטור. יכול להיות שיש דרך לפתור את הבעיה במסגרת ויקיטקסט, אבל למיטב הבנתי ההצעה שלך לא פותרת את הבעיה (הבעיה היא שהטקסט המוכלל חורג מהמשקל המותר, ולא שהקוד מקור של הדף חורג מהמשקל המותר). [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 14:44, 28 במרץ 2024 (IST) :::::::::אני כנראה לא מבין למה בדיוק מתרחש הבאג; בכל מקרה, זה נראה רע – אולי לפחות ניצור לדפים כאלה תבנית שתוכנה "דף זה מכיל מלל רב במיוחד, לכן ייתכנו כשלים בתצוגה". [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 14:47, 28 במרץ 2024 (IST) :: לא ניתן לפתור את הבאג על ידי חלוקת החוק לחלקים, כי ההכללה של כל החלקים יחדיו תגיע לאותו הגבול. הדרך היחידה לפתור את הבאג היא לנדנד מספיק פעמים בפאבריקטור, עד שזה יטופל. זה תקוע כי יש החברה של מדיהויקי לא ששים לגדיל את הגבול העליון לכולם. לדעתי הפתרון הוא לאפשר שינוי של גבול עליון לכל אתר בנפרד ולא באופן גלובלי. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:51, 28 במרץ 2024 (IST) :::אני פונה לעמותת ויקימדיה ישראל, אולי הבקשות שלהם יהיו יותר אפקטיביות. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 14:58, 28 במרץ 2024 (IST) == התבניות של גמטריאות הפסיקו לעבוד באתר :( == אינני יודע מהו מקור הבעיה. או שאחד המשתמשים ביצעו שינויים בתבניות של תשתית של תבניות הגימטריאות, או שאתר ויקי ביצעו שינויים במערכת הפנימית... בכל אופן - נכון לעכשיו לפחות אצלי במחשב - התבניות של {{תב|גמט}} ו{{תב|גמט דגש}} לא עובדים יותר ולא מיצגים את הגימטריאות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:31, 15 ביולי 2023 (IDT) : היי. התבניות הפסיקו לעבוד ב-22 ביוני, עקב הורדת ספריית tipsy מהשירות. הן לא תחזורנה יותר לעבוד במתכונת הזאת, ואולי צריך לחשוב על מימוש חלופי. אני מציע לדבר עם קיפודנחש ועם Guycn2 בנושא. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 22:58, 15 ביולי 2023 (IDT) ::לפני חודשיים בדיוק מישהו מחק את הקוד של זה מ[[מדיה ויקי:Common.js]].. אני רואה ש{{תב|ב}} עדיין עובדת, אז אולי אפשר להעביר לשיטה שלה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 02:26, 16 ביולי 2023 (IDT) ::איזה הפסד!! מתייג {{א|קיפודנחש}} - בתקווה שיש לו עצות……__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:50, 16 ביולי 2023 (IDT) נסו להוסיף ל[[מדיה ויקי:Common.js]] את הקטע הבא: <syntaxhighlight lang="javascript" class="mw-collapsed mw-collapsible"> /* תבנית גימטריה - נכתבה ע"י קיפודנחש */ "use strict" $(function() { if ($('.gim-calc, .gim-product .gim-factor').length) { var gimvals = {'א': 1, 'ב': 2, 'ג': 3, 'ד': 4, 'ה': 5, 'ו': 6, 'ז': 7, 'ח': 8, 'ט': 9, 'י': 10, 'כ': 20, 'ך': 20, 'ל': 30, 'מ': 40, 'ם': 40, 'נ': 50, 'ן': 50, 'ס': 60, 'ע': 70, 'פ': 80, 'ף': 80, 'צ': 90, 'ץ': 90, 'ק': 100, 'ר': 200, 'ש': 300, 'ת': 400}, smallgimvals={'א':1,'ב':2,'ג':3,'ד':4,'ה':5,'ו':6,'ז':7,'ח':8,'ט':9,'י':1,'כ':2,'ך':2,'ל':3,'מ':4,'ם':4, 'נ':5,'ן':5,'ס':6,'ע':7,'פ':8,'ף':8,'צ':9,'ץ':9,'ק':1,'ר':2,'ש':3,'ת':4}; function gimatria(str, small) { var tar = str.split(''), sum = 0; for (var ind in tar) sum += (small ? (smallgimvals[tar[ind]] || 0) : (gimvals[tar[ind]] || 0)); return sum; } function trim(str) { return str.substr(0, 100) + (str.length > 100 ? '...' : ''); } function title(element) { var $this = $(element), product = $this.hasClass('gim-factor'), is_smallgim = $this.hasClass('smallgim'); if (product) { var factors = $this.closest('.gim-product').find('.gim-factor'), prod = 1, desc = [], glue = ' בגימטריה כפול '; factors.each(function() { var t = $this.text(), fact = gimatria(t, false), t = t + ' (' + fact + ')'; prod *= fact; desc.push(t); }); return ('הערך של' + desc.join(glue) + 'בגימטריה הוא: ' + prod ); } else { var str = $this.text(); return ( 'הערך של ' + trim(str) +' בגימטריה' +(is_smallgim? ' קטנה ': ' ' ) + 'הוא: ' + gimatria(str, is_smallgim) ); } } $('.gim-calc, .gim-product .gim-factor').each(function(_, element) { $(element).attr('title', title(element)); }); } }); </syntaxhighlight> <br/> בהצלחה! [[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] ([[שיחת משתמש:קיפודנחש|שיחה]]) 07:12, 17 ביולי 2023 (IDT) ::: אני מתייג את {{א|Shalomori123}} - אני אישית חושש מלגעת בדפים אלו. {{א|קיפודנחש}} - תבורך משמים על כל ההשקעה שלך. אני אסיר תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:32, 17 ביולי 2023 (IDT) ::::אני לא יכול לערוך את הדף כי צריך להיות עורך ממשק, באמת חשבתי לבקש את ההרשאה הזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 21:46, 17 ביולי 2023 (IDT) :::::בינתיים, מתייג את {{א|Fuzzy}}, {{א|Neriah}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 21:47, 17 ביולי 2023 (IDT) ::::::אוסיף את הקוד בלי נדר מחר בצהרים (בחשבון "Neriah" {{מונחון|מופעל אימות דו שלבי|המדיניות הגלובלית מחייבת חשבונות בעלי הרשאת עורך ממשק להפעיל אימות דו שלבי}}, ולכן אין לי אופציה להכנס אליו עכשיו). סליחה! [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 22:43, 17 ביולי 2023 (IDT) ::::::האם הקוד באמת צריך להיות במדיה-ויקי הכללי? או שאולי אפשר ליישם את זה ביחידת לואה עצמאית? (אני לא מבין בזה ולכן אני שואל). בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:47, 17 ביולי 2023 (IDT) :::::::במקור זה היה בדף מדיה ויקי הכללי, ובעקבות הסרת אחת הספריות מהשרת הקוד נמחק ([[מיוחד:הבדלים/2757889]]), כך שלא נראה לי שיש בעיה להחזיר את המצב שהיה. אם מישהו מבין מספיק טוב ביחידות, ויש לו כוח לדאוג לזה (אם זה בכלל אפשרי), יהיה נחמד שיסכים לדאוג לזה. בכל מקרה, כל עוד אין פתרון אחר נשאיר את המצב שהיה. [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 22:58, 17 ביולי 2023 (IDT) ::::::::{{בוצע}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:19, 18 ביולי 2023 (IDT) :אני רואה. העיצוב אינו אידיאלי כמו שהיה לפני כן, כאשר המילה לגמטריה הייתה מודגשת. אבל עדיף מכלום... רק שעדיין יש בעיה אצל השימוש בתבנית {{תב|מכפלת גימטריה}}. לפני מה שאני רואה - בהכפלת של למשל ב' פעמים ט"ו - התבנית נותנת מכפלת של ב' פעמים ב' כאשר מעבירים עכבר על ה'''ב'''', ובדומה נותן ט"ו פעמים ט"ו כאשר מעבירים עכבר על '''טו'''. ראו למשל כאן {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|ט"ו}}. :אפשר לתקן גם את זה?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:14, 19 ביולי 2023 (IDT) :ממה שהבנתי מכאן https://phabricator.wikimedia.org/T336019 - הם לא מוכנים לשחזר את TIPSY אבל כן מציעים חלופה במשהו שנקרא OO.ui.PopupWidget. האם מישהו בדף זה מבין מספיק בכדי ליישם הצעה זו?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:29, 19 ביולי 2023 (IDT) == ביטול סמל "לא בדוק" == בעקבות התנגשות עיצובית עם כפתור הצנזור החדש, תהיתי לגבי הצורך הכללי בסמל הזה שמוצג כאן בהמון דפים. נראה שיש אפשרות לבטל התצוגה של זה על ידי פנייה בפאבריקטור (אם הבנתי נכון, אולי שווה לבדוק את האפשרות הטכנית יותר טוב). כמה הסכימו איתי בדף [[וק:דיווח]] שזה מיותר, אז אנחנו מעלים את זה כאן לדיון כללי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 23:28, 25 ביולי 2023 (IDT) :{{בעד}} הסרת הסמל. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 00:47, 26 ביולי 2023 (IDT) :{{בעד}} הסרת הסמל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:39, 26 ביולי 2023 (IDT) :{{בעד}} הסרת הסמל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באלול ה'תשפ"ג • 21:29, 30 באוגוסט 2023 (IDT) ::עוד מישהו מעוניין להגיב? ::אולי כדאי שמישהו עם אנגלית קצת יותר טובה משלי יוודא שזה אכן אפשרי... אני אמרתי על סמך [[mw:Extension:FlaggedRevs#User interface]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באב ה'תשפ"ג • 23:49, 12 באוגוסט 2023 (IDT) :::אם מדובר בפעולה שאינה אפשרית, יודיעו לך את זה בפבריקטור, רק צריך להסביר להם בצורה טובה שאתה רוצה פעולה מסויימת, ורצוי גם צילום מסך. רצוי לשנות את שפת הממשק לאנגלית לפני צילום המסך, שיבינו באיזה כפתור מדובר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 00:07, 27 באוגוסט 2023 (IDT) ::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]] אם תוכל לעשות את זה (אפילו רק צילומי מסך) אני אשמח. אחרת אני אשבור את השיניים על זה מחר או מחרתיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באלול ה'תשפ"ג • 02:44, 28 באוגוסט 2023 (IDT) :::::@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ברצוננו להוריד את הסימון "Unchecked" המופיע בראש כל דף שאינו בדוק. צילום מסך: [[:קובץ:צילום מסך 2023-08-29 233510.png]]. שים לב שצריך להוריד ולהעלות מחדש שם (אין קשר בין האתרים). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:38, 29 באוגוסט 2023 (IDT) : הוספתי הרבה באורים, ועדיף, שלטובת ציבור הקוראים, אדם אחר מהעורך יאשר שהבאור ראוי להסרת ההערה. כך גם קל יותר לאנשים נוספים להעיז לערוך ולשפר. לא יפריע לי אם ההערה תוסר או תשאר. ייתכן שאפשר לעשות את זה בצורה אוטמטית אחרי כשנה. ilan sendowski 23:52, 29 באוגוסט 2023 (IDT) :: ממש לא מבין מה יעזור לסמן דפים כבדוקים אוטומטית לאחר שנה. אם רוצים שדפים יסומנו כלא בדוקים – זה אמור להיות עד שהדפים יסקרו, ולא לטווח זמן כלשהו. ['''הערה תכנית:''' אני לא מכיר אפשרות מבחינת התוכנה לאשר דפים אוטומטית לאחר שנה, אולי אפשר שבוט יסמן דפים כסקורים, אם זה אפשרי תכנית.] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 00:27, 30 באוגוסט 2023 (IDT) {{דווח בפבריקטור|345216|בקשה=כן}} ::תודה על התמונה. אנסה לפתוח בקשה. ::רק לשם הבהרה, מערכת האישור והסקירות תמשיך להתקיים, אנחנו רק מבקשים להסיר את הסימון הבולט והלא אסתטי שמופיע בראש כמעט-כל-דף באתר. יהיה אפשר עדיין לסקור דפים מהתיבה שמופיעה בתחתית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 01:30, 30 באוגוסט 2023 (IDT) :בעקבות התגובות מהם, אציע הצעה נועזת במיוחד{{חיוך}}: מה דעתכם '''לבטל''' את מערכת הניטור הנ"ל, ולהכניס במקומה את מערכת הניטור הסטנדרתית (המותקנת בויקיפדיה [מותקנת אוטומטית בכל אתר ויקי])? במבט על [[מיוחד:יומנים/review]], היחיד שמשתמש בה לסקירת עריכות שלא בוצעו על ידו הוא {{א|Fuzzy}}. האם יפריע לך הסרת מערכת הסקירה? :מתייג את משתתפי הדיון: @[[משתמש:Nahum|Nahum]]@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:17, 1 בספטמבר 2023 (IDT) :: מערכת הסקירה משמשת לא רק אותי. לדעתי אפשר לבטל את הסמל באופן גורף גם ללא פתיחת בקשה בפבריקטור. בזמנו ביטלתי אותו עבור דפי החוקים. הבעיה היחידה היא שאני לא זוכר איך עשיתי זאת... ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 15:02, 1 בספטמבר 2023 (IDT) ::לי המערכת לא כזה קריטית, אבל מכיוון שהיא כבר קיימת באתר שנים רבות והסתמכו עליה, "כל המשנה ידו על התחתונה". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באלול ה'תשפ"ג • 15:09, 1 בספטמבר 2023 ( ::בינתיים ביטלתי באופן גלובלי את הצגת הסמל "דף בדוק" לכל הדפים. הוספתי את הכלל {{קוד|1=<span dir="ltr">#mw-fr-revisiontag { display: none; }</span>}} ל-Common.css. יש דרך יותר נכונה לשלוט ב-UI של התוסף, אבל כפי שאמרתי, אני לא זוכר כרגע איך עשיתי זאת. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 15:23, 1 בספטמבר 2023 (IDT) ::מצטרף לדעתו של שלום אורי, מערכת הסקירה שימושית. ותודה ל[[משתמש:Fuzzy]] שמצא פתרון לבעיית הסמל. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:53, 1 בספטמבר 2023 (IDT) :::לפי מה שענו בפבריקטור זה עם הקלאס: flaggedrevs_short [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באלול ה'תשפ"ג • 23:52, 2 בספטמבר 2023 (IDT) == חיפוש בתוכן ספר == יש דרך לחפש בתוך ספר ספציפי? מנוע החיפוש נותן לי אפשרויות רבות, אבל בכולן החיפוש יהיה כללי בכל האתר. במאגר בגודל כזה, מתבקשת אפשרות לחיפוש ממוקד יותר. ואולי אני פחות מתמצא במערכת. [[משתמש:אני מאמין|אני מאמין]] ([[שיחת משתמש:אני מאמין|שיחה]]) 22:06, 23 באוגוסט 2023 (IDT) :נראה לי שצריך ליצור בשביל זה תיבת חיפוש בדף הראשי של הספר. נראה לי ש[[משתמש:Roxette5]] (ואולי אחרים) יוכלו להסביר יותר ולהדגים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:38, 23 באוגוסט 2023 (IDT) שלום. בבקשה לציין באיזה ספר אתה רוצה לחפש? כעיקרון - אפשר ליצור חיפוש של ספר כמו שמופיע במספר רב של דפים כאן באתר. קח למשל בדף [[טור ברקת]]....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:59, 26 באוגוסט 2023 (IDT) :לא מדבר על ספר ספציפי, אלא באופן כללי. בן אדם שרוצה לחפש תוכן בספר מסוים, ולא רק באותם ספרים שיש להם תיבת חיפוש, אין דרך? :כשאני מחפש בתבנית הקיימת, אני רואה בתחילת התוצאות שהחיפוש מתבצע בדפים המתחילים ב-X, איך מבצעים כזה חיפוש בלי תבנית מוכנה מראש, בדף החיפוש לא מצאתי כזו אפשרות. :אולי אפשר להוסיף את זה לשם? :ואם כבר, אוסיף עוד נקודה, היה מאוד מועיל לתת אפשרות לחפש בספר+ מפרשים, ועוד יותר יעיל, בחלק מסוים, כמו סימן / פרשה וכד'. [[משתמש:אני מאמין|אני מאמין]] ([[שיחת משתמש:אני מאמין|שיחה]]) 23:39, 26 באוגוסט 2023 (IDT) ::לא ידוע לי על דרך לעשות את זה בלי תבנית או כולל מפרשים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:16, 27 באוגוסט 2023 (IDT) :::למעלה בדף החיפוש יש סימן שאלה שמפנה אותך לדף [[mw:Help:CirrusSearch]] שבו יש הנחיות לחיפוש יותר משוכלל. נראה שמה שאתה מחפש נמצא תחת הפיסקה Filters. לא ברור לי איך עובדת התגית inputbox שעליה מבוססת התבנית 'חיפוש2', אבל בדף ההוא יש הנחיות לחיפוש הכללי באתר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באלול ה'תשפ"ג • 04:27, 29 באוגוסט 2023 (IDT) ::::תודה לכל העונים. האפשרויות המוצעות מתאימות אולי לעורך בויקי. לגולש הפשוט זה לא יעזור. ::::צריך רעיון לחיפוש פשוט בתוכן הספר, בלי להשתמש באפשרויות ברמה של מתכנת. [[משתמש:אני מאמין|אני מאמין]] ([[שיחת משתמש:אני מאמין|שיחה]]) 22:04, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::::ויקיטקסט הוא אתר מתקדם מחד, ומלא בתוכן מאידך. צריך להנגיש אותו למשתמש הפשוט שרוצה לחפש תוכן בספר מסוים, ולא לסבך עם חיפוש כולל בכל האתר.[[משתמש:אני מאמין|אני מאמין]] ([[שיחת משתמש:אני מאמין|שיחה]]) 22:07, 10 בספטמבר 2023 (IDT) == הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב == <section begin="server-switch"/><div class="plainlinks"> [[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] <span class="mw-translate-fuzzy">[[foundation:|קרן ויקימדיה]] בודקת את המעבר בין מרכזי הנתונים הראשי והמשני שלה.</span> זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון. כדי לוודא שהכול עובד כשורה, מחלקת הטכנולוגיה של ויקימדיה צריכה לערוך בדיקה מתוכננת. הבדיקה תַראה האם ניתן לעבור ממרכז נתונים אחד למרכז נתונים אחר בצורה אמינה. זה דורש מצוותים רבים להתכונן לקראת הבדיקה ולהיות זמינים לתיקון בעיות בלתי־צפויות. כל התעבורה תועבר ב'''{{#time:j xg|2023-09-20|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־ '''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2023-09-20T14:00|en}} {{#time:H:i e|2023-09-20T14:00}}]''' (16:00 שעון ישראל). לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. '''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.''' *לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2023-09-20|he}}. *במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון. '''השפעות אחרות''': *משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק. * אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן. * אתר ה־[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות. הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. יהיו התראות נוספות על זה. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/> [[User:Trizek (WMF)|Trizek_(WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|talk]]) 12:23, 15 בספטמבר 2023 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=25018086 --> == סמל של ויקיפדיה ולא זו של ויקיטקסט כאשר מקבלים תוצאות בגוגל == עשיתי חיפוש של דף כלשהו בגוגל. קבלתי תוצאה של דף שנמצא בויקיטקסט. התמונה עצמה הינה של ויקיטקסט אבל כתוב במילים ליד התמודה WIKIPEDIA ולא WIKISOURCE...... מישהו יודע איך לתקן? ראו צילום מסך כאן[[קובץ:EXAMPLE PROBLWEM.PNG||300px]] תודה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:09, 24 בספטמבר 2023 (IDT) :מלבד שליחת מייל זועם למנכ"ל גוגל, אינני מאמין שיש מה לעשות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:10, 24 בספטמבר 2023 (IDT) :ההמלצה שקיבלתי היתה לפתוח על זה באג בפאבריקטור. :ㅤㅤㅤ, [24/09/2023 12:52] :I think it's happens to every Wikisource links in search :বোধিসত্ত্ব, [24/09/2023 13:32] :It's not only happening for Wikisource, it's happening for other sister projects too :--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:07, 24 בספטמבר 2023 (IDT) ::אבל עבור ויקיטקסט באנגלית זה לא קורה....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:49, 25 בספטמבר 2023 (IDT) :::נדמה לי שהם טוענים שכן... אלא אם התכוונו שזה קורה לכל מימזי האחות בכל השפות האחרות חוץ מאנגלית.[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:58, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::::זו התשובה שקבלתי באתר של ויקיטקסט האגלית. :::: <div class="mw-content-ltr">:@[[User:Roxette5|Roxette5]]: The page title is set using [[MediaWiki:Pagetitle]] ([[:s:he:MediaWiki:Pagetitle|he]]). If that system message does not exist a default is used, which is currently <code>$1 - {{(}}{{(}}SITENAME}}</code>, where <code>$1</code> is the wikipage title (i.e. the "article name" in Wikipedia terms) and <code>{{(}}{{(}}SITENAME}}</code> is the value of that configuration variable in MediaWiki's LocalConfig.php. For heWS that variable is currently "ויקיטקסט" (on heWP it is "ויקיפדיה").{{pbr}}Since I do not read Hebrew I can't really tell whether this looks correct. If it is not correct you need to file a request to have it fixed (only WMF can change LocalSettings.php). If these values do look correct you'll probably have to request assistance figuring out what's wrong. Either way it'll be on [[phab:|Pabricator]] (which is a tool primarily intended for developers, so if you are not a technical person you may want to find one on heWS or heWP to assist). [[User:Xover|Xover]] ([[User talk:Xover|talk]]) 21:01, 25 September 2023 (UTC) </div> ::::: הדף שהוזכר כברירת המחדל (וכן [[MediaWiki:Pagetitle/en]]). כרגע אין אצלי את הבעיה, תוכל לבדוק שוב? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:31, 26 בספטמבר 2023 (IDT) == ביאור למדרשי התנאים == שלום וגמר חתימה טובה לכולם. אני שמח לבשר על השלמת הביאור לרוב ספרי המדרש של התנאים - חוץ ממכילתא דרשב"י, שאתחיל לעבוד עליה בקרוב. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 12:34, 24 בספטמבר 2023 (IDT) :מזל טוב וברכות. חילך לאורייתא! גמר חתימה טובה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:04, 24 בספטמבר 2023 (IDT) ::רונן, יישר כוחך! גמר חתימה טובה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:32, 24 בספטמבר 2023 (IDT) :::מדהים. חזק וברוך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:51, 25 בספטמבר 2023 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Opportunities open for the Affiliations Committee, Ombuds commission, and the Case Review Committee </span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> <div style="margin:.2em 0 .5em;margin-{{#switch:{{PAGELANGUAGE}}|ar|arc|ary|arz|azb|bcc|bgn|ckb|bqi|dv|fa|fa-af|glk|ha-arab|he|kk-arab|kk-cn|ks|ku-arab|ms-arab|mzn|pnb|prd|ps|sd|ug|ur|ydd|yi=right|left}}:3ex;"> [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments/Announcement/Short|''You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.'']] ''<span class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments/Announcement/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments/Announcement/Short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</span>''</div> Hi everyone! The [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|Affiliations Committee]] (AffCom), [[m:Special:MyLanguage/Ombuds_commission|Ombuds commission]] (OC), and the [[m:Special:MyLanguage/Trust_and_Safety/Case_Review_Committee|Case Review Committee]] (CRC) are looking for new members. These volunteer groups provide important structural and oversight support for the community and movement. People are encouraged to nominate themselves or encourage others they feel would contribute to these groups to apply. There is more information about the roles of the groups, the skills needed, and the opportunity to apply on the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments|'''Meta-wiki page''']]. On behalf of the Committee Support team,<br /><section end="announcement-content" /> </div> <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> ~ [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 19:41, 9 באוקטובר 2023 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=25570445 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Review and comment on the 2024 Wikimedia Foundation Board of Trustees selection rules package</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Rules package review - short| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]'' :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/wiki/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Rules package review - short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:wiki/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Rules package review - short}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' Dear all, Please review and comment on the Wikimedia Foundation Board of Trustees selection rules package from now until 29 October 2023. The selection rules package was based on older versions by the Elections Committee and will be used in the 2024 Board of Trustees selection. Providing your comments now will help them provide a smoother, better Board selection process. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024|More on the Meta-wiki page]]. Best, Katie Chan <br> Chair of the Elections Committee<br /><section end="announcement-content" /> </div> 04:13, 17 באוקטובר 2023 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=25570445 --> == Invitation for Wikisource Community Meeting October 2023 == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting this month’s [[:m:Wikisource Community meetings|Wikisource Community meeting]] on '''28 October 2023, 7 AM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1698483600 check your local time]). This meeting time is Eastern Hemisphere-focused and we will alternate the meeting times every month. The first half of the meeting will be focused on non-technical updates and conversations like events, conferences, proofread-a-thons and collaborations. The second half will be focused on technical updates and conversations, such as talking about major challenges faced by Wikisource communities, similar to the ones conducted in previous Community meetings. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''sgill@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Community meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:KLawal-WMF|KLawal-WMF]], [[:m:User:PMenon-WMF|PMenon-WMF]], [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]], and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 17:11, 18 באוקטובר 2023 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:PMenon-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=24128105 --> == The Vector 2022 skin as the default in three weeks? == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> ''[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2023-10 for sister projects|Read this in your language]] • <span class=plainlinks>[https://mediawiki.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Reading%2FWeb%2FDesktop+Improvements%2FUpdates%2F2023-10+for+sister+projects&language=&action=page&filter= {{Int:please-translate}}]</span> • Please tell other users about these changes'' Hello. I'm writing on behalf of the [[mw:Reading/Web|Wikimedia Foundation Web team]]. '''In three weeks, we would like to make the Vector 2022 skin the default on this wiki.''' [[File:Desktop Improvements - how to enable globally.png|thumb|[[Special:GlobalPreferences|{{int:globalpreferences}}]]]] '''If you prefer keeping the current skin''' select "Vector legacy (2010)" on [[Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|the appearance tab of the global preferences]] and save the change. We encourage you to give the new skin a try, though. It would become the default for all logged-out users, and also all logged-in users who currently use Vector legacy as a [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|local]] (but not global) preference. Logged-in users can at any time switch to any other skin. No changes are expected for these skins. <div style="width:100%; margin:auto;"><gallery widths="250" heights="180" mode="packed" caption="Top of an article"> Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2010 top.png|Vector legacy (current default) Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2022 top.png|Vector 2022 </gallery><gallery widths="250" heights="180" mode="packed" caption="A section of an article"> Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2010 scrolled.png|Vector legacy (current default) Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2022 scrolled.png|Vector 2022 </gallery></div> === About the skin === [[File:Wikimania 2022 Vector (2022) Presentation.pdf|thumb|Slides to our Wikimania 2022 presentation. [https://www.youtube.com/watch?v=yC-ItaXDe2A You may also listen to the recording on YouTube (in English)].]] '''[Why is a change necessary]''' When the current default skin was created, it reflected the needs of the readers and editors as these were 14 years ago. Since then, new users have begun using the Internet and Wikimedia projects in different ways. [[wmfblog:2022/08/18/prioritizing-equity-within-wikipedias-new-desktop/|The old Vector does not meet their needs]]. '''[Objective]''' The objective for the Vector 2022 skin is to make the interface more welcoming and comfortable for readers and useful for advanced users. It introduces a series of changes that aim to improve problems new and existing readers and editors were having with the old skin. It draws inspiration from previous user requests, the [[metawiki:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey|Community Wishlist Surveys]], and gadgets and scripts. The work helped our code follow the standards and improve all other skins. [[phab:phame/post/view/290/how_and_why_we_moved_our_skins_to_mustache/|The PHP code in the other available skins has been reduced by 75%]]. The project has also focused on making it easier to support gadgets and use APIs. [[File:Screenshot of the Vector-2022 skin's fullscreen toggle.png|thumb]] '''[Changes in a nutshell]''' The skin introduces changes that improve readability and usability. The new skin does not remove any functionality currently available on the Vector skin. * The limited width and pin-able menus allow to adjust the interface to the screen size, and focus on editing or reading. Logged-in and logged-out users may use a toggle button to keep the full width, though. * The sticky header makes it easier to find tools that editors use often. It decreases scrolling to the top of the page by 16%. * The new table of contents makes it easier to navigate to different sections. Readers and editors jump to different sections of the page 50% more than with the old table of contents. It also looks a bit different on talk pages. * The new search bar is easier to find and makes it easier to find the correct search result from the list. This increased the amount of searches started by 30% on the tested wikis. * The skin does not negatively affect pageviews, edit rates, or account creation. There is evidence of increases in pageviews and account creation across partner communities. '''[Customize this skin]''' It's possible to configure and personalize our changes. We support volunteers who create new gadgets and user scripts. Check out [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Repository|the repository]] for a list of currently available customizations and changes, or add your own. === Our plan === '''If no large concerns are raised, we plan on deploying on 14 November'''. If you'd like to ask our team anything, if you have questions, concerns, or additional thoughts, please comment in any language. We will gladly answer! Also, check out [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Frequently asked questions|our FAQ]]. Thank you! [[User:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] ([[User talk:SGrabarczuk (WMF)|<span class="signature-talk">שיחה</span>]]) 04:17, 26 באוקטובר 2023 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Varia&oldid=25791827 --> :אני {{בעד}}. אני משתמש בו כבר כמה חודשים והוא יותר טוב. עיצוב יותר אלגנטי ומודרני ומתאים למעמד של ויקיטקסט כאתר מוביל. מישהו מתנגד? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בחשוון ה'תשפ"ד • 13:05, 26 באוקטובר 2023 (IDT) ::אפשר תמצות בעברית? מדברים על להחליף את העיצוב לעיצוב וקטור החדש כמו שיש בוויקיפדיה? [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"א בחשוון ה'תשפ"ד • 13:18, 26 באוקטובר 2023 (IDT) :::לפי מה שהבנתי לא מדובר על להחליף לעיצוב חדש, אלא להפוך את אחד העיצובים הקיימים, שעד עכשיו היה אופציונלי, לברירת מחדל במקום עיצוב ישן יותר. זה ישפיע על משתמשים לא-רשומים או על משתמשים שבחרו להשתמש בברירת המחדל. זה לא ישפיע עליי, כי (למיטב זכרוני) אני משתמש באחד העיצובים שאינם ברירת מחדל (בהגדרות שלי). אין לי שום התנגדות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:02, 26 באוקטובר 2023 (IDT) ::::כן, זה בדיוק המצב בוויקיפדיה (שהיא אתר טסט שמקבל גירסאות מוקדם, אני חושב שבגלל זה השתנה שם לפנינו) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בחשוון ה'תשפ"ד • 15:36, 26 באוקטובר 2023 (IDT) ::::: {{נמנע}} אני פחות מתחבר לעיצוב החדש, אבל לענ"ד כדאי לעשות סקר בין האנונימים (הודעת מערכת למשך כשבוע), שאצלם ברירת המחדל היא האופציה היחידה. דעתכם? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:11, 22 בנובמבר 2023 (IST) ::::::השינוי לא נעשה כבר? אם כן אז לא נתקלנו בשום הערה. לדעתי העיצוב החדש הוא עיצוב מודרני וראוי בהתאם למרכזיות של האתר ברשת, בניגוד לעיצוב הקודם שהיה מיושן. כולם יתרגלו בסוף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בכסלו ה'תשפ"ד • 03:24, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::::::: העיצוב לא מרגיש לי כ"כ מיושן, ובהצעה שלי על השאלה הזו יחליטו הקוראים - האם הם רוצים שהאתר יהיה יותר מודרני, או שמעדיפים להשאיר כך. לשאלתך, השינוי לא נעשה עדיין, וגם אם היה נעשה תמיד אפשר לבטל. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:06, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::<div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Shalom, thanks for all these comments. The skin hasn't been changed yet. This is because some people on our team were temporarily unavailable. Currently, we're planning to make the change next week. <span dir="ltr">[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</span> - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 19:23, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::: Hi [[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]. Can you temporarily pause the process until a decision is made by the community? Thanks. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:54, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::Hey, @[[משתמש:Neriah|נריה]] yes, we might pause, it is possible. ::::::::::But what would you expect the community to do exactly - what is missing? From our perspective, the skin change across all the wikis is inevitable. We won't develop the old skin, and we're working on next changes (like the dark mode) coming to Vector 2022 and Minerva (the mobile skin). ::::::::::We're asking if there are fixes that need to be done. As we all know, Wikisources may have specific requirements. Something may need to be done before the change, and something may be done after that. We're reading your comments and we'd like to find out what goes into which category. ::::::::::</div> ::::::::::<span dir="ltr">[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</span> - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 23:43, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::: {{אפור מוקטן|(Message to the community:)}} נראה שזהו שינוי כפוי, ואין מקום להחלטת הקהילה (/הקוראים). @[[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]] יש כאן באג כלשהו בעיצוב החדש? כתבת שאתה משתמש בו כבר כמה חודשים, ועכשיו יהיה הרבה יותר פשוט לבקש מהם לטפל מאשר פניה בפבריקטור. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:53, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::::אני לא נתקלתי במשהו בעייתי, מלבד הנושא שכבר נידון כמה פעמים, שהכפתור של תוכן העניינים קופץ למקום לא אינטואיטיבי. אולי לך יש מה להוסיף למה אתה פחות מתחבר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בכסלו ה'תשפ"ד • 01:57, 24 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::::: <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> [[User:SGrabarczuk (WMF)|You]] can continue with the change, but there is one problem (I don't know the design, maybe user:Shalomori123 can explain in a better way); The table of contents button jumps to a non-intuitive location. Can you fix it, before setting the skin as default? Thanks, [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:55, 24 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::::::Hey @[[user:Neriah|Neriah]], that's interesting. What do you mean? Do you think you could share a screenshot with this non-intuitive part marked somehow? Does that apply to a specific namespace, or is it about all namespaces? <span dir="ltr">[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</span> - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 16:43, 24 בנובמבר 2023 (IST) </div> ::::::::::::::: [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:57, 25 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::::::::כשאתה מסתיר את תוכן העניינים אתה מצפה שהכפתור להציג אותו ישאר באותו מקום. כאן זה לא קורה אלא הכפתור זז למיקום שבין כפתור החיפוש לבין הכותרת. האייקון של תוכן העניינים לא מופיע כשלוחצים "הסתר", ולא כל אחד מזהה שהאייקון הזה שנוצר פתאום הוא של תוכן העניינים. ככה יוצא שמי שמסתיר את תוכן העניינים לא מצליח בחזרה לפתוח אותו, כי הכפתור "נעלם". ראיתי כמה אנשים שהעירו על זה, אבל אני לא זוכר איפה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בכסלו ה'תשפ"ד • 10:50, 26 בנובמבר 2023 (IST) :::::::::::::::::וההודעה שאומרת "תוכן העניינים הועבר לכאן", תעיד על כך. אם זה היה ברור לא היה צריך הודעה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בכסלו ה'תשפ"ד • 10:52, 26 בנובמבר 2023 (IST) {{שבירה|:::::::::::::::::}}<div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> @[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk]]. When you hide the Table of Contents (ToC), you expect the button which presents it to remain at the same place. However, in reality this button moves to some place between the "Search" button and the title. The ToC icon does not appear when you press on "Hide" and not everybody notices that the icon which suddenly appeared is the ToC icon. So, it turns out that people who hide the ToC cannot open it back since the button "disappeared". Is there something which can be done to resolve this? Thanks, [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:15, 1 במרץ 2024 (IST) :Hi @[[משתמש:Neriah|Neriah]]. Thanks for asking this question. I just wanted to make sure I understand correctly what problem you’re pointing at. Do you see a window saying "The table of contents has moved here”? Do you think this addresses the problem (whether the best way possible or not really) or do you see a different problem here? :<span dir="ltr">[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</span> - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 17:54, 18 במרץ 2024 (IST) ::If this design was intuitive, you wouldn't need any massage... But for me it's not critical problem, just a bit annoying. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשפ"ד • 14:51, 19 במרץ 2024 (IST) ::: Ping [[user:SGrabarczuk (WMF)]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:57, 20 במרץ 2024 (IST) :::Thank you @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. Yeah, it seems like a grey area - for some users, it may be more annoying, and for some, it's more helpful. I'll share your opinion with the team. <span dir="ltr">[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</span> - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 03:03, 24 במרץ 2024 (IST) </div> == תבנית לעלון שבועי == ברצוני להעלות ארכיון של סידרת עלונים שבועיים (קיבלתי אישור מהמו"ל) אמנם אני לא מוצא תבנית מתאימה האם קימת תבנית כזו? או לחלופין האם משהו יכול ליצר תבנית מתאימה [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 04:51, 6 בנובמבר 2023 (IST) :א. מה תבנית כזאת צריכה לכלול? :ב. טוב ששאלת כאן, כי זה בהחלט מצריך דיון האם אנחנו אמורים לכלול כאן עלונים למיניהם, או שזה לא מטרת ויקיטקסט מכיוון שלא הודפס כספר או טקסט ערוך. שאלה מעניינת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בחשוון ה'תשפ"ד • 10:55, 6 בנובמבר 2023 (IST) ::{{א|Shalomori123}}, לדעתי יש לדון על כל עלון לגופו, ולגבש קווים מנחים. יש תקדימים להעלאת ארכיונים של עיתונים מודפסים, ואני לא רואה הבדל עקרוני בין עיתון לעלון, כמובן שזה מאוד תלוי בסוג העלון ומידת חשיבותו ותפוצתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:00, 6 בנובמבר 2023 (IST) :{{א|אזמרה לשמך}}, יישר כח על היוזמה. כפי שציין שלום אורי, הדבר יצריך אישור של הקהילה. יעזור לנו מאוד אם תציין את שם העלון וסקירה תמציתית של סוג דברי התורה המופיעים בו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:57, 6 בנובמבר 2023 (IST) ::לגבי תבנית, לא הבנתי למה נחוצה לך תבנית. פשוט תיצור דף שער ותחתיו תסדר את העלונים עצמם, כפי שהדבר נעשה בטקסטים וספרים אחרים באתר. בהמשך ניתן יהיה ליצור תבניות לפי הצורך. כמובן אם הקהילה תאשר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:03, 6 בנובמבר 2023 (IST) :::[https://beinenu.com/alonim?field_year_value_many_to_one=All&title=%D7%90%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%9A ניחוש]. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • כ"ב בחשוון ה'תשפ"ד • 14:01, 6 בנובמבר 2023 (IST) ::::לא הבעתי דעה, רק טענתי שזה מצריך דיון. כתבי עת הם חלק חשוב בכל ספריה ולכן גם כאן יש להם מקום. לעומת זאת לא ראיתי ספריה שמלקטת עלונים. אנחנו יכולים לחרוג מזה וכן ללקט, אבל אני תוהה אם כל עלון ראוי לכך. לא מכיר את העלון הנוכחי ואת תפוצתו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ד • 18:57, 6 בנובמבר 2023 (IST) :::::בהינתן שמדובר בעלון שציין {{א|עמד}} - עלון "אזמרה לשמך" על ידי "בינינו" - אני אישית לא רואה התנגדות, רק אני תוהה אם ירצו להשקיע את המאמצים לשמור על העיצוב הקיימת של העלון, לא מדובר בהעתק/הדבק פשוטה. יש הרבה הדגשים, הרבה כותרות, הרבה רשימות ממוספרות. אני סקפטי שמשתמש {{א|אזמרה לשמך}} באמת מבין את העבודה הדרושה בהעאלת הטקסטים האלו. ::::: ממתין לשמוע את דעתם של אחרים אם יש מישהו שמתנגד להעלאת טקסטים אלו. במידה ואין מתנגדים - אני מציע שיעלה כפי שהציע נחום, בדף ראשי פשוט כמו [[אזמרה לשמך (עלון)]]. תן למשתמש "אזמרה" לנסות ולהעלות דף אחד או שניים ונראה אם הוא באמת רוצה להמשיך בדבר הזה לפני שמשקיעים מאמצים של תבניות (גם אינני רואה צורך בכך).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:53, 7 בנובמבר 2023 (IST) ::::::[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] התחיל בעבר דיון דומה על העלאת עלונים [http://%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8_2021#:~:text=%5B%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%5D-,%D7%99%D7%A6%D7%99% כאן] איך פותחים דיון מסודר בעניין? ::::::[[משתמש:עמד|עמד]] כן לזה אני מתכוון. [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 22:52, 9 בנובמבר 2023 (IST) :::::::{{א|אזמרה לשמך}}, הקישור שכתבת לא עובד. מה כוונתך דיון מסודר? אפשר לדון בזה כאן ועכשיו. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ד • 23:39, 9 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::[[משתמש:עמד|עמד]] [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון פברואר 2021#יצירת ארכיון לעיתונים|כאן]] [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:33, 10 בנובמבר 2023 (IST) :::::::::צודק, אם באמת הוסכם שם אז יש מקום להעלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ד • 00:50, 14 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::לכאורה נראה שהיתה שם הסכמה כזו, לגבי "שיחת השבוע".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:34, 14 בנובמבר 2023 (IST) :::::::::::לדעתי העלונים שונים קצת ברמת תפוצתם, אבל אין לי בעיה גם עם העלון הנוכחי, כל עוד ההעלאה תתבצע באופן מסודר ורחב, ולא דף פה דף שם. לדעתי פרויקטים מעין אלה שעלה בהם דף אחד או שניים לא מוסיפים לנו כבוד. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בכסלו ה'תשפ"ד • 18:41, 14 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::::האם כדאי להתחיל להעלות? [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 21:58, 16 בנובמבר 2023 (IST) :::::::::::::לדעתי כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:36, 16 בנובמבר 2023 (IST) נקודה שלא עלתה פה זה זכויות יוצרים. מי כותב/י העלון והאם הם מאשרים להעלות לכאן ברשיון של ויקיטקסט? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ד • 01:01, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מתייג את {{א|אזמרה לשמך}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:34, 19 בנובמבר 2023 (IST) ::כותב העלון הוא [https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93 הרב עמרם פריד] והוא אישר לי להעלות לכאן הסברתי לו את תנאי הרישיון [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 20:53, 21 בנובמבר 2023 (IST) :::מצוין. צריך רק לשלוח אישור בכתב, על פי ההנחיות בדף [[ויקיטקסט:OTRS]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בכסלו ה'תשפ"ד • 09:40, 22 בנובמבר 2023 (IST) ::::מה הנוסח שצריך לכתוב בשביל "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו" נסתי ע"פ ההוראות ואמרו לי שזה לא קביל ולא הבנתי למה [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 19:45, 29 בנובמבר 2023 (IST) :::::איזה רשיון ניסית לבחור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:29, 29 בנובמבר 2023 (IST) ::::::את "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו" [[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 02:48, 30 בנובמבר 2023 (IST) :::::::תנסה לבחור רשיון "קומונז", "CC BY SA"--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:40, 30 בנובמבר 2023 (IST) == עזרה להעלאת משנה תורה לרמב"ם בוויקיטקסט האנגלי == לאחרונה נמחקו מוויקטקסט האנגלי כל דפי המשנה תורה לרמב"ם. בקשר לשאלתי מה נדרש לעשות כדי להחזירם, הם ענו לי שהצעד הראשון הוא להגיה את הטקסט כאן בוויקיטקסט העברי, או משהו כזה (לא הבנתי בדיוק), ולשאול כאן אם אני צריך עזרה. רציתי לדעת אם מישהו יכול לעזור לי עם זה, ושכרכם כפול מן השמים. (ראו [[:en:User talk:Sije#Translation:Mishneh Torah|כאן]] ו[[:en:Wikisource:Proposed deletions#Translation:Mishneh Torah|כאן]]). בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 22:30, 15 בנובמבר 2023 (IST) נ"ב. פתחתי דיון חדש [[:en:Wikisource:Proposed deletions#Undelete Translation:Mishneh Torah|כאן]]. --[[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 22:51, 15 בנובמבר 2023 (IST) ::ממה שאני קורא - זה נראה לי שהם מחקו את זה מכיון שלא היה סריקה בעברית של המקור.... אם היה לך עוד תקשורת מולם באופן פרטי - נא להציג את השיחות באנגלית כאן כדי שנוכל להבין יותר טוב בדיוק מה הם דורשים/מציעים.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:20, 16 בנובמבר 2023 (IST) :::כנראה שהם רוצים שאנחנו נעשה דפי Index. ראה נא בתגובות שקיבלתי לעת עתה [[:en:special:diff/13643171|כאן]]. בברכה, [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 23:53, 16 בנובמבר 2023 (IST) ::::כלומר, סריקה של הספר כפי שכתב [[משתמש:Roxette5]], עם דפי מפתח.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:10, 17 בנובמבר 2023 (IST) :::::יצרתי דפי מפתח. מה נדרש לעשות עכשיו? כל עצה תכנית שאקבל בזה תתקבל בברכה. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 13:30, 17 בנובמבר 2023 (IST) ::::::אני לא יודע למה הוא מתכוון ב-proofread. הטקסטים שלנו די מוגהים יחסית, על פי נוסח הדפוסים, ורמת ההגהה שלהם מספיק גבוהה ואינה דורשת לדעתיט הגהה נוספת, אלא אם רוצים ליצור נוסח המוגה ע"פ כתי"י. מציע שתשאל אותו שם ותבקש הבהרות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:19, 18 בנובמבר 2023 (IST) ::::::ייתכן שהוא רוצה שמישהו יעבור על כל דפי המשנה תורה ואם הם מוגהים, יסמן אותם כבדוקים. אני לא חושב שזה נצרך אבל אם כן, צריך שאתה או כמה אנשים יעשו את זה. תשאל אותו אם זה נדרש לכל המשנה תורה או די בספר אחד מהי"ד בכל פעם. זה המון עבודה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:22, 18 בנובמבר 2023 (IST) :::::::אני חושב שבוט יכול לעשות את זה, אבל: א. לא רואה צורך בזה. ב. זה סתם חבל שעריכות לא יתעדכנו אצל אלמונים. ג. נשמע לי מוזר שויקיסורס יתנו את העלאת הטקסט אצלם בגאדג'ט חיצוני שאינו חלק מתוכנת מדיה ויקי. מה עם שפות שאין בהם את הגאדג'ט? :::::::אולי הוא מתכוון שהדפים במרחב עמוד יהיו מסומנים כמוגהים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ד • 00:45, 19 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::איך שאני מבין ממה שהוא אומר. רוצה סריקה של כל דף של משנה תורה בדפוס המקורי. כך שלכאורה יצירת כל הדפים בדפי המפתח יענה על הדרישות שלו. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:42, 19 בנובמבר 2023 (IST) :::::::::יצירת הדפים לבד אינה מספקת. הוא רוצה שהדפים גם יהיו מסומנים כמוגהים. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 21:59, 19 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::מאיזו מילים באנגלית הבנת שהוא רוצה שיהיו מסומנים כמוגהים? אני סך הכל רואה שהוא כתב שהוא רוצה גיבוי סריקה בשפת המקור.... אני לא חושב שאתה צודק שצריכים לסמן אותם כמוגהים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 20 בנובמבר 2023 (IST) :::::::::::הוא כתב שזה צריך להיות proofread. זה מה שאני ראיתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:50, 20 בנובמבר 2023 (IST) ::::::::::::הבנתי. כתבתי להם שמה טיעונים בתקוה שהם ישתכנעו אחרת. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:25, 20 בנובמבר 2023 (IST) == מיזם תאשמע, עדכון == בהמשך לדיון קודם, [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יוני 2022]], [[משתמש:הלךהולךילך]] מבקש לעדכן: :הדיון בעבר נחתם בכך שלא להוסיף לעת עתה את הקישורים מכיון שהאתר אינו פתוח ללא הרשמה. :ב"ה כעת ניתן להציג טקסטים באתר גם ללא הרשמה. :אודה לך מאוד אם תוכל להעלות את הנושא לדיון נוסף! :מצרף כאן קישור [[תבנית:כותרת לעמוד בגמרא/תאשמע|לתבנית לתלמוד בבלי]] שכבר עובדת. :נשמח מאוד לקשר מוויקיטקסט למאגר. :אגב, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי כבר יש קישורים לתא שמע ממגוון ספרים כגון תנ"ך בבלי ירושלמי משנה תורה ושו"ע. :*איני מעלה בעצמי מכיון שאני משתמש בנטפרי, ולצערי טווח כתובות הIP של נטפרי חסומות בויקיטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:13, 19 בנובמבר 2023 (IST) :אני תומך בהצעה שהועלתה שם לעבור לתצורת סמלונים כמו שבאוצר הספרים היהודי. לאחר שהעברתי את הקישורים החיצוניים לתחתית הדפים, לי אישית אין בעיה עם הוספה של קישורים נוספים לשם. אגב, אני לא זוכר שדנתי על כך לפני שהעברתי לתחתית, ואני מתנצל על זה. אם יש מי שמתנגד לכך אשמח שיציין את זה כאן. :מה הכוונה שכתובות ה-IP של נטפרי חסומות? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ד • 14:06, 19 בנובמבר 2023 (IST) ::הוא מצליח להיכנס ולקרוא באתר, אבל לא לערוך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:05, 19 בנובמבר 2023 (IST) :::אני לא זוכר שהחלטנו לחסום אותם, אני כן זוכר שבוויקיפדיה דנו על זה כי העריכות שלהם גרמו שיבושים. האם ההחלטה של ויקיפדיה משפיעה גם עלינו? לדעתי חבל, הם יכולים להיות תורמים פוטנציאליים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ד • 02:33, 20 בנובמבר 2023 (IST) ::::באיזה טווח מדובר? אפשר לבדוק מי חסם אותו, מתי ולמה. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ד • 19:24, 20 בנובמבר 2023 (IST) :::::{{א|עמד}}, זו תשובתו של [[משתמש:הלךהולךילך]]: :::::בנוגע למה ששאלו על טווח החסימה, זו ההודעה שעולה לי ::::::כתובת ה־IP שלך נחסמה בכל אתרי הוויקי. ::::::החסימה בוצעה על־ידי ‪Stanglavine‬. הסיבה שניתנה לחסימה היא: No open proxies/Webhosts: please read the FAQ should you be affected ::::::תחילת החסימה: 19:51, 30 ביוני 2021 ::::::פקיעת החסימה: 19:51, 30 ביוני 2024 ::::::כתובת ה־IP הנוכחית שלך היא 185.217.99.131. הטווח החסום הוא 185.217.96.0/22. :::::ומה בנוגע לקישורים? :::::תודה רבה! --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:21, 20 בנובמבר 2023 (IST) ::::::כלומר מדובר ב[[מיוחד:תרומות/185.217.96.0/22|טווח הזה]], וסיבת החסימה היא שמדובר ב[https://meta.wikimedia.org/wiki/No_open_proxies/he שרת פרוקסי פתוח], והוא יכול לפעול על פי ההוראות [https://meta.wikimedia.org/wiki/Global_blocks/FAQ/he כאן] כדי לעקוף את החסימה (כנראה יצטרך [https://meta.wikimedia.org/wiki/Steward_requests/Global_permissions#Requests_for_global_IP_block_exemption לבקש הרשאת חסין חסימות IP גלובליות]). ::::::בנוגע לקישורים, אני לא מתנגד להוספתם ולהפיכתם לאייקונים, אולם אני לא מבין מה ההבדל בין תא שמע לבין אוצר הספרים היהודי השיתופי, שבעבר הצעה לקשר אליו נתקלה בהתנגדות (שניהם שומרים לעצמם זכויות יוצרים אם הבנתי נכון). [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ד • 22:53, 20 בנובמבר 2023 (IST) :::::::אני תמיד הייתי עקבי בגישה שלי שכל עוד הקישורים לא במקום בולט אלא למשל בתחתית, אין לי בעיה עם הוספת קישורים גם למקורות שאינם חופשיים (ובלבד שאפשר לגשת לתוכן).. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ד • 01:49, 21 בנובמבר 2023 (IST) :::::::: גם הרשאת חסין חסימות מקומית פותרת את הבעיה, אבל רק לכאן. הוספתי בנתיים. אם אין התנגדות, אפשרי לבטל את החסימה הגלובלית של הטווח באתר הזה באופן ספציפי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:15, 22 בנובמבר 2023 (IST) :תודה רבה לכולכם, ולנריה על ההרשאה. אז אני מבין שאין התנגדות לצרף את הקישורים? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 10:03, 23 בנובמבר 2023 (IST) ::לפי מה שהבנתי, אין התנגדות, בתנאי שזה יהיה בתצורת סמלונים בתחתית הדפים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:13, 23 בנובמבר 2023 (IST) :::להבנתי בדברי [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] הוא לא תלה זאת זה בזה, אלא: א. תמך במעבר לסמלונים, ב. אינו מתנגד כאשר זה בתחתית. אולי הוא יבאר לנו כוונתו. בכל אופן, איני מספיק מקצועי בויקי על מנת לעשות זאת, אודה מאוד אם מישהו יוכל לטפל בזה. --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 11:42, 24 בנובמבר 2023 (IST) ::::הבנת נכון את דעתי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בכסלו ה'תשפ"ד • 13:32, 24 בנובמבר 2023 (IST) :בס"ד הכנתי תבניות עבור הספרים בהם כבר קיימים קישורים חיצוניים. הספרים הם: תנ"ך, תלמוד בבלי, רמב"ם, טור, ושולחן ערוך. בדקתי וכל התבנית עובדות ב"ה. תוכלו לאשר את העריכות לפרסום באתר? --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 02:23, 27 בנובמבר 2023 (IST) ::בתבניות תנ"ך ובבלי זה אכן כמו שהוסכם, אבל בשאר התבניות לכאורה לא הוסכם כאן להוסיף כי הקישורים הם למעלה. אני לא חושב שעכשיו זה נורא אבל אם יבואו עוד כמה בעלי אתרים כמוך זה ילך ויכביד על כותרות הדפים... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ד • 07:29, 27 בנובמבר 2023 (IST) :::ברמב"ם זה אפילו כבר חרג מהנורמלי לדעתי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ד • 07:32, 27 בנובמבר 2023 (IST) ::::הוספתי היכן שהיו הקישורים הקיימים. לא העברתי למטה כי לא רציתי לעשות בלאגן... בנוגע לעומס, אפשר כאמור לעבור לתצוגת סמלונים, אני לא יודע איך לעשות זאת. אגב, השינויים בטור עדיין לא אושרו. תודה רבה! --[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 16:10, 27 בנובמבר 2023 (IST) == ביאור ירושלמי מאיר גרסת הדפסה == :האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה? :לדוגמא, כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה. :כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך, ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו. :כמובן גם את כל התרגום הצף להציג בהדפסה.--{{לא חתם|מאירושולי}} == הלכה ממקורה == ישנו פרוייקט שעבדתי עליו בעבר הרחוק, והייתי רוצה לעלות אותו לוויקיטקסט, שאני קורא לו הלכה ממקורה, וזה שילוב הגמרא עם דברי הראשונים. כידוע, הרי"ף ובעקבותיו הרא"ש כתבו וערכו את התלמוד הבבלי על פי ההלכה, כך שהדגשת הקטעים שהם בחרו מתוך הנגמרא יתן יכולת להבין את דרך הפסיקה ההלכתית מראשיתה. בעבודה שעשיתי צורת ההדגשה נעשתה בעזרת שילוב צבעים שונים: צבע ירוק מציין דברים שהובאו בגמרא, אך לא ברי"ף או ברא"ש; צבע אדום מציין דברים שהובאו ברי"ף, אך לא בגמרא או ברא"ש; צבע כחול מציין דברים שהובאו ברי"ף, אך לא בגמרא או ברא"ש; צבע סגול מציין דברים שהובאו בגמרא וברי"ף, אך לא ברא"ש; צבע כתום מציין דברים שהובאו בגמרא וברא"ש, אך לא ברי"ף; צבא שחור מציין דברים שהובאו ברא"ש, אך לא בגמרא או ברי"ף. :תלמוד בבלי רי"ף רא"ש רי"ף\בבלי רא"ש\בבלי רי"ף\רא"ש בבלי\רי"ף\רא"ש :בנוסף הוספתי את פסיקות הרמב"ם והשו"ע עם עין משפט. :כמו כן הייתי רוצה להעלות הקלטות על כל התוספות. האם תוכלו לעזור לי בבנית המסגרת?--{{לא חתם|מאירושולי}} :אני יכול לעזור, אם הקהילה תחליט שוויקיטקסט יכולה להיות מקומו של פרויקט זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ד • 01:50, 21 בנובמבר 2023 (IST) ::לדעתי ויקיטקסט בהחלט צריכה ויכולה להכיל מיזם כזה, אולם אינני בטוח שבמרחב הראשי. דומני שזה יתאים יותר למרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:59, 21 בנובמבר 2023 (IST) :::אישית אני סבור שמבחינת אופי המיזם הוא מתאים יותר כספר עצמאי במיזם ויקיספר ולקשר אליו מכאן, אבל כיוון שהוא הרבה פחות פעיל והפרוייקט עלול פשוט לשקוע שם אפשר לשקול לשים אותו כאן במרחב ביאור, לפחות זמנית. --[[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • י"א בכסלו ה'תשפ"ד • 18:03, 23 בנובמבר 2023 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">(New) Feature on [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]]: Adding geopoints via QID</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="Body"/>Since September 2022, it is possible to create geopoints using a QID. Many wiki contributors have asked for this feature, but it is not being used much. Therefore, we would like to remind you about it. More information can be found on the [[M:WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Geopoints via QID|project page]]. If you have any comments, please let us know on the [[M:Talk:WMDE Technical Wishes/Geoinformation/Geopoints via QID|talk page]]. – Best regards, the team of Technical Wishes at Wikimedia Deutschland <section end="Body"/> </div> [[M:User:Thereza Mengs (WMDE)|Thereza Mengs (WMDE)]] 14:31, 13 בדצמבר 2023 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Thereza Mengs (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=25955829 --> == איך מעלים טקסט? == לא מצאתי את הכפתור [[משתמש:שקפקף|שקפקף]] ([[שיחת משתמש:שקפקף|שיחה]]) 18:27, 25 בדצמבר 2023 (IST) :{{א|שקפקף}}, כדי להעלות טקסט, עליך ליצור את הדף שאליו אתה רוצה להעלות את הטקסט. ניתן ליצור אותו באמצעות חיפוש הדף, ואם הוא לא קיים עדיין, ללחוץ על שם הדף האדום והוא ייווצר. לאחר מכן יש להעתיק לשם את הטקסט על ידי העתק\הדבק. :לא ידוע לי על דרך אחרת להעלאת טקסטים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 27 בדצמבר 2023 (IST) ::{{א|שקפקף}} אתה יכול לכתוב כאן את שם הדף שאתה רוצה ליצור וללחוץ "יצירת הדף". <inputbox> type=create </inputbox> ראה גם [[עזרה:יצירת דף חדש]]. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ד • 19:16, 27 בדצמבר 2023 (IST) == קטגוריות במיזם ספר החוקים == קישור לדיון קודם: [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון ינואר 2023‏]] ===חידוש הדיון=== לפני שאוסיף את דעתי האישית... לסיכום הדיון עד כה... טיעונים '''נגד''' שימוש בקטגוריות: # '''חוסר היתכנות טכנית:''' הבוט שבאמצעותו פועל הפרויקט מוחק את הקטגוריות באופן אוטומטי. # '''אסתטיקה:''' רצון ביצירת תצוגה מודפסת ומקצועית ככל האפשר, הנפגמת לכאורה מתצוגת הקטגוריות. # '''חוסר שימושיות:''' הקטגוריות ממילא אינן עוזרות לניווט בין חוקים והדרך המתאימה ביותר לעזור בכך היא יצירת תבניות ניווט. # '''עצמאות הפרויקט:''' מערכת המיזם והבוט המפעיל אותו אינם חלק אינטגרלי ממערכת ויקיטקסט אלא פועלים באופן ייחודי ולכן אינם כפופים לנורמות של ויקיטקסט או יתר מיזמי ויקימדיה. # '''זכות בחירה:''' המיזם מנוהל על ידי צוות מתנדבים מצומצם ומסור ולהם זכות המילה האחרונה (גם אם רק כדי לשמר את המוטיבציה להמשיך ולהקדיש מזמנם וממרצם לפרויקט). # '''אפשרות עקיפה:''' ממילא יש כרגע אפשרות למיין חוקים בקטגוריות באופן ידני, כפי שנעשה ב[[:קטגוריה:שלטון מקומי]]. הצעות פשרה: # קטגוריות נסתרות: שימוש בקטגוריות שלא יופיעו בתצוגת הדף. טיעונים '''בעד''' השימוש בקטגוריות: # '''שימושיות:''' מציאת תועלת רבה ביכולות הניווט וההנגשה של הקטגוריות. # '''אחדות תוכן ומדיניות קהילה:''' חשיבות ההיבט הדמוקרטי, הפתוח, של מיזם ויקיטקסט, שבו כולנו "בעלי הבית". # '''ביטחון בפתרון טכני:''' מוכנות לשנות את פעולת הבוט, לבנות בוט חלופי או למצוא פתרון טכני שיאפשר שימוש בקטגוריות מבלי לפגום בתצוגה. # '''כפילות האפשרות הידנית:''' צורת המיון ב[[:קטגוריה:שלטון מקומי]] יוצרת כפילות, המקשה מאוד על הניווט ובכך מעקרת את מטרת הקטגוריזציה. האם סיכמתי נכון? פספסתי משהו? ייצגתי מישהו/משהו בצורה לא מדוייקת? --[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 15:37, 27 בדצמבר 2023 (IST) :--סוף העברה--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:46, 27 בדצמבר 2023 (IST) ::זה אינו המקום הנכון לקיים דיון כאלה, אלא דף השיחה של המיזם. שם אפשר לקיים דיון רציף מבלי שהוא יאורכב שנה אחר כך. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 17:25, 27 בדצמבר 2023 (IST) :בנוגע לטיעון הרביעי בעד – את בעיית הכפילות אפשר לפתור באמצעות הקוד {{קוד|<nowiki>{{#תנאי:{{מרחב השם}}||[[קטגוריה:שלטון מקומי]]}}</nowiki>}}. אפשר גם ליצור תבנית ייעודית לכך שתיקרא {{תב|קטגוריה במרחב הראשי}}. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ד • 21:09, 27 בדצמבר 2023 (IST) ::[[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] חוסר היתכנות טכנית - לא נכון, אפשר להוסיף ידנית לקוד מקור כפי שציינת בסעיף 6 לא צריך שום עדכון לבוט. ::אסתטיקה - גם תבנית ניווט וקישורים נוספים בתחתית העמוד פוגעים באסתטיקה ::כפילות האפשרות הידנית - יפה [[משתמש:עמד|עמד]] להבנתי ההצעה שלך תפתור את הבעיה. [[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]] עצמו כתב ״הדיון עצמו מיותר כי אין בעיה להוסיף קטגוריות באופן ידני״ השאלה היחידה היא האם הבוט מעתיק את התוכן הזה כמות שהוא ויצליח לאכול את התנאי או שהוא עושה עוד מניפולציות. ::ולגבי ארכוב, אפשר לארכב בדף שיחת הפרויקט כמקובל בויקיפדיה, בארכיון יאורכב רק הקישור לארכיב בשיחת הפרויקט. [[משתמש:מקצועי|מקצועי]] ([[שיחת משתמש:מקצועי|שיחה]]) 15:52, 31 בדצמבר 2023 (IST) ---- : הבוט מעתיק את המקטע של {{קוד|<nowiki><ויקי>[[קטגוריה:____]]</ויקי></nowiki>}} כפי שהוא. הבעיה עם שיטה זאת היא משולשת: (א) הכפילות – כל חוק יוצג פעמיים, פעם אחת במרחב הראשי ופעם שנייה במרחב המקור; (ב) מיון – המיון הוא לינארי לפי סדר האלפבית (או מפתח); (ג) אין תת-קטגוריזציה – קטגוריה היא רשימה שטוחה ללא הפרדה בין עיקר וטפל (למשל בין חוק ראשי ובין תקנותיו וצוויו) וללא חלוקה לנושאים. הפתרון הוא יצירה של תבנית ניווט, שמכניסה לקטגוריה נסתרת את הערכים המתאימים, כפי שנעשה לדוגמה עם {{תב|חוקי יסוד}} שמכניס את חוקי היסוד לקטגוריה <nowiki>[[</nowiki>[[:קטגוריה:חוקי יסוד]]<nowiki>]]</nowiki> – אבל רק את הערכים במרחב הראשי ותוך שמירה על מיון לקסיקוגרפי אוטומטי תקין. למתעניינים, הקוד הוא – :: {{קוד|<nowiki>{{#ifeq:{{NAMESPACENUMBER}}|0|[[קטגוריה:חוקי יסוד|{{#invoke:String|replace|{{PAGENAME}}|^חוק.יסוד:? ה?||plain=false}}]]}}</nowiki>}} : זה מסכם את הדיון מבחינתי. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 11:36, 1 בינואר 2024 (IST) ::תודה [[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]] על הסבלנות. ::להבנתי כפי שהציע [[משתמש:עמד|עמד]] ניתן ליישם את הפתרון עם תבנית גנרית שבה יהיה הטיפול במיון ומרחב שם, גם בלי תבנית ניווט. ואפשר גם לספק פרמטר לתבנית שבאמצעותו יוכלו לקבוע את המיון למקרים חריגים מהכלל. ::מה דעתך? [[משתמש:מקצועי|מקצועי]] ([[שיחת משתמש:מקצועי|שיחה]]) 12:27, 1 בינואר 2024 (IST) :::מסכים עם מקצועי. לא מבין למה צריך דווקא "תבניות ניווט" ולא סתם "תבניות". [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • כ' בטבת ה'תשפ"ד • 17:17, 1 בינואר 2024 (IST) == מספרי עמודים מוכללים? == שלום, אז, שמתי לב שבוויקיטקסט האנגלי, כשמכלילים במרחב השם הראשי עמודים ממרחב השם ״עמוד״, מוכניסים אוטומטית מִספרי עמוד (שאפשר להקליק) בצד הדף, דבר שמקל על מי שקורא טקסט ורוצה לערוך אותו. אבל, כאן בוויטקסט העברי, לא ראיתי את זה. למשל, תראו את "[[אוצר ישראל/א/אטלאנטא]]" (בו אין קישורים או מספרי עמוד) בהשוואה לערך "{{משמאל לימין|[https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclopædia_Britannica/Atlanta 1911 Encyclopædia Britannica/Atlanta]}}" בוויקיטקסט האנגלי בו יש בצד השמאלי. בוויקיטקסט האנגלי, מתַעדים את זה בדף [https://en.wikisource.org/wiki/Help:Page_numbers#Page_numbers_in_the_Main_namespace Help:Page numbers]. איך אפשר להשתמש בזה גם אצלנו? או לחלופין, למה זה חסר אצלנו? מתייג את {{א|Amire80}}, כי חשבתי שיכול להיות שהוא יבין בזה. תודה רבה! [[משתמש:לוכסן|לוכסן]] ([[שיחת משתמש:לוכסן|שיחה]]) 23:27, 31 בדצמבר 2023 (IST) :נראה שזה גאדג'ט שפשוט צריך להוסיף לכאן [[:en:MediaWiki:Gadget-PageNumbers.js]] [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בטבת ה'תשפ"ד • 09:36, 1 בינואר 2024 (IST) ::@[[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]]: אה, מעניין, אז אם נתקין את זה גם בוויקיטקסט העברי, זה יגרום לזה שכל פעם שדף במרחב השם ״עמוד״ יוכלל ממרחב השם הראשי, המספרים הנ״ל יופיעו (לכל משתמש)? (אין לי ידע נרחב באופן פעולתם של הגאדג׳טים). תודה! [[משתמש:לוכסן|לוכסן]] ([[שיחת משתמש:לוכסן|שיחה]]) 01:55, 2 בינואר 2024 (IST) :::לדעתי זה גאדג'ט מצוין להקל על עריכת הדפים. תודה על ההצעה. מקווה שאפשר ליישם אותו כאן. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 2 בינואר 2024 (IST) ::::אולי צריך התאמות, צריך לבדוק במרחב האישי ולראות, אבל כרגע אין לי זמן. אם אוכל אנסה כשאתפנה, או ש {{א|Neriah}} יקדים אותי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א בטבת ה'תשפ"ד • 12:04, 2 בינואר 2024 (IST) :::::אני בעד. רק תבדקו כמובן שזה עובד ולא שובר משהו אחר.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:34, 2 בינואר 2024 (IST) :::אה, אז מצאתי גם כמה שורות ב[[מדיה ויקי:Common.css#L-1082|מדיה ויקי:Common.css{{כ}}#L-1082]] שאולי משפיעות על מספרי העמודים הנאמרים. אולי מישהו בקיא ממני בממשק ויקיטקסט יבין? [[משתמש:לוכסן|לוכסן]] ([[שיחת משתמש:לוכסן|שיחה]]) 07:12, 3 בינואר 2024 (IST) ::::{{בעד}} לקדם את הדבר הזה. זה חשוב מאוד. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשפ"ד • 18:26, 15 בינואר 2024 (IST) :::::מתייג את [[משתמש:Neriah]] ו-[[משתמש:Shalomori123]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 15 בינואר 2024 (IST) ::::::ניסיתי אתמול לשבת על זה. לא הצלחתי להבין למה זה לא עובד. אבל אני רואה שיחד עם זה מגיע סרגל כלים בצד, שנקרא page layout, ואולי יש שם איזו תשתית שצריך להוסיף לכאן בנוסף. אם מישהו מבין בזה, אני רואה שעם הסקריפטים שייבאתי נוצרות בדף ישויות עם הקלאס של .pagenum אבל לא כל הפרטים הרלוונטים נוספים לישות, ובנוסף לא מוצג שום דבר בפועל. בוויקיסורס כאשר אני מעביר את תצוגת העמוד לתוך השורה (בעזרת סרגל הצד) נוסף בתוך הישות span נוסף עם המספר, ואצלי לא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשפ"ד • 19:26, 15 בינואר 2024 (IST) :::::::עובד עד כמה שהצלחתי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בניסן ה'תשפ"ד • 02:04, 18 באפריל 2024 (IDT) :::::::: {{מחיאות כפיים}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 02:08, 18 באפריל 2024 (IDT) == Do you use Wikidata in Wikimedia sibling projects? Tell us about your experiences == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> ''Note: Apologies for cross-posting and sending in English.'' Hello, the '''[[m:WD4WMP|Wikidata for Wikimedia Projects]]''' team at Wikimedia Deutschland would like to hear about your experiences using Wikidata in the sibling projects. If you are interested in sharing your opinion and insights, please consider signing up for an interview with us in this '''[https://wikimedia.sslsurvey.de/Wikidata-for-Wikimedia-Interviews Registration form]'''.<br> ''Currently, we are only able to conduct interviews in English.'' The front page of the form has more details about what the conversation will be like, including how we would '''compensate''' you for your time. For more information, visit our ''[[m:WD4WMP/AddIssue|project issue page]]'' where you can also share your experiences in written form, without an interview.<br>We look forward to speaking with you, [[m:User:Danny Benjafield (WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] ([[m:User talk:Danny Benjafield (WMDE)|talk]]) 08:53, 5 January 2024 (UTC) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/WD4WMP/ScreenerInvite&oldid=26027495 --> == מוזמנים להוסיף ולתרום אל תבנית {{תב|חוקי יהודה ושומרון}} == שלום לכולם. יצרתי את התבנית בגין הצורך, לא בגלל שיש לי מספיק היכרות או יידע בנושא. יצרתי תשתית של התחלה אבל אשמח שכל מי שמבין יותר בחוקים ותקנון וצווים של יו"ש שיתרמו לתבנית בסידור וארגון הנושאים השונים (וכן הוספת דפים נוספים הקשורים ליו"ש). מתייג: {{א|‏Shahar9261}}, ו {{א|Fuzzy}} מבין היתר. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:10, 9 בינואר 2024 (IST) :הערה נוספת: אינני יודע כמה יש הבדלים בין "יהודה ושומרון" לבין "חבל עזה".. ייתכן שכדאי לשנות את שם התבנית אל "חוקי יהודה ושומרון וחבל עזה" ואז לערוך ולהוסיף את הקבוצות והדפים בהתאם. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:16, 9 בינואר 2024 (IST) == Reusing references: Can we look over your shoulder? == ''Apologies for writing in English.'' The Technical Wishes team at Wikimedia Deutschland is planning to [[m:WMDE Technical Wishes/Reusing references|make reusing references easier]]. For our research, we are looking for wiki contributors willing to show us how they are interacting with references. * The format will be a 1-hour video call, where you would share your screen. [https://wikimedia.sslsurvey.de/User-research-into-Reusing-References-Sign-up-Form-2024/en/ More information here]. * Interviews can be conducted in English, German or Dutch. * [[mw:WMDE_Engineering/Participate_in_UX_Activities#Compensation|Compensation is available]]. * Sessions will be held in January and February. * [https://wikimedia.sslsurvey.de/User-research-into-Reusing-References-Sign-up-Form-2024/en/ Sign up here if you are interested.] * Please note that we probably won’t be able to have sessions with everyone who is interested. Our UX researcher will try to create a good balance of wiki contributors, e.g. in terms of wiki experience, tech experience, editing preferences, gender, disability and more. If you’re a fit, she will reach out to you to schedule an appointment. We’re looking forward to seeing you, [[m:User:Thereza Mengs (WMDE)| Thereza Mengs (WMDE)]] <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Thereza Mengs (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&oldid=25956752 --> == Invitation to join January Wikisource Community Meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting this month’s [[:m:Wikisource Community meetings|Wikisource Community meeting]] on '''27 January 2024, 3 PM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1706367600 check your local time]). As we gear up for our upcoming Wikisource Community meeting, we are excited to share some additional information with you. The meetings will now be held on the last Saturday of each month. We understand the importance of accommodating different time zones, so to better cater to our global community, we've decided to alternate meeting times. The meeting will take place at 3 pm UTC this month, and next month it will be scheduled for 7 am UTC on the last Saturday. This rotation will continue, allowing for a balanced representation of different time zones. As always, the meeting agenda will be divided into two halves. The first half of the meeting will focus on non-technical updates, including discussions about events, conferences, proofread-a-thons, and collaborations. The second half will delve into technical updates and conversations, addressing major challenges faced by Wikisource communities, similar to our previous Community meetings. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''klawal-ctr@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Community meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:KLawal-WMF|KLawal-WMF]], [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]], and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 12:54, 18 בינואר 2024 (IST)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:KLawal-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=25768507 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Vote on the Charter for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting opens|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting opens}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]'' Hello all, I am reaching out to you today to announce that the voting period for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) Charter is now open. Community members may [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter/Voter_information|cast their vote and provide comments about the charter via SecurePoll]] now through '''2 February 2024'''. Those of you who voiced your opinions during the development of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|UCoC Enforcement Guidelines]] will find this process familiar. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|current version of the U4C Charter]] is on Meta-wiki with translations available. Read the charter, go vote and share this note with others in your community. I can confidently say the U4C Building Committee looks forward to your participation. On behalf of the UCoC Project team,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 20:09, 19 בינואר 2024 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=25853527 --> == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Last days to vote on the Charter for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting reminder}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]'' Hello all, I am reaching out to you today to remind you that the voting period for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) charter will close on '''2 February 2024'''. Community members may [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter/Voter_information|cast their vote and provide comments about the charter via SecurePoll]]. Those of you who voiced your opinions during the development of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|UCoC Enforcement Guidelines]] will find this process familiar. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|current version of the U4C charter]] is on Meta-wiki with translations available. Read the charter, go vote and share this note with others in your community. I can confidently say the U4C Building Committee looks forward to your participation. On behalf of the UCoC Project team,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 19:01, 31 בינואר 2024 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=25853527 --> == ביאורים למדרשי הלכה == שלום לכולם אני שמח להודיע שהשלמתי את הפרויקט של ביאורים למדרשי ההלכה.(חוץ מדברים זוטא שעקבותיו התגלו ע"י מנחם כהנא לאחרונה) אפשר לראות את המדרשים המבוארים [[ביאור:מדרשי הלכה|כאן]]. תודה על שנתתם לי בית ראוי לפרסום הביאורים.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:43, 1 בפברואר 2024 (IST) :{{שכוייח}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:01, 1 בפברואר 2024 (IST) תודה רונן! זוהי מתנה גדולה לישראל, וכבוד לנו שהפרויקט הזה נמצא כאן. השקעת בזה המון חכמה ועבודה. אני מקווה שתמשיך ללטש את הביאורים בהמשך. יברך אותך ה' בכוח ובנעימות. חזק ואמץ, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:46, 1 בפברואר 2024 (IST) :::יפוצו מעיונותיך חוצה. חזק וברוך.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:25, 1 בפברואר 2024 (IST) == פירוש המשנה לרמב"ם == יישר כח עצום ל-[[משתמש:YS9211]] עבור עבודתו על [[פירוש המשנה לרמב"ם]]. נראה שעכשיו מלאכתו באה לסיומה (או קרוב לכך). כה לחי, ושבת שלום!--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:44, 2 בפברואר 2024 (IST) :חזק וברוך. בע"ה מתכוון לעבור פעם נוספת על פירוש הרמבם כדי לשפר את העימוד והפיסוק לאור הבנתי המשופרת בכלים העומדים לרשותי.[[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 20:55, 3 בפברואר 2024 (IST) ::מצטרף לברכות החמות. חזק וברוך!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:03, 4 בפברואר 2024 (IST) :::בהחלט פרויקטים עצומים שהגיעו להשלמתם, תבורכו! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ז בשבט ה'תשפ"ד • 23:58, 5 בפברואר 2024 (IST) :שבוע וחודש טוב ומבורך! בשטו"מ ובברכת הנותן כח ליעף, סיימתי מעבר נוסף על ההדרת פירוש רבינו למשנה ונוסח המשנה לרבינו כמיטב הבנתי ויכולתי. יהי רצון שרבים יזכו לעסוק בו וימצאוהו מוגה וקריא בע"ה.[[משתמש:YS9211|YS9211]] ([[שיחת משתמש:YS9211|שיחה]]) 22:10, 13 באפריל 2024 (IDT) ::{{שכוייח}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:57, 14 באפריל 2024 (IDT) :::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:21, 14 באפריל 2024 (IDT) ::::{{שכוייח}} תודה [[משתמש:YS9211|YS9211]], בזכותך יש לציבור גישה למהדורה שימושית ויעילה של התרגום המקורי, ועוד ברשיון חופשי ולא מוגבל לבעלי זכויות יוצרים. בקיצור, שחררת לתמיד את '''ספר המאור''' לרמב"ם, שיתן את אורו לעם ישראל! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:52, 15 באפריל 2024 (IDT) == תצוגה מקדימה להערות == [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Nahum#c-MediaWiki_message_delivery-20240205192200-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_2024_%E2%80%93_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_06 כאן] נכתב שיש גאדג'ט או פיצ'ר בשם Reference Review (או משהו דומה) וכן Reference Tooltips, שאמורים, לפי מה שהבנתי, להציג את תוכן ההערה בתצוגה מקדימה במעבר העכבר על ההפניה להערה. כיצד ניתן להפעיל את אחד מהם כאן?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:40, 5 בפברואר 2024 (IST) : ייובא, עדיין לא הפכתי לברירת מחדל. בדקתי עכשיו בכמה דפים ועובד מצויין, אשמח אם [[משתמש:Nahum|תוכל]] לקבוע [[מדיה ויקי:Gadget-ReferenceTooltips|שם ותיאור]] לגאדג'ט. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:52, 7 בפברואר 2024 (IST) ::שם: תצוגה מקדימה להערות. ::תיאור: ::[[mw:Reference Tooltips|תצוגה מקדימה להערות]]: עברו עם העכבר מעל הפניות להערה, בכדי לצפות בתוכן ההערה מבלי לצאת מהטקסט למקום ההערות. ::שיפורים ותיקוני לשון יתקבלו בברכה, ::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:32, 8 בפברואר 2024 (IST) ::נ.ב. נא לא להפוך בינתיים לברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:33, 8 בפברואר 2024 (IST) == באג בייצוא ל-PDF == :שלום נחום! :אני ניסיתי להוריד את הדף של תוספות רבינו יהודה שירליאון בתור PDF כמו שעשיתי בעבר. :ומה שקרה אחרי שהורדתי והפעלתי את הקובץ, ניסתי ללחוץ על אחד מלחצני ההערות על מנת שיוביל אותי להערה בתחתית הקובץ כמו שהיה עושה לי בעבר. :ומה שראיתי שעכשיו במקום לשלוח אותי להערה בתחתית הדף, הלחצן של ההערה פותח לי את ההערה בדף האינטרנט במקום. כפי הנראה באג. [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 17:37, 7 בפברואר 2024 (IST) ::ולמה זה אצלי בדף השיחה? זה אמור להיות מדווח בפיסקה חדשה במזנון. אעביר לשם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:22, 7 בפברואר 2024 (IST) --עד כאן הועבר מדף השיחה שלי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:24, 7 בפברואר 2024 (IST) : בדקתי עכשיו, וגם אצלי קיימת הבעיה הזו. ההערות עצמן מקשרות אל האתר עצמו, אבל ברשימת ההערות למטה החץ מעביר למקום המתאים בדף. אנסה לבדוק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:43, 23 בפברואר 2024 (IST) :: לא מצאתי מה הבעיה בהורדה דרך סרגל הצד, אך מצאתי דרך בה הערות השוליים תקינות: [[מיוחד:DownloadAsPdf/תוספות רבינו יהודה שירליאון‎]]. כדאי לשאול בפבקירטור. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:54, 1 במרץ 2024 (IST) :::מתייג את {{א|Ori0749}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:16, 1 במרץ 2024 (IST) :::מה זה פבקירטור [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 20:47, 2 במרץ 2024 (IST) :::: שבוע טוב, קיים הסבר על הפבריקטור והנחיות לשליחת פניות [[M:phabricator|כאן]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:57, 2 במרץ 2024 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Announcing the results of the UCoC Coordinating Committee Charter ratification vote</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - results|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - results}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]'' Dear all, Thank you everyone for following the progress of the Universal Code of Conduct. I am writing to you today to announce the outcome of the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter/Voter_information|ratification vote]] on the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|Universal Code of Conduct Coordinating Committee Charter]]. 1746 contributors voted in this ratification vote with 1249 voters supporting the Charter and 420 voters not. The ratification vote process allowed for voters to provide comments about the Charter. A report of voting statistics and a summary of voter comments will be published on Meta-wiki in the coming weeks. Please look forward to hearing about the next steps soon. On behalf of the UCoC Project team,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 20:24, 12 בפברואר 2024 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=26160150 --> == משמרת הקודש - ספר חסידות נוסף. אודה למי שיסדר אותו בקטגוריות המתאימות. == הנה הקישור: [[משמרת הקודש]] [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 14:23, 19 בפברואר 2024 (IST) :האם לדעתך טוב שהספר כולו בדף אחד, או שעדיף לחלק אותו לפי פרקיו? ואם כן אז אילו פרקים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' באדר א' ה'תשפ"ד • 15:32, 19 בפברואר 2024 (IST) ::יש במסמך כל מיני כותרות, והחלוקה לפיהן היא לא פרופורציונלית: חלקים ארוכים וחלקים קצרים יחסית. לכן חשבתי שנכניס הכל בדף אחד. אבל אם אתה חושב אחרת - לא אכעס... ::מישאל ביקש ממני להכניס את הספר לויקיטקסט, ומלאתי את בקשתו.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 09:52, 21 בפברואר 2024 (IST) :::נחוצה לדעתי עריכה כלשהי לספר, כדוגמת חלוקת פיסקאות-ענק לתת-פיסקאות קצרות יותר וגם קצת פיסוק. גם תוספת מידע על הספר ועל מהדורתו הראשונה לא יזיקו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:23, 21 בפברואר 2024 (IST) :הספר הוא של ר' משה מסטנוב. בהחלט יש מקום לפיסוק ולעימוד, אבל אינני פנוי לכך. המהדורה היא מהדורת זאלקווה תקו. יותר מזה אפשר למצוא בעבודת התזה של מישאל ציון. העבודה נמצאת בידי ואשמח להעביר אותה לכל המתעניינים. העברתי את דבריכם המוצדקים בעיני למישאל, וביקשתי ממנו לכתוב בקיצור לויקיפדיה משהו על ר' משה מסטנוב. [[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:26, 21 בפברואר 2024 (IST) ::תודה לך!--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:45, 22 בפברואר 2024 (IST) == Invitation to join February Wikisource Community Meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting this month’s [[:m:Wikisource Community meetings|Wikisource Community meeting]] on '''24 February 2024, 7 AM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1708758000 check your local time]). The meeting agenda will be divided into two halves. The first half of the meeting will focus on non-technical updates, including discussions about events, conferences, proofread-a-thons, and collaborations. The second half will delve into technical updates and conversations, addressing major challenges faced by Wikisource communities, similar to our previous Community meetings. If you are interested in joining the meeting, kindly leave a message on '''klawal-ctr@wikimedia.org''' and we will add you to the calendar invite. Meanwhile, feel free to check out [[:m:Wikisource Community meetings|the page on Meta-wiki]] and suggest any other topics for the agenda. Regards [[:m:User:KLawal-WMF|KLawal-WMF]], [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]], and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 13:11, 20 בפברואר 2024 (IST)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:KLawal-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=25768507 --> == עריכת תגיות == "ההרשאה לעריכת תגיות (changetags) תלקח מהמשתמשים באתרי ויקימדיה ותשאר כברירת מחדל למפעילים ובוטים בלבד. קהילתכם יכולה לבקש לפני השינוי לשמור על המצב הקיים באתר ויקי שלכם. אנא ציינו בפבריקטור את רצונכם לשמור על המצב, עד סוף מרץ 2024." אם מישהו פה שאינו מפעיל מערכת רוצה להמשיך ולהשתמש בפונקציה הזו, שיגיד עכשיו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:26, 26 בפברואר 2024 (IST) : מ[[מיוחד:יומנים/tag]] נראה שאין שימוש ידני בהוספת תגיות, כך שלא נראה שתהיה בעיה כאן. תודה על פתיחה הדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:30, 26 בפברואר 2024 (IST) == באנר מחאה על ויקיפדיה הערבית == שלום לכולם! כידוע, ויקי הערבית לקחה באופן בוטה צד במלחמה, והקרן נמנעה מלהתערב. בוויקיפדיה העברית נערכו כל מיני דיונים לגבי הצבת באנר מחאה על העניין שלא הבשילו, וכעת נעשה נסיון נוסף להעלות את הנושא ב[[w:שיחת משתמש:Yuri/דיון מקדים - הצעה לבאנר מחאתי בעקבות מעשיה של לויקיפדיה הערבית]]. אם יש רצון בקהילת ויקיטקסט העברי להשתתף במחאה זו, נשמח אם תגיבו שם או כאן. תודה, [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] ([[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]]) 14:01, 29 בפברואר 2024 (IST) :גם אני אישית וגם ויקיטקסט העברית כקהילה נמנענו עד כה באופן עקרוני מלעסוק בפוליטיקה ויקיפדית למיניה. אני מקווה שכך זה יימשך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:02, 29 בפברואר 2024 (IST) :: [[קובץ:Symbol_support_vote.svg|12px]] מצטרף לנחום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:40, 1 במרץ 2024 (IST) :::זה לא פוליטיקה ויקיפדית אלא ויקימדית. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • כ"א באדר א' ה'תשפ"ד • 12:46, 1 במרץ 2024 (IST) == <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Report of the U4C Charter ratification and U4C Call for Candidates now available</span> == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – call for candidates| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]'' Hello all, I am writing to you today with two important pieces of information. First, the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Vote results|report of the comments from the Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) Charter ratification]] is now available. Secondly, the call for candidates for the U4C is open now through April 1, 2024. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. Community members are invited to submit their applications for the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, please [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|review the U4C Charter]]. Per the charter, there are 16 seats on the U4C: eight community-at-large seats and eight regional seats to ensure the U4C represents the diversity of the movement. Read more and submit your application on [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024|Meta-wiki]]. On behalf of the UCoC project team,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 18:25, 5 במרץ 2024 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=26276337 --> == בחירת חברי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לשנת 2024 == <section begin="announcement-content" /> : ''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Selection announcement| אפשר לקרוא תרגומים של המסר הזה לשפות נוספות במטא־ויקי.]]'' : ''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Selection announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Selection announcement}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div>'' שלום לכולם, בשנה זו תסתיים כהונתם של ארבעה חברים בחבר הנאמנים, שנבחרו על־ידי הקהילה וארגונים שותפים [1]. חבר הנאמנים מזמין את התנועה כולה להשתתף בתהליך הבחירות של שנה זו, ולהצביע כדי למלא את מקומם של הפורשים. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections committee|ועדת הבחירות]] תפקח על התהליך בעזרתם של עובדי הקרן [2]. ועדת הניהול (Governance Committee) של חבר הנאמנים הקימה קבוצת עבודה לבחירות, הכוללת נאמנים שאינם יכולים להציג מועמדות בבחירות 2024 לנציגי הקהילה והארגונים השותפים. בקבוצת העבודה חברים דריוש ימלניאק, נטליה טימקיב, אסרא א־שאפעי, קתי קולינס ושני אבנשטיין סיגלוב [3]. משימתה של הקבוצה לפקח מטעם חבר הנאמנים על תהליך הבחירות ולהעביר מידע לחבר הנאמנים. פרטים נוספים על תפקידיהם של ועדת הבחירות, חבר הנאמנים וסגל העובדים אפשר לקרוא כאן [4]. להלן המועדים החשובים המתוכננים: * מאי 2024: קול קורא להצגת מועמדות ולשאלות * יוני 2024: הארגונים השותפים יצביעו לבחירת 12 מועמדים לרשימה המצומצמת (שלב הרשימה המצומצמת לא יתקיים אם רק 15 מועמדים או פחות יציגו את מועמדותם) [5] * יוני-אוגוסט 2024: תקופת מסע הבחירות * סוף אוגוסט/תחילת ספטמבר 2024: תקופת ההצבעה של הקהילה שתימשך שבועיים * אוקטובר-נובמבר 2024: בדיקת רקע למועמדים שנבחרו * ישיבת חבר הנאמנים בדצמבר 2024: קבלת הנאמנים החדשים פרטים נוספים על תהליך הבחירות של 2024, כדי לתכנן את צעדיכם, אפשר לקרוא ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024|דף הזה במטא־ויקי]], בכלל זה לוח־זמנים מפורט, תהליך הצגת מועמדות, כללי מסע הבחירות והקריטריונים לזכאות להצבעה. '''מתנדבי הבחירות''' דרך נוספת למעורבות בתהליך הבחירות של 2024 היא להיות מתנדב/ת בחירות. מתנדבי הבחירות הם גשר בין ועדת הבחירות לבין הקהילות שלהם. הם עוזרים להבטיח שהקהילה שלהם מיוצגת ומגייסים את אנשיה להצבעה. פרטים נוספים על התוכנית ועל אופן ההצטרפות אליה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Election Volunteers|דף מטא־ויקי הזה]]. בברכה חמה, דריוש ימלניאק ([[m:Special:MyLanguage/User:Pundit|Dariusz Jemielniak]]), יו"ר ועדת הניהול, קבוצת העבודה של הבחירות לחבר הנאמנים [1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2021/Results#Elected [2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Committee:Elections_Committee_Charter [3] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Minutes:2023-08-15#Governance_Committee [4] https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections_committee/Roles [5] אף על־פי שמספר המועמדים האידיאלי לבחירת 4 נאמנים הוא 12, תהליך הרשימה המצומצמת יתקיים רק אם יהיו יותר מ־15 מועמדים. זאת משום שהסרת מועמדותם של 1–3 מועמדים עלולה ליצור את הרושם כאילו הם מנודים. כמו כן, הארגונים השותפים יצטרכו להשקיע עבודה רבה בתהליך הרשימה המצומצמת רק כדי להסיר 1–3 מועמדים מהרשימה.<section end="announcement-content" /> [[User:MPossoupe_(WMF)|MPossoupe_(WMF)]]21:57, 12 במרץ 2024 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MPossoupe (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=26349432 --> == הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב == <section begin="server-switch"/><div class="plainlinks"> [[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] [[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון. כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2024-03-20|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2024-03-20T14:00|en}} {{#time:H:i e|2024-03-20T14:00}}]''' (16:00 שעון ישראל). לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. '''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.''' *לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2024-03-20|he}}. *במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון. '''השפעות אחרות''': *משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק. * אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן. * אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות. הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. יהיו התראות נוספות על זה. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/> [[user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]], 02:00, 15 במרץ 2024 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=25636619 --> == Switching to the Vector 2022 skin == [[File:Vector 2022 video-en.webm|thumb]] <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Hi everyone. We are the [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web|Wikimedia Foundation Web team]]. As you may have read in our [[#The Vector 2022 skin as the default in three weeks?|previous message]], over the past year, we have been getting closer to switching every wiki to the Vector 2022 skin as the new default. In our previous conversations with Wikisource communities, we had identified an issue with the Index namespace that prevented switching the skin on. [[phab:T352162|This issue is now resolved]]. We are now ready to continue and will be deploying on Wikisource wikis on '''March 25th'''. To learn more about the new skin and what improvements it introduces, please [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements|see our documentation]]. If you have any issues with the skin after the change, if you spot any gadgets not working, or notice any bugs – please comment below! We are also open to joining events like the [[m:Wikisource Community meetings|Wikisource Community meetings]] to talk to you directly. Thank you! </div> <span dir="ltr">[[user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</span> - [[user talk:SGrabarczuk (WMF)|שיחה]] 09:51, 18 במרץ 2024 (IST) == הוספת תמונה משמאל לשער == אני מעוניין להוסיף תמונה של שער הספר "שמחת הרגל" https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C&action=edit שתהיה משמאל לשער הספר, הבעיה היא שאני לא יכול לשים אותה לצד השער, אלא זה מחייב אותי לרדת כמה שורות למטה ורק שם אני יכול לשימה. אם למישהו יש מושג איך לסדר את זה אשמח מאוד. תודה מראש. לא מדובר בתמונה ענקית, כמו כאן בערך [[חיים ביד]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:59, 22 במרץ 2024 (IST) :במקום תבנית של {{תב|כותרת}} אתה צריך לסדר את המילים בתוך תבנית של {{תב|דף שער}} ואז יש לך אפשרות להוסיף לפרמטרים את התמונה בתוך התבנית. כמו בדף של [[צדקת הצדיק]]. תצטרך קודם אבל להעלות את התמונה לויקיטקסט כאן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:56, 22 במרץ 2024 (IST) == Invitation to join March Wikisource Community Meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We're excited to announce our upcoming Wikisource Community meeting, scheduled for '''30 March 2024, 3 PM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1711810800 check your local time]). As always, your participation is crucial to the success of our community discussions. Similar to previous meetings, the agenda will be split into two segments. The first half will cover non-technical updates, such as events, conferences, proofread-a-thons, and collaborations. In the second half, we'll dive into technical updates and discussions, addressing key challenges faced by Wikisource communities. '''New Feature: Event Registration!''' <br /> Exciting news! We're switching to a new event registration feature for our meetings. You can now register for the event through our dedicated page on Meta-wiki. Simply follow the link below to secure your spot and engage with fellow Wikisource enthusiasts: [[:m:Event:Wikisource Community Meeting March 2024|Event Registration Page]] '''Agenda Suggestions:''' <br /> Your input matters! Feel free to suggest any additional topics you'd like to see included in the agenda. If you have any suggestions or would just prefer being added to the meeting the old way, simply drop a message on '''klawal-ctr@wikimedia.org'''. Thank you for your continued dedication to Wikisource. We look forward to your active participation in our upcoming meeting. Best regards, <br /> [[:m:User:KLawal-WMF|KLawal-WMF]], [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]], and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:KLawal-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=25768507 --> == העלאת מאמרי מומחים לויקיטקסט == שלום חברים, האם ויקיטקסט הוא מקום אכסניה מתאים למאמרי מומחים? למשל מאמרים קצרים של דוקטורים הקשורים לאיסטרטגיה וביטחון. [[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 23:18, 26 במרץ 2024 (IST) :אם המאמר פורסם בכתב עת כלשהו, ודאי שהוא מתאים לכאן. אם לא, יכולות להיות דעות נוספות, אבל לדעתי כמו שאנחנו מכניסים מאמרים במרחב ביאור או עלוני שבת, גם זה יכול להכנס. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 00:11, 27 במרץ 2024 (IST) ::אני מסכים פחות או יותר אם שלום אורי. אם פורסם בכתב עת כלשהו, ומותר להיות במרחב הציבורי, אינני רואה סיבה שלא. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:44, 27 במרץ 2024 (IST) ::אם זה פורסם בכתב עת בעל תפוצה רחבה, אכן מקומו אצלנו. אם לאו, דעתי היא שאפשר להכניסו למרחב הביאור, בתנאי שניתן לקשרו בצורה סבירה כלשהי לאחד הטקסטים המופיעים אצלנו. אנחנו לא רוצים להפוך את ויקיטקסט לבמה לפרסום מאמרים מקוריים של כל מיני דוקטורים שאין להם מקום אחר לפרסם בו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:21, 27 במרץ 2024 (IST) == המעבר לעיצוב הוקטור החדש == שלום לעורכי ויקיטקסט, לפני כמה ימים קרן ויקימדיה שינתה את תצוגת ברירת המחדל של ויקיטקסט מהוקטור הישן לוקטור החדש (ראו הודעה פה למעלה: [[#Switching to the Vector 2022 skin]]). המשמעות היא שכל בעל משתמש ויקימדיה שלא התעסק ב[[מיוחד:העדפות|העדפות]] שלו בויקיטקסט, וכן כל קורא שאיננו רשום, יקראו את ויקיטקסט בתצוגה החדשה. קרן ויקימדיה עושה את השינוי בלי להתייעץ עם כל מיזם ומיזם, לכן אני מביא לתשומת לבכם שאתם יכולים לבקש לשנות בחזרה למראה הישן. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 13:44, 28 במרץ 2024 (IST) :תודה {{א|פעמי-עליון}}, שים לב שהיה על זה דיון עוד יותר למעלה [[#The Vector 2022 skin as the default in three weeks?]]. לא הבנתי בדיוק את המסקנה של הדיון והאם באמת זה תלוי ברצון של הקהילה, אבל היה דיון. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 14:59, 28 במרץ 2024 (IST) ::תודה, לא שמתי לב. למיטב ידיעתי קהילה כן יכולה לבחור את ברירת המחדל אצלה, אבל נראה שפה כן יש רוב של תומכים (לא כולל מספר רב של נמנעים) בעיצוב החדש. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 18:14, 28 במרץ 2024 (IST) ::: <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">{{ציטוטון|From our perspective, the skin change across all the wikis is inevitable.|[[#c-SGrabarczuk_(WMF)-20231123214300-Neriah-20231123170600]]}}</div>בהמשך ההודעה הם כתבו שאין בכוונתם להמשיך לפתח את עיצוב הוקטור הישן, ולכן בכל מקרה יהיה צורך לשנות את העיצוב. ואין סיבה לחכות. <br>'''רק בקשה קטנה מכלל העורכים:''' אשמח שתעקבו בתקופה הקרובה שאין תקלות בסקריפטים המופעלים באתר. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 00:22, 29 במרץ 2024 (IST) ::::אני מקוה שהשינוי הוא לא באמת בלתי־נמנע, אבל אני כנראה סתם תקוע בעבר עם העיצוב הישן. אולי זה כי יש לי חולשה לנוסטלגיה... [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 00:43, 29 במרץ 2024 (IST) :::::אני משתמש בו בערך שנה וחצי והוא מעולה, לא נתקלתי בבעיות כלשהן (כמובן זה לא אומר שאין או שאחרים לא יתקלו). גם אצלי יש לפעמים העדפה לישן (למשל ווינדוס 10) אבל לא כאן, כאן זה עדכון נצרך ומתבקש, ושיפור משמעותי בממשק המשתמש. תראו את הממשק של ספריא למשל, יש סיבה למה להתעדכן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ד • 14:21, 31 במרץ 2024 (IDT) == קישור הלכה במשנה תורה לתא שמע == שלום. אני מנסה ללא הצלחה לקשר הלכה במשנה תורה לתא שמע. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&stable=0&shownotice=1 תבנית הלכה] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%AA%D7%90_%D7%A9%D7%9E%D7%A2 תבנית הלכה במשנה תורה תא שמע] למעשה משום מה בקישור שנוצר בדפים של הלכה משנה תורה לא מופיע ה"הילכות" כך שנוצר קישור שבור. אודה לעזרתכם!--[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 00:04, 3 באפריל 2024 (IDT) :תוקן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ד • 15:20, 5 באפריל 2024 (IDT) == מחיר יין == יצרתי דפים חדשים עבור פרקי הספר [[מחיר יין]], כדי שאוכל ליצור חלוקה נוחה לפסוקים ([[מחיר יין א]], [[מחיר יין ב]] וכו'). אשמח אם יהיה קישור בין כל חלק בספר לפסוק הרלוונטי. האם זה אפשרי? תודה. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 15:46, 3 באפריל 2024 (IDT) :‏אתה מתכוון לפרקים ולא לפסוקים? אחרת לא מבין את הבקשה. כבר יש קישורים לפסוקים. …. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:40, 3 באפריל 2024 (IDT) :{{א|Joalbertine}}, עשית עבודה טובה ביותר. יישר כוח! ניתן ליצור קישורים לפסוקים על ידי הוספת מקור לציטוט של דיבור המתחיל באמצעות תבנית {{תב|ממ}}, למשל כך: '''ויהי בימי אחשורוש''' {{ממ|אסתר|א|א}}.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:14, 3 באפריל 2024 (IDT) ::הוספתי קישורים מהכותרות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ד • 14:42, 5 באפריל 2024 (IDT) == איך ניתן לערוך את זה? == [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/יד]]. וכן בכללי את "רש"י מנוקד על המקרא"? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:41, 5 באפריל 2024 (IDT) :אתה יכול לערוך את דפי הפרקים. פשוט תלחץ על לשונית "עריכה". אם אתה לא בטוח איך לערוך, תעיר על מה שברצונך לערוך בדף השיחה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:01, 5 באפריל 2024 (IDT) == הפעלת תוסף PageImages == {{דווח בפבריקטור|362851|בקשה=כן}} אני רוצה לבקש להפעיל את תוסף PageImages באתר. המשמעות מבחינת חוויית המשתמש היא שמוצגות תמונות ממוזערות בזמן החיפוש, כמו בוויקיפדיה. האם יש התנגדות? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 12:15, 14 באפריל 2024 (IDT) :אפשר להפנות לדוגמה בויקיפדיה?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:20, 14 באפריל 2024 (IDT) ::תנסה לחפש ערך בויקיפדיה ותראה שבתוצאות שהוא מציע מופיעה תמונה ממוזערת ליד כל שם של ערך. ::לדגופו של עניין - אין לי התנגדות, אבל אני לא בטוח כמה ערך יש לזה במיזם שכל הדפים בו הם בעצם ספרים. לדעתי כמעט כל התמונות שיופיעו הם של עמוד השער דפ"ר או משהו דומה, דבר שלא נותן כל כך הרבה ערך בתור תמונה ממוזערת. זה בלי להכנס לסוגיה של דפים שלא מקושרים לוויקינתונים ואיכות דפי הוויקינתונים על ספרי ארון הספרים היהודי, שמרכיבים את רוב המיזם. אם לדעתך כן יש בזה ערך לי אין התנגדות. [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ו' בניסן ה'תשפ"ד • 17:30, 14 באפריל 2024 (IDT) ::: מסכים עם כנלע"ד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:51, 14 באפריל 2024 (IDT) ::::אני חושב שזה מיותר, וסתם עלול להאט את החיפוש ללא צורך או תועלת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:09, 14 באפריל 2024 (IDT) : הכוונה שלי היא שיהיה לוגו של ספר ליד תוצאת החיפוש עבור ספרים, של לוגו ספר החוקים עבור חוקים, תמונה מוקטנת של המחבר עבור מחברים, וכן הלאה. כרגע מופיעה תמונת ברירת-מחדל סתמית כזאת: <span class="cdx-thumbnail" style="vertical-align: middle;"><span class="cdx-thumbnail__placeholder" style="width: 2em; height: 2em;"><span class="cdx-thumbnail__placeholder__icon"></span></span></span> ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 09:58, 15 באפריל 2024 (IDT) ::אהה, לא ידעתי שזה כבר מופעל עם תמונה של ברירת מחדל. אם כך, אין לי התנגדות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:40, 15 באפריל 2024 (IDT) :::כנ"ל {{בעד}} -- [[משתמש:I'm the cookie monster|כנלע"ד]] • [[שיחת משתמש:I'm the cookie monster|אי אפשר לבר בלא תבן]] • ז' בניסן ה'תשפ"ד • 12:24, 15 באפריל 2024 (IDT) : פתחתי בקשה [[phab:T362851|כאן]]. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 11:26, 18 באפריל 2024 (IDT) == עזרה טכנית בעיצוב רש"י מנוקד == הוספתי את פירוש רש"י מנוקד ל[[תבנית:פרשה יומית]]. לצערי תצוגת הפירוש לא מיטבית כרגע מכיוון שיש ריווח גדול מאוד בין השורות. האם יש דרך לצמצם את הריווח לגודל המינימלי? אדגיש: הכוונה לריווח בין שורות פירוש רש"י מנוקד בלבד, לא לריווח בין פסוקים. (בינתיים בחרתי גודל גופן קטן מאוד לפירוש, מאחר שהוא תופס המון מקום במצב הנוכחי.) [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 22:15, 18 באפריל 2024 (IDT) :מתייג את [[משתמש:Dovi]]. אני חושד שהבעייה היא בתבנית "ד"ה ברש"י".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:45, 18 באפריל 2024 (IDT) ::אני לא רואה את הבעייה אצלי. מה שכן, זה מאוד משתלט על הדף כאשר זה נמצא בין הפסוקים. הייתי מציע להוסיף בתחתית את כל הרש"י, כמו בחומשים מודפסים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בניסן ה'תשפ"ד • 03:54, 22 באפריל 2024 (IDT) :::אתה לא רואה שבין כל שורה מופיע רווח לפחות בגובה שורות הטקסט? מעניין. יש לך אפשרות לעשות צילום מסך ולהעלות לכאן? לגבי המיקום, אכן, כרגע זה לא נראה אידיאלי בין הפסוקים. מצד שני, תצוגה בתחתית העמוד תקשה מאוד על האדם הממוצע לקשר בין הפסוק לבין הפירוש (שאינו קל לקריאה גם ככה עבור הישראלי הממוצע). זה משהו לחשוב עליו. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 14:24, 22 באפריל 2024 (IDT) ::::אז אולי זה צריך להופיע בתוך מסגרת, או איזושהי הבלטה עיצובית אחרת שתציג את השוני. אני גולש כרגע ממכשיר נייד, אולי בגלל זה התצוגה שונה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בניסן ה'תשפ"ד • 15:32, 22 באפריל 2024 (IDT) :::::כן, שיחקתי קצת עם מסגרות ורקעים בצבעים שונים, אבל לא היה הרבה טעם להמשיך להתעסק בזה עם הריווח הגדול שגורם לפירושים להשתלט על כל שטח המסך. אמשיך לנסות כשנבין מה קורה שם. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 16:44, 22 באפריל 2024 (IDT) == שם פרשות מחוברות == ברצוני ליצור דפי "פרשה יומית" לפרשיות מחוברות (תזריע-מצורע, מטות-מסעי וכו'). כדי לוודא שלא תהיה שגיאת תצוגה, ניסיתי לבדוק איך מופיע שם הפרשה באותן שבתות מחוברות - עם מקף או בלי מקף - אך לא מצאתי. מישהו יודע? הנפקא מינה היא יצירת "פרשת מטות-מסעי ראשון" או "פרשת מטות מסעי ראשון". [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 19:26, 21 באפריל 2024 (IDT) :אני חושב שזה בכלל לא מופיע... התבניות האלה שמיובאות מוויקיפדיה מאוד מורכבות, אפשר לראות דיונים ב{{ויקיפדיה|שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית}} ובמקומות נוספים בוויקיפדיה שכרכע אני לא זוכר איפה קראתי, אז כדי להתגבר על הקושי לקחתי רק את שתי הספרות האחרונות שמייצגות פרשה בודדת... אם לא תהיה ברירה נצטרך לכתוב קוד מסובך יותר כדי לייצר גם מענה לפרשות מחוברות ולשבת חוה"מ כמו השבוע. לוח השנה העברי הוא לא קל, כידוע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בניסן ה'תשפ"ד • 03:50, 22 באפריל 2024 (IDT) ::אגב, צריך לזכור לייבא את התבניות מ-2025 והלאה, שכרגע עוד לא יובאו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בניסן ה'תשפ"ד • 03:55, 22 באפריל 2024 (IDT) :::אכן, ההתעסקות עם אוטומציה של הלוח העברי מתישה לפעמים. לצורך העניין דרוש לי רק לדעת אם הפרשות המחוברות מופיעות עם מקף או בלי מקף, אז אם מישהו זוכר במקרה, גם זיכרון חזותי יעזור. במקרה הכי גרוע תהיה תקלה ונעביר את כל הדפים לשמות חדשים. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 14:19, 22 באפריל 2024 (IDT) ::::לפי בדיקה שלי בפרשת אחרי מות-קדושים מופיע רק "אחרי מות" בלי הפרשה השנייה.. (התבססתי על ההנחה ששנה שעברה אחרי מות וקדושים היו מחוברות, אבל האמת שלא וידאתי את זה) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בניסן ה'תשפ"ד • 15:30, 22 באפריל 2024 (IDT) :::::בדקתי בלוח. אכן, בשנה שעברה אחרי מות-קדושים היו מחוברים, כמו גם תזריע-מצורע ובהר-בחוקותי. הלוואי שהיו לי הכישורים הדרושים כדי לעזור בפתרון הבעיה. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 16:40, 22 באפריל 2024 (IDT) == הזמנה לדיון: אירועים בעמוד הראשי == מתקיים דיון בנוגע לתצוגת האירועים היומית על פי לוח השנה העברי, המופיעה בעמוד הראשי. מוזמנים להצטרף לדיון '''[[שיחה:עמוד ראשי#אירועים בלוח העברי|כאן]]'''. [[משתמש:Joalbertine|Joalbertine]] ([[שיחת משתמש:Joalbertine|שיחה]]) 11:04, 22 באפריל 2024 (IDT) == Invitation to join April Wikisource Community Meeting == Hello fellow Wikisource enthusiasts! We are the hosting this month’s Wikisource Community meeting on '''27 April 2024, 7 AM UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1714201200 check your local time]). Similar to previous meetings, the agenda will be split into two segments. The first half will cover non-technical updates, such as events, conferences, proofread-a-thons, and collaborations. In the second half, we'll dive into technical updates and discussions, addressing key challenges faced by Wikisource communities. Simply follow the link below to secure your spot and engage with fellow Wikisource enthusiasts: [[:m:Event:Wikisource Community Meeting April 2024|Event Registration Page]] If you have any suggestions or would just prefer being added to the meeting the old way, simply drop a message on '''klawal-ctr@wikimedia.org'''. Thank you for your continued dedication to Wikisource. We look forward to your active participation in our upcoming meeting. Regards [[:m:User:KLawal-WMF|KLawal-WMF]], [[:m:User:SWilson (WMF)|Sam Wilson (WMF)]], and [[:m:User:SGill (WMF)|Satdeep Gill (WMF)]] <small> Sent using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:21, 22 באפריל 2024 (IDT)</small> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:KLawal-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGill_(WMF)/lists/WS_VPs&oldid=25768507 --> == הצביעו עכשיו לבחירת חברי ועדת התיאום (U4C) הראשונה == <section begin="announcement-content" /> :''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – vote opens|הודעה זו מתורגמת לשפות נוספות במטא־ויקי.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – vote opens}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]'' שלום רב, אני רוצה להודיע לכם שההצבעה לוועדת התיאום של קוד ההתנהגות האוניברסלי (U4C) פתוחה כעת ותימשך עד 9 במאי 2024. אנא קראו את המידע ב[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024|דף ההצבעה במטא־ויקי]] הנוגע להליכי ההצבעה ולזכות ההצבעה. ועדת התיאום של קוד ההתנהגות האוניברסלי (U4C) היא קבוצה גלובלית שתפקידה להבטיח יישום הוגן ועקבי של קוד ההתנהגות האוניברסלי. חברי הקהילה הוזמנו להציג את מועמדותם לוועדת התיאום. מידע על תחומי האחריות של ועדת התיאום ומידע נוסף אפשר למצוא בדף [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|עיון במגילת ועדת התיאום]]. אנא שתפו את ההודעה הזאת עם חברי הקהילה שלכם, כדי שגם הם ישתתפו. בשם צוות הפרויקט של קוד ההתנהגות האוניברסלי,<section end="announcement-content" /> [[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 23:20, 25 באפריל 2024 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=26390244 --> gz8coxjva04vko8679eye851g9s9b3n 0 76145 2853283 2778037 2024-04-26T11:57:12Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:האם בני ישראל לא קיימו את מצוות ה' בפסח מצרים]] lkh8sd73a6lqeabe0rw5zqv45kseu77 0 76146 2853285 2778038 2024-04-26T11:57:18Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:שמות יב לד]] 1paavekpp17lbl3xq526cq5me6zkqcm 0 80753 2853282 2771324 2024-04-26T11:57:07Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:פסח]] h92qxqmb5d6w6akvogqali38jvfbvx1 0 92088 2853110 2853050 2024-04-25T17:18:40Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/> ==פסוקי דזמרה== מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃ אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי, וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ יְיָ אֱלֹהָי, שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ יְיָ הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי, חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר׃ זַמְּרוּ לַייָ חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם׃ יְיָ בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל׃ אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא, וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן׃ מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃ שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנִי, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי׃ הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, יְיָ אֱלֹהָי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים ל]])}} {{קטן|הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי. {{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, עַל יְדֵי ההוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵם כָּל יִשְׁרָאֵל.}} {{גדול|'''בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.{{ש}} בָּרוּךְ הוּא.{{ש}}בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית.{{ש}}בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה.{{ש}}בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם.{{ש}}בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.{{ש}}בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת.{{ש}}בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו.{{ש}}בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.{{ש}}בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל.{{ש}}בָּרוּךְ שְׁמוֹ.{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן, הַמְהֻלָּל בְּפִי{{הערה|נ"א: הַמְהֻלָּל '''בְּפֶה''' עַמּוֹ.}} עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו. וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ{{הערה|פיסוק אחר: בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ.}} נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.'''}} ===הודו=== הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו׃ שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו׃ הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ׃ דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃ זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ׃ זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו׃ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו׃ זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר׃ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק׃ וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם׃ לֵאמֹר, לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם׃ בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ׃ וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר׃ לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים׃ אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ׃ שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃ כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָׂה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ, יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ׃ אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְיָ, כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ וְאִמְרוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃ בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם, וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א טז/טעמים#טז כג|דה"א טז, ח-לו]])}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט/טעמים#צט ה|תהלים צט, ה; ט]])}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים עח לח]])}}{{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי׃ {{כתב עילי|([[תהלים מ יב]])}}{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ {{כתב עילי|([[תהלים כה ו]])}}{{ש}} תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים׃ נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח/טעמים#סח לה|תהלים סח לה-לו]])}}{{ש}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ {{כתב עילי|([[תהלים צד|תהלים צד א-ב]])}}{{ש}} לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ {{כתב עילי|([[תהלים ג, ט]])}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ {{כתב עילי|([[תהלים מו, ח]])}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פד, יג]])}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים כ, י]])}}{{ש}} הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, ט]])}}{{ש}} נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃ כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃ {{כתב עילי|([[תהלים לג/טעמים#לג כ|תהלים לג, כ-כא]])}}{{ש}}הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פה, ח]])}}{{ש}} קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים מד, כז]])}}{{ש}}אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פא, יא]])}}{{ש}}אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמד, טו]])}}{{ש}} וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי, יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָמַל עָלָי׃ {{כתב עילי|([[תהלים יג, ו]])}}<קטע סוף=שבת/> ===מזמור לתודה=== <small>אין אומרים {{צ|מזמור לתודה}} <קטע סוף=חול/>בשבת ויום טוב, ולא <קטע התחלה=חול/>בערב יום כיפור, ערב פסח וחול המועד פסח.</small>{{ש}}מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ׃ כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים ק]])}}<קטע סוף=חול/><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשבת ויום טוב והושענא רבה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> <קטע התחלה=שבת/> ===מזמורים לשבת ויום טוב=== לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל הָאָרֶץ  יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם, לַשֶּׁמֶשׁ שָם אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם  מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ  טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים  חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן  אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ׃ אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׃ בַּייָ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי, יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ׃ גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃ דָּרַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃ הִבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהָרוּ וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ׃ זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃ חֹנֶה מַלְאַךְ יְיָ סָבִיב לִירֵאָיו, וַיְחַלְּצֵם׃ טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בּוֹ׃ יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב׃ לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם׃ מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב׃ נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃ סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ׃ עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם׃ פְּנֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם׃ צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם׃ קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִיעַ׃ רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק, וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְיָ׃ שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה׃ תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָמוּ׃ פֹּדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃ תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃ בְּטֶרֶם  הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃ תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃ כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃ זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃ בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃ כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃ שַׁתָּ עֲוֺנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃ כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃ יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת  שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃ מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃ לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע, וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃ שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃ שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃ שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃ יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ, וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃ וִיהִי  נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃ יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן׃ אֹמַר לַייָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ׃ כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּבֶר הַוּוֹת׃ בְּאֶבְרָתוֹ  יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׃ לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם׃ יִפֹּל מִצִּדְּךָ  אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ׃ רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה׃ כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי, עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ׃ לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׃ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃ עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ׃ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין׃ כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי׃ יִקְרָאֵנִי  וְאֶעֱנֵהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃ אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃ {{ק|'''אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃'''}} הַלְלוּיָהּ , הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ׃ שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ׃ הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב יְיָ, זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים׃ כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְיָ, וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים׃ כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בַּיַּמִּים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו׃ שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃ שָׁלַח  אוֹתֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו׃ שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים, וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ לְסִיחוֹן  מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן׃ וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה, נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ, וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם׃ עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם׃ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת יְיָ, בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת יְיָ, יִרְאֵי יְיָ בָּרְכוּ אֶת יְיָ׃ בָּרוּךְ יְיָ  מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃ הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}} הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם{{ססס}}כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃ רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה׃ הוֹדוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ׃ שִירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה׃ כִּי יָשָׁר דְּבַר יְיָ, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה׃ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃ בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׃ כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת׃ יִירְאוּ מֵיְיָ כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל׃ כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃ יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃ עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃ אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהָיו, הָעָם  בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ׃ מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְיָ, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם׃ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם׃ אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ׃ שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט׃ הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב׃ נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃ כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃ יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃<קטע סוף=שבת/> </div> </div><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חול/> ===יהי כבוד=== יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים קד, לא]])}}{{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיג/טעמים#קיג ב|תהלים קיג, ב-ד]])}}{{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלה, יג]])}}{{ש}}יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃ {{כתב עילי|([[תהלים קג, יט]])}}{{ש}}יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃ {{כתב עילי|([[דה"א טז, לא]])}}{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים י, טז]])}}{{ש}}יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃ {{כתב עילי|([[תהלים לג, י]])}}{{ש}}רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃ {{כתב עילי|([[משלי יט, כא]])}}{{ש}}עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים לג, יא]])}}{{ש}}כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃ {{כתב עילי|([[תהלים לג, ט]])}}{{ש}}כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב, יג]])}}{{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלה, ד]])}}{{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ {{כתב עילי|([[תהלים צד, יד]])}}{{ש}}וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃ {{כתב עילי|([[תהלים עח, לח]])}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים כ, י]])}} ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===פרקי הללויה=== הַלְלוּיָהּ. הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃ אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃ תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃ אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃ עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃ יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃ יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃ יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמו]])}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃ הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃ גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃ עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃ הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃ נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃ לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃ רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃ שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃ כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃ הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃ הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃ הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃ מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃ מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמז]])}} הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃ הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃ הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃ הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃ הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃ אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃ הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃ הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃ בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃ יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח]])}} הַלְלוּיָהּ. שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃ יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃ יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃ כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃ יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃ רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּל אֻמִּים׃ לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמט]])}} הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. הַלְלוּיָהּ׃ {{ש}}{{קטן|כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. הַלְלוּיָהּ׃}} {{כתב עילי|([[תהלים קנ]])}} ===ברוך ה' לעולם=== בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{כתב עילי|([[תהלים פט, נג]])}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלה, כא]])}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{כתב עילי|([[תהלים עב/טעמים#עב יח|תהלים עב, יח-יט]])}} ===ויברך דויד=== וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט/טעמים#כט י|דה"א כט, י-יג]])}} אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃ אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם׃ וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי, לָתֵת לְזַרְעוֹ, וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה׃ וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף׃ וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם, וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה׃ וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים׃ {{כתב עילי|([[נחמיה ט/טעמים#ט ו|נחמיה ט, ו-יא]])}} ===שירת הים=== וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ {{כתב עילי|([[שמות יד/טעמים#טו ל|שמות טו, ל-לא]])}} אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ {{קטן|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא׃}} כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ {{כתב עילי|([[שמות טו|שמות טו, א-יט]])}}{{הערה|לפי הגר"א אין אומרים "יְיָ מַלְכוּתֵהּ… בְּתוֹךְ הַיָּם"}}{{ש}}כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כב, כט]])}}{{ש}}וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃ {{כתב עילי|([[עובדיה א, כא]])}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃ {{כתב עילי|([[זכריה יד, ט]])}} {{קטן|[וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד {{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}}{{הערה|יש שכתבו שלא לאמרו.}}]}} <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/> <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בשבת ויום טוב</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> <קטע התחלה=שבת/> ===נשמת=== נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֹהַּ כָּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים. אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שְמֶךָ עַל אַחַת מֵאָלֶף{{הערה|נ"א: '''מֵאֶלֶף''', וכן דעת הגר"א.}} אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוּךָ וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: {{כתב עילי|([[תהלים לה, י]])}} מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ: {{כתב עילי|([[תהלים קג, א]])}} {{קטן|ביום טוב, הש"ץ מתחיל מכאן:}}<br> '''הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ, הַמֶּלֶךְ הַיּושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.''' {{קטן|בשבת, הש"ץ מתחיל מכאן:}}<br> <big>שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: {{כתב עילי|([[תהלים לג, א]])}} בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל, וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.</big> <big>וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ.</big><קטע סוף=שבת/> </div> </div><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חול/> ===ישתבח=== <קטע התחלה=שבת/>'''יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.'''<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/> <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> mrbtv32yrvo6v3gw9lwl259ay3p79ka 0 167412 2853094 2853077 2024-04-25T12:57:00Z Roxette5 5159 לא ידוש בפרות. לא פירות. wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|מועד קטן|יב|ב|יב א|יג א}} <קטע התחלה=ג/>יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר רב הונא לרב הונא טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור {{שוליים|א}}דבר שאבוד במועד מותר לעשותו במועד דבר שאינו אבוד במועד אסור במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור {{שוליים|ב}}ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן {{שוליים|ג}}ובלבד שלא ידוש בפרות אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יוסי דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור ואי ר' יוסי ידוש נמי בפרות הא אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא. שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי אמר לך ה"נ כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא נמי לאו שינוי הוא ת"ר {{שוליים|ד}}טוחנין במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר {{שוליים|ה}}מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואע"פ שיש לו ישן {{שוליים|ו}}מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך ר' יוסי בר יהודה אומר מערימין רב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל איקפד לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה לא חצדא דחיטי הוה דלא הוה פסיד ורב מאי טעמא עביד הכי אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני ר' יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא ואשתי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע ר' אמי איקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא הא תניא השירין הנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב {{שוליים|ז}}כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי נכרים אדם חשוב שאני אמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו לייט עלה אביי רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא אזל למיקצייה בחולא דמועדא אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי מאי דעתיך דקאמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו הא לייט עלה אביי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה והדר אתא רב יהודה {{שוליים|ח}}שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא ולמיעקר שומשמי אמר ליה אביי לרב יוסף בשלמא כיתנא חזי לחפיפה כשותא חזי לשיכרא אלא שומשמי למאי חזי חזי לנזיי דאית בהו רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא: '''מתני'''' {{שוליים|ט}}מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים {{שוליים|י}}ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד {{שוליים|כ}}ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד {{שוליים|ל}}וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו: '''גמ' '''תנא {{שוליים|מ}}ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו אמר ליה צנעא דהני יממא הוא {{שוליים|נ}}כיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא: ושולה פשתנו מן המשרה כו': בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו אם תימצי לומר<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''יש מהן פטור אבל אסור''' - והא דקתני אין זופתין אסור למיעבד לכתחילה אבל בדיעבד לא הוי חייב והא דקתני זופתין הוי מותר לכתחילה: '''למיחצד''' - לקצור ורב הונא יש לו מה יאכל הוה ואמאי שרי לה: '''אמר ליה''' - האי דקתני מחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ר' יוסי היא ויחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה: '''כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא לאו שינוי הוא''' - כי דיישי בלא פרות ולעולם ר' יוסי היא והא דאסר בפרות משום דאוושא מילתא היא: '''ואם טחן''' - במועד לצורך המועד והותיר עד לאחר המועד: '''מותר''' - לאכלו אחר המועד: '''ובלבד שלא יערים''' - שלא יעשה הרבה ויאמר לצורך המועד אני עושה ומתכוין כדי שתשתייר לאחר המועד: '''מערים ושותה מן החדש''' - שיכול לומר לצורך המועד הטילו: '''לימא''' שמואל דאקפיד '''כיחידאה סבירא ליה''' - כההיא מתניתא במחובר אפי' כולו אבוד נמי אסור ואוקימנא כר' יוסי יחידאה: '''חצדא דחיטי דלא הוה פסידא''' - להכי איקפד אבל בחצדא דשערי לא סבר לה כר' יוסי דאסיר: '''אין לו מה יאכל הוה''' - להכי עביד הכי: '''לא סיימוה קמיה''' - לא אמרו לו דלא הוה ליה מה יאכל להכי איקפד: '''אדם חשוב שאני''' - רב לא הוה ליה למיעבד הכי אפי' אין לו מה יאכל: '''נפק''' - בחצר בשבת: '''בחומרתא דמדושא''' - טבעת היא של מתכת וחותמה של אלמוג: '''שירין''' - נושקי"א בלעז: '''כל שהוא נאכל כמות שהוא חי''' - ומיא שתו אינשי כמות שהן: '''אדם חשוב שאני''' - יש לו להחמיר על עצמו יותר ולא הוה ליה למיפק בחומרתא דמדושא ולא למישתי מיא דאחים קפילא נכרי: '''לנסורת''' - עצים דקים שנופלין מן החתיכה: '''אבא''' - יער: '''בשלנייא''' - פירוש שם העיר כלומר היה לו יער באותו מקום: '''אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה''' - דרב אשי משום דעבר אדאביי: '''שבקיה''' - לאבא דלא קצציה במועד שהרגיש משום דעבר אדאביי נפל ליה נרגא: '''למיעקר כיתנא''' - בחולא דמועדא: '''למיקטל''' - לחתוך: '''כשותא''' - הומלו"ן: '''לחפיפה''' - לכסות בו מאכל כגון תאנים ותמרים לצורך המועד: '''לנזיי''' - כמו נזייתא דשיכרא (ב"ק דף לה.) לנזיי גרעינין דאית בהו בשומשמין דחזו למיעבד בהו משחא: '''אפקריה ר' ינאי לפרדיסיה''' - משום דעל ידו היה תקלה לעלמא דשהו עד לחולא דמועדא וקטפי: '''מתני' שולה''' - מעלה: '''שלא יכוין מלאכתו במועד''' - שיש לו פנאי בשאר ימות השנה והוא משהה למועד: '''יאבדו''' - שאסור ליהנות מהן: '''גמ' צינעא דידיהו יממא הוא''' - אפי' בלילה כיממא דמי ולא סגי ליה שלא להכניסן להכי מכניסן נמי ביום: '''מדוכרי דנורא''' - אבוקות: '''מהו שיקנסו בניו אחריו''' - לבניו נמי יהא אסור אותה מלאכה דכיון דכוון מלאכתו במועד דין הוא שיהו אסורין ליהנות ממנה כשם שהיה אביהם קיים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''מכניס''' אדם פירותיו מפני הגנבים. פירש בתוספות הרב דבאסיפת פירות איכא מלאכה כדאמרינן פרק אין דורשין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חגיגה|יח|א}} גבי חג האסיף אסיפה במועד מי שרי ואיני יודע מה מלאכה וצריך עיון אי טרח בלא מלאכה אסיר כי היכי דאסירי בפרקמטיא ולקמן בשמעתין (דף יג) אמר מועד משום . טירחא ולא טירחא הוא ושמא היינו דוקא בדבר שהוא מלאכה: ''' אם''' תימצי לומר צרם אזן הבכור ומת קנסו בנו אחריו. משום דאיסורא עשה אבל כוון מלאכתו לא עשה איסורא עדיין ולא צריך להגיה דאורייי' אבל בפ' השולח (גיטין מד. ושם) דגבי מכר ומת בעי אי קנסו בנו אחריו התם גרסינן ודאי איסורא דאורייתא משום דמכר ומת נמי עבד איסור' אלא דלא הוי דאוריי':<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/מועד קטן/פרק ב|יב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת מועד קטן]] [[קטגוריה:בבלי סדר מועד]] {{מפרשים לדף גמרא|מועד קטן|ב|יב|ב}} lgvyyta2gzymow68mcpm6xz93e7xg3z 14 186561 2853098 369595 2024-04-25T14:26:54Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki {{דמות בחזל|כינוי=רבי|יהודה הנשיא|סוג=נשיא|שם פרטי=יהודה|תותו"א=ר' יהודה הנשיא - רבי - רבינו הקדוש}} ksere3p95ksmv105nu6n7lqdpo3q224 2853099 2853098 2024-04-25T14:28:09Z Shalomori123 9336 wikitext text/x-wiki {{דמות בחזל|כינוי=רבי|יהודה הנשיא|סוג=נשיא|שם פרטי=יהודה|תותו"א=ר' יהודה הנשיא - רבי - רבינו הקדוש}} [[קטגוריה:תנאים|יהודה]] 1i0azg6pihipgln15ygvqh7tz436qu9 0 208728 2853163 1288915 2024-04-26T07:49:50Z 2A10:8012:7:229:4BE3:464D:5491:81CE wikitext text/x-wiki {{שער הגלגולים}} ובה יתבאר מאמר חז"ל במסכת ברכות פרק א' וזה לשונו: תנא מיכאל באחת גבריאל בשתים אליהו בארבע וכו'. מה ענין ארבע עפיפות אלו לאליהו כבר נתבאר למעלה בדרושים שקדמו, כי אדה"ר קודם שחטא, היה בו נר"ן מיצירה עשיה בריאה, ועליהם נר"ן, ממלכות ותפארת ובינה דאצילות. גם נתבאר, כי כל הנשמות היו אז כלולות באדה"ר, זולת הנשמות החדשות ממש, שלא זכה בהם אדה"ר, ולא נכללו כלל. והנה אחר שחטא בעץ הדעת, נשרו ממנו איבריו בכל המקומות שהיה הולך, כמו שאמרו זכרונם לברכה שאירע לו כמו שאירע ליפתח הגלעדי בעון בתו, וכמו שאמר הכתוב ויקבר בערי גלעד, ולא כתיב בעיר גלעד, ובאורו הוא, כי כל אותם הנשמות הנכללות באיברי נשמתו של אדם הראשון, נשרו ממנו כשחטא, ונפלו לתוך עמקי הקליפות כל אחד ואחד, כפי הבחינה הראויה להם ממש. האמנם נר"ן שלו מן האצילות, הנזכר בזוהר בפרשת קדושים בשם זיהרא עילאה, לא נפלו חס ושלום בקליפות, אבל נסתלקו ממנו בחינת הרוח והנשמה כשחטא, ופרחו למעלה. והנפש של אצילות, היא נשארה עמו פורחת עליו, אבל לא נסתלקה ממש. וכבר נתבאר בדרושים הקודמים, כי חנוך אחר שזכה אל נפשו ורוחו ונשמתו, מן העשיה ויצירה ובריאה, זכה ליקח גם עד בחינת נשמה דאצילות, שנסתלקה מאדם כשחטא: ונבאר עתה, ענין הנפש של אדם מעולם האצילות, אשר נשארה פורחת עליו, ולא נסתלקה כנזכר. כי הנה כאשר הוליד את קין והבל בניו, לקחו הם בחינת נר"ן, המגיע להם מעשיה יצירה בריאה, ועוד לקחו בחינת הנפש דאצילות של אדם אביהם. ונודע כי כל נשמה יש בה בחינת אור מקיף ואור פנימי, והנה הנפש הזאת היתה בבחינת אור מקיף ואור פנימי. אח"כ כאשר נתגייר יתרו חותן משה, זכה אל חלק הנפש של אצילות שנתנה לקין כנזכר, אלא שלא לקח רק בחינת אור פנימי שלה לבד, ואז כתיב בה, וחבר הקיני נפרד מקין, כמו שיתבאר במקומו. ונדב ואביהוא, לקחו אור המקיף דנפש דאצילות דאדם, הנתן לקין בנו כנזכר: וכאשר נולד פינחס, כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס, ואמרו רז"ל פוטיאל זה יוסף, שפטפט ביצרו, וזה יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה. וסוד הענין הוא, כי פינחס בעת שנולד, היה כלול משתי נצוצות נשמות. וזהו פוּטיאל, לשון טִפִּין, כי היה משני טפין של נשמות, נצוץ אחד היה משרש נשמת יוסף הצדיק. ונצוץ שני, משרש נשמת יתרו. ובחינת ב' נשמות אלה, נקרא פנחס. ואל תתמה, איך נתערב הנצוץ של יתרו, עם הנצוץ של יוסף, כי כבר ידעת, שיוסף הוא ביסוד, אשר שם נמשכים טפות הזרע של כל החסדים וגבורות, ומתערבים בו, ולכן אין לתמוה איך נתערבה נצוץ נשמת יתרו, שהיא משרש אחר, עם נצוץ השרש של יוסף. ונמצא כי פינחס לקח נצוץ משרש יתרו, שהוא מן בחינת אור פנימי דנפש אדם הראשון דאצילות. אח"כ כאשר מתו נדב ואביהוא במעשה הקטרת שחטאו בו, ואירע אח"כ ענין פינחס שהרג לזמרי, וזכה שנכנסו בו בחינת נפשות נדב ואביהוא, שהיו מבחינת אור המקיף של נפש דאדם מן האצילות. וזה גרם לו, היות כבר בו נצוץ משרש יתרו, שהוא מאור פנימי דנפש דאצילות, ועל ידי כך נשלם עתה בפינחס נפש דאצילות, באור פנימי ובאור מקיף. אלא שהאור פנימי נכנס בו בסוד גלגול ממש כשנולד. והאור המקיף בסוד עִבּוּר בלבד, אחר שנולד וגדל: וכיון שהיה חלוק זה בו, לכן היה בו ענין אחר, והוא, כי צריך שתדע, שהנשמה הבאה לאדם בעת שנולד, בסוד גלגול ממש, אף על פי שתהיה מורכבת ומעורבת משתי נצוצות, כנזכר בענין פינחס, שהיה בו נצוץ מיוסף ונצוץ מיתרו הכל נקרא נשמה אחת, ואינה צריכה לבחינה אחרת שתחברם. אבל הנשמה הבאה בסוד עבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה, רוצה לומר שזאת תהיה פעם ראשונה שבאה לעולם, ולא תהיה ישנה ומגולגלת, וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, והיא נשמה חדשה כנזכר, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד: ואמנם עוד צריכה נשמה אחרת חדשה גם כן, כדי לקשר ולחבר נשמה חדשה הנקראת אליהו התשבי, עם שאר הנשמות הישנות שהם נפש פינחס ונפש נדב ואביהוא, ולכן הוצרך עוד לבא בפינחס נשמה אחרת חדשה, והיא הנקראת גם כן אליהו משרש בנימין, הנזכר בדברי הימים, בפסוק ויערשיה וזכרי ואליהו בני ירוחם. וכמו שאמר אליהו זכור לטוב בעצמו אל החכמים, מבני בניה של רחל. וכמו שיתבאר ענין זה, בסיום הדרוש הזה: ונמצא, כי ד' בחינות נכללו בפינחס, האחת, היא נפש פינחס עצמו כשנולד, כי אף על פי שהיתה כלולה מב' טפין דיוסף ויתרו, נקראים נפש אחת. הב', היא נפש נדב ואביהוא, כשבאה בסוד עבור, וגם זו נפש אחת נקראת ולא שתים, כנודע מספר הזהר בפרשת אחרי מות דנדב ואביהוא תרי פלגי גופא הוו. והשלישית, היא נפש הנקראת אליהו התשבי משרש גד. הרביעית, היא נפש הנקראת אליהו דשרש בנימין. וזה סוד מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה הנזכר לעיל, תנא מיכאל באחת וכו', ואליהו בארבע וכו', והבן זה: אח"כ כאשר אירע מעשה דבת יפתח הגלעדי שאמרו רז"ל שיפתח היה שופט, ולא רצה לילך לבית אליהו שיתיר לו נדרו, וגם אליהו לא רצה לילך אצלו, כי אמר מאן דחייס לכיבי אזל לאסיא, ואז בין דא לדא הלכה הבת של יפתח, ושניהם נענשו, כי יפתח להיותו הוא בעצמו בעל הדבר, נענש עונש, שבכל מקום שהיה הולך, היו נושרים איבריו, וכמו שאמר הכתוב ויקבר בערי גלעד לשון רבים. ואליהו נענש, שנסתלקה ממנו שכינה, כמו שאמרו רז"ל על פסוק לפנים ה' עמו הנאמר על פינחס, בספר שופטים, דנראה לפנים היה ה' עמו ולא עתה, ואז גם אותה הנפש שנכנסה בו בסוד העבור של נדב ואביהוא, נסתלקה ממנו והלכה לה, ונתגלגלה בשמואל הנביא, כמו שיתבאר לקמן. וזה סוד מה שאמרו רז"ל כי ו' של בריתי שלום היא קטיעא. גם אמרו בזוהר בפרשת אחרי מות, כי י' של פינחס הוא זעירא: והענין הוא, כי במעשה זמרי זכה אל עבור זה דנדב ואביהוא, כי כשרצו להרגו פרחה ממנו נשמתו, ואז נכנס בו עבור דנדב ואביהוא, כנזכר בפרשת פינחס בזוהר וכשנאבד ממנו בחטא בת יפתח את העבור הנזכר, אז היתה ו' קטיעא, כי בחינת הו' היא ספירת היסוד הנקרא בריתי שלום, ונקטעה אז, כשנסתלקה ממנו שכינה ועבור נדב ואביהוא, והנה אז במעשה דבת יפתח לא נשאר בו רק אותו הנצוץ של טפת שרש יוסף בלבד, כי עבור נדב ואביהוא הלכו בשמואל כנזכר. וגם נצוץ טפת יתרו נסתלקה ממנו: ואז נולד חיאל בית האלי אשר בנה את יריחו, ונכנסה בו בגלגול גמור, כמו שיתבאר. והטעם הוא, כי עבור נדב ואביהוא, וגם אליהו דשבט גד, ואליהו דבנימין כנז"ל, הנה אינם שם בפינחס, רק דרך השאלה בסוד העבור, ואינם העיקריים בגוף ההוא, ולכן אין החטא ההוא דבת יפתח פוגם בהם. וכן נצוץ דטפת יוסף, אינה קרובה לחטא, החטא ההוא בנצוץ יתרו. לפי שנצוץ יתרו, היא באה מן קין, וכשבאה ביתרו, היה שם כומר, מפטם עגלים לעבודה זרה, ולכן עיקר החטא היה מנצוץ של יתרו, ולכן נסתלק, ונתגלגל בחיאל בית האלי: והבט וראה, כי אותיות חיאל, הם אותיות אלי"ה, אם תחליף ח' בְּהֵ' באותיות אחע"ה. גם האלי הם אותיות אליה. וזה סוד בית האל"י, בית אליה. פירוש, בית מושב אליהו זכור לטוב, כי אליהו מושבו היה בגוף פינחס, כי הוא נצוץ טפת יתרו כנזכר. ונמצא כי עיקר הגוף ההוא, הוא של פינחס, ולא של אליהו, רק נקרא בית מושב אליהו זכור לטוב: והנה אמרו רז"ל כי חיאל הוה גברא רבא, שהיו הולכים לביתו, אחאב המלך ואליהו זכור לטוב. האמנם עבירה א' שחטא, במעשה דבת יפתח, גרמה לו עבירה זו שבנה את יריחו, כי הם דומות. כי ענין בת יפתח היתה בענין נדר כנודע. וכן עבירה זו היתה, שעבר על הנדר שהדיר והחרים יהושע, שלא יבנו את יריחו. ולפי שיריחו מיוחסת לשרש קין, כמו שאמר הכתוב ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים שהיא יריחו, לכן ביקש חיאל שהוא משרש קין, לבנות את יריחו. ואחר כך נשתנה שמו ונקרא אליהו התשבי, לפי שכיון שנדב ואביהוא עדיין לא נתקנו בו כנזכר, וגם בחינת פינחס עצמו דבן יתרו, חטא בבת יפתח, וגם אליהו דשבט בנימין לא נתעבר בו, אלא לקשרו עם הנשמות האחרות כנז"ל, נמצא כי העיקר עתה הוא אליהו דשרש גד, ולכן לא נקרא עתה פינחס, אלא אליהו התשבי, המורה על נשמת שבט גד: ואז כשחזרה בו הנבואה, בהיותו נקרא אליהו התשבי, אחר שמת שמואל, חזרו להתעבר בו נדב ואביהוא, ונשלמו הם להתקן בענין הר הכרמל, כאשר נפלו כל העם על פניהם, ואמרו ה' הוא האלהים, ואז נמחל להם עון שלהם, שקוצצו בנטיעות ופגמו בשכינה, ונתקן זה באמרם ה' הוא האלהים, והבן זה. גם לפי שבתחלה חטאו על שהציצו בשכינה בהר סיני, כמו שאמר הכתוב ויראו את אלהי ישראל כו', ועתה נתקן בנפילת אפים, שלא להציץ באש היורד מן השמים. גם זהו טעם שנקרא אליהו ולא פינחס, לפי שבגלל עבודה זו זכה לשנוי זה השם, וכמו שיתבאר לקמן בענין אלישע הנביא ועיין שם. ואחר שנתקנו, לא הוצרכו לעמוד שם ונסתלקו להם נדב ואביהוא: והנה איזבל אשת אחאב, היתה מכשפה גדולה, כנזכר בפסוק שהדיחה את ישראל בכשפיה וידעה בכשפיה שנסתלקו נדב ואביהוא מן אליהו אשר עליהם נתבשר הנני נותן לו את בריתי שלום שהוא היותו חי לעולם. ואז אמרה לו, כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש האחד מהם, כיון שנסתלק ממנו גזרת החיים והשלום. גם רמז אל נדב ואביהוא שנשרפו באש הקטרת, וזה סוד כנפש אחד מהם. וכיון שהרגיש אליהו שנאבד ממנו מתנה זו, נתיירא, וברח להר חורב. וזהו שכתוב וירא וילך לו אל נפשו, רוצה לומר, לפי שלא היתה רק נפשו יחידית מפני כך נתיירא מן איזבל: ואח"כ חזר להרויחה במערת הר חורב פעם אחרת, עד שעלה בסערה השמים, ואז אליהו התשבי שהוא משבט גד, נתעלה בשמים, ונשאר שם, ושוב לא ירד עוד, ואליהו דשבט בנימין זה, נתגלגל אח"כ באותו הנזכר בספר דברי הימים, והוא מה שאמר הכתוב ויערשיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם וכו'. ואח"כ כשנפטרו, עלה ונתחבר עם אותו אליהו התשבי שעלה בשמים ונשאר שם. זה אליהו דשבט בנימין, הוא העולה ויורד תמיד לעשות נסים אל הצדיקים, ולדבר עמהם. ולהיות כי החכמים היו יודעים שאליהו היה כלול מד' בחינות, לא היו יודעים איזו בחינה מהם, היא היורדת ועולה ומדבר עמהם, ונחלקו בסברותיהם, עד שהודיעם, ואמר להם, רבותי מה אתם חלוקים עלי, מבני בניה של רחל אני, שכך כתיב ויערשיה ואליה וכו', והודיעם כי זו הבחינה היא המדברת עמהם, ובחינה זו הנקראת אליהו דבנימין, נתחברה עם הבחינה הנקראת טפת יתרו שנתנה לחיאל בית האלי, ומת ונטלה אליהו עמו: אמר הכותב נראה לעניות דעתי, כי שתיהם נתגלגלו באליהו של בנימין. ואותה הבחינה הנקראת טפה דיוסף, נתנה אליהו אל יונה בן אמיתי בן הצרפית, כשהחיה אותו. וזה סוד מה שאמרו בזוהר בפרשת ויקהל דף קצ"ז עמוד א' וזה לשונו, תנא יונה מחיליה דאליהו קא אתי, ודא איהו בן אמיתַי, כְּמַה דְּאַת אַמֵר ודבר ה' בפיך אמת. וזה סוד מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה תנא דבי אליהו, אותו הנער שהחייתי, משיח בן יוסף הוא, כי להיותו מטפת יוסף, ולכן הוא יהיה משיח בן יוסף במהרה בימינו, ומה שישאר אחר כך לעתיד לבא לחלק אליהו עצמו האמיתי, הוא אותו אליהו דשבט בנימין. ועבור נדב ואביהוא, נתנו אל אלישע הנביא בסוד עבור, כשעלה לשמים. וזה סוד מה ששאל אלישע, ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. ובספר הקנה כתוב, פי שנים הם נדב ואביהוא. והענין הוא, כי נ"א ראשי תיבות נדב ואביהוא, שהם פי שנים שנתעברו ברוחו של אליהו. גם ראשי תיבות "נא "פי "שנים "ברוחך "אלי. הוא נפש בא, רוצה לומר, כי נדב ואביהוא, שהם מבחינת נפש דאצילות דאדה"ר כנזכר לעיל, שבא אליך בעבור שהרגת לזמרי, תתנם עתה אלי: והנה אלישע הוא משרש חנוך הנקרא מטטרו"ן, שהוא מצד נשמה דאצילות הנקראת זיהרא עילאה דאדה"ר, ולכן הוצרך ליקח נפש זו דנדב ואביהוא, שהם נפש דזיהרא עילאה דאדם, שהיו באליהו. ולפי שאליהו זכה לרוח דזיהרא עילאה כנזכר לעיל, לזה אמר ברוחך אלי. גם רמז ברוחך, אל מה שנתבאר אצלינו, כי אביהוא נפשו ורוחו משרש קין, אבל נדב נפשו משרש אחר, ורוחו משרש קין בלבד, ויען שרוחו לבד היא משרש זה של קין, לכן אמר ברוחך: ולכן נקרא שמו אלישע, לרמוז, כי בקין נאמר ואל קין ואל מנחתו לא שעה, ויען שנתקן קין נקרא אלישע, כלומר, לי שעה הקב"ה, מה שלא שעה אל קין בהיותו בלי תקון. וכבר רמזתי לך למעלה, כי פינחס נקרא אליהו, להורות על עבור נדב ואביהוא, הבאים מן קין שנתקנו בו. ולכן שלשה אותיות אלי שבאליהו, ישנם גם כן באלישע, להורות כי גם אלישע השלים לתקן בג' אותיות אלו, כמו אליהו: וזה סוד מה שצחקו בו הילדים, ואמרו לו עלה קרח עלה קרח, והענין הוא, במה שיתבאר לקמן, כי קרח בן יצהר, הוא רוחו של קין מצד הרע, ולכן ירד חיים שאולה, ואמרו לו הילדים לביישו ולגדפו, כי הנה קרח ירד שאולה, וצריך לעלות, ואתה נמשך משרש קרח, ואיך אתה רוצה לעלות. גם רמזו, כי הנה קרח בן יצהר גלחו משה, והיה קרח בשערותיו כנודע, ולכן גם אלישע היה קרח בשערותיו כמוהו, כי שרש נשמתו יש בה חלק ואחיזה מן קרח. וזה גרם שנתעברו בו אחר כך נפש נדב ואביהוא, שגם הם משרש נשמת קרח. גם כמו שמשה רבנו עליו השלום הזכיר שם בן מ"ב, והרג את המצרי שהוא נפש קין מצד הרע, כן אלישע הזכיר שם בן מ"ב, והרג מ"ב ילדים אלו כנזכר בזוהר: ואחר כך נתגלגל בחזקיהו מלך יהודה לרמוז אל מה שאמרו זכרונם לברכה כי בימי המבול תלאו הקב"ה לקין ברפיון, ועליו נאמר וימח את כל היקום. ועתה כשנתקן, נקרא חזקיהו, כי בו נתחזק קין מרפיונו ובו נתקנו ג' אותיות יה"ו מן אליהו הנביא, ובחזקיהו זכה אל חלק א' משלשה חלקי הבכורה הראוים לקין שהיה בכורו של אדה"ר, והם, כהונה, ומלכות, וחלק בכורה, כנזכר בתרגום פסוק ראובן בכורי אתה וגו'. ועתה בחזקיהו לקח כתר המלכות, וזה סוד מה שאמרו זכרונם לברכה בקש הקב"ה לעשות לחזקיהו משיח וכו'. והטעם הוא, לפי שהוא מן קין הבכור, והיה ראוי ליקח כתר המלכות, ולהיות משיח לעתיד לבא, ונתבטל, מפני שלא אמר שירה: אחר כך נתגלגל במתתיה בן חשמונאי, שהיה כהן גדול ומלך, ואז זכה ביחד לשני חלקי הבכורה. ואח"כ נתגלגל בעקביא בן מהללאל, וכבר ביארנו, כי קין נרמז בסוד עקב עשו, ולכן נקרא שמו עקביא, ולפי שעקביא זה תקן גם כן בחינת מהללאל בן קינן, לכן נקרא עתה עקביא בן מהללאל. ואחר כך נתגלגל ברבן יוחנן בן זכאי, ולכן בעת פטירתו, אמר הכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללוותו, להיותו משרש גלגול נשמתו. וגם בו זכה כתר כהונה של קין הבכור. אחר כך נתגלגל בר' עקיבא בן יוסף, וגם בו נרמז בחינת העקב של עשו, כנזכר בעקביא. ובזה תבין מה שאמרו במסכת רות של הזוהר, כי יששכר הוא ר' עקיבא, וכמו שיתבאר לקמן כי גם יששכר הוא משרש של זה קין. אחר כך נתעבר בסוד עבור משני גאונים, הנקראים רב אחאי, ורב אחא משבחא גאון, כדי לתקנם. כי הם משרש נפש אחאב המלך, ובהם נתקנו שלשה אותיות אחא של אחאב ע"י עבור הנזכר, אבל הבית של אחאב, נתקנה ברבי אברהם גאליד, כמו שהודעתיך בסדר גלגולי שרש נפש אחאב המלך: [[קטגוריה:שער הגלגולים]] 8gx4ord4p974xv43nbp2l2sa2oqr6xq 0 209257 2853142 1412341 2024-04-25T23:29:39Z בן-ימין 13340 /* סעיף ט */ תקלדה wikitext text/x-wiki {{שולחן ערוך|אורח חיים|קצח|קצט|ר|על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים|11}} ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט א|סעיף א]]== <קטע התחלה=א/>השמש שאכל כזית{{פרשע1|טז|א}}{{פרשע1|מב|א}} מזמנין עליו:<קטע סוף=א/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ב|סעיף ב]]== <קטע התחלה=ב/>כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו:<קטע סוף=ב/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ג|סעיף ג]]== <קטע התחלה=ג/>עם הארץ גמור{{פרשע1|מא|א}}{{פרשע1|מב|א}}{{פרשע1|בהל|א}} מזמנין עליו בזמן הזה{{פרשע1|בהל|ב}}:<קטע סוף=ג/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ד|סעיף ד]]== <קטע התחלה=ד/>עובד כוכבים אין מזמנים עליו{{פרשע1|מב|ג}} ואפילו גר שמל ולא טבל{{פרשע1|מא|ב}}{{פרשע1|בהט|א}}{{פרשע1|מב|ד}} אין מזמנין עליו{{פרשע1|מב|ה}} אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך{{פרשע1|מב|ו}} ברכת המזון ולומר על שהנחלת לאבותינו{{פרשע1|מב|ז}}:<קטע סוף=ד/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ה|סעיף ה]]== <קטע התחלה=ה/>אונן{{פרשע1|בהט|ב}} בחול שהוא פטור מלברך{{פרשע1|מא|ג}}{{פרשע1|מב|ח}} אין מזמנין{{פרשע1|מב|ט}} עליו{{פרשע1|מב|י}}:<קטע סוף=ה/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ו|סעיף ו]]== <קטע התחלה=ו/>נשים ועבדים וקטנים{{פרשע1|מב|יא}} אין מזמנין עליהם{{פרשע1|טז|ב}}{{פרשע1|מב|יב}} אבל מזמנין לעצמן{{פרשע1|בהט|ג}}{{פרשע1|מב|יג}} ולא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנין יחד משום פריצותא דעבדים{{פרשע1|מא|ד}}{{פרשע1|מב|יד}} אלא נשים לעצמם ועבדים לעצמם ובלבד שלא יזמנו בשם{{פרשע1|מב|טו}}:<קטע סוף=ו/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ז|סעיף ז]]== <קטע התחלה=ז/>נשים מזמנות לעצמן רשות{{פרשע1|מב|טז}}{{פרשע1|בהל|ג}} אבל כשאוכלות עם האנשים{{פרשע1|בהל|ד}} חייבות{{פרשע1|מב|יז}} ויוצאות בזמון שלנו{{פרשע1|מב|יח}}{{פרשע1|בהל|ה}}. : {{רמ"א|'''הגה:''' אף על פי שאינן מבינות{{פרשע1|מא|ה}}{{פרשע1|מב|יט}} (הרא"ש ומרדכי ריש פרק שלשה שאכלו בשם רש"י)}}:<קטע סוף=ז/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ח|סעיף ח]]== <קטע התחלה=ח/>אנדרוגינוס מזמן למינו{{פרשע1|מב|כ}}{{פרשע1|בהל|ו}} ואינו מזמן לא לאנשים ולא לנשים{{פרשע1|מב|כא}}:<קטע סוף=ח/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט ט|סעיף ט]]== <קטע התחלה=ט/>טומטום אינו מזמן כלל{{פרשע1|מב|כב}}:<קטע סוף=ט/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט י|סעיף י]]== <קטע התחלה=י/>קטן שהגיע{{פרשע1|מב|כג}} לעונת הפעוטות{{פרשע1|מא|ו}}{{פרשע1|בהט|ד}}{{פרשע1|מב|כד}} ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף{{פרשע1|מב|כה}} בין לשלשה בין לעשרה{{פרשע1|מב|כו}}. : {{רמ"א|'''הגה:''' ויש אומרים דאין מצטרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה{{פרשע1|בהל|ז}} דאז מחזקינן ליה כגדול{{פרשע1|מא|ז}}{{פרשע1|מב|כז}} שהביא ב' שערות{{פרשע1|בהט|ה}} (הרא"ש והמרדכי פרק שלשה שאכלו וטור) וכן נוהגין ואין לשנות וחרש{{פרשע1|מא|ח}}{{פרשע1|בהט|ו}}{{פרשע1|מב|כח}} ושוטה{{פרשע1|מב|כט}} אם מכוונים ומבינים מצטרפין לזמון{{פרשע1|בהל|ח}} אף על פי שאין החרש שומע הברכה (מהרי"ל)}}:<קטע סוף=י/> ==[[שולחן ערוך אורח חיים קצט יא|סעיף יא]]== <קטע התחלה=יא/>מי שנדוהו על עבירה [בזמן שהותר מצד השררה] אין מזמנין עליו{{פרשע1|מב|ל}}: <קטע סוף=יא/> [[קטגוריה:שולחן ערוך אורח חיים/הכל]] 6yxm02ocdz16vtq1b893w67b909pk7z 0 210662 2853155 2826849 2024-04-26T05:42:09Z יותם ברסלבר 17617 /* הלכות השכמת הבוקר - הלכה א' */ wikitext text/x-wiki =הלכות השכמת הבוקר - הלכה א'= =='''אות א'''== [[שולחן ערוך אורח חיים א א|'''יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר. הג"ה. שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה''' וכו':]] כי איתא בדברי רבינו ז"ל (בסימן רפ"ב) {{ציטוט|תוכן=שכשאדם מתחיל לחפש עצמו ורואה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך. והוא מלא חטאים ופגמים הרבה. ונדמה לו שהוא רחוק מטוב אזי הוא צריך לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה טוב איך אפשר שלא עשה איזה טוב מימיו. ואף שהוא רואה שגם מעט הטוב שעשה הוא מלא פצעים. כי מעורב בפסולת הרבה. אף על פי כן אי אפשר שאין בו איזה נקודה טובה על כל פנים. וכן יחפש וימצא בעצמו עוד איזה טוב. ואף שזה הטוב גם כן מעורב בפסולת הרבה. אף על פי כן על כל פנים יש בו איזה נקודה טובה. וכן יחפש וימצא בעצמו עוד איזה נקודות טובות. ועל ידי זה שדן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו נקודות טובות עדיין. אף על פי שעשה מה שעשה ופגם מה שפגם. על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה ונכנס בכף זכות באמת ועל ידי זה יכול לזכות לתשובה. וזה בחינת ([[תהלים לז י|תהלים ל"ז]]) ועוד מעט ואין רשע וכו'. על ידי אותו העוד מעט שם אינו רשע על ידי זה והתבוננת וכו' עיין שם. ועל ידי זה יכול לשמח את עצמו. ואזי יכול להתפלל וזה בחינת ([[תהלים קמו ב|שם קמ"ו]]) אזמרה לאלקי בעודי. על ידי העוד מעט שמוצא בעצמו על ידי זה יכול לזמר ולהודות לה' ועל ידי זה נעשין נגונים. כי הנגונים נעשין על ידי שמבררין רוח טובה מן רוח נכאה וכו'. וזהו אזמרה דייקא בחינת נגונים וכו'. וכן צריכין לדון את אחרים לכף זכות אפילו רשע גמור צריכין לחפש ולמצוא בו איזה נקודה טובה וכו' וכו'. עיין שם, ומי שיכול זאת למצוא נקודה טובה אפילו בפושעי ישראל הוא יכול להיות חזן ולהתפלל לפני העמוד וכו' עיין שם. ודע שכל אחד מצדיקי הדור בונה משכן שמשם מקבלין תינוקות של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא בשביל זה הם מתחילין מן ויקרא וכו' עיין שם. וזה הצדיק שיכול ללקט כל הטוב שנמצא בכל אחד. הוא יודע כל הבחינות שיש בענין זה של המשכנות הנ"ל שבונין הצדיקים שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא וכו' וכו' עיין שם כל זה היטב:|מרכאות=כן}} =='''אות ב'''== וזה בחינת התעוררות השינה. כי כשאדם רואה שרחוק מהשם יתברך וכו' זה בחינת שינה שהיא אחד מס' במיתה, וכשמחפש ומבקש ומוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, ומחיה ומשמח את עצמו, ומעורר את עצמו לעבודת השם יתברך על ידי זה. זה בחינת התעוררות השינה. וזה בחינת ([[ביאור:תהלים ג|תהלים ב']]) {{צ|ה' מה רבו צרי רבים וכו'}}. היינו הצרים של הנפש, שהם החטאים והפגמים של כל אחד, שזה עיקר צרות האדם, וכשהם מתגברים על האדם ח"ו אזי הם רוצים להפיל אותו לגמרי ח"ו כאילו אין לו עוד שום תקוה ח"ו. וזהו (שם): {{צ|רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלה}}. ואזי הוא בבחינת שינה כנ"ל, וזהו (שם) {{צ|אני שכבתי ואישנה}}. כי זה בחינת שינה כנ"ל. אבל באמת האדם אסור לייאש עצמו. וצריך להתגבר לעורר משינתו על ידי המעט טוב שמוצא בעצמו עדיין כנ"ל וזהו (שם) {{צ|הקיצותי כי ה' יסמכני}}, שאני מתגבר ומתעורר משינתי, כי איני מייאש עצמי עדיין כי ה' יסמכני. כי הנקודה טובה שאדם מוצא בעצמו זה בחינת אלקות כביכול. כי כל הטוב מאתו יתברך, כי אורייתא וישראל וקוב"ה כולא חד, נמצא כשיש בישראל איזה נקודה טובה. דהיינו איזה מצוה או דבר טוב. זה הטוב הוא אחדות גמור עמו יתברך, כי ([[תהלים קמה ט|תהלים קמ"ה]]) {{צ|טוב ה' לכל}}, וכמו שכתוב ([[תהלים לד ט|שם ל"ג]]) {{צ|טעמו וראו כי טוב ה'}}, כי כל הטוב שנמצא בכל מקום שהוא, הוא הכל ממנו יתברך. וזהו ([[ביאור:תהלים ג|שם ב']]) {{צ|כי ה' יסמכני}}. היינו הנקודה הטובה שאני מוצא בעצמי שהוא בחינת אלקות בחינת {{צ|טוב ה' לכל}}. זה הוא סומך אותי ומקיץ אותי מהשינה, ואזי (שם ב') {{צ|לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי}}, כי שוב איני מתיירא מהם אף על פי שהם כמה רבבות פגמים וחטאים שעומדים עלי להפילני ח"ו. כי מאחר שאני מוצא בעצמי עוד איזה נקודה טובה על ידי זה אני מתעורר מהשינה. ועל ידי זה אני נכנס באמת לכף זכות, ועל ידי זה אזכה לתשובה וכו' כנ"ל. כי כל הרע נדחה מפני מעט הטוב שמוצא בעצמו ומחיה ומרים את עצמו בזה. כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כידוע. וזהו בחינת ([[תהלים קלט יח|שם קל"ט]]) {{צ|הקיצותי ועודי עמך}}, על ידי העוד מעט וכו' שלי, דהיינו הנקודה טובה כנ"ל בחינת {{צ|אזמרה לאלקי}} בעודי כנ"ל. וזהו {{צ|ועודי עמך}}, היינו העוד מעט שלי שהוא עדיין עמך כנ"ל, על ידי זה {{צ|הקיצותי}}, כי זה בחינת התעוררות השינה כנ"ל: =='''אות ג'''== וזה בחינת ([[תהלים נז ט|שם נ"ז]]) {{צ|עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר}}. היינו שצריך האדם להתעורר את עצמו משינתו ומנפילתו. ועל ידי מה יתעורר את עצמו, על ידי הנקודות טובות שמוצא בעצמו עדיין, וזהו {{צ|אעירה שחר}}, כי הנקודה טובה היא בבחינת שחר בבחינת ([[ביאור:שיר השירים א#ד|שיר השירים א']]) {{צ|שחורה אני ונאוה בנות ירושלים}}, כי מחמת שזאת הנקודה מעורבת בפסולת הרבה ובפגמים הרבה שפגם זה האדם, על ידי זה נדמה שהיא שחורה, כי מונחת בקדרות ובשחרות ח"ו אצלו. אבל כשדן את עצמו לכף זכות ומעורר ומוצא בעצמו הנקודה טובה כנ"ל, אזי היא אומרת {{צ|שחורה אני ונאוה... אל תראוני שאני שחרחורת וכו'}} כי אין השחרות משלי וכו' כמו שפירש רש"י [[רש"י על שיר השירים א ה|שם]]. כי הנקודה טובה בעצמו שיש אצל האדם אפילו אצל פושעי ישראל היא נאוה ויפה מאד. רק שהשחרות חופה עליה. אבל כשמעוררין אותה היא אומרת {{צ|שחורה אני ונאוה, אל תראוני שאני שחרחורת}} כי מצד עצמי אני נאוה עד מאד. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל ([[שיר השירים רבה א ה|מדרש שיר השירים א']]): שחורה אני במעשה העגל ונאוה אני במעשה המשכן. היינו אף על פי שיש לי חטאים הרבה, ונתרחקתי מאד ממנו יתברך. וזה בחינת מעשה העגל שכולל כל החטאים שבעולם. כי {{ממ|חולין|ה|א}} כל המודה בעבודה זרה כאילו כופר בכל התורה כולה. אף על פי כן {{צ|ונאוה אני}}- במעשה המשכן. היינו בחינת מעט טוב שאני מוצא עצמי עדיין. כי תיכף אחר מעשה העגל נצטוו על מלאכת המשכן על ידי שנתרצה השם יתברך לישראל על ידי משה שמסר נפשו עליהם והתפלל בעדם. כי משה היה יכול זאת למצוא נקודה טובה אפילו בהפחות שבפחותים, כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים (רפ"ב ח"א פ"ב ח"ב), ועל ידי זה היה יכול להתפלל עליהם תמיד אפילו כשפגמו בכל התורה כולה במעשה העגל. אף על פי כן מצא בהם נקודות טובות. ועל כן אמר משה ([[שמות לב יא|שמות ל"ב]]) {{צ|למה ה' יחרה אפך בעמך וכו'}}. כי הוא מצא הטוב שבהם ואזי נדחה הרע לגמרי כנ"ל, ועל כן אמר {{צ|למה ה' יחרה אפך בעמך}}. כי הרע אינו נחשב כלל כנגד מעט הטוב שיש בהם עדיין. והשם יתברך נתרצה לו {{צ|וינחם על הרעה וכו'}}. ואז למד השם יתברך למשה סדר תפלה וסידר לפניו י"ג מדות של רחמים. וזהו ([[שמות לג יט|שם]]) {{צ|ויאמר אני אעביר כל טובי וכו'}} שלמדו וגילה לו כל הטוב שלו יתברך כביכול, כדי שידע שהשם יתברך טוב לכל תמיד, ויכולין לעורר הטוב בהגרוע שבגרועים ולהכניסו בכף זכות ולהחזירו בתשובה, וזה בחינת י"ג מדות של רחמים בחינת ([[שמות לד ו|שם]]) {{צ|ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים וכו}}, שהשם יתברך מלא רחמים וטוב לכל ומאריך אף לצדיקים ולרשעים. כי הוא מטה כלפי חסד ודן את הכל לכף זכות ומוצא נקודה טובה אפילו בפושעי ישראל ועל ידי זה מכריע אותם לכף זכות כנ"ל. וזהו בחינת ([[שמות לד ז|שם]]) {{צ|נוצר חסד לאלפים}}. שבחינת החסד, דהיינו מה שהוא יתברך מטה כלפי חסד ודן לכף זכות ומוצא נקודה טובה וכו' כנ"ל. זה החסד נוצר וממתיק לאלפים, היינו אף על פי שיש כנגד זה אלפים ורבבות פגמים שפגם אותו האדם, אף על פי כן מעט הטוב שמוצא על ידי החסד כנ"ל דוחה הכל כנ"ל. ועל ידי זה ([[שמות לד ז|שם]]) {{צ|נושא עון ופשע וכו'}}. כי על ידי זה נכנס באמת לכף זכות וכו' כנ"ל: =='''אות ד'''== ואז כשנתרצה השם יתברך למשה על ידי שמצא טוב בכל ישראל אפילו אחר מעשה העגל כנ"ל, כי משה היה כולו טוב בבחינת ([[שמות ב ב|שמות ב']]) {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}}, ועל כן היה לו כח תמיד למצוא הטוב בכל אחד אפילו בהפושעי ישראל כנ"ל. ועל ידי זה נתרצה השם יתברך כנ"ל. ואזי צוה להם על מלאכת המשכן שיביא כל אחד נדבת לבו למלאכת המשכן. כי היה מעורר הטוב שבכל אחד. וכל אחד כפי הטוב שהיה לו הביא נדבת לבו הטוב למלאכת המשכן. כי המשכן נבנה מכל הטוב שנתברר מכל אחד מישראל, שזהו בחינת ([[שמות כה ג|שמות כ"ה]]) {{צ|זהב וכסף ונחשת, ותכלת וארגמן ותולעת שני וכו'}} שהביא כל אחד ואחד כפי הנקודה טובה שלו, כי זהב וכסף ונחשת ותכלת וכו' הם בחינת הגוונין עילאין, שהם בחינת הטוב שיש בכל אחד מישראל, שזהו בחינת {{צ|[[ישעיהו מט ג|ישראל אשר בך אתפאר]]}}, שהם כלולים מגוונין סגיאין, היינו הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל נקודה טובה, אפילו בהפחותים שבהם מה שאין בחבירו כמבואר במקום אחר (ל"ד ח"א), והשם יתברך מתפאר בהם כנ"ל. וזה בחינת הגוונין שהיו בבית המקדש והמשכן בחינת זהב וכסף וכו'. שהביא כל אחד מנדבת לבו הטוב. כי שם היו כלולים כל הנקודות טובות שהם בחינת גוונין עילאין שיש בכל אחד מישראל, ועל כן אחר מעשה העגל שאז הוצרך משה לחפש ולמצוא הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל כנ"ל. על כן אז דייקא נצטוו על מלאכת המשכן. כי המשכן נבנה מזה מנקודות טובות הנ"ל כנ"ל. וזהו שחורה אני במעשה העגל ונאוה אני במלאכת המשכן, היינו בנקודות טובות שאני מוצא בעצמי שהם בחינת מלאכת המשכן כנ"ל. וכן מובן בדברי רבינו הנ"ל, שעל ידי הטוב שמוצאין בכל אחד מישראל על ידי זה נבנה המשכן. ועל כן זה שיכול למצוא כל הטוב שיש בישראל, שהוא בחינת חזן כנ"ל, הוא יודע כל הבחינות שיש בענין המשכן של כל אחד מהצדיקים הנ"ל עיין שם. כי עיקר בנין המשכן הוא על ידי זה, על ידי הטוב הנ"ל. ובזה מקושרים היטב דברי רבינו הנ"ל, עיין שם היטב: =='''אות ה'''== [[תהילים נז ט|{{צ|עורה כבודי עורה וכו'}}]], ועל ידי מה אוכל להתעורר, על ידי {{צ|אעירה שחר}}, על ידי מה שאני מעורר השחר. היינו הנקודה טובה שהיא בחינת שחר, בחינת שחורה אני ונאוה, על ידי זה אוכל להתעורר משינתי ונפילתי וכו', כנ"ל. וזהו בחינת {{צ|עורה הנבל וכו'}}, כי על ידי זה נעשין נגונין בחינת [[תהלים קד לג{{צ|אזמרה לאלקי בעודי}}]] כנ"ל. וזה מרומז בדברי השולחן ערוך: [[שולחן ערוך אורח חיים א א|{{צ|יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת בוראו}}]], שהאדם צריך להתגבר ולהתעורר משינתו ונפילתו, ועל ידי מה יתעורר, על ידי שיהא הוא מעורר השחר היינו כנ"ל. שיעורר הנקודות טובות שהם בחינות שחר בחינת אעירה שחר. ועל ידי זה יתעורר משינתו ונפילתו וכו', כנ"ל. וזהו בחינת לעמוד בבקר, כי עיקר ההתעוררות מהשינה הנ"ל הוא על ידי בחינת בקר דאברהם איש החסד, דהיינו על ידי שמטה כלפי חסד ודן את עצמו לכף זכות כנ"ל. ועל כן היה אברהם מגייר גרים. כי היה מטה כלפי חסד ומצא נקודה טובה בכל אחד. ועל ידי זה קירב הכל להשם יתברך כנ"ל. וזהו שנסמך ההג"ה: [[שולחן ערוך אורח חיים א א|{{צ|שויתי ה' לנגדי תמיד}}]], היינו שתמיד אני משים ומשוה ה' לנגד עיני, כי אף על פי שאני רחוק ממנו יתברך. אף על פי כן ה' לנגדי תמיד בכל מקום, כי אני מוצא בעצמי נקודה טובה כנ"ל. וזה פירוש הפסוק [[תהלים טז ח|{{צ|שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט}}]]. היינו שתמיד אני משים ה' לנגדי אפילו במדרגות התחתונות ח"ו. {{צ|כי מימיני בל אמוט}}, כי על ידי בחינת ימין בחינת אברהם בחינת חסד על ידי זה בל אמוט. בבחינת [[תהלים צד יח|{{צ|אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני}}]]. כי על ידי החסד. היינו שמטה כלפי חסד ודן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין. על ידי זה יכול למצוא השם יתברך תמיד, ועל ידי זה לא ימוט לעולם. וזהו [[תהלים צד יט|{{צ|ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי}}]], היינו כשרוב המחשבות מבלבלין אותי ורוצין להפיל אותי ח"ו על ידי ריבוי הפגמים וכו'. אזי {{צ|תנחומיך ישעשעו נפשי}}, דהיינו מה שהשם יתברך מנחם אותו במה שעוזר לו למצוא איזה נקודה טובה בעצמו. וזהו נחמתו ובזה משעשע נפשו וכו' כנ"ל. =='''אות ו'''== נמצא שעיקר בחינת התעוררות השינה הוא על ידי הנקודות טובות שמוצאין בעצמו אפילו כשהוא ח"ו במדריגה התחתונה מאד וכו' כנ"ל. כי בלילה שהוא זמן השינה. אזי השכינה מבררת בירורים כידוע, וזה מרמז על הנ"ל, שכשמתגבר בחינת השינה על האדם אזי צריך לבקש ולחפש למצוא בעצמו נקודות טובות ועל ידי זה יתעורר משינתו כנ"ל, וזה בחינת [[תהלים עז ז|{{צ|אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי}}]], שאני מחפש ומבקש הרוח טובה בחינת נקודה טובה. ועל ידי זה נעשין נגונים כנ"ל בחינת: {{צ|אזכרה נגינתי בלילה}} וכנ"ל. ועל ידי זה שמתגבר להתעורר משינתו על ידי הנקודות טובות שמוצא בעצמו כנ"ל. על ידי זה עיקר תיקון התפילה. כי עיקר התפילה הוא רק כשזוכה למצוא בעצמו הנקודות טובות. בבחינת [[תהלים קד לג|{{צ|אזמרה לאלהי בעודי}}]] כנ"ל. וזהו בחינת סדר התפילה:, שבתחילה אומרים קרבנות וקטורת שהם בחינת בירורים, שמוצאין ומבררין נקודות טובות אפילו מבחינת בהמיות מתכלית העשיה כידוע. כי זה עיקר בחינת הקרבן להעלות מבהמה לאדם. וזה בחינת קטורת שהיו בהם חלבנה, דהיינו שמבררין ומוצאין הטוב אפילו בפושעי ישראל בבחינת חלבנה, וכמו שלמדו רז"ל מזה: [[כריתות ו ב|{{צ|כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפילה}}]], כי עיקר התפלה בבחינת קטורת על ידי שמבררין ומוצאין נקודות טובות אפילו בפושעי ישראל בבחינת חלבנה כנ"ל. וזה בחינת י"א סמני הקטורת, היינו יו"ד סמנים חוץ חלבנה. זה בחינת עשרה מיני זמרה שהם נעשין על ידי שמבררין ומוצאין הטוב שבפושעי ישראל בבחינת חלבנה כנ"ל. =='''אות ז'''== וכשאנו אומרים פרשת הקרבנות כאילו הקרבנום, כמו שאמרו רז"ל [[מנחות קי א|{{צ|כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכו'}}]], כי עיקר תיקון הקרבנות הוא בבחינת הדיבור, להעלות מדומם צומח חי למדבר. כי הנקודות טובות כשעולין ממקום שעולין ממדריגות התחתונות, העיקר הוא שיעלו לבחינת דיבור, כי מתחילה כשאין נתברר וניכר הטוב מחמת הרע שחופה עליו. אזי הוא בבחינת אלם שאין לו דיבור, בבחינת [[תהלים לט ג|{{צ|נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכו'}}]], וכשמגלין את הטוב כנ"ל, אזי עיקר התגלות הטוב ועלייתו הוא בחינת הדיבור. וזה בחינת: [[שיר השירים ב יד|{{צ|יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה}}]], זה בחינת הנקודה טובה, שהיא בחינת יונה תמה: "שתמימה עם בן זוגה ואינה מנחת אותו לעולם וכו'" כמו שאמרו רז"ל, כי הנקודה טובה שיש בכל אחד אפילו בהפחות שבפחותים, היא דבוקה תמיד עם השם יתברך לעולם בכל מקום שהיא, וכשהיא נופלת ח"ו בעמקי הקליפות המקיפין אותה מכל צד, בחינת {{צ|יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה}} בתכלית ההסתרה. אזי השם יתברך אומר לה {{צ|הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה}}, כי אף על פי שאתה בסתר המדרגה, אף על פי כן אתה בעצמך נאוה מאד בבחינת שחורה אני ונאוה כנ"ל, ועל כן תגלה את עצמך ותראה את מראיך. כי עדיין אתה נאה, כי הנקודה טובה נאוה תמיד, ועל כן {{צ|הראיני את מראיך השמיעיני את קולך}}, היינו שתגלה ותמצא מראות יופי הנקודה טובה, ועל ידי זה השמיעיני את קולך. כי על ידי זה זוכין לדיבור, כי אז יכולין לדבר להודות ולהלל להשם יתברך. כי מקודם לא היה יכול לדבר כלל כנ"ל. וזהו בחינת: [[שיר השירים ח יג|{{צ|היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני}}]]. ופירש רש"י [[רש"י על שיר השירים ח יג|{{צ|היושבת בגנים בין האומות וכו'}}]], היינו בחינת הנקודות טובות שהם יושבים ומונחים בין האומות שהם התאוות רעות ופגמים וכו' שהם בחינת או"ה (אומות העולם) כמובא במקום אחר. והשם יתברך מתאוה לקולם. וזהו {{צ|חברים מקשיבים לקולך השמיעיני}}. כי השם יתברך מתאוה שיתגלו הנקודות טובות וישמיעו את קולם בזמר והלל להשם יתברך כנ"ל. וזה בחינת הקרבן, שמעלין הנקודות טובות לבחינת מדבר כנ"ל. ועל כן {{צ|העוסק בתורת עולה כאילו הקריב וכו'}}. כי עיקר תיקון הקרבן הוא בבחינת הדיבור כנ"ל. =='''אות ח'''== וזה בחינת [[מגילה ג א|{{צ|כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם}}]]. כי עיקר תיקון הקרבן שהוא למצוא ולברר הנקודה טובה מתוך הפסולת מבחינת הבהמיות הוא על ידי הכהן איש החסד. כי על ידי שמטה כלפי חסד ודן לכף זכות, על ידי זה מוצאין נקודות טובות בכל מדריגות התחתונות, שזהו בחינת הקרבנות כנ"ל, ועל כן כל תיקוני הקרבן נעשין על ידי הכהן איש החסד שהוא בחינת אברהם כמו שכתוב אתה כהן לעולם וכנ"ל. ועל ידי זה נעשין ניגונים כנ"ל. וזה בחינת {{צ|לויים בדוכנם}} היו מנצחים בשיר על הדוכן בשעת הקרבת הקרבן. כי על ידי בחינת הקרבן הנעשה על ידי הכהן איש החסד, שזהו בחינת שמבררין ומוצאין טוב על ידי שמטים כלפי חסד. על ידי זה נעשין ניגונים כנ"ל. {{צ|וישראל במעמדן}} שהיו עוסקין בתורה. זה בחינת הדיבור, שעל ידי זה היו מעלים הטוב להדיבור שזה עיקר עלייתו כנ"ל, ועל כן היו אנשי המעמד קורין בפרשת בראשית ובפרשת האזינו, כי מעשה בראשית עיקרו על ידי בירור הטוב, בבחינת {{צ|ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית}}, וזה בחינת {{צ|כי טוב}} הנאמר בכל ששת ימי בראשית, כי קודם תיקון מעשה בראשית נאמר [[ביאור:בראשית א|{{צ|והארץ היתה תהו ובוהו}}]], וחושך זה בחינת התגברות הרע שחופה על הטוב, והתיקון היה על ידי בחינת {{צ|ורוח אלהים מרחפת}} דא רוחו של משה, שהוא בחינת הטוב, כי כל הנקודות טובות שמוצאין בכל אחד מישראל זה בחינת התנוצצות משיח, כי עיקר הטוב הוא משיח בחינת משה בבחינת והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל. ועל ידי בחינת {{צ|רוח אלהים}}, רוח טובה, בחינת רוחו של משיח, על ידי זה עיקר קיום ובנין העולם. ועל ידי זה, על ידי הנקודות טובות שמוצאין מתוך {{צ|תוהו ובוהו וחושך}}, על ידי זה {{צ|ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וכו'}}. ואזי {{צ|ויבדל אלהים בין האור והחושך וכו'}}. כי על ידי הנקודה טובה נכנס באמת לכף זכות, ואזי נתגלה האור ונבדל ונפרש החושך מן האור, הרע מן הטוב וכו' וכנ"ל. נמצא שעיקר מעשה בראשית על ידי שמוצאין ומבררין הנקודה טובה כנ"ל, וזה בחינת {{צ|ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית}}. כי המשכן הוא גם כן מבחינת הטוב שנתברר וכו' כנ"ל. ועל כן היו עוסקים אנשי המעמד שהיו עומדין על הקרבנות במעשה בראשית. כי הקרבן הוא בבחינת מעשה בראשית, שהוא בחינת בירור הטוב וכו' כנ"ל. ועל כן היה הקרבן נעשה במשכן או בבית המקדש. כי המשכן והבית המקדש הם גם כן נבנים על ידי בירור הטוב וכו' כנ"ל. וזה בחינת [[דברים ג כה|{{צ|ההר הטוב הזה}}]] הנאמר בבית המקדש. וזה בחינת [[פרשת האזינו]] שהיו קורין אנשי המעמד. כי פרשת האזינו היא השירה שהבטיח משה רבינו שעל ידי השירה הזאת לא תשכח התורה, כמו שכתוב [[דברים לא כא|{{צ|וענתה השירה הזאת וכו'}}]]. שאפילו בתכלית ההסתרה בחינת ואנכי הסתר אסתיר, תהיה השירה לעד. כי השירה מרמזת שאפילו אם ישראל רחוקים מאד מהשם יתברך בתכלית ההסתרה, אף על פי כן הם קרובים אליו יתברך, כי עדיין נמצאים בהם אפילו בהפחותים נקודות טובות וכנ"ל. וזה בחינת [[ביאור:דברים לב#ט|{{צ|כי חלק ה' עמו יעקב וכו'. ימצאהו בארץ מדבר}}]], שאפילו בארץ מדבר ובתהו, מוצאין {[צ|חלק ה' עמו}}. היינו בחינת נקודות טובות שהם בחינת {{צ|חלק ה' עמו}} וכו'. ועל כן קורין בפרשת האזינו על הקרבנות וכנ"ל. כי על כן נקראת פרשת האזינו שירה, כמו שכתוב וענתה השירה וכו', כי מהנקודות טובות הנ"ל שמוצאין בארץ מדבר ובתהו וכו' כנ"ל, מזה נעשה שירה וניגון כנ"ל, ואחר אמירת הקרבנות וקטורת, שהם בחינת שמבררין ומוצאין נקודות טובות אפילו במדריגות התחתונות מאד כנ"ל. אחר כך אומרים פסוקי דזמרה. כי על ידי הנקודות טובות הנ"ל, על ידי זה נעשין ניגונים, בחינת אזמרה לאלהי בעודי, אזמרה דייקא כנ"ל. וזה בחינת פסוקי דזמרה שהם בחינת הזמירות והניגונים שנעשין על ידי שמבררין ומוצאין נקודות טובות שבמדריגות התחתונות כנ"ל, ועל כן אומרים בתוך פסוקי דזמרה פסוק אזמרה לאלהי בעודי הנ"ל, וכנ"ל. =='''אות ט'''== ואחר כך אומרים ברכת קריאת שמע, ומברכין להשם יתברך על חידוש מעשה בראשית שמחדש בטובו בכל יום תמיד. זה בחינת מעשה המשכן, שנבנה מהטוב הנ"ל כנ"ל. כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית כנ"ל. ושם עיקר תיקון התפילה, כמו שכתוב "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים נאום ה' אלהים מקבץ נדחי ישראל" וכו'. כי עיקר בנין בית המקדש הוא על ידי שהשם יתברך מקבץ נדחי ישראל, על ידי שמוצא גם בהנדחים והאובדים נקודות טובות, ומקבץ אותם אל הקדושה. ועל ידי הטוב שיתקבץ בעת ביאת הגואל במהרה בימינו. על ידי זה יהיה בנין בית המקדש בחינת "ההר הטוב הזה" כנ"ל. ושם עיקר תיקון התפילה כנ"ל. כי עיקר התפילה הוא רק על ידי זה, על ידי הטוב שמוצאין כנ"ל. ועל כן קודם התפילה אומרים קרבנות ופסוקי דזמרה, דהיינו שמבררין הנקודות טובות וכו', ומזה נעשה ניגונים וזמירות כנ"ל, ואחר כך בונין מזה משכן שם עיקר תיקון התפילה. וזה בחינת ברכות קריאת שמע שהם בחינת היכלות דקדושה, בחינת משכן, בחינת בית המקדש, שהם הם היכלות דקדושה, ועל כן אומרים אז "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית כנ"ל. ומשם, מבחינת המשכן, מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא. וזה בחינת קריאת שמע בחינת "ושננתם לבניך" וכו', "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" וכו'. כי עיקר בחינת קריאת שמע הוא מבחינת הטוב שנתברר כנ"ל. ועל ידי זה נתיחד קוב"ה ושכינתיה, על ידי העלאת מ"ן, שמתפארת השכינה כביכול "חזי במה ברא קאתינא לגבך". וכל זה על ידי מה שמוצאין נקודות טובות אפילו בפושעי ישראל, כי זה בחינת העלאת מ"ן, העלאת הקדושה מעמקי עמקי הקליפות. ובה מתפארת ביותר ויותר. כי זה עיקר כבוד השם יתברך כמו שכתב רבינו ז"ל כמה פעמים, כמו שכתוב בזוהר "כד אתי יתרו דייקא כדין איסתלק ואיתייקר שמא דקוב"ה עילא ותתא" כי דייקא כשנתרוממו ונתעלו הנקודות טובות שהיו מונחים למטה מאד, בזה דייקא מתפארת השכינה כביכול ביותר. ועל ידי זה נתייחד קוב"ה ושכינתי' בחינת ה' אלהינו ה' אחד כידוע. וזה בחינת "והיה המשכן אחד", שנכללין כל הנקודות טובות באחדותו יתברך. ואז מתחילין להתפלל התפילה של י"ח, ומתחילין "אדני שפתי תפתח" וכו'. כי על ידי כל הנ"ל, על ידי זה דייקא יכולין להתפלל, על ידי שמוצאין הטוב ועושין משכן וכו' כנ"ל. ואז יכולין לפתוח פה לדבר, כי זה עיקר עליית הטוב שיעלה לבחינת דיבור. ועל כן מבקשין על זה "אדני שפתי תפתח" וכו'. =='''אות י'''== וזה בחינת לבישת בגדים, שצריך לאחוז המלבוש בצד ימין ולעולם יגביר הימין על השמאל, כי העיקר תלוי בבחינת ימין, דהיינו על ידי שמטה כלפי חסד ומוצא בעצמו איזה נקודות טובות. ועל ידי זה מתעורר מהשינה כנ"ל. ועל ידי זה נעשין לבושין להלביש את נשמתו שהיתה ערומה עד עכשיו כל זמן שלא נתגלה הטוב בעת שהיה בבחינת שינה. וזהו בחינת ברכת מלביש ערומים שמברכין בשחרית כמובא. כי על ידי הנקודות טובות שנתגלין שהם בחינת ישראל אשר בך אתפאר. כי בהם מתפאר השם יתברך כביכול כנ"ל. על ידי זה נעשין לבושין, בחינת בגדי פאר, בגדי כבוד, וזה בחינת ציצית ותפילין שהם בחינת לבושין דנשמתא, בחינת כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לעורו, דא ציצית ותפילין שהם נעשין מהנקודות טובות שמתבררין בלילה בבחינת הנ"ל כמובן בספרים. נמצא שעיקר בחינת לבושין, בחינת בגדי פאר, כלליות הגוונין נעשין מבחינת הנקודות טובות שמתבררין שהם בחינת כלליות הגוונין כנ"ל. ועל כן צריכין להגביר הימין בשעת לבישה, כי כל זה נמשך מבחינת ימין על ידי שמטה כלפי חסד. שעל ידי זה מוצא נקודות טובות וכו'. ועל ידי זה נעשין לבושין כנ"ל. =='''אות יא'''== וכל ברכות השחר מרמז על זה שמשבח להשם יתברך שעזרו למצוא בעצמו נקודות טובות כדי שיתעורר משינתו ונפילתו. וזהו בחינת הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, כי הנקודה טובה היא בחינת יום. והרע הוא בחינת לילה וחשך. ועל ידי שמוצא הנקודות טובות ואזי נבדל מהרע ואזי מבדיל בין יום ובין לילה. וזה בחינת להבחין בין יום וכו'. וזה בחינת שלא עשני גוי וכו'. כי אם לא היה מוצא בעצמו הנקודה טובה, היה יכול ליפול לגמרי ח"ו והיה נעשה גוי ח"ו. ועכשיו על ידי שנתעורר ונתחזק על ידי שעזרו השם יתברך למצוא בעצמו נקודה טובה כנ"ל, על כן הוא מודה ומשבח להשם יתברך שלא עשני גוי. וזה בחינת פוקח עורים מתיר אסורים זוקף כפופים. כי מתחלה בעת שינתו ונפילתו היה בבחינת עור המגשש באפילה. והיה בבית האסורים ממש והיה כפוף וכו'. ועכשיו על ידי הנקודה טובה שמצא בעצמו על ידי שפקח ה' את עיניו, על ידי זה ניתר מאסוריו ונזקף מכפיפתו וכו'. כי על ידי זה זוכה באמת לצאת מכף חובה לכף זכות ולשוב בתשובה כנ"ל. וכן שאר הברכות כולם מרמזין על זה. וזהו שמסיים הנותן ליעף כוח, שנתן לו כוח בתוך עיפותו הגדולה שיוכל עדיין להתעורר משינתו. וזהו המעביר שינה מעיני וכו' וכנ"ל. וכל זה על ידי החסד כנ"ל. וזהו שחותם הגומל חסדים טובים. כי הכל על ידי החסד, בחינת בוקר דאברהם, על ידי שמטה כלפי חסד כנ"ל. =='''אות יב'''== וזה בחינת ד' פרשיות. פרשת שקלים בחינת צדקה. כי צדקה זה בחינת חסד לאברהם, שעשה צדקה וחסד עם כל העולם, שעל ידי זה יכולין למצוא הנקודות טובות כנ"ל. וזה בחינת צדק יקראהו לרגלו. שעל ידי צדקה יכולין לקרוא את הטוב שנופל במדריגה התחתונה בחינת רגלין, בבחינת "ותגל מרגלותיו ותשכב", וכן מרומז בדברי רבינו ז"ל במקום אחר שעל ידי צדקה מעורר הטוב שנעלם ונסתר במקומות הרחוקים מהשם יתברך. וזה בחינת שקלים של נדבת המשכן. כי המשכן נבנה מבחינת הטוב שנתלקט וכו' כנ"ל. ואחר כך קורין פרשת זכור בחינת מלחמה בעמלק. כי על ידי זה שמוצאין הטוב כנ"ל. על ידי זה נכנע עמלק שהוא תוקף הסטרא אחרא, שמתגבר ח"ו להפיל את החלושי כוח שבישראל, כאילו אין להם תקוה עוד ח"ו. בבחינת "ויזנב בך כל הנחשלים" וכו', "ואתה עיף ויגע" וכו', שרוצה לזנב את הנחשלים דהיינו חלושי כוח להפילם למטה ח"ו שזהו בחינת "ויזנב בך" וכו'. אבל כשזוכין למצוא בעצמו הנקודה טובה אפילו בעת נפילתו ח"ו. על ידי זה נכנע עמלק, ועל כן אחר פרשת שקלים שהוא בחינת התעוררות הטוב כנ"ל, קורין פרשת זכור כי על ידי זה מכניעין את עמלק כנ"ל. ואחר כך קורין פרשת פרה, שהוא בחינת תשובה, בחינת "תבא אמו ותקנח על בנה", כי על ידי הנקודות טובות שמוצאין, על ידי זה נכנע הרע בחינת עמלק. ועל ידי זה זוכין באמת לתשובה כנ"ל. וזה בחינת פרה אדומה תמימה. אדומה דא דינא קשיא. תמימה דא דינא רפיא. היינו כשהוא בבחינת דינא קשיא, שמתגבר הרע ח"ו שזה בחינת דינא קשיא ח"ו. אזי צריך לרפות הדין על ידי שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין. וזה בחינת "אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול". כי הנקודה טובה היא בחינת יונה תמה שאין בה שום מום. כי היא נאה ויפה בחינת "שחורה אני ונאוה" וכו' כנ"ל. וזה בחינת מטהר טמאים ומטמא טהורים. כי זאת הבחינה מה שדן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו נקודות טובות. זאת הבחינה מטהרת טמאים ומטמא טהורים. כי מי שהוא במדריגה התחתונה צריך דוקא למצוא זכות בעצמו כדי שלא יפול לגמרי ח"ו. ועיקר טהרתו ותשובתו על ידי זה דייקא כנ"ל. אבל מי שהוא טהור, כשיחזיק עצמו במדריגת הטוב בודאי נפגם על ידי זה כי יפול לגדלות ח"ו. וכמו שאמרו רז"ל: "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". על כן אמרו כרשע ולא רשע גמור ח"ו. כי אסור להחזיק עצמו לרשע גמור ח"ו, רק אדרבא כשנדמה לו שהוא רשע גמור ח"ו, ואפילו אם האמת הוא כך ח"ו. אף על פי כן צריך לחפש ולבקש למצוא בעצמו נקודה טובה לבל יהיה ח"ו רשע גמור כנ"ל. ועל ידי זה נטהר וזוכה לתשובה כנ"ל. וזה בחינת מטהר טמאים ומטמא טהורים כנ"ל. ואחר כך קורין פרשת החודש. כי זה בחינת קידוש החודש, בחינת מילוי הלבנה מפגימתה. כי זה ידוע שכשישראל הם ח"ו במדריגה פחותה, זה בחינת פגם הלבנה קטרוג הירח, שמשם באים כל הפגמים והחטאים ח"ו. ועל כן כשאיש ישראל מתעורר ומוצא בעצמו נקודה טובה ועל ידי זה חוזר בתשובה כנ"ל. וזה בחינות מילוי הלבנה מפגימתה בחינת קידוש החודש. כי עיקר קידוש החודש הוא על ידי בחינת הנ"ל. כי בתחילת החודש בעת שרואין את הלבנה לקדש אותה בבית דין, אזי היא קטנה ודקה מאד מאד. ואזי היא רק בבחינת נקודה, היינו בחינת נקודה טובה הנ"ל שהיא בחינת שחורה אני ונאוה וכו' כנ"ל. היינו כשהלבנה היא בתכלית המיעוט בסוף החדש, אזי צריכין כל ישראל לחפשה ולבקשה עד שמוצאין עדי ראיה איזה נקודה קטנה מהלבנה, ואזי מקדשין את החודש בבית דין שהוא בחינת תיקון ומילוי הלבנה. כי על ידי בחינת הנקודה לבד, בחינת נקודה טובה שזוכין למצוא בתכלית המיעוט, על ידי זה נתתקנין ונכנסין באמת לכף זכות וכו' כנ"ל. שזהו בחינת תיקון ומילוי הלבנה מפגימתה וכו' כנ"ל. ועל כן אומרים הבית דין וכל ישראל "מקודש מקודש". כי על ידי הנקודה לבד נתקדשין וכו' כנ"ל, על ידי שדנים לכף זכות. וזה בחינת שכולם אומרים "מקודש מקודש", דהיינו שעל ידי דבריהם מעלין את הלבנה מבחינת פגם ומיעוט לבחינת תיקון ומילוי, שזהו קדושתה על ידי הנקודת אור לבד שראו מהלבנה, וזהו בעצמו בחינת הנ"ל. כי על ידי קטרוג הירח נתמעטה, ואז נתן לה השם יתברך את הכוכבים להפיס דעתה, כמו שאמרו רז"ל ומובא בפירוש רש"י. כי הכוכבים מרמזין על בחינת הנקודות טובות שנמצאין בכל אחד מישראל, שעל ידם נכנסין לכף זכות באמת, על ידי שדנים אותם לכף זכות כנ"ל בבחינת "ומצדיקי הרבים ככוכבים" וכו'. מצדיקי הרבים היינו צדיקי הדור שדנים את הכל לכף זכות. ועל ידי זה נכנסין אפילו פושעי ישראל באמת לכף זכות כנ"ל. וזהו בחינת כוכבים בחינת "ומצדיקי הרבים ככוכבים" כנ"ל. כי הכוכבים הם בבחינת נקודות. כי זה הפסוק ומצדיקי הרבים מדבר שם בסוף דניאל לענין הנ"ל, כמבואר שם "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" וכו'. "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים" וכו'. היינו שבעיקבות משיחא, בסוף הקץ, שאז יתגבר ח"ו הסטרא אחרא כידוע ואז יהיה גודל הבירור והצירוף בחינת יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים כו'. ואזי יהיה עיקר התיקון על ידי בחינת הנ"ל על ידי מצדיקי הרבים. היינו על ידי הצדיקים שידונו את הכל לכף זכות וימצאו נקודות טובות אפילו בהפחותים מאד מאד, שזהו עיקר עבודת הצדיקים, ועל ידי זה דייקא יבוא משיח במהרה בימינו. כי זה בחינת משיח וכו' כנ"ל, וזהו "והמשכילים יזהירו" וכו', "ומצדיקי הרבים ככוכבים" וכו', כי עיקר התיקון והגאולה בקץ האחרון יהיה על ידי בחינה זו, על ידי בחינת הנקודות טובות הנ"ל. שהם בחינת כוכבים וכו' כנ"ל. וזהו בחינת "הללוהו כל כוכבי אור". כי על ידי הנקודות טובות שהם בחינת כוכבים המאירים, על ידי זה יכולין להודות ולהלל לה' בחינת "אזמרה לאלהי בעודי" כנ"ל. וזהו בחינת שנתן להלבנה את הכוכבים להפיס דעתה. כי על ידי בחינת הכוכבים שהם בחינת הנקודות טובות כנ"ל, על ידי זה נתתקן פגם הלבנה כנ"ל. וזהו בחינת קימת חצות. שצריכין לשבר תוקף השינה על ידי הנקודות טובות הנ"ל בבחינת "עורה כבודי עורה הנבל וכנור" וכו'. וזה בחינת כינור של דוד, שהיה מנגן על ידי רוח צפון, בחינת רוח טובה, נקודה טובה הצפון וטמיר אפילו בתכלית השינה, אפילו במדריגה פחותה, בבחינת "מה רב טובך אשר צפנת", ואלו הנקודות טובות מנשבין בכינור של דוד, כי על ידי זה נעשין ניגונים כנ"ל. ועל כן היה מנגן מאליו על ידי זה כנ"ל. ועל ידי זה מתעוררין מהשינה בחצות הלילה בתוקף השינה וכו' כנ"ל. וזה בחינת יציאת מצרים, שנאמר בפרשה "החודש הזה לכם" וכו'. כי פרשת החודש היינו קידוש החודש, היא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל בעת יציאת מצרים. כי עיקר הגאולה של יציאת מצרים היה על ידי בחינת הנ"ל בבחינת "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך". היינו שישראל היו מלוכלכים. כי היו בבחינת מ"ט שערי טומאה כידוע. והשם יתברך ריחם עליהם, ומצא בהם נקודות טובות אפילו בתוקף טומאת מצרים שהתגברה עליהם, כמו שאמרו רז"ל בשביל ד' דברים לבד נגאלו. זה בחינת נקודות טובות שמצא בהם השם יתברך אפילו במצרים ועל ידי זה נגאלו. וזהו "ואומר לך בדמיך חיי בדמיך חיי", אפילו בתוקף הדמים והלכלוכים, אף על פי כן חיי, כי גם שם יכולין למצוא נקודות טובות כנ"ל. שעל ידי זה נגאלו כנ"ל. ועל כן מצוה ראשונה שנצטוו ישראל היה פרשת החודש. כי זה בחינת קידוש החודש על ידי נקודה לבד כנ"ל. שזה עיקר גאולת מצרים וגאולה אחרונה בחינת קיבוץ נדחי ישראל וכו' כנ"ל. ברוך השם לעולם אמן ואמן. =='''אות יג'''== וזה בחינת "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" כחצות דייקא. כי בחצות הלילה אז מתעורר הנקודה טובה בבחינת רוח צפון המנשב בכינור של דוד כנ"ל. ועל כן נמשך הרוח טובה, הנקודה טובה, מצפון דייקא, כי מצפון תפתח הרעה ומשם דייקא נמשך הרוח טובה, הנקודה טובה, מצפון דייקא כי מצפון תפתח הרעה ומשם דייקא נמשך הרוח צפון, רוח טובה המנשב בכינור של דוד ומנגן. כי זה עיקר מעלת הטוב היוצא מתוך תוקף הרע והסטרא אחרא כנ"ל. ועל ידי זה דייקא נעשין ניגונים כנ"ל, וכמובא בספרים שיתרון האור מן החושך דייקא כידוע. כי בחצות אז השכינה כביכול בתכלית המיעוט כידוע, ואז היא בבחינת נקודה לבד. ואז הוא התגברות השינה, ואז דייקא צריך כל אחד, מי שנוגע יראת ה' בלבו, להתגבר בהתגברות גדול מאד להתעורר מהשינה אז. וזה בחינת שמתעוררים מתוקף השינה והסטרא אחרא על ידי נקודה טובה לבד וכו' כנ"ל. ואז הוא בחינת יציאת מצרים כנ"ל. וזה בחינת פסח שחמל ודלג השם יתברך על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים, וזה בחינת שהשם יתברך ברחמיו לקט והציל את הנקודות טובות שהם בחינות ישראל, בחינות בני בכורי ישראל, מבין בכורי מצרים, מבין תוקף הסטרא אחרא, שזה היה עיקר גאולת מצרים כנ"ל. ועל כן הראשון שגילה סוד חצות, היה אברהם אבינו עליו השלום בעת שנלחם עם המלכים והציל את לוט. כמו שכתוב "ויחלק עליהם לילה" וכו'. כי עיקר בחינות חצות, דהיינו לשבר תוקף השינה, לשבר הלילה והחשך על ידי הנקודה טובה כנ"ל, זה נעשה רק על ידי בחינת אברהם איש החסד על ידי שמטה כלפי חסד כנ"ל. כי אברהם רדף אחרי המלכים להציל את לוט בשביל הנקודה טובה שהיה בלוט. ועל כן אף על פי שלוט היה רשע, מסר אברהם נפשו בשבילו להצילו בשביל הנקודה טובה שהיה בו, כי ממנו יצאה רות שיצא ממנה דוד משיח, שהוא עיקר ושורש הנקודה טובה כנ"ל. ועל כן עיקר כוונת המלכים היה להרוג את לוט. כי כוונת הסטרא אחרא הוא להתגבר על בחינת הנקודה טובה ח"ו. אבל ה' לא יעזבנה בידם, ונתן כוח לבחינת אברהם בחינת חסד להציל את לוט על ידי הנקודה טובה שיש בו. ועל ידי זה הרג את המלכים, כי על ידי שדנים לכף זכות ומוצאים הנקודה טובה אפילו ברשעים, על ידי זה נכנע הסטרא אחרא. כי הרע נדחה מפני מעט הטוב כנ"ל. =='''אות יד'''== וזה שכתוב בזוהר חדש "היושבת בגנים" וכו' לענין קימת חצות, עיין שם, ומפרש שם היושבת בגנים בגנותא וטינופא דהאי עלמא שפילה וכו', עיין שם, היינו כנ"ל. שאף על פי שאדם במדריגה התחתונה בגנותא וטינופא. אף על פי כן השם יתברך, והמלאכים ונשמות הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולו, בחינת חברים מקשיבים לקולך, שזהו עצמו בחינת קימת חצות כנ"ל. ועיין לעיל שהבאתי פסוק זה היושבת בגנים, שנאמר לענין הנקודה שיש בכל אחד, שמונחת במקום שמונחת, עיין שם. ועתה על פי דברי הזוהר חדש הנ"ל מבואר הענין היטב. =='''אות טו'''== וזה בחינת מה שהפליגו רז"ל בענין הידיעה, לידע לכווין חצות אימת כדאיתא בברכות. ודוד מי הוה ידע חצות אימת? מכדי משה לא ידע וכו'. אלא דוד כינור היה תלוי וכו'. היינו כי עיקר הגאולה בכלל, ובפרטיות גאולת הנפש של כל אחד ואחד, תלוי בידיעה והשגה זאת, לכווין היטב נקודות חצות לילה. דהיינו כשמתגבר תוקף השינה על נפש הישראלית, ורוצה להפילו לגמרי ח"ו על ידי ריבוי עוונותיו וקלקוליו, עד שכמעט כמעט יפול לגמרי רחמנא ליצלן. אזי דייקא יאיר השם יתברך עליו בחסדו, שיזכיר את עצמו בהנקודות טובות שבו, ויחיה את עצמו כנ"ל שזהו בחינת קימת חצות, שאז השכינה שהיא כלליות נפשות ישראל בתכלית הקטנות והמיעוט, ואז היא צועקת בקול מר להשם יתברך בבחינת "כאיל תערוג" וכו' {{ממ|תהילים|מב|ב}}. בחינת "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים" וכו' {{ממ|ירמיהו|לא|יד}}. ואז השם יתברך מעורר רחמיו וממשיך חוט של חסד וכו', כמובא כל זה בכתבים. וכל זה נעשה עם כל אחד מישראל בכל עת. שבכל פעם מתגברת עליו בחינת השינה הנ"ל. עד שכמעט כמעט וכו' רחמנא ליצלן. ואז דייקא צריך לחפש נקודתו הטובה כנ"ל, בבחינת "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי", שכל זה הוא בחינת הלימוד הקדוש של אזמרה הנ"ל. שדייקא כשמגיע בדעתו לקטנות גמור רחמנא ליצלן, עד שרוצה לומר מטה רגלי ח"ו, אז דייקא חסדי ה' יסעדהו על פי הנ"ל לעוררו משינתו ולהחזירו, שזהו בחינת קימת חצות ממש שאז הוא תכלית הקטנות. ואז דייקא הוא בחינת התעוררות השינה, שהוא בחינת התעוררות מנפילתו על ידי בחינת "אזמרה לאלקי בעודי" כנ"ל. ובזה תלוי הגאולה בכלל ובפרט כנ"ל. ועל כן היתה גאולה הראשונה בחצות דייקא. וכן גאולה האחרונה שאנו מקוים במהרה בימינו תהיה על ידי בחינת חצות, על ידי הכשרים והיראים העומדים בכל לילה בחצות, שעל ידי זה הם ממשיכים על עצמם בחינת קדושת חצות לילה, שאז מתעורר חסד גדול, שעל ידי זה זוכין להמשיך עליהם תמיד בחינת התעוררות השינה שבחצות לילה, להמשיך עליהם בחינה זאת תמיד, דהיינו שבכל עת שרוצים להפיל עליהם שינה וקטנות גדול מאד. אפילו אם מפילים אותם כמו שמפילים ח"ו, אפילו אם עבר עליו מה שעבר, אף על פי כן יתעורר תמיד דייקא מתוך תוקף הקטנות בבחינת קימת חצות הנ"ל. דהיינו על ידי בחינת העוד מעט טוב שמוצא בעצמו וכנ"ל. ועל כן משה לא ידע עדיין לכווין היטב חצות אימת. כי אז היה עדיין קודם מתן תורה ולא היה עדיין אתערותא דלתתא, כי לא היה עדיין כל כך צדיקים שעמדו בחצות ועסקו בתורה מחמת שהיה קודם מתן תורה. ועל כן היה קשה לכווין היטב נקודת חצות. ואפילו למאן דאמר שגם משה ידע, אבל לא היה יכול לדבר בזה כל כך, והיה מתיירא עדיין שמא יטעו וכו'. כי עדיין לא היה יכול להמשיך הארה זאת באיתגליא מחמת שהיה קודם מתן תורה. אבל דוד הוה ידע, כי כינור היה תלוי למעלה ממטתו. וכח הכינור נמשך מהתורה כמובא בדברי אדומו"ר ז"ל. כי הכינור של דוד היה של חמש נימין כנגד ה' חומשי תורה, והוא היה מעוררו משינתו עד שידע לכווין השעה והנקודה של חצות. כי דוד הוא בחינת משיח שעוסק תמיד בתיקון נפשות ישראל לעוררם משינתם על ידי בחינת הנ"ל, על ידי הנקודות טובות שמוצא בכל אחד, ומלמד לכל אחד ומאיר בלבו שיוכל לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות תמיד כדי לעוררו משינתו ונפילתו שלא יפול לגמרי ח"ו. והעיקר לכווין בעת שכמעט כמעט יפול ח"ו, אז דייקא יאיר בו בחסדו להצילו ולעוררו בבחינת "כי יפול לא יוטל" וכו' {{ממ|תהילים|לז|כד}}, בחינת צופה וכו' ה' לא יעזבנו בידו. בבחינת "כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" וכו' {{ממ|דברים|לב|לו}} ואמר וכו' "ראו עתה כי אני אני הוא" וכו' {{ממ|דברים|לב|לט}}. וכל זה בכח התורה שכבר קבלנו על ידי משה רבינו ועל ידי כל הצדיקים שהיו עד הנה, שפירשו לנו דרכי התורה היטב, ועל כן דוד הוה ידע חצות אימת על ידי הכינור הנ"ל, כי היה יודע נגן. כי כל הלימוד הקדוש הנ"ל לחפש הטוב ולהחיות את עצמו על ידי זה. כל זה הוא בחינת ניגונים קדושים היוצאים מכינור של דוד בחינת אזמרה דייקא כנ"ל, בחינת עורה וכו' הנבל וכנור אעירה שחר כנ"ל. ועל ידי זה זכה דוד לידע לכווין נקודת חצות הנ"ל, שבזה תלויה הגאולה האחרונה בכלליות ובפרטיות על כל נפש מישראל. כי דוד הוא משיח שעל ידו תהיה הגאולה האחרונה שהיא גאולה שלימה שאין אחריה גלות. והעיקר על ידי בחינת זמירות וניגונים הנ"ל, בבחינת משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל, היינו על ידי בחינת אזמרה הנ"ל. במהרה בימינו אמן. והבן הבינם היטב, כי אי אפשר לבאר הכל, רק כל אחד כפי מה שעובר עליו כל ימי חייו בימי נעוריו ובימי זקנותו, יכול להחיות את עצמו תמיד על פי כל דברינו אלה, שמביאים קצת אמיתת העצה והלימוד הקדוש של אזמרה לאלקי בעודי, שהזהירנו אדומו"ר ז"ל מאד מאד לילך בו. אשרי שיאחז בו. [[תפילות הבוקר (ברסלב)|תְּפִלָּה עַל הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה א']] מועתק בחלקו מאתר http://breslev.eip.co.il/?key=2844 [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] 0xzbanw12gel8q5s9gv153dikly8hqe 0 212882 2853108 2853061 2024-04-25T17:15:44Z מו יו הו 37729 /* קריאת התורה */ wikitext text/x-wiki {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|חול}} {{:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|יום=חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|חול}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|יום=חול}} =תפילת עמידה= {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|שחרית}} [[סידור/נוסח אשכנז/מוסף ראש חודש|'''להמשך בתפילת ראש חודש''']] ===סליחות, אבינו מלכנו=== {{מגירה|בתענית ציבור אומרים כאן סליחות|<big>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.</big> {{:סידור/נוסח אשכנז/אל ארך אפים}} {{קטן|מכאן ממשיכים ואומרים את הסליחות המיוחדות לכל תענית ציבור.}} [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא|'''סליחות לשני קמא''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי|'''סליחות לחמישי''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא#|'''סליחות לשני תנינא''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת|'''סליחות לעשרה בטבת''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר|'''סליחות לתענית אסתר''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז|'''סליחות לשבעה עשר בתמוז''']] }} {{מגירה|אבינו מלכנו לתענית ציבור| {{:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו לתענית ציבור}}}} {{מגירה|אבינו מלכנו לעשי"ת|{{:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו לעשרת ימי תשובה}}}} {{:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|חול}} = אשרי, למנצח, ובא לציון = ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===למנצח=== {{הוראה למתפללים|אין אומרים מזמור זה ביום שאומרים בו הלל, ובפורים ובת"ב.}} <קטע התחלה=למנצח/>לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ יִזְכֹּר כׇּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכׇל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כׇּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים כ]])}}<קטע סוף=למנצח/> ===ובא לציון=== {{קטן|בתשעה באב ובבית האבל מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי..."}} {{גדול| {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} }} ===קדיש תתקבל=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש תתקבל}} =עלינו לשבח= {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} == קדיש יתום == {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}} = שיר של יום = ===יום ראשון=== <small>הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ {{כתב עילי|([[תהלים כד]])}} ===יום שני=== <small>הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃ {{כתב עילי|([[תהלים מח]])}} ===יום שלישי=== <small>הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים פב]])}} ===יום רביעי=== <small>הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צד]])}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ {{כתב עילי|([[תהלים צה#צב א|תהלים צב, א-ב]])}} ===יום חמישי=== <small>הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פא]])}} ===יום שישי=== <small>הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ {{כתב עילי|([[תהלים צג]])}} == קדיש יתום == {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}} =אין כאלהינו= {{:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|יום=חול}} === קדיש דרבנן === {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש דרבנן}} {{גדול|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.'''}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים "לדוד"| ===לדוד=== לְדָוִד, יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אׇהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ׃ שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחׇנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי, הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵנִי׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שוֹרְרָי׃ אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים כז]])}} ====קדיש יתום==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}}}} ===מזמורים לבית האבל=== {{קטן|בבית האבל אומרים בבוקר ובערב מזמור מט בתהלים, וביום שאין בו תחנון מזמור טז:}} {{מגירה|ביום שיש בו תחנון|לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כׇּל יֹשְׁבֵי חָלֶד׃ גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם׃ וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּחַת׃ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃ אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ, וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ׃ תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים מט]])}}}} {{מגירה|ביום שאין בו תחנון|מִכְתָּם לְדָוִד, שׇמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃ {{כתב עילי|([[תהלים טז]])}}}} =שש זכירות= {{קטן|א. זכירת יציאת מצרים:}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: {{כתב עילי|([[דברים טז, ג]])}} {{קטן|ב. זכירת מעמד הר סיני:}}{{ש}} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: {{כתב עילי|([[דברים ד#ד ט|דברים ד, ט-י]])}} {{קטן|ג. זכירת ומחיית עמלק:}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח: {{כתב עילי|([[דברים כה#כה יז|דברים כה, יז-יט]])}} {{קטן|ד. זכירת מעשה מרים:}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: {{כתב עילי|([[דברים כד#כד ט|דברים כד, ט]])}} {{קטן|ה. זכירת מעשי אבותינו במדבר:}}{{ש}} זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר: {{כתב עילי|([[דברים ט ז]])}} {{קטן|ו. זכירת השבת:}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: {{כתב עילי|([[שמות כ, ז]])}} = שלושה עשר עיקרים = {{קטן|א. מציאות ה'}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. {{קטן|ב. אחדותו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. {{קטן|ג. אינו גוף}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. {{קטן|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן. {{קטן|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: {{קטן|ו. נבואה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת. {{קטן|ז. נבואת משה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו. {{קטן|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. {{קטן|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{קטן|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: {{כתב עילי|([[תהלים לג, טו]])}} {{קטן|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו. {{קטן|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא. {{קטן|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> [[קטגוריה:תפילת שחרית]] 2fwoo9j9w0c1g9hw2eiedkw7dwlkjva 2853112 2853108 2024-04-25T17:22:28Z Nahum 68 wikitext text/x-wiki {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|חול}} {{:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|יום=חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|חול}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|יום=חול}} =תפילת עמידה= {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|שחרית}} [[סידור/נוסח אשכנז/מוסף ראש חודש|'''להמשך בתפילת ראש חודש''']] ===סליחות, אבינו מלכנו=== {{מגירה|בתענית ציבור אומרים כאן סליחות|<big>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.</big> {{:סידור/נוסח אשכנז/אל ארך אפים}} {{קטן|מכאן ממשיכים ואומרים את הסליחות המיוחדות לכל תענית ציבור.}} [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא|'''סליחות לשני קמא''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי|'''סליחות לחמישי''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא#|'''סליחות לשני תנינא''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת|'''סליחות לעשרה בטבת''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר|'''סליחות לתענית אסתר''']]{{ש}}[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז|'''סליחות לשבעה עשר בתמוז''']] }} {{מגירה|אבינו מלכנו לתענית ציבור| {{:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו לתענית ציבור}}}} {{מגירה|אבינו מלכנו לעשי"ת|{{:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו לעשרת ימי תשובה}}}} {{:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|חול}} = אשרי, למנצח, ובא לציון = ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===למנצח=== {{הוראה למתפללים|אין אומרים מזמור זה ביום שאומרים בו הלל, ובפורים ובת"ב.}} <קטע התחלה=למנצח/>לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃ יִזְכֹּר כׇּל מִנְחֹתֶךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃ יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכׇל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃ נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כׇּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃ אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃ הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃ יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים כ]])}}<קטע סוף=למנצח/> ===ובא לציון=== {{קטן|בתשעה באב ובבית האבל מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי..."}} {{גדול| {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} }} ===קדיש תתקבל=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש תתקבל}} =עלינו לשבח= {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} == קדיש יתום == {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}} = שיר של יום = ===יום ראשון=== <small>הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ {{כתב עילי|([[תהלים כד]])}} ===יום שני=== <small>הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׃ גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשוֹ׃ יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב׃ כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, עָבְרוּ יַחְדָּו׃ הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ׃ רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה׃ בְּרוּחַ קָדִים, תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִישׁ׃ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְיָ צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה׃ דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ׃ כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ׃ יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ׃ סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ׃ שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן׃ כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת׃ {{כתב עילי|([[תהלים מח]])}} ===יום שלישי=== <small>הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃ עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה׃ שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃ פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃ לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, יִמּוֹטוּ כׇּל מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃ קוּמָה אֱלֹהִים שׇׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכׇל הַגּוֹיִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים פב]])}} ===יום רביעי=== <small>הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃ עַד מָתַי רְשָׁעִים יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃ יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ עַמְּךָ יְיָ יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ׃ אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃ וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃ בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ׃ הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע, אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט׃ הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ, הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת׃ יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃ אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ׃ לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָחַת׃ כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃ כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו כׇּל יִשְׁרֵי לֵב׃ מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים, מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִי׃ אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי׃ בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִי׃ הַיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק׃ יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִיעוּ׃ וַיְהִי יְיָ לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי׃ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם, וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם, יַצְמִיתֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צד]])}}{{ש}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ {{כתב עילי|([[תהלים צה#צב א|תהלים צב, א-ב]])}} ===יום חמישי=== <small>הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף׃ הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ שְאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל׃ תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע׃ הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ, כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃ בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ, אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם, אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה׃ שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ, יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי׃ לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר, וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׃ אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ׃ וְלֹא שָׁמַע עַמִּי לְקוֹלִי, וְיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה לִי׃ וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם׃ לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ׃ כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ, וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי׃ מְשַׂנְאֵי יְיָ יְכַחֲשׁוּ לוֹ, וִיהִי עִתָּם לְעוֹלָם׃ וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פא]])}} ===יום שישי=== <small>הַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ:</small> יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דׇּכְיָם׃ מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ {{כתב עילי|([[תהלים צג]])}} == קדיש יתום == {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}} =אין כאלהינו= {{:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|יום=חול}} === קדיש דרבנן === {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש דרבנן}} {{גדול|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.'''}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים "לדוד"| ===לדוד=== לְדָוִד, יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד׃ בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃ אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׃ אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְיָ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אׇהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי׃ וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ׃ שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחׇנֵּנִי וַעֲנֵנִי׃ לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי, הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׃ כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵנִי׃ הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שוֹרְרָי׃ אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס׃ לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶרֶץ חַיִּים׃ קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים כז]])}} ====קדיש יתום==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}}}} ===מזמורים לבית האבל=== {{קטן|בבית האבל אומרים בבוקר ובערב מזמור מט בתהלים, וביום שאין בו תחנון מזמור טז:}} {{מגירה|ביום שיש בו תחנון|לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר׃ שִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כׇּל יֹשְׁבֵי חָלֶד׃ גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃ פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃ אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃ לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃ הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃ אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ׃ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם׃ וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּחַת׃ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃ קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם, מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃ וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃ כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃ אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃ אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃ כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃ כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ, וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ׃ תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר׃ אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים מט]])}}}} {{מגירה|ביום שאין בו תחנון|מִכְתָּם לְדָוִד, שׇמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ אָמַרְתְּ לַייָ אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ׃ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם׃ יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי׃ יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָפְרָה עָלָי׃ אֲבָרֵךְ אֶת יְיָ אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃ לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָחַת׃ תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃ {{כתב עילי|([[תהלים טז]])}}}} =שש זכירות= {{קטן|א. זכירת יציאת מצרים:}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: {{כתב עילי|([[דברים טז, ג]])}} {{קטן|ב. זכירת מעמד הר סיני:}}{{ש}} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: {{כתב עילי|([[דברים ד#ד ט|דברים ד, ט-י]])}} {{קטן|ג. זכירת ומחיית עמלק:}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח: {{כתב עילי|([[דברים כה#כה יז|דברים כה, יז-יט]])}} {{קטן|ד. זכירת מעשה מרים:}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: {{כתב עילי|([[דברים כד#כד ט|דברים כד, ט]])}} {{קטן|ה. זכירת מעשי אבותינו במדבר:}}{{ש}} זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר: {{כתב עילי|([[דברים ט ז]])}} {{קטן|ו. זכירת השבת:}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: {{כתב עילי|([[שמות כ, ז]])}} = שלושה עשר עיקרים = {{קטן|א. מציאות ה'}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. {{קטן|ב. אחדותו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. {{קטן|ג. אינו גוף}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. {{קטן|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן. {{קטן|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: {{קטן|ו. נבואה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת. {{קטן|ז. נבואת משה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו. {{קטן|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. {{קטן|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{קטן|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: {{כתב עילי|([[תהלים לג, טו]])}} {{קטן|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו. {{קטן|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא. {{קטן|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> [[קטגוריה:תפילת שחרית]] e8hrvaemfb709496njr8vtiqroi9e27 0 224423 2853133 2831800 2024-04-25T20:17:51Z קונז 38125 הגהה wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|הצג תמיד=1|חפץ חיים - הלכות לשון הרע י||ח|ט|י|}} {{עם-ניקוד| {{ק|'''''לוח יומי: שנה פשוטה''' - י"ח כסלו, י"ח ניסן, י"ח אב. '''שנה מעוברת''' - כ"ג כסלו, ג' ניסן, י"ג אב.''}} וְאִם הַמְסַפֵּר (כו) מִחְזָק לָרַבִּים, כִּי לֹא יִשָּׂא פְּנֵי אִישׁ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר, שֶׁלֹּא בִּפְנִי חֲבֵרוֹ, אוֹתוֹ יְדַבֵּר בְּפָנָיו, (כז) וְלֹא יָגוּר מִפְּנִי אִישׁ, וְהֻחְזַק גַּם כֵּן בְּתוֹךְ עַמּוֹ, אֲשֶׁר לֹא יְדַבֵּר רַק אֱמֶת, מֻתָּר לְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים דְּבַר עַוְלָה, (כח) שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְיוֹדֵעַ בּוֹ, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּאַפֵּי תְּלָתָא, כִּי לְאִישׁ כָּזֶה הַשּׁוֹמְעִים לֹא יַחְשְׁדוּהוּ לְחוֹנֵף אוֹ לְשַׁקְרָן, רַק שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְקַנֵּא לָאֱמֶת וְלַעֲזֹר לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ וּלְגַנּוֹת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים בִּפְנֵי כֹּל. אַךְ בָּזֶה, וְכֵן בְּמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ח', צָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ בָּזֶה כָּל הַפְּרָטִים הַנַּ"ל בִּתְחִלַּת הַסִימָן, כִּי לֹא חָסַרְנוּ מֵהֶם, רַק הַפְּרָט דְּאַפֵּי תְּלָתָא. }} (כו) מוחזק לרבים וכו'. כן כתב ר' יונה בשערי תשובה במאמר רכ"ח. (כז) ולא יגור מפני איש. דבזה יסור החשד דחונף. ומ"ש אשר לא ידבר רק אמת, דאל"ה עדיין יאמרו שהדבר הזה הוא שקר והראיה שלא גילה על עונו בפניו ראשונה. (כח) שעושה אדם להבירו. וה"ה בבין אדם למקום אם מוחזק לעבור וכההיא דסעיף י'. ומ"ש ויודע בו שלא יקבל תוכחתו, כן מוכח מדברי ר"י שבשיטה מקובצת שמשוה דין זה עם הדין דאפי תלתא בכל סברותיו דהיינו שאיש כזה בודאי מתכוין הוא שישמע עצה שהבריות מגנות אותו ועי"ז ישוב מדרכיו הרעים ולמעלה בדין דאפי תלתא כתב הר"י אצל סברא זו כגון שיודע בו שאינו מקבל תוכחתו, ופשוט הוא דכיון שהוא מתכוין לטובתו יותר טובה היא לו שיוכיח אותו מתחלה אולי ישמע לדבריו ולא יצטרך לפרסם גנותו אם כן הוא הדין בזה. ואף דלכאורה בש"ת הנ"ל לא משמע כן להמעיין שם, זהו רק מדין אבק לשה"ר, אבל בודאי מדין מצות הוכחה מחוייב על פי דין להוכיחו אולי ישמע אליו קודם שיפרסם גנותו, והכל כמו שכתבתי לעיל בסק"ז כי שם ביארתי הכל על נכון בעזה"י עי"ש. (באר מים חיים) [[קטגוריה:חפץ חיים]] jtap97fhxrci3gwh94v239aifpyyxa1 0 250816 2853149 2847604 2024-04-26T01:37:39Z 188.64.207.141 /* מצה זו - כג. */בדקתי לראות אם באמת יעלה על הדעת שאני יכול ככה בקלות להשים את המכשול הכי גדול שקיים בעולם בפני עיוור-מחקתי שורה סה'כ wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{גודל גופן|5|{{צבע גופן|תכלת|{{מרכז|פנקס ירושלים תרצ"ג}}}}}} {{תוכן עניינים שטוח}} == א. == נפשי כמהה לאור עליון, לאור אין סוף, לאור אלהים אמת, אלהי חיי. אלהים חיים, חי העולמים. והכמהון אוכל את כחי החומרי והרוחני, כי אין לי כשרון ולא הכנה ראויה איך לספק את המילוי של הכמהון הגדול הזה. והנני מלא התנפלות לפני מלך עולמים, הפותח את ידו ומשביע לכל חי רצון, השביע נא רצוני והשביעני באור יפעתך, ומלא את צמאוני לאורך, האר פניך ונושעה. == ב. == מי זה יעצר בעדי, מדוע לא אגלה על הכתב את כל שרעפי, את כל הגיגי נפשי היותר טמירים. מי הוא המעכב, מי הוא האוסר את הרעיון בתוך קליפתו ואינו מניחו לצאת לאויר העולם, מי הוא המחנק את היפעות של חיי הנפש ואינו מניחם להתגלות בכל פאר שלל צבעי אורותיהם. כחותי הרוחניים בקרבי שואגים מרוב יגונם. הם מרגישים את עצמם כאסירים יושבי כלא, ואסירי עוני אלה הם קובלים כי לא בצדק ולא במשפט הם אסורים. הדין עמם, והיושר והצדק הוא על צדם. הם אומרים להתפרץ בכח, להפיל קירות בית שבים, לצאת לחירות עולם, לרון ברום קול את רנתם הגדולה, הקדושה, העליזה, מלאה עזיז החיים, חיי הקודש והטוהר, חיי התפארת, חיי צהלת כל עולמים, חיי גאון ד' אשר בו יתענגו ברב טוב. הוי, מתי, מתי תבא גאולתם. מתי, מתי אהיה מדבר וכותב את כל אשר ירחש לבי, אדברה וירוח לי, תהלת ד' ידבר פי, והפה ידבר כל אשר הלב הוגה, והעט יפרש את כל הגנוז במעמק הרעיון, ומאפלה יצא אור, אור, אור, אור. ד' אורי וישעי ממי אירא. ד' אור לי. == ג. == שני דרכים ישנם לבא לידי טהרה. דרך אחד הוא לדקדק בפרטי המדות, לישרם, לכוננם באופן שיהיו מטוהרים, ומהשפעתם נעשו החיים בכלל טהורים. והדרך השני הוא להסתכל בהסתכלות שכלית, ולהעלות את הנשמה למעלה עליונה באור ד', ועל ידי זה ממילא המדות מתעלות בצורה כללית, מפני שמקורן נעשה מבורך ומתוך המקור של גידולן הרי הן מתברכות מאיליהן. ואף על פי שאין אפשרות להפטר בשום אופן מהשגחה מדוייקת על פרטי המדות גם בהיות ההשפעה של ההתעלות הרוחנית באה משטפה העליון המלא אור השכל, אבל אז הענין הזה הוא רק באופן נטפל, בתור סעד ועזר, אבל עיקר הכח של הטהרה בא מתוך ההופעה השכלית, שהאדם בכל מהותו מתעלה על ידה. == ד. == כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאשרו, לתכלית הוייתו, שבו הוא מתדבק ליוצרו, ולא יוכל לבא למגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים. על כן צריך כל אחד להיות מוקיר מאד את מסלולו המיוחד. וזה הדבר נוהג באיש פרטי, וקל וחומר בכללות עם, שכפי ההתעלות וההתרבות של הכלל לעומת הפרט, ככה תתגדל החובה והדיוק הנמרץ לשמור את המסלול המיוחד שעל ידו הכלל כולו מוצא בו אושר רב. == ה. == כל הגה וכל ניב אשר יעלה בנפש ויפול ברעיון, והוא מלא לשד קודש, מוכרח הוא להתקבל ברצון, להעבד בשכל, להשתרש במעשה, ולהאחז בתור קנין בחיים, וגם להכתב על הספר להיות למשמרת קודש לעולמים. אשרי אנוש יעשה זאת. == ו. == עומק הרום ועומק התחתית, זה בזה הם אחוזים. כל נקודה מרומית שהיא חסרה לנו הננו טועים ותועים על ידה במהלכים של עומק התחתית של החיים ושל העולם, וכל נקודה תחתיתית שהיא מתבררת לנו הרי אנחנו מתכשרים על ידה להיות מופעים מאור הבהיר של עומק הרום. על כן טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידיך. == ז. == מגמתנו היא תמיד מכוונת לא רק להגאל מתוך מצרים, לא אך להתרפאות ממכות ולהנצל ממדוים, לא רק לצאת ממסגרות העוני וממחשכי העורון. לא השקיקה השלילית לבדה. היא מדכאה את הנפש ואינה נותנת סיפוק לחיים. לא בשביל כך יצרנו יוצר כל, הטוב והמטיב, אב הרחום, מקור כל החסד, כל האהבה וכל הרחמים. רק הננו שואפים להיות מלאים גדלות, עושר גדול בנשמה, חיים רעננים מלאים זהרה בכל פינות שאנו פונים, עדן ועונג אין קץ בכל נשימה שאנו נושמים, עדנת אין די ממקור חיי כל העולמים. אליך, רק אליך ד', רק לגדלך אדרש אוחיל ואצפה. ולארץ ישראל הננו באים, ולגאולה אנו מיחלים, ולפדות נשמה אנו עורגים, לא להנצל מכבלי הגלות, ולא להמלט מכיעורי מכאוביה המנבלים, לא, ליותר מזה באין ערוך, לשם החשפת האורה כולה, לשם הזרמת זרמי חיי עד ממקור קודש הקדשים, ממקור ישראל, ממקור נשמתו העליונה, ממקור אהבת עונג צור עולמים אשר מאיר הוא לנו בקרני הוד ארץ חמדה, ארץ הקודש, ארץ החיים וארץ האורה. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד', לבי ובשרי ירננו אל אל חי. אשרינו, ברוכים אנו ומאושרים אושר עולמים וגאון נצח נצחים. אשריך ישראל, מי כמוך עם נושע בד'. אשריך ישראל, אשריך, אשריך. == ח. == כל מחשבה יש בה הרבה שכבות ושדרות זו למעלה מזו. רק שדרה אחת מתגלה היא בקליטת ההכרה ועל ידה אנו יודעים מה שאנו חושבים, אבל הרבה שדרות הן טמונות באותה המחשבה עצמה, מתחת לכח ההכרה, וכל עצמותינו היא חדורה בהן, והיא נפעלת על ידן ופועלת בהן. כל מה שנתקרב יותר אל האור השכלי, אל טהרתה של הנשמה, יתגלו לפנינו מכל מחשבה הרבה שדרות יותר עליונות ויותר טמירות, יותר גדולות בערכן ויותר נכבדות בהשפעתן. אשרי הולך בדרך תמים, המקדש ארחותיו ומישר את מהלך חייו המעשיים והרוחניים, כי הוא מתעלה למדרגה זו שכל מחשבה אשר יתפוש אותה, תגלה לו בשפעת העושר של שדרותיה הרבות, ויאירו על ידה כל בתי נפשו באור יקרות, וסוד ד' ליראיו. == ט. == התשוקה העליונה לחזות בנועם ד', בהופעות נשמות חדשות אשר יאירו באור המופלא, עד שהתוכן של כל הנשמות היותר עליונות של עכשיו רק כנפש הבהמה יחשבו לעומת אותו אור החכמה, אותו עז החיים בבהירות קדשן, לגבי אותן הנשמות החדשות אשר תופענה בתיקון העולם – היא מאמצת בנו את כח הצפייה להתגבר על כל המכשולים. עין לא ראתה אלהים זולתיך, יעשה למחכה לו. == י. == ההבדלה שבין קודש לקודש היא הרבה יותר עמוקה, יותר גדולה ויותר נפלאה, מההבדלה שבין קודש לחול. הנושא של החול איננו כדאי כלל לקבל אל תוכו את אותו הגודל של ההבדלה התהומית שהקודש יכול לקבלו. חלוקי המדרגות של ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, המבדילה בכל כך דקות בין שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד, הם החילוקים היותר עצומים, מה שאין הפה יכול לדבר ולא הלב יכול לחשוב. ודוקא כשהכל יבוא לתיקונו, והכל יתברר במילואו וטובו, ולא יהיה בעולם רק טוב ועדנת ד', אז יבורר הדבר כי אך פרי לצדיק, ויתיצבו הגבולות של החופות אשר כל אחת מהנה היא מלאה כבוד אין קץ, ודוקא אז כל אחד נכוה מחופתו של חבירו. קנאת ד' צבאות תעשה זאת. == יא. == תיכף כשאנו נגשים למחשבות קדושות ונעלות, בין מצד הרגש הנפשי המעורר אותנו להתרומם אל מרום הקדושה והאידיאליות, בין מצד ההכרה השכלית המופיעה בנו להאיר לנו את אופק החיים, בין מצד ההארה החיונית הספוגה בכל מהותנו המתנשאת בקרבנו לעתים לשיגוב עליון, מיד אנו צריכים להכיר את עצמנו שרויים בחופש מלא, כי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, וחידורה של אור התורה בקרבנו זהו התמצית העליון המתקבץ מכל עסק התורה שלנו ושל הכלל כולו. על כן לא יוכל אז שום ענן חושך להיות מאפיל עלינו את דרך הנהרה, לא שום דאגה מדאגות העולם והחיים, ולא שום דאגה מכל ענין רוחני פרטי או כללי, כי הרי אור גאולה בא לנו, אורו של משיח, אור אל עליון, אור מקור הטוב, מקור האהבה והשמחה, העונג והעדן. נתגלתה אז בקרבנו הנתיבה, נתיבת האמת, נתיבת החיים העליונים אשר עליהם תערוג נפש כל חי. == יב. == אם חובות רבים באים ומצטברים בקרבנו, אם נשמתנו דורשת מאתנו המון מעשים טובים, גלי גלים של למודים שונים, נהרות איתנים של דרישות להגשמת הטוב סוערים בקרבנו וידינו קצרות, וכל חלק דורש מאתנו את השלמתו ואין אנו יודעים איך לפנות, באיזה דבר נעסוק, מאיזה דבר נתחיל, מה נאחז ומה נעזוב, ונפשנו סוערת נודדת מסעיף לסעיף באפס מרגע, אז הננו נסים להחסות בצל הרצון העליון על כל, בצל שדי, בחביון העז האלהי, ששם קולי קולות יהמיו בכל ההתאמה, ורצוני רצונות יזרמו בלא עיבוט ובלא התעכבות. לא יצר מהלך אחד על חבירו, כי גדול המרחב שאין לו סוף, וכל המהלכים כולם מופיעים אור חיים וישע. שתי בד' אלהים מחסי, לספר כל מלאכותיך. == יג. == כשם שהמחשבה המצטרפת לכתיבת ספר, תפילין ומזוזה, מאירה את אור ד' בנפש המקיים את המצות הללו בצורת קדושת אותיות וקליטה שכלית עליונה, כן המחשבה של שמירת המצה, וביחוד מצת המצוה, מופיעה אור קודש חיוני בצורה של הויה חיותית, המקלטת אור אלהי, וקדושת טבע אמונה טהורה ההולכת בדרך ישרה דרך כל מערכות הדורות, מאותו האור הגדול שהופיע באותה השעה שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. == יד. == ישנן מחשבות שהן מנשאות את כלל הקדושה, וישנן מחשבות שהן מבליטות את הפרטים. ולפעמים הן בטבען כמו סותרות זו את זו. כי בזמן שרק המחשבה הכללית מופיעה יש שהפרטים מתעלמים מפני שטף האורה של הכלל, ואף על פי שהנשמה מתענגת בנועם ד' והנפש מתמלאת זיו עליון, אבל הפרטים נעשים בלתי נתפסים. ובעת אשר מחשבת הפרטים מתגברת, אז הכללים מתרחקים, ואין המאור העליון של הנשמה מתגלה בבהירות זהרו. ובשביל כך צריך האדם תמיד למצא מסילה בין אלה שתי התביעות העליונות, ששתיהן מוכרחות להופיע באור קדושה על נשמת האדם, כדי שתהיה תכונתה שלמה באור הכלליות ובאור הפרטיות, ויחדו יהיו תמים. == טו. == אם מצד הנשמה ישנה כבר ההכנה לשמחה בד', ולהתענג על נועם אהבתו ואור השגתו העליונה, רק שהחלישות או עכירות הגופנית היא מעכבת מהתגלות האורה בבליטה מוכרת, אז העצם כבר מוכן, והמקרה הוא החוצץ. צריכים לדעת שהערך העצמי הוא העיקר, ולהיות בטוח שאור ד' מאיר כבר בנשמה, אף על פי שהוא לכאורה נעלם, כי רק פומא הוא דכייב ליה. == טז. == ישנם צדיקים חכמים כאלה, שמוחם ולבם וכל חיותם הוא מלא תמיד מחשבות ורצונות באלהות, ובשביל כך אינם יכולים להכניס שום דבר מוגבל לתוך נפשם, ולא לקבע להם למודים קצובים, וההתייחדות במעשים מוגבלים אפילו היותר קדושים קשה להם, מפני הקצב שבדברים שהם בטבעם בעלי גבול. רק מגודל אהבת השם יתברך ויראתו מתבטלים אצלם העיכובים הללו, כדי להוציא מן הכח אל הפועל את העבודות המוגבלות שעל פי התורה. ואותו השטף הרוחני העודף, המעכב את ההגבלות, הוא נעשה כמו יבשת, והם עוברים בו כמו עוברי הים ממש, ורואים מתוכו את גאות ד' של גילוי שכינה. זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלהיו. == יז. == יש שמפני השטפים הגדולים שהנפש שוטפת ממקור עצמותה אורים רבים וגדולים שאין להם קץ, אי אפשר כלל להסתכל במה שמחוץ לנפש. ובראשית המצב יהיה נדמה כאילו מסתגרים באיזה סוגר ומאסר המונע את ההסתכלות מכל המרחב ההויתי, אבל כאשר יכונן הלב על מעמדו הפנימי, ימצא שכל המרחבים שהנפש כל כך שוקקת אליהם, הנם באמת נמצאים בקרבה פנימה. == יח. == לפניך שיחי אשפוך, רבון כל העולמים. לא תעכבני גדולתך לגשת אליך, כי הלא הגדולה היא הענוה, ואין סוף להנה כמו לכל מדותיך. ידיעתי בשפלותי ואפסותי, גם כן לא ימנעו בעדי את העז לקרבה אליך, אור החיים ומקור הטוב, כי אין קץ לגודל אשר ירחש לבבי אלי באשר אני אחד מיצוריך. ואם כי יש בבריאותיך כאלה שאני מביט עליהם מגבוה והם נקלים בעיני, הלא רק סכלותי גורמת לכך. ואתה, מקור החכמה, הלא תדע גדולתך לבדך, ובכח הגודל הזה הלא נערכים הם באמת כל ברואיך, כאשר הם מעשיך, אל גדול ונורא. וגם אני די לי הגודל להחשב אחד ממעשי ידיך, שהוא מכסה על כל מגרעותי. והנני בחרדת קודש נגש אליך מלכי, הושיעני, מכל פשעי הצילני ומכל אויבי פדני, הושיעה נא, הושיעה נא, אב רחום וחנון על כל המעשים. לד' הישועה, על עמך ברכתך סלה. == יט. == כשמרגישים את אחדות הכלל בקדושה, מעלים בזה את כל המחשבות החומריות שהן צבורות בתוך הארג של הרעיון הצבורי, בין ביחש להלאומיות הפרטית של האומה, בין ביחש לכל האנושיות ולכל הבריות כולן. ולפי טהרתה וקדושתה של מחשבה זו בקדושתה בלב בחירי הדור, הרי המחשבה הכוללת וכל סעיפיה מתעלים ומתקדשים, ומקדשים ומעדנים עמן את נושאיהן ואת כל המטפלים בהגשמתן. == כ. == יסוד היראה מכל חטא הוא סילוק הדעת, שהחטא גורם בהכרח הרחקת האור האלהי מנשמת האדם, ולפי זה מכל העולם לפי הערך, שהוא דבר מכאיב יותר מכל מיני ההשחתות שיכולות להמצא בעולם, כי מניעת הטוב הגמור הוא הרע היותר נורא, וטוב חסדך מחיים. וצריך לדעת שכל השלשלת של החיים על פי הוצאתם אל הפועל במעשים ברגשות ובמחשבות, היא מעבירה אלינו את האור האלהי, מקור החיים ומקור כל העדן ורוממות כל אושר עליון. וכפי מה שיחסרו חוליות בתוך הרתוק של השלשלת הקדושה הזאת, ככה ימנע אותו אור חיי החיים מהופיע. על כן תמיד יהיו עינינו ולבנו נטויות למלאות את הטבעות של שלשלת החיים, ולהשמר מכל דבר המפריד את הרתוק הקדוש, כדי שאור הדעת האלהי יהיה תמיד שופע ומאיר עלינו בכל שפעת אורותיו כלולי החמדה, מרווי העדנים הצחים. דודי צח ואדום. ומזה באה שימת הלב העמוקה, לא רק על הזהירות מכל חטא ועון, מכל פגם וחסרון, אלא גם על הזריזות במצות, במעשים טובים, במדות טובות בפועל ובמעשה, בקנין וברגש, כי רק מכל אלה תבא שלשלת הקדש לידי שכלולה. ואור אלהים נעים בנעימות קודש, צח ומצוחצח, יופיע עלינו ועל כל מעשיו לנצח. חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לד'. אשרי איש ירא ד', במצותיו חפץ מאד. והאור העליון האלהי, הוא עצמיות המצות, פנימיות חילם ונועם לשדם. עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכה לו. == כא. == בדיעות גם כן שולט החק של העדר קודם להויה. וכשאנו רואים רוחות בני אדם תוססות, ודיעות מוחזקות וחסינות מתרופפות, מיד אנחנו צריכים להיות צופים לחידושים ביצירת הרוח. ואין ספק שהחידושים הם למטרת הטבה, כי כח של מעשה בראשית שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בונה עולמות ומחריבן, עד דאמר על עולם מתאים למטרת הטוב הקיים דין הניין לי, ככה הולכת היא התכונה היצירתית. גם בהמשך הזמנים והדורות, בזמן שנצטברו הרבה סיגים במערכה של ספירה רוחנית, אפילו כשתהיה קדושה ורוממה, מוכרח רעם של שבירות להיות הולך ומתפרץ. וזה הוא אות מבשר לידת רוח חדש, שיקים בנינים חדשים הרבה יותר משוכללים מאלה שכבר קדמו. על כן אל יפול רוחנו בעת אשר נחזה משברים ופרצות בהליכות הרוח המהרס הרבה מן הטוב הקיים, כי לא תוכן של חורבן מבשר הוא המשבר, רק תוכן של חידוש צורה ובשורה של שכלול חדש, אשר בהגמרו יהיה כחו אמיץ לסלק את כל הסיגים ולהוציא לצורף כלי, כולו טהור. והיה סחרה ואתננה קודש לד', כי ליושבים לפני ד' יהיה סחרה לאכל לשבעה, ולמכסה עתיק. == כב. == הישיבות יש להן בודאי תפקיד גדול בתקומתה של היהדות. כל זמן שקול התורה נשמע בישיבות בישראל, לא יוכל כל צר ואויב לומר שרוח האומה נבקה חס ושלום. אמנם חובת השעה היא להגדיל את הכח היוצר בהישיבות. עומדים אנו בתקופת זמן כזאת שכל כשרון הוא נתבע להיות מתגלה ומתגשם גם בחיים המעשיים. גם בין המלומדים שבאומות העולם היו זמנים שלמדו חכמתם בעל פה, ולא הרבה דאגו לשום את דבריהם בספרים כתובים, וקל וחומר בישראל שכתיבת תורה שבעל פה היה דבר האסור. והנה נתחדשו הזמנים, והכל כעת עומד הוא על הכתב ועל הדפוס, בתי המדרש המיוחדים למדעים נותנים הם בזמן הזה מזמן לזמן את עבודותיהם בצורה כתובה ונדפסת, והכרח הוא שלא יגרע חלק התורה ההולכת ומתרחבת בין כותלי הישיבות, והכתב והדפוס מוכרח הוא לקבוע לו גם בהן את מקומו הראוי. אמנם ישנם ספרים ההולכים ומתחברים, נכתבים ונדפסים מיחידים, אבל עדיין לא באו הדברים לידי מעמד קבוע, שהישיבות בתור בתי מדרשי התורה שהן תהיינה יוצרות כותבות ומדפיסות לפרסם ברבים את תוצרותיהן. ואם נעשו בזה גם כן אולי איזה נסיונות, הנם בצורה מקרית, ולא בתור התגלות שיטה קבועה בחיי התורה וקיבוציה בימינו. והנה עמד על השאלה הזאת אחד מגדולי הנדיבים, תומכי התורה שבישראל, הוא רבי ישראל אהרן הרי פישל מנוייארק, הנודע בנדבותיו הגדולות בכלל, ובמה שנוגע לחזוק התורה בפרט. וזה מקרוב החליט ליסד יסוד מוסד בירושלים בשם "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד", שתהיה ישיבה מיוחדת, מבחירי בעלי הכשרון שבצעירי בני הישיבות, אלה היוצרים בעלי החידוש, הישרים, שהם יהוו את הישיבה בכיוון מיוחד, לאצור את חידושיהם אשר יוציאו בכשרונם ועמלם על שדי התורה, ובמשך הזמן יהיו החדושים היותר מצורפים מהם גם כן נדפסים ומתפרסמים בישראל מהקרן המיוחד להמוסד של הנדיב הזה. והנה אם לא היה בא נדיבנו רק כדי לחדש את החידוש הזה בלבד, לפאר כבודה של תורה על ידי נתינת מקום קבוע להפריית המחשבה התורנית ולאצרה בתור נכסי צאן ברזל בספרות קדשנו, די לו ברכה מאת ד', ותהילת כל ישרי לב בישראל ובאדם הישרים בלבותם. אבל רוח הנדיבות אשר בלב הנדיב הנעלה הזה היא מצורפת עם הדאגה לרוממות קרן התורה לא רק בצורה של נתינת מקום לפרי רוח התורה הבאים לשעשע את קהל הקוראים בשעשועים דאורייתא בציצים ופרחים בלבד, אלא עוד ליותר מזה כונן את מבטו במוסדו המצויין והמיוחד במינו, והוא להביא על ידי הכח היצירתי אשר יגדל במוסד הנשגב הזה, לא רק כבוד, כי אם גם וביחוד תועלת מעשית וברכה רבה למערכת התורה בפינתה העיקרית, שהיא ההלכה למעשה וכל ענפיה, מיסוד התלמודים הבבלי והירושלמי, התוספתא ומדרשי ההלכה, ושיטות הראשונים וגדולי האחרונים המקושרים עמם, עד מסקנת הפוסקים מדורות הראשונים עד דורותינו. ויחד עם זה יכנסו בכלל העבודה הספרותית התלמודית של מכון זה גם יתר המקצועות אשר לתורה וחכמת ישראל, אשר יתיחדו בהם בחירי בני התורה הצעירים, כל אחד במקצועו, על פי התכנית המפורטה שכבר הוכנו יסודותיה מראש, שפרטי הדברים יתבארו בהתכנית אשר לנשיא הישיבה. והקרן של הישיבה נועדה גם לדאוג ליצירות הגדולות והכלליות אשר יוצרו על פי תכניתה, שיצאו לאור אחרי ביקור מדוייק של ועד המועצה אשר תתכונן מגדולי הדור יחד עם הועד אשר להנהלת המכון הנעלה הזה. == מצה זו - כג. == , על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם. (הגדה) "נצח ישראל לא ישקר", האמת הוא הנצח. אין תמורה באמת, ואין עבר בנצח. לעד ולעולם קיים הוא אות הנצח. ועם עולם אשר נטעו יוצרו כולו זרע אמת, הנצח הוא גורלו, וגם עברו קיים הוא לנצח. מגרגרי אבקי הזנה, מקמח או סולת, בהתאחדם על ידי זילוף המים לתוכם, יבא הבצק, זה החומר אשר יובא באש והיה ללחם, היסוד המזין, הממשיך את חיי האדם בצורתו המפותחה. ככה היה מצב ישראל בהיותו בלוע בעבדות מצרים, באין תורה, באפס נשמת חיים שיש בה לשד לאחד על ידו את גרגרי הנפשות המפורדות, להעשות כולו מוצק אחד, בעל כח לתן חיים ותקומה לגוי עומד לנס עמים, העתיד לא רק להחיות את עצמו לעולמים, אלא גם לתן חיי עולם לכל האנושיות כולה במשך הדורות ושטפם, מהחל עד כלה באחרית הימים. וכח חיים אדירים זה, הוצק ביסודו באותה השעה הנצחית הגדולה, בשעה שנגלה על אבותינו מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. שטף החיים העליונים ממי הבריכה העליונה, שהופיע מגילוי שכינה אשר אין האנושיות כולה יודעת להמשיל לו דוגמא, אִחֵד בפעם אחת את הגרגרים הגוייתיים והנפשיים והפכם למוצק גבוש אחד, לעשות ממנו את העם היחידי שהוא מקור מחית העולם לעדי עד. ובצקם של אבותינו לא יכול היה להשתנות מצביונו, כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. והגאולה בלבת אישה העמידה את בצקת העם בצביונו הנצחי, ורוממתו מעל לכל שינויים ותמורות. הננו שומרים את חוקת החג הקדוש, חג המצות, לדורותינו, ורשמי הגאולה של שעת הנצח חוזרים ומופיעים עלינו בכל זהרם בליל התקדש חג, וממשיכים הם את זיום בכל משך ימי החג הגדול והקדוש, חג חירות עולמים אשר לעם עולמים. וידעו כל אלה אשר לבבם אטומה, וישמעו נא כל אלה אשר אזנם ערלה, כי משמרת המצות יונקת היא את חילה לדורות מאותה המשמרת הנצחית של שעת הנצח של הופעת הגאולה אשר לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, ובכח זה גם בצקם של בנינו לא יחמיץ לעולמים. שוא לכם טחי תפל, המתאמצים להחמיץ נפשות שנלושו באותו הבצק הנצחי אשר לא הספיק להחמיץ. כל תרבות האדם, לחם החול, חמץ הוא. התמורות מושלות עליו, וצביונותיו משתנים הם על ידי גלגלי הזמנים. לא כן נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם, הולך הוא במסילתו הישרה על אף מנדיו, וכל מטילי ארס השאור בעיסתו הצחה, המצה הנצחית, אשר לא הספיקה, ולעולם לא תספיק להחמיץ. זכרו זאת דור בנינו בגולה וקל וחומר בארץ, בכל הזמנים והעתים וקל וחומר בעת הרת עולם זו, בשעה שהֵדם של צלצלי הנצח הבאים מקול גאולת העולמים, באים עלינו מתוך שטף של יסורים ומכאובים נוראים. זכרו והתאוששו, שמרו ושמרתם את המצות, שמרו משמרת ליל שמורים, ודעו כי גם אם תעלה על לבכם מחשבת תפל לשנות את בצקם של אבותינו, שהיא בצקם של בנינו ובני בנינו לעד, לא יועילו כל מעשיכם, כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, ולעד לא תתחמץ עיסתנו הכללית, אך תעמוד ברוחה ובטעמה מלאה רעננות וחיים, וכיום צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. גדלו נא אור נשמתכם העזיזה, הכינו לב לקבל את הרושם האדיר של מצה זו שאנו אוכלים על שום מה שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם. == בין עבדות לחירות - כד. == כשאנו מונים את ההבדלות המפורשות, המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, אנו דנים מהם גם על כללות ההבדלות שאנו חייבים להבדיל גם בדברים שאינם מפורשים, ונלמוד סתום מן המפורש. אחד הדברים הראויים להיות נחשבים בסוגי ההבדלות, הוא תוכן ההבדלה שבין עבדות לחירות. לא כל כך נקל הוא לתפוש את המושג של עבדות בכל מלואו והקיפו, עד כדי להכיר איך להפטר מכבליו ולעמוד על המרחב של החירות, לצאת מכלל הארור של עבד ולבא לכלל הברוך של בן חורין. לא מלאכה קלה היא גם כן ההכרה של מושג החירות במילואו והיקיפו, עד כדי הבירור להיות נקשר בחירות של אמת, ולא להכשל בחירות מזויפת שהיא הרבה גרועה ושפלה מכל עבדות. הדבר הזה נוהג בכל איש פרטי, באופיו המיוחד ובאורח חייו המעשיים והמחשבתיים, ונוהג באופן יותר עליון ויותר כללי באומה בכללותה. וכשאנו בודקים את החמץ לאור הנר, אנו בודקים גם כן את חדרי הלב, לבער אחרי חומצת העבדות שנדבקה בנפשותינו, למען נוכל להכנס אל חוג האורה של חג חירותנו ברוממות נפש, נקיים מכל כתם של העבדות, בין של אותה העבדות הגלויה המשפילה את הוד הנפש ומעכירה את אצילות הרוח, ובין אותה העבדות הכמוסה, המזדייפת על ידי צבעים מזוייפים של חירות שטחי תפל מתעים על ידם את ההמון העור. עבדים היינו לפרעה במצרים, והמרור המוזכר לעבדות על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. העבד שנפשו היא עבדותית, חייו הם שפלים, אבל אינם מרים. לא תוכל הנפש העבדותית להרגיש את היסורים שבשפלות שבעבדות, כי השפלות הזאת הלא מתאימה היא לתכונתו ואפיו, ויוכל להיות לפעמים גם כן מלא רצון ממנה, ולקרא בשביל כך לא אצא חפשי. אנו אמנם גם בעבדותינו היינו עבדים משועבדים בלחץ תחת ידי מענים, אבל הזוהר של החירות, האצילות אשר מצד גזענו הקדוש, ממורשת אבות נשיאי אלקים בקרב העמים, לא היה יכול להיות כבוי כולו בקרבנו, על כן היו חיי העבדות חיים מרים לנו. ובכח ירושת קודש זאת הננו מוכנים גם עתה להבחין בין עבדות לחירות, בין מה שהוא מתאים לרוחנו בעצם טהרו, ובין מה שהוא חודר אל חיינו מתוך התמדת השיעבודים והגלויות. ומתוך רוח החירות ההולכת ונוצרת בקרבנו על אדמת הקודש, במקום אשר יש לנו הצדק המלא לחוש בקרבנו את גדולת החירות בטבעיותה העדינה, נקח לנו אומץ להחיות את כל כחותינו, לכל שדרותינו. ובחג הקדוש הזה, זמן חירותנו, יופיעו עלינו נהורות החירות בעצם טהרתם, להבדיל בין עבדות לחירות, ובין חירות טהורה שהיא חירות של אמת ובין חירות מזוייפת שחותם העבדות חרות עליה בעומק מהותה. והקול היוצא ממעמקי הלב מתוך חדות נפש וכמיהת רוח גם יחד מתוך כל בית ישראל בליל הסדר המרומם, השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין, שהוא נשמע כעת גם אצלינו היושבים על אדמת האומה, קול גדול זה יעורר את הקול הכללי של כל האומה כולה לכל תפוצותיה, להשיב מתוך מעמקי נפש, השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל, במהרה בימינו אמן. == כה. == כשמתקרבים אל הדבקות האלהית, מיד מתפשט רוח השמחה בנשמה, שזהו אור רוח הקודש המעודד את החיים. אבל יחד עם זה מתגנב רוח של דכאות, שנוטה לעצבון, שזה בא מכח צחצוחי הטומאה שגם ברוח הקודש שלנו הנם מתדבקים, עד שאנחנו מתעלים להטהר מהם. אמנם שורש הדברים בא מפני שהיראה האמיתית, שהיא באמת אחת עם האהבה והדבקות האלהית, היא אינה יכולה להתקרב לנו כי אם על ידי הלבוש של הזעזוע, ואפילו במתן תורה נאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. הזעזוע אינו היראה בעצם, אלא לבוש ערפלי המלביש את היראה מצד החסרון של ההגבלה שלנו. אין אנו מוכשרים אמנם לקבל את עושר היראה בלא הלבוש של הזעזוע. ומצד היראה בעצם, אין שום ניצוץ של טומאה יכול להתדבק בה, ויראת ד' טהורה היא, אבל מצד הזעזוע שהוא הלבוש המוכרח של היראה, באים נצוצי טומאה להתדבק, והם גורמים את הדכאון בתוך השמחה הקדושה של יראת ד' הטהורה, שעליה מעיד בתנא דבי אליהו שיראתי היא מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. רק לעתיד לבא, כאשר יתעלו הנשמות והעולמות כולן, תתקיים ההבטחה של והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים, שפירשו בתורת כהנים אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני, יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלקים. הרי היראה היא מתנה ואושר נצחי, והזעזוע הוא רק לבוש מוכרח, שעתיד הוא להסתלק לעתיד לבא בעת אשר יתקיים האושר של ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך. אמנם גם בזמן הזה כל ההתעלות תלויה היא בהידיעה הברורה המבדילה בין היראה הגרעינית, ובין הזעזוע הקליפתית שהיא בבחינת לבוש להאור של היראה. כל אלה שאינם מבחינים, לוקחים את הזעזוע במקום היראה, עד שהיראה הטהורה אינה מורגשת ומוכרה אצלם כלל, ונמצא שהם נופלים במצולת הקליפה והלבוש. אף על פי שהקליפה הזאת דקה היא מאד, יש בה לפי ערכנו קדושה רבה, אבל היא רחוקה מאושר העליון, וקל וחומר שאין באים על ידה לקדושת הקו הממשיך את אור החיים מתוך המעין הנובע של והתהלכתי בתוככם, אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני. כל היסוד של עיקבתא דמשיחא וכל החוצפא שלה, היא בחינת צואת הכלבים שמעבדים על ידה את העורות לכתוב עליהם ספרי תורה תפילין ומזוזות, האמור בברייתא דפרק שירה, והיינו שמהם ניקח כחות להפריד לפחות בין היראה להזעזוע גם בזמן הזה, ולטעום את הטעם מעין עולם הבא של הטיול בגן עדן במדריגת והתהלכתי בתוככם אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני. אבל דוקא בזה תתנוצץ היראה בכל הוד גבורתה, בלא שום דכאון ועצב כלל, כי אם יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. ועל ידי זה יתעלה גם כן כל הדור דעקבתא דמשיחא, שעל ידי חוצפא דידיה מתגלגל והולך הזכות הגדול הזה, שזהו אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. == כו. == מושג הבטחון הוא מקושר עם מושג ההכרה. הידיעה בטוב הבורא, ההכרה בקשר החיים של כל העולמים וכל הפרטים שבהם והאדם עצמו עם פרטיו כולם, עם אור ד', עם שפעת החיים הנובעים ושוטפים ממקור חיי העולמים, היא המביאה לידי בטחון. והבטחון במדריגתו, עומד הוא בצורה שוה במשקלה עם ההכרה והידיעה שבנפש האדם, וכפי מדת הקישור של הידיעה ועמקה, ככה מתגדלת מדת הבטחון שלו. ישנה אמנם מדריגה עליונה שהיא למעלה מהבטחון, מפני שהיא למעלה מכל הכרה, ומכל מקום האדם מקושר בה בכל מהות חייו העליונים. זה כבר נמצא בגבול האמונה, שהוא תוכן עליון למעלה מתוכן הבטחון, כמו שהוא למעלה מתוכן ההכרה. רזי עולם ביסודם לא נמסרו לידיעה והכרה. מעשה ד' מראש ועד סוף, אינם בגדר של ידיעה, ועל כן הקשר עם ההויה בכללה, עם ההופעות המעשיות שלה שהן נובעות ממקום רזי עולם העליונים, מקושרים הם עם אמונה שהיא למעלה מן הבטחון. שכן ארץ ורעה אמונה. אמונות זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע. יש גבול לבטחון, אבל אין גבול לאמונה. הבטחון בא מאור הפנימי שהכלי מצמצמו, והאמונה – ואמונתך סביבותיך. אמנם על הבטחון נאמר בטחו בד' עדי עד כי ביה ד' צור עולמים. יש כאן עד, ולמעלה מהעד, למעלה מהגבול, שהוא גם כן למעלה מכל מדה של גבול מוגבל, עדי עד, שם האמונה מאירה לדור ודור. רבה אמונתיך. == המכון == כעת, בזמן התסיסה העולמית הגדולה, בימים שהתנודדות רבה מורגשת בכל העולם בכל המצבים, במצב הלאומי, החברותי, הכלכלי והרוחני גם יחד, והסאון של החיים בהגיעו גם אל תוך מחנה ישראל הקים לנו סערות רבות עוז וגדולות ערך בכל ארצות הגולה, המשבר הכספי בא עד מחנק, ונקודת ההצלה שהתחילה לזרוח בארץ ישראל היא מוקפת כל כך הפרעות נוראיות מבפנים ומבחוץ. והנה אנשי מעשה מעברים שונים, גם בקרבנו, אוחזים בידם משוטות, מטפחים בהם על פני המים הזדונים של ים המרקחה הציבורית שלנו, מניעים הם הנה והנה את ספינתה של כנסת ישראל המתאבקת עם הגלים השובבים אשר סבוה מסביב, אבל כיוון ההגה עדיין מסופק הוא, ופרישת התרנים כלפי הרוח הסוער גם כן לא נסתדרה באופן מוסכם. אמנם דבר אחד הוא לנו ברור, שאנו צריכים לשום אל לב על רוח החיים העקרי שבישראל שלא יפוג, לב האומה, המנצח על כח החיים שלה, שלא יחלש וימוט מרפיון כח ומחוסר מזון המתאים אליו. השרידים הנאמנים לרוח ישראל בטהרתו, הנפוצים פה ושם, חותרים לבקש דרכים איך לחזק את עמדת הרוח. הכרה חדורה ובטוחה, מוסכמת היא מכל גדולי ישראל, כי אחת היא תחבולת הקיום לנו – חזוק התורה, הגדלת תלמודה והאדרתה. למרות כל הנצנים החדשים אשר עלו בדור, ברור הוא לנו, שכמו מאז, נטורי הקרתא ונוטרי האומה בכללה הם הסופרים והמשנים. מזה יצאה פעולה אזורת כח בארצות הגולה, וגם בארץ ישראל, לעבוד בעד חזוקם של הישיבות. והישיבות צריכות להיות ישיבות כשמן העתיק, בתים גדולים שמגדילין בהן תורה, הרבצת התורה באופן המלא להעמיד על ידו לפחות אחוזים הגונים של יהדות בריאה, רטובה מלשד החיים. ¬¬הקנקנים החדשים, פרחי הלומדים, מוכרחים להתמלא מהיין הישן אשר עליו חי ישראל מעולם, מאז עמדו רגליו על הר סיני ואמר כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע. ועם כל לחץ המצב, אנו חייבים להודות ולהלל לצור ישראל המאזרנו חיל, אשר נתן כח ועצמה בידי החיל אשר נגע אלקים בלבם להעמיד לנו בגולה בכלל ובארץ ישראל בפרט ישיבות נהדרות, להחזיק בכל עז באלה העתיקות ולהוסיף עליהן חדשות, למרות כל הלחץ והדחק של המצב החומרי המעיק עליהם באופן נורא. בארץ ישראל עומדת התנועה של החזקת הישיבות ועמדת קיום התורה כלפי שאלה כבדה, עוד מצד אחר. ימים באים ויד ד' אשר על עמו ונחלתו נטויה היא להקים לנו ניר ביהודה ולהצמיח צמח של חיים, של בנין, של עבודה, ושל חיזוק ציבורי לאומי בארץ האבות. הפעמון של עבודה, עבודה חומרית ועבודה רוחנית המשמשת בתור שירות להשאיפות של העבודה החומרית, מצלצל פה בתוקף בצורה כללית, בצורה של תביעת קיומה של האומה בארצה, ורוחות שונות הולכות ומתגברות, והתגבורת גורמת גם כן לסיבוכים. ובתוך העולם ההולך ומתהוה בארץ, הננו פוגשים עננים שלא די שהם מחשיכים את הזוהר של קרני השמש אשר התחילו לזרוח עלינו בחסד עליון בארץ ישראל, אלא שהם גם מתחככים זה בזה ומקיימים לפעמים רעמים וברקים, אשר לא תמיד אינם מסבבים לנו היזקות מרובות. בתוך רעש הבנין, בתוך ההשתקשקות של אופני התעשיה, ובתוך התגעשות הרוחות השונים המרימים גלי אבקים שלפעמים הם מגיעים גם כן עד כסא הכבוד, ונשמת ישראל מתפלצת מרוב המהומה והשפעות הזרות העוטרות אותה כעטרת קוצים, כפולה היא אצלנו חובת העבודה להוסיף חיזוק של חיים ביסודה של תורה בצורה שיש בה משום טעם של חידוש יצירה, ועם זה הרי היא רק אותה תורה במילואה, תורת החיים לישראל, בכל העז והתעצומה של הישיבות העתיקות אשר הקימו לנו גדולי הדורות, מגיני ישראל מאז. וכאשר היסוד של חיזוק התורה על ידי יחידי הסגולה שבאומה, אנשי ההון אשר זיק היהדות מאיר את לבבם ומחמם את רוחם המלא אהבת אומן לישראל ותורתו, זה היה תמיד כח האיתן אשר גרם לעמדת רוח ישראל בגבורתה של תורה ותמיד העמיד לנו צור ישראל נותן התורה ברוך הוא – חוץ מהכח הכללי הצפון בלב כללות ישראל, מכל המחנה הכשר והנאמן אשר גם עתה בזמן שתביעות חדשות ורוחות חדשות התחילו להיות מתנוצצות והן גורמות להעיב את אור התורה בטהרתה, נטיות הרוח לעברים שונים, בלילת החול עם הקודש, ולפעמים הדבר עולה עד לידי ביטולו של הקודש, ולפחות הפחתת צורתו וערכו, הסחת הדעה גם בהערכת תלמוד התורה מהיסוד הנצחי, שהוא ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, שגורמת להפנות את הלבבות גם מהחלק העוסק בלימודי התורה, מהעיקר היסודי, ולהטותם רק לצורות של ידיעות צדדיות, בקורותיות ותולדתיות וכיוצא בהן, שאמנם מביאות גם הן תועלת, אבל בזמן שהן נוחלות את המקום של יסוד התורה בעצם קדושתה ומילואה הן מנבקות את הרוח ונוטלות את זיו החיים מתוך זהרה של תורה המוכרחת תמיד להשאר ביסודה בטהרת המסורת, בדרכי ההבנה ובהעמקת השכל, לכונן את הידיעות התורניות באורח החיים הסלולה מרבותינו הראשונים וגדולי האחרונים, אלה אשר התוו לנו את המהלך אשר לנתיבות התורה בכל יפעת קדשה. והתורה שנלמדת היא באופן זה, היא היא אשר יצרה לנו את הטפוסים של תלמידי חכמים המצויינים שבישראל, זכי הנפש וטהורי הלב, אלה אשר פרשו ממחמדי התבל בשטפם וקבלו עליהם עולה של תורה, מתוך אהבה ומתוך יראה, מתוך אמונה שלמה, ומתוך יראת ד' טהורה העומדת לעד. ואם בכלל האומה ב"ה שנשארו המון רבה שלומי אמוני ישראל, המרגישים בטהרת נפשם את ההערכה האמיתית של התורה בקדושתה, והם הם הנם המחזיקים את הישיבות וכל מוסדי התורה העומדים בצביונם המקודש, בלא נטיה לצדדי הדרכים המחודשים שבכל אופן שהם יש בהם סכנה לההפרחה האדירה של התורה וכחה בישראל. אבל מן היחידים בעלי הרכוש והעושר, מעטים מאד המה כעת, וכמעט שאין אנו מוצאים בדורינו אחד מעשירי ישראל אשר ישאהו רוחו ליחד את כח נדיבות לבבו לשם חיזוקה של תורה בטהרתה, ואשר נטה שכמו לסבול עולה של תורה ביפעת קדשה בלא שום נטיה מדרך הקודש אשר הנחילו לנו רבותינו הראשונים, אבות העולם, עמודי בית ישראל לעד. בתור יוצא מן הכלל, שלח לנו ד' אחד מיוחד, הוא הנדיב המצויין בישראל רבי ישראל אהרן הרי פישל שליט"א מניוארק, אשר מאד הצטיין בנדיבות לבבו הרחבה, בעסקנותו הנפלאה המאוחדת עם פזרונו המופלא מהונו אשר חננו ד' להרבות צדקה וחסד בישראל, ובין מפעליו הכבירים מצטיין הוא בכחו הגדול לתמיכתה של תורה והחזקת הישיבות בכל הארצות הדרושות לעזרה בכלל, וביחוד בארצנו הקדושה. וזה מקרוב נתן ד' רוח בלבבו ליסד יסוד תורני חשוב ונעלה פה בירושלים עיר הקדש על חשבון עצמו, הוא המוסד המפואר הנקרא בשם "מכון לדרישת התלמוד של הרי פישל בירושלים". זאת היא יצירה חדשה שיש בה התגלות אהבה עמוקה לתורה, לכבודה, להגדלתה והאדרתה, וחבה נאמנה לירושלים עיר חמדתינו לעד. המכון הזה בתחילת יסודו ציין הנדיב את מחשבתו שיהיה לא רק מקום שיתקבצו בו תלמידי חכמים ללמוד תורה מעצמם, או על ידי מורים ראשי ישיבה ומנהלים, אלא ביחוד מקום שהלימוד הקבוע ומסודר בו יביא לידי יצירה, יצירת ספרים חדשים טובים ומועילים לרבים בכל ערכי התורה, שבכללה נכנסה גם כן אותה החלקה שקורין לה בימינו חכמת ישראל, או מדע היהדות, שהן עומדות במחיצה מחולקת מן עצמותה של תורה רק בזמן שעוסקיהם מפנים את לבם רק למטרות חילוניות. אבל בזמן שהעוסקים בהם מכוונים את לבם לשם התורה, לשם שמים, הרי כל אלה המקצעות הכלולים באלה השמות של "חכמת ישראל" או "מדע היהדות" הן הן גופי תורה, בהלכה ובהגדה, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. לשם ההסתגלות להמטרה הקדושה והרוממה הזאת, של ישיבה שיש בה חידוש מפריא ויצירה מועילה, שסופה להעניק לדורות ספרים בעלי ערך בתוכניותם, באוצרות חידושם, ובתועלת אשר יביאו בחוגי התורה ודורשיה לרומם את קרנה ולהרבות את כבודה. הכרח הוא להקדים בתחילה סדר נכון, המתקרב בכל האפשרות לדרכן של הראשונים, אבות התורה בישראל מדורות עולם. וכאשר עם כל מה שאנו צריכים לשאוף לאסוף אל תוך אוצר למודינו את כל המקצועות שבתורה בכל מרחביה, הלכה ואגדה, בפרטיות התלמודים, הבבלי והירושלמי, התוספתא, ספרא וספרי ומכילתא, המדרשים כולם, ההלכיים והאגדיים, חיקור תורה שבכתב ותורה שבעל פה לפלגיהם הרבים, מדות שהתורה נדרשת בהן לכל הסתעפותיהן, תולדות ישראל, ידיעת ארץ ישראל לכל הרחבותיהן, למוד הפוסקים ראשונים ואחרונים, עם כל דרכי שיטותיהם הבנת המוסר וחקרי התורה, בכל האופנים הפנימיים של המקובל והמושכל, בכל הדרכים אשר נתגלו לנו מימי קדם עד דורינו, ארחות לשון הקודש והגיונה, דקדוקה, וכל הופעותיה מראש מקדם עד הזמן האחרון, הבנת סדרי הלימוד בהגיון התלמודים ובארחות הבינה שלהם על פי הדרכים השונים אשר נתגלו מימי קדם עד הדורות האחרונים, עם כל משמני לשדם וקויהם, דרכי החידוש בהלכה ובהגדה לכל זרמיהם וסגנוניהם – כל אלה הם מחוייבים להיות נצברים בסדר הגון, עד כדי להעלות על ידי האוסף העשיר הזה את צעירי הלומדים, תלמידי חכמים בעלי הכשרון ונאמני השקידה, לרומם אותם למעלות גדולי ישראל ופארי התורה. אבל היסוד העקרי, עמוד התוך שהעולם התורני עומד עליו, זהו הלימוד ההלכותי בעשרו וגדלו, משפעת הש"ס והפוסקים. והמטרה המיוחדת מוכרחת להיות אותה המביאה את הלומדים לידי בירורה של הלכה באופן של גדלות ועושר רוח. כשההון העיקרי של התורה, שהוא ארבע אמות של הלכה, הוא מסודר יפה, אפשר לסדר על ידו גם כן את כל החלקים האחרים הדרושים להשתלמותה של תורה באופן קבוע ומבוסס. "סדר הפרנסה חצי ההוצאה" אומרים במדע הכלכלה, וסדר הלימוד כשהוא מכוון לתכליתו הוא מביא פרי ברכה, מחסך הרבה עמל, שאפשר להשתמש בכח היוצא עליו להוסיף הרבה ברכה והונה של תורה. וכאשר המקצוע היסודי שכל מקצועות התורה האחרים הם סובבים עליו הוא סוף כל סוף למוד ההלכה בצורה של גדלות, המביא לידי הוראה ולידי מעשה. היו ימים שגדולי הדורות מתחו קו של בקורת על סדרי הלמוד של התלמוד של גפ"ת שהיו נהוגים בהישיבות. מהתלונות נראין הדברים שהיו מי שהפריזו על המדה של "כדי לחדד את התלמידים", עד שקצת מהתלמידים לקחו להם את דרך החידוד, שהיה נחשב רק לאמצעי כדי לבא על ידו להרחבת הדעת, להתרגל לשוטט בענינים שונים ובהרכבות רבות של עיונים ושל שיטות, להחזיק מעמד בשכל שלא לאבד את המרכז בשביל השטף של הדברים המקיפים אותו, שתרגולת זו מביאה היא תועלת אחר כך, אחרי שהצעירים באים לידי בגרות והם נכנסים בעמקי הלכות כדי לבררם, שלא תכבד עליהם המשא של ענינים מסובכים, ויוכלו לברר את ההלכות המסועפות בכח הבינה וגבורת חיקור הדין. אבל מרבים נשכחה המטרה, וחשבו להם את החידוד הפלפולי שזהו עיקרה של תורה, ויצאה מזה תקלה גדולה בלימוד והוראה ובכל ההערכה של קדושת התורה והיהדות. אמת הדבר, שלמרות ירידתן של הדורות בערכי התורה והיראה, יש לחשוב שעל ידי ההשפעה של גדולי הדורות האחרונים שעמדו נגד המכשול הזה של הרחבת החידוד המסועף יותר מדאי והרחוק ממרכז האמת, בא הדבר לכלל תיקון במידה ידועה, וסדרי החידוש ואורח הפלפול שהונהג בהישיבות בזמנים האחרונים הוא כבר יותר מיושב גם אצל צעירי התלמידים, והוא יותר הגיוניני לעומת הפלפולים הרחוקים שהיו נוהגים בהם כדי לחדד את התלמידים בימים היותר קדומים. השפיעו לזה גם כן גדולי האחרונים שהסבירו את דרכי למודם באופן מפורש, ובדרך הבנה המתקבל על הלב של הדור הצעיר. והגורם היותר גדול לאיתנה של תורה והשבת אורח הלימוד לישרו ואמתתו, היתה הופעתו של רבינו הגדול הגר"א זצ"ל, בהדרכתו את תלמידיו הגאונים, ובדרכו הסלולה בספריו אשר זכינו להם, וביחוד בביאוריו על ארבע חלקי השו"ע, ששם שם לפני כל קהל לומדי תורה ושוקדי דלתותיה את הדרך הישר והפשוט, ויחד עם זה חודר ונוקב עד התהום, של העיון ההלכותי, בלא סיבוכים ובלא מכשולות הדרכים. אמנם אחרי כל אלה, עדיין אנו צריכים גם בדורינו עוד לעשות צעדים, להתקרב עוד יותר לדרך הסלולה והישרה, ולאחד בקרבנו את דרך ההבנה הנכונה בתלמוד ושיטותיו, לדרכי ההוראה היוצאת ומתפצלת לשיטותיה על פי הפוסקים, שכולם הולכים ויונקים מתוך המקור האחד והמיוחד – התלמודים והתוספתות, הספרא והספרי, המכילתא, ויתר מקורות הראשונים בהלכה. דרך ההגיון בתלמוד, ושכלול בינת הלב בסברא ובציורים של הענינים בדרך ישרה, שנעבד הרבה על ידי בחירי הגאונים, ראשי הישיבות, שעליהם נאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ודאי נתן דחיפה ליושר המחשבה הלימודית והרחבתה. אבל עם כל התועלת הרבה שלו, הלא גם הוא הנהו רק כמו פרוזדור להטרקלין של ההלכה הברורה הנדרשת לדעת מה יעשה ישראל, ומטרתה של חכמת התלמוד ואגפיה סוף כל סוף היא שיהיו עניני ההלכה, שהם התוצאות של כל מה שנאצר בהמקורות על פי השיטות השונות של רבותינו הראשונים וגדולי האחרונים, מתבררים יפה באופן מעשי, בצורה ישרה ופשוטה, בדרך היוצא מכל סיבוך והמוביל אל המטרה הבהירה של ידיעת חילוקי השיטות ומסקנותיהם באופן צלול, יחד עם הלימוד הקבוע של המקורות. לשם כך נוסד במכון לדרישת התלמוד של הרי פישל בירושלים הסדר של הלימוד ההלכותי, על ידי הקיבוץ החשוב, המכיל בתוכו כעת כעשרים צעירים תלמידי חכמים, מגיל שנים שונים וממדריגות שונות, אבל רובם ככולם הנם בעלי כשרונות מצויינים, בקיאים וחריפים, בעלי שכל וסברא ישרה, בעלי חידוש והרחבה, והנם קשורים לשקידת התורה על דרך הבירור ההלכותי על פי סדר שנסדר כבר בהלכה ברורה שנסתדרה ב"ה על כל הש"ס, מברכות עד עוקצים, ובכל המסכתות של הבבלי, החל מסידור של דברי הרמב"ם השייכים לכל ההלכה הנמצאת בש"ס, עד דברי השו"ע והאחרונים. והעסק של הבירור הוא מכוון לתור אחרי הטעמים של חלוקי השיטות על פי המבוחר בדברי המפרשים והפוסקים, ולנתח כל הלכה על פי מקורותיה בדרך ישרה, המובילה לידי הבנה בהירה בהסוגיות, ולידי הכרה מאירה בכוונת הפוסקים ודרכי שיטותיהם. מקוים אנו בעזה"י, שדרכי היצירה הישרים אשר יהיו נכללים בהמכון הקדוש הזה, יתפתחו ויתעלו על ידי עזרתם מקודש של הגאונים גדולי הדור, אשר לפניהם יובאו כל הדברים לפני הופעתם בדפוס. ועוד אנחנו מיחלים שהסידור הנכון בדרכי הלימוד היסודי של גופי הלכות בדרך המיושבת והישרה, בהיותה מקיפה את המקצעות העקריים שבתורה בהלכה, הם הם יהיו הגורמים להרגיל את המחשבה לחשוב באופן ישר ומסודר גם ביתר המקצעות שבתורה, וביחוד בחלקים הרוחניים, שהעולם המוסרי וכל היסודות של האמונות והדיעות שהן נותנות חיים לישראל לנצח נשענים עליהם. ומרוח ד' אשר על יראיו והוגי תורתו בדרך ישרה, יתעלה הרוח הכללי של עם ד' הגוי כולו, ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. ושפעת זיו ונהורים יגיהו את המחשכים אשר בלבבות ובנשמות, ויקום לנו חיל המחזיק בעז ד', ובונה ציון בצדק, באור תורה ונר מצוה, ברב כח וחוסן קודש, ומציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים, במהרה בימינו אמן. ולדורות ינון שם הנדיב הגדול רבי ישראל אהרן הרי פישל שליט"א, מיסד המכון הגדול הזה ומחזיקו, ומשפחתו הכבודה ושמם יהיה לברכה בישראל, על אודות פעלו הגדול אשר עשה לתן כבוד ועצמה לתורת ד' בתוככי ירושלים עיר הקודש. ואני תפילה, יוסיף השם יתברך לו שפעת עז ועצמה ועושר וכבוד לאורך ימים ושנות חיים טובים, ויראה רב נחת מכל צאצאיו היקרים, שהם נאמני רוח ונוצרי תורה ומצוה. יהי נועם ד' עליו ועל רעיתו הנדיבה, הגבירה התומכת ידיו בקודש לפעולת צדקו, ויתברכו ממקור הברכות בכל טוב סלה. כנפשם היקרה ונפש מברכם מהר הקודש מירושלים. ---- פנקס מתוך הספר [[קבצים מכתב יד קדשו]] [[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|א]] ivq6hkq7fsmpe6rzwycvnng41y23xuj 2853150 2853149 2024-04-26T02:27:57Z Shalomori123 9336 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/188.64.207.141|188.64.207.141]] ([[User talk:188.64.207.141|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:2A01:6502:D44C:7B7A:5D26:BEB7:3956:88CE|2A01:6502:D44C:7B7A:5D26:BEB7:3956:88CE]] wikitext text/x-wiki __NOTOC__{{גודל גופן|5|{{צבע גופן|תכלת|{{מרכז|פנקס ירושלים תרצ"ג}}}}}} {{תוכן עניינים שטוח}} == א. == נפשי כמהה לאור עליון, לאור אין סוף, לאור אלהים אמת, אלהי חיי. אלהים חיים, חי העולמים. והכמהון אוכל את כחי החומרי והרוחני, כי אין לי כשרון ולא הכנה ראויה איך לספק את המילוי של הכמהון הגדול הזה. והנני מלא התנפלות לפני מלך עולמים, הפותח את ידו ומשביע לכל חי רצון, השביע נא רצוני והשביעני באור יפעתך, ומלא את צמאוני לאורך, האר פניך ונושעה. == ב. == מי זה יעצר בעדי, מדוע לא אגלה על הכתב את כל שרעפי, את כל הגיגי נפשי היותר טמירים. מי הוא המעכב, מי הוא האוסר את הרעיון בתוך קליפתו ואינו מניחו לצאת לאויר העולם, מי הוא המחנק את היפעות של חיי הנפש ואינו מניחם להתגלות בכל פאר שלל צבעי אורותיהם. כחותי הרוחניים בקרבי שואגים מרוב יגונם. הם מרגישים את עצמם כאסירים יושבי כלא, ואסירי עוני אלה הם קובלים כי לא בצדק ולא במשפט הם אסורים. הדין עמם, והיושר והצדק הוא על צדם. הם אומרים להתפרץ בכח, להפיל קירות בית שבים, לצאת לחירות עולם, לרון ברום קול את רנתם הגדולה, הקדושה, העליזה, מלאה עזיז החיים, חיי הקודש והטוהר, חיי התפארת, חיי צהלת כל עולמים, חיי גאון ד' אשר בו יתענגו ברב טוב. הוי, מתי, מתי תבא גאולתם. מתי, מתי אהיה מדבר וכותב את כל אשר ירחש לבי, אדברה וירוח לי, תהלת ד' ידבר פי, והפה ידבר כל אשר הלב הוגה, והעט יפרש את כל הגנוז במעמק הרעיון, ומאפלה יצא אור, אור, אור, אור. ד' אורי וישעי ממי אירא. ד' אור לי. == ג. == שני דרכים ישנם לבא לידי טהרה. דרך אחד הוא לדקדק בפרטי המדות, לישרם, לכוננם באופן שיהיו מטוהרים, ומהשפעתם נעשו החיים בכלל טהורים. והדרך השני הוא להסתכל בהסתכלות שכלית, ולהעלות את הנשמה למעלה עליונה באור ד', ועל ידי זה ממילא המדות מתעלות בצורה כללית, מפני שמקורן נעשה מבורך ומתוך המקור של גידולן הרי הן מתברכות מאיליהן. ואף על פי שאין אפשרות להפטר בשום אופן מהשגחה מדוייקת על פרטי המדות גם בהיות ההשפעה של ההתעלות הרוחנית באה משטפה העליון המלא אור השכל, אבל אז הענין הזה הוא רק באופן נטפל, בתור סעד ועזר, אבל עיקר הכח של הטהרה בא מתוך ההופעה השכלית, שהאדם בכל מהותו מתעלה על ידה. == ד. == כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאשרו, לתכלית הוייתו, שבו הוא מתדבק ליוצרו, ולא יוכל לבא למגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים. על כן צריך כל אחד להיות מוקיר מאד את מסלולו המיוחד. וזה הדבר נוהג באיש פרטי, וקל וחומר בכללות עם, שכפי ההתעלות וההתרבות של הכלל לעומת הפרט, ככה תתגדל החובה והדיוק הנמרץ לשמור את המסלול המיוחד שעל ידו הכלל כולו מוצא בו אושר רב. == ה. == כל הגה וכל ניב אשר יעלה בנפש ויפול ברעיון, והוא מלא לשד קודש, מוכרח הוא להתקבל ברצון, להעבד בשכל, להשתרש במעשה, ולהאחז בתור קנין בחיים, וגם להכתב על הספר להיות למשמרת קודש לעולמים. אשרי אנוש יעשה זאת. == ו. == עומק הרום ועומק התחתית, זה בזה הם אחוזים. כל נקודה מרומית שהיא חסרה לנו הננו טועים ותועים על ידה במהלכים של עומק התחתית של החיים ושל העולם, וכל נקודה תחתיתית שהיא מתבררת לנו הרי אנחנו מתכשרים על ידה להיות מופעים מאור הבהיר של עומק הרום. על כן טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידיך. == ז. == מגמתנו היא תמיד מכוונת לא רק להגאל מתוך מצרים, לא אך להתרפאות ממכות ולהנצל ממדוים, לא רק לצאת ממסגרות העוני וממחשכי העורון. לא השקיקה השלילית לבדה. היא מדכאה את הנפש ואינה נותנת סיפוק לחיים. לא בשביל כך יצרנו יוצר כל, הטוב והמטיב, אב הרחום, מקור כל החסד, כל האהבה וכל הרחמים. רק הננו שואפים להיות מלאים גדלות, עושר גדול בנשמה, חיים רעננים מלאים זהרה בכל פינות שאנו פונים, עדן ועונג אין קץ בכל נשימה שאנו נושמים, עדנת אין די ממקור חיי כל העולמים. אליך, רק אליך ד', רק לגדלך אדרש אוחיל ואצפה. ולארץ ישראל הננו באים, ולגאולה אנו מיחלים, ולפדות נשמה אנו עורגים, לא להנצל מכבלי הגלות, ולא להמלט מכיעורי מכאוביה המנבלים, לא, ליותר מזה באין ערוך, לשם החשפת האורה כולה, לשם הזרמת זרמי חיי עד ממקור קודש הקדשים, ממקור ישראל, ממקור נשמתו העליונה, ממקור אהבת עונג צור עולמים אשר מאיר הוא לנו בקרני הוד ארץ חמדה, ארץ הקודש, ארץ החיים וארץ האורה. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד', לבי ובשרי ירננו אל אל חי. אשרינו, ברוכים אנו ומאושרים אושר עולמים וגאון נצח נצחים. אשריך ישראל, מי כמוך עם נושע בד'. אשריך ישראל, אשריך, אשריך. == ח. == כל מחשבה יש בה הרבה שכבות ושדרות זו למעלה מזו. רק שדרה אחת מתגלה היא בקליטת ההכרה ועל ידה אנו יודעים מה שאנו חושבים, אבל הרבה שדרות הן טמונות באותה המחשבה עצמה, מתחת לכח ההכרה, וכל עצמותינו היא חדורה בהן, והיא נפעלת על ידן ופועלת בהן. כל מה שנתקרב יותר אל האור השכלי, אל טהרתה של הנשמה, יתגלו לפנינו מכל מחשבה הרבה שדרות יותר עליונות ויותר טמירות, יותר גדולות בערכן ויותר נכבדות בהשפעתן. אשרי הולך בדרך תמים, המקדש ארחותיו ומישר את מהלך חייו המעשיים והרוחניים, כי הוא מתעלה למדרגה זו שכל מחשבה אשר יתפוש אותה, תגלה לו בשפעת העושר של שדרותיה הרבות, ויאירו על ידה כל בתי נפשו באור יקרות, וסוד ד' ליראיו. == ט. == התשוקה העליונה לחזות בנועם ד', בהופעות נשמות חדשות אשר יאירו באור המופלא, עד שהתוכן של כל הנשמות היותר עליונות של עכשיו רק כנפש הבהמה יחשבו לעומת אותו אור החכמה, אותו עז החיים בבהירות קדשן, לגבי אותן הנשמות החדשות אשר תופענה בתיקון העולם – היא מאמצת בנו את כח הצפייה להתגבר על כל המכשולים. עין לא ראתה אלהים זולתיך, יעשה למחכה לו. == י. == ההבדלה שבין קודש לקודש היא הרבה יותר עמוקה, יותר גדולה ויותר נפלאה, מההבדלה שבין קודש לחול. הנושא של החול איננו כדאי כלל לקבל אל תוכו את אותו הגודל של ההבדלה התהומית שהקודש יכול לקבלו. חלוקי המדרגות של ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, המבדילה בכל כך דקות בין שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד, הם החילוקים היותר עצומים, מה שאין הפה יכול לדבר ולא הלב יכול לחשוב. ודוקא כשהכל יבוא לתיקונו, והכל יתברר במילואו וטובו, ולא יהיה בעולם רק טוב ועדנת ד', אז יבורר הדבר כי אך פרי לצדיק, ויתיצבו הגבולות של החופות אשר כל אחת מהנה היא מלאה כבוד אין קץ, ודוקא אז כל אחד נכוה מחופתו של חבירו. קנאת ד' צבאות תעשה זאת. == יא. == תיכף כשאנו נגשים למחשבות קדושות ונעלות, בין מצד הרגש הנפשי המעורר אותנו להתרומם אל מרום הקדושה והאידיאליות, בין מצד ההכרה השכלית המופיעה בנו להאיר לנו את אופק החיים, בין מצד ההארה החיונית הספוגה בכל מהותנו המתנשאת בקרבנו לעתים לשיגוב עליון, מיד אנו צריכים להכיר את עצמנו שרויים בחופש מלא, כי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, וחידורה של אור התורה בקרבנו זהו התמצית העליון המתקבץ מכל עסק התורה שלנו ושל הכלל כולו. על כן לא יוכל אז שום ענן חושך להיות מאפיל עלינו את דרך הנהרה, לא שום דאגה מדאגות העולם והחיים, ולא שום דאגה מכל ענין רוחני פרטי או כללי, כי הרי אור גאולה בא לנו, אורו של משיח, אור אל עליון, אור מקור הטוב, מקור האהבה והשמחה, העונג והעדן. נתגלתה אז בקרבנו הנתיבה, נתיבת האמת, נתיבת החיים העליונים אשר עליהם תערוג נפש כל חי. == יב. == אם חובות רבים באים ומצטברים בקרבנו, אם נשמתנו דורשת מאתנו המון מעשים טובים, גלי גלים של למודים שונים, נהרות איתנים של דרישות להגשמת הטוב סוערים בקרבנו וידינו קצרות, וכל חלק דורש מאתנו את השלמתו ואין אנו יודעים איך לפנות, באיזה דבר נעסוק, מאיזה דבר נתחיל, מה נאחז ומה נעזוב, ונפשנו סוערת נודדת מסעיף לסעיף באפס מרגע, אז הננו נסים להחסות בצל הרצון העליון על כל, בצל שדי, בחביון העז האלהי, ששם קולי קולות יהמיו בכל ההתאמה, ורצוני רצונות יזרמו בלא עיבוט ובלא התעכבות. לא יצר מהלך אחד על חבירו, כי גדול המרחב שאין לו סוף, וכל המהלכים כולם מופיעים אור חיים וישע. שתי בד' אלהים מחסי, לספר כל מלאכותיך. == יג. == כשם שהמחשבה המצטרפת לכתיבת ספר, תפילין ומזוזה, מאירה את אור ד' בנפש המקיים את המצות הללו בצורת קדושת אותיות וקליטה שכלית עליונה, כן המחשבה של שמירת המצה, וביחוד מצת המצוה, מופיעה אור קודש חיוני בצורה של הויה חיותית, המקלטת אור אלהי, וקדושת טבע אמונה טהורה ההולכת בדרך ישרה דרך כל מערכות הדורות, מאותו האור הגדול שהופיע באותה השעה שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. == יד. == ישנן מחשבות שהן מנשאות את כלל הקדושה, וישנן מחשבות שהן מבליטות את הפרטים. ולפעמים הן בטבען כמו סותרות זו את זו. כי בזמן שרק המחשבה הכללית מופיעה יש שהפרטים מתעלמים מפני שטף האורה של הכלל, ואף על פי שהנשמה מתענגת בנועם ד' והנפש מתמלאת זיו עליון, אבל הפרטים נעשים בלתי נתפסים. ובעת אשר מחשבת הפרטים מתגברת, אז הכללים מתרחקים, ואין המאור העליון של הנשמה מתגלה בבהירות זהרו. ובשביל כך צריך האדם תמיד למצא מסילה בין אלה שתי התביעות העליונות, ששתיהן מוכרחות להופיע באור קדושה על נשמת האדם, כדי שתהיה תכונתה שלמה באור הכלליות ובאור הפרטיות, ויחדו יהיו תמים. == טו. == אם מצד הנשמה ישנה כבר ההכנה לשמחה בד', ולהתענג על נועם אהבתו ואור השגתו העליונה, רק שהחלישות או עכירות הגופנית היא מעכבת מהתגלות האורה בבליטה מוכרת, אז העצם כבר מוכן, והמקרה הוא החוצץ. צריכים לדעת שהערך העצמי הוא העיקר, ולהיות בטוח שאור ד' מאיר כבר בנשמה, אף על פי שהוא לכאורה נעלם, כי רק פומא הוא דכייב ליה. == טז. == ישנם צדיקים חכמים כאלה, שמוחם ולבם וכל חיותם הוא מלא תמיד מחשבות ורצונות באלהות, ובשביל כך אינם יכולים להכניס שום דבר מוגבל לתוך נפשם, ולא לקבע להם למודים קצובים, וההתייחדות במעשים מוגבלים אפילו היותר קדושים קשה להם, מפני הקצב שבדברים שהם בטבעם בעלי גבול. רק מגודל אהבת השם יתברך ויראתו מתבטלים אצלם העיכובים הללו, כדי להוציא מן הכח אל הפועל את העבודות המוגבלות שעל פי התורה. ואותו השטף הרוחני העודף, המעכב את ההגבלות, הוא נעשה כמו יבשת, והם עוברים בו כמו עוברי הים ממש, ורואים מתוכו את גאות ד' של גילוי שכינה. זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלהיו. == יז. == יש שמפני השטפים הגדולים שהנפש שוטפת ממקור עצמותה אורים רבים וגדולים שאין להם קץ, אי אפשר כלל להסתכל במה שמחוץ לנפש. ובראשית המצב יהיה נדמה כאילו מסתגרים באיזה סוגר ומאסר המונע את ההסתכלות מכל המרחב ההויתי, אבל כאשר יכונן הלב על מעמדו הפנימי, ימצא שכל המרחבים שהנפש כל כך שוקקת אליהם, הנם באמת נמצאים בקרבה פנימה. == יח. == לפניך שיחי אשפוך, רבון כל העולמים. לא תעכבני גדולתך לגשת אליך, כי הלא הגדולה היא הענוה, ואין סוף להנה כמו לכל מדותיך. ידיעתי בשפלותי ואפסותי, גם כן לא ימנעו בעדי את העז לקרבה אליך, אור החיים ומקור הטוב, כי אין קץ לגודל אשר ירחש לבבי אלי באשר אני אחד מיצוריך. ואם כי יש בבריאותיך כאלה שאני מביט עליהם מגבוה והם נקלים בעיני, הלא רק סכלותי גורמת לכך. ואתה, מקור החכמה, הלא תדע גדולתך לבדך, ובכח הגודל הזה הלא נערכים הם באמת כל ברואיך, כאשר הם מעשיך, אל גדול ונורא. וגם אני די לי הגודל להחשב אחד ממעשי ידיך, שהוא מכסה על כל מגרעותי. והנני בחרדת קודש נגש אליך מלכי, הושיעני, מכל פשעי הצילני ומכל אויבי פדני, הושיעה נא, הושיעה נא, אב רחום וחנון על כל המעשים. לד' הישועה, על עמך ברכתך סלה. == יט. == כשמרגישים את אחדות הכלל בקדושה, מעלים בזה את כל המחשבות החומריות שהן צבורות בתוך הארג של הרעיון הצבורי, בין ביחש להלאומיות הפרטית של האומה, בין ביחש לכל האנושיות ולכל הבריות כולן. ולפי טהרתה וקדושתה של מחשבה זו בקדושתה בלב בחירי הדור, הרי המחשבה הכוללת וכל סעיפיה מתעלים ומתקדשים, ומקדשים ומעדנים עמן את נושאיהן ואת כל המטפלים בהגשמתן. == כ. == יסוד היראה מכל חטא הוא סילוק הדעת, שהחטא גורם בהכרח הרחקת האור האלהי מנשמת האדם, ולפי זה מכל העולם לפי הערך, שהוא דבר מכאיב יותר מכל מיני ההשחתות שיכולות להמצא בעולם, כי מניעת הטוב הגמור הוא הרע היותר נורא, וטוב חסדך מחיים. וצריך לדעת שכל השלשלת של החיים על פי הוצאתם אל הפועל במעשים ברגשות ובמחשבות, היא מעבירה אלינו את האור האלהי, מקור החיים ומקור כל העדן ורוממות כל אושר עליון. וכפי מה שיחסרו חוליות בתוך הרתוק של השלשלת הקדושה הזאת, ככה ימנע אותו אור חיי החיים מהופיע. על כן תמיד יהיו עינינו ולבנו נטויות למלאות את הטבעות של שלשלת החיים, ולהשמר מכל דבר המפריד את הרתוק הקדוש, כדי שאור הדעת האלהי יהיה תמיד שופע ומאיר עלינו בכל שפעת אורותיו כלולי החמדה, מרווי העדנים הצחים. דודי צח ואדום. ומזה באה שימת הלב העמוקה, לא רק על הזהירות מכל חטא ועון, מכל פגם וחסרון, אלא גם על הזריזות במצות, במעשים טובים, במדות טובות בפועל ובמעשה, בקנין וברגש, כי רק מכל אלה תבא שלשלת הקדש לידי שכלולה. ואור אלהים נעים בנעימות קודש, צח ומצוחצח, יופיע עלינו ועל כל מעשיו לנצח. חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לד'. אשרי איש ירא ד', במצותיו חפץ מאד. והאור העליון האלהי, הוא עצמיות המצות, פנימיות חילם ונועם לשדם. עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכה לו. == כא. == בדיעות גם כן שולט החק של העדר קודם להויה. וכשאנו רואים רוחות בני אדם תוססות, ודיעות מוחזקות וחסינות מתרופפות, מיד אנחנו צריכים להיות צופים לחידושים ביצירת הרוח. ואין ספק שהחידושים הם למטרת הטבה, כי כח של מעשה בראשית שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בונה עולמות ומחריבן, עד דאמר על עולם מתאים למטרת הטוב הקיים דין הניין לי, ככה הולכת היא התכונה היצירתית. גם בהמשך הזמנים והדורות, בזמן שנצטברו הרבה סיגים במערכה של ספירה רוחנית, אפילו כשתהיה קדושה ורוממה, מוכרח רעם של שבירות להיות הולך ומתפרץ. וזה הוא אות מבשר לידת רוח חדש, שיקים בנינים חדשים הרבה יותר משוכללים מאלה שכבר קדמו. על כן אל יפול רוחנו בעת אשר נחזה משברים ופרצות בהליכות הרוח המהרס הרבה מן הטוב הקיים, כי לא תוכן של חורבן מבשר הוא המשבר, רק תוכן של חידוש צורה ובשורה של שכלול חדש, אשר בהגמרו יהיה כחו אמיץ לסלק את כל הסיגים ולהוציא לצורף כלי, כולו טהור. והיה סחרה ואתננה קודש לד', כי ליושבים לפני ד' יהיה סחרה לאכל לשבעה, ולמכסה עתיק. == כב. == הישיבות יש להן בודאי תפקיד גדול בתקומתה של היהדות. כל זמן שקול התורה נשמע בישיבות בישראל, לא יוכל כל צר ואויב לומר שרוח האומה נבקה חס ושלום. אמנם חובת השעה היא להגדיל את הכח היוצר בהישיבות. עומדים אנו בתקופת זמן כזאת שכל כשרון הוא נתבע להיות מתגלה ומתגשם גם בחיים המעשיים. גם בין המלומדים שבאומות העולם היו זמנים שלמדו חכמתם בעל פה, ולא הרבה דאגו לשום את דבריהם בספרים כתובים, וקל וחומר בישראל שכתיבת תורה שבעל פה היה דבר האסור. והנה נתחדשו הזמנים, והכל כעת עומד הוא על הכתב ועל הדפוס, בתי המדרש המיוחדים למדעים נותנים הם בזמן הזה מזמן לזמן את עבודותיהם בצורה כתובה ונדפסת, והכרח הוא שלא יגרע חלק התורה ההולכת ומתרחבת בין כותלי הישיבות, והכתב והדפוס מוכרח הוא לקבוע לו גם בהן את מקומו הראוי. אמנם ישנם ספרים ההולכים ומתחברים, נכתבים ונדפסים מיחידים, אבל עדיין לא באו הדברים לידי מעמד קבוע, שהישיבות בתור בתי מדרשי התורה שהן תהיינה יוצרות כותבות ומדפיסות לפרסם ברבים את תוצרותיהן. ואם נעשו בזה גם כן אולי איזה נסיונות, הנם בצורה מקרית, ולא בתור התגלות שיטה קבועה בחיי התורה וקיבוציה בימינו. והנה עמד על השאלה הזאת אחד מגדולי הנדיבים, תומכי התורה שבישראל, הוא רבי ישראל אהרן הרי פישל מנוייארק, הנודע בנדבותיו הגדולות בכלל, ובמה שנוגע לחזוק התורה בפרט. וזה מקרוב החליט ליסד יסוד מוסד בירושלים בשם "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד", שתהיה ישיבה מיוחדת, מבחירי בעלי הכשרון שבצעירי בני הישיבות, אלה היוצרים בעלי החידוש, הישרים, שהם יהוו את הישיבה בכיוון מיוחד, לאצור את חידושיהם אשר יוציאו בכשרונם ועמלם על שדי התורה, ובמשך הזמן יהיו החדושים היותר מצורפים מהם גם כן נדפסים ומתפרסמים בישראל מהקרן המיוחד להמוסד של הנדיב הזה. והנה אם לא היה בא נדיבנו רק כדי לחדש את החידוש הזה בלבד, לפאר כבודה של תורה על ידי נתינת מקום קבוע להפריית המחשבה התורנית ולאצרה בתור נכסי צאן ברזל בספרות קדשנו, די לו ברכה מאת ד', ותהילת כל ישרי לב בישראל ובאדם הישרים בלבותם. אבל רוח הנדיבות אשר בלב הנדיב הנעלה הזה היא מצורפת עם הדאגה לרוממות קרן התורה לא רק בצורה של נתינת מקום לפרי רוח התורה הבאים לשעשע את קהל הקוראים בשעשועים דאורייתא בציצים ופרחים בלבד, אלא עוד ליותר מזה כונן את מבטו במוסדו המצויין והמיוחד במינו, והוא להביא על ידי הכח היצירתי אשר יגדל במוסד הנשגב הזה, לא רק כבוד, כי אם גם וביחוד תועלת מעשית וברכה רבה למערכת התורה בפינתה העיקרית, שהיא ההלכה למעשה וכל ענפיה, מיסוד התלמודים הבבלי והירושלמי, התוספתא ומדרשי ההלכה, ושיטות הראשונים וגדולי האחרונים המקושרים עמם, עד מסקנת הפוסקים מדורות הראשונים עד דורותינו. ויחד עם זה יכנסו בכלל העבודה הספרותית התלמודית של מכון זה גם יתר המקצועות אשר לתורה וחכמת ישראל, אשר יתיחדו בהם בחירי בני התורה הצעירים, כל אחד במקצועו, על פי התכנית המפורטה שכבר הוכנו יסודותיה מראש, שפרטי הדברים יתבארו בהתכנית אשר לנשיא הישיבה. והקרן של הישיבה נועדה גם לדאוג ליצירות הגדולות והכלליות אשר יוצרו על פי תכניתה, שיצאו לאור אחרי ביקור מדוייק של ועד המועצה אשר תתכונן מגדולי הדור יחד עם הועד אשר להנהלת המכון הנעלה הזה. == מצה זו - כג. == מצה זו שאנו אוכלים על שום מה, על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם. (הגדה) "נצח ישראל לא ישקר", האמת הוא הנצח. אין תמורה באמת, ואין עבר בנצח. לעד ולעולם קיים הוא אות הנצח. ועם עולם אשר נטעו יוצרו כולו זרע אמת, הנצח הוא גורלו, וגם עברו קיים הוא לנצח. מגרגרי אבקי הזנה, מקמח או סולת, בהתאחדם על ידי זילוף המים לתוכם, יבא הבצק, זה החומר אשר יובא באש והיה ללחם, היסוד המזין, הממשיך את חיי האדם בצורתו המפותחה. ככה היה מצב ישראל בהיותו בלוע בעבדות מצרים, באין תורה, באפס נשמת חיים שיש בה לשד לאחד על ידו את גרגרי הנפשות המפורדות, להעשות כולו מוצק אחד, בעל כח לתן חיים ותקומה לגוי עומד לנס עמים, העתיד לא רק להחיות את עצמו לעולמים, אלא גם לתן חיי עולם לכל האנושיות כולה במשך הדורות ושטפם, מהחל עד כלה באחרית הימים. וכח חיים אדירים זה, הוצק ביסודו באותה השעה הנצחית הגדולה, בשעה שנגלה על אבותינו מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. שטף החיים העליונים ממי הבריכה העליונה, שהופיע מגילוי שכינה אשר אין האנושיות כולה יודעת להמשיל לו דוגמא, אִחֵד בפעם אחת את הגרגרים הגוייתיים והנפשיים והפכם למוצק גבוש אחד, לעשות ממנו את העם היחידי שהוא מקור מחית העולם לעדי עד. ובצקם של אבותינו לא יכול היה להשתנות מצביונו, כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. והגאולה בלבת אישה העמידה את בצקת העם בצביונו הנצחי, ורוממתו מעל לכל שינויים ותמורות. הננו שומרים את חוקת החג הקדוש, חג המצות, לדורותינו, ורשמי הגאולה של שעת הנצח חוזרים ומופיעים עלינו בכל זהרם בליל התקדש חג, וממשיכים הם את זיום בכל משך ימי החג הגדול והקדוש, חג חירות עולמים אשר לעם עולמים. וידעו כל אלה אשר לבבם אטומה, וישמעו נא כל אלה אשר אזנם ערלה, כי משמרת המצות יונקת היא את חילה לדורות מאותה המשמרת הנצחית של שעת הנצח של הופעת הגאולה אשר לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, ובכח זה גם בצקם של בנינו לא יחמיץ לעולמים. שוא לכם טחי תפל, המתאמצים להחמיץ נפשות שנלושו באותו הבצק הנצחי אשר לא הספיק להחמיץ. כל תרבות האדם, לחם החול, חמץ הוא. התמורות מושלות עליו, וצביונותיו משתנים הם על ידי גלגלי הזמנים. לא כן נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם, הולך הוא במסילתו הישרה על אף מנדיו, וכל מטילי ארס השאור בעיסתו הצחה, המצה הנצחית, אשר לא הספיקה, ולעולם לא תספיק להחמיץ. זכרו זאת דור בנינו בגולה וקל וחומר בארץ, בכל הזמנים והעתים וקל וחומר בעת הרת עולם זו, בשעה שהֵדם של צלצלי הנצח הבאים מקול גאולת העולמים, באים עלינו מתוך שטף של יסורים ומכאובים נוראים. זכרו והתאוששו, שמרו ושמרתם את המצות, שמרו משמרת ליל שמורים, ודעו כי גם אם תעלה על לבכם מחשבת תפל לשנות את בצקם של אבותינו, שהיא בצקם של בנינו ובני בנינו לעד, לא יועילו כל מעשיכם, כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, ולעד לא תתחמץ עיסתנו הכללית, אך תעמוד ברוחה ובטעמה מלאה רעננות וחיים, וכיום צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. גדלו נא אור נשמתכם העזיזה, הכינו לב לקבל את הרושם האדיר של מצה זו שאנו אוכלים על שום מה שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם. == בין עבדות לחירות - כד. == כשאנו מונים את ההבדלות המפורשות, המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, אנו דנים מהם גם על כללות ההבדלות שאנו חייבים להבדיל גם בדברים שאינם מפורשים, ונלמוד סתום מן המפורש. אחד הדברים הראויים להיות נחשבים בסוגי ההבדלות, הוא תוכן ההבדלה שבין עבדות לחירות. לא כל כך נקל הוא לתפוש את המושג של עבדות בכל מלואו והקיפו, עד כדי להכיר איך להפטר מכבליו ולעמוד על המרחב של החירות, לצאת מכלל הארור של עבד ולבא לכלל הברוך של בן חורין. לא מלאכה קלה היא גם כן ההכרה של מושג החירות במילואו והיקיפו, עד כדי הבירור להיות נקשר בחירות של אמת, ולא להכשל בחירות מזויפת שהיא הרבה גרועה ושפלה מכל עבדות. הדבר הזה נוהג בכל איש פרטי, באופיו המיוחד ובאורח חייו המעשיים והמחשבתיים, ונוהג באופן יותר עליון ויותר כללי באומה בכללותה. וכשאנו בודקים את החמץ לאור הנר, אנו בודקים גם כן את חדרי הלב, לבער אחרי חומצת העבדות שנדבקה בנפשותינו, למען נוכל להכנס אל חוג האורה של חג חירותנו ברוממות נפש, נקיים מכל כתם של העבדות, בין של אותה העבדות הגלויה המשפילה את הוד הנפש ומעכירה את אצילות הרוח, ובין אותה העבדות הכמוסה, המזדייפת על ידי צבעים מזוייפים של חירות שטחי תפל מתעים על ידם את ההמון העור. עבדים היינו לפרעה במצרים, והמרור המוזכר לעבדות על שם שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים. העבד שנפשו היא עבדותית, חייו הם שפלים, אבל אינם מרים. לא תוכל הנפש העבדותית להרגיש את היסורים שבשפלות שבעבדות, כי השפלות הזאת הלא מתאימה היא לתכונתו ואפיו, ויוכל להיות לפעמים גם כן מלא רצון ממנה, ולקרא בשביל כך לא אצא חפשי. אנו אמנם גם בעבדותינו היינו עבדים משועבדים בלחץ תחת ידי מענים, אבל הזוהר של החירות, האצילות אשר מצד גזענו הקדוש, ממורשת אבות נשיאי אלקים בקרב העמים, לא היה יכול להיות כבוי כולו בקרבנו, על כן היו חיי העבדות חיים מרים לנו. ובכח ירושת קודש זאת הננו מוכנים גם עתה להבחין בין עבדות לחירות, בין מה שהוא מתאים לרוחנו בעצם טהרו, ובין מה שהוא חודר אל חיינו מתוך התמדת השיעבודים והגלויות. ומתוך רוח החירות ההולכת ונוצרת בקרבנו על אדמת הקודש, במקום אשר יש לנו הצדק המלא לחוש בקרבנו את גדולת החירות בטבעיותה העדינה, נקח לנו אומץ להחיות את כל כחותינו, לכל שדרותינו. ובחג הקדוש הזה, זמן חירותנו, יופיעו עלינו נהורות החירות בעצם טהרתם, להבדיל בין עבדות לחירות, ובין חירות טהורה שהיא חירות של אמת ובין חירות מזוייפת שחותם העבדות חרות עליה בעומק מהותה. והקול היוצא ממעמקי הלב מתוך חדות נפש וכמיהת רוח גם יחד מתוך כל בית ישראל בליל הסדר המרומם, השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין, שהוא נשמע כעת גם אצלינו היושבים על אדמת האומה, קול גדול זה יעורר את הקול הכללי של כל האומה כולה לכל תפוצותיה, להשיב מתוך מעמקי נפש, השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל, במהרה בימינו אמן. == כה. == כשמתקרבים אל הדבקות האלהית, מיד מתפשט רוח השמחה בנשמה, שזהו אור רוח הקודש המעודד את החיים. אבל יחד עם זה מתגנב רוח של דכאות, שנוטה לעצבון, שזה בא מכח צחצוחי הטומאה שגם ברוח הקודש שלנו הנם מתדבקים, עד שאנחנו מתעלים להטהר מהם. אמנם שורש הדברים בא מפני שהיראה האמיתית, שהיא באמת אחת עם האהבה והדבקות האלהית, היא אינה יכולה להתקרב לנו כי אם על ידי הלבוש של הזעזוע, ואפילו במתן תורה נאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. הזעזוע אינו היראה בעצם, אלא לבוש ערפלי המלביש את היראה מצד החסרון של ההגבלה שלנו. אין אנו מוכשרים אמנם לקבל את עושר היראה בלא הלבוש של הזעזוע. ומצד היראה בעצם, אין שום ניצוץ של טומאה יכול להתדבק בה, ויראת ד' טהורה היא, אבל מצד הזעזוע שהוא הלבוש המוכרח של היראה, באים נצוצי טומאה להתדבק, והם גורמים את הדכאון בתוך השמחה הקדושה של יראת ד' הטהורה, שעליה מעיד בתנא דבי אליהו שיראתי היא מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. רק לעתיד לבא, כאשר יתעלו הנשמות והעולמות כולן, תתקיים ההבטחה של והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים, שפירשו בתורת כהנים אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני, יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלקים. הרי היראה היא מתנה ואושר נצחי, והזעזוע הוא רק לבוש מוכרח, שעתיד הוא להסתלק לעתיד לבא בעת אשר יתקיים האושר של ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך. אמנם גם בזמן הזה כל ההתעלות תלויה היא בהידיעה הברורה המבדילה בין היראה הגרעינית, ובין הזעזוע הקליפתית שהיא בבחינת לבוש להאור של היראה. כל אלה שאינם מבחינים, לוקחים את הזעזוע במקום היראה, עד שהיראה הטהורה אינה מורגשת ומוכרה אצלם כלל, ונמצא שהם נופלים במצולת הקליפה והלבוש. אף על פי שהקליפה הזאת דקה היא מאד, יש בה לפי ערכנו קדושה רבה, אבל היא רחוקה מאושר העליון, וקל וחומר שאין באים על ידה לקדושת הקו הממשיך את אור החיים מתוך המעין הנובע של והתהלכתי בתוככם, אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני. כל היסוד של עיקבתא דמשיחא וכל החוצפא שלה, היא בחינת צואת הכלבים שמעבדים על ידה את העורות לכתוב עליהם ספרי תורה תפילין ומזוזות, האמור בברייתא דפרק שירה, והיינו שמהם ניקח כחות להפריד לפחות בין היראה להזעזוע גם בזמן הזה, ולטעום את הטעם מעין עולם הבא של הטיול בגן עדן במדריגת והתהלכתי בתוככם אטייל עמכם בגן עדן ולא תזדעזעו ממני. אבל דוקא בזה תתנוצץ היראה בכל הוד גבורתה, בלא שום דכאון ועצב כלל, כי אם יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. ועל ידי זה יתעלה גם כן כל הדור דעקבתא דמשיחא, שעל ידי חוצפא דידיה מתגלגל והולך הזכות הגדול הזה, שזהו אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. == כו. == מושג הבטחון הוא מקושר עם מושג ההכרה. הידיעה בטוב הבורא, ההכרה בקשר החיים של כל העולמים וכל הפרטים שבהם והאדם עצמו עם פרטיו כולם, עם אור ד', עם שפעת החיים הנובעים ושוטפים ממקור חיי העולמים, היא המביאה לידי בטחון. והבטחון במדריגתו, עומד הוא בצורה שוה במשקלה עם ההכרה והידיעה שבנפש האדם, וכפי מדת הקישור של הידיעה ועמקה, ככה מתגדלת מדת הבטחון שלו. ישנה אמנם מדריגה עליונה שהיא למעלה מהבטחון, מפני שהיא למעלה מכל הכרה, ומכל מקום האדם מקושר בה בכל מהות חייו העליונים. זה כבר נמצא בגבול האמונה, שהוא תוכן עליון למעלה מתוכן הבטחון, כמו שהוא למעלה מתוכן ההכרה. רזי עולם ביסודם לא נמסרו לידיעה והכרה. מעשה ד' מראש ועד סוף, אינם בגדר של ידיעה, ועל כן הקשר עם ההויה בכללה, עם ההופעות המעשיות שלה שהן נובעות ממקום רזי עולם העליונים, מקושרים הם עם אמונה שהיא למעלה מן הבטחון. שכן ארץ ורעה אמונה. אמונות זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע. יש גבול לבטחון, אבל אין גבול לאמונה. הבטחון בא מאור הפנימי שהכלי מצמצמו, והאמונה – ואמונתך סביבותיך. אמנם על הבטחון נאמר בטחו בד' עדי עד כי ביה ד' צור עולמים. יש כאן עד, ולמעלה מהעד, למעלה מהגבול, שהוא גם כן למעלה מכל מדה של גבול מוגבל, עדי עד, שם האמונה מאירה לדור ודור. רבה אמונתיך. == המכון == כעת, בזמן התסיסה העולמית הגדולה, בימים שהתנודדות רבה מורגשת בכל העולם בכל המצבים, במצב הלאומי, החברותי, הכלכלי והרוחני גם יחד, והסאון של החיים בהגיעו גם אל תוך מחנה ישראל הקים לנו סערות רבות עוז וגדולות ערך בכל ארצות הגולה, המשבר הכספי בא עד מחנק, ונקודת ההצלה שהתחילה לזרוח בארץ ישראל היא מוקפת כל כך הפרעות נוראיות מבפנים ומבחוץ. והנה אנשי מעשה מעברים שונים, גם בקרבנו, אוחזים בידם משוטות, מטפחים בהם על פני המים הזדונים של ים המרקחה הציבורית שלנו, מניעים הם הנה והנה את ספינתה של כנסת ישראל המתאבקת עם הגלים השובבים אשר סבוה מסביב, אבל כיוון ההגה עדיין מסופק הוא, ופרישת התרנים כלפי הרוח הסוער גם כן לא נסתדרה באופן מוסכם. אמנם דבר אחד הוא לנו ברור, שאנו צריכים לשום אל לב על רוח החיים העקרי שבישראל שלא יפוג, לב האומה, המנצח על כח החיים שלה, שלא יחלש וימוט מרפיון כח ומחוסר מזון המתאים אליו. השרידים הנאמנים לרוח ישראל בטהרתו, הנפוצים פה ושם, חותרים לבקש דרכים איך לחזק את עמדת הרוח. הכרה חדורה ובטוחה, מוסכמת היא מכל גדולי ישראל, כי אחת היא תחבולת הקיום לנו – חזוק התורה, הגדלת תלמודה והאדרתה. למרות כל הנצנים החדשים אשר עלו בדור, ברור הוא לנו, שכמו מאז, נטורי הקרתא ונוטרי האומה בכללה הם הסופרים והמשנים. מזה יצאה פעולה אזורת כח בארצות הגולה, וגם בארץ ישראל, לעבוד בעד חזוקם של הישיבות. והישיבות צריכות להיות ישיבות כשמן העתיק, בתים גדולים שמגדילין בהן תורה, הרבצת התורה באופן המלא להעמיד על ידו לפחות אחוזים הגונים של יהדות בריאה, רטובה מלשד החיים. ¬¬הקנקנים החדשים, פרחי הלומדים, מוכרחים להתמלא מהיין הישן אשר עליו חי ישראל מעולם, מאז עמדו רגליו על הר סיני ואמר כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע. ועם כל לחץ המצב, אנו חייבים להודות ולהלל לצור ישראל המאזרנו חיל, אשר נתן כח ועצמה בידי החיל אשר נגע אלקים בלבם להעמיד לנו בגולה בכלל ובארץ ישראל בפרט ישיבות נהדרות, להחזיק בכל עז באלה העתיקות ולהוסיף עליהן חדשות, למרות כל הלחץ והדחק של המצב החומרי המעיק עליהם באופן נורא. בארץ ישראל עומדת התנועה של החזקת הישיבות ועמדת קיום התורה כלפי שאלה כבדה, עוד מצד אחר. ימים באים ויד ד' אשר על עמו ונחלתו נטויה היא להקים לנו ניר ביהודה ולהצמיח צמח של חיים, של בנין, של עבודה, ושל חיזוק ציבורי לאומי בארץ האבות. הפעמון של עבודה, עבודה חומרית ועבודה רוחנית המשמשת בתור שירות להשאיפות של העבודה החומרית, מצלצל פה בתוקף בצורה כללית, בצורה של תביעת קיומה של האומה בארצה, ורוחות שונות הולכות ומתגברות, והתגבורת גורמת גם כן לסיבוכים. ובתוך העולם ההולך ומתהוה בארץ, הננו פוגשים עננים שלא די שהם מחשיכים את הזוהר של קרני השמש אשר התחילו לזרוח עלינו בחסד עליון בארץ ישראל, אלא שהם גם מתחככים זה בזה ומקיימים לפעמים רעמים וברקים, אשר לא תמיד אינם מסבבים לנו היזקות מרובות. בתוך רעש הבנין, בתוך ההשתקשקות של אופני התעשיה, ובתוך התגעשות הרוחות השונים המרימים גלי אבקים שלפעמים הם מגיעים גם כן עד כסא הכבוד, ונשמת ישראל מתפלצת מרוב המהומה והשפעות הזרות העוטרות אותה כעטרת קוצים, כפולה היא אצלנו חובת העבודה להוסיף חיזוק של חיים ביסודה של תורה בצורה שיש בה משום טעם של חידוש יצירה, ועם זה הרי היא רק אותה תורה במילואה, תורת החיים לישראל, בכל העז והתעצומה של הישיבות העתיקות אשר הקימו לנו גדולי הדורות, מגיני ישראל מאז. וכאשר היסוד של חיזוק התורה על ידי יחידי הסגולה שבאומה, אנשי ההון אשר זיק היהדות מאיר את לבבם ומחמם את רוחם המלא אהבת אומן לישראל ותורתו, זה היה תמיד כח האיתן אשר גרם לעמדת רוח ישראל בגבורתה של תורה ותמיד העמיד לנו צור ישראל נותן התורה ברוך הוא – חוץ מהכח הכללי הצפון בלב כללות ישראל, מכל המחנה הכשר והנאמן אשר גם עתה בזמן שתביעות חדשות ורוחות חדשות התחילו להיות מתנוצצות והן גורמות להעיב את אור התורה בטהרתה, נטיות הרוח לעברים שונים, בלילת החול עם הקודש, ולפעמים הדבר עולה עד לידי ביטולו של הקודש, ולפחות הפחתת צורתו וערכו, הסחת הדעה גם בהערכת תלמוד התורה מהיסוד הנצחי, שהוא ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, שגורמת להפנות את הלבבות גם מהחלק העוסק בלימודי התורה, מהעיקר היסודי, ולהטותם רק לצורות של ידיעות צדדיות, בקורותיות ותולדתיות וכיוצא בהן, שאמנם מביאות גם הן תועלת, אבל בזמן שהן נוחלות את המקום של יסוד התורה בעצם קדושתה ומילואה הן מנבקות את הרוח ונוטלות את זיו החיים מתוך זהרה של תורה המוכרחת תמיד להשאר ביסודה בטהרת המסורת, בדרכי ההבנה ובהעמקת השכל, לכונן את הידיעות התורניות באורח החיים הסלולה מרבותינו הראשונים וגדולי האחרונים, אלה אשר התוו לנו את המהלך אשר לנתיבות התורה בכל יפעת קדשה. והתורה שנלמדת היא באופן זה, היא היא אשר יצרה לנו את הטפוסים של תלמידי חכמים המצויינים שבישראל, זכי הנפש וטהורי הלב, אלה אשר פרשו ממחמדי התבל בשטפם וקבלו עליהם עולה של תורה, מתוך אהבה ומתוך יראה, מתוך אמונה שלמה, ומתוך יראת ד' טהורה העומדת לעד. ואם בכלל האומה ב"ה שנשארו המון רבה שלומי אמוני ישראל, המרגישים בטהרת נפשם את ההערכה האמיתית של התורה בקדושתה, והם הם הנם המחזיקים את הישיבות וכל מוסדי התורה העומדים בצביונם המקודש, בלא נטיה לצדדי הדרכים המחודשים שבכל אופן שהם יש בהם סכנה לההפרחה האדירה של התורה וכחה בישראל. אבל מן היחידים בעלי הרכוש והעושר, מעטים מאד המה כעת, וכמעט שאין אנו מוצאים בדורינו אחד מעשירי ישראל אשר ישאהו רוחו ליחד את כח נדיבות לבבו לשם חיזוקה של תורה בטהרתה, ואשר נטה שכמו לסבול עולה של תורה ביפעת קדשה בלא שום נטיה מדרך הקודש אשר הנחילו לנו רבותינו הראשונים, אבות העולם, עמודי בית ישראל לעד. בתור יוצא מן הכלל, שלח לנו ד' אחד מיוחד, הוא הנדיב המצויין בישראל רבי ישראל אהרן הרי פישל שליט"א מניוארק, אשר מאד הצטיין בנדיבות לבבו הרחבה, בעסקנותו הנפלאה המאוחדת עם פזרונו המופלא מהונו אשר חננו ד' להרבות צדקה וחסד בישראל, ובין מפעליו הכבירים מצטיין הוא בכחו הגדול לתמיכתה של תורה והחזקת הישיבות בכל הארצות הדרושות לעזרה בכלל, וביחוד בארצנו הקדושה. וזה מקרוב נתן ד' רוח בלבבו ליסד יסוד תורני חשוב ונעלה פה בירושלים עיר הקדש על חשבון עצמו, הוא המוסד המפואר הנקרא בשם "מכון לדרישת התלמוד של הרי פישל בירושלים". זאת היא יצירה חדשה שיש בה התגלות אהבה עמוקה לתורה, לכבודה, להגדלתה והאדרתה, וחבה נאמנה לירושלים עיר חמדתינו לעד. המכון הזה בתחילת יסודו ציין הנדיב את מחשבתו שיהיה לא רק מקום שיתקבצו בו תלמידי חכמים ללמוד תורה מעצמם, או על ידי מורים ראשי ישיבה ומנהלים, אלא ביחוד מקום שהלימוד הקבוע ומסודר בו יביא לידי יצירה, יצירת ספרים חדשים טובים ומועילים לרבים בכל ערכי התורה, שבכללה נכנסה גם כן אותה החלקה שקורין לה בימינו חכמת ישראל, או מדע היהדות, שהן עומדות במחיצה מחולקת מן עצמותה של תורה רק בזמן שעוסקיהם מפנים את לבם רק למטרות חילוניות. אבל בזמן שהעוסקים בהם מכוונים את לבם לשם התורה, לשם שמים, הרי כל אלה המקצעות הכלולים באלה השמות של "חכמת ישראל" או "מדע היהדות" הן הן גופי תורה, בהלכה ובהגדה, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. לשם ההסתגלות להמטרה הקדושה והרוממה הזאת, של ישיבה שיש בה חידוש מפריא ויצירה מועילה, שסופה להעניק לדורות ספרים בעלי ערך בתוכניותם, באוצרות חידושם, ובתועלת אשר יביאו בחוגי התורה ודורשיה לרומם את קרנה ולהרבות את כבודה. הכרח הוא להקדים בתחילה סדר נכון, המתקרב בכל האפשרות לדרכן של הראשונים, אבות התורה בישראל מדורות עולם. וכאשר עם כל מה שאנו צריכים לשאוף לאסוף אל תוך אוצר למודינו את כל המקצועות שבתורה בכל מרחביה, הלכה ואגדה, בפרטיות התלמודים, הבבלי והירושלמי, התוספתא, ספרא וספרי ומכילתא, המדרשים כולם, ההלכיים והאגדיים, חיקור תורה שבכתב ותורה שבעל פה לפלגיהם הרבים, מדות שהתורה נדרשת בהן לכל הסתעפותיהן, תולדות ישראל, ידיעת ארץ ישראל לכל הרחבותיהן, למוד הפוסקים ראשונים ואחרונים, עם כל דרכי שיטותיהם הבנת המוסר וחקרי התורה, בכל האופנים הפנימיים של המקובל והמושכל, בכל הדרכים אשר נתגלו לנו מימי קדם עד דורינו, ארחות לשון הקודש והגיונה, דקדוקה, וכל הופעותיה מראש מקדם עד הזמן האחרון, הבנת סדרי הלימוד בהגיון התלמודים ובארחות הבינה שלהם על פי הדרכים השונים אשר נתגלו מימי קדם עד הדורות האחרונים, עם כל משמני לשדם וקויהם, דרכי החידוש בהלכה ובהגדה לכל זרמיהם וסגנוניהם – כל אלה הם מחוייבים להיות נצברים בסדר הגון, עד כדי להעלות על ידי האוסף העשיר הזה את צעירי הלומדים, תלמידי חכמים בעלי הכשרון ונאמני השקידה, לרומם אותם למעלות גדולי ישראל ופארי התורה. אבל היסוד העקרי, עמוד התוך שהעולם התורני עומד עליו, זהו הלימוד ההלכותי בעשרו וגדלו, משפעת הש"ס והפוסקים. והמטרה המיוחדת מוכרחת להיות אותה המביאה את הלומדים לידי בירורה של הלכה באופן של גדלות ועושר רוח. כשההון העיקרי של התורה, שהוא ארבע אמות של הלכה, הוא מסודר יפה, אפשר לסדר על ידו גם כן את כל החלקים האחרים הדרושים להשתלמותה של תורה באופן קבוע ומבוסס. "סדר הפרנסה חצי ההוצאה" אומרים במדע הכלכלה, וסדר הלימוד כשהוא מכוון לתכליתו הוא מביא פרי ברכה, מחסך הרבה עמל, שאפשר להשתמש בכח היוצא עליו להוסיף הרבה ברכה והונה של תורה. וכאשר המקצוע היסודי שכל מקצועות התורה האחרים הם סובבים עליו הוא סוף כל סוף למוד ההלכה בצורה של גדלות, המביא לידי הוראה ולידי מעשה. היו ימים שגדולי הדורות מתחו קו של בקורת על סדרי הלמוד של התלמוד של גפ"ת שהיו נהוגים בהישיבות. מהתלונות נראין הדברים שהיו מי שהפריזו על המדה של "כדי לחדד את התלמידים", עד שקצת מהתלמידים לקחו להם את דרך החידוד, שהיה נחשב רק לאמצעי כדי לבא על ידו להרחבת הדעת, להתרגל לשוטט בענינים שונים ובהרכבות רבות של עיונים ושל שיטות, להחזיק מעמד בשכל שלא לאבד את המרכז בשביל השטף של הדברים המקיפים אותו, שתרגולת זו מביאה היא תועלת אחר כך, אחרי שהצעירים באים לידי בגרות והם נכנסים בעמקי הלכות כדי לבררם, שלא תכבד עליהם המשא של ענינים מסובכים, ויוכלו לברר את ההלכות המסועפות בכח הבינה וגבורת חיקור הדין. אבל מרבים נשכחה המטרה, וחשבו להם את החידוד הפלפולי שזהו עיקרה של תורה, ויצאה מזה תקלה גדולה בלימוד והוראה ובכל ההערכה של קדושת התורה והיהדות. אמת הדבר, שלמרות ירידתן של הדורות בערכי התורה והיראה, יש לחשוב שעל ידי ההשפעה של גדולי הדורות האחרונים שעמדו נגד המכשול הזה של הרחבת החידוד המסועף יותר מדאי והרחוק ממרכז האמת, בא הדבר לכלל תיקון במידה ידועה, וסדרי החידוש ואורח הפלפול שהונהג בהישיבות בזמנים האחרונים הוא כבר יותר מיושב גם אצל צעירי התלמידים, והוא יותר הגיוניני לעומת הפלפולים הרחוקים שהיו נוהגים בהם כדי לחדד את התלמידים בימים היותר קדומים. השפיעו לזה גם כן גדולי האחרונים שהסבירו את דרכי למודם באופן מפורש, ובדרך הבנה המתקבל על הלב של הדור הצעיר. והגורם היותר גדול לאיתנה של תורה והשבת אורח הלימוד לישרו ואמתתו, היתה הופעתו של רבינו הגדול הגר"א זצ"ל, בהדרכתו את תלמידיו הגאונים, ובדרכו הסלולה בספריו אשר זכינו להם, וביחוד בביאוריו על ארבע חלקי השו"ע, ששם שם לפני כל קהל לומדי תורה ושוקדי דלתותיה את הדרך הישר והפשוט, ויחד עם זה חודר ונוקב עד התהום, של העיון ההלכותי, בלא סיבוכים ובלא מכשולות הדרכים. אמנם אחרי כל אלה, עדיין אנו צריכים גם בדורינו עוד לעשות צעדים, להתקרב עוד יותר לדרך הסלולה והישרה, ולאחד בקרבנו את דרך ההבנה הנכונה בתלמוד ושיטותיו, לדרכי ההוראה היוצאת ומתפצלת לשיטותיה על פי הפוסקים, שכולם הולכים ויונקים מתוך המקור האחד והמיוחד – התלמודים והתוספתות, הספרא והספרי, המכילתא, ויתר מקורות הראשונים בהלכה. דרך ההגיון בתלמוד, ושכלול בינת הלב בסברא ובציורים של הענינים בדרך ישרה, שנעבד הרבה על ידי בחירי הגאונים, ראשי הישיבות, שעליהם נאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ודאי נתן דחיפה ליושר המחשבה הלימודית והרחבתה. אבל עם כל התועלת הרבה שלו, הלא גם הוא הנהו רק כמו פרוזדור להטרקלין של ההלכה הברורה הנדרשת לדעת מה יעשה ישראל, ומטרתה של חכמת התלמוד ואגפיה סוף כל סוף היא שיהיו עניני ההלכה, שהם התוצאות של כל מה שנאצר בהמקורות על פי השיטות השונות של רבותינו הראשונים וגדולי האחרונים, מתבררים יפה באופן מעשי, בצורה ישרה ופשוטה, בדרך היוצא מכל סיבוך והמוביל אל המטרה הבהירה של ידיעת חילוקי השיטות ומסקנותיהם באופן צלול, יחד עם הלימוד הקבוע של המקורות. לשם כך נוסד במכון לדרישת התלמוד של הרי פישל בירושלים הסדר של הלימוד ההלכותי, על ידי הקיבוץ החשוב, המכיל בתוכו כעת כעשרים צעירים תלמידי חכמים, מגיל שנים שונים וממדריגות שונות, אבל רובם ככולם הנם בעלי כשרונות מצויינים, בקיאים וחריפים, בעלי שכל וסברא ישרה, בעלי חידוש והרחבה, והנם קשורים לשקידת התורה על דרך הבירור ההלכותי על פי סדר שנסדר כבר בהלכה ברורה שנסתדרה ב"ה על כל הש"ס, מברכות עד עוקצים, ובכל המסכתות של הבבלי, החל מסידור של דברי הרמב"ם השייכים לכל ההלכה הנמצאת בש"ס, עד דברי השו"ע והאחרונים. והעסק של הבירור הוא מכוון לתור אחרי הטעמים של חלוקי השיטות על פי המבוחר בדברי המפרשים והפוסקים, ולנתח כל הלכה על פי מקורותיה בדרך ישרה, המובילה לידי הבנה בהירה בהסוגיות, ולידי הכרה מאירה בכוונת הפוסקים ודרכי שיטותיהם. מקוים אנו בעזה"י, שדרכי היצירה הישרים אשר יהיו נכללים בהמכון הקדוש הזה, יתפתחו ויתעלו על ידי עזרתם מקודש של הגאונים גדולי הדור, אשר לפניהם יובאו כל הדברים לפני הופעתם בדפוס. ועוד אנחנו מיחלים שהסידור הנכון בדרכי הלימוד היסודי של גופי הלכות בדרך המיושבת והישרה, בהיותה מקיפה את המקצעות העקריים שבתורה בהלכה, הם הם יהיו הגורמים להרגיל את המחשבה לחשוב באופן ישר ומסודר גם ביתר המקצעות שבתורה, וביחוד בחלקים הרוחניים, שהעולם המוסרי וכל היסודות של האמונות והדיעות שהן נותנות חיים לישראל לנצח נשענים עליהם. ומרוח ד' אשר על יראיו והוגי תורתו בדרך ישרה, יתעלה הרוח הכללי של עם ד' הגוי כולו, ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. ושפעת זיו ונהורים יגיהו את המחשכים אשר בלבבות ובנשמות, ויקום לנו חיל המחזיק בעז ד', ובונה ציון בצדק, באור תורה ונר מצוה, ברב כח וחוסן קודש, ומציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים, במהרה בימינו אמן. ולדורות ינון שם הנדיב הגדול רבי ישראל אהרן הרי פישל שליט"א, מיסד המכון הגדול הזה ומחזיקו, ומשפחתו הכבודה ושמם יהיה לברכה בישראל, על אודות פעלו הגדול אשר עשה לתן כבוד ועצמה לתורת ד' בתוככי ירושלים עיר הקודש. ואני תפילה, יוסיף השם יתברך לו שפעת עז ועצמה ועושר וכבוד לאורך ימים ושנות חיים טובים, ויראה רב נחת מכל צאצאיו היקרים, שהם נאמני רוח ונוצרי תורה ומצוה. יהי נועם ד' עליו ועל רעיתו הנדיבה, הגבירה התומכת ידיו בקודש לפעולת צדקו, ויתברכו ממקור הברכות בכל טוב סלה. כנפשם היקרה ונפש מברכם מהר הקודש מירושלים. ---- פנקס מתוך הספר [[קבצים מכתב יד קדשו]] [[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|א]] 8fol7ew4wrlsxaajorq3u46kxiiszsv 0 260622 2853100 1450790 2024-04-25T14:32:22Z Nissimnanach 1503 /* אות ל */ wikitext text/x-wiki {{תוכן עניינים שטוח}} ==הלכה ה== ענין מצות תפילין של יד ושל ראש , וצריכין להיות של עור בהמה טהורה דייקא , ולכותבן על הקלף , וענין הרצועות והמעברתא ושאר פרטיהם הקדושים והנוראים מאד. וענין תפילין דרש"י ודר"ת. ===אות א=== ע"פ המעשה הנוראה מאד של השבעה בעטלירס הנדפס בספר סיפורי מעשיות עיין שם בדף צ"ו , הענין הבעטליר הראשון שהיה עוור שבא אצל החתן והכלה על החתונה אחר החופה ואמר להם שנותן להם מתנה לדרשה שתהיו זקנים כמוני וכו' שתחיו חיים ארוכים כמוני, ואתם סוברים שאני עוור, באמת אין אני עוור כלל, רק שכל העולם כולו אינו עולה אצלי כהרף עין וכו' כי אני זקן מאד , ואני עדיין יניק לגמרי ( היינו יונג ) ולא התחלתי עדיין לחיות כלל , ואע"פ כן אני זקן מאד וכו',ויש לי הסכמה על זה מהנשר הגדול וכו' , ע"ש כל זה היטב היטב , ואם עיני שכל לך , תבין מרחוק מה מאד עמקו מחשבותיו , ואי אפשר להאריך בזה כלל והחפץ באמת יראה ויבין משם גדולת הצדיקים האמיתיים הגדולים גודל מעלתם שזכה כל אחד ואחד כפי מה שהתפאר בעצמו שם , כי כל מה שמבואר שם שסיפר כל אחד הוא ענין ההתפארות של איזה צדיק גדול ונורא מאד מאד שהתפאר בעולמות עליונים במקום שהתפאר שזכה בזה העולם למה שזכה, אשרי לו אשרי חלקו , למשל בענין שיתבאר לפנינו שהתפארו הזקנים , וכל אחד סיפר מה שזכר מזכרון הראשון וכו' הקטן מכולם גבוה מאד מאד מה שאי אפשר להכניס במח עוצם גדולתו ותוקף קדושתו , כגון שאחד התפאר שזוכר מה שנעשה עימו בעת שחתכו את טיבורו , ראה והבן והבט , הנמצא כזה אפילו חד בדרא שיוכל להתפאר , כזה שיזדכך ויקדש גופו החומרי כל כך כל כך עד שיזכה לזכור מה שנעשה עימו אז בתחילת הלידה כשיצא לאויר העולם בעת שחתכו את טיבורו וזה הקטן שבכולם , וממנו תראה מעלת קדושת הזקן הקדוש השני שהיה בעיניו לשחוק מעלת הזקן הראשון ואמר כמתמיה , זאת היא מעשה ישנה ? אני זוכר זאת המעשה , אבל אני זוכר גם כשהיה הנר דולק , ופרשה הנשר הגדול אח"כ שזהו שזוכר גם מה שנעשה עימו בעת שהיה בבטן אמו שהיה נר דלוק על ראשו כמבואר שם, והנה מעלת זה השני על הראשון יכולין להבין קצת מרחוק אע"פ שאנו רחוקים מזה מאד מאד , כי החילוק הגדול שיש להאדם בין קודם שיצא לאויר העולם בין אח"כ מבואר בדברי רז"ל בגמרא {{ממ|נדה|ל|א}} ומדרשים ובזוהר הקדוש כי בעת העיבור כשהוא במעי אמו אז נר דולק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו וכיון שיצא לאויר העולם מיד בא מלאך וסוטרו על פיו ושוכח הכל , ועל זה אמר איוב {{ממ|איוב|כט|}} מי יתנני כירחי קדם כימי אלוקי ישמרני וכו' כמבואר בדברי רז"ל ( שם ), וכל עבודת האדם שיזכה לידע ולהשיג מה שידע מתחילה בעת שהיה נר דלוק על ראשו שאז היה מסתכל באור הגנוז משבעת ימי בראשית , שבו היה האדם צופה מסוף העולם ועד סופו כמובא , ועתה ראה והבן והבט כמה גדלה מעלת הזקן השני על הראשון כגבוה שמיים על הארץ וכו' , וכן הג' על הב' וכן כולם שהקטן שבהם גבוה מאד מאד עד שאין נמצא כמותו כי אם יחיד בכמה דורות, ואעפ"כ כנגד השני הגבוה ממנו נחשב כנקודה , וכן הב' נגד הג' וכו' וכו' , וכן להלן להלן, עד שזה שהתפאר שהיה תינוק אז לגמרי , שהוא הבעטליר העוור בעצמו שאמר שזוכר כל אלו המעשיות והוא אינו זוכר כלום וכו' ע"ש , כי זה כלל גדול ומבואר ומובן בדרז"ל ובכתבי האר"י ז"ל שאפילו המדרגה הגבוה שבמדרגות , אעפ"כ כנגד המדרגה שגבוה עוד יותר נחשב הכל כנקודה בעלמא כנגדה , כ"ש בזוה"ק ( תיקון ע' ד' קכג ) אפילו כתר עליון אוכמא הוא כנגד עילת העילות וכו' , וכל אלו הגדולות והנפלאות מבוארים במעשה של יום א' , וכן בכל יום ויום מבוארים כמה וכמה דברים נפלאים שהתפאר כל אחד , כגון ביום השני בענין חיים טובים וכן בשאר הימים , בענין מועט מחזיק את המרובה , ובענין זוג הציפורים הקדושים שהוא יכול לחברם יחד וכו' וכו' . פקח עיניך וראה למה האדם יוכל לזכות בזה העולם שילודי אשה יוכלו לזכות לדברים גבוהים כאלה שהשי"ת בעצמו מתפאר בהם , (ועיין עוד בדברינו באבן העזר הלכות אישות שם דברנו גם כן קצת מענין המעשה הקדושה של יום הששי מענין כח הידיים עיי"ש ) ורבינו הנורא ז"ל ידע מכולם וידע לספר המעשה הנעשה במקום שנעשה מכולם , ובאמת אמר על עצמו בעת שסיפר המעשה הזאת שאם לא היה יודע בעולם כי אם זאת המעשה היה גם כן חידוש גדול מאד , ואין להאריך יותר בזה כאן , ( עיין למטה בסוף הדרוש מה שהובא שם מהירושלמי כתובות לענין נפלאות הזכרון של הזקנים הנ"ל ). ===אות ב=== נחזור לעניינינו , והנה מבואר שם שאמר שכ"א יספר מעשה ישנה מה שהוא זוכר מזכרון הראשון וכו' , וסיפר הראשון שביניהם שהוא זוכר גם שחתכו התפוח מן הענף דהיינו בעת שחתכו את טבורו וכו', והב' סיפר שזוכר גם שהיה הנר דולק , דהיינו מה שנעשה עימו בעת העיבור שהיה נר דולק על ראשו וכו' , והג' סיפר שזוכר גם הבעת שהתחיל להתרקם הגוף וכו' , והד' סיפר שזוכר גם בעת שהיו מוליכים הגרעין ליטוע הפרי , דהיינו כשנמשכה הטיפה בעת הזיווג , והה' סיפר שזוכר גם את החכמים שהיו ממציאים את הגרעין דהיינו שזוכר שהיה עדיין במח וכו' , והו' והז' והח' זכרו גן המראה והטעם והריח קודם שנמשך על הפרי שהוא בחינת נפש רוח נשמה וכו' , והתינוק' שהוא הבעטליר העוור בעצמו שמספר כל זה אמר שהוא זוכר לא כלום , כי הוא למעלה מן הכל וזוכר אפילו מה שהוא קודם מנר"ן שהוא בחינת אין וכו' וכו' ע"ש כל זה היטב , ואם תרצה להביט בעין האמת , תראה מרחוק פלאות ה' , אשר לא נשמע ולא נראה כזאת מימות עולם : ===אות ג=== וזה בחינת תפילין, כי תפילין הם בחינת זכרון, כמו שכתוב {{ממ|שמות|יג}} ולזכרון בין עיניך, ולזכרון בין עיניך דייקא, כי עיקר הזכרון הוא תלוי בתיקון העינים דייקא כמובן בהמעשה הנ"ל שזה העור שהיה עור לגמרי מחיזו דהאי עלמא שלא היה לו שום הסתכלות כלל בזה העולם עד שזכה שכל העולם לא היה עולה בעיניו אפילו כהרף עין שזה עיקר תיקון העינים זכה לתכלית שלימות הזכרון שאין שלימות אחריו כמבואר לעיל שזה העור היה זוכר יותר מכולם וכו' כמו שכתוב שם בהמעשה הנ"ל, נמצא שעיקר הזכרון תלוי בעינים, וכן מבואר בהתורה ויהי מקץ זכרון (סימן נ"ד) שהעיקר הזכרון תלוי בעינים עיין שם ומביא שם זה הפסוק ולזכרון בין עיניך עיין שם, כי תפילין הם בחינת מוחין דגדלות שזהו בחינת זכרון דקדושה, כי הזכרון הוא בחינת דעת ומוחין כמבואר בהתורה דרשו ה' (בסימן ל"ז) וזה בחינת תפילין של ראש ושל יד שיש בשניהם שמונה פרשיות ד' בשל ראש וד' בשל יד, כנגד השמונה זקנים קדושים הנ"ל שהם בעלי הזכרון שהוא בחינת תפילין ולזכרון בין עיניך כנ"ל, כי ידוע בכוונות שתפילין של ראש הם בבחינת דכורא ותפילין של יד הם בבחינת נוקבא, וכלליות התפילין הם בבחינת מוחין דעיבור ב' דגדלות וזהו בחינת הזקנים הקדושים הנ"ל שזכו למוחין גדולים כל כך עד שכל אחד זכה לזכור ולהשיג יותר את ההתחלה מה שנעשה עמו מקודם בההתחלה וכל מה שהשיג יותר היה זוכר ומשיג התחלה קדומה יותר ויותר כמבואר לעיל, והנה הם ח' זקנים ונחלקים לשתי פעמים ד', כנגד שתי פעמים ד' פרשיות שבשל יד ושל ראש, כי ד' זקנים הראשונים שהתפארו תחלה בזכרון שלהם כל ענינם היה מה שנעשה עם הולד במעי אמו מעת יציאת הטפה עד חתיכת הטבור כשיוצא לאויר העולם דהיינו שאחד התפאר שזוכר בעת שהוליכו את הגרעין ליטע הפרי שהוא הולכת הטפה וכו', והב' זכר התחלת ריקום הפרי והג' זכר בעת שהיה נר דולק שהם כל ימי העיבור והד' שהוא האחרון זכר עיקר גמר הולד שהוא חתיכת טבורו שאז התחלת ביאתו לזה העולם, (אלו הד' נכתבו בכאן ממעלה למטה, בהיפך ממה שנכתב בספר המעשיות וזה מחמת שהוכרחתי עתה להתחיל מן הרביעי, על כן על פי רהיטת הלשון נתהפך הסדר, והכוונה אחת), נמצא שכל אלו הד' סיפורים הוא בנפל אות גדולות הבורא יתברך שמו מה שנעשה עם הולד אצל אמו, ועל כן אלו המוחין וההשגות אלו שהשיגו הד' זקנים אלו הם בבחינת מוחין דנוקבא, שהוא בחינת ד' פרשיות של תפילין של יד שהם מוחין דנוקבא כנ"ל, ואלו הבחינות שסיפרו אלו הזקנים הד' הם בחינת אור מים רקיע הנאמר בזוהר הקדוש ובכוונות, כי בתחילת יציאת הטפה שהוא בחינת זה שסיפר שזוכר בעת שהוליכו הגרעין וכו', זה בחינת אור, כי עדיין אין לה שום ציור, ואחר כך בעת שהתחיל להתרקם בשעת התחלתו הוא בחינת מים ואחר כך כשנתהוה הולד בכל ימי העיבור זה בחינת רקיע כידוע, ואז כשנגמר בחינת רקיע הוא יוצא לאויר העולם ונולד, וכל זה הוא בחינת תפילין שהם בחינת עיבור ולידה שזהו בחינת יציאת מצרים כידוע, והד' זקנים הראשונים כל סיפורם הוא מה שנעשה מקודם שירדה הטפה במעי אמו כי הם סיפרו שזוכרים כשהיה הטפה עדיין במוח האב, והמראה טעם וריח שהם בחינת נפש רוח נשמה, שמשם התחלת המשכת המחשבה שנמשכת ממקום שנמשכת מעילה לעלול מעולם לעולם משכל לשכל שהם בחינת נשמה ורוח ונפש עד שנתהוה המחשבה שעל ידה התהוות הטפה הקדושה של הולד, וכל אלו הד' בחינות כולם אצל האב אצל בחינת דכורא כנ"ל, על כן הם בבחינת תפילין של ראש שהוא מוחין דדכורא כנ"ל, כי התפילין נמשכין מבחינת תיקוני דיקנא כידוע, שזהו בחינת זקנים שבקדושה הנ"ל שכולם הם בבחינת תקוני דיקנא קדישא, שמשם עיקר הזקנה דקדושה, בחינת הדרת פני זקן כידוע ועיקר קדושת המוחין של התפילין, ממשיכין מהזקן העליון והגדול שבכולם שהוא היניק שבכולם שהוא הבעטליר העור שהיה תינוק לגמרי וכו' כנ"ל, כי ממנו עיקר קדושת הזקנה וכל הח' זקנים שהם בחינת הח' פרשיות שבתפילין כולם מקבלים מזה הזקן העליון שהוא העור הנ"ל אבל בחינת המוחין שלו בעצמו אי אפשר להתלבש אפילו בפרשיות שבתפילין, ועל כן אין שום פרשה כנגדו כי הוא גבוה מהכל ושורש הכל, שממנו מקבלין כל המוחין של התפילין שהם בחינת כל הזקנים שבקדושה כנ"ל, כי הוא נכלל באין סוף כנ"ל, ועל כן מוח שלו אינו נקרא בשם זכרון כלל שהוא בחינת תפילין כנ"ל, כי הוא אמר שזוכר כל זה ואינו זוכר כלל, היינו שאף על פי שזוכר הכל כל מה שהם זוכרים, כי הוא כלול מכולם וכולם מקבלים מוח וזכרון שלהם רק ממנו, אף על פי כן מוח שלו אי אפשר לכנותו בשם זכרון כלל, כי הוא גבוה מזכרון ושורש הזכרון, כי נכלל באין סוף כמו שכתוב שם ועל כן אינו מרומז בשום פרשה, כי הוא גבוה מהכל ושורש הכל כנ"ל: ===אות ד=== ועיקר המוחין של התפילין הם בחינת חיות דקדושה שזוכין על ידי התפילין, כי המוחין הם החיים כמו שכתוב {{ממ|קהלת|ז|}} החכמה תחיה, וכמו שאמרו רז"ל {{ממ|מנחות|מד|א}} המניח תפילין זוכה לחיים שנאמר ה' עליהם יחיו וכמובא בכוונות שתפילין הם בחינת ג' שמות אהיה הויה אהיה שעולים חיים שהם המוחין עיין שם, כי המוחין של התפילין נמשכין מבחינת תקוני דיקנא קדישא כמובא בכוונות שהם כלליות הזקנים הקדושים הנ"ל ששרשם מהזקן העליון הנ"ל, שהוא העור הנ"ל שהתפאר שהוא חי חיים ארוכים באמת כי הוא זקן מאד ועדיין הוא יניק מאד ולא התחיל עדיין לחיות כלל ואף על פי כן הוא זקן מאד וכל זמן העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו', והנה האמנם דברים אלו הם דברים שכיסם עתיק יומין ולית מחשבה תפיסא בהם כלל, ולא איתא אינש על יבשתא די יכול למפשר פשרא דנא ורזא דנא להחוויא, אף על פי כן מאחר שבחמלת ה' על עמו כבר יצאו דבריו אלו מפיו הקדוש ונצטיירו בכתב ונדפסו בספר, ראוי לנו לחתור למצוא בהם איזה רמז הנוגע למעשה באופן שנזכה להתעורר משינתינו אשר זה היתה כוונתו הקדושה באלו המעשיות שסיפר כדי לעורר מהשינה את כל בני אדם שישנים את ימיהם וכו', כמבואר בהתורה פתח ר' שמעון (בסימן ס') ושם תראה ותבין גדולות נור אות ספורי מעשיות הללו, כי הם בחינת מעשיות של שנים קדמוניות, בחינת עתיק בחינת הדרת פנים שכל השבעים פנים של תורה נמשכין מהם וכו' עיין שם היטב: ===אות ה=== והנה עיקר כונת דברים הנ"ל לענין מעשה, הוא מה שראיתי ושמעתי מפי רבינו ז"ל בעצמו כמה פעמים, שהיה חי חיות חדש בכל פעם, כאשר שמעתי ממנו כמה פעמים שאמר אני חייתי היום חיים שלא חייתי מעולם חיים כאלו, וכן שמעתי עוד פעמים אחרים שדיבר הרבה מענין החיים שהכל נקרא חיים אצל העולם וכו', וגם בענין חיי צער יש חילוקים הרבה וכו', עיין שם בהשיחות, אבל באמת עיקר החיים הוא חיים ארוכים אמתיים שהוא בחינת החיים ארוכים של העור הנ"ל, שהוא חי חיים ארוכים באמת, כי התפאר שהוא זקן מאד ועדיין הוא יניק מאד ולא התחיל עדיין לחיות כלל, כי זה עיקר החיים כשמתחילין לעבוד את ה' בכל פעם מחדש כאלו לא התחיל עדיין בעבודתו כלל, וכמו שכתוב {{ממ|דברים|ו|}} אשר אנכי מצוך היום, ודרשו רז"ל (ספרי שם) בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, שלא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה אלא בכל יום יהיו כחדשים, וכמו שכתוב (שם כז) הסכת ושמע ישראל היום הזה נהייתה לעם לה' אלקיך ודרשו רז"ל (הובא בפירוש רש"י) בכל יום יהיו בעיניך כאלו היום נכנסת עמו בברית, וכמו שראיתי מרבינו ז"ל פעמים אין מספר שאף על פי שבשעה הקודמת התפאר עצמו בגדולות ונוראות וגילה תורה נפלאה אשר לא נשמע כזאת כדרכו, ואחר כך בשעה שאחריה ראינו אותו שרוי בצער גדול וכמה פעמים פירש צערו ושיחתו לפנינו מעומק הלב, שהוא מצטער מאד איך זוכין להיות יהודי, כמי שלא הריח מעולם ריח עבודת ה', ומי שלא ראה זאת אי אפשר לצייר לו בכתב ענין זה, וכבר מבואר מזה מעט בשבחיו הנדפסים, ובכל פעם היה רגיל לומר שעכשיו אינו יודע כלל, כלל כלל לא וכו' אף על פי שבשעה הקודמת גילה מה שגילה והתפאר שהשיג מה שהשיג מה שאי אפשר לגלות, אף על פי כן תיכף אחר כך היה אומר שאינו יודע כלום, הכלל שמעולם לא עמד על מדריגה אחת, רק היה הולך בזריזות בכל פעם מדרגא לדרגא ברום מדריגות העליונות והגבוהות, ואפילו כשהגיע למה שהגיע וכו' עדיין לא נתקררה דעתו בזה וכו', ואין להאריך בזה כאן ויתבאר במקום אחר, וזה עיקר החיות באמת כשזוכין להתחיל בכל פעם מחדש בעבודת ה' שהוא עיקר החיים באמת, כמו שכתוב {{ממ|דברים|ל|}} כי הוא חייך, והעיקר עבודת ה' שיהיה עבודתו בכל פעם מחדש ולא יפול לזקנה של הסטרא אחרא שלא תזקן עבודתו אצלו ח"ו, וכמו שהזהיר רבינו ז"ל על זה ואמר שאסור להיות זקן, הן צדיק זקן הן חסיד זקן, זקן אינו טוב וכו' כמבואר בהשיחות הקדושות שנדפסו אצל הספורי מעשיות היינו כי צריכים להתחיל בכל פעם מחדש, וזהו עיקר החיים ארוכים של הזקן דקדושה שהוא העור הנ"ל, כי היה זקן מ אד ויניק מאד, היינו שכל מה שנזקן ביותר ונכלל בזקנה דקדושה ביותר שהוא בחינת עתיק דעתיקין, כל מה שנכלל שם יותר היה יניק יותר כי השיג בכל פעם שעדיין הוא רחוק מאד מהשם יתברך כי לגדולתו אין חקר, ועל כן כל מה שנכלל בזקנה דקדושה יותר,ראה והשיג שעדיין לא התחיל לחיות כלל, עד שזכה לחיים ארוכים הנ"ל ששם נכלל הזקנה והינקות יחד שאי אפשר להשיג זאת כלל, וזה בחינת תפילין שנמשכין מהזקן הנ"ל, שהוא שורש התפילין מוחין כנ"ל, שהם בחינת חיים כנ"ל, בחינת (שם ד') ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, שנאמר על תפילין כידוע, כי זה עיקר התפילין מוחין כדי לזכות על ידי מצות תפילין לחיות חיות חדש דקדושה, לחדש כנשר ימיו להתחיל בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש ולא יפול לזקנה דסטרא אחרא שלא תהיה עבודתו בעיניו כישנה, אלא חדש ממש כאלו לא התחיל מעולם כלל, כי באמת אפילו מי שהוא צדיק גדול מאד וטרח ויגע שנים הרבה בעבודתו יתברך אף על פי כן לפי חידוש מעשה בראשית שבכל יום עדיין לא התחיל כלל, כי השם יתברך עושה חדשות בכל עת, כמו שכתוב ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ואין יום דומה לחבירו, כי הוא יתברך מחדש נפלאות חדשות בכל עת ובכל שעה, וכמבואר בכתבי האר"י ז"ל, שאין יום דומה לחבירו ואין שעה דומה לחברתה, ובכל רגע ורגע נשתנים עליית העולמות וסדרן ומעמדן והנהגתם בשינויים נפלאים ונוראים עד אין חקר, וכל המשכת חיותם הוא כפי עבודת האדם בעולם הזה שבו תלוי הכל מראש ועד סוף, ועל כן צריך בכל פעם לעבוד את השם יתברך מחדש, כפי חידוש מעשה בראשית שבכל העולמות שצריכין עכשיו, וכפי התגלות גדולת הבורא יתברך שצריכין לגלות עכשיו, כי יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, שבכל יום ובכל לילה ובכל עת ובכל שעה נתגלה גדולתו יתברך בדרך הכרה וידיעה חדשה שלא היה מעולם, ועל כן צריכין להתחיל בכל פעם בעבודתו מחדש בבחינת בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, וזה עיקר החיות, בחינת חיים ארוכים הנ"ל וכמבואר בדברי רבינו ז"ל, שעיקר אריכת ימים בחינת חיים ארוכים הוא שצריכין לראות בכל יום ויום שבא אחר כך להאריך את היום בתוספת קדושה ודעת כי היום בתחלתו כשבא להאדם הוא קצר מאד וצריכין לראות להרחיבו ולהאריכו בתוספת קדושה בכל פעם וכן בכל יום ויום צריכין לראות שכל יום יהיה ארוך יותר מחבירו בתוספת קדושה וטהרה וכו' (כמבואר בהתורה פתח ר' שמעון בסימן ס' ליקוטי מוהר"ן א') וזה עיקר אריכת ימים בחינת ימים ארוכים, היינו להתחיל בכל פעם מחדש בעבודה חדשה בתוספת מרובה, כי כל עבודה שעבד עד הנה צריכין לשכוח לגמרי ולהתחיל עתה מחדש כנ"ל ועל ידי תפילין זוכין לזה כנ"ל. וזה עיקר מצות תפילין שמניחין בכל יום כדי לזכות לחיים בחינת ואתם הדבקים כנ"ל, היינו לזכות לחיים ארוכים הנ"ל לחדש חיותו דקדושה בכל עת, להתחיל בכל פעם מחדש, וזה עיקר המוחין והחיים הנמשכין מהזקן העליון הנ"ל שמשם שורש התפילין כנ"ל, שחי חיים ארוכים הנ"ל ששם נכלל הזקנה והינקות יחד שזה בחינת {{ממ|תהלים|קג|}} תתחדש כנשר נעוריכי, כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י שם) הנשר הזה כשמזקין וכו', היינו שכל מה שמזקין יותר הוא מחדש חיותו יותר ומתחיל בכל פעם מחדש ביותר, ומתחיל לחיות בכל פעם מחדש, ועל כן היה לו הסכמה מן הנשר הגדול דייקא כי חיות כזה הוא בחינת תתחדש כנשר כנ"ל, ומשם בחינת התפילין, שהם בחינת החיים הנ"ל כנ"ל: ===אות ו=== כי עיקר התפילין הם התנוצצות המוחין בפנים שהוא בחינת אור הפנים שנמשך מבחינת תיקוני דיקנא קדישא, שהוא עיקר הדעת פנים כידוע שהוא בחינת זקן דקדושה הנ"ל כנ"ל, ותיקוני דיקנא הם בחינת י"ג מדות של רחמים, ועיקרם הוא בחינת כבישת כעס להמתיק הדין והחרון אף שזהו בחינת ארך אפים שזה העיקר, ועל כן אמרו רז"ל {{ממ|סנהדרין|קיא|א}} על פסוק וימהר משה ויקד ארצה וכו', מה ראה ארך אפים ראה, כי עיקרן של הי"ג מדות שהם תליסר ת"ד שגילה לו השם יתברך אז, העיקר הוא בחינת אריכת אפים, שהוא בחינת כבישת פנים, ועל כן נתלהב משה על ידי זו דייקא וכמבואר בענין מעלת אריכת אפים בדברי רבינו ז"ל (בסימן קנ"ה עיין שם) במאמר המתחיל עצבות היא מדה רעה מאד וכו' עיין שם כל הענין עד הסוף, כי הוא דרך נפלא לעבודת הבורא, ואם תסתכל ותעיין שם היטב, תוכל לקבל משם עצות נפל אות והתחזקות גדול מאד בלי שעור לעבודתו יתברך, והכלל שאדם צריך להתדבק במדותיו של השם יתברך כמבואר בדברי רז"ל ובכל הספרים, ועל כן צריך לר אות שיהיה לו מדת אריכת אפים, דהיינו שיאריך אפו על כל דבר ולא יכעוס ולא יקפיד על שום דבר ולא יסתכל על שום מניעה ובלבול בעבודתו, הן מניעות ובלבולים ועיכובים ויסורים שיש לו מבני העולם, כגון מאביו וחותנו ואשתו וקרוביו או משאר בני העולם, כאשר ידוע ורואין בחוש, שבכל פעם שאיזה אדם כל שהוא רוצה ליכנס בעבודת ה' להתחיל להתפלל בכונה וכו' וכיוצא בזה, תיכף יש לו מניעות רבות בלי שיעור, וצריך כל אחד להיות עז כנמר וכו' וגבור כארי לעשות רצון אביו שבשמים להתגבר כנגד כל המניעות ולעבור עליהם, ולבלי להסתכל עליהם כלל, ולהתחזק מאד לעשות את שלו, לעסוק בתורה ותפלה בכוונה ובכח וכו', וזה בחינת אריכת אפים לבל יהיה לו קוצר רוח ח"ו, להפסיק עבודתו ח"ו על ידי המניעות והיסורים שיש לו מהם, רק יחזק עצמו ויאריך אפו על כל דבר, ולא יסתכל על שום מניעה כלל, וכן אפילו הבלבולים שיש לו מעצמו מה שהתאוות והמחשבות רעות וזרות רודפין אותו בכל עת ובפרט בשעת התפלה ויש לו יסורים גדולים מהם, העיקר הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל שהוא בחינת אמונה כמבואר שם שעיקר בחינת אריכת אפים זוכין על ידי אמונה, היינו שיהיה לו אמונה שלימה בהשם יתברך ובצדיקים וכשרים אמתיים, ויתחזק בעבודתו ולא יפול משום דבר ולא יכפת לי' ולא תקצר רוחו משום בלבול מה שהבעל דבר מכניס בדעתו בלבולים וחלישות הדעת כאלו אפס תקוה ח"ו מחמת המעשים רעים והפגמים שפגם עד הנה, כי צריך לבלי להסתכל על כל זה כלל כמבואר בדברי רבינו ז"ל ובדברינו כמה וכמה פעמים בענין זה עד היכן האדם צריך להתחזק, כי אין שום יאוש בעולם כלל, ואיך שהוא אף על פי שכבר נפל נפילה זאת בעצמו כמה פעמים בלי שיעור אף על פי כן אין יאוש בעולם כלל, וכל הימים אשר הוא חי על פני האדמה הוא צריך להתחזק להתחיל בכל פעם מחדש ואל יפול לזקנה דסטרא אחרא כלל, כי כל הנפילות שבעולם הם מבחינת זקנה דסטרא אחרא שנדמה בעיניו שכבר נזקן בחטאיו ובמעשיו שרגיל בהם, עד שאי אפשר לו לצאת מהם בשום אופן ח"ו ובאמת הוא צריך לידע ולהאמין שבכל יום ובכל עת ובכל שעה יש כח ביד האדם להתחדש ולהיות נעשה בריה חדשה ממש, כי השם יתברך עושה חדשות בכל עת ואין יום ואין שעה דומה לחבירו וכו' כנ"ל על כן צריך להתחזק בכל פעם מחדש ולהתחיל בכל יום מחדש, ולפעמים גם ביום אחד צריכין להתחיל כמה פעמים כמבואר במקום אחר, ואפילו אם יהיה כך זמן ארוך יהיה איך שיהיה, בכל עת ובכל שעה צריך להזכיר את עצמו בהשם יתברך ולשכוח לגמרי כל מה שעבר עד הנה ולהתחיל מעתה מחדש ממש כל מה שיוכל, ואל יסתכל על שום בלבול וחלישת הדעת כלל, וכל זה הוא בחינת אריכת אפים שצריך להאריך רוחו לעבור על כל הבלבולים והמניעות ולבלי להסתכל על שום דבר ולא יכפת לי' שום דבר, ואל ירך לבבו ולא תקצר רוחו מכל מה שעובר עליו, רק יתחזק בהשם יתברך בכל מה שיוכל כי השם יתברך מלא רחמים בכל עת, וחסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם, וכבר דברנו מענין זה כמה פעמים, אבל ענין כזה צריכין לחזור כמה פעמים בלי שיעור, כי הוא חייך, כי כל התרחקות רוב העולם מהשם יבתרך ואובדים מה שאובדים, חיים נצחיים ואמתיים, רובם ככולם הוא רק מחמת חלישת הדעת מה שנופלין בדעתם, מחמת שרובם התנסו כמה פעמים שהתחילו קצת בעבודת ה' ואחר כך נפלו למה שנפלו, כל אחד לפי נפילתו רחמנא ליצלן, ועל ידי זה התייאשו עצמן מלהתחיל עוד, וקצתם נתעוררו קצת עוד הפעם והתחילו מחדש או פעמים, אבל אחר כך כשראו שאף על פי כן נפלו אחר כך, על כן נתייאשו בעצמן, מאחר שראו שזה כמה שרצו להתנסות ולכנוס בעבודת ה' ונפלו למה שנפלו רחמנא ליצלן, על כן נדמה בעיניהם שנשתה גבורתם להתחיל עוד מעתה, אבל באמת כל זה הוא מעשה הבעל דבר בעצמו, שהוא בחינת זקן דסטרא אחרא כי נקרא מלך זקן וכסיל {{ממ|קהלת|ד|}} שהוא רוצה להפיל את האדם לידי זקנה ותשות כח ח"ו כאלו כבר נזקן בחטאיו ובמעשיו עד שאי אפשר להשתנות עוד, ובאמת לא כן הוא, כי בכל יום האדם הוא בריה חדשה וכמו שאנו מברכין בכל יום על נטילת ידים ושאר הברכות שלא עשני גוי ועבד ואשה וכו' שכתבו הפוסקים הטעם שהוא מחמת שהאדם נעשה בכל יום כבריה חדשה, כמבואר בשלחן ערוך, וכן ברכת הנותן ליעף כח מברכין על התחדשות המוחין והחיות בכל יום כמובא בכוונות, ועל כן האדם צריך ליזהר מאד לבלי ליפול לזקנה דסטרא אחרא הנ"ל, רק להתחזק להתחדש בכל עת כנ"ל, ויהיה דומה בעיניו בכל יום ובכל שעה כאילו היום נולד, וכאלו היום מקבל התורה מחדש, כמו שאמרו רז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כנ"ל שכל זה הוא בחינת ארך אפים שמאריך אפו על כל דבר מניעה ובלבול שבעולם ועובר על הכל ומתחזק בכל פעם בעבודתו וכו' כנ"ל, ומדה זאת של ארך אפים הוא עיקר בחינת ת"ד שהוא בחינת זקן שבקדושה שהוא זקן באמת, כי הוא חי חיים ארוכים באמת, כי הוא מתחיל לחיות בכל פעם מחדש, ורק זה הוא בחינת זקנה דקדושה בחינת חיים ארוכים כנ"ל, כי כשנופל לזקנה דסטרא אחרא דהינו שנזקן עבודתו אצלו, ומכל שכן כשנופל מעבודתו ח"ו מחמת שנדמה לו שנזקן בחטאיו כל כך עד שאי אפשר לו לשוב ח"ו, זקנה כזאת רחמנא ליצלן הוא עיקר קיצור ימים כמבואר בדברי רבינו ז"ל שזקנים כאלו שאינם מוסיפים חיות ותוספת עבודה וכו' בכל עת, נקראים קצר ימים שבע רוגז וכו', (עיין בהתורה וביום הביכורים בל"ת סימן ד'): ===אות ז=== הכלל שכל אדם שרוצה לחשוב על תכליתו האחרון צריך ליזהר מאד לבלי להיות זקן כלל. דהיינו שהלא יפול לזקנה דסטרא אחרא ח"ו, הן צדיק הן חסיד הן שאר כל אדם אפילו הפחות שבפחותים כפי מה שהוא צריך ליזהר מליפול לזקנה הנ"ל, כי אפילו צדיק גדול אסור לו להיות זקן בעבודתו אף על פי שזכה לעבודה שלימה במדריגה גבוה, אף על פי כן צריך להתחזק לעלות מדרגא לדרגא ולהתחיל בכל פעם מחדש, כי זה עיקר היהדות להתחזק לעלות בכל פעם מדרגא לדרגא, כמו ששמעתי מפי רבינו ז"ל בעת שהתחיל לומר התורה ט' תיקונין יקירין אתמסרו לדיקנא (בסימן כ' ליקוטי מוהר"ן א') שאמר אז בזה הלשון מי שרוצה להיות איש ישראלי, דהיינו שילך מדרגא לדרגא אי אפשר לו כי אם על ידי ארץ ישראל ומכלל דבריו אנו שומעין שאין נקרא איש ישראלי באמת, כי אם כשהולכין מדרגא לדרגא וזה זוכין על ידי ארץ ישראל וכו' עיין שם בהתורה ט' תיקונין יקירין הנ"ל, וזה עיקר חיים ארוכים בחינת התורה שנקראת חיים כשמתחילין בכל פעם מחדש וכו' כנ"ל וכן להיפך אפילו מי שעשה מה שעשה ועבר מה שעבר, אף על פי כן אסור לו להיות זקן ח"ו והוא צריך ליזהר ביותר ויותר מבחינת זקנה הנ"ל, שלא יבא לידי שום יאוש ח"ו שלא יאמר בלבו שכבר נזקן ח"ו במעשיו וכו', עד שאי אפשר לו להשתנותח"ו, רק יתחזק להתחיל בכל מה דאפשר, ויעשה מה שיוכל דבר קטן או דבר גדול, אפילו אם לא יוכל לומר כי אם דיבור אחד ממש בתפלה או בהתבודדות או ללמוד מעט דמעט, על כל פנים יעשה מה שיוכל ויתחזק ויחיה את עצמו במעט דמעט שזוכה עדיין ליגע בקדושת ישראל כי על כל פנים איך שהוא בוודאי הוא עושה כמה מצות בכל יום, כי אפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרמון, וצריך למצוא בעצמו נקודות טובות ולהחיות את עצמו בכל פעם וכמבואר בתורה אזמרה לאלהי בעודי (בסימן רפ"ב) כמובא בדברינו כמה פעמים ולהתחזק להתחיל בכל פעם מחדש ואל יאבד את עצמו לגמרי ח"ו וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, והעיקר הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל, שיהיה לו אריכות אפים הרבה מאד בלי שיעור שהוא בחינת אריכת הרוח, היינו להאריך רוחו להמתין ולייחל לישועת ה' ולבלי להסתכל על שום בלבול ומניעה כנ"ל: ===אות ח=== וזהו בחינת ארך אפים לצדיקים ולרשעים {{ממ|ב"ק|נ|א}} שהצדיקים צריכים למדה זו של ארך אפים, שהוא בחינת זקנה דקדושה בחינת אריכת ימים ושנים בחינת חיים ארוכים הנ"ל דהיינו שלא ליפול לזקנה דסטרא אחרא ח"ו שלא תהיה עבודתו זקינה וחלושה אצלו, רק לחדש כנשר נעוריו בכל פעם, ובכל יום יתחיל מחדש בתוספת קדושה ועבודה ולא ייעף ולא יגע לעולם, ולא יתבלבל משום דבר, שזהו בחינת אריכת אפים, כי לפעמים נתייגע העובד את ה' מחמת שכבר סבל כמה יסורים וכו', ועל ידי זה יכול ליפול לבחינת זקנה דסטרא אחרא ותשות כח ח"ו, על כן צריך להתחזק מאד במדת ארך אפים הנ"ל כל ימי חייו להאריך אפו ורוחו על כל היגיעות והכבידות ולהתחיל בכל פעם מחדש, וזה בחינת ארך אפים לצדיקים, וכן יש בחינת ארך אפים לרשעים, שגם הרשעים השם יבתרך מאריך להם אפו כל ימי חייהם כדי שישובו, כמו שכתוב עד יום מותו תחכה לו אם ישוב וכו', על כן צריכים גם הרשעים בעצמן להתחזק במדה זאת של ארך אפים שלא יבלבל אותם רשעותם מלשוב להשם יתברך, ולא ירך לבבם ולא יהיה נחלש דעתם מריבוי העונות שלהם, בפרט אם התחילו כבר איזה פעמים ונפלו מזה וכו', אף על פי כן יבטחו בחסדו הגדול ויאריכו אפם ורוחם על כל מה שעובר עליהם ויתחזקו בכל פעם להתחיל מעתה מחדש. אולי יזכה מעתה לרחם על עצמו. לעזוב דרכו ומחשבותיו שמקודם ולא יהיה זקן וחלוש כח בעיני עצמו לעולם. כי עיקר התשובה הוא בבחינת התחדשות החיות בכל עת שצריך לחדש ימיו שעברו בחשך. בבחינת {{ממ|איכה|ה|}} השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. נמצא שהכל צריכין בחינת מדת ארך אפים הנ"ל. וזהו ארך אפים לצדיקים וארך אפים לרשעים כנ"ל. ושאר כל המדרגות של כל שאר בני אדם שבעולם כולם נכללים בהם כי כל קיום עבודתם וחיותם הוא על ידי מדה זאת של אריכת אפים הנ"ל כנ"ל: ===אות ט=== וכל זה מקבלים כח מבחינת הזקן דקדושה שהוא העור הנ"ל שהוא בחינת זקן שבזקנים סבא דסבין שזכה לזקנה דקדושה כזה עד שאמר שהוא זקן מאד ויניק מאד וכו' וכנ"ל. שממנו מקבלים כל הצדיקים כח להתחזק בעבודתם לחדש כחם ועבודתם בכל פעם. ועל ידי אלו הצדיקים הגדולים שמתחילין בכל פעם מחדש ואפילו כשמגיעים למדרגה הגבוה שבמדרגות אפילו למדרגת בני עליה הגדולים. אף על פי כן אינם מסתפקין עצמם בזה. רק הם אומרים מי יודע מה שיש עוד להשיג. ומתחילין בכל פעם מחדש. וכמו שמעתי מרבינו ז"ל הרבה בענין זה כמבואר במקום אחר. עד שבאים בכל פעם להשגות חדשות נפלאות ונוראות וכו' וכו'. על כן בכח הצדיקים כאלו בכל הזה יכולין להתחדש בכל פעם אלו הנופלים. כמו ששכיח עתה הרבה בחשך הגלות הזה שהתגברה הסטרא אחרא והבעל דבר מאד על כל הרוצה להתחיל לעסוק בעבודת ה'. ומפילים אותו בכל פעם כל אחד ואחד כפי מה שמפילים אותו ח"ו רחמנא ליצלן וצריכים לחזק אותם ולהחיותם בכל פעם בשבעה משיבי טעם שלא יתייאשו עצמן לעולם ויתחילו בכל פעם מחדש כנ"ל. וכל זה הכח מקבלין מצדיקים הנ"ל. כי כל מה שהחולה גדול ביותר צריך רופא גדול ביותר כמבואר במקום אחר (סימן ל') כי מחמת עוצם כחם והשגתם של אלו הצדיקים הנ"ל. שהתחילו בכל פעם מחדש והשיגו בכל פעם יותר ויותר גדולת חסדי ה'. איך הוא יתברך חושב מחשבות בכל עת לבל ידח ממנו נדח וכו'. על ידי זה יש להם כח להמשיך חיות והתחזקות חדש לכל הנופלים לחזקם ולעוררם בכל פעם שלא יפלו משום דבר לעולם. רק יאריכו אפם ורוחם על הכל ויאמינו בה' ובכח הצדיקים אמתיים כי לא אפסו חסדיו לעולם ויתחזקו להתחיל להתקרב להשם יתברך מחדש בכל פעם בכל מה שיכול וכו' וכנ"ל. כי בכח אלו הצדיקים שהתחילו בכל פעם מחדש שאפילו כשהגיעו למדריגה הגבוה שבמדרגות שנדמה שאין מעלה גדולה מזו ואשר באמת הוא מעלה ומדריגה נפלאה ונוראה מאד שכמה צדיקים גדולים ונפלאים לא זכו לזה והם אף על פי שהגיעו לזה ויותר ויותר וכו' וכו'. אף על פי כן לעולם לא היו מסתפקים בזה וחשבו מחשבות בכל פעם להתחיל מחדש אף על פי שלא היו יודעים עוד שום שם של מדרגה הגבוה יותר. אף על פי כן היו אומרים מי יודע מה שיש עוד וכו'. וכמו ששמעתי מרבינו ז"ל. שפעם אחת היה מצטער מאד לפני ואמר איך זוכין להיות יהודי וכו' והיה בעיני לפלא גדול מחמת שזה סמוך גילה נפלאות ונוראות וכו'. ענה ואמר מי יודע מה שיש עוד להשיג וכו'. כי הלא מעולם לא עלה על דעתי לבקש ולכסוף להגיע להשגה כזאת ולמדריגה כזו. על כן מי יודע גם עתה מה שיש עוד וכו'. וכן היה דרכו לעולם כל ימי חייו וכו'. ואי אפשר להאריך ולספר מזה כאן. נמצא שיש צדיקים גדולים כל כך שאפילו כשמגיעים למדריגה הגבוה שבמדריגות שנדמה שאין מדריגה גבוה מזו. אף על פי כן הם מתגעגעים ומבקשים ומחפשים ומתחילים מחדש לגמרי. כי מי יודע מה שיש עוד. אף על פי שהשגתם ומדריגתם של עתה באמת גבוה מאד. אף על פי כן הם אומרים הלא השם יתברך אין סוף. ומי יודע מה שיכולים בזה העולם להשיג עוד. על כן הם מתחילים בכל פעם מחדש עד שבאמת באים למדריגה גבוה עוד יותר. ואחר כך אומרים מי יודע מה שיש עוד ומתחילים עוד מחדש וכו' וכן לעולם. על כן בכח הצדיקים אלו יש תקוה לכל הנופלים. ואין שום יאוש בעולם כלל. כי אף על פי שנדמה לו שמירידה כזאת אי אפשר לו לעלות ח"ו אף על פי כן מי יודע גדולת חסדי ה'. כי יש חסד כזה אצלו יתברך שגם משם יכולין לעלות. וכן אפילו אם ח"ו נפל עוד כמה וכמה פעמים בלי שיעור. אף על פי כן כל תנועה שהוא רוצה לנש אות עצמו בכל פעם לעלות מנפילתו. וכל צ עקה וצעקה שצועק אפילו בשאול תחתיות גם כן אינו נאבד לעולם. וכמו שאמר רבינו ז"ל שאפילו קול צעקה משאול תחתיות אינו נאבד יהיה איך שיהיה אחר כך. כי השם יתברך ותורתו הוא אין סוף ואין תכלית. וכמו שאין עליה בעולם לפי גדולתו כי גבוה מעל גבוה וכו' וגבוהים עליהם וכו' וכנ"ל כמו כן אין ירידה בעולם כי בכל הירידות ח"ו יש ירידה גרוע יותר. ומאחר שיש ירידה גרוע מזו ח"ו צריך להתחזק לבלי ליפול יותר ח"ו. ועיקר התחזקות הוא בכח הצדיקים הנ"ל שלא עמדו לעולם ועלו בכל פעם יותר וכו' כנ"ל כי זכו להשיג שכמו שאין עליה לעולם כמו כן אין ירידה לעולם שלא יוכלו לעלות משם. כי באמת הכל אחד כי כל מה שהצדיק עולה למדריגה גבוה יותר הוא משיג יותר חסדי ה' שזהו עיקר גדולת השם יתברך. כי מדה של חסד נקרא גדולה כידוע. כמו שכתוב לך ה' הגדולה שהוא חסד כידוע. נמצא שמדת חסד נקרא גדולה. על כן כל מה שמשיגים מיותר גדולת השם יתברך משיגים יותר חסדיו יתברך כי חסדיו יתברך זהו עיקר גדולתו כנ"ל ועל כן אלו הצדיקים שאינם עומדים לעולם ועולין בכל פעם יותר ויותר. ומשיגים בכל פעם ביותר גדולתו יתברך היינו גודל חסדיו. על ידי זה זוכין להשיג שאין שום ירידה ונפילה בעולם ואין שום יאוש בעולם כלל. כי משיגים בכל פעם חסדים כאלו. שהם עיקר גדולת הבורא שעל ידי זה הכל יכולין לעלות. וזה שאמר רזינו ז"ל בהתורה מישרא דסכינא (בסימן ל') שצריכים דייקא צדיק הגדול במעלה מאד מאד. כי כל מה שהחולה גדול ביותר. הוא צריך רופא גדול ודאקטיר גדול ביותר. היינו כנ"ל. כי כל מה שהצדיק גדול ביותר הוא יכול להגביה ביותר אפילו הנופלים מאד עד שבכח הצדיקים הנ"ל אין שום נפילה וירידה שלא יוכלו לעלות משם בכחם אם יזכה להאמין ולהתקרב אליהם וכנ"ל. וכל זה הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל בחינת ארך אפים לצדיקים וארך אפים לרשעים. שאלו הגדולים במעלה בחינת צדיקים צריכים להאריך רוחם שלא תקצר רוחם ולא תופסק תוספת רוחם וחיותם. מחמת גודל עליתם ומדריגתם הגבוה שזכו כי אף על פי כן צריכים להאריך רוחם עוד. ולהסתכל להגיע למדריגה גבוה עוד יותר ויותר ולהתחיל מחדש וכו' כנ"ל. ואלו הקטנים במעלה ואפילו הרשעים הנופלים לרשעת גמור ח"ו. אף על פי כן כל זמן שהנשמה בקרבו. כל זמן שיכול לזוז עוד באבר אחד צריך להאריך אפו ורוחו לצפות לישועה תמיד ולהתגבר להתחיל בכל פעם מחדש בכל מה שיוכל יהיה איך שיהיה כי אין שום תנועה של קדושה ולא שום אנחה וצעקה וכיסופין דקדושה וכו' נאבד כלל לעולם. כי לא יזנח לעולם ה'. ===אות י=== וכל זה הוא בחינת תפילין שהם בחינת אריכת אפים הנ"ל שהוא בחינת המוחין והחיים חדשים שממשיכין על ידי מצות תפילין מהזקנים שבקדושה שמקבלים מהזקן העליון שהוא העור הנ"ל: ===אות יא=== וזהו בחינת מעברתא של תפילין ששם עוברים הרצועות שהוא בחינת מעבר יב"ק כמובא בכוונות כי הרצועות הם בחינת המשכת המוחין של התפילין שהוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת י"ג תקוני דיקנא בחינת ארך אפים הנ"ל ועל כן רצועה בגימטריא ש"ע בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים כמובא. היינו כי הרצועות הם אריכות זה בחינת ארך אפים שממשיכין על עצמן בחינת אריכת הרוח. שהוא בחינת ארך אפים שהוא אור הפנים שממשיכין על ידי הרצועות ועל ידי זה נמתק ונתבטל בחינת רצועה בישא שהוא רצועה לאלקאה חייביא שמשם כל היסורים והדינים ח"ו. ועל ידי בחינת ארך אפים שממשיכין על ידי אריכת הרצועות הנמשכין מאור הפנים שהם התפילין מוחין. על ידי זה עוברים על כל היסורים וממתיקין אותם. ואין להם כח לבטל ולמנוע מעבודת הבורא יתברך כי זוכין לבחינת אריכת אפים הנ"ל. דהיינו להאריך רוחו על כל דבר ולא תקצר רוחו משום יסורים ומניעות שבעולם כלל. רק הוא עושה את שלו ועוסק בתורה ועבודה וכו' כנ"ל. עד שזוכה לעבור עליהם ולבטלם כי על ידי בחינת אריכת אפים שאינו מסתכל עליהם כלל. על ידי זה נתבטלים ממילא. כי כל היסורים והמניעות אינם באים כי אם בשביל נסיון וכשהוא חזק בדעתו ומאריך רוחו ואינו מסתכל עליהם כלל. על ידי זה נתבטלים ממילא לפניו. ועל כן אריכת הרצועה שהוא בחינת המשכת אור הפנים בחינת אריכת אפים הנ"ל על ידי זה נתבטל חינת רצועה בישא שמשם כל היסורים כי הכל נמתק ונתבטל על ידי בחינת אריכת אפים הנ"ל שהוא בחינת המתקת הדינים בחינת כבישת כעס ודין כנ"ל. וזה בחינת מעברת של תפילין ששם עוברים הרצועות שהוא בחינת מעבר יב"ק כנ"ל כי יב"ק הוא בגימטריא הוי' אלקים כמובא. זה בחינת ב' אהלל דבר באלהים אהלל דבר שהוא בבחינה הנ"ל שצריכין להכיר אותו יתברך ולההתקרב אליו תמיד בין בטובו בין בעקו ח"ו. בין בעליה בין בירידה. שזה בחינת בה' אהלל וכו' באלהים אהלל וכו' כמובא בהתורה מי האיש החפץ חיים וכו' (בסימן ל"ג). וזהו בעצמו בחינת בק"י בהלכה המבוא בהתורה קרא את יהושע (בסימן ו') עיין שם שכתב שם שכל מי שרוצה לעשות תשובה צריך להיות בקי בהלכה בקי ברצוא בקי בשוב בקי בעייל בקי בנפיק בחינת אם אסק שמים אתה ואציעה שאול הנך וכו' עיין שם היינו שצריכים לר אות להתקרב להשם יתברך תמיד בכל מקום שהוא. בין בעליה בין בירידה. ואפילו אם הוא בשאול תחתיות גם משם יכול להתקרב אליו יתברך בבחינת ואציעה שאול הנך. וכל זה הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל. להאריך רוחו תמיד כל ימי חייו יהיה איך שיהיה לא יפול משום דבר שבעולם ויתחיל תמיד להתקרב אליו כנ"ל וכן לא ייעף ולא יגע לעולם. אפילו אם זכה לעליה גדולה למדריגה גבוה. אף על פי כן ידע שגם בשמים נמצא השם יתברך בבחינת אם אסק שמים שם אתה. שאף על פי שנדמה לו שעלה לשמים. עדיין הוא צריך לבקש את השם יתברך ולהתחיל מחדש. כי גם בשמים נמצא השם יתברך כמו שאמר רבינו בהתורה כי תצא למלחמה (בלקוטי תנינא סימן פ"ב) וכו' שכל זה הוא בחינת אריכת אפים הנ"ל שזוכין על ידי מצות תפילין כנ"ל. וזהו בחינת מעברתא בחינת מעבר יב"קכי יב"ק הוא אותיות בק"י בחינת בקי ברצוא בקי בשוב וכו'. כמו שאמר שם רבינו ז"ל בעצמו שבחינת בקי הנ"ל. הוא בחינת יב"ק עיין שם בסוף. וגם יבק בגימטריא הוי' אלהים בחינת בה' אהלל באלהים אהלל וכו' כנ"ל היינו בין במדת הרחמים ובין במדת הדין. בין בטובו בין בעקו. בין בעליה בין בירידה. תמיד צריכין לעבוד את השם יתברך ולהאריך רוחו לבל יפול ולא ייגע ולא יתבטל מתשוקתו להשם יתברך משום דבר שבעולם וכל זה זוכין על ידי התפילין שהוא בחינת אריכת אפים הנ"ל שמאריך רוחו על הכל וכו' כנ"ל. שזהו בחינת הרצועות ארוכות העוברים במעברתא שעל ידי זה עוברים על הכל על כל היסורים והמניעות והבלבולים הנמשכין מרצועה בישא כנ"ל ונתבטל הכל כנגדו על ידי בחינת אריכת אפים הנ"ל. וזהו בחינת {{ממ|שמות|לד|}} ויעבור ה' על פניו שזהו בחינת מעברתא כי אז כשעבר ה' על פניו. אז גילה לו השם יתברך י"ג מדות של רחמים שהם תליסר ת"ד. ושם נאמר וימהר משה וכו' שראה ארך אפים שזהו בחינת תפילין כנ"ל. שעל ידי זה עוברין על הכל וזוכין להתקרב עליו יתברך. וזהו בחינת מעברתא בחינת ויעבור כנ"ל. כי אז כשעבר ה' על פניו וגילה לו י"ג מדות של רחמים שהם תליסר ת"ד. אז גילה לו בחינת אור התפילין. כמו שכתוב שם בפרשה זאת. אני אעביר כל טובי וכו' וראית את אחורי ודרשו רז"ל {{ממ|ברכות|ז|א}} זה קשר של תפילין כי עיקר התפילין נמשכין משם מבחינת ת"ד שהם י"ג מדות הנ"ל שהוא בחינת ארך אפים הנ"ל כנ"ל: ===אות יב=== ועיקר אריכת אפים זוכין על ידי ארץ ישראל שהוא בחינת אמונה. כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל על פסוק וימהר משה וכו' עיין שם (בסימן קנ"ה) וזהו בחינת תפילין כי פרשיות שבתפילין מדברים, מארץ ישראל ואמונה, כי עיקר שתי פרשיות הראשונות הוא מענין יציאת מצרים וביאת ארץ ישראל כמו שכתוב שם {{ממ|שמות|יג}} זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים וכו' והיה כי יביאך ה' אל ארץ וכו'. וכן פרשה שניה מתחלת (שם) והיה כי יביאך וכו'. כי עיקר התפילין הם בחינת אריכת אפים שזוכין על ידי ארץ ישראל כנ"ל. שהוא היפך מצרים שהיא מלאה גילולים ועבודה זרה שהוא היפך אמונה ועל כן כשהיו במצרים נאמר בהם {{שם|שמות|ו|}} ולא שמעו אל משה מקוצר רוח שלא יכלו להתקרב להצדיק שהוא בחינת משה ולשמוע אליו מחמת קוצר רוח שהוא היפך אריכת אפים הנ"ל שעל ידי זה עיקר ההתקרבות להשם יתברך ולצדיקים אמתיים כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל וכנ"ל כי עיקר אריכת אפים זוכים על ידי אמונה שהיא בחינת ארץ ישראל כנ"ל. שזהו בחינת תפילין כנ"ל. ועל כן ב' פרשיות שניות מדברים מאמונה שהוא שמע ישראל שהוא אמונת היחוד. ופרשת והיה אם שמוע שמדברת גם כן מקבלת עול מצות וביטול העבודה זרה שהוא בחינת חרון אף היפך אריכת אפים כמו שכתוב שם {{ממ|דברים|יא}} השמרו לכם וכו' וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וחרה אף. נמצא שכל הד' פרשיות של תפילין מדברים מיציאת מצרים שהוא בחינת עבודה זרה בחינת חרון אף קוצר רוח לזכות לצאת משם ולבא לארץ ישראל שהוא בחינת אמונה בחינת אריכת אפים. כי זה עיקר בחינת התפילין כנ"ל. ועל כן סיום פרשה אחרונה שבתפילין הוא (שם) למען ירבו ימיכם וימי בניכם. היינו אריכת ימים שהוא בחינת חיים ארוכים שזוכין על ידי התפילין שהם בחינת ארך אפים אריכת הרוח שמשם אריכת ימים, כי עיקר החיים על ידי רוח הנשימה על ידי בחינת אריכת רוח בחינת ארך אפים. וכמבואר לעיל שארך אפים הוא בחינת זקן דקדושה בחינת חיים ארוכים כנ"ל. ועל כן אמרו רז"ל {{ממ|פסחים|קיג|א}} הרתחן חייו אינם חיים. כי הרתחן שהוא בחינת קוצר רוח היפך אריכת אפים על כן חייו אינם חיים, כי עיקר החיים מבחינת אריכת הרוח שהוא בחינת ארך אפים כנ"ל: ===אות יג=== ועל כן צריכין לקשור התפילין ביד שמאל שהוא בחינת יד כהה כמו שאמרו רז"ל. כי זה עיקר התפילין שהם בחינת ארך אפים להמתיק ולבטל בחינת יד כהה שמשם כל היסורים והמניעות ח"ו שצריך להאריך רוחו בבחינת אריכת אפים הנ"ל ולעבור על הכל כנ"ל שלא יהיה לו קוצר רוח ח"ו. שהוא בחינת רוח נכאה מי ישאנה {{ממ|משלי|יח}} רק יאריך רוחו על הכל שזהו בחינת תפילין בחינת אריכת אפים על ידי זה נמתק בחינת יד כהה כנ"ל: ===אות יד=== וזהו {{ממ|בראשית|יב}} ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ וכו' היינו לארץ ישראל שנסמך לפסוק וימת תרח בחרן. כי רש"י פירש שם עד כאן חרון אף של מקום. ועל כן נסמך לזה מה שצוהו השם יתברך לאברהם שילך לארץ ישראל. כי על ידי זה ימתיקויבטל החרון אף כי על ידי ארץ ישראל זוכין לבחינת ארך אפים. שהוא היפך החרון אף כנ"ל. כי אברהם ראש למאמינים ועל כן הוא היה הראשון שנתגלה לו קדושת ארץ ישראל כמובא בזוהר הקדוש תקיל בתיקלא עד דאתגלי' ליה. כי ארץ ישראל היא בחינת אמונה בחינת אריכת אפים כנ"ל: ===אות טו=== וזהו בחינת {{ממ|שמות|יג}} קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל שהוא התחלת פרשה ראשונה שבתפילין. כי עיקר התפילין נמשכין מבחינת קדושת בכורים שהוא הולדה הראשונה שהוא בחינת יציאת מצרים שהוא בחינת הולדה כידוע שמחמת זה צריכין לקדש הולדה הראשונה שהוא הבכור. כמו שכתוב שם ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו וכו'. על כן אנו זובח וכו' וכל זה כדי להמשיך על עצמו קדושת הולדת המוחין שהוא עיקר ההולדה. דהיינו שיזכה לחדש חיותו ומוחו בכל עת כאלו היום נולד כנ"ל שזהו עיקר בחינת חיים ארוכים שהם בחינת תפילין כנ"ל. ועל כן צריכין ליתן הבכור לכהן או לפדותו ממנו כי הכהן הוא בחינת זקן דקדושה בבחינת {{ממ|תהלים|קלג}} כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן וכו' בחינת תמניא תקוני דיקנא דכהנא רבא כידוע. וזהו שאמרו רז"ל {{ממ|שבת|קנא|א}} ושמן על ראשך אל יחסר אלו תפילין שבראש. כי עיקר התפילין נמשכין מבחינת כשמן הטוב על הראש וכו' זקן אהרן וכו' כנ"ל. ועל כן על ידי שנותנים הבכור שהוא הולדה הראשונה לכהן. על ידי זה ממשיכין קדושת הולדת המוחין והחיות שיזכר להתחדש בכל עת כאלו היום נולד שזהו עיקר בחינת תפילין שהם בחינת המוחין וחיים ארוכים שמקבלים מהזקן דקדושה הנ"ל. שאמר שהוא זקן מאד ועדיין לא התחילן לחיות כלל כאלו נולד היום. כי צריך להתחיל בכל פעם מחדש כנ"ל, וזה בחינת משיח שנאמר בו {{ממ|תהלים|ב}} אני היום ילדתיך. כי משיח יזכה לבחינה זאת בשלימות שהוא בחינת חיים ארוכים הנ"ל שבכל עת יתחיל לחיות מחדש כאלו נולד היום בחינת אני היום ילדתיך. כי משיח ישיג בחינת למעלה מהזמן כמבואר בדברי רבינו ז"ל על פסוק זה אני היום ילדתיך עיין שם. כי בחינה זאת שהתפאר העור הנ"ל שהוא זקן ויניק וכו' וכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'. כל זה היא בחינת למעלה מהזמן שזהו בחינת חיים ארוכים שיזכה משיח בחינת {{ממ|תהלים|כא}} חיים שאל ממך נתת לו שהוא בחינת דוד מלך ישראל חי וקים. כי דוד הוא משיח. וזהו בחינת תפילין שם שורש נשמת משיח כמובא ששורש מלכות משיח הוא בבחינת קשר שלתפילין וכמו שאמר רבינו ז"ל (סימן נ"ד) שזהו בחינת {{ממ|שמואל א|כה|}} והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים הנאמר בדוד שהוא משיח. צרור החיים זה בחינתקשר של תפילין שהם בחינת חיים כנ"ל בחינת חיים ארוכים הנ"ל כנ"ל: ===אות טז=== וזהו בחינת רצועה של ראש שיורדת מהקשר עד הטבור. כי קדושת התפילין הוא מבחינת הזקנים שזכו לקדש מוחם כל כך עד שזכרו מה שנעשה עמם מתחלת ההולדה בעת שחתכו את הטבור כנ"ל. כי עיקר גמר ההולדה. שהוא בחינת תפילין בחינת קדש לי כל בכור פטר כל רחם וכו' הוא חתיכת הטבור ועל כן נאמר ביציאת מצרים (ביחזקאל ט"ז) ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך וכו'. היינו שקודם שיצאו היו דומים לולד אשר במעי אמו. ולא כרת טבורו וכו' עיין שם (קפיטיל ט"ז) כי עיקר התפילין הוא בחינת יציאת מצרים בחינת הולדה שהוא בחינת חתיכת הטבור כנ"ל. כי אף על פי ששאר הזקנים זכרו עוד יותר ויותר כנ"ל. אף על פי כן אי אפשר לגלות עלינו הקדושה בחוץ. כי אם קדושת מוח הזקן שזכר תחלת ההולדה שהוא חתיכת הטבור שהוא עיקר בחינת התפילין שמדברים מההולדה. בחינת קדש לי כל בכור וכו' כנ"ל. והלואי שנזכה לקבל קדושתו אבל קדושת שאר המוחין של שאר הזקנים אינם מתגלין לחוץ כלל. רק כל אורם נעלמים רק בהפרשיות שגונזים בפנים בתוך הבתים. ומשם מקבלים קדושתם בדרך העלמה והסתר כי קדושת הזכרון שלהם מאד נעלה מאתנו כמובן למשכיל: ===אות יז=== ורצועה אחת נמשכת עד הלב. כי הרצועה הוא בחינת האור שממשיכין מבחינת אריכת אפים הנ"ל. ועל כן צריכין להמשיכה עד הלב להכניס בחינת אריכת אפים שהוא כבישת כעס בתוך הלב שלא יקפיד כלל אפילו בלבו. שזה עיקר בחינת אריכת אפים כמו שאמר רבינו ז"ל על עצמו שזכה לבחינה זאת בארץ ישראל שיהיה לו אריכת אפים כזה שלא יהיה בלבו שום צד כעס וקפידא אפילו על השונא הגדול שלו שעושה לו כל היסורים. אף על פי כן אין לו בלבו עליו שום שנאה וקפידא. וזה עיקר בחינת אריכת אפים. ועל כן צריכין להמשיך הרצועה עד הלב להכניס בחינת אריכת אפים בלב כנ"ל. דהיינו שלא יקפיד ולא יכפת ליה שום דבר אפילו בלבו כנ"ל: ===אות יח=== וזה בחינת מה שמשבח השם יתברך את כנסת ישראל (שיר השירים ז') שררך אגן הסהר אל יחסר המזג ודרשו רז"ל (סנהדרין לז) על השבעים סנהדרין שהיו יושבין בעיגול כלבנה וכו'. שררך זה בחינת רצועה של תפילין שיורדת מהקשר של ראש עד הטבור שנמשכת מבחינת מלכות דוד משיח שהוא חי וקים שהוא בחינת קשר של ראש כנ"ל. שמשם נמשכת הרצועה עד הטבור שהוא בחינת שררך אגן הסהר בחינת שבעים סנהדרין שהם כנגד שבעים פנים לתורה שדוד יושב בראשם כמו שדרשו רז"ל (מובא בפירוש רש"י) על פסוק יושב בשבת תחכמוני ראש וכו' (שמואל ב' קפיטיל כ"ג) כי כל השבעים סנהדרין שהם בחינת שבעים פנים לתורה כולם מקבלים מדוד משיח. שכל חיותו מבחינת הזקנים הנ"ל שהם בחינת תיקוני דיקנא קדישא. בחינת הדרת פנים בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שכל השבעים פנים של תורה נמשכין מהם כמבואר בהתורה פתח ר' שמעון (סימן ס') עיין שם. שעל ידי זה נתעוררין מהשינה שהוא הסתלקות המוחין. ועל ידי בחינת הזקנים הנ"ל. בחינת סיפורי מעשיות הנ"ל. על ידי זה נמשכין כל השבעים פנים של תורה ונתעוררין מהשינה. שזהו בחינת השבעים שנים שחי דוד המלך עליו השלום. ועל כן היה ממעט בשינה מאד כמו שאמרו רז"ל (סוכה כ"ו) שמעולם לא ישן דוד שיתין נשמי. כי היכי דלא ליטעום טעמא דמותא. כי השינה היא אחד מששים במיתה שנמשכה על ידי חטא אדם הראשון. על ידי שאכל מעץ הדעת טוב ורע ופגם בעץ החיים שהוא בחינת אור התפילין כמובא כי תפילין הם בחינת חיים בחינת עץ החיים שנאמר בו (בראשית ג') ואכל וחי לעולם. ועל ידי שפגם בזה נגזר עליו מיתה לדורות. ובאמת אחר החטא. המיתה והשינה הם טובה גדולה. כי אם לא חטא אדם היה זוכה לחיים אמתיים שהוא חיים נצחיים חיים ארוכים בעודו בגוף דהיינו שבעודו בגוף היה יכול להיות נכלל באין סוף לעולם ברצוא ושוב ולחיות חיים ארוכים. דהיינו לחדש חיותו לעולם בבחינת התחדשות החיות של הזקן העליון שהוא העור הנ"ל. שחי חיים ארוכים שהוא זקן תמיד ויניק תמיד וכו' כנ"ל. אבל אחר שחטא ואכל מעץ הדעת טוב ורע ונטרד מגן עדן ונתאחז בגופו זוהמת הנחש בחינת משכא דחויא. על כן אי אפשר לו לחיות בגופו חיים ארוכים לעולם. ואי אפשר לזכות לחיים נצחיים כי אם על ידי המיתה שהיא טובה גדולה כמו שכתוב (שם א') והנה טוב מאד זה המות. (בראשית רבא פ"ט) כי על ידי המיתה שהיא שינה יתחדש מוחו. ואז יזדכך ויתחדש גופו וחיותו. ואז יקום בתחיה בגוף זך וצח שנזדכך ונתברר לגמרי מזוהמת הנחש. ואז יזכה לקבל מוחין חדשים בבחינת תפילין עץ החיים. שהם בחינת חיים ארוכים שיזכה אז. דהיינו שיזכה אז לחיות לעולם חיים כאלו. שבכל עת יתוספו לו חיים ומוחין. עד שכל מה שיזקין יותר יזכה להתחיל לחיות מחדש יותר. שזהו בחינת החיים של הזקן העור הנ"ל שזה עיקר בחינת חיים נצחיים שיזכו מי שיזכו לעתיד לבא. כי תענוג תמידי אינו תענוג ואינו נקרא חיים באמת. כי אם כשזוכין לחיות חיות חדש בכל עת וזה עיקר בחינת חיים ארוכים חיים נצחיים שיזכו הצדיקים לעתיד אחר תחית המתים היינו בחינת הנ"ל. שיזכו לחדש חיותם בכל עת שזהו בחינת תפילין כנ"ל: ===אות יט=== וגם עכשיו בעולם הזה שזוכין הצדיקים עובדי ה' באמת להמשיך עליהם חיים נצחיים הנ"ל על ידי תורה ותפלה ומעשים טובים. אף על פי שכל מגמתם לחיות תמיד חיים ארוכים הנ"ל. לחדש חיותם בתוספת קדושה. במוחין חדשים וחיות חדש בכל עת כנ"ל, אף על פי כן הוא מן הנמנע ובלתי אפשר לחיות בעולם הזה חיים ארוכים הנל בלי הפסק כי בהכרח שיתייגע המוח, ועל כן מוכרחים לישן. והשינה היא טובה גדולה. כי על ידי שמסלקין את מוחם לגמרי בעת ההכרח וישנים מעט. על ידי זה נותנים נייחא להמוחין. ועל ידי זה חוזרים ונתחדשים בבקר, וזוכה לקבל בבקר מוחין חדשים. להתחיל לחיות מחדש. שזהו בחינת תפילין שזוכין בבקר אחר השינה דייקא כמובא בכוונות שעל ידי השינה של לילה ועל ידי התעוררות השינה בחצות לילה שעוסקים בתורה על ידי זה יוצאים בבקר אורות התפילין. שהם הרשימו של המוחין של אתמול. שנתחדשו בלילה בעת השינה ועל ידי זה מקבלין אחר כך בעת התפלה מוחין גמורים חדשים לגמרי. שהוא עיקר החיים בחינת חיים ארוכים. ועיין בכוונות והבן מאד. כי כל כוונות התפילין כלולים בדברינו בדרך נפלא. באופן שיזכה כל אחד לקבל מהם התעוררות חדשה. ותשוקה נפלאה ועצות גדולות אמתיות ונכונות בכל עת לעבודת הבורא יתברך. לכל אדם ואדם לפי מדריגתו ולפי מקומו ושעתו. באופן שאפילו הפחות שבפחותים יוכל להזכיר את עצמו בהשם יתברך בכל עת בכל מקום שהוא יהיה איך שיהיה. וכבר הארכנו קצת בזה לעיל. אבל תן לחכם ויחכם עוד. כי אי אפשר לבאר הכל בכתב. והמשכיל החפץ באמת לרחם על עצמו ולבלי להטעות את עצמו. יוכל לקבל מדברינו כל טוב אמתי ונצחי. ונחזור לדברינו. כי עתה אי אפשר לזכות לחיים ארוכים הנ"ל. לחדש מוחו וחיותו בכל עת כי אם על ידי השינה. אבל הצדיקים ממעטים בשינה מאד כל אחד כפי ההכרח לבד. להתחדשות המוחין כנ"ל. ועל כן (סוכה כ"ו) דוד לא נם מעולם שיתין נשמי כנ"ל. כי הוא חי חיים ארוכים הנ"ל. חיים חדשים בכל עת ושעה. ואינו יכול לישן. כי אם מעט דמעט המוכרח בשביל חיים ארוכים כנ"ל. ועל כן נמשלה מלכות דוד ללבנה שהיא מתחדשת בכל עת שמרמז על כנסת ישראל בחינת מלכות דוד שכלול מהם. שצריכין להתחדש בעבודתם בכל עת כדי שיזכו להתחדש לעתיד. ולחיות חיים ארוכים הנ"ל. כמו שאנו אומרים וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה. ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. ואז אומרים דוד מלך ישראל חי וקים. כי זה עיקר החיות כשמתחדשים בכל עת כנ"ל. ועל כן ישראל מונין ללבנה שממנה החדשים (חולין ס'). רמז שאנו צריכין להתחדש בכל עת לחיות בכל יום ובכל עת חיות חדש בעבודת הבורא יתברך. כי אין אנו נזקנים לעולם ח"ו. אפילו אם נחיה אלף שנים. (תהלים צ') כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול וכו'. כי כל ימינו נמנים לעולם לחדשים. נמצא שכל ימינו נקראים חדש. כי אנו מברכין ומקדשין החדש בכל ראש חדש ונקרא על שם זה ראש חדש על שם החידוש שאנו מחדשין ימינו בכל עת. בבחינת חידוש הלבנה כנ"ל. בחינת מחדש חדשים מחדש דייקא כנ"ל. וכן כל הימים שבחודש נמנין לחודש. כי זה היום הוא ב' בחודש וזה היום ג' בחודש. וכן להלן עד שנשלם החודש, ואחר כך מתחיל חודש שני. וכן לעולם. נמצא שכל ימינו נמנים לחודש דייקא. כי כל ימיהם של ישראל עם קדוש שקיבלו את התורה שהיא בחינת חיים נצחיים כמו שכתוב (דברים ל') כי הוא חייך וכו'. כל ימיהם הוא בבחינת חדש דייקא, בחינת חיות חדש בכל עת שזה עיקר בחינת חיים ארוכים ונצחיים כנ"ל: ===אות כ=== וכל זה זוכין על ידי התפילין שהם בחינת הנ"ל. ועל כן שם נקשר בחינת מלכות דוד בקשר של תפילין כנ"ל. ועל כן יורד משם רצועה קדושה עד הטבור שהוא בחינת תחלת חיות והולדת האדם כשיוצא לאויר העולם. שהתחלת פרידתו ממעי אמו להתחיל לחיות בעצמו בעולם. הוא בעת כריתת הטבור. שאז נפרד ממעי אמו ומתחיל לחיות חיים חדשים שמתחיל עתה לקבל בעצמו. ועיקר הארת התפילין שנמשך עלינו על ידי הרצועות נמשך על ידי מוח הזקן שזוכר כל זה. שממנו מקבלין כח לחדש חיותו בכל עת כאלו היום נולד ונחתך טבורו שאז התחלת חיותו כנ"ל. ומשם נמשך בחינת חיות האדם שכלולים בשבעים שנים שהם ימי חיי האדם כמו שכתוב (תהלים צ') ימי שנותינו בהם שבעים שנה שהם בחינת שנותיו של דוד המלך עליו השלום שחי שבעים שנים שהם כנגד שבעים פנים לתורה כמבואר בהתורה פתח ר' שמעון (סימן ס') עיין שם כי כל השבעים פנים שהם החיות השבעים שנים נמשך מהזקנים הנ"ל. שהם בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שנמשך הארתם עלינו על ידי הזקן הקטן שבכולם. שממשיך התחדשות החיות על ידי בחינת המוח הגדול מאד שזוכר גם חתיכת הטבור כנ"ל. כי מוח שאר הזקנים שגבוהים עוד יותר. אי אפשר להתגלות בחוץ כנ"ל. וזהו שררך אגן הסהר שהיא הלבנה המתחדשת בכל עת שזהו בעצמו בחינת השבעים סנהדרין שדרשו רז"ל בפסוק זה כנ"ל. כי השבעים סנהדרין הם בחינת השבעים פנים שבעים שנים שמקבלין על ידי התפילין על ידי הזקנים הנ"ל. על ידי הרצועה שיורדת עד הטבור שעל ידי זה זוכין לחדש חיותו בכל עת שזכהו עיקר החיות של כל השבעים שנים. כי אם אינו מחדש חיותו בכל עת. אינו חי שבעים שנים. כי עיקר החיות הוא עבודת הבורא יתברך. כי הוא חייך. וכשאינו מוסיף קדושה ודעת בכל יום הוא קצר ימים. ומי יודע אם יעלו כל שבעים שנותיו ליום אחר. ועל כן הרשעים גמורים שאינם מקיימין את התורה לגמרי נקראים בחייהם מתים. כי בוודאי הם מתים ממש. מאחר שאינם מקיימין את התורה שהיא עיקר החיים באמת כמו שכתוב כי הוא חייך. ואפילו מי שעובד את ה' קצת אינו נמנה בימי חייו כי אם כפי מעט העבודה ומעשים טובים שזכה לעשות בחייו. ועל כן יכול להיות שכל חיותו לא יעלה כי אם יום אחד כנ"ל אבל עיקר החיים באמת הוא בחינת חיים של דוד המלך עליו השלום שהוא זכה לחיות שבעים שנים שלימים באמת. כי זכה לחיים הנ"ל. שהם בחינת חיים ארוכים הנ"ל. שממשיכין על ידי התפילין וכו' כנ"ל. שהוא בחינת חיים חדשים בכל עת. וזהו שאומרים בקידוש הלבנה לענין התחדשות החיות שהוא עיקר בחינת חידוש הלבנה שהיא בחינת כנסת ישראל ומלכות דוד כנ"ל. אומרים אז וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה וכו' עטרת תפארת דייקא זה בחינת תפילין שנקראים עטרת תפארת כידוע. וכמובא לענין ברכת עוטר ישראל בתפארה. שמרמז על התפילין. כי הם בחינת עטרת תפארת שעל ידי זה עיקר התחדשות החיות כנ"ל. שהוא בחינת חידוש הלבנה כנ"ל. וזהו בחינת קדושת הבכור שהוא התחלת פרשה ראשונה שבתפילין, בחינת קדש לי כל בכור וכו' כנ"ל. שצריכין לפדותו מן הכהן. בשביל להמשיך על ידי זה בחינת התחדשות החיות והמוחין כנ"ל. וזהו שעיקר פדיון בכור הוא מבן חדש. כמו שכתוב (במדבר י"ח) ופדויו מן חדש תפדה. מן חדש דייקא. כי עיקר הפדיון הוא בשביל התחדשות החיות. שהוא בחינת חדש בחינת מחדש חדשים כנ"ל: ===אות כא=== כי דוד לא היה לו חיות כלל. כי היה ראוי להיות נפל. רק אדם הראשון נתן לו משנותיו שבעים שנה כמו שאמרו רז"ל. כי חיות של אדם הראשון נמשך מבחינת אריך אנפין שהוא בחינת אריכת אפים בחינת ספורי מעשיות הנ"ל של שנים קדמוניות וכו'. וכמובא בכתבים שחיות דורות הראשונים היה משם מבחינת א"א. ועל כן היו חיים הרבה מאד. וכל המעשיות שהתורה מספרת מדורות הראשונים כולם הם בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחינת הדרת פנים שכל השבעים פנים של תורה מקבלין מהם. ועל כן התחילה התורה מאלו המעשיות הקדושים קודם שמבארת מצות התורה. כי כל מצות התורה שכלולים בבחינת שבעים פנים לתורה צריכין לקבכל מבחינת הדרת פנים בחינת שופריה דאדם. בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות ועיקר החיות דקדושה שממשיכין משם. הוא לחדש חיותו בכל עת. להתחיל בכל פעם לחיות מחדש שזהו בחינת (תהלים ב') אני היום ילדתיך הנאמר בדוד משיח. היינו שדוש זכה שנתהפך לו לטובה מהיפך אל היפך. כי כמו שמתחלה לא היה לו חיות כלל והיה ראוי להיות נפל ממש. נתהפך הדבר וזרכה לחיות שבעים שנים משנותיו של אדם הראשון וזכה לחיות כל השבעים שנים בבחינת חיות חדש בכל עת כאלו עדיין לא חי כלל רק היום נולד. והוא בכל עת כמו נפל הנולד עכשיו. שאין לו שום חיות וצריך לקבל בחסדי השם יתברך חיות חדש. וכן בכל עת ורגע. וכן חי כל שבעים שנותיו שזה עיקר החיים כנ"ל. עד שזכה על ידי עבודתו ויגיעתו בבחינה זו שטרח ויגע כל ימיו לבלי לישן את ימיו רק להוסיף קדושה ודעת בכל עת לחדש חיותו בכל שעה. עד שזכה על ידי זה לחייות חיים ארוכים ונצחיים לעולם ועד בבחינת דוד מלך ישראל חי וקים כנ"ל. וזה בחינת תפילין כנ"ל. כי תפילין לשון (שמות ל"ג) ונפלינו אני ועמך הנאמר בעת שגילה לו השם יתברך י"ג מדות של רחמים שהם בחינת אור התפילין. שהוא בחינת וראית את אחורי הנאמר שם שהוא קשר של תפילין (ברכות ז') ששם שורש נשמת דוד משיח כנ"ל. שהיה ראוי להיות נפל כנ"ל. ועכשיו זכה שנתהפך הדבר וחי חיים חדשים בכל עת כאלו היום נולד שזה בחינת תפילין. בחינת ונפלינו אני ועמך, כי נתהפך הדבר כנ"ל. ונעשה מבחינת נפל בחינת ונפלינו. שהוא בחינת תפילין שהוא בחינת חיים ארוכים הנ"ל של דוד כנ"ל. ועל כן נקרא משיח בר נפלי. כי משיח יזכה לחיים הנ"ל. שהוא בחינת אני היום ילדתיך הנאמר במשיח וכנ"ל: ===אות כב=== וזהו (תהלים קמה) סומך ה' לכל הנופלים וכו'. שהם הנופלים מעבודת ה' והשם יתברך סומכם ומעוררם משינתם על ידי צדיקי הדור הנ"ל. שהם בחינת דוד משיח שזכה להפוך מבחינת נפל לבחינת חיים ארוכים להתחיל לחיות בכל פעם מחדש שזהו בחינת תפילין בחינת ונפלינו כנ"ל. ועל ידי זה הם מחיין ומקימין כל הנופלים שלא יפלו בדעתן ולא יתייאשו מגאולת נפשם כנ"ל. עד שזוכין לשוב אל ה' ואז הנפילה והירידה תכלית העליה. כי עיקר הנפילה הוא דייקא מחמת זה כדי שיתחילו לחיות מחדש כמבואר במקום אחר. דהיינו שיחזור ויתחיל ויחדש חיותו ומוחו שזהו בחינת תפילין בחינת ונפלינו וכו' כנ"ל. נמצא שסמיכת הנופלים מעבודת ה' לבל יתייאשו. רק יתגברו להתחיל בכל פעם מחדש זהו בעצמו בחינת דוד משיח שזכה שנתהפך לו מבחינת נפל לבחינת חיים ארוכים שיזכה להתחיל לחיות בכל פעם מחדש כנ"ל. כי כן גם אצלם הנפילה והירידה הוא תכלית העליה. כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר בלקוטי א' (סימן רס"א) שמה שהאדם נופל מעבודתו הוא מן השמים כי ההתרחקות תחלת ההתקרבות. על כן נפל כדי שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך. ועצתו שיתחיל מחדש ליכנוס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדיין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש עד כאן לשונו. נמצא שדייקא על ידי הנפילה הם מתחילים לחיות מחדש שהוא בחינת תפילין כנ"ל. שהוא בחינת חיים ארוכים של דוד שנתהפך מנפל לחיים ארוכים וכו' כנ"ל. כי כל סמיכת הנופלים הוא על ידי הצדיקים הגדולים הנ"ל שהם בחינת דוד משיח שחיים חיים חדשים בכל עת. שעל ידי זה הם מחיין כל הנופלים להתחיל מעתה מחדש וכמבואר לעיל. וזה בחינת הגאולה שתהיה על ידי דוד משיח שיבא במהרה בימינו ואז תקום כנסת ישראל מנפילתה כמו שדרשו רז"ל (ברכות ה') על פסוק זה שבשביל זה אין נון בתהלה לדוד וכו' ואפ"ה חזר דוד וסמכה ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים וכו' במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף ליפול עוד. קום וכו' כי כל נפילת כנסת ישראל הוא מה שישראל נופלים מעבודתם ח"ו שבזה תלויה הגאולה. כי אין הגאולה תלויה אלא בתשובה כמו שאמרו רז"ל (יומא פ'), ועל כן עיקר סמיכת הנפילה הוא על ידי דוד דייקא שחי חיים ארוכים הנ"ל כנ"ל. שעל ידי זה הוא מחיה ומחזק וסומך לכל הנופלים שלא יתייאשו כי ה' עמם וקרוב אצלם. בבחינת אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי (מיכה ז') ואז הנפילה והירידה הוא תכלית העליה וכנ"ל. וזהו שהתפלל הכהן גדול בבית המקדש ביום הכפורים. ולא תפיל אשה פרי בטנה ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה. כי הכל אחד. שלא יהיה שום נפל ממש ח"ו או בחינת נפילה הנ"ל ח"ו. וכל זה זוכין על ידי מלכות דוד שיתקיים לעולם שהוא בחינת ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה. כי הוא זכה להפוך מבחינת נפל לבחינת חיים ארוכים דייקא כנ"ל, ועל כן היה הכהן גדול מתפלל ביום הכפורים תפלה זאת דייקא. כי יום הכפורים הוא עיקר התשובה ועיקר התשובה היא לעלות מנפילתו שהוא בחינת נפל כנ"ל. להתגבר לחדש ימיו בבחינת (איכה ה') השיבנו וכו' חדש ימינו וכו' כנ"ל שזה בחינת מלכות דוד משיח כנ"ל. על כן אחר יום הכפורים הוא סוכות שהוא בחינת אקים את סוכת דוד הנופלת. לבטל בחינת הפלת נפלים ח"ו רק להקימם ולהחיותם בבחינת סומך ה' לכל הנופלים וכו כנ"ל. ועל כן אחר סוכות הוא שמיני עצרת. שהוא בחינת מלכות דוד. כמו שכתוב (שמואל א' ט') זה יעצור בעמי כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר (ליקוטי א' סימן מ"ח). שאז הנוקבא עוצרת הטפה שלא תפיל כמו שכתוב בכונות היינו כנ"ל: ===אות כג=== וזה בחינת ראש השנה. כי ראש השנה הוא בחינת תפילין שהם בחינת התחדשות שזוכין בכל יום על ידי השינה שאז נתחדשים המוחין בתוך האמונה וכו' שזהו בחינת ראש השנה. כמובא בדברי רבינו ז"ל בהתורה אשרי העם (בסימן ל"ה) עיין שם. כי ראש השנה הוא בחינת קדושת ארץ ישראל. כמו שכתוב תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה שזהו בחינת תפילין שהם בחינת קדושת ארץ ישראל. בחינת והיה כי יביאך הנאמר בפרשיות התפילין כנ"ל. כי עיקר קדושת ראש השנה הוא שנזכה לתשובה שלימה כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה. היינו שנזכה לחדש ימינו שעברו בחשך ולהוסיף מעתה תוספת קדושה ועבודה מחדש. שזהו בחינת חדש עלינו שנה טובה שאנו מבקשין בראש השנה. חדש דייקא שנזכה לשנה חדשה דייקא. כי כל שנה הוא פנים מיוחד משבעים פנים של תורה כנ"ל. על כן צריכין בכל שנה לזכות לפנים חדשות לגמרי. לחיות מעתה חיים חדשים. שזהו בחינת חיים ארוכים כנ"ל. וזהו בחינת מה שמרבין לבקש ולהתפלל בראש השנה על חיים כמה וכמה פעמים בכל תפלה. כמו שאומרים זכרנו לחיים וכו' וכתוב לחיים וכו'. זוכר יצוריו לחיים ברחמים וכו' וכיוצא בזה הרבה. כי עיקר בחינת חיים הוא בחינת חיים ארוכים הנ"ל של הזקן העור הנ"ל שזכה לתכלית הזכרון בשלימות כנ"ל שממנו נמשך קדושת ראש השנה שהוא בחינת קדושת התפילין שהם בחינת ולזכרון בין עיניך כנ"ל. ועל כן נקרא ראש השנה יום הזכרון. כי עיקר קדושתו מבחינת הזכרון הנ"ל של הזקן הנ"ל. וכל בקשתינו בראש השנה על החיים כונתינו על חיים אמתיים ונצחיים היינו בחינת חיים ארוכים הנ"ל. דהיינו לחדש חיותו בכל עת בחינת חדש עלינו שנה טובה חדש דייקא כנ"ל: ===אות כד=== וזהו החסד שעשה השם יתברך עמנו שקבע ראש השנה בראש חדש שהוא חסד גדול. כמו שמבואר בהתורה תקעו א' (בלקוטי תנינא). וכן שמענו יותר בהמעשה נוראה השייכה לזה מענין הכסא וכו' שלא נדפסה עדיין. כי אנו צריכין שיחדש השם יתברך עלינו את השנה. בבחינת ראש חדש שהוא בחינת התחדשות החיות בכל עת שזהו בחינת מלכות דוד משיח כנ"ל. שאנו מרבין לבקש בראש השנה שיתגלה מלכותו שהוא מלכות דקדושה שאנו מבקשין בראש השנה שיתגלה וכמו שאנו אומרים בראש השנה כמה פעמים ותמלוך וכו' ומלוך וכו'. ועריכת נר לבן ישי משיחך וצמיחת קרן לדוד עבדך במהרה בימינו. כי מלכות משיח הוא בחינת חיים ארוכים הנ"ל שאנו מבקשין עליהם בראש השנה. שזהו בחינת קידוש החדש כנ"ל. ועל כן קבע לנו ברחמיו ראש השנה בראש חדש כנ"ל. וזהו בחינת מה שאמרור ז"ל לענין ראש השנה שהוא ברא חדש. זכרון אחד עולה לכאן ולכאן. זכרון דייקא. כי קדושת ראש השנה שהוא בבחינת ראש חדש, דהיינו לחדש השנה בבחינת חיות חדש שהוא בחינת ראש חדש בחינת חיים ארוכים הנ"ל כנ"ל. כל זה הוא בחינת זכרון כנ"ל. וכן מבואר בדברי רבינו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן מ') המתחיל מי שיודע מארץ ישראל עיין שם מבואר שם שתפילין וארץ ישראל וראש השנה הם בחינה אחת עיין שם היינו כנ"ל: ===אות כה=== והנה כלל התפלין הם בחינת מוחין חיים. דהיינו להתחיל לחיות בכל פעם מחדש בין צדיק בין בינוני בין רשע. כל זמן ששם ישראל נקרא עליו צריך בכל יום להתחיל מחדש וכו' וכנ"ל. וזהו בחינת (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום הנאמר על התפילין הקדושים כידוע. חיים כולכם היום דייקא כי צריך לחדש החיות בכל יום ויום כאלו הוא מתחיל לחיות היום וזהו חיים כולכם היום. היום דייקא כנ"ל. וזהו בחינת תפילין של יד ותפילין של ראש. ואיתא בכוונות שתפילין של ראש הם בחינת ג' שמות אלו אקי"ק הוי' אקי"ק שהם בגימטריא חיים בחינת מוחין. ותפילין של יד הם בחינת מוחי המלכות. ועל כן הם ג' שמות אלו אקי"ק הוי' אדנ"י שעולים יב"ק וכו' עיין שם. ומבואר שם שאור התפילין יוצאים על ידי השינה שישנים בלילה. שאז נתחדשים המוחין בתוך האמונה. שהוא בחינת מלכות. ועל ידי שקמים בחצות ומתאבלין על חורבן בית המקדש ועוסקים בתורה. על ידי זה מעלין את בחינת נקודת המלכות אמונה שירדה בכל הלילה לכל העולמות התחתונים לברר משם ניצוצות הקדושים. (שהם הנשמות שנפלו בעונותיהם. להכניס בהם הרהורי תשובה להגביהם ולהשיבם להשם יתברך וכו') והצדיקים והיראים על ידי קימת חצות ועסק התורה בלילה. הם מעלים נקודת המלכות עד שהיא עולה באור היום ויושבת בזרוע שמאלי כי שם מקומה וכו'. ואז מאיר בה הז"א הרשימו של המוחין שלה שנשארו בלבו. כי עיקר המוחין דגדלות ממש הם רק בשעת התפילה. ואחר התפילה נסתלקין המוחין רק שנשאר רשימו מהם. שזהו בחינת אור התפילין. שהם בחינת הרשימו של המוחין שנשארין כל היום. רק העיקר הוא בשעת התפלה וכו'. ואחר כך בלילה מסתלק גם הרשימו. ועל כן אין תפילין בלילה. וגם רשימו של המוחין של המלכות נסתלק בלילה. רק שזאת הרשימו של המלכות אינו מסתלק לגמרי רק שנשארה בלבו שזהו בחינת שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וכו' ואחר כך בבקר הוא מאיר בה הרשימו בזרוע שמאל שהוא בחינת תפלה של יד. ואזי כשרואה הז"א שכבר יש לה התפילין רשימו של המוחין אזי הוא מתקנא בה. שזהו בחינת קשה כשאול קנאה. ואז חוזר ולוקח לעצמו גם כן המוחין שלו היינו הרשימו שנתחדשה בלילה. וזהו בחינת תפילין של ראש וכו'. עיין שם בכוונות באריכות. נמצא כי תפילין של ראש הם בחינת התנוצצות המוחין של הדעת שהוא בחינת ז"א. ותפילין של יד הם בחינת התנוצצות המוחין של המלכות. שהוא בחינת אמונה כנ"ל. ועיקר התפילין והמוחין והחיות נמשכין על ידי צדיקי הדור האמתיים. שהם המוחין והחיות של כל העולם. כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה משיח. כמו שכתוב (שבת ק"א) משה שפיר קאמרת. ומשה הוא הדעת. בחינת תפילין מוחין. כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר. (ליקוטי א' סימן ל"ח) כי הצדיק האמת הוא בחינת נהר היוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. שהם בחינת ד' פרישות שבתפילין כידוע. שהם המוחין של התפילין שנמשכין על ידי הנהר היוצא מעדן. שהוא הצדיק האמת כידוע. וזהו תפילין של ראש ותפילין של יד זה בחינת צדיק שהוא בחינת ז"א כידוע. וכנסת ישראל שהוא בחינת מלכות וכנ"ל. היינו המוחין של הצדיק בעצמו זה בחינת תפילין של ראש. ומוחין של כלל ישראל שהצדיק מאיר בהם ומקרבם להשם יתברך. זה בחינת תפילין של יד. שעיקרם הם בבחינת אמונה. שהוא העיקר והיסוד שהכל תלוי בו. כמו שכתוב (מכות כ"ד בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. היינו שהצדיק מוכרח לסלק את המוחין שלו. ואפילו הרשימו נסתלקת בשעת שינה. ולא נשאר אצלו כי אם הרשימו של מוחי האמונה שנשארה בלבו, בבחינת כחותם על לבך כנ"ל. ואז בשעת השינה האמונה נתצמצמה ונתקטנה בסוד נקודה ויורדת לכל העולמות התחתונים לברר ניצוצות משם כנ"ל. היינו שהצדיק מוכרח להפיך את עצמו לתוך בחינת שינה ולסלק המוחין שלו. ואז הוא מברר על ידי בחינת האמונה שלו נצוצות רבות מעמקי הקליפות שהם כמה וכמה נשמות של אותן שנפלו בעונותיהם ונתרחקו מהשם יתברך כל אחד כפי מה שנתרחק בעונותיו רחמנא ליצלן. שבשבילם מוכרח הצדיק להוריד את עצמו אליהם ולסלק את דעתו כדי להכניס בהם אמונה שלימה כדי לקרבם אל האמונה הקדושה להחזיקם להשם יתברך. שכל זה הוא בחינת שינה של הצדיק כמובן בדברי רבינו ז"ל במקום אחר. שמה שעוסק לדבר עם העולם שיחת חולין וסיפורי מעשיות. כל זה הוא בחינת שינה אצלו. והכל הוא בשביל להגביה ולהרים את העולם לקרבם להשם יתברך. כי מעצם המוח של הצדיק אי אפשר לקבל. על כן הוא מוכרח לסלק דעתו ולהקטין את עצמו בסוד נקודה ולבררם ולהעלותם על ידי נקודת האמונה לבד ואחר כך כשנתעורר מהשינה עם כל הנצוצות והנשמות שהגביהם ועוררם להשם יתברך צריכין לעסוק בתורה ותפילה ועבודת השם יתברך עד שזוכים לעלות למקומם בסוד תפלה של יד שהוא בחינת כנסת ישראל שיושבת בזרוע שמאל כנ"ל. ואז כל הרשימו של כל המוחין של כלל ישראל שנסתלקו מהם שכולם נשארו בלב הצדיק בחינת כחותם על לבך. הוא מאיר הכל ב אותה נקודת האמונה שלו שעלתה עם כל הברורים שהם נשמות הבעלי תשובה שהגביהם והחזירם להשם יתברך היינו שמאיר בהם דעת ושכל כדי לחזקם באמונה שלימה כדי שיתחזקו בעבודתם. ולא יסתכלו על מניעה והסתה של הבעל דבר ושאר המונעים רק יעברו על הכל על ידי חוזק אמונתם שנתחזקה ביותר על ידי הדעת שהאיר בהם בסוד תפילין של יד כנ"ל. ועל ידי זה נמתק יד כהה שהם בחינת כל המניעות וההסתות וכו' שנמשכין הכל על ידי בחינת גבורות ודינים בחינת יד כהה כנ"ל. כי על ידי חוזק האמונה עוברים על הכל כנ"ל. עד שאין יכול להפיל אותם שום דבר. כי הוא מאיר בהם הדעת של האמונה הקדושה. שידעו שהשם יתברך בכל מקום ואין שום מניעה בעולם שלא יוכלו לשברה. ואין שום יאוש בעולם כי אין ירידה בעולם שלא יוכלו לעלות משם וכו' כנ"ל. ועל ידי זה מחזקם ומעוררם באמונה עד שעוברים על כל המניעות והבלבולים שבעולם ונתקרבים להשם יתברך ומתחילין בכל פעם מחדש. כי הוא מכניס בהם אמונה שלימה שהוא בחינת אריכת אפים לעבור על כל המעכבים והמונעים והבלבולים שבעולם כנ"ל. שזהו בחינת תפילין כנ"לואזי כשהצדיק רואה שבחינת נקודת האמונה הצליחה וגם עשה פרי שכבר קבלה המוחין והדעת שהוא בחינת תפילין של יד. דהיינו שהוא רואה שכבר עלתה בידו. והועילה יגיעתו וטרחתו כי זכה להאיר הדעת בהנפשות שהעלם וקירבם להשם יתברך עד שהם חזקים באמונתם לעמוד על עמדם ולעבור על כל המניעות שבעולם וכו' כנ"ל. אזי הצדיק בעצמו מתקנא בתלמידיו שרואה שקיבלו מוחין ודעת אמתי ממנו אזי הוא מתקנא בהם. בבחינת ומתלמידי יותר מכולם שעל ידי התלמידים שהאיר בהם המוח והדעת של האמונה הקדושה שהיא בחינת כנסת ישראל בחינת תפילין של יד כנ"ל. על ידי זה הוא מתקנא בהם. ונזכר בעצמו היכן המוחין שלו. ואזי מחזיר לעצמו הרשימו של המוחין שלו שנסתלקו בשעת השינה. ואזי מקבל הרשימו זאת שנתחדשה בחידוש נפלא שזהו בחינת תפילין של ראש כנ"ל. וכן מבואר בדברי רבינו ז"ל במקום אחר שבתחלה מוריד הצדיק את עצמו כדי לקרב נפשות. ואחר כך חוזר למעלתו בתוספת הארה וכו'. היינו כנ"ל. ומשני בחינות אלו שהם המוחין של הצדיק בעצמו והמוחין של האמונה שמכניס בכנסתי שראל שהם הנפשות שמקרבן להשם יתברך. משם נמשכין בחינת תפילין של ראש ותפילין של יד לכל אחד ואחד. כי כל בחינה כלולה מכל הבחינות כידוע. וזה בחינת (תהלים ע') למנצח לדוד להזכיר. להזכיר את עצמו כמו שפירש רש"י שם משל למלך שכעס על צאנו וכו' אחר זמן החזיר את הצאן וכו' עיין שם היינו כנ"ל. שבתחלה מזכיר הצדיק את ישראל שיחזרו להשם יתברך. ואחר כך כשרואה שהועילה תפלתו ויגיעתו והחזיר את ישראל להשם יתברך אזי מזכיר את עצמו כנ"ל. שזהו בחינת תפילין של ראש שהם בחינת זכרון כנ"ל: ===אות כו=== ועל כן המוחין של תפילין של ראש הם בחינת אהיה הוי' אהיה שעולים חיים כנ"ל. כי אהיה הוא בחינת עיבור כמבואר בכוונות. כי מבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה קרא את יהושע (בסימן ו') שאהיה הוא בחינתתשובה בחינת אנא זמין למיהוי. כי קודם התשובה עדיין אין לו הויה כלל. רק כשמתחיל לעשות תשובה. אז הוא בבחינת אהיה בחינת אנא זמין למיהוי. כי אז הוא מתחיל להזמין ולהכין את עצמו שיהיה לו הויה בעולם עיין שם. ואיתא שם שצריכין לעשות תשובה על תשובה וכו' עיין שם. ואפילו הצדיק שכבר עשה תשובה שלימה אף על פי כן צריך לעשות תשובה בכל עת על ההשגה הראשונה. כי בכל עת הוא בא על השגה חדשה. ואזי הוא עושה תשובה שהוא בחינת אהי"ה על ההשגה של אתמול שהתגשם את רוממות אלקותו וכו' שזהו בחינת שבת. בחינת עולם הבא שהוא כולו שבת כולו תשובה וכו' עיין שם. נמצא שהצדיק האמת הוא תמיד בבחינת אהיה. כי בכל פעם ופעם הוא בא על מוחין חדשים. ומתחיל להשיג את השם יתברך בהשגה חדשה ומוחין חדשים. שזהו בחינת חיים ארוכים הנ"ל. בחינת חיים חדשים שמתחיל לחיות בכל פעם. שכל זה הוא בחינת אהיה. כי בכל יום הוא בבחינת אהיה בחינת אנא זמין למיהוי. כאילו עדיין לא התחיל לחיות כלל. ולא היה לו עדיין שום הויה בעולם כלל. רק עתה הוא מתחיל לחיות ולהכין את עצמו שיהיה לו הויה בעולם. שזהו בחינת אהיה כנ"ל. ועל כן התפילין שהם בבחינת חיים ארוכים הנ"ל של הצדיק שמתחיל בכל פעם לחיות מחדש במוחין חדשים כנ"ל. על כן הם בבחינת אהיה הוי' אהיה שעולה חיים. הינו שבכל יום הוא בבחינת אהיה בחינת עיבור בחינת אנא זמין למיהוי. שמתחיל לחיות מחדש במוחין וחיות חדש. כאלו עדיין לא היה לו הויה וחיות כלל כנ"ל. ואחר כך נמשכין לו על ידי זה מוחין חדשים גמורים, שהם בחינת הוי' שהם בחינת המוחין כמבואר בכוונות עיין שם. ותיכף כשזוכה לקבל אלו המוחין החדשים שהם החיים. אחר כך הוא חוזר ומסלק אלו המוחין ולא נשאר לו רק הרשימו. ואזי הוא חוזר ומתחיל להתדבק להשם יתברך ולהתגעגע אליו שיזכה עוד למוחין חדשים גדולם עוד יותר ויותר שזה בחינת אקי' ב'. בחינת אנא זמין למיהוי וכו' כנ"ל. וזהו אקי' הוי' אקי'. כי הוא נשאר תמיד בבחינת אקי' בחינת אנא זמין למיהוי כי תיכף שמקבל המוחין שהם בחינת הוי' תיכף הוא חוזר ומתחיל להתגעגע להשם יתברך בבחינת אקי' אנא זמין למיהוי. כאלו עדיין לא היה לו הוי' כלל. וכן לעולם כנ"ל. ועל כן אלו הג' שמות אקי' הוי' אקי' עולים חיים. כי זה עיקר החיים בחינת חיים ארוכים הנ"ל, דהיינו שמתחיל לחיות בכל פעם וכנ"ל באריכות. אבל המוחין של כנסת ישראל שהם בחינת תפילין של יד הם בבחינת אקי' הוי' אדנ'. כי הם צריכים גם כן בכל יום להתחיל מחדש בבחינת אקי' אנא זמין למיהוי כנ"ל. ואחר כך מקבלין המוחין שלהם שהם בחינת הוי' כ"ל. אבל אחר כך כשנסתלקין המוחין שלהם. נשארין בבחינת אדנ' שהוא בחינת מלכות אמונה. שמאמינים בהשם יתברך שהוא אדון כל. כי זאת הבחינה של אדנ' שהיא בחינת האמונה צריכה לישאר תמיד. כי זאת הנקודה אינה נסתלקת לעולם. כי בהכרח שישאר בחינת רשימו של מוחי האמונה. כדי שיוכלו להתחזק בעבודתם כנ"ל. כי עיקר התחדשות המוחין של ההמון עם הוא כדי שישארו באמונה חזקה שזה עיקר חיותם. כי הוא יסוד הכל. ועל כן הרשימו שלהם נשארת בבחינת אדנ' שהיא בחינת אמונה שמאמינים באדון כל. ועל ידי זה נתחדשים המוחין שלהם וזוכין לעבור על כל המניעות וכו' כנ"ל. אבל המוחין של בחינת תפילין של ראש שהם בחינת המוחין של הצדיק הם נשארים בבחינת אקי'. כי הוא זוכה באמת לחיים ארוכים הנ"ל שמתחיל בכל פעם לחיות מחדש וכנ"ל. וזה בחינת אקי' אשר אקי'. זהו בחינת תשובה על תשובה הנ"ל. שבכל פעם מתחיל לחיות מחדש בבחינת אקי' הנ"ל. וזהו אקי' אשר אקי'. אקי' דא אנא זמין למיהוי שמתחיל לחיות ולקבל מוחין חדשים בחינת תפילין כנ"ל. וזהו אש"ר אותיות רא"ש. שהם המוחין בחינת הוי' כנ"ל. ואחר כך הוא חוזר להיות בבחינת אקי'. כי מתחיל להשתוקק לחזור ולקבל חיות ומוחין חדשים עוד יותר. וזהו בחינת אהיה ב' הנ"ל כנ"ל. נמצא שאהיה אשר אהיה הוא בחינת אהיה הוי' אהיה הנ"ל. שהוא בחינת תפילין. כי זה השם אהיה אשר אהיה גילה השם יתברך למשה בשעת יציאת מצרים שהוא בחינת תפילין כנ"ל. וכן אצל כל אדם בעצמו צריך להמשיך על עצמו ב' בחינות מוחין הנ"ל. שהם בחינת תפילין של יד ותפילין של ראש כי כשהמוחין נסתלקין ממנו. אזי על ידי הרשימוט של האמונה שנשארה בלבו. על ידי זה הוא חוזר וממשיך דעת ומוחין לעצמו להתחזק באמונה יתירה לחזור ולהתחיל בעבודת ה' שזהו בחינת תפילין של יד שהוא בחינת אמונה מלכות כנ"ל. שהשמות עולים יב"ק שהוא בחינת בק"י בחינת מעבר יב"ק הנ"ל שעוברים על כל המניעות וכנ"ל. ואחר כך כשזוכה לבחינת תפילין של יד. דהיינו להתחזק באמונה ולבלי להניח להפיל את עצמו ח"ו. אחר כך הוא מתקנא בעצמו וחוזר וממשיך לעצמו מוחין גדולים ממש להתחזק לעלות מדרגא לדרגא. לחיות בכל פעם חיות חדש שזהו בחינת תפלה של ראש שהשמות הם אהיה הוי' אהיה בחינת חיים וכנ"ל והבן היטב: ===אות כז=== וזה בחינת תפילין דרש"י ותפילין דרבינו תם ומבואר בכוונות שתפילין דרבינו תם הם מוחין גדולים ביותר ושם הגבורות יוצאין קודם החסדים שזהו בחינת הצירוף של התפילין דרבינו תם שהם בחינת יקק"ו בחינת קדש והיה כי יביאך והיה אם שמע וכו' ותפילין דרש"י הם בחינת הוי' כסדר בחינת חסדים קודם לגבורות וכו' עיין שם. כי בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין. ראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת הרחמים ושיתפו למדת הדין. הה"ד (בראשית ב') אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. וזה ידוע שעיקר היצר הרע והסטרא אח רא נמשך מבחינת גבורות ודינים שנמשכין מתחלת הצמצום של החלל הפנוי. ושבירת היצר הרע נמשך מבחינת מדת הרחמים ששיתפו למדת הדין. שעל ידי זה יש כח לשבר היצר הרע ולהפכו אל הקדושה שזהו בחינת מה שהצדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים. ועל כן בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין לבד כי רצה שיתגבר האדם בעבודתו כל כך עד שיהיה לו כח לשבר היצר הרע בעצמו שבא ממדת הדין בלי סיוע דלעילא. אבל השם יתברך ראה כי אי אפשר להעולם להתקיים בזה. על כן הקדים מדת הרחמים למדת הדין שמזה נמשך מה שהשם יתברך ברחמיו מרחם על העולם בכל עת ושולח להם הרהורי תשובה ומסייע אותם לשבר את היצר הרע שהוא מבחינת מדת הדין. כמו שאמרו רז"ל (קידושין ל') בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו היה נופל בידו. בכליום יצרו של אדם מתגבר עליו זה נמשך מבחינת בתחלה עלה במחשבה לברוא במדת הדין. שזה הדין מתעורר בכל יום ורוצה ח"ו לנהוג העולם בבחינה זאת. ומשם מתעורר ומתגבר היצר הרע שנמשך משם בכל יום ויום. אך אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו'. כי השם יתברך מרחם תיכף ומקדים מדת הרחמים למדת הדין. שזהו בחינת העזר והסיוע שמסייע להאדם בכל יום לשבר את היצר הרע שהוא ממדת הדין כנ"ל. כי העזר והסיוע נמשך מבחינת ראה שאין העולם מתקיים עמד והקדים מדת הרחמים למדת הדין כנ"ל. אבל יש צדיקים גדולים כל כך שאין צריכין סיוע מלעילא והקדוש ברוך הוא מתנהג עמהם בתחלה במדת הדין. והם עומדים בכל הנסיונות וסובלים כל מיני יסורים וצרות הנמשכין ממדת הדין. ונשארים על עמדם. עד שזוכין למה שזוכין. כמו שכתוב באברהם והאבות האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו (בראשית מ"ח) האלהים דייקא. שהוא בחינת מדת הדין שהלך מעצמו בלי סיוע דלעילא. כמו שפירש רש"י בפרשת נח. וזהו בחינת כל היסורים שהצדיקים סובלים כמו שכתוב (תהלים י"א) ה' צדיק יבחן כפשתני הזה כל מה שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה ביותר כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבא פרק ל"ב) וכמו שכתוב (משלי ג') כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכו'. כי הם ממתיקים הדין בשרשו בתחילת המחשבה הנ"ל כי הם מאמינים ויודעים שהיסורים והדינים בעצמן הם טובות גדולות. ועל ידי זה באמת הם זוכים לעלות ולכלול בתחלת המחשבה. שזהו בחינת ר' עקיבא שסרקו את בשרו במסריקות של ברזל ושאל משה רבינו עליו השלום זו תורה וזו שכרה, והשיב לו השם יתברך שתוק כך עלה במחשבה. כי יסורים של צדיקים כאלו בחינת ר' עקיבא וחביריו הם נמשכין מתחלת המחשבה שרצה השם יתברך לברוא את העולם במדת הדין כדי שיזכו לעמוד בנסיון בלי סיוע דלעילא כנ"ל. כדי שיזכו הכל לכלול בתחלת המחשבה. אבל ראה שאין העולם מתקיים על כן הקדים מדת הרחמים וכו'. ואז יש כח לכל לשבר היצר הרע על ידי סיוע דלעילא הוא בחינת מדת הרחמים כנ"ל. אבל הצדיקים גדולים כמו ר' עקיבא וחביריו כנ"ל. הם עובדים השם יתברך כמו שעלה בתחלת המחשבה. דהיינו במדת הדין לבד דהיינו שסובלים כל מיני יסורים ועומדים בכל הנסיונות והקטרוגים שהכל נמשך ממדת הדין. והם משברין הכל בעצמן כנ"ל ועל ידי זה זוכין באמת לעלות ולכלות בתחלת המחשבה שזהו בחינת שתוק כך עלה במחשבה כנ"ל: ===אות כח=== כי עיקר הדין נמשך מתחלת הצמצום של החלל הפנוי וכו' כידוע. ומבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה בא אל פרעה (בסימן ס"ד) שחלל הפנוי הם בחינת הקשיות שאי אפשר לתרצם וכו' עיין שם כל זה היטב. אבל הצדיק הגדול בחינת משה יכול ליכנוס גם באלו הקשיות שהם בחינת חלל הפנוי וכו' עיין שם. וזהו בחינת הנ"ל שהצדיק עולה בתחלת המחשבה שהוא תחלת הצמצום של חלל הפנוי שמשם שורש הדין. וזוכה לעמוד שם בנסיון ולסבול כל היסורים והדינים ועל ידי זה הוא זוכה להשיג סוד חלל הפנוי לידע שגם שם נעלם ונסתר השם יתברך בדרך נפלא ונורא שאי אפשר להשיג וכו' כמו שכתוב שם. עיין שם בהתורה בא אל פרעה הנ"ל. וזהו בחינת תפילין דרבינו תם שהם בחינת מוחין גבוהים יותר ששם הגבורות קודמין לחסדים שנמשכין מבחינת הצדיקים הגבורים הנ"ל. שהשם יתברך מתנהג עמהם כמו שעלה בתחלת המחשבה. ועל כן הם זוכים באמת לכלול בתחלת המחשבה ולהמתיק הכל בשרשו וכנ"ל. וזהו בחינת שהגבורות קודמין לחסדים כי הם יכולים לקבל הגבורות בעצמן קודם החסדים. שזהו בחינת ההנהגה שעלה במחשבה תחלה כנ"ל. כי הם זוכים אפילו על ידי מדת הדין בעצמו כי סבלו יסורים גדולים ונבחנו. עד שהם זוכים גם על פי מדת הדין בעצמן וכנ"ל. אבל תפילין דרש"י החסדים קודמין לגבורות. זהו בחינת הקדים מדת הרחמים ושיתף למדת הדין שזהו עיקר ההנהגה של כל העולם כנ"ל. ועל כן עיקר התפילין הם של רש"י שמניחין אותם רוב העולם כי עיקר הנהגת העולם וקיומו הוא על ידי בחינה זו לבד כנ"ל. רק מי שרוצה לקדש את עצמו בתוספת קדושה הוא צריך להניח גם תפילין דרבינו תם כדי לקבל הארה גם מהצדיקים הגבוהים הנ"ל. שזכו לעלות לתחלת המחשבה ולהמתיק כל הדינים בשרשם ממש וכו' כנ"ל. כי מהם אנו יכולין לקבל קדושה יתירה. ועל כן כל מי שרוצה לקרב את עצמו להשם יתברך להמשיך על עצמו תוספת קדושה צריך להניח תפילין דרבינו תם כמו שהזהיר רבינו ז"ל את אנשיו להניח תפילין דרבינו תם. כי כל ההתרחקות מהשם יתברך נמשך מהיצר הרע ששרשו ממדת הדין שנמשך מחלל הפנוי הנ"ל. ועל כן עיקר תוספת קדושה נמשך על האדם על ידי תפילין דרבינו תם שנמשכין מבחינת הצדיקים הנ"ל העולים לשם לבחינת שורש הדין של בחינת חלל הפנוי וממתיקין הכל בשרשם שעל ידי זה נמשך כח על כל הרחוקים לשבר ולבטל היצר הרע שנמשך משם כנ"ל: ===אות כט=== ועל כן עכשיו בעקבות משיחא בסוף הגלות צריכים ליזהר מאד להניח תפילין דרבינו תם כמו שהזהירו כל הצדיקים אמתיים שהיו בימינו כי עכשיו התגבר הבעל דבר מאד מאד מחמת שרואה שקרוב לבא קצו. על כן הוא מתגבר מאד. כמו שני בני אדם הנלחמים זה עם זה כשרואה שמתגבר כנגדו וכמעט שיפול. אזי הוא מתגבר בכל כחו להפיל את שכנגדו. וכמו שאמר החכם אין גבור כמתייאש, כי הגלות הוא בחינת עיבור וכשיוצאין מן הגלות זהו בחינת לידה כמו גאולת מצרים שנקראת לידה כמו שכתוב (יחזקאל טז) ומולדתיך ביום הולדת אותך וכו'. וכן בגאולה אחרונה כתיב (ישעיה ס') כי חלה גם ילדה ציון את בניה. וכמו שכתוב (שם) האני אשביר ולא אוליד. ועל כן בסוף הגלות מתגבר הגלות ביותר. כמו שהיה במצרים. כמו שכתוב (שמות ה') ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה וכו'. וכמו שכתוב (שם) תכבד העבודה וכו'. זה בחינת קישוי הולדה. בחינת (שם י"ג) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו וכן כל היסורים והצרות שסובלים עכשיו בסוף הגלות האחרון הזה הם בחינת חבלי לידה כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וכו'. ועיקר התגברות הגלות שמתגבר עכשיו ח"ו. הוא מה שהבעל דבר מתגבר מאד על נפשות ישראל לרחקם מהשם יתברך. שזהו עיקר גלות וצרות הנפש. כי חוץ מזה הכל הבל וכמבואר במקום אחר. ועיקר הצרה מה שמתגבר הבעל דבר להכניס כפירות ואפיקורסות בעולם ח"ו וכמו שאמר רבינו ז"ל שהולך אפיקורסות גדול בעולם. וכמו שרואין בחוש. שלא היתה כזאת מימי עולם אפיקורסות כזאת בישראל כמו עכשיו בעוונותינו הרבים שרבו המתפרצים בעם למד את נערי בני ישראל חכמותיהם ולשונותיהם וכו' וכבר דברנו מ זה סבמקום אחר.וכל התגברות הבעל דבר שמתגבר עכשיו זהו בחינת חבלי של משיח בחינת חבלי לידה כנ"ל. וכל כחו נמשך משורש הדין של בחינת חלל הפנוי כנ"ל. ועל כן עכשיו אין כח לעמוד כנגדו כי אם בכח הצדיקים אמתיים הגדולים מאד הנ"ל. שיכולים ליכנוס לשם לתוך בחינת חלל הפנוי ולהמתיק הדין שם בשרשו. שעל ידי זה נתבטל כל כח היצר הרע של כל באי עולם שנמשך משם. על כן צריך כל אחד ליזהר להניח תפילין דרבינו תם שהם נמשכין מבחינת מוחין של הצדיקים הגדולים הנ"ל. כדי לקבל כח מהם לשבר את היצר הרע שמתגבר עכשיו מאד שנמשך משם וכנ"ל: ===אות ל=== כי עיקר קישוי הולדה נמשך מבחינת עמלק כמובן בדברי רבינו ז"ל (סימן קל"ה) על פסוק וישסף שמואל את אגג וכו'. עיין שם מה שכתוב שם על פירוש רש"י חתכו לד' וכו'. על ידי זה נפתח רחמה של המקשה לילד וכו' עיין שם שהוא בחינת הכפירות והאפיקורסות הנמשך מחלל הפנוי ועל כן נקרא ראשית. כמו שכתוב (במדבר כ"ד) ראשית גוים עמלק כי חלל הפנוי קדשם לעולם. כי בלא זה לא היה מקום לבריאת העולם כמבואר היטב כל הענין בהתורה בא אל פרעה (בסימן ס"ד) עיין שם היטב. ומשם מבחינת חלל הפנוי נמשך הקליפה הקודמת לפרי ועל כן נקרא עמלק ראשית מחמת שכחו נמשך מחלל הפנוי שהיא ראשית וקודם לעולם שמשם בחינת הקליפה הקודמת לפרי כנ"ל. וזהו בחינת הבכורה של עשו שהוא עמלק היינו כנ"ל. כי נמשך מבחינת הקליפות הנמשכין מחלל הפנוי שקדם להעולם. ועל כן השתדל יעקב ליקח הבכורה משו. כי באמת השם יתברך קדם לכל. כי הוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין והוא יתברך בעצמו ברא את החלל הפנוי, כדי שיהיה מקום לבריאת העולם כנ"ל. ועל כן ישראל על ידי אמונתם בהשם יתברך שקדם לכל. הם עוברים על כל החכמות והכפירות והאפיקורסות הבאים מחלל הפנוי כי הם מאמינים שגם בהחלל הפנוי בעצמו נעלם השם יתברך. כי הוא יתברך קדם לכל וכמבואר בהתורה הנ"ל שעל כן נקראים ישראל עבריים על שעל ידי אמונתם באלקי העבריים הם עוברים על כל החכמות הבאים מחלל הפנוי. ועל כן באמת ישראל הם בכורים באמת. כמו שכתוב (שמות ד') בני בכורי ישראל. כי עוברים על ידי אמונתם על החלל הפנוי. ומאמינים בהשם יתברך בעצמו שהוא ראשון וקודם לכל כנל. ועל כן לקח יעקב הבכורה מעשו כי מתחלה בהכרח היה שתהיה הבכורה אצל עשו. כי הקליפה קדמה לפרי. כי הבכורה שלו נמשך מחלל הפנוי שקדם לעולם. אבלי עקב על ידי אמונתו זכה לעבור את החלל הפנוי ולהאמין ולכלול בהשם יתברך שקדם לכל. ועל כן אחר כך ביטל את הבכורה של עשו. שהוא בחינת ראשית גוים עמלק וזכה ליקח הבכורה לעצמו. עד שזכה שזרעו יהיו נקראים כולם בכורים כמו שכתוב בני בכורי ישראל וכנ"ל. וזהו בחינת מכת בכורות דייקא בשעת יציאת מצרים ואז נתקדשו בכורי ישראל. כי זה עיקר יציאת מצרים. כי כל הגליות שכלולים בגלות מצרים נמשכין על ידי זוהמת עמלק שהוא עיקר זוהמת הנחש שהוא ראשית גוים עמלק שממנו מקבלים כל הד' מלכיות שהם כל הגליות כמו שאמר רבינו ז"ל בהתורה מישרא דסכינא (בסימן ל') וגם שרו של מצרים הוא אדום שהוא עשו כמובא. וכל עיקר קשיות וכבידות לב של פרעה שלא רצה להניח את ישראל לצאת נמשך מבחינת האפיקורסות והכפירות שנדבק בו הנמשך מחלל הפנוי שהוא בחינת עמלק. וכמו שכתוב שם רבינו ז"ל על פסוק בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו. שפרעה הוא בחינת חלל הפנוי שמשם נמשך כבדות לבו. בחינת (שמות י"ג) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו וכו' בחינת קישוי הולדה כנ"ל. על כן ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים כדי להכניע בכור דסטרא אחרא הנמשך מבכורה של עשו בבחינת ראשית גוים עמלק. מבחינת הכפירות הנמשכין מחלל הפנוי שקדם לעולם. כדי להכניע כל זה ולהגביר בכורי ישראל שהם מקבלין מהבכורה של יעקב שזכה על ידי אמונתו לעבור על החלל הפנוי לעבור על כל הקשיות והחקירות הנמשך משם. ולדבק את עצמו בהשם יתברך שהוא ראשון וקודם לכל שמשם הבכורה דקדושה וכנ"ל. ועל ידי זה יצאו ישראל ממצרים שהוא בחינת לידה ואז נתקדשו הבכורות ליתנם לכהן שהוא מקבל קדושתו מבחינת זקן דקדושה בחינת זקן אהרן וכו' כנ"ל שהוא בחינת ת"ד הנמשכין על ידי העור הנ"ל שנכלל באין סוף שקדם לכל ששם כל העולם אינו עולה כהרף עין וכו' כנ"ל. כדי לקדש הבכור שהוא הולדה ראשונה להמשיך עליו קדושת הבכורה של ישראל שהיא בחינת האמונה. שעל ידי זה עוברין על כל החכמות ומאמינים בהשם יתברך שקדם לכל. וזהו בחינת (שם) והעברת כל פטר רחם לה'. והעברת דייקא כי על ידי קדושת בכור זוכין להתגבר על בחינת הבכורה דסטרא אחרא שהוא בחינת חלל הפנוי וכו' כנ"ל. כי על ידי קדושת בכור לכהן ממשיכין אמונה שלימה שעל ידי זה עוברין על כל החכמות וכו' כנ"ל. ועל כן עיקר התפילין הם מדברים מיציאת מצרים וקדושת בכורים ואמונה. כי הכל אחד כי על ידי אמונה עוברים על כל החכמות הנמשכין מחלל הפנוי שזהו בחינת יציאת מצרים בחינת קדושת בכורים כנ"ל. ומשם עיקר התפילין שהם התחדשות המוחין והחיות, כי עיקר התחדשות המוחין והחיות מקבלין על ידי אמונה שהוא עיקר החיים. כמו שכתוב (משלי ט"ז) באור פני מלך חיים כמובא בדברי רבינו ז"ל וכנ"ל. כי על ידי אמונה שמאמינים בחידוש העולם שהשם יתברך ברא הכל כרצונו יש מאין המוחלט אחר העדר הגמור. וכמו שהוא יתברך חידש את העולם יש מאין המוחלט כמו כן הוא מחדש גם עתה בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ועיקר חידוש מעשה בראשית בכל יום הוא על ידי החכמה כמו שכתוב (תהלים ק"ה) כולם בחכמה עשית שהם המוחין חדשים הנמשכין בכל יום להכיר ארותו בכל יום מחדש בידיעה והכרה חדשה שעל ידי זה נתחדשין מעשה בראשית בכל יום בבחינת ובטובו מחדש וכו' אין טוב אלא תורה אין טוב אלא צדיק היינו הצדיק האמת זוכה להשגת התורה והדעת מחדש בכל יום שעל ידי זה נתחדשין מעשה בראשית ומשם עיקר התפילין כנ"ל: ===אות ל"א=== כי באמת הכל אחד. כי הולדת נפש מישראלולבטל הקישוי הולדה ממש. הוא ממש בחינת יציאת מצרים שהוא בחינת הולדה כנ"ל. אחר שביטל השם יבתרך בחינת הקישוי הולדה על ידי הריגת בכורי מצרים. שזהו בחינת ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים וכו' כנ"ל, כי בשעת יציאת מצרים שהוא בחינת הולדה. אז נתגלה האמונה הקדושה בחינת אמונת חידוש העולם שזה העיקר שנתגלה אז. על ידי כל ה אותות והמופתים נוראים מאד שעשה השם יתברך עמנו אז. ועל כן פרעה מלך מצרים שיניקתו מאדום עמלק שהם הכפירות של חלל הפנוי רצו לעכב את ישראל בגלות שזהו בחינת קישוי הולדה בחינת ויהי כי הקשה פרעה כנ"ל. ועיקר התגרותם היה על גודל התגלות האמונה שגילה משה אז שהוא אמונת חידוש העולם כנ"ל. על כן הכה ה' כל בכוריהם שנמשכין מבחינת בכור דסטרא אחרא שהם הכפירות הנמשכין מחלל הפנוי כנ"ל. וכן בשעת הולדה ממש. כשצריכין להוליד נפש מישראל. וכל נפש מישראל הוא התגלות חדש ודעת חדש להכיר את מי שאמר והיה העולם. כי זה כלל שאין הקדוש ברוך הוא עושה שתי פעמים דבר אחד. כמו שאמר רבינו ז"ל שאפילו נשמות המגולגלים אין אותה הנשמה בעצמה באה בפעם שניה כמו בראשונה. כי אין הקדוש ברוך הוא עושה שתי פעמים דבר אחד ואין מתגלגלת אותה הנשמה בעצמה כמו בראשונה. רק נשמה זאת עם רוח זה או נפש זה עם רוח זה וכו' וכיוצא בזה נמצא שהוא ענין אחר ודבר חדש לגמרי וכו' כמבואר בדברי רבינו ז"ל. נמצא שבכל פעם שנולד נפש מישראל נולד שכל חדש. כי עיקר החיות והנפש הוא השכל שהוא הנשמה והחיות בחינת נשמת שדי תבינם וכו' כמו שאמר רבינו ז"ל (בסימן ל"ה). היינו שנולד ונמשך נפש חדש בעולם שהוא בחינת שכל חדש כדי לזכות להכיר אותו יתברך בידיעה והכרה חדשה. כיע בכל דור ודור נתגלה אלקותו יתברך בידיעה חדשה והכרה חדשה. כפי הבירורים של הנשמות שנתבררים בכל דור. כי בשביל זה השם יתברך מטריח את עצמו כביכול בכל דור ודור לקיים ולהנהיג את עולמו מדור לדור כדי לברר הנשמות ביותר מזוהמת הנחש כדי שיכירו אותו בכל דור ודור בתוספת הכרהוידיעה חדשה כפי תוספת הבירור שנתברר בכל דור ודור כנ"ל. שזהו בחינת (שמות ג') זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור בחינת לדור ודור נגיד גדלך וכו'. ועל כן בכל עת שבא נפש חדש שהוא בחינת שכל חדש וידיעה חדשה להכיר אותו יתברך לגלות אמונתו יתברך יותר בעולם בבחינת (תהלים קמ"ה): {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וכו'}}. אזי מתגרה בזה זוהמת עמלק שהוא זוהמת הנחש. ורוצה לעכב ח"ו ההולדה שמזה בא ח"ו בחינת קישוי הולדה. כי עיקר קישוי הולדה הוא על ידי זוהמת הנחש שהוא חטא אדם הראשון. שאז נגזר בעצב תלדי בנים וכו' וזה שאמר רבינו ז"ל שמזמור לתודה מסוגל למקשה לילד לומר אותו בשבילה. כי מזמור לתודה מדבר מאמונה. כמו שכתוב (שם ק') דעו כי ה' הוא אלקים וכו'. ומסיים ועד דור ודור אמונתו. כי עיקר האמונה נתחדשה ונתחזקה מדור לדור על ידי התחדשות הנשמות שהם בחינת שכליים חדשים בהכרת אלקותו יתברך. על כן על ידי זה מבטלין קישוי הולדה. כי עיקר ביטול קישוי הולדה היא על ידי אמונה. ועל כן העיקר הוא תפלה כמו שנוהגין כל ישראל להרבות בתפלה בשביל מקשה לילד. כי התפלה היא בחינת אמונה. שעל ידי זה נתבטל קישוי הולדה שבא מעמלק שהוא בחינת כפירות שרוצה למנוע ח"ו הולדת נפש חדשה שעל ידי זה יתגלה יותר אמונת חידוש העולם וכו' וכנ"ל.וזהו בחינת קדושת בכורים. כי עיקר הוא הולדה ראשונה שאז עיקר ההחדשות שאז מתגרה ביותר. על כן צריכין לק דש הבכור ליתנו לכהן וכו' כנ"ל. שעל ידי זה מכניעין בכור דסטרא אחרא שהוא בחינת עמלק כנ"ל. וזהו (שמות י"ז) מלחמה לה' בעמלק מדור דור. מדור דור דייקא. כי הוא מתגבר בכל דור דייקא. כי הוא מלך זקן וכסיל ואינו רוצה בהתחדשות המוחין והחיות שנמשך על ידי התחדשות הנשמות שמתחדשין מדור לדור. כי הוא כופר בחידוש העולם שמשם כל ההתחדשות של כל המוחין שהוא בחינת ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כנ"ל. ועל כן פרשיות התפילין מתחילין מהולדה בחינת קדש לי כל בכור כי ההולדה הוא בחינת התחדשות המוחין והחיות כנ"ל שזהו בחינת תפילין לחדש מוחו וחיותו בכל יום להתחיל בעבודת ה' בכל יום מחדש וכו' כנ"ל: ===אות לב=== ועל כן עכשיו בסוף הגלות שאז מתגבר הבעל דבר ביותר שהוא בחינת זוהמת הנחש. בחינת קליפת המן עמלק שזהו בחינת חבלי משיח שהם בחינת חבלי לידה ממש כנ"ל. בחינת קישוי הולדה כנ"ל. כי עכשיו החבלי לידה וקישוי הולדה כבידים הרבה יותר מאד מקישוי הולדה של גאולת מצרים, מחמת שעכשיו תהיה הגאולה אחרונה שהיא גאולה שלימה שאין אחריה גלות עוד. שאז יתבטל לגמרי זוהמת הנחש ממש וכל ישראל ישובו אל ה' באמת לעולם. עד שנזכה לתחיית המתים שאז יהיה חידוש העולם. ואז יתקיים (ישעיה כ"ה) בלע המות לנצח וכו' ואז נחיה חיים ארוכים חיים נצחיים הנ"ל שהם בחינת תפילין בחינת עץ החיים כנ"ל. ומחמת שרואה שקרוב לבא קצו וסופו. על כן מתגבר מאד מאד ביותר כנ"ל. ועיקר התגברותו הוא שרוצה להפיל את ישראל ח"ו לידי זקנה ותשות כח ח"ו. כאלו כבר ח"ו נזקנו בהגלות זה זמן רב כל כך כמה וכמה מ אות שנים עד שח"ו אפס תקוה ח"ו. וכן הוא מפיל את כל אחד בפרטיות לבחינת זקנה כנ"ל. כאלו כבר נזקן ח"ו במעשיו עד שאי אפשר לו לשוב. שעיקר הגאולה תלויה בזה. כמו שכתוב בזוהר הקדוש ולית מלתא דא תליא אלא בתיובתא וכו'. ועל זה אנו מתפללים (תהלים ע"א) אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו. וכמובא בספנים שאנו מתפללים שלא נפול לידי זקנה דסטרא אחרא הנ"ל ח"ו. כי הבעל דבר בחינת המן עמלק נקרא זקן וכסיל כנ"ל. כי הוא כופר בחידוש העולם שמשם מבחינת כפירה זאת ח"ו עיקר בחינת הזקנה דסטרא אחרא בחינת זקן וכסיל הנ"ל. כאלו ח"ו העולם הגשמי הזה הוא ישן וזקן מכבר רחמנא ליצלן מהאי דעתא שבשתא העוקרת את האדן לגמרי משני עולמות עדי אובד רחמנא לישזבן. כי עמלק הוא זוהמת הנחש שאמר לחוה מן העץ אכל וברא את העולם כמו שפירש רש"י שם (בראשית ג') שזה בחינת כפירה בחידוש העולם. ועל כן על ידי זה נגזר מיתה שהן היפך החיים בחינת חיים ארוכים הנ"ל כנ"ל. ועל כן אלו הזקנים שאין בהם שלימות שאין מוסיפין קדושה ודעת בכל יום הם נותנים כח ח"ו לאלו הכפירות שהם בחינת מצח הנחש כמבואר בהתורה וביום הביכורים ואת העורבים. עיין שם בלקוטי תנינא (סימן ד'). כי הם בחינה אחת. כי מאחר שאין מוסיפין קדושה ונותנים אחיזה לזקנה דסטרא אחרא ח"ו. על ידי זה ח"ו מתגברים כפירות הנ"ל של מצח הנחש שכופרים בחידוש העולם שהוא בחינת זקנה דסטרא אחרא כנ"ל. וכל אלו הכפירות הנ"ל. שמשם עיקר כח היצר הרע שמתגבר עכשיו מאד בסוף הגלות וכו' כ"ל. כל זה נמשך מבחינת חלל הפנוי הנ"ל שמשם נמשכין כל הקשיות של המחקרים והפילוסופים שאי אפשר לתרצם שמשם כל האפיקורסות והכפירות שלהם. ומשם נמשך כל בחינת היצרים רעים של כל בני אדם. כי שורש כל היצרים רעים הוא בחינת אל אחר כפירות כמבואר בדברי רבוני ז"ל. היינו הכפירות של חלל הפנוי שמשם עיקר אחיזת כל היצר הרע שבעולם שמתגבר עכשיו ביותר. על כן צריכין ליזהר להניח תפילין דרבינו תם. שהם המוחין שנמשכין מהצדיקים שיכולין ליכנוס לשם לתוך לחלת הצמצום של חלל הפנוי ולהמתיק הדין שם. ולגלות אלקותו. להודיע לבני האדם גבורותיו שגם החלל הפנוי וכל הקשיות והכפירות בעצמן נמשכין ממנו יתברך בעצמו כי הוא מחיה את כולם כידוע. כי אי אפשר לידע ממנו יתברך כי אם על ידי העדר הידיעה שקדמה לידיעה שהם הקשיות הנ"ל שהם בחינת חלל הפנוי בחינת הסתלקות הדעת שהוא בחינת אורו יתברך שסילק משם מבחינת חלל הפנוי כדי שיהיה מקום לבריאת העולם כדי שיוכל לגלות ידיעת אלקותו בעולם. כמבואר היטב בהתורה בא אל פרעה הנ"ל. עיין שם היטב. ועל כן צריכין להקדים האמונה לעולם שהוא העיקר שעל ידי זה משברין הקליפה הקודמת לפרי שהוא בחינת חלל הפנוי שקדם לעולם. כי על ידי האמונה עוברים על הכל כנ"ל. וזהו גם כן בחינת מעברתא של תפילין. כי על ידי התפילין שהם שהתחדשות המוחין שזוכין על ידי אמונה על ידי זה עוברין על הכל כנ"ל.וכשהוא חזק באמונתו ימים ושנים הרבה ועובד את ה' באמונה לבד. זוכה אחר כך לדעת ולהשיג אותו יתברך בידיעה נפלאה הבאה על ידי אמונה. בבחינת מטי ולא מטי. שזהו בחינת לחזור בנועם ה' ולבקר בהיכלו. שביקש דוד המלך עליו השלום כל ימיו. כמוש כתוב (תהלים כ"ז) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש וגו'. ועל כן עיקר תקוותינו עכשיו לצאת מהגלות המר הזה ולבטל הקישוי הולדה של הגאולה שמתגבר עכשיו מאד בכלליות ישראל ובפרטיות אצל כל אחד ואחד שרוצה ליכנוס בדרך הקודש. עיקר תקוותינו הוא על ידי כח הצדיקים הנ"ל. שהם בחינת המוחין של תפילין דרבינו תם. שהם מוחין גדולים ביותר כנ"ל. על כן צריכין עכשיו ליזהר ביותר להניח תפילין דרבינו תם כנ"ל. כדי לקרב הגאולה בכלל ובפרט במהרה בימינו שיזכה כל אחד לגאולת נפשו להוציאה מהגלות המר של הבלי עולם הזה שנלכד בהם כל אחד לפי בחינתו שצריכין לסבול חבלי לידה ממש ולסבול קישוי הולדה ממש. ובפרט בהתחלה. ולצעוק כמה וכמה קלין וצעקות וגניחות של אח ואבוי וכו' וכמה כפילות והטיות וכו' קודם שזוכין להוליד קדושת נפשו לשגאול אותה מן גלותה שהוא בחינת הולדה כנ"ל. וכמבואר באר היטב בתחלת התורה וביום הביכורים ואת העורבים הנ"ל. ועל ידי זה נזכה לגאולה שלימה בכלליות. ויקויים במהרה בימינו (ישעיה נ"ד) רני עקרב לא ילדה וגו' וכתיב (שם ס"ו) האני אשביר ולא אוליד וגו' כי חלה גם ילדה ציון את בניה במהרה בימינו אמן: ===אות לג=== וזה שנסמך ובא ליצון גואל למזמור יענך. כי מבואר בכוונות שמזמור יענך אומרים כדי להוליד המוחין והשפע להמשכים לזה העולם. ועל כן יש במזמור יענך שבעים תיבין כנגד שבעים קלין שהיולדת צריכה לצעוק לפחות קודם הלידה וכו' היינו כנ"ל. כי הגאולה הוא בחינת הולדה שבאה אחר החבלי לידה שהם בחינת חבלי של משיח כנ"ל. ועל כן חבלי לידה הם שבעים קלין. כי עיקר ההולדה הוא הולדת המוחין לזכות להתחדש בעבודתו מחדש ולהתעורר מהשינה שהיא בחינת עיבור כידוע. ועל כן הם שבעים קלין כנגד השבעים פנים לתורה שהם בחינת כלליות המוחין שצריכין להוליד ולהמשיך כדי להתעורר משינתו ונפילתו. ולהחזיק לעצמו כל השבעים פנים לתורה שאבד ולחזור ולהתחיל לחיות מחדש. שזה עיקר בחינת הגאולה בפרט ובכלל כנ"ל. בחינת (שם נ"ט) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב. ולשבי פשע דייקא. שהם בעלי התשובה המחדשים ימיהם שעברו בחשך. שהוא בחנית התחדשות החיות בחינת השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם כנ"ל. ועל כן אחר מזמור יענך שהוא בחינת חבלי לידה אומרים ובא לציון גואל כנ"ל במהרה בימינו אמן: ===אות לד=== ועל כן צריכין לכתוב תפילין על גבי עור בהמה טהורה דייקא (שלחן ערוך סימן ל"ב סעיף י"ב). כי העור הוא בחינת המדמה שהיא חיצוניות השכל בחינת לבוש השכל. כי יש נפש רוח נשמה שהם בחינת הג' אורות פנימים. שהם בחינת תלת מוחין וכנגדן יש ג' כלים. שהם בשר וגידין ועצמות. ועל גביהם יש העור החופה שהוא בחינת חיצוניות דחיצוניות בחינת קטנות דקטנות. (כמבואר בעץ חיים בשער החשמ"ל באריכות בענין העור והחשמ"ל. ובחינת נוגה בחינת עץ הדעת טוב ורע. כי כולם בחינה אחת ויונקים זה מזה. ושם עיקר העבודה של הבירור. לברר ולזכך העור מבחינת אחיזת הקליפות שיונקים משם. כי עיקר הוא בבחינת קליפת נוגה. היא בחינת עץ הדעת טוב ורע. שזהו בחינת העור שהוא לבוש כל הגוף. שבירורו על ידי בחינת חשמ"ל. לעשות מבחינת כתנות עור. בחינת כתנות אור באלף וכו' עיין שם והבן). וזה העור שהוא בחינת כלי החיצון של הגוף. הוא כנגד בחינת כח המדמה שהוא כח החציון של השכל בחינת לבוש השכל וחיצוניותו. מכי כח המדמה הוא בחינת כח הבהמיות. בחינת כח החי שבאדם כמובא. שהוא חיצוניות השכל. ושם בבחינת המדמה שם עיקר הבירור. כי המדמה הוא בחינת נוגה הנ"ל. בחינת העור. בחינת עץ הדעת טוב ורע ששם עיקר הבירור כנ"ל וכפי בירור המדמה כן זוכין לאמונה שהוא עיקר שלימות תיקון המדמה כמבואר בהתורה תקעו ג' (בלקוטי תנינא סימן ח') ומובא לעיל בהלכות ציצית שעיקר האמונה הוא בכח המדמה. וזה בחינת דוד ברגל רביעי של המרכבה שהוא בחינת אות רביעי שבשם. בחינת שין של שלשה ראשים ושין של ד' ראשים. כי ג' אותיות הראשונות הם בחינת תלת אבהן תלת מוחין הנ"ל, בחינת שין של ג' ראשין. ודוד הוא בחינת אות אחרונה שבשם שהיא בחינת מלכות אמונה שהוא כנגד תיקון המדמה שהוא בחינת אמונה שזהו בחינת שין של ד' ראשין. ועיקר בלבול המדמה שהם כלל כל המחשבות זרות והרהורים רעים וחקירות וקשיות וכפירות ואפיקורסות ושאר מיני מחשבות המבלבלין ומעקמין את האדם מהשם יתברך ומצדיקי אמת. שכל זה נמשך מהמדמה שאינו מבורר. כל זה נמשך מבחינת חלל הפנוי שמשם השתלשלות אחיזת כל הקליפות. שעיקר אחיזתם בבחינת המדמה שהוא בחינת עץ הדעת וכו' כנ"ל. ועל כן עיקר כתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות הוא על גבי עור דייקא כי עיקר הוא לברר המדמה שהוא בחינת העור. כדי לזכות לאמונה שלימה שזוכין על ידי בירור המדמה שהוא העיקר וכנ"ל. כי עיקר בירור המדמה הוא על ידי רוח נבואה שהוא בחינת כלליות התורה כמו שכתוב בהתורה תקעו הנ"ל. שהוא בחינת כלליות כתיבת סת"ם שהם פרשיות התורה. בחינת רוח נבואה שעל ידי זה עיקר בירור המדמה שהוא בחינת עור. על כן צריכין לכותבן על גבי עור דייקא. ועל כן צריכין לכותבן על גבי עור בהמה טהורה דייא. כי הבהמה בעצמה היא בבחינת המדמה. ועור של בהמה שהיא תכלית חיצוניות דחיצוניות של כלי המדמה שהיא בחינת בהמה. על כן שם עיקר הבירור. שממשיכין על ידי כת יבת התפילין או ספרי תורה וכו'. כי התפילין הם מוחין גדולים כל כך שיש להם כח לברר ולתקן תכלית חיצוניות דחיצוניות. קטנות דקטנות של המדמה. שזה עיקר התיקון. כי כל מה שהצדיק גדול ביותר יש לו כח לברר ולתקן קטנות וחיצוניות יותר. ועל ידי זה נתתקנים כל העולמות ועולין כל הניצוצות וכל הנשמות הנפילות. על ידי שמבררים ומזככין תכלית הקטנות והחיצוניות שמשם היה עיקר אחיזתם של הקליפות. ועכשיו נתברר ונתבטל הכל על ידי הצדיק כנ"ל. וזהו בחינת הצדיקים הזקנים הנ"ל שהקטן שבכולם זכר חתיכת טיבורו. שהוא בחינת תחלת הקטנות וחתיכת הטבור כשזוכין לזכך בשלימות עד שיכול לזכור מה שנעשה אז. וזה בחינת תיקון וזיכוך העור שהוא הקשר שבין האם להולד שמקושר בהטבור שהוא רק עור לבד. כי השתלשלות כל העולמות מעולם לעולם. הוא רק מהטבור ולמטה כמבואר היטב בעץ חיים בשער הנקודים ובכמה מקומות. שהתחלת עולם התחתון בעלום העליון הוא מבחינת טיבורא ולמטה ששם מתחיל בחינת נה"י בחינת רגלין של עולם העליון שמשם עיקר החיות של עולם התחתון ממנו. וכן מעולם לעולם ומדרגא לדרגא. ועל כן ברא השם יתברך שהולד נקשר גם בגשמיות בטבור אמו. כי ההשתלשלות מדור לדור מאב ואם לבן ובת. הוא מתחיל מטבורא ולמטה. ועל כן עיקר המשכת המוחין של הזקנים הקדושים הנ"ל עלינו. הוא על ידי הזקן הקטן שבכולם שהוא הזקן הראשון ממטה למעלה שסיפר שזוכר חתיכת הטבור כנ"ל. כי משם עיקר התגלות המוחין והשתלשלות העולמות מטבורא ולמטה כנ"ל. שזהו בחינת שהמשכת אור התפילין נמשכין עד הטבור שהם בחינת הרצועות שנמשכין עד הטבור כנ"ל. אבל באמת אף על פי שאין אנו מקבלין האור אלא מבחינת הטבור ולמטה על ידי הזקן האחרון שבכולם ממעלה למטה שזכר חתיכת הטבור כנ"ל. אף על פי כן כל החיות המוחין שמקבלין משם נמשכין רק בכח הזקנן העליון הראשון במעלה שבכולם. שהוא בחינת העור הנ"ל. שהוא התינוק הנ"ל. כי אי אפשר לעשות כלים לקבל האור למטה. כי אם בכח קדושה עליונה מאד. ואור עליון מאד. שכל זה הוא בחינת מה שאמר רבינו ז"ל בהתורה מישרא דסכינא (בסימן ל') שהשגת אלקות אי אפשר לקבל כי אם דרך כמה צמצומים מעילה לעלול משכל עליון לשכל תחתון וכו'. וכל מה שהאדם קטן במעלה ביותר והוא חולה בחולי הנפש יותר ויותר הוא צריך רבי גדול ביותר. שיהיה אומן ודאקטיר כזה שיוכל לעשות כלים להכניס בו השגות אלקות ולתקן גם אותו וכו' עיין שם. וכל זה תבין היטב בעץ חיים בשער הנקודים ובכמה מקומות. שאור הכלים נמשכות דייקא ממקום גבוה מאד. וכל מה שהכלים קיבלו האור ממקום גבוה ועליון ביותר נתמעטה השבירה בהם ביותר. כי כל מה שהאור עליון וגבוה יותר הוא יכול לצמצם עצמו ולהסתיר את עצמו להכניס האור בהדרגה ובמדה. שלא יהיה ריבוי אור ח"ו. ואף על פי כן יכניס בהם השגות אלקות בבחינת מטי ולא מטי בבחינת רצוא ושוב בדרך נפלא ונורא מאד שהוא בחינת עולם התיקון הנמשך מבחינת עתיק. שמשם אחיזת כל הזקנים הנ"ל. ועל כן הזקן הראשון במעלה מכולם היה עור דהיינו שלא היה לו שום הסתכלות בזה העולם כלל. שהוא בחינת תיקון העינים כנ"ל. ומשם אחיזת כל הזקנים הנ"ל. שהם בחינת הח' פ' שבתפילין. עד הזקן האחרון במעלה שזוכר חתיכת הטבור שעל ידו עיקר המשכת אורות התפילין עלינו כנ"ל. כי כן מבואר בעץ חיים בשער הנקודים שאור העינים נתגלה מהטבור ולמטה שהוא בחינת אורות הנקודים שירדו מהעינים וקיבלו אורות אחר כך משבולת הזקן וכו' ונתגלה מהטבור ולמטה שמשם עיקר התחלת התהוות הכלים עיין שם היטב והבן. ועיקר התהוות הכלים הוא לעושת כלים וצמצומים להשיג אלקותו יתברך וכו' היינו כנ"ל. והבן. ועל כן על ידי זה הזקן העליון הנ"ל. שלא היה לו שום הסתכלות בזה העולם על ידי תיקון בחינת פגם העינים הוא בחינת פגם כל החטאים שבתורה שהם בחינת שבירת כלים כידוע. כי כל החטאים הם על ידי פגם העינים כמו שכתוב (במדבר טו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכמו שאמרו רז"ל (ירושלמי ברכות א') לבא ועינא תרי סרסורי דעבירה. ועל כן זה הזקן שקידש את עיניו וסתמם מחיזו דהאי עלמא לגמרי וכו' כנ"ל. על כן עיקר תיקון שבירת כלים שבא על ידי פגם העינים יהיה על ידו כי הוא קידש את עיניו ביותר כנ"ל. ועל כן הוא בחינת זקן העליון הנ"ל. כי זקן הוא בחינת עתיק שעל ידו עיקר התיקון כידוע. ועל כן עיקר התפילין הוא על העור. כי העור הוא בחינת חיצוניות דחיצוניות. בחינת תכלית המחיצה והמסך המבדיל בין נברא לנברא ובין עולם לעולם. ודרך שם בוקע האור ויוצא דרך נקבי העור מעולם לעולם. ועל כן אנו כותבין פרשיות הקדושות של התפילין שהם שמות הקדושים והנוראים מ"ב אזכרות וכו' על גבי עור גשמי של בהמהכ. כי אנו ממשיכין האור מגבוה מעל גבוה עד תכלית גשמיות הכלים שהם בבחינת חיצוניות דחיצוניות הוא בחינת העור כנ"ל ועל ידי זה דייקא ארנו יכולים לקבל אור השגת אלקות בהדרגה ובמדה על ידי שנתתקן בחינת חיצוניות דחיצוניות. שהוא בחינת המדמה הגשמי שיוכלו להכניס גם בו אמונה שלימה. שזה עיקר בחינת קדושת התפילין שמקבלין מהזקן העליון הנ"ל. שכולל כל הזקנים וכל המוחין של התפילין. שהוא מתקן הכל כנ"ל: ===אות לה=== ועל כן צריך שיהיה העור של בהמה וחיה טהורה דייקא ממין המותר לפיך ואפילו מנבילות וטריפות שלהם. ובלבד שלא יהיה ממין בהמה וחיה טמאה. וגם צריך שיהיה העור מעובד לשמה. לשם קדושת לתפילין. כי אי אפשר לקבל אור קדושת המוחין של התפילין כי אם כשמעבדין את עור הגוף לגמרי שלא יהיה בו שום אחיזה ושום שמץ משום תאוה שבעולם, אפילו ריח בעלמא מהם לא יהיה נשאר בו. וזה שדקדק רבינו הנורא ז"ל בלשונו הקדוש בשיחותיו הקדושים ואמר. שצריכין לעבוד את הגוף כמו עור שמעבדין אותו היטב עד שיהיה יכולין להפכו ולר אות לעינים שהוא נקי לגמרי, גם אמר שיש גדולים ששברו את תאוות הגוף אבל הוא עדיין כמו עור המעובד שיש לו עדיין איזה ריח רע רק צריכין לזכך ולעבד את הגוף כל כך עד שלא ישאר לו שום ריח משום תאוה. היינו כנ"ל. כי זיכוך הגוף הוא בחינת עיבוד העור. שהוא בחינת המדמה בחינת נוגה וכו' שמשם כל התאוות כנ"ל. ועל ידי זה הם זוכין למוחין שלימים ולאמונה שלימה בתכלית השלימות אשרי להם. והמון עם שאין זוכין לזה לזכך הגוף כל כך כי אפילו צדיקים גמורים לאו כל אחד זוכה לזיכוך כזה כנ"ל. על כן עיקר תיקון שלהם הוא על ידי קרבת הצדיקים אמתיים שזכו על ידי זיכוך גופם בבחינה הנ"ל למוחין גדולים אמתיים ולרוח נבואה רוח הקודש אמתי. ועל ידי זה הם יכולים לברר המדמה של כל העולם גם כן כדי שיזכו כולם לאמונה שלימה בתכלית כנ"ל, אבל צריך שיהיה להם על כל פנים איזה אתערותא דלתתא כידוע שבלא אתערותא דלתתא אי אפשר להוציאם ממקום שהם בעל כרחם. ועיקר אתערותא דלתתא שלהם הוא שיפשיטו את דעתם ויסלקו את חכמתם ושכלם לגמרי כאלו אין להם שום שכל כלל רק יטו אזנם ולבבם היטב לקול דברי הצדיק האמת. וימסרו לבם ושכלם אליו לגמרי. כמו שאמר רבינו ז"ל שכל זמן שנשאר להאדם שום שכל עצמו אינו מקורב כלל כמבואר על פסוק (דברים ל"ב) עם נבל ולא חכם עמא דקבילו אורייתא ולא ח כימו (בסימן קכ"ג) שעיקר קבלת התורה היה רק על ידי זה על ידי שסילקו את חכמתם לגמרי. כי אם היו מעמידים על חכמתם ושכלם לא היו יכולים לקבל את התורה וכו' עיין שם. כי כל השכל של כל העולם. אפילו של היראים והכשרים כל זמן שלא זכו לשבר תאוות לבם לגמרי לגמרי בבחינה הנ"ל כמו עור המעובד ממש בלי שום שמץ ריח בעלמא כנ"ל עדיין אין להם שום שכל כלל וכל שכלם הוא רק בבחינת המדמה שהוא כח הגוף כח הבהמיות. מאחר שלא פשטו את גופם עדיין לגמרי מהבהמיות. וגם המדמה שלהם אינו מבורר עדיין לגמרי כ"ל. על כן עיקר תיקונם להתקרב להשם יתברך הוא על ידי אמונת חכמים בחינת (שמות י"ד) ויאמינו בה' ובמשה עבדו. דהיינו להתקרב לצדיקים אמתיים ולהאמין בם ולבטל דעתו נגדם לגמרי כאלו אין לו שום שכל כלל. וזהו בחינת שמותר לכתוב ספרי תורה תפילין ומזוזות אפילו על גבי עור נבילה וטריפה. ובלבד שיהיה ממין טהור. להורות שהכל יכולין להתתקן והכל יכולין לקבל אור המוחין של התפילין. ובלבד שיהיה בבחינת עור בהמה טהורה המעובד לשמה לשם קדושת סת"ם. דהיינו שמפשיטין ומעבדין את מוחם ושכלם ודעתם מכל דעותיהם וסברותיהם ועקמימיות שבלבם שהיה להם עד הנה. רק מכינים דעתם וכחם וכל גופם לקבל קדושת התפילין וכו' שהוא בחינת קדושת המוחין של הצדיקים על כל אשר יאמרו כי הוא זה. ולבלי לסור מדבריהם ודעתם ימין ושמאל. ואז אף על פי שקלקל כל כך עד שהוא בבחינת עור נבילה וטריפה אף על פי כן הוא יכול להתתקן ולקבל אור קדושת התפילין. ובלבד שלא יהיה בבחינת מין טמא. דהיינו שלא יבא להצדיק עם חכמות וחקירות לחקרו ולנסותו. ולא יהיה טינא בלבו. שכל זה הוא בחינת מין טמא. כי עיקר הטומאה הוא בחינת חקירות וכפירות. שכהם בחינת חיות רעות הדורסים וטורפים. כמבואר במקום אחר. אבל כשאינו בבחינת מין טמא רק עושה עצמו כבהמה טהורה ומכין ומעבד עצמו ודעתו לשם קדושת תפילין. דהיינו לקבל הארת המוח של הצדיק האמתי על כל אשר יאמר כי הוא זה. אז אף על פי שקלקל כל כך עד שהוא בבחינת נבילה וטריפה הוא גם הוא יכול לקבל אור קדושת מוחו. שהוא בחינת קדושת התפילין שנכתבים על גבי עור בהמה טהורה אפילו על נבילות וטריפות שלהן. ובלבד שיהיה ממין המותר לפיך כנ"ל. וכן מבואר בהתורה פתח ר' שמעון (בסימן ס') שכתיבת תפילין על גבי העור הוא בחינת הארת הרב בלב התלמיד וכו' ומבואר שם שתלמיד הגון הוא בחינת מין המותר לפיך וכו' עיין שם: ===אות לו=== וזהו (שמות א') ויהי כי יראו המילדות את האלקים ויעש להם בתים. זה בחינת הבתים של התפילין. כי המילדות שהם בחינת אם הבנים הם ממשיכין אור התפילין שהם בחינת אמא על ברא. שהם בחינת הולדת המוחין בחינת (שם י"ג) קדש לי כל בכור פטר כל רחם כנ"ל. וזהו ויהי כי יראו דייקא. כי תפילין הם בחינת יראה כמו שכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ודרשו רז"ל אלו תפילין שבראש. כי המילדות הם אם אהרן ומשה. ומרים אחותם שהיא מילדת שניה. שממנה יצא המלכות כמו שפירש רש"י שם. כי משה ואהרן הם עיקר התפילין. אהרן הכהן הגדול הוא בחינת תמניא ת"ד דכהנא רבא. שהם בחינת השמונה זקנים הנ"ל בחינת שמונה פרשיות של התפילין של ראש ושל יד כנ"ל. משה רבינו הוא בחינת הזקן העליון הנ"ל. שהתפאר שהוא זקן מאד ועדיין הוא נער ויניק לגמרי וכו' וכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'. וזה בחינת משה רבינו עליו השלום שהוא בחינת (שם ב') והנה נער בוכה שאף על פי שהגיע למה שהגיע לבחינת זקנה דקדושה בשלימות. אף על פי כן עדיין היה בבחינת נער ויניק לגמרי. בבחינת (תהלים ל"ז) נער הייתי גם זקנתי שאף על פי שזקנתי מאד. אף על פי כן עדיין אני נער ויניק לגמרי. שזהו בחינת ההתפארות של הזקן הראשון במעלה שהוא העור כנ"ל. ועל כן זכה משה שכתוב בו (דברים ל"ד) לא כהתה עינו ולא נס ליחה אף במותו. כי לא קפצה עליו שום זקנה כלל. אפילו בשעת מיתתו שהיה בן מאה ועשרים שנה. כי זכה בתכלית הזקנה להיות עדיין יניק לגמרי. כאלו לא התחיל עדיין לחיות כלל. כמו שכתוב (שם ג') אתה החילות להר אות וגו'. שבסוף ימיו אמר להשם יתברך אתה החילות להראות וגו' דהיינו שעדיין לא השיג כלל. רק השם יתברך התחיל להראות לו את גדלו וכו'. שכל זה הוא בחינת הנ"ל שמתחילין בכל עת מחדש כנ"ל. כי משה הוא בחינת מן כידוע. שנאמר בו (שמות ט"ז) כי לא ידעו מה הוא. אי אפשר לידע כלל מה הוא שילוד אשה יזכה למה שזכה הוא. וזה אותיות משה שי"ן מ"ה. שין תלת אבהן שהם כלליות המוחין כלליות התפילין. אבל הכל נמשך מבחינת מה. בחינת כי לא ידעו מה הוא שזה עיקר בחינת משה שהוא בחינת הזקן הנ"ל. שהיה זקן ותינוק וכו' כנ"ל. שהוא שורש הכל ולמעלה מן הכל כנ"ל. כמו שכתוב (במדבר י"ב) והאיש משה עניו מאד וכו' שהוא בחינת (תהלים קל"א) כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי שאמר דוד. וזה שכתוב בזוהר לענין משה שאצל הסבין הוא סבא ואצל הינוקות הוא ינוקא. היינו כנ"ל. שהוא זקן ויניק וכו' כנ"ל. וזהו שאמר (דברים ל"א) בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. היום מלאו ימי ושנותי כי אינו יכול לילך יותר כמו שאמרו רז"ל (סוטה י"ג) מלמד שנסתמו ממנו וכו'. כי הוא צריך לחיות חיים ארוכים הנ"ל לילך בכל פעם יותר ויותר וכשאינו יכול לילך יותר מוכרח להסתלק כמובן בשיחות הקדושות של רבינו ז"ל. ועל כן (שם ל"ד) ולא ידע איש את קבורתו כי לא ידעו מה הוא כנ"ל. נמצא שמשה הוא בחינת הזקן העליון הנ"ל. שהוא שורש התפילין שהם בחינת קירון עור הפנים שזכה משה שהם בחינת אור התפילין כמו שאמר רבינו ז"ל בהתורה מרכבות פרעה וכו' (בסימן ל"ח). ואהרן הוא בחינת ח' ת"ד הנ"ל, שהם בחינת הח' פרשיות של תפילין שנמשכין מבחינת משה מבחינת הזקן הנ"ל. וזהו ויעש להם בתים. בתי כהונה ומלכות (שמ"ר א') בתי כהונה הם בחינת התפילין. שהם בחינת קדושת הכהונה כנ"ל. בחינת קדושת הבכור ליתנו לכהן כנ"ל. ובתי מלכות זה בחינת מלכות דוד משיח בחינת אמונה שכל זה הם בחינת תפילין כנ"ל. ועיקר קדושת התפילין הוא בחינת השגות אלקות שהצדיקים אמתיים שהם מבחינת משה ממשיכין עלינו דרך כמה צמצומים שזה העיקר שהם זוכים להשגה גבוה ועצומה כזו עד שהם יכולין לצמצם ולהלבביש ההשגה בכמה צמצומים ולבושים עד שגם אנחנו נוכל לזכות להשגת אלקות כנ"ל. וזהו בחינת בתים של התפילין. כי אי אפשר לנו לקבל אור הפרשיות בעצמן כי אם דרך בתים ורצועות שהם בחינת צמצומים וכלים קדושים של עולם התיקון לקבל האור בהדרגה ובמדה. כי הם יכולין ליכנוס לתוך בחינת חלל הפנוי ולגלות אלקותו שם. ולעשות על ידי זה כלים קדושים. כי עיקר התהוות הכלים הם על ידי תיקון חלל הפנוי שהוא תחלת הצמצום שהוא שורש כל הכלים והמסכים שנתהוו מהתעבות האור והתרחקו מהמאציל. כי אם לא היה חלל הפנוי לא היה שייך שום התעבות האור והתרחקותו וכו'. כמבואר ומובן בכתבים. נמצא שעיקר התהוות הכלים נמשך מבחינת חלל הפנוי. אבל על ידי חטא אדם הראשון נתאחז בהכלים שעיקרם הם בבחינת העור. שהוא תכלית הכלים חיצוניות דחיצוניות הכלים ששם נאחזים ביותר כנ"ל. שזהו בחינת משכא דחויא. שמשם אחיזת כל הקליפות ח"ו. ועל כן עיקר התיקון על ידי זיכוך ועיבוד העור בקדושה שהוא בחינת תיקון המדמה תיקון חלל הפנוי. שזוכין הצדיקים הגדולים הנ"ל לתקן עד שעושין ממנו דייקא בחינת כלים קדושים לקבל האור בהדרגא ובמדה. שזהו בחינת עור בהמה טהורה, שעיקר כתיבת כל התורה ותפלין הוא על העור דייקא וכנ"ל. וזהו בחינת הבתים של עור. כי צריכים לקבל האור דרך כמה צמצומים וכלים הנעשין על ידי תיקון החלל הפנוי שהוא בחינת תיקון המדמה, שהוא בחינת עור כנ"ל. וזהו בחינת (בראשית ג') ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. כתנות עור דייקא. כי עיקר התיקון לתקן העור וכו' כנ"ל. כי כתנות עור הם בחינת טלית ותפילין שהם יוצאין מן העור ומן השערות הגדלים על העור כמבואר בעץ חיים. שזהו בחינת כי הוא כסותה לבדה דא ציצית, היא שמלתו לעורו דא תפילין (תיקונים ס"ט). שהם פנימיים וגבוהים יותר מציצית כמו שכתוב שם. וכל זה הוא בחינת תיקון המדמה שהוא תיקון חלל הפנוי שעיקר התיקון על ידי אמונה כנ"ל. וזהו ויהי כי יראו המילדות את האלקים, יראו דייקא. כי יראה קדושה הוא בחינת תיקון הצמצום והדין של חלל הפנוי. שנמתק בשרשו על ידי יראה קדושה שהוא בחינת דינא קדישא כידוע. על כן על ידי בחינת יראה על ידי זה נעשין בחינת בתים שהם בחינת תיקון הכלים והצמצומים לקבל אור התפילין בהדרגה ובמדה כנ"ל. וזהו ויהי כי יראו וכו' ויעש להם בתים כנ"ל: ===אות לז=== וגם צריכין לתופרן בגידין דייקא. כי אפילו כשמניחין הפרשיות לתוך הבתים אי אפשר לקבל האור, עד שתופרין אותן בגידין דייקא. כדי להסתיר האור שלא יצא חוץ מהמדה ח"ו. כי שס"ה גידין הם כנגד שס"ה לאו תעשה. הם בחינת דינים וצמצומים. ועל כן בהשס"ה גידין, בהם מרוצת הדמים, שהם דייקא החיות של האדם וכל מין חי. כי עיקר המשכת החיות הוא על ידי הגבלת האור כמבואר בהתורה וביום הביכורים הסתרה (סימן נ"ו) שהחיות נמשך תמיד מחי החיים. ועיקר התיקון הוא, שעל ידי התורה שהיא שמא דקודשא בריך הוא ממשיכין החיות לתוך הכלים והמדות עיין שם. וזה בחינת מה שהחיות הוא על ידי הדמים דייקא שבשס"ה גידין שהם בחינת צמצומים. כי עיקר החיות על ידי תיקון הכלים והצמצומים כנ"ל. וזהו בחינת שמי עם י"ה שס"ה. כי השם הוא החיות בחינת נפש חיה הוא שמו. וכמו שבהאדם נגבל כל חיותו בשמו וכו' כן כביכול אורייתא שמא דקודשא בריך הוא. שעל ידי התורה קורין את השם יתברך בשמו וממשיכין החיות ממנו לתוך הכלים, שהם אותיות התורה, שהם בחינת שמא דקודשא בריך הוא וכו'. כמבואר שם בהתורה וביום הבכורים הנ"ל. ועל כן שמי עם י"ה שס"ה. כי עיקר השם שהוא בבחינת הגבלת החיות מחי החיים שזהו העיקר כנ"ל. כל זה הוא בחינת שס"ה לא תעשה שבתורה בחינת שס"ה גידין. שהם בחינת הצמצומים והכלים לקבל האור במדה כנ"ל. וזהו בחינת שס"ה ימים בשנה. כי עיקר חיות כל ימות השנה הם על ידי בחינת שס"ה הנ"ל. שהם בחינת הצמצומים. שעל ידי זה עיקר הגבלת החיים, זהו עיקר החיים כנ"ל. ועל כן התפילין שהם בחינת חיים כנ"ל, בחינת שם ה' כמו שכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תפילין, על כן צריכין לתופרן בגידין דייקא. כדי לצמצם האור שזהו עיקר התיקון של המוחין שהם החיים כנ"ל. וזהו שמי עם י"ה דייקא שס"ה. זכרי עם ו"ה רמ"ח, שאף על פי שרמ"ח מצוות עשה הם נמשכין מבחינת ימימן, ושס"ה לא תעשה מבחינת שמאל דקדושה, אף על פי כן מרומז בחינת שס"ה בשתי אותיות הראשונות של השם שהם גבוהים יותר. וזהו בחינת הנ"ל. שתיקון הכלים צריכין להמשיך מאור הגבוה יותר. כי צריכין מוח גדול ביותר כדי לעשות הכלים הם בחינת שס"ה. שהם בחינת שם ה' כנ"ל. כדי להודיע גדולתו לכל באי עולם. להגדיל שמו יתברך בפי כל למען ספר שמו בכל הארץ, שזהו בחינת תיקון התפילין שנמשכין ממוח גבוה מאד מאד דרך כמה צמצומים. עד שגם אנחנו ואפילו כל באי עולם ידעו משמו וגבורתו. בחינת וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין כנ"ל: ===אות לח=== וזהו (בראשית כ"ג) ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. ד' פעמים שנה כנגד ד' פרשיות שבתפילין שהם עיקר חיות השנים שחי האדם כנ"ל. וזהו שדרשו רז"ל (בראשית רבא נ"ח) בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז'. היינו כנ"ל. כי זהו עיקר השלימות שיתחיל לחיות בכל פעם. שאפילו כשמגיע לימי הזקנה יהיה בעיניו עדיין יניק לגמרי כאלו לא התחיל לחיות ולעבוד ה' כלל ויתחיל לחיות בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש כנ"ל. וזהו בחינת בת ק' כבת כ' בת כ' כבת ז' שני חיי שרה כולן שווין לטובה. כי כל מה שמזקין הצדיק הוא עדיין יניק בעיניו כאלו הוא תינוק עדיין וכו' כנ"ל. ועל ידי זה מוסיף בעבודתו בכל פעם, וזוכה לחיים ארוכים באמת, שכל ימיו ושנותיו הם שנות חיים באמת. כי אינו אובד שום יום מימי חייו בלי תוספת קדושה וחיות וכנ"ל. וזהו בחינת שני חיי שרה כולן שווין לטובה. שזהו בחינת חיים ארוכים הנ"ל, שהם בחינת תפילין כנ"ל. כי שרה היא בחינת מלכות אמונה בחינת ששרה על כל העולם. בחינת (זכריה י"ד) והיה ה' למלך על כל הארץ, שזה עיקר בחינת התפילין. כי עיקר המשכת המוחין של התפילן הם על ידי הרשימו של האמונה שבלב כנ"ל. ועל ידי שממשיכין המוחין של התפילין על ידי זה מאירה האמונה אחר כך באור גדול ובשלימות גדול ביותר. כי הא בהא תליא. על ידי אמונה מקבלין המוחין. וכפי התחדשות המוחין שמקבלין על ידי האמונה, כן נשלם ונתגדל ונתחזק האמונה יותר ויותר וכן לעולם. כי יש שלימות באמונה למעלה משלימות, עד שיכולין לזכות לאמונה עליונה, שהוא בחינת ראש אמונה שהוא למעלה מכל המוחין, שזהו בחינת תפילין של ראש. כי תפילין של יד הם בבחינת ויהי ידיו אמונה ותפילין של ראש הם בבחינת ראש אמונה שזוכין אחר כל השגת המוחין שהוא למעלה מכל המוחין. כי זה כלל בכתבים שמלכות שוהא בחינת מדריגה אחרונה של עולם העליון היא למעלה והיא שורש של בחינת עתיק שהוא מדריגה העליונה שבעולם התחתון ממנו. וכן מעולם לעולם. ומלכות היא בחינת אמונה. ועתיק שהוא למעלה ושורש של כל המוחין שב אותו העולם, הוא בחינת דביקות הנפלא והנורא להשם יתברך. בחינת רעוא דרעוין רצון שברצונות השתוקקות שבהשתוקקות שהוא בחינת עריבת נעימת הדביקות הנפלא והנורא להשם יתברך בחינת (תהלים ס"ג) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי וכו'. בחינת (שם עג) כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, בחינת (שם פ"ד) נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל אל חי. שעל זה התפלל דוד המלך עליו השלום כל ימיו. בחינת (שם כז) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזור בנועם ה' ולבקר בהיכלו שזהו בחינת הדביקות של התפילין. בחינת (דברים ד') ואתם הדבקים וכו' בחינת (שיר השירים ח') שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבת י"ק מים רבים לא יכלו לכבות וכו'. אשרי הזוכה לזה. אבל יש בחינת דביקות שהוא למטה מבחינת אמונה של מדריגה הגבוה יותר. כי עתיק דעשיה הוא למטה ממלכות דיצירה שהיא בחינת אמונה,[מכל שכן ממלכות אמונה שבעולמות העליונים יותר. וכן מעולם לעולם. על כן עיקר ההתחלה היא אמונה והסוף היא אמונה ודביקות, כי באמת הכל אחד. כי בחינת הדביקות של כל עולם ומדריגה שהוא נכסף ומשתוקק ומתגעגע לעלות לעמלה שהוא בחינת עתיק בחינת רעוא דרעוין, זהו בעצמו בחינת הארת האמונה שהוא מדריגה האחרונה של העולם שלמעלה ממנו. כי מלכות שהיא בחינת אמונה של עולם העליון הוא שורש החיות של בחינת עתיק, שהוא בחינת רעוא דרעוין של עולם ומדריגה התחתונה מנו וכן לעולם כנ"ל והבן הדברים. כי על פי הדברים האלה והיוצא בהם המבוארים בדברינו, תוכל לעשות לך דרך להבין מעט מזער בדרכי הקבלה של הזוהר הקדוש והאריז"ל להוציא מהם דרכים ועצות למעלה. על פי הקדמות נוראות ועצות אמתיות של דברי תורתו של רבינו ז"ל, שכל תורה ותורה וכל מעשה ומעשה היא פותחת שערים רבים של השגת אלקות. שעל ידי זה יכולין להבין גם כל דרכי הקבלה. אם תזכה לשקוד על תורתו הקדושה יום יום בשקידה רבה. נמצא שעיקר המוחין והחיות של התפילין הם בחינת הארת האמונה שנשלמת ונגדלת ביותר כנ"ל. ועל כן התפילין הם בחינת חי שרה חיי המלכות אמונה שהיא בחינת שרה ששרה על כל העולם. בחינת התגלות אמונתו ומלכותו לכל באי עולם בחינת והיה ה' למלך על כל הארץ כנ"ל: ===אות לט=== וזה בחינת מערת המכפלה שכפולה בזוגות אדם וחוה אברהם ושרה וכו' (עירובין נ"ג). שעל זם זה נקראת העיר קרית ארבע על שם ד' זוגות וכו'. ד' זוגות הם בחינת תפילין של ראש ותפילין של יד כי ד' פרשיות של ראש הם בחינת ד' מוחין דכורא. וד' פרשיות של יד הם בחינת ד' מוחין דנוקבא וזהו בחינת ד' זוגות הנ"ל. כי קרית ארבע הם בחינת ד' שמות של התפילין כידוע. ועל כן נקראת מערת המכפלה על שם חיים ארוכים של הצדיקים שקדושתם וחיותם כפולה תמיד. כי בכל פעם מוסיפין קדושה על קדושה תשובה על תשובה שזה עיקר קיום התורה בחינת (איוב י"א) כי כפלים לתושיה, בחינת (משלי ל"א) כי כל ביתה לבוש שנים פתוח תפתח העניק תעניק נתן תתן וכו' כמו שאמרו רז"ל. בחינת משנה תורה בחינת (ישעיה ס"א) לכן בארצם משנה יירשו, שכל זה הוא בחינת חיים ארוכים חיים נצחיים שזוכין הצדיקים על ידי שמוסיפין וכופלין קדושתם בכל יום ובכל עת כנ"ל: ===אות מ=== ועל כן קנה מערת המכפלה מעפרון. עפרון הוא בחינת עפר בחינת הרע הנאחז ביסוד העפר שהוא בחינת (ישעיה ס"ה) ונחש עפר לחמו בחינת (בראשית ג') ועפר תאכל וכו' שהוא בחינת עצבות ועצלות וכבידות הנמשך מהרע שביסוד העפר שהוא עיקר נשיכת הנחש כמו שאמר רבינו ז"ל על ה הפסוק ונחש עפר לחמו (סימן קפ"ט) עיין שם והכנעתו על ידי יסוד העפר שבקדושה, שהוא בחינת אמונה שהוא בחינת (תהלים ל"ז) שכן ארץ ורעה אמונה. בחינת עפר מאנא דכולהי. שעל ידי אמונה בחינת עפר דקדושה מקבלין וממשיכין כל החיות וכל הקדושות וזוכין לבחינת כח הגודל וכח הצומח ליגדל וליצמח בעבודתו ולעבור ולדלג על כל המניעות והעכובים. ולבלי להסתכל על שום דבר. כי אמונה הוא בחינת כח הגודל וכח הצומח וכו', כמבואר היטב בהתורה הנ"ל של אריכת אפים שאנו עוסקין בה, שהוא בחינת תפילין כנ"ל. ועל כן קנה אברהם את מערת המכפלה מעפרון דייקא, כי הקליפה קדמה לפרי, ועל כן מערת המכפלה שהיא בחינת חיים ארוכים הנ"ל, בחינת אמונה בחינת כח הגודל והצומח וכו' כנ"ל, שכל זה היפך בחינת עפרון שהוא סטרא דמותא היפך החיים. כי הוא בחינת זוהמת הנחש עצבות ועצלות וכו' כנ"ל. כי את זה לעומת זה עשה אלקים. ואברהם שהוא ראש למאמינים, זכה להוציא הקדושה הגבוה הזאת שהיא מערת המכפלה מעפרון. כי אברהם זכה לזקנה דקדושה שהיא בחינת חיים ארוכים הנ"ל, בחינת (בראשית כ"ד) ואברהם זקן בא בימים וכו'. כי אברהם הוא הראשון שהשיג קדושת ארץ ישראל, שהיא בחינת אמונה שעל ידי זה זוכין לכל הנ"ל. ועל כן נחלה ראשונה שזכה בארץ ישראל היתה מערת המכפלה. כי שם זוכין לבחינת חיים ארוכים הנ"ל. שהם בחינת תפילין שזוכין על ידי אמונה שזהו עיקר קדושת ארץ ישראל כנ"ל: ===אות מא=== וזה בחינת תיתורא של תפילין שפירושו לשון גשר. ומשם יוצא המעברתא. וזה העיקר מה שמונח על הגוף. כי מהתפילין אין נוגעין בעור הראש והיד כי אם התיתורא והמעברתא. כי זה העיקר מה שאנו צריכין לקבל מאור התפילין הקדושים להמשיך מהם בחינת תיתורא וגשר לעבור עליהם זה העולם בשלום. לעבור על כל המניעות והבלבולים וכו' וכו' ולהתקרב להשם יתברך באמת. כי תיתורא של תפילין שהוא בחינת גשר שמשם יוצא המעברתא, זה בחינת מה שנאמר ביעקב (בראשית ל"ב) ויעבור את מעבר יב"ק ויעבר את אשר לו. ופירש רש"י עשה עצמו כגשר וכו'. זה בחינת מעברתא ותיתורא של תפילין. כי מעבר יב"ק זה בחינת מעברתא כנ"ל באריכות. ויעבר את אשר לו שעשה עצמו כגשר, זה בחינת תיתורא שהוא גשר. כי יעקב הוא בחינת אמת, כמו שכתוב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב. שהוא בחינת תפילין כמובא בדברי רבינו ז"ל (בסימן מ"ז). כי עיקר התפילין הם על ידי בחינת אמונה שהיא בחינת אמת, בבחינת צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה כמבואר במקום אחר (סימן ז' ליקוטי א'). וזהו בחינת מה שהביא רבינו ז"ל בהתורה של אריכת אפים דברי רבינו ז"ל שאמרו (סנהדרין קי"א) על פסוק ויקד ארצה מה ראה ארך אפים ראה וחד אמר אמת ראה ומא"ח ומא"ח ולא פליגי, כי אמת ואמונה כחדא חשיבי כנ"ל. וזה בחינת התיתורא של תפילין שהוא בחינת גשר. כי עיקר הגשר לעבור עליו בזה העולם הוא אמת. כי איתא בדברי רבינו ז"ל (בסימן נ"א ליקוטי תנינא) שהאדם צריך לעבור בזה העולם על גשר צר, והעיקר שלא יתפחד כלל. ולזכות לזה לעבור על הגשר של זה העולם. הוא על ידי בחינת גשר של תפילין, שהם בחינת אמת כמו אומרים העולם שעם אמת יכולין לעבור כל העולם. כי עיקר הוא האמת. כי חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. ובו נחתמו שמים וארץ. כמו שכתוב בראשית ברא אלקים סופי תיבות אמת שעל זה עומד כל העולם ומלואו. וכל הבלבולים והמניעות שיש להאדם מעבודת ה', שהעיקר הוא מניעות המוח. העיקר העצה לעבור עליהם הוא אמת. שהוא מורה דרך להאדם לעבור על הכל בבחינת (תהלים מ"ג) שלח אורך ואמתך המה ינחוני וכו', וכמו שכתוב (שם פ"ו) אהלך באמתך וכו'. כי האמת הוא הגשר דקדושה. בבחינת מה שנאמר ביעקב שהוא בחינת אמת שעשה עצמו כגשר. זה רמז שהאמת הוא הגשר כנ"ל. כי יעקב עשה עצמו כגשר להציל את כל אשר לו מפחד הלילה ומפחדו של עשו שהלך לקראתו, שכל זה הוא בחינת כלליות הפחדים והיסורים והמניעות וכו' שיש לאדם מכל השונאים והמעכבים שמתלבש בהם היצר הרע, שהוא בבחינת עשו כידוע. ועל כן יעקב סימן לבניו שאי אפשר לעבור על כל הפחדים האלה כי אם על ידי אמת שהוא בחינת יעקב שעשה עצמו כגשר שהוא בחינת תיתורא של תפילין. שבכח הזה יכולן לעבור בזה העולם כל ימי חייו על הגשר הצר שצריכין לעבור עליו בלי פחד כנ"ל. וזה בחינת קריעת ים סוף שהפך ים ליבשה עד שקפאו תהומות בלב ים ועשה להם השם יתברך בנס נפלא בחינת גשר לעבור הים בשלום. והכל היה על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת. כמו שכתוב (שם קי"ד) מה לך הים כי תנוס וכו' מלפני אלוקי יעקב. שהוא בחינת אמת כנ"ל. כי אמת הוא בחינת גשר שעל ידו יכולין לעבור אפילו באמצע הים. בבחינת (ישעיה מ"ג) כה אמר בוראך יעקב וכו'. אל תירא וכו' כי תעבור במים אתך אני וכו'. בוראך יעקב דייקא שהוא בחינת אמת, שעל ידי זה אל תירא כי תעבור במים וכו'. כי על ידי האמת עוברין על הכל וניצולין בשלום כנ"ל. וזה בחינת שביום השלישי לבריאה אמר השם יתברך יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. כי יום השלישי הוא בחינת יעקב כידוע שהוא בחינת אמת. שהוא בחינת גשר שעל ידו עוברים בתוך כל המים השוטפים וניצול מכולם כנ"ל, שזהוב חינת היבשה שנעשה בשעת הבריאה בעצמע המים. שהוא בחינת הגשר בכלליות העולם שנעשה. ביום השלישי דייקא. שהוא בחינת יעקב, בחינת אמת. כי עיקר הגשר לעבור עליו כל העולם הוא אמת כנ"ל. שזהו בחינת תיתורא של תפילין כנ"ל: ===אות מב=== וזה בחינת ג' כריכות על אצבע האמצעי כי הוא בדרגא דיעקב ומשה שהוא בחינת הבריח התיכון בתוך הקרשים, מבריח מן הקצה אל הקצה (כמבואר בהינוקא פרשת בלק). ועל כן שם סיום קשירות התפילין כנ"ל. ועל כן אומרים אז (הושע ב') וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. כי אמונה ודעת תלוים בזה בזה כנ"ל. ועיקר הוא האמונה בחינת וארשתיך לי באמונה דייקא והדר וידעת את ה' וכנ"ל. ועל כן נקשר באצבע אמצעי דייקא, שהוא בחינת יעקב כנ"ל, שהוא בחינת אמת, כי אמונה תלויה באמת כנ"ל. וזהו וארשתיך לי לעולם, בחינת חיים ארוכים הנ"ל. חיים נצחיים לעולמי עד ולנצח נצחים. וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. הם בחינת עטרת תפארת של התפילין שהם ד' פרשיות וד' בתים. כנגד ד' בחינות אלו שהם צדק ומשפט חסד ורחמים, וכמו שפירש רש"י על זה הפסוק בהושע, שהקדוש ברוך הוא עושה עטרה מארבעתן בראש ישראל וכו' היינו בחינת תפילין שהם עיקר העטרה של ישראל. וזהו וארשתיך לי באמונה וכו', כי עיקר תכלית כל השלימות הוא אמונה כנ"ל: ===אות מג=== וזה בחינת קשר של יוד שאצל השל יד. זה בחינת סמיכת הנופלים שמקבלים מוחם וחיותם להחיות עצמן לבל יפלו לגמרי על ידי בחינת תפילין של יד וכמבואר לעיל. וזה בחינת קשר של יוד אצל השל יד שהוא בחינת הארת צדיק יסוד עולם לבחינת מלכות שהוא בחינת כנסת ישראל כמובן בכוונות. שעל כן צריכין לד קדק מאד שיהיה זה הקשר סמוך מאד להתפילין של יד. כי עיקר הארת המוחין של ההמון עם שהשכינה מחיה אותם מנפילתם, הוא על ידי הצדיק יסוד עולם שזכה להשגה גבוה כזו עד שיכול להחיות ולסמוך כל הנופלים וכו' כנ"ל. ועיקר הארת התפילין זוכין לקבל ביותר בשעת התפלה. כי אז זוכין למוחין גמורים דגדלות כמו שכתוב בכוונות. כי עיקר המוחין של התפילין שהם בחינת דביקות, הוא בחינת תפלה והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו. שזהו עיקר הדביקות להשם יתברך כמו שאמר רבינו ז"ל שעיקר הדביקות הוא תפלה. ועל שם זה נקראין תפילין לשון תפלה, בחינת (בראשית ל') נפתולי אלקים נפתלתי. ועיין מה שפירש רש"י שם על זה הפסוק. שהוא לשון עקש ופתלתול נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה עם אחותי. גם יכולתי שהסכים על ידי עיין שם. ובבחינה זו צריך להרבות בתפלה והתבודדות מאד מאד כל ימי חייו שזה העיקר. וצריך להיות עקשן גדול בזה מאד מאד. שאף על פי שנדמה לו שדבריו אינם מועילים כלל. והוא רחוק מדבריו מאד. כי זה ימים ושנים שעוסק בזה ועדיין לא פעל כלל. אף על פי כן צריך להיות עקשן גדול בזה כמו העקשן ממש שעושה הדבר בלי שום טעם. כן צריכין בעבודת ה', כמו שאמר רבינו ז"ל (בסימן נ"א בליקוטי תנינא) שצריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה'. בכל עובדא ועובדא ובכל עצה ועצה. אבל עיקר העקשנות ביותר צריכין בתפלה ותחנונים. והעיקר בשיחות של ההתבודדות כמבואר בדברינו כמה פעמים. וכמו שפירוש רש"י הנ"ל על נפתולי אלקים נפתלתי לשון עקש פתלתול נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום וכו'. והבן הדברים היטב אם תרצה לחיות חיי עולם כי אי אפשר לבאר הכל בכתב. ותפרש לך בלשון לועזית פירוש המלות של נפתולי אלקים נפתלתי על פי פירוש רש"י הנ"ל. לשון עקש ופתלתול וכו'. ואז תבין עד היכן עד היכן צריכין להתחזק בהתבודדות ושיחות בינו לבין קונו. אף על פי שתהיה בדרך עקש ופתלתול כמה פעמים בלי טעם וריח. כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני אף על פי שראוי לבזותן ולשקצן. כי הוא יתברך מלא רחמים בכל עת. כי יש ג' תפלות תפלה למשה תפלה לדוד ותפלה לעני כמבואר בזוהר כ(פרשת בלק ד' קצ"ה). ואלו הג' תפלות הם ג' בחינות תפילין. כי תפילין של ראש הם בחינת תפלה למשה שהוא הדעת שהוא בחינת תפילין של ראש בחינת ראש ומוחין. כי הם עיקר המוחין. תפלה לדוד זה בחינת קשר של ראש כעין ד' שכלול גם כן מד' פרשיות כמו שכתוב בכוונות. וזהו בחינת תפלה לדוד שהוא בחינת מלכות משיח שקשרו בקשר של ד' שבשל ראש כנ"ל. תפלה לעני זה בחינת תפילין של יד שהוא בחינת מלכות בחינת כנסת ישראל. שנקראת עניה כמובא. היינו כנ"ל שתפלה של יד הוא בבחינת המוחין והדעת שמאירין בכלל ישראל והעיקר להחיות את כל אחד מנפילתו שלא יפול בדעתו לעולם וכו' כנ"ל. וזהו בחינת תפלה לעני שהיא יקרה מכולם. כמו שכתוב בזוהר הנ"ל. עיין שם באריכות שמפליג מאד במעלת תפלת העני שהוא מאנין תבירין דקודשא בריך הוא דאיהו עביד תדיר קטטה בקודשא בריך הוא. וקודשא בריך הוא אצית ושמע מלוי. כיון דצלי צלותיה פתח כל כוי רקיעי וכל שאר צלותין דסלקין לעילא דחי לון האי מסכנא תביר לבא דכתיב תפלה לעני כי יעטוף וכו' וקודשא בריך הוא אמר יתעטפון כל צלותין דעלמא, וצלותא דא תיעולן לגבאי. לא בעינא הכא בי דינא דידונין ביננא. קמאי ליהוי תרעומין דיליה ואנא והוא בלחודנא. וקודשא בריך הוא אתייחד בלחודוי באינון תורעמין בההוא צלותא. דכתיב ולפני ה'ישפוך שיחו. לפני ה' ודאי כל חילי שמיא שאלין אלין לאלין קודשא בריך הוא במאי אתעסק, במאי אשתדל. אמרין אתיחדא בתאובתא במאנין דיליה. כולהי לא ידעי מה אתעביד מההוא צלותא דמסכנא ומכל אנון תורעמין דיליה. דלית תיאובתא למסכנא אלא כד שפיך דמעוי בתורעמא קמי מלכא קדישא ולית תיאובתא לקודשא בריך הוא אלא כד מקבל לון ואושדי קמי' ודא איהו צלותא דעביד עטופא לכל צלותין דעלמא וכו'. עיין שם שמאריך עוד בזה. וכל זה נאמר אפילו בעני סתם שמתפלל על צרכיו על דוחקו ועניותו בגשמיות. מכל שכן וכל שכן כשמתחיל האדם לרחם על עצמו ומרגיש עניותו ודחוחקו במעשים טובים וטוען עם השם יתברך ומתקוטט עמו ומתרעם עליו יתברך על שאינו מקרבו אליו ושופך שיחו ולבו לפניו עד שנתעורר בבכיה וכו'. כמה וכמה יקרה תפלה זו בעיני השם יתברך. והיא יקרה מכל התפלות שבעולם כי באמת זה עיקר העניות והדחקות כמו שאמרו רז"ל (נדרים מא) אין עני אלא מן הדעת. כי חוץ מזה הכל הבל. כי ימינו כצל עובר ואין צרה כצרת הנפש. ואין עניות כעניות מתורה ומעשים טובים. מכל שכן וכל שכן כשהוא בעל חוב גדול ח"ו שחייב להשם יתברך חובות רבים שחב כנגדו יתברך על ידי חטאיו ופשעיו. ואין לו במה לסלק כלל. כי אם בתפלה ותחנונים. כשזה האדם זוכה להתעורר עצמו להרגיש עניותו ודוחקו. ועומד לפני השם יתברך כרש ואביון השואל על הפתחים ומבקש מלפניו בשברון לב על נפשו להצילה מני שחת, לבל יאבד שני עולמות ח"ו. וכמו שאמר דוד (תהלים ל') מה בצע בדמי ברדתי אל שחת וכו' (שם כ"ב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי וכו' וכיוצא בזה הרבה שבודאי תפלה זאת יקרה בעיני השם יתברך מכל התפלות שבעולם. ותדקדק היטב בכל דיבור ודיבור של דברי הזוהר הקדוש הנ"ל. ותבין היטב כמה יקר דברי התבודדות ששופכין שיחתו לפני השם יתברך ואף על פי שזה כמה שמתפלל ומתבודד ונדמה לו שעדיין לא פעל כלל אף על פי כן כל דיבור ודיבור אינו נאבד רק כולם מנוים וספורים וגנוזים באוצרותיו וגם כי אי אפשר להאדם לידע כלל בזה הגוף אם פעל בעבודת ה' אם לאו. כי אפילו אם לא פעל כי אם כחוט השערה אחת פעם אחת כל ימי חייו גם זה יקר מכל חיי עולם הזה. כי אפילו כשנעתקים איזה תנועה להתקרב מעט יותר להשם יתברך אפילו פחות מחוט השערה. על ידי זה רצים והולכים גם כן אלפים ורבבות פרס אות בעולמות עליונים. כמו שאמר רבינו ז"ל בהמעשה שסיפר מהצדיק שפעם מאח ת נפל עליו עצבות גדול וכו' עיין שם. ועל כן צריכין להתחזק בזה מאד בלי שיעור. וכשיהיה חזק כל כך בבחינת נפתולי אלקים נפתלתי הנ"ל. אז סוף כל סוף בוודאי יזכה לפעול בקשתו להתקרב להשם יתברך להיות שוה עם אחיו הכשרים והצדיקים. וכמו שמסיים שם הפסוק גם יכולתי. הסכים על ידי שנתעקשתי כל כך להפציר הרבה למקום אף על פי שנדמה לי כמה פעמים ששוב לא יועילו דברי ח"ו וכו'. אף על פי כן נתעקשתי עצמי בעקשנות גדול בלי שיעור וסוף כל סוף גם יכולתי שהסכים על ידי להיות שוה לאחי להתקרב להשם יתברך באמת אמן ואמן: ===אות מד=== וזה בחינת יאר צייט. שמתענין אז ביום שמת בו אביו או אמו. ואומרים קדיש ומדליקין נר. והכל כדי להעלות נשמת המת. כי צריכין להעלות את נפש אבותיו ואמו לבחינת חיים ארוכים הנ"ל. שהם בחינת חיים נצחיים. שזוכין הצדיקים לעולם הבא. וזה עושים בכל שנה ביום שנפטר. כי ביום שנפטר האדם אז עיקר התחלת חיותו באמת. כל אחד ואחד כפי מה שזכה על ידי קדושת יהדותו. כי העולם הזה הוא צל עובר וחייו אינם חיים כלל. כי הוא עובר כהרף עין. ועיקר הוא חיים נצחיים שזוכה כל אחד כפי עבודתו לאחר מותו. ועיקר בחינת חיים ארוכים הוא לחדש חיותו בכל עת. ובפרט בכל שנה שזהו בחינת ראש השנה בראש חדש כנ"ל. ועל כן עוסקין בתקון הנפטר בכל שנה ושנה ביום שנפטר בו שהוא התחלת חיותו כנ"ל. שהוא בחינת ראש השנה שלו, ועיקר תיקונו על ידי בניו. כי הבנים טובים הם רפואה גדולה לאבות כמו שאמר רבינו ז"ל. (בהא"ב אותב' בנים סימן מ"ב). כי עיקר עבודת האדם בעולם הזה הוא לגלות אלקותו בעולם. וכשמגיע זמנו להסתלק צריך שישאר אחריו ברכה זרע ישראל כשרים שימלאו מקומו ויודיעו גדולתו בעולם. כי כל נשמה ונשמה יש לה כח מיוחד לגלות איזה בחינה מהתגלות אמונתו בעולם וכמבואר לעיל. וזהו (תהלים ק') ועד דור ודור אמונתו ועד דור ודור דייקא בחינת (שם קמ"ה) דור לדור ישבח מעשיך. בחינת (שמות ג') זה זכרי לדור דור וכנ"ל. וכל זה הוא בחינת תפילין שהם בחינת התחדשות המוחין שנתחדשין על ידי הולדה. שזהו בחינת התחדשות הדורות. שעל ידי זה נתחדש התגלות אלקותו יתברך בכל דור ודור כנ"ל. שזהו בחינת (שם י"ג) קדש לי כל בכור פטר כל רחם וכו' כנ"ל. ועל כן מדליקין נר להמשיך אור להנשמה שתזכה לאור באור החיים בחינת חיים נצחיים וארוכים הנ"ל. שנקראים אור. כמו שכתוב (תהלים נ"ז) להתהלך לפני אלקים באור החיים. וזהו בחינת הקדיש שאומרים אז. כי הקדיש נתתקן בלשון תרגום. כי הקדיש למעלה מכל הקדושות. והוא תבר כל גזיזין דפרזלא כמו שכתוב בזוהר הקדוש. שזהו בחינת בריך הוא לעילא מן כל ברכתא ושירתא וכו' ועל כן נתתקן בלשון תרגום שהוא בחינת נוגה בחינת עץ הדעת בחינת מדמה וכו' כמבואר במקום אחר, כי אי אפשר לזכך ולברר המדמה וכו' שהוא בחינת תרגום כי אם על ידי בחינת הקדושה העליונה על הכל. שהוא בחינת קדיש בלשון תרגום. כי כל מה שהצדיק והקדושה גבוה יותר יש לו כח לתקן ולברר הקדושה מעמקי הקליפות ביותר. ולהפוך בחינת נוגה בחינת תרגום בחינת מדמה אל הקדושה. שעל ידי זה עיקר עליית הקדושה כידוע. ועל כן הקדיש מתבר כל גזיזין דפרזלא. כי הוא קדושה גבוה כל כך שמשבר כל סטרין אחרנין וכו' ומהפך הכל אל הקדושה. שזהו בחינת קדושת התפילין. שנכתבין על העור דייקא וכנ"ל. ועיין בתיקונים מה שכתוב בענין תפילין לצדיקים וכו'. לרשעים אינון קשורין לכל מקטרגין דלהון וכו' היינו כנ"ל. שתפילין הם מוחין ודעת גדולים כל כך שמועילין לכל. אפילו לכל הנופלים וכו'. כי נמשכין ממוח גדול כל כך שיכולין לגלות כלל כי ה' עמם וכו'. ויש תקוה לאחריתם. אמן ואמן: ===אות מה=== כלל הדרוש הזה סובב והולך על יסוד ההקדמה הנבנית על פי המעשה של הבעטליר הראשון מהז' בעטלירש שהוא העוור שנתן להזוג מתנה לדרשה חיים ארוכים. כמו שביאר רבינו ז"ל בעצמו בפיו הקדוש. אחר שסיפר המעשה של יום השני שמדבר מהחרש. אז אמר אחר כך שהראשון נתן להם חיים ארוכים וזה וכו'. כי עיקר בחינת תפילין הוא לזכות לחיים ארוכים הנ"ל. דהיינו להתחיל לחיות בכל פעם מחדש. חיים אמתיים בעבודת ה' וכו'. וכמבואר למעלה היטב באריכות. ועל כן אומרים קודם התפילין בהלשם יחוד ומשפע מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים וכו'. כי זה עיקר בחינת תפילין לזכות לחיים ארוכים כנ"ל: (שייך לעיל) לענין המעשה הנ"ל שכל אחד התפאר בהזכרון שלו וכו' ודיבר אז הוא ז"ל שנמצא בדברי רז"ל איזה רמז מעין זה ששמואל זכר וכו'. ולא ביאר לנו היטב וקצת נשכח מזה. עתה מצאתי בירושלמי כתובות פר' אעפ"י. שמואל אמר חכים אנא לחייתא דילדין לי. ריב"ל אמר חכים אנא לגזיר' דגזרין לי. ר' יוחנן אמר חכים אנא לנשיא דצבתין עם אימא. ובוודאי אלו ההתפארות של הזכרון של אלו גדולי הצדיקים הנוראים שהם גדולי גדולי האמוראים. הוא חידושים נפלאים מאד. אבל כל אלו ההתפארות הם לאחר שיצא לאויר העולם. והוא מעין ההתפארות של הזקן הראשון הקטן שבכולם שהתפאר שזכר חתיכת הטבור. אבל מה שנעשה קודם לזה כגון בעת שהיה הנר דולק וכו'. וכל שכן וכל שכן קודם יותר עדיין לא נמצא רמז. ומי יודע על מי מהצדיקים הקדמונים אבות העולם הוא מרמז. ובאמת אמר בעת שעסק בסיפור המעשה נוראה הזאת. שזאת המעשה מדברת מכמה צדיקים קדמונים וכו'. שים לבך לעיין היטב בהמעשה הנ"ל ותבין מרחוק גדולת הצדיקים המרומזים שם וגדולת המספרה. ומכל זה יכולין להבין כל חד כפום מה דמשער בלבי' גדולת הבורא יתברך שמו שברא את העולם בחכמה עמוקה כזאת שיוכל הילוד אשה לזכות לגדולות ונוראות כאלה. כגון בענין הזכרון הנ"ל ובענין חיים טובים וכו'. ובענין מיעוט מחזיק את המרובה ובענין הכח שבידים שיכול להוציא החיצים אחר שזרקם וכו' וכו' עיין שם היטב ותבין: [[קטגוריה:ליקוטי הלכות אורח חיים]] 6ls1w2t82hsh2s62rgj4c74dcu5t04u 0 276338 2853087 2853008 2024-04-25T12:00:30Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות החניכות (פרוונות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[ספר מכלול (רד"ק)]] {{*}} [[מעשה אפוד (דוראן)]] {{*}} [[כרך של רומי]] {{*}} [[תשובות חכמי צרפת ולותיר]] {{*}} ‏[[דורות הראשונים]] {{*}} [[חבל נחלתו כט]] {{*}} [[משמרת הקודש]] {{*}} [[כתאב-י איקאן]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול/החתולה הלבנה|החתולה הלבנה]] {{*}} [[אגדות וסיפורי עם סיניים/העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול|העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול]] {{*}} [[ספר המחכים]] {{*}} [[אמרי במערבא]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> oipjfsxx57exay083ogl95bd5wr9d7a 2853122 2853087 2024-04-25T18:00:34Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות החניכות (פרוונות)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[ספר מכלול (רד"ק)]] {{*}} [[מעשה אפוד (דוראן)]] {{*}} [[כרך של רומי]] {{*}} [[תשובות חכמי צרפת ולותיר]] {{*}} ‏[[דורות הראשונים]] {{*}} [[חבל נחלתו כט]] {{*}} [[משמרת הקודש]] {{*}} [[כתאב-י איקאן]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול/החתולה הלבנה|החתולה הלבנה]] {{*}} [[אגדות וסיפורי עם סיניים/העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול|העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול]] {{*}} [[ספר המחכים]] {{*}} [[אמרי במערבא]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> prx91aspliuhdggadlwk3y67lw7p84j 2853147 2853122 2024-04-26T00:00:30Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות החניכות (גננות נוי)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[ספר מכלול (רד"ק)]] {{*}} [[מעשה אפוד (דוראן)]] {{*}} [[כרך של רומי]] {{*}} [[תשובות חכמי צרפת ולותיר]] {{*}} ‏[[דורות הראשונים]] {{*}} [[חבל נחלתו כט]] {{*}} [[משמרת הקודש]] {{*}} [[כתאב-י איקאן]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול/החתולה הלבנה|החתולה הלבנה]] {{*}} [[אגדות וסיפורי עם סיניים/העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול|העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול]] {{*}} [[ספר המחכים]] {{*}} [[אמרי במערבא]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> out1o3yjpkbmrsfiinvr1cx4pqy1tb3 2853160 2853147 2024-04-26T06:00:28Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[תקנות החניכות (מגדנאות)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות החניכות (גננות נוי)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[ספר מכלול (רד"ק)]] {{*}} [[מעשה אפוד (דוראן)]] {{*}} [[כרך של רומי]] {{*}} [[תשובות חכמי צרפת ולותיר]] {{*}} ‏[[דורות הראשונים]] {{*}} [[חבל נחלתו כט]] {{*}} [[משמרת הקודש]] {{*}} [[כתאב-י איקאן]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול/החתולה הלבנה|החתולה הלבנה]] {{*}} [[אגדות וסיפורי עם סיניים/העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול|העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול]] {{*}} [[ספר המחכים]] {{*}} [[אמרי במערבא]] </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> sw9lo29zjs2gm68kbofcoym9pyp51ia 4 290855 2853088 2853009 2024-04-25T12:00:33Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)|תקנות החניכות {{מוקטן|(מקצועות שונים בענף הבניה)}}]] * [[תקנות החניכות (פרוונות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פרוונות)}}]] * [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(טכנאות שיניים)}}]] * [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(ייצור נעלים)}}]] * [[תקנות החניכות (פחחות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פחחות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(חשמלאות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תעשיית מוצרי נייר)}}]] * [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)|תקנות החניכות {{מוקטן|(נגרות חרושתית)}}]] * [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(כריכת ספרים)}}]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – בגדי נשים)}}]] * [[תקנות החניכות (שרברבות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(שרברבות)}}]] * [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות רואי חשבון {{מוקטן|(התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]] * [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)}}]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(קבלת החלטות נתמכת)}}]] * [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדיבידנדה)|תקנות מס הכנסה {{מוקטן|(ניכוי מדיבידנדה)}}]] </div> 7a5q9gm2pytf6h0ourv5perv2fx22bk 2853123 2853088 2024-04-25T18:00:35Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)}}]] * [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)|תקנות החניכות {{מוקטן|(מקצועות שונים בענף הבניה)}}]] * [[תקנות החניכות (פרוונות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פרוונות)}}]] * [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(טכנאות שיניים)}}]] * [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(ייצור נעלים)}}]] * [[תקנות החניכות (פחחות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פחחות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(חשמלאות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תעשיית מוצרי נייר)}}]] * [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)|תקנות החניכות {{מוקטן|(נגרות חרושתית)}}]] * [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(כריכת ספרים)}}]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – בגדי נשים)}}]] * [[תקנות החניכות (שרברבות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(שרברבות)}}]] * [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות רואי חשבון {{מוקטן|(התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]] * [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)}}]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(קבלת החלטות נתמכת)}}]] </div> c2ylfaqt9ekm3do7khygt9nifj2pbnv 2853148 2853123 2024-04-26T00:00:31Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות החניכות (גננות נוי)|תקנות החניכות {{מוקטן|(גננות נוי)}}]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)}}]] * [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)|תקנות החניכות {{מוקטן|(מקצועות שונים בענף הבניה)}}]] * [[תקנות החניכות (פרוונות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פרוונות)}}]] * [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(טכנאות שיניים)}}]] * [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(ייצור נעלים)}}]] * [[תקנות החניכות (פחחות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פחחות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(חשמלאות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תעשיית מוצרי נייר)}}]] * [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)|תקנות החניכות {{מוקטן|(נגרות חרושתית)}}]] * [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(כריכת ספרים)}}]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – בגדי נשים)}}]] * [[תקנות החניכות (שרברבות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(שרברבות)}}]] * [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות רואי חשבון {{מוקטן|(התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]] * [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)|צו סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)}}]] </div> 50jvy1i5ttggv23ztc8bn2at3a6lrdy 2853161 2853148 2024-04-26T06:00:29Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות החניכות (מגדנאות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(מגדנאות)}}]] * [[תקנות החניכות (גננות נוי)|תקנות החניכות {{מוקטן|(גננות נוי)}}]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)}}]] * [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)|תקנות החניכות {{מוקטן|(מקצועות שונים בענף הבניה)}}]] * [[תקנות החניכות (פרוונות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פרוונות)}}]] * [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(טכנאות שיניים)}}]] * [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(ייצור נעלים)}}]] * [[תקנות החניכות (פחחות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(פחחות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)|תקנות החניכות {{מוקטן|(חשמלאות רכב)}}]] * [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תעשיית מוצרי נייר)}}]] * [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)|תקנות החניכות {{מוקטן|(נגרות חרושתית)}}]] * [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(כריכת ספרים)}}]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)|תקנות החניכות {{מוקטן|(תפירת קונפקציה – בגדי נשים)}}]] * [[תקנות החניכות (שרברבות)|תקנות החניכות {{מוקטן|(שרברבות)}}]] * [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות רואי חשבון {{מוקטן|(התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)}}]] </div> fva7iqi61imnffjwt97hs9u43761txg 2 293285 2853086 2853007 2024-04-25T12:00:19Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קביעת עובדים לענין סעיף 2 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה על זכות בחירה מחדש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי) (חרבות ברזל – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האזרחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (עזי-בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (הסכם להחזקת נזקק-מפגר במעון)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]] * {{v}} נוצר [[חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזות מס' 1 ומס' 2 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 3 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים)]] * {{v}} נוצר [[צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (עריכת תקציבים וניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור נהיגה ברכב בחוף הים (הכשרת מפקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפסיכולוגים (פרסומת) (איסור שימוש בתארים של אוניברסיטת ניו-פורט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור גידול חזיר (תפיסה והשמדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (תפקידי מועצת האפוטרופוס לנכסי גרמנים וסמכויותיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרכישה לצרכי ציבור (הפקדת פיצויים אצל האפוטרופוס הכללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הארכיונים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת")]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לענין נותני שירותי מטבע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז הפחמימני המעובה (אמות מידה לשירות)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)]] * {{v}} נוצר [[‏תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (אישורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עיסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי דין בערעורים על תוצאות הבחירות)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים) (הוצאת איגרות חוב)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על היתר כללי להעסקת צעיר בעבודת לילה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו נכסי נפקדים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (כללים למימון הגנות חוף בים המלח)]] * {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (תשלום הפרשים בשל היקף צריכה נמוך)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר אמות מידה להתמחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההענקות לחיילים ולבני-משפחותיהם]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (ביצוע צו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (טופס צו ומסירתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תקופת הסתייגות מהחלטת ועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אזורי שיקום (בקשות למתן הסכמה לעסקאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (המצאת הודעות הפקעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (תנאי עבודתם של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (בדיקות רפואיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (מסירת דרישת פינוי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אומנה לילדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תשלום פיצויים למחזיק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (דיור חלוף למגורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי השידור הציבורי הישראלי (ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הישראלי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (שיעור הפיצויים בעד מקרקעין שהופקעו מהמחזיק בהם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ועדת התמחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (סדרי דין בועדות שירות עבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (מתנדבים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין בתי המשפט (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים הדרוזיים)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 4 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[כללי אבטחת מוסדות חינוך (הודעה על חובת אבטחה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שימוש למטרת סיוע בנכסים שהועברו לחברה ודרכי הגשת בקשה לסיוע]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר כללי הדיון וההכרעה בבקשות להשבת נכסים של נספי השואה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים)]] * {{v}} נוצר [[צו הסיוע המשפטי (החלת מתן שירות משפטי)]] * {{v}} נוצר [[צו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע וגופים ציבוריים מתחום הקולנוע]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים באוטובוסים זעירים מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פשיטת רגל (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס"ו)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנות הלימודים התשס"ט-התש"ע)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ח)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשע"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסיית דיור משותף)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ב)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ג)]] * {{v}} נוצר [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)‎]] * {{v}} עודכן [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל – התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים/התקשרויות מינהלת תקומה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לגפ"ם לתחבורה בשער בית זיקוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנים 2019 ו-2020) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנת 2021) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשנ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשס"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים) (הארכת התקופה הקובעת והארכת תקופת ההארכה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)]] * {{v}} נוצר [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)]] * {{v}} נוצר [[החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] * {{v}} נוצר [[הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (אישור תואר מומחה ובחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (כשירויות לעיסוק ברפואה וטרינרית בידי מי שאינו רופא וטרינר – חיסון עופות)]] * {{v}} נוצר [[כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שמיעת סוגי עניינים בימי הפגרה]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (קביעת רשויות מוסמכות ומתן הודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית)]] * {{v}} נוצר [[צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה לרשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (המועד והדרך להגשת רשימה של עובדי שירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (אישור להעסקת עובד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בדיקות רפואיות של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי ספר (סדרי הדין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (רשויות מקומיות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הליכי משפט) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (תשמ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשיתיים (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנינים הציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים בבנין ציבורי קיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשות להיתרי בניה שהכין מבקש תעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (טופס בקשה לתעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרטים נדרשים בתכנית להיתר על ידי מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (התחייבות וערבות להבטחת תשלומים להיתר)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של קרנות נאמנות)]] * {{v}} נוצר [[צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של מסלקות)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין יתרות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע מגופים פיננסיים מסוימים בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[כללי בנק ישראל (הוצאה מן המחזור או החלפה של מטבע שנפגם אגב שימוש או שנשמד)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (השתתפות רשות שולחת)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר)]] * {{v}} נוצר [[חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותי התעופה (סדרי דין לענין צו עיכוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי הצבעה בבתי אבות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי בחירות במוסדות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (קבלת החלטות המועצה במשאל)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם לנושא תפקיד)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם ליושב ראש מועצה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז (תל-אביב))]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (תשלומים בעד הודעות זימון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)]] * {{v}} עודכן [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (3)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (4)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (5)]] * {{v}} נוצר [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (6)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (7)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (8)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (9)]] * {{v}} נוצר [[חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום משפחות היתומים בישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו")]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החשמל (התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הארצית לביטחון תזונתי (כללים ותנאים לתשלום החזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחיר קמח חיטה כשר לפסח) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טפסי הודעות)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)]] * {{v}} נוצר [[הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופס לדין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופסי תעודות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אגרת בחינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (העבדת נער והצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (דפוס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מסגרות מיכנית, מסגרות מבנים וחרטות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – מכוניות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טבחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מלצרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה) (לבנים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (הוראות בדבר העברת כספי מסים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (העברת סוגי טובין מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אופסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (גמר מלאכת עץ)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ספרות נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קירור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קרמיקה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ריתוך)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב חוץ בשל הוצאות להחזקה במוסד)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) (הוצאות אש"ל בארץ)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית לבעל נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית או על דמי ניכיון לבעלי נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת תקופה לגבי ניירות ערך מסחריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות-חוץ של תושב ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון מפיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין בנגב)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת דיבידנדה כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדיבידנדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (שרברבות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פחחות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פרוונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] * [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] * [[תקנות החניכות (גננות נוי)]] * [[תקנות החניכות (מגדנאות)]] * [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – אופנועים וקטנועים)]] * [[תקנות החניכות (מוכרנות)]] * [[צו המסים (קנס פיגורים) (שיעור קנס)]] * [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ד)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ו)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשנ"ג)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשס"ב)]] * [[תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים ציבוריים)]] 4401syh9qephjarlhnig8qzz8405e0c 2853121 2853086 2024-04-25T18:00:24Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קביעת עובדים לענין סעיף 2 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה על זכות בחירה מחדש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי) (חרבות ברזל – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האזרחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (עזי-בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (הסכם להחזקת נזקק-מפגר במעון)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]] * {{v}} נוצר [[חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזות מס' 1 ומס' 2 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 3 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים)]] * {{v}} נוצר [[צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (עריכת תקציבים וניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור נהיגה ברכב בחוף הים (הכשרת מפקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפסיכולוגים (פרסומת) (איסור שימוש בתארים של אוניברסיטת ניו-פורט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור גידול חזיר (תפיסה והשמדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (תפקידי מועצת האפוטרופוס לנכסי גרמנים וסמכויותיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרכישה לצרכי ציבור (הפקדת פיצויים אצל האפוטרופוס הכללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הארכיונים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת")]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לענין נותני שירותי מטבע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז הפחמימני המעובה (אמות מידה לשירות)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)]] * {{v}} נוצר [[‏תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (אישורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עיסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי דין בערעורים על תוצאות הבחירות)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים) (הוצאת איגרות חוב)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על היתר כללי להעסקת צעיר בעבודת לילה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו נכסי נפקדים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (כללים למימון הגנות חוף בים המלח)]] * {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (תשלום הפרשים בשל היקף צריכה נמוך)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר אמות מידה להתמחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההענקות לחיילים ולבני-משפחותיהם]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (ביצוע צו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (טופס צו ומסירתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תקופת הסתייגות מהחלטת ועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אזורי שיקום (בקשות למתן הסכמה לעסקאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (המצאת הודעות הפקעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (תנאי עבודתם של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (בדיקות רפואיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (מסירת דרישת פינוי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אומנה לילדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תשלום פיצויים למחזיק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (דיור חלוף למגורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי השידור הציבורי הישראלי (ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הישראלי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (שיעור הפיצויים בעד מקרקעין שהופקעו מהמחזיק בהם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ועדת התמחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (סדרי דין בועדות שירות עבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (מתנדבים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין בתי המשפט (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים הדרוזיים)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 4 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[כללי אבטחת מוסדות חינוך (הודעה על חובת אבטחה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שימוש למטרת סיוע בנכסים שהועברו לחברה ודרכי הגשת בקשה לסיוע]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר כללי הדיון וההכרעה בבקשות להשבת נכסים של נספי השואה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים)]] * {{v}} נוצר [[צו הסיוע המשפטי (החלת מתן שירות משפטי)]] * {{v}} נוצר [[צו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע וגופים ציבוריים מתחום הקולנוע]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים באוטובוסים זעירים מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פשיטת רגל (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס"ו)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנות הלימודים התשס"ט-התש"ע)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ח)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשע"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסיית דיור משותף)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ב)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ג)]] * {{v}} נוצר [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)‎]] * {{v}} עודכן [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל – התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים/התקשרויות מינהלת תקומה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לגפ"ם לתחבורה בשער בית זיקוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנים 2019 ו-2020) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנת 2021) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשנ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשס"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים) (הארכת התקופה הקובעת והארכת תקופת ההארכה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)]] * {{v}} נוצר [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)]] * {{v}} נוצר [[החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] * {{v}} נוצר [[הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (אישור תואר מומחה ובחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (כשירויות לעיסוק ברפואה וטרינרית בידי מי שאינו רופא וטרינר – חיסון עופות)]] * {{v}} נוצר [[כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שמיעת סוגי עניינים בימי הפגרה]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (קביעת רשויות מוסמכות ומתן הודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית)]] * {{v}} נוצר [[צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה לרשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (המועד והדרך להגשת רשימה של עובדי שירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (אישור להעסקת עובד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בדיקות רפואיות של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי ספר (סדרי הדין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (רשויות מקומיות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הליכי משפט) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (תשמ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשיתיים (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנינים הציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים בבנין ציבורי קיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשות להיתרי בניה שהכין מבקש תעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (טופס בקשה לתעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרטים נדרשים בתכנית להיתר על ידי מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (התחייבות וערבות להבטחת תשלומים להיתר)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של קרנות נאמנות)]] * {{v}} נוצר [[צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של מסלקות)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין יתרות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע מגופים פיננסיים מסוימים בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[כללי בנק ישראל (הוצאה מן המחזור או החלפה של מטבע שנפגם אגב שימוש או שנשמד)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (השתתפות רשות שולחת)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר)]] * {{v}} נוצר [[חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותי התעופה (סדרי דין לענין צו עיכוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי הצבעה בבתי אבות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי בחירות במוסדות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (קבלת החלטות המועצה במשאל)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם לנושא תפקיד)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם ליושב ראש מועצה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז (תל-אביב))]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (תשלומים בעד הודעות זימון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)]] * {{v}} עודכן [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (3)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (4)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (5)]] * {{v}} נוצר [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (6)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (7)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (8)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (9)]] * {{v}} נוצר [[חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום משפחות היתומים בישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו")]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החשמל (התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הארצית לביטחון תזונתי (כללים ותנאים לתשלום החזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחיר קמח חיטה כשר לפסח) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טפסי הודעות)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)]] * {{v}} נוצר [[הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופס לדין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופסי תעודות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אגרת בחינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (העבדת נער והצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (דפוס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מסגרות מיכנית, מסגרות מבנים וחרטות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – מכוניות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טבחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מלצרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה) (לבנים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (הוראות בדבר העברת כספי מסים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (העברת סוגי טובין מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אופסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (גמר מלאכת עץ)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ספרות נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קירור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קרמיקה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ריתוך)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב חוץ בשל הוצאות להחזקה במוסד)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) (הוצאות אש"ל בארץ)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית לבעל נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית או על דמי ניכיון לבעלי נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת תקופה לגבי ניירות ערך מסחריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות-חוץ של תושב ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון מפיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין בנגב)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת דיבידנדה כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדיבידנדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (שרברבות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פחחות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פרוונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] * [[תקנות החניכות (גננות נוי)]] * [[תקנות החניכות (מגדנאות)]] * [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – אופנועים וקטנועים)]] * [[תקנות החניכות (מוכרנות)]] * [[צו המסים (קנס פיגורים) (שיעור קנס)]] * [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ד)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ו)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשנ"ג)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשס"ב)]] * [[תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים ציבוריים)]] kmyd3w7gpprbwaj39fbq4zcp16q4dj3 2853146 2853121 2024-04-26T00:00:20Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קביעת עובדים לענין סעיף 2 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה על זכות בחירה מחדש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי) (חרבות ברזל – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האזרחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (עזי-בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (הסכם להחזקת נזקק-מפגר במעון)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]] * {{v}} נוצר [[חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזות מס' 1 ומס' 2 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 3 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים)]] * {{v}} נוצר [[צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (עריכת תקציבים וניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור נהיגה ברכב בחוף הים (הכשרת מפקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפסיכולוגים (פרסומת) (איסור שימוש בתארים של אוניברסיטת ניו-פורט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור גידול חזיר (תפיסה והשמדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (תפקידי מועצת האפוטרופוס לנכסי גרמנים וסמכויותיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרכישה לצרכי ציבור (הפקדת פיצויים אצל האפוטרופוס הכללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הארכיונים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת")]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לענין נותני שירותי מטבע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז הפחמימני המעובה (אמות מידה לשירות)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)]] * {{v}} נוצר [[‏תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (אישורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עיסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי דין בערעורים על תוצאות הבחירות)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים) (הוצאת איגרות חוב)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על היתר כללי להעסקת צעיר בעבודת לילה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו נכסי נפקדים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (כללים למימון הגנות חוף בים המלח)]] * {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (תשלום הפרשים בשל היקף צריכה נמוך)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר אמות מידה להתמחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההענקות לחיילים ולבני-משפחותיהם]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (ביצוע צו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (טופס צו ומסירתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תקופת הסתייגות מהחלטת ועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אזורי שיקום (בקשות למתן הסכמה לעסקאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (המצאת הודעות הפקעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (תנאי עבודתם של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (בדיקות רפואיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (מסירת דרישת פינוי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אומנה לילדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תשלום פיצויים למחזיק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (דיור חלוף למגורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי השידור הציבורי הישראלי (ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הישראלי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (שיעור הפיצויים בעד מקרקעין שהופקעו מהמחזיק בהם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ועדת התמחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (סדרי דין בועדות שירות עבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (מתנדבים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין בתי המשפט (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים הדרוזיים)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 4 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[כללי אבטחת מוסדות חינוך (הודעה על חובת אבטחה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שימוש למטרת סיוע בנכסים שהועברו לחברה ודרכי הגשת בקשה לסיוע]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר כללי הדיון וההכרעה בבקשות להשבת נכסים של נספי השואה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים)]] * {{v}} נוצר [[צו הסיוע המשפטי (החלת מתן שירות משפטי)]] * {{v}} נוצר [[צו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע וגופים ציבוריים מתחום הקולנוע]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים באוטובוסים זעירים מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פשיטת רגל (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס"ו)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנות הלימודים התשס"ט-התש"ע)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ח)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשע"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסיית דיור משותף)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ב)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ג)]] * {{v}} נוצר [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)‎]] * {{v}} עודכן [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל – התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים/התקשרויות מינהלת תקומה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לגפ"ם לתחבורה בשער בית זיקוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנים 2019 ו-2020) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנת 2021) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשנ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשס"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים) (הארכת התקופה הקובעת והארכת תקופת ההארכה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)]] * {{v}} נוצר [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)]] * {{v}} נוצר [[החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] * {{v}} נוצר [[הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (אישור תואר מומחה ובחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (כשירויות לעיסוק ברפואה וטרינרית בידי מי שאינו רופא וטרינר – חיסון עופות)]] * {{v}} נוצר [[כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שמיעת סוגי עניינים בימי הפגרה]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (קביעת רשויות מוסמכות ומתן הודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית)]] * {{v}} נוצר [[צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה לרשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (המועד והדרך להגשת רשימה של עובדי שירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (אישור להעסקת עובד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בדיקות רפואיות של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי ספר (סדרי הדין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (רשויות מקומיות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הליכי משפט) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (תשמ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשיתיים (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנינים הציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים בבנין ציבורי קיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשות להיתרי בניה שהכין מבקש תעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (טופס בקשה לתעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרטים נדרשים בתכנית להיתר על ידי מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (התחייבות וערבות להבטחת תשלומים להיתר)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של קרנות נאמנות)]] * {{v}} נוצר [[צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של מסלקות)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין יתרות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע מגופים פיננסיים מסוימים בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[כללי בנק ישראל (הוצאה מן המחזור או החלפה של מטבע שנפגם אגב שימוש או שנשמד)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (השתתפות רשות שולחת)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר)]] * {{v}} נוצר [[חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותי התעופה (סדרי דין לענין צו עיכוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי הצבעה בבתי אבות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי בחירות במוסדות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (קבלת החלטות המועצה במשאל)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם לנושא תפקיד)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם ליושב ראש מועצה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז (תל-אביב))]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (תשלומים בעד הודעות זימון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)]] * {{v}} עודכן [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (3)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (4)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (5)]] * {{v}} נוצר [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (6)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (7)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (8)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (9)]] * {{v}} נוצר [[חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום משפחות היתומים בישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו")]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החשמל (התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הארצית לביטחון תזונתי (כללים ותנאים לתשלום החזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחיר קמח חיטה כשר לפסח) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טפסי הודעות)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)]] * {{v}} נוצר [[הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופס לדין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופסי תעודות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אגרת בחינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (העבדת נער והצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (דפוס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מסגרות מיכנית, מסגרות מבנים וחרטות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – מכוניות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טבחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מלצרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה) (לבנים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (הוראות בדבר העברת כספי מסים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (העברת סוגי טובין מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אופסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (גמר מלאכת עץ)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ספרות נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קירור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קרמיקה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ריתוך)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב חוץ בשל הוצאות להחזקה במוסד)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) (הוצאות אש"ל בארץ)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית לבעל נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית או על דמי ניכיון לבעלי נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת תקופה לגבי ניירות ערך מסחריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות-חוץ של תושב ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון מפיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין בנגב)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת דיבידנדה כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדיבידנדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (שרברבות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פחחות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פרוונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (גננות נוי)]] * [[תקנות החניכות (מגדנאות)]] * [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – אופנועים וקטנועים)]] * [[תקנות החניכות (מוכרנות)]] * [[צו המסים (קנס פיגורים) (שיעור קנס)]] * [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ד)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ו)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשנ"ג)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשס"ב)]] * [[תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים ציבוריים)]] 6bc9uggpud02rczq2bkhwe2h9klac49 2853159 2853146 2024-04-26T06:00:18Z OpenLawBot 8112 תודה wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קביעת עובדים לענין סעיף 2 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (החזרת הטבות פרישה על ידי זכאי לגימלה לפי החוק ולפי חוקי השיקום)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (תנאים לצירוף תקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה על זכות בחירה מחדש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (חישוב גימלאות בעד תקופת שירות שהחוק לא חל עליו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על יציאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הודעה מוקדמת על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על הוצאה לקיצבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (מועד להעברת זכויות המתייחסות לתקופת שירות קודם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (ערר על החלטת ועדה רפואית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הכרת עבודה במוסד מוכר כשירות)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי) (חרבות ברזל – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (תשלומים לענין סעיף 11(4) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (הגשת תביעות, הצהרות והודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי שירות המדינה (גימלאות) (מענק לשאירים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (תוספות לקצבה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד לגמלאי שירותי הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות המדינה (גמלאות) (תוספת לקצבה – פיצוי מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האזרחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים) (עזי-בית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (הסכם להחזקת נזקק-מפגר במעון)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגבלת מעברים בין קופות חולים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]] * {{v}} נוצר [[חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת מבנים במוסדות רפואיים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל זמני לאישור קבלת תרומות למשרדי הממשלה – חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתכנית ומהיתר להצבת מיגונית ולשימוש בה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזות מס' 1 ומס' 2 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 3 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת החברה הבינלאומית למימון (חסינות וזכויות-יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנת הבנק הבין-אמריקני לפיתוח (חסינות וזכויות יתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אמנות קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (חסינות, זכויות יתר והסכמי חליפין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים)]] * {{v}} נוצר [[צו אזורים חופשיים לייצור בישראל (עבירה על בטחון המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ועדות עררים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איגודי ערים (עריכת תקציבים וניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור נהיגה ברכב בחוף הים (הכשרת מפקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפסיכולוגים (פרסומת) (איסור שימוש בתארים של אוניברסיטת ניו-פורט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור גידול חזיר (תפיסה והשמדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (תפקידי מועצת האפוטרופוס לנכסי גרמנים וסמכויותיה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי גרמנים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרכישה לצרכי ציבור (הפקדת פיצויים אצל האפוטרופוס הכללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הארכיונים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת")]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לענין נותני שירותי מטבע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז הפחמימני המעובה (אמות מידה לשירות)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)]] * {{v}} נוצר [[‏תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות) (אישורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי עיסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי דין בערעורים על תוצאות הבחירות)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות לשנת 2023) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיתקני אגירת אנרגיה במיתקני קליטה מקומיים ובמרכזי הפעלה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (פיצויים) (הוצאת איגרות חוב)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי חינוך) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על היתר כללי להעסקת צעיר בעבודת לילה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נכסי נפקדים (קביעת סוגי מקרקעים מוקנים)]] * {{v}} נוצר [[חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו נכסי נפקדים (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (כללים למימון הגנות חוף בים המלח)]] * {{v}} נוצר [[צו ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (תשלום הפרשים בשל היקף צריכה נמוך)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר אמות מידה להתמחות]] * {{v}} נוצר [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההענקות לחיילים ולבני-משפחותיהם]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (ביצוע צו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (טופס צו ומסירתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תקופת הסתייגות מהחלטת ועדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני פינוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אזורי שיקום (בקשות למתן הסכמה לעסקאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (המצאת הודעות הפקעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (תנאי עבודתם של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי הבינוי והפינוי של אזורי שיקום (בדיקות רפואיות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (מסירת דרישת פינוי)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אומנה לילדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (תשלום פיצויים למחזיק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (דיור חלוף למגורים)]] * {{v}} נוצר [[כללי השידור הציבורי הישראלי (ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הישראלי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בינוי ופינוי של אזורי שיקום (שיעור הפיצויים בעד מקרקעין שהופקעו מהמחזיק בהם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כללים ותנאים למתן גמול או החזר הוצאות לחברי המינהלה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך מיגון מבנה תשתית חיוני) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתכנית לצורך סלילת דרך גישה והקמת חניון תחנת הרכבת בסגולה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים בעבור מנוחת נהגי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית להקמת מעקף זמני ברחוב ביאליק בקריית אתא) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר ומתוכנית לצורך הצבת מבנים יבילים זמניים להרחבת בית חולים מזור) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תוכנית לרישוי מהיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי בריאות הנפש) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שמאי מקרקעין (ועדת התמחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (סדרי דין בועדות שירות עבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (מתנדבים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת צנרת דלק זמנית לתחנת כוח דליה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדרי דין בתי המשפט (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים הדרוזיים)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית הדין לעבודה (הוראה שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי הדין לעבודה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים)]] * {{v}} נוצר [[צו תכנון משק החלב (קביעת היקף הייצור המקומי הכולל לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה מס' 4 על שינויים בתחולת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] * {{v}} נוצר [[כללי אבטחת מוסדות חינוך (הודעה על חובת אבטחה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (סדרי רישום של המחאת זכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החברות (העברת דיבידנד באמצעות מסלקת הבורסה)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שימוש למטרת סיוע בנכסים שהועברו לחברה ודרכי הגשת בקשה לסיוע]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר כללי הדיון וההכרעה בבקשות להשבת נכסים של נספי השואה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי בדבר שעות נוספות והפסקות בתחבורה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הנוטריונים (שכר שירותים)]] * {{v}} נוצר [[צו הסיוע המשפטי (החלת מתן שירות משפטי)]] * {{v}} נוצר [[צו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (עיכוב יציאה)]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר הארגונים המייצגים יוצרים ועוסקים בתחום הקולנוע וגופים ציבוריים מתחום הקולנוע]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות תעופה)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים באוטובוסים זעירים מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)]] * {{v}} נוצר [[כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם)]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פשיטת רגל (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשס"ו)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנות הלימודים התשס"ט-התש"ע)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ח)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים בשנת הלימודים התשע"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הסטטיסטיקה (מיפקד אוכלוסיית דיור משותף)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (הסמכת צה"ל לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} עודכן [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הסמכת שירות הביטחון הכללי לביצוע פעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ב)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע"ג)]] * {{v}} נוצר [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הפחתה של סכום עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)‎]] * {{v}} עודכן [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ולשימוש במבנים קיימים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (פעילות ביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF) בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים (חרבות ברזל – התקשרויות מינהלת תקומה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות חובת המכרזים/התקשרויות מינהלת תקומה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (קידום תהליכי אקרדיטציה ובקרות רישוי בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (מניעת ירידה תפקודית אצל זקנים במהלך אשפוז בשנים 2023-2025)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחיר מרבי לגפ"ם לתחבורה בשער בית זיקוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנים 2019 ו-2020) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון לשנת 2021) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשנ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים) (תשס"א)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים) (הארכת התקופה הקובעת והארכת תקופת ההארכה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)]] * {{v}} נוצר [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)]] * {{v}} נוצר [[החלטת מימון מפלגות (יחידות מימון ומועדי תשלום)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2024)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] * {{v}} נוצר [[הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות]] * {{v}} נוצר [[תקנות לטיפול בחולי נפש (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (אישור תואר מומחה ובחינות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרופאים הווטרינרים (כשירויות לעיסוק ברפואה וטרינרית בידי מי שאינו רופא וטרינר – חיסון עופות)]] * {{v}} נוצר [[כללי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נהלים לעניין ישיבות גיבוש הסדרי תשלומים שמנהל נציג רשם בהליכי חדלות פירעון)]] * {{v}} נוצר [[הוראות בדבר שמיעת סוגי עניינים בימי הפגרה]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (הסמכת בתי משפט שלום לדון בערעורים שעניינם הפטר לחייב מוגבל באמצעים)]] * {{v}} נוצר [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (קביעת רשויות מוסמכות ומתן הודעות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (חובת הטסת מפקחים בתובלה אוירית)]] * {{v}} נוצר [[צו מס בולים (תשלום אגרות תעבורה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה לרשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בקשה להעברת רשיון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (המועד והדרך להגשת רשימה של עובדי שירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (אישור להעסקת עובד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי-ספר (בדיקות רפואיות של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[כללי פיקוח על בתי-ספר (מבחנים למתן רשיונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פיקוח על בתי ספר (סדרי הדין בועדת ערר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (רשויות מקומיות) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הליכי משפט) (הוראות מעבר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 3)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (תשמ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבנייה (תכנית הטעונה התייעצות עם פקיד היערות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשיתיים (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן המדע הדו-לאומית (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (פטור ממסים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנינים הציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים בבנין ציבורי קיים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (העתקים צילומיים צבעוניים של תשריטים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דרכי פרסום הפקדת תכנית לפי סעיף 62א(א)(9))]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית ביחס לתכנית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (הצמדת מקומות חניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשה להרשאה להקמת מבנה דרך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (תשלום היטל השבחה על הקלה בדירת מגורים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (ערר על החלטה בדבר תכנית מפורטת של ועדה מיוחדת בפני המועצה הארצית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (המצאת צווים לפי סעיפים 224 ו-231 לחוק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (דיווח על בניה שלא כדין)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בנינים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (בקשות להיתרי בניה שהכין מבקש תעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (טופס בקשה לתעודת מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (פרטים נדרשים בתכנית להיתר על ידי מורשה להיתר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התכנון והבניה (התחייבות וערבות להבטחת תשלומים להיתר)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של קרנות נאמנות)]] * {{v}} נוצר [[צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (חובות דיווח של מסלקות)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין יתרות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (מידע מגופים פיננסיים מסוימים בעניין עסקות בנגזרות במטבע חוץ, בנגזרות מדד ובנגזרות ריבית)]] * {{v}} נוצר [[כללי בנק ישראל (הוצאה מן המחזור או החלפה של מטבע שנפגם אגב שימוש או שנשמד)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים ותשתיות ציבוריות זמניות) (חרבות ברזל – חצרים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו חינוך מיוחד (השתתפות רשות שולחת)]] * {{v}} נוצר [[כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר)]] * {{v}} נוצר [[חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותי התעופה (סדרי דין לענין צו עיכוב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (כללים למתן היתר מיוחד לצידת צבי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (מדיניות הפיתוח לשנת 2024 בענף הבקר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי הצבעה בבתי אבות) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראות לעניין סדרי בחירות במוסדות)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר לצורך הקמת גדר ביטחון ודרך ביטחון לקיבוץ ארז) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רשות שדות התעופה (קבלת החלטות המועצה במשאל)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם לנושא תפקיד)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (קביעת שיעור מרבי של גמול שישולם ליושב ראש מועצה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה עובדה)]] * {{v}} נוצר [[צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז (תל-אביב))]] * {{v}} נוצר [[כללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר במסופי המעבר היבשתיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להגנת חיית הבר (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלום בעד מתן אישור סוג ובדיקות של ציוד קצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד שירותי בזק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (תשלומים בעד הודעות זימון)]] * {{v}} נוצר [[חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)]] * {{v}} עודכן [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (משטרת ישראל) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (1)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (2)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (3)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (4)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (5)]] * {{v}} נוצר [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם סידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (6)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (7)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (8)]] * {{v}} נוצר [[הכרזה על מקום מעצר (שירות בתי הסוהר) (9)]] * {{v}} נוצר [[חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים]] * {{v}} נוצר [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות אימוץ ילדים (הסכמת הורה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט (ציון שם חשוד או נאשם מכוח סעיף 70(ה3) לחוק)]] * {{v}} נוצר [[חוק יום משפחות היתומים בישראל]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (פרטי בקשה לרישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישום להיתר כללי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למיתקני גישה אלחוטית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין) (דמי רישיון ותמלוגים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה"טוטו-תיקו")]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החשמל (התקנת מיתקן חשמלי בסביבת מאגר מים במתח שאינו עולה על מתח נמוך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לוויין)]] * {{v}} נוצר [[חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הארצית לביטחון תזונתי (כללים ותנאים לתשלום החזר הוצאות לחברי המועצה)]] * {{v}} נוצר [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחיר קמח חיטה כשר לפסח) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת רמת פיקוח) (הוראת שעה) (תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טפסי הודעות)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק)]] * {{v}} נוצר [[צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 עד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (הגדלת תקרות ורצפות תשפ"ד)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)]] * {{v}} נוצר [[הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים)]] * {{v}} נוצר [[צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופס לדין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טופסי תעודות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אגרת בחינה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (העבדת נער והצגת תמצית החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (דפוס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מסגרות מיכנית, מסגרות מבנים וחרטות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – מכוניות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טבחות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מלצרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה) (לבנים)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים) (חרבות ברזל) (משמר העמק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (הוראות בדבר העברת כספי מסים נוספים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (העברת סוגי טובין מסוימים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (אופסט)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (גמר מלאכת עץ)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ספרות נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קירור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (קרמיקה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ריתוך)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (זיכוי ממס לתושב חוץ בשל הוצאות להחזקה במוסד)]] * {{v}} נוצר [[קביעת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות) (הוצאות אש"ל בארץ)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית לבעל נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית או על דמי ניכיון לבעלי נייר ערך מסחרי)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת תקופה לגבי ניירות ערך מסחריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר)]] * {{v}} נוצר [[כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (הנחה במס על הכנסות-חוץ של תושב ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (פטור ממס על רווח הון מפיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין בנגב)]] * {{v}} נוצר [[צו מס הכנסה (קביעת דיבידנדה כהכנסה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (ניכוי מדיבידנדה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון (התמחות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (שרברבות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – בגדי נשים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (כריכת ספרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (נגרות חרושתית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תעשיית מוצרי נייר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (חשמלאות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פחחות רכב)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (ייצור נעלים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (טכנאות שיניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (פרוונות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (גננות נוי)]] * {{v}} נוצר [[תקנות החניכות (מגדנאות)]] * [[תקנות החניכות (מכונאות רכב – אופנועים וקטנועים)]] * [[תקנות החניכות (מוכרנות)]] * [[צו המסים (קנס פיגורים) (שיעור קנס)]] * [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ד)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשל"ו)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשנ"ג)]] * [[צו הריבית (שינוי שיעורים) (תשס"ב)]] * [[תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים ציבוריים)]] buo42un0r0yr87486t28etmy0zr8sks 0 332925 2853245 2811262 2024-04-26T09:57:39Z Roxette5 5159 רווח להערות wikitext text/x-wiki {{כותרת |שם-הספר= {{ק|‫ספר‬}}{{ש}}תולדות תנאים ואמוראים |כותרת-משנה='''‫מסודר ע"פ א"ב עם באורים והגהות וגרסאות שונות'''{{ש}}{{ק|גם יבאו כל סימני הש"ס עם באור קצר. גם מנין השטרות בהשוואה עם מנין העולם‪,‬‬{{ש}} ‫חורבן הבית, ומנין העמים}}{{ש}}{{ש}}‪{{ג|בשלושה חלקים}} |מחבר=אהרן ‪הימן |הערות-נוספות=יכיל בקרבו קורות ימי חיי רבותינו מורינו ומאורינו תנאים ואמוראי‬ם{{ש}}‫מלכים וגדולי {{ב|או"ה|אומות העולם}} והנשים הגדולות{{ש}}אשר בש"ס בבלי, ירושלמי‪,‬‬ ‫תוספתא, מכלתא, ספרא, ספרי, מסכתות קטנות‪{{ש}}‬מדרש רבה‪,‬‬ ‫תנחומא וכל המדרשים,‪ ‬זהר, ‬זהר חדש, ילקוט שמעוני‬ ‫ועוד ספרי הקדמונים‪{{ש}}‬מן שמעון הצדיק עד סוף‬ ‫רבנן סבוראי,‪{{ש}}‬דברי ימי חייהם הפרטיים‪,‬‬ ‫משפחתם, ‬אבותיהם ובני ביתם‪{{ש}}‬וסדר‬ ‫למודם, רבותיהם, ותלמידיהם‪,‬‬ ‫ותקנותיהם, והלכותיהם‪,‬‬ ‫ואגדותיהם‪,‬‬{{ש}}‫וכל המאורעות והקורות בימי חייהם, ‬איש מהם לא נעדר‪.‬‬{{הערה|על פי המחבר בחתימתו מופיעים בספר זה כ-160 תנאים שבמשנה, כ-260 תנאים מהברייתות והתוספתא, וכ-3400 אמוראים מהתלמודים והמדרשים}} }} {{ספר |שם= |תמונה= |ספר סרוק= |כיתוב= |מחבר= |מתרגם= |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור= |נושא= |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |קבצים סרוקים= |היברו= |לאומית=001297872 |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה=תולדות תנאים ואמוראים }} ===הקדמות=== * [[/הקדמה/]] * [[/סימני הש"ס/]] * [[/מנין שטרות/]] <קטע התחלה==הערכים לפי אותיות=/> ===הערכים לפי אותיות=== {{גדול|'''אות [[/א/]] [[/ב/]] [[/ג/]] [[/ד/]] [[/ה/]] [[/ו/]] [[/ז/]] [[/ח/]] [[/ט/]] [[/י/]] [[/כ/]] [[/ל/]] [[/מ/]] [[/נ/]] [[/ס/]] [[/ע/]] [[/פ/]] [[/צ/]] [[/ק/]] [[/ר/]] [[/ש/]] [[/ת/]]'''}} <קטע התחלה==חלקי הספר=/> ===חלקי הספר=== * [[מפתח:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf|חלק ראשון]] - {{ספר אלקטרוני|שיתוף=Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf|היברו=43956}}; אותיות א'-ח'. * [[מפתח:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf|חלק שני]] - {{ספר אלקטרוני|שיתוף=Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf|היברו=43957}}; אותיות ח'-כ'. * [[מפתח:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf|חלק שלישי]] - {{ספר אלקטרוני|שיתוף=Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf|היברו=43958}}; אותיות כ'-ת'. ------------------ [[קטגוריה:תולדות תנאים ואמוראים|*]] [[קטגוריה:ספרים]] [[קטגוריה:ימות עולם]] [[קטגוריה:אנציקלופדיות]] [[קטגוריה:ויקיטקסט:טקסטים שלא נשלמו]] [[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:אמוראים]] agesb4hn8oz4rv5jmgicw3sgdnbkq7u 0 334328 2853261 2755707 2024-04-26T10:51:37Z Nahum 68 /* סעיף ב */ wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תצב|תצג|תצד}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצג א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: נוהגין שלא לישא אשה}} וכו'. בכל המקומות. {{ק|טור. לבוש. ב"ח}}. {{משע|כהח|ב|שם: שלא לישא אשה}} וכו'. ומשמע מסתמיות דברי השולחן ערוך, דאין חילוק בין נישואין של מצוה, כגון שאין לו אשה ובנים, לנישואין שאינו של מצוה. {{ק|וכן כתב העולת שבת אות א'. וכן כתב הזר"א חלק אורח חיים סימן ס"ח}}, דאף במקום שרובם אין נזהרים בתספורת בימים אלו אין להתיר לישא בתוך העומר מי שלא קיים פ"ו, דנישואין חמירא להו מתספורת, שהרי לא ראינו שנהגו היתר אלא בתספורת יעו"ש. והביא דבריו המחזיק ברכה {{ק|אות א'}}, וכתב דהגם דמהר"ם לונזאנו והפרי חדש שרו לישא אשה למי שלא קיים פו"ר וטעמם ונימוקן עמם, מכל מקום פשט המנהג שאין נישאין כלל עד ל"ג, עכ"ל. וכן כתב כנסת הגדולה בהגהת הטור על דברי מהר"ם הנזכר, דאין אנו נוהגין כן. {{ק|וכן כתב העולת שבת שם. ר' זלמן אות ג'. משנה ברורה אות א'.}} ועיין בשבות יעקב {{ק|חלק ב סימן ל"ה}} שכתב, שפעם אחת היקל חכם א' בענין הנישואין תוך ימי הספירה נגד המנהג, ולא עלה זיווגם יפה, ועל כן כתב דשומר נפשו ירחק מנישואין בימים כאלו אף שיהיה הרבה צדדין להקל, כי חמירא סכנתא מאיסורא, ולא לבטל המנהג בפרהסיא, עכ"ל. {{ק|ועיין לקמן אות י"ב}}. {{משע|כהח|ג|שם: שלא לישא אשה}} וכו'. ואפילו אלמון זקן שרוצה לישא אשה אלמנה זקנה אסור דלא פלוג. {{ק|הרשב"ש סימן תרנ"ב. זכ"ל אות ע'}}. ולהחזיר גרושתו מן הנישואין בכל גוונא שרי, דאין כאן שמחה וכדלקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקמו ב|סימן תקמ"ו סעיף ב']]. {{ק|מהריק"ש. פרי חדש. חק יוסף אות ב'. שולחן גבוה סוף אות א'. יד אהרן בהגהת הטור. משנה ברורה אות א'}}. {{משע|כהח|ד|שם: שלא לישא אשה}} וכו'. והטעם, שלא להרבות בשמחה, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר' עקיבא. טור. ומכל מקום ברכת שהחיינו מותר לומר באלו הימים מן הפסח עד ל"ג. והגם דכתוב לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקנא יז|סימן תקנ"א סעיף י"ז]]: "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים" וכו', שאני חרבן בית המקדש דחמיר לן טפי. {{ק|מאמר מרדכי אות ב'}}. ואין חילוק בין פרי למלבוש. {{ק|וכן כתב עיקרי הד"ט סוף סימן כ"א יעו"ש. יפה ללב חלק ג אות ג'}}. וכן מורים בי מדרשא, ואין חוששין למה שכתב בספר מל"ח סימן ו' אות י"ב: מנהג טוב שלא לחנך מלבוש וכו' בין פסח לל"ג, יעו"ש. {{משע|כהח|ה|שם: מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר"ע}}. {{ק|ולסיבת היותן ממוחין דקטנות לכן היו מבחינת הדינין הקשין והיו קנטרנין ושונאין זה את זה, כמו שאמרו ז"ל שלא היו נוהגין כבוד זה לזה (עיין [[יבמות סב ב|יבמות ס"ב ע"ב]] ובסוף מדרש קוהלת). וכאשר באו ימי העומר שבין פסח לעצרת, שאז הוא זמן קטנות והם ימי הדין ואז הוא זמן יניקת החיצונים, לכן פגעה אז מידת הדין של הקטנות על שלא נהגו כבוד זה לזה ומתו בימים ההם בהיותם קטנים ולא הגיעו להגדיל ולהאריך ימים לסיבה הנזכרת. ובבוא יום ל"ג לעומר אז נתגלה קטנות שני,] שהוא שם אכדט"ם, והנה הוא חילוף שם אלהים (עיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תעג ד|סימן תע"ג אות ד']]) אשר הוא בחינת רחמים בסוד אלהים חיים, ואז פסקו מלמות. שער הכוונות דף פ"ו סוף ע"ד וריש דף פ"ז. פרי עץ חיים שער כ"ב פרק ז}}. וכל זה שעושין זכר כדי להתרחק מהשנאה והקנאה והתאוה והגאווה והכבוד, ולקנות מדת האהבה והענוה והשלום. ולכן כתב בשער הכוונות דף א' ע"ג להזהיר מאד בענין אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד יעו"ש. {{ק|ועיין לקמן [[#כהח כו|אות כ"ו]]}}. {{משע|כהח|ו|שם: מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר' עקיבא}}. ובשבלי הלקט וברבינו ירוחם כתבו עוד שני טעמים: א', לפי שמשפט רשעים בגיהנם לר' יוחנן בן נורי מפסח ועד עצרת ([[משנה עדיות ב י|עדיות סוף פרק ב]]); ועוד, שהם ימי דין על התבואה, שלכך העומר היה בא מן השעורים יעו"ש. {{ק|חק יעקב אות ג'}}. {{משע|כהח|ז|שם: אבל לארס ולקדש שפיר דמי}}. שלא יקדמנו אחר, וכמו שכתוב לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקנא ב|סימן תקנ"א סעיף ב']]. {{ק|וכן כתב מגן אברהם ס"ק א}}. {{משע|כהח|ח|שם: אבל לארס ולקדש}} וכו'. שניהם לשון קידושין, כמו שכתב [[שולחן ערוך אבן העזר כז|באבן העזר סימן כ"ז]], דאומר לה הרי את מקודשת לי או הרי את מאורסת לי, יעו"ש. {{ק|ועיין בתיקונים תיקון יו"ד כוונת הקידושין והטבעת וז' ברכות, יעו"ש}}. {{משע|כהח|ט|שם: אבל לארס ולקדש שפיר דמי}}. ומותר לעשות באותו פעם סעודת אירוסין. {{ק|מגן אברהם ס"ק א}}. וכן מותר לעשות ריקודין. {{ק|אליה רבה אות ב'. אשל אברהם אות א'. מחצית השקל}}. אבל לעשות ריקודין ומחולות של רשות נהגו לאסור, ואף מי שעשה שידוכין אסור לעשות ריקודין ומחולות. {{ק|מגן אברהם שם}}. ועכשין שאין מקדשין אלא בשעת נישואין, מכל מקום מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה, דהא אפילו סעודת רשות נוהגין היתר, רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות נהגו איסור. {{ק|חק יעקב אות ד'. חק יוסף אות ג'. רבינו זלמן אות א'. משנה ברורה אות ג'}}. וגם בחול המועד דפסח, ריקודין ומחולות של רשות יש לאסור. {{ק|משבצות זהב אות ב'}}. ומראש חודש סיון עד שבועות יש להסתפק אם להקל בריקודין ומחולות של רשות. {{ק|אליה רבה שם. אשל אברהם שם}}. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים קלא ז|סימן קל"א סעיף ז']] בהגה, דמשמע דהם כמו יו"ט. {{משע|כהח|י|שם: ונישואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו}}. היינו דווקא בנישואין, שעושה מצוה, אבל אם נסתפר בימי העומר נוהגין לקנוס. {{ק|שיירי כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף אות ד'. עולת שבת אות א'. אליה רבה אות ג'. אשל אברהם אות ה'. רבינו זזלמן אות ב'. משנה ברורה אות ד'}}. {{משע|כהח|יא|שם. הגה: מיהו מל"ג בעומר ואילך}} וכו'. והגם דגם דעת השולחן ערוך כן, דהא כתב עד ל"ג לעומר, אפשר לומר דלפני מור"ם ז"ל לא היה כתוב בשולחן ערוך "עד ל"ג לעומר" אלא רק "בין פסח לעצרת" וכגרסת הטור והלבוש, ועל כן כתב להגיה, '''מיהו מל"ג''' וכו'. {{משע|כהח|יב|שם בהגה: הכל שרי}}. היינו לאותם הנוהגין לספר מל"ג ואילך (כמו שכתוב לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תצג ב|סעיף ב']]). אבל לדידן שנוהגין איסור תספורת (כמו שכתוב לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תצג ג|סעיף ג']] בהגה), אסור גם כן לישא. מיהו עד ר"ח אייר מותרים לישא, כשם שמותרים לספר כמו שכתוב סעיף ג'. {{ק|מגן אברהם ס"ק ב}}. וכשחל ר"ח בשבת שיש בו תוספת שמחה, שבת ור"ח, מותרין הכל לישא באותו שבת, רוצה לומר אף הנוהגין איסור גם עד ר"ח אייר. {{ק|ב"ח. שיירי כנה"ג בהגהת ב"י אות ד'. עולת שבת אות א'. מגן אברהם שם. פרי חדש סעיף ג'. חק יוסף אות ח'. רבינו זלמן אות ח'}}. והוא הדין דמותר להסתפר. {{ק|שיירי כנסת הגדולה שם. עולת שבת שם. פרי חדש שם. רבינו זלמן שם}}. מיהו האליה רבה אות ד' כתב שהגאון זקנו ז"ל לא היה רוצה להתיר לעשות נישואין בר"ח אייר שחל בשבת אף שהב"ח מתיר, יעו"ש, והביא דבריו חק יעקב {{ק|אות ב'}}, וכתב: וכל מקום ומקום יתפוס כפי מנהגו. ובספק אין להחמיר באבילות ישנא דקילא, והוא רק מצד המנהג, עכ"ל. וכל זה למנהג בני אשכנז, כי יש מקומות שאין מסתפרים עד ל"ג, ומל"ג ואילך ול"ג עצמו בכלל מסתפרין; ויש מקומות שמסתפרים עד ר"ח אייר ור"ח אייר בכלל, אבל אחר כך אין מסתפרין עד עצרת, רק בל"ג עצמו מסתפרין. והיינו טעמא, דעד ר"ח אייר ור"ח אייר בכלל איכא ט"ז ימים, ונשארו ל"ג שמתאבלים בהם כמו שכתב הב"ח, יעו"ש. אבל בני ספרד אין נוהגין להסתפר ולא לישא רק עד ל"ג, ומשם ואילך {{ק|[מתירין]}} כדעת השולחן ערוך. ורק בתספורת יש נוהגין להחמיר כדברי האר"י ז"ל שלא לספר עד העצרת, וכאשר יבואר לקמן.<קטע סוף=א/> === [[שולחן ערוך אורח חיים תצג ב|סעיף ב]] === <קטע התחלה=ב/>{{משע|כהח|יג|סעיף ב: נוהגין שלא להסתפר עד ל"ג}} וכו'. והאר"י ז"ל לא היה מגלח ראשו אלא בערב פסח ובערב חג השבועות, ולא היה מגלח לא ביום ר"ח אייר ולא ביום ל"ג לעומר בשום אופן. {{ק|שער הכוונות דף פ"ו ע"ד. פרי עץ חיים שער כ"ב פ"ז. וכן כתב הנהר שלום דף כ"ה ע"ד}}, דצריך ליזהר מאד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ"ט וכמנהג האר"י ז"ל, ולא כמו שנהגו קצת המקומות לגלח במ"ח, ויעו"ש טעם בסוד. {{ק|וכן כתב הברכי יוסף אות ו' ובספרו מורה באצבע אות רכ"א יעו"ש}}. וכתב עוד שם הנהר שלום, דגם לחתן לא התרתי לגלח קודם שבועות בכמה ימים. {{ק|וכן כתב המורה בצבע שם}}. וכן כתב באגרות הרמ"ז סוף סימן ב', שלפי מנהג האר"י ז"ל, אפילו אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר. {{ק|שערי תשובה אות ח'}}. וכתב עוד שם הנהר שלום, דנסתפקתי אם חל יום מ"ט בשבת אם מותר לגלח במ"ח ולא אפשיטא לי, ולולי שהכריחוני כמעט לא הייתי מגלח. והביא דבריו המורה באצבע שם וכתב: וכן עיקר לגלח בערב שבת, שלא יכנס לחג כשהוא מנוול, יעו"ש. {{משע|כהח|יד|}} מי שנהג שלא להסתפר מפסח ועד עצרת מהניא ליה התרה. {{ק|כתונת יוסף סימן י"ט. זכ"ל אות ע'}}. {{משע|כהח|טו|שם: עד ל"ג}} וכו'. מי ששלמו ל' של אבלו בימי העומר בין ר"ח לל"ג, התיר להסתפר הזרע אהרן סימן ס"ז, וכתב שכן הסכימו הלכה למעשה עם מעלת הרב מר אחיו מהרד"ך זלה"ה; אלא שכתב: וטוב היה לעשות התרה. ועוד חילק בזה, {{ק|יעו"ש. מחזיק ברכה אות ג, שערי תשובה אות ז'}}. והיינו אם יש צורך בדבר, כגון שגדלו שערותיו ויש לו כאב ראש מזה וכדומה. {{ק|ועיין לקמן [[#כהח מח|אות מ"ח]]}}. {{משע|כהח|טז|שם: שלא להסתפר עד ל"ג}} וכו'. ונטילת הצפרנים נהגו העולם להתיר, וגם מן הדין שרי. {{ק|זכ"ל אות ט', יעו"ש. מל"ח סימן ו' אות א'}}. {{משע|כהח|טוב|שם: שלא להסתפר עד ל"ג}} וכו'. מי שנוהג להסתפר בכל ערב שבת, ואם יעבור אפילו שעה יש לו מיחוש הראש, ותקנתו הוא להסתפר מיד, מותר לו להסתפר בימי העומר. {{ק|עולת שמואל סימן י"א. עיקרי הד"ט סימן כ"א אות ח'. בי"ע אות י"ב}}. {{משע|כהח|יח|שם: ואין להסתפר עד ל"ד בבוקר}}. שיש במדרש שמתו מפסח עד פרוסת העצרת, והוא ט"ו יום קודם העצרת; וכשתסיר ט"ו יום ממ"ט יום, נשארו ל"ד. והנה הם ל"ג שלימים ומגלחים ביום ל"ד בבוקר, כי מקצת היום ככולו. {{ק|בית יוסף. עו"ש אות ב'. ביאורי הגר"א}}. ועיין שיירי כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף אות א' שכתב: ולא שייך לומר מקצת היום ככולו אלא ביום ולא בלילה, {{ק|יעו"ש. וכן דעת הרב"ד סימן ר"פ}}. וכן כתב בביאורי הגר"א דלא אמרינן מקצת היום ככולו עד שתנץ החמה, {{ק|יעו"ש. וכן כתב המאמר מרדכי אות ד'}}. אמנם הפרי חדש כתב דהרוצה לסמוך אמאן דאמר דמקצת היום ככולו הוי אף במקצת הלילה והלסתפר בלילה לא הפסיד כלום, יעו"ש. מיהו השולחן גבוה אות ז' כתב דאנן קבלנו הוראות השולחן ערוך, הילכך אין להסתפר אלא ביום ולא בלילה, {{ק|יעו"ש. ועיין לקמן [[#כהח ל|אות ל']]}}. {{משע|כהח|יט|}} אם מחדש הוקבע יריד בימי העומר בחצרות השר ואיכא קפידא אם ילכו שם בלי תיקון הזקן, בזה האריכו הזר"א סי' ס"ט וחד גברא רבא למצוא צד ההיתר, יעו"ש. {{ק|מחב"ר אות ד'}}. ועי"ש שדעת הזר"א שכל מי שצריך לילך שם יבא לפני בית דין ויפתחו לו בפתח וחרטה כדי שלא ליתן תורת כל אחד ואחד בידו יעו"ש. {{משע|כהח|ך|שם|עד ל"ד בבקר}}. במקום שאין מסתפרים ביום ל"ג כי אם ביום ל"ד בבוקר, ואירע לאחד שיש לו קרוב שהיה לו להתאבל והוא קרוב למות ומתיירא שימות וצרך למנות עוד ל' להסתפר, מותר בכהאי גוונא להסתפר ביום ל"ג וביותר יעשה התרה. {{ק|רוח חיים אות ב'}}. {{משע|כהח|כא|}} מי שקפץ ונסתפר בל"ג אין עונשין אותו, אף על פי שהוא מהנוהגים להסתפר בל"ד. {{ק|נאמן שמואל סימן יו"ד}}. וכן כתב הפרי חדש, דמי שנהג להסתפר בל"ג אין מוחין בידו, אפילו הוא במקום דמסתפרין בל"ד, יעו"ש. {{ק|זכ"ל אות ע', ועיין לקמן אות כ"ט}}. {{משע|כהח|כב|}} מי שנהג לגלח ביום ל"ד כמו שנוהגין בני ספרד, ואחר כך נהג לגלח ביום ל"ג כמנהג אשכנז, אין כאן משום לא תתגודדו. {{ק|נאמן שמואל שם. יד אהרן בהגהת ב"י. בית עובד אות ה'}}. {{משע|כהח|כג|שם: אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת}} וכו'. ואם יהיה איזה מניעה שלא יוכל לצאת ביום ו' להסתפר, שרי ליה להסתפר בליל ששי. {{ק|ב"ד סי' ר"פ, זכ"ל שם}}. {{משע|כהח|כד|שם הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו אלא מסתפרים ביום ל"ג}}. והיינו טעמא, לפי שאנו תופסין עיקר כדברי התוספות שכתבו האחרונים משמם שלא מתו אלא בימים שאומרים תחינה בהם, ונמצא שלא מתו בשבעת ימי הפסח ובשבע שבתות ובשני ימים של ראש חודש אייר ובראש חודש סיון, שהם י"ז ימים. אלא שמאחר שאי אפשר לשבעת ימי הפסח בלא שבת, נמצא שאינם רק ט"ז ימים שלא מתו בהם. נשארו ל"ג שמתו בהם, לפיכך נוהגין אבילות ל"ב יום ומסתפרים בל"ג עצמו, מטעם שנתבאר דמקצתו ככולו. {{ק|ב"ח. וכן כתב בדרשות מהרי"ל}}: {{משע|כהח|כה|שם בהגה: אלא מסתפרים ביום ל"ג}}. ומשם ואילך, {{ק|כמו שכתב לעיל סעיף א' בהגה. וכן כתב בהגה לקמן סעיף ג'. וכן כתבנו לעיל אות י"ב בשם הב"ח. וכן כתב הט"ז סוף ס"ק א'. וכן כתב ה"ר זלמן אות ה'}}. מיהו במטה משה סימן תרפ"ח כתב: ואנו נוהגין שלא להסתפר, רק ביום ל"ג, ולפניו ולאחריו לא. {{ק|וכן כתב הלבוש. וכן כתב אליה רבה אות ו'}}, וכתב: וכן הנהיג זקנו הגאון ז"ל וכך הם נוהגין אחריו, יעו"ש. והרב חיי אדם כלל קל"א אות י"א כתב דבקהלתינו נוהגין איסור מיום א' דראש חודש אייר עד ג' סיון, דאמרינן מקצת היום ככולו, מלבד בל"ג לעומר נוהגין היתר, יעו"ש. וכל זה מנהגי אשכנזים, אבל מנהג הספרדים כדברי השלחן ערוך, שאין מסתפרים מפסח עד ל"ד, ומל"ד ואילך מסתפרים. ואנשי מעשה אין מסתפרים מפסח עד ערב שבועות כדברי האר"י ז"ל, כמו שכתבנו לעיל אות י"ב ואות י"ג יעו"ש. ונפקא מינה לאלו שמגלחין במועד, שכתוב לקמן סימן תקל"א, דלהנוהגין לגלח עד ראש חודש אייר הוי דין חול המועד דפסח כדין חול המועד דסוכות ושרי; ולהנוהגין שלא לגלח אלא דוקא עד ל"ג או ל"ד או עד ערב שבועות, ואפילו בראש חודש אייר אין מגלחין, יש לומר איסור עומר רביע עליה ואסור. וכן כתב שיירי כנסת הגדולה {{ק|בהגהות בית יוסף אות ז'}}, דלפי דעת השלחן ערוך דל"ג שלמים בעינן ואין מסתפרין בראש חודש, אף בחול המועד אינו יכול להסתפר דמאי שנא מראש חודש. ונפקא מינה לאבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל, דמותר להסתפר בחול המועד (כמו שכתוב סימן תקל"א סעיף ז'), מטעם עומר אינו יכול להסתפר, יעו"ש. {{ק|וכן כתב אליה רבה אות ו'}}. משמע הא אם מנהגו לגלח בראש חודש שרי לגלח בחול המועד. וכן כתב בית דוד סימן רע"ח, למסתפרים בראש חודש אין שום ספק שמסתפרים בחול המועד, אלא שכתב: יראה דאפילו לשאין מסתפרים בראש חודש מותר להסתפר בחול המועד, משום דבחול המועד אין נוהג אבילות, יעו"ש. {{ק|וכן הוא דעת הישועות יעקב אות ב', דבר משה חלק א' אורח חיים סימן ל"ב}}. מיהו בערב שביעי של פסח גם האליה רבה כתב שם אפשר דמותר. {{ק|וכן כתב הברכי יוסף אות ב'}}: {{משע|כהח|כו|שם בהגה: ומרבים בו קצת שמחה}}. לזכר שפסקו מלמות. {{ק|דרשות מהרי"ל, רבינו זלמן אות ה'}}. מיהו הפרי חדש הקשה על זה, וכתב הטעם שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אחר כך רבי עקיבא שלא מתו כאלו, יעו"ש. {{ק|ועיין בשער הכוונות דף פ"ז ע"א שכתב: ובבוא יום ל"ג לעומר אז נתגלה קטנות שני של אימא שהוא שם אכדט"ם אשר באימא, והנה הוא חילוף שם אלהים (עיין לעיל אות ה') אשר הוא בחינת רחמים בסוד אלהים חיים וכו', ולכן סמך אחר כך רבי עקיבא את ה' תלמידיו הגדולים מבחינת ה' גבורות דגדלות שהם כנגד ה' אותיות אכדט"ם שהם רחמים, ואלו נתקיימו בעולם והרביצו תורה ברבים, והם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי אלעזר בן שמוע ורבי שמעון ורבי נחמיה}}, יעו"ש. וכתב עוד שם בשער הכוונות עניין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אלעזר בנו אשר קבורין בעיר מירון כנודע, ואוכלין ושותין ושמחים שם: אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא, וזה היה פעם הראשונה שבא ממצרים, אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך. וה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה יום משתה ושמחה. גם העיד ה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנזכרת הלך גם הוא שם, והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון: "נחם" וכו', וגם בהיותו שם אמר "נחם" וכו', ואחר שגמר העמידה אמר לו מורי ז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו ואמר לו: אמור את האיש הזה אברהם הלוי, כי למה אומר "נחם" ביום שמחתינו? ולכן הוא יהיה בנחמה בקרוב (ועיין ברכי יוסף אות ד' שכתב אפשר דהקפידא היא שהיה שם על ציון רשב"י, והראיה שלא נענש מקודם כשאמר בשנים שעברו יעו"ש), ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן אחד וקיבל עליו תנחומין, וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הזה הנזכר. ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מה' תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא, ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל"ג לעומר עכ"ל. {{ק|וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער כ"ב פרק ו'. וכתב שם בפרי עץ חיים והטעם שמת רשב"י ביום ל"ג יעו"ש. וכן כתב הברכי יוסף שם. וכן כתב ה"ר זלמן בסידורו דיום ל"ג בעומר הוא יום פטירת רשב"י ע"ה. וכן כתב הרב בני יששכר חלק א' מאמרי חודש אייר מאמר ג' אות ב' ואות ו'}}. וכן כתב חיי אדם כלל קל"א אות י"א דביום ל"ג הילולא דרשב"י ולכבודו נוהגין קצת שמחה, יעו"ש. והוא על פי מה דאיתא בזוהר הקדוש פרשת ויחי דף רי"ח ע"א ופרשת האזינו סוף אדרא זוטא דף רנ"ו ע"ב דיום פטירת רשב"י ע"ה קרי ליה הילולא יעו"ש. אכן מדברי שער הכוונות הנז' משמע דהשמחה היא משום דבאותו יום סמך רבי עקיבא את חמשה תלמידיו ורשב"י ע"ה הוא מתלמידיו הגדולים. {{ק|וכן כתב הברכי יוסף בספרו טוב עין סימן ח"י אות פ"ז ובמראית העין בליקוטים שבסוף הספר סימן ז' אות ח' יעו"ש}}. ואפשר דהא והא איתא. {{ק|ועיין בסה"ק חפץ בחיים דרוש ל"ג לעומר מה שכתבתי עוד בזה, יעו"ש}}: {{לא נשלם|סימן}} p5gropx5nthzqf7bxbx2stsxzh94khf 106 348598 2853284 2719817 2024-04-26T11:57:16Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|שמות|יב|יב לג|לד|יב לה|הבהרה=כן|}} = האם בני ישראל התכוונו לאכול חמץ בפסח מצרים? = {{מאמר הבדלים}} {{צמ|וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ; מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם|שמות יב לד}}. באותו לילה הכינו בני-ישראל בצק כדי לאפות להם צידה לקראת היציאה לדרך בבוקר, אולם כיוון שהמצרים גירשו אותם בלילה הם לא הספיקו לאפות את הבצק;   '''ו''' כל אחד מ '''העם נשא את הבצק''' שלו '''טרם''' (לפני ש-) הספיק '''להחמיץ''';   ואת '''השאריות''' מסעודת הפסח שמו '''בצרור''' בתוך '''שמלות''' שאותן שמו '''על שכמם''' - ==הקבלות== ===טרם יחמץ=== המילים '''טרם יחמץ''' רומזות שבני-ישראל התכוונו לתת לבצק להחמיץ ולתפוח, אלא שהם לא הספיקו כי המצרים גרשו אותם: {{צפ|תוכן=המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על שמות יב לד|רש"י]] )|}} . אולם, בתחילת הפרק, ה' אמר למשה שבני-ישראל צריכים לאכול את קרבן הפסח עם מצות ומרורים, {{צמ|וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה;  צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ|שמות יב ח}}; ובהמשך נאמר שבמשך שבעה ימים אסור לאכול חמץ, {{צמ|שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם; '''כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ''', וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי|שמות יב טו}}; {{צמ|שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, '''כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת''', וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ|שמות יב יט}}; האם בני ישראל התכוונו לעבור על מצוות ה' ולהכין להם חמץ?! כמה פירושים: 1. בחג הפסח הראשון הייתה מצוה לאכול מצה {{קטן|קטן= (שמות יב ח)|}} , אבל לא היה איסור לאכול חמץ {{קטן|קטן= (שד"ל על שמות יב כא, על-פי הר"ן ובעל-הטורים)|}} .     ה' כמובן ידע שבצקם של בני ישראל לא יספיק להחמיץ, ולכן הוא אמר למשה מראש שבדורות הבאים יהיה אסור להם לאכול חמץ בפסח {{קטן|קטן= (שמות יב טו-יט)|}} ;  אך משה לא אמר זאת לישראל כשהיו במצרים {{קטן|קטן= ( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/jm-12-0128.html שמות יב כא-כח] )|}} , אלא רק אחרי שיצאו ממצרים ויכלו להבין את משמעותן של מצוות אלו {{קטן|קטן= ( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/kma/hvdlim2/jm-13.html שמות יג ג-י] )|}} . בני ישראל התכוונו לאפות לחם חמץ, אך לא הספיקו - כפי שה' חזה מראש. ::*אך לפי פירוש זה, לא ברור מדוע בני ישראל לא אפו חמץ כשהגיעו לסוכות; הרי כשהיו במצרים הם לא הספיקו לאפות שום דבר - לא מצות ולא חמץ - כי המצרים גירשו אותם; הם הוציאו ממצרים בצק לא אפוי ({{צ|ויישא העם את '''בצקו''', טרם יחמץ}}); וכשהגיעו לסוכות - כבר לא היו שם מצרים, ובני-ישראל יכלו לשבת בנחת בסוכות ולחכות שהבצק שהוציאו ממצרים יחמיץ. 2. בחג הפסח הראשון היה גם איסור לאכול חמץ, כמו בכל שאר השנים. משה אמר איסור זה לבני ישראל, כמו שאמר את כל שאר המצוות שה' מסר לו, גם כשזה לא נכתב בפירוש.   בני ישראל אכן אפו מצות במשך הלילה בבתיהם שבמצרים.  אך בחצות הלילה, כשהמצרים גירשו את בני ישראל ממצרים, היה בידם בצק שעדיין לא הספיקו לאפות. הנס הגדול של יציאת מצרים היה, שבני ישראל יצאו ממצרים כל-כך מהר, שהבצק שהם הוציאו ממצרים לא הספיק להחמיץ עד שהגיעו לחניה הראשונה שלהם {{קטן|קטן= (בסוכות - פסוק לז)|}} , ושם, {{צמ|וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ; כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם|שמות יב לט}}( [[Tnk1/tora/jmot/jm-12-39|פירוט]] ).   לזכר הנס הגדול הזה אנו מבערים את החמץ מכל גבולינו למשך 7 ימים בשנה - סמל מוחשי למהירות הגדולה שבה יצאו בני ישראל ממצרים {{קטן|קטן= (ע"פ אברבנאל)|}} .    ===משארותם צרורות בשמלותם=== {{צפ|תוכן='''משארותם''' - שירי מצה ומרור.   '''על שכמם''' - אע"פ שבהמות הרבה הוליכו עמהם, מחבבים היו את המצות}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על שמות יב לד|רש"י]] ע"פ מכילתא)|}} . '''שמלה''' [[Tnk1/kma/qjrim1/smla|היא בד או בגד לנשים או גברים]] . צרור בשמלה נזכר גם ב {{צמ|מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? '''מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה'''? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע?|משלי ל ד}}( [[Tnk1/ktuv/mj/30-04|פירוט]] ). להסבר הקשר בין הפסוקים ראו: [[Tnk1/messages/msr_index_11|צרור החיים]] . ==מקורות ופירושים נוספים== ::*שני הפירושים שהבאנו במאמר זה [[Tnk1/mlbim/jm/jm-12-34-mlbim-083|הובאו גם במכילתא - ראו פירוש מלבי"ם]] . ::* [[Tnk1/tora/jmot/psx_mcrym|בני ישראל אפו מצות במצרים כדי לאכול עם קרבן הפסח, ואפו שוב מחוץ למצרים כדי לאכול בדרך]] . ::* [[Tnk1/tora/jmot/xmc_mca|משמעות המצוות הקשורות למצה וחמץ בימינו]] . == תגובות == יש כאן אי דיוקים במקרה הגעתי לפה, וקראתי ואני מעוניין לתקן ולשמוע דעתך, אראל, ציטוט: ""כי לא (חמץ כי (גורשו ממצרים))" = "כי לא (חמץ), למרות ש(גורשו ממצרים)"; ראו לא כי = למרות. פירוש זה אינו נכון.אלא: כי לא= מכיוון ש, כן(אכן) לא ולגבי ה"כי" השני, משמעו: כי= מכיוון ש, וההסבר הוא שהבצק לא החמיץ מכיוון שנתמהמהו עקב גירושם לאחר מכת בכורות- זוכרים? ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור בארץ מצרים.... בקיצר- נא לתקן ולהבין בצורה נכונה. זה פשוט מאוד. :::: -- בני קו, 2015-04-14 04:03:49 וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. השבת היא זכר ליציאת מצרים אך שרשי השבת נטועים עמוק בימי בראשית ככה גם המצות אשר הם זכר ליציאת מצרים אך המצות גם הם מימי בראשית גם לוט אחי שרה אשת אברהם אפה מצות למלאכים במועד "חג המצות" בעת אשר ישב בסדום ------------------------------------------------ בני ישראל נהיו לעם ליהוה בעת צאתם מארץ מצרים וטרם ידעו לשמוע בקולו לכן אלהים בדרכו עזר לבני ישראל להקים את מצוות אכילת המצות כאשר גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה :::: -- Daian Moshe, 2015-04-14 05:21:40 לגבי השבת קל להבין מדוע היא קשורה למעשה בראשית. אבל מה הקשר בין מצות לבראשית? מדוע היתה מצוה לאכול מצות מימי בראשית? :::: -- Erel Segal Halevi, 2015-04-28 15:09:08 אלהים ברא את האדם מן האדמה בעת האביב והמצות זה לחם האדם הראשון מימי בראשית כי מנחת הלחם הראשון זה המצות קֹדֶשׁ קָדָשִׁים ויקרא י יב: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יהוה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא" וככה אלהים "עזר" לבני ישראל להקים את מצוות המצות שמות יב לט: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם" בראשית יג י: "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יהוה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר" *** כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם *** כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם *** וגם בעת גרוש האדם מגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם ....... ***כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם = כְּגַן עדן כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם *** וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ *** :::: -- Daian Moshe, 2015-04-28 16:00:35 אבל כשאדם גורש מגן-עדן נאמר לו "בזעת אפיך תאכל לחם", ולא "בזעת אפיך תאכל מצות"... :::: -- Erel Segal Halevi, 2015-04-30 14:09:23 שמות כט ב: "*** וְלֶחֶם מַצּוֹת *** וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם" גם מצות זה לחם = לחם עני כשאדם הראשון בצאתו מגן-עדן הבין כי איבד את עושרו הגדול כי קולל בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם לכן בראשית הימים באביב לא יכל לאכול לחם של עשירים לחם חמץ לכן אכל לחם עני הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם [כְּגַן יהוה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם] :::: -- Daian Moshe, 2015-04-30 14:29:56 ואני לתומי חשבתי שאם מתמהמהים עם הבצק אז הוא מחמיץ. וע"מ שלא יחמיץ צריכים לאפות אותו מייד כשנהיה בצק. אז לא ברור למה בנ"י יצאו עם בצק ולא עם מצות? ולמה להכין בצק אם הם מגורשים ממצרים ואינם יכולים להתמהמה? האם לא קל יותר הקמח מהבצק? או שמא חששו שלא יהיה להם מים בדרך? רגע, ולקחת עצי שיטים וארונו של יוסף כן היה להם זמן להתמהמה? רק רגע, ומה עם וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות? אהה, זה יכול להיות שהיה לפני כן מאלו שהאמינו בכח ה' להביא מכת בכורות. או קיי, אבל מה עם הלחם? למה לא הכינו לפני כן? אם ידעו על מכת בכורות, ידעו גם "בחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים"? :::: -- יחיאל כהן, 2018-03-22 19:09:34 שאלות טובות. נראה שהסיבה היא שה' לא גילה לבני-ישראל את השעה המדוייקת שבה ייצאו ממצרים. הם ידעו שמכת בכורות תהיה בלילה אבל חשבו שהיציאה עצמה תהיה בבוקר, כמו שנאמר להם "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר", כך שיהיה להם מספיק זמן להכין אוכל טרי לדרך. באופן מפתיע המצרים גירשו אותם כבר באמצע הלילה. ראה כאן: [http://tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-12-39.html] :::: -- Erel Segal-Halevi, 2018-04-03 19:12:42 <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:האם בני ישראל התכוונו לאכול חמץ בפסח מצרים?|ביאור:האם בני ישראל התכוונו לאכול חמץ בפסח מצרים?}}}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/psx_mcrym_xmc.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-04-26. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/psx_mcrym_xmc.html}} {{קיצור דרך|tnk1/tora/jmot/psx_mcrym_xmc}} </noinclude> 0hyjuackxmjerub0bnrqjrmsk8zpeoa 0 358421 2853220 1448101 2024-04-26T09:24:17Z שילוני 5164 הגהה, ויקיזציה wikitext text/x-wiki <noinclude> {{כותרת |שם-הספר=ספר היוֹבְלִים{{ש}} |כותרת-משנה=המכונה {{ש}}{{ג|מדרש בראשית זוטרתא}} {{ש}} הושב למקורו העברי |מחבר= שלמה ראבין }} {{ספר |שם=ספר היובלים |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך=ויקיעורכים |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=[[ספר היובלים]] |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה=וינה |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות=[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/shaar.htm ספר היובלים], ע"פ מהדורת וינה, תר"ל/1870, באתר "דעת". |היברו= |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה= }} </noinclude> ==מבוא== כאן מוצג ספר היובלים בנוסח שנכתב ע"י '''{{וק|שלמה רובין|שלמה ראבין}}''' (Rubin), מבוסס על מהדורת אוגוסט דילמן {{הערה|A. Dillman, '''Das Buch der Jubiläen''', 1850-1849 }}, ועל מהדורת ילינק {{הערה|[[בית המדרש]], חלק שלישי}}. מהדורה זו השתמשה בהקלדה עבור מהדורה שעברה עיבוד בידי ר' יהודה איזנברג, שעדכן את לשונו של רובין, והשלים את החסר ע"פ [[הספרים החיצונים (כהנא)|מהדורת כהנא]]. אנו במהדורתנו שיחזרנו את הנוסח של רובין ע"פ צילום מהדורתו באתר הספריה הלאומית. כל הספר אמור להיות צמוד ככל האפשר למקור של רובין. אם יימצא באיזשהו מקום נוסח המבוסס על מהדורת הרב אייזנברג, הוא בטעות המגיה, אנא הודיעונו ונתקן. יישר כח עצום לרב אייזנברג ולצוותו על ההקלדה המשובחת והמדוייקת. ==פרקי הספר== ====כתיב (אותיות בלבד)==== {{חיפוש2||כפתור חיפוש=חיפוש בספר}} {{ררר}} [[ספר היובלים/א|א]] • [[ספר היובלים/ב|ב]] • [[ספר היובלים/ג|ג]] • [[ספר היובלים/ד|ד]] • [[ספר היובלים/ה|ה]] • [[ספר היובלים/ו|ו]] • [[ספר היובלים/ז|ז]] • [[ספר היובלים/ח|ח]] • [[ספר היובלים/ט|ט]] • [[ספר היובלים/י|י]] • [[ספר היובלים/יא|יא]] • [[ספר היובלים/יב|יב]] • [[ספר היובלים/יג|יג]] • [[ספר היובלים/יד|יד]] • [[ספר היובלים/טו|טו]] • [[ספר היובלים/טז|טז]] • [[ספר היובלים/יז|יז]] • [[ספר היובלים/יח|יח]] • [[ספר היובלים/יט|יט]] • [[ספר היובלים/כ|כ]] • [[ספר היובלים/כא|כא]] • [[ספר היובלים/כב|כב]] • [[ספר היובלים/כג|כג]] • [[ספר היובלים/כד|כד]] • [[ספר היובלים/כה|כה]] • [[ספר היובלים/כו|כו]] • [[ספר היובלים/כז|כז]] • [[ספר היובלים/כח|כח]] • [[ספר היובלים/כט|כט]] • [[ספר היובלים/ל|ל]] • [[ספר היובלים/לא|לא]] • [[ספר היובלים/לב|לב]] • [[ספר היובלים/לג|לג]] • [[ספר היובלים/לד|לד]] • [[ספר היובלים/לה|לה]] • [[ספר היובלים/לו|לו]] • [[ספר היובלים/לז|לז]] • [[ספר היובלים/לח|לח]] • [[ספר היובלים/לט|לט]] • [[ספר היובלים/מ|מ]] • [[ספר היובלים/מא|מא]] • [[ספר היובלים/מב|מב]] • [[ספר היובלים/מג|מג]] • [[ספר היובלים/מד|מד]] • [[ספר היובלים/מה|מה]] • [[ספר היובלים/מו|מו]] • [[ספר היובלים/מז|מז]] • [[ספר היובלים/מח|מח]] • [[ספר היובלים/מט|מט]] • [[ספר היובלים/נ|נ]] ====מנוקד==== {{ררר}} [[ספר היובלים/רובין מנוקד/א|א]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ב|ב]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ג|ג]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ד|ד]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ה|ה]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ו|ו]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ז|ז]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ח|ח]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ט|ט]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/י|י]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יא|יא]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יב|יב]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יג|יג]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יד|יד]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/טו|טו]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/טז|טז]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יז|יז]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יח|יח]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/יט|יט]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כ|כ]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כא|כא]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כב|כב]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כג|כג]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כד|כד]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כה|כה]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כו|כו]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כז|כז]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כח|כח]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/כט|כט]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/ל|ל]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לא|לא]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לב|לב]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לג|לג]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לד|לד]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לה|לה]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לו|לו]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לז|לז]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לח|לח]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/לט|לט]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מ|מ]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מא|מא]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מב|מב]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מג|מג]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מד|מד]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מה|מה]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מו|מו]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מז|מז]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מח|מח]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/מט|מט]] • [[ספר היובלים/רובין מנוקד/נ|נ]] ==קישורים חיצוניים == {{דעת|שלמה ראבין|daat/hasfarim/hayovlim/shaar.htm|ספר היובלים, מהדורת וינה, תר"ל - 1870}} * [https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE53765894 סריקת הספר], באתר הספריה הלאומית {{Hathi Trust|שלמה ראבין|ספר היוֹבְלִים|uc1.b3374816|סריקת עותק 1 של הספר}}{{ש}} {{Hathi Trust|שלמה ראבין|ספר היוֹבְלִים|uc1.g0001602879|סריקת עותק נוסף של הספר}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ספרים חיצוניים]] 8lfovwfho2vh70y08d1fnir1aa3itie 0 362949 2853137 2852776 2024-04-25T20:55:01Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <center> ===סידור=== </center> ;חול [[/תיקון חצות/]] • [[/חול/שחרית/|שחרית]] • [[/חול/מנחה/|מנחה]] • [[/חול/ערבית/|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]] ;ברכות [[/ברכות אירוסין ונישואין/]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון|ברכת המזון]] • [[/ברכת מעין שלוש/]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[תפילת הדרך]] ;שבת [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[/קבלת שבת/]] • [[/שבת/ערבית/|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית ומוסף/|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה/|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/סדר הבדלה/]] ;מועדים [[/מוסף ראש חודש|תפילת ראש חודש]] • [[סידור לשלש רגלים אשכנז|שלש רגלים]] • [[/הדלקת נר חנוכה/]] • [[/פורים/קריאת המגילה|קריאת המגילה]] ;סליחות לתענית ציבור [[/סליחות לשני קמא/|לשני קמא]] • [[/סליחות לחמישי/|לחמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא/|לשני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת/|לעשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר/|לתענית אסתר]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/|לי"ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]] ;קטעי הסידור <small>[[/ברכות השחר/]] • [[/סדר קרבנות/|קרבנות]] • [[/קדיש/]] • [[/פסוקי דזמרה/]] • [[/קריאת שמע שחרית/|קריאת שמע וברכותיה - שחרית]] • [[/קריאת שמע ערבית/|קריאת שמע וברכותיה - ערבית]] • [[/תפילת שמונה עשרה/]] • [[/ברכת כהנים/]] • [[/אבינו מלכנו לעשרת ימי תשובה/]] • [[/אבינו מלכנו לתענית ציבור/]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|סדר תחנון]] • [[/פיוט לשני וחמישי/]] • [[/קריאת התורה/]] • [[/אשרי/]] • [[/קדושה דסידרא/]] • [[/עלינו לשבח/]] • [[/אין כאלקינו/]] • [[/עמידה ליל שבת/]] • [[/שבת/עמידה לשחרית|עמידה לשחרית של שבת]] • [[/הלל/]] • [[/אל מלך יושב על כסא רחמים/]] • [[/אל ארך אפים/|אל ארך אפים (י"ג מידות)]] • [[/סיום הסליחות/]] • [[/תפילה להצלחה/]] • [[/תפילה לכלה ביום חופה/]] • </small> <center> ===מחזורים ותפילות עם פיוטים=== </center> ====סליחות לימי התשובה==== [[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|מנהג פולין]] • [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|מנהג ליטא]] ====ראש השנה==== ערבית • סדר ליל ראש השנה • שחרית ליום א • קריאת התורה ליום א • [[/ראש השנה/שופר והכנסת תורה|תקיעת שופר והכנסת התורה]] • [[/ראש השנה/מוסף יום א|מוסף ליום א]] • שחרית ליום ב • קריאת התורה ליום ב • [[/ראש השנה/מוסף יום ב|מוסף ליום ב]] • מנחה • תשליך ====יום כיפור==== מנחה לערב יום כיפור • כל נדרי • ערבית • [[/יום כיפור/שחרית|שחרית]] • קריאת התורה • [[/יום כיפור/מוסף|מוסף]] • [[/יום כיפור/מנחה|מנחה]] • [[/יום כיפור/נעילה|נעילה]] ====[[/פסח/]]==== #יום ראשון של פסח: [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תפילת טל|מוסף ליום ראשון]] #יום שני של פסח: [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית יום ב|ערבית לליל שני]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] #שבת חול המועד פסח: [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד|שחרית לשבת חול המועד]] #שביעי של פסח: [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)|ערבית (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)|ערבית (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז|שחרית לשביעי של פסח]] #שמיני של פסח: [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מערבי)|ערבית (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ח (מזרחי)|ערבית (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח|שחרית לשמיני של פסח]] # [[/פסח/הגדה|הגדה של פסח (אשכנזי מנוקד)]] ====שבועות==== #יום ראשון של שבועות: [[/מחזור לחג השבועות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]] • [[/שבועות/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] • [[/שבועות/מוסף יום א|מוסף ליום ראשון]] #יום שני של שבועות: [[/שבועות/ערבית ליל ב (מערבי)|ערבית לליל שני (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] • [[/שבועות/ערבית ליל ב (מזרחי)|ערבית לליל שני (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] • [[/שבועות/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] • [[/שבועות/מוסף יום ב|מוסף ליום שני]] #תיקון ליל שבועות ====סוכות==== #יום ראשון של סוכות: [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|ערבית לליל ראשון]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום א|שחרית ליום ראשון]] • מוסף לסוכות #יום שני של סוכות: [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מערבי)|ערבית לליל שני (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית ליל ב (מזרחי)|ערבית לליל שני (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית יום ב|שחרית ליום שני]] #שבת חול המועד סוכות: [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית לשבת חול המועד|ערבית לשבת חול המועד]] • שחרית לשבת חול המועד (ע"פ מנהג אשכנז המערבי) • שחרית לשבת חול המועד (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי) • [[/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם לשבת חול המועד (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] #הושענא רבה: שחרית • מוסף להושענא רבה • [[הושענות להושענא רבה (אשכנז)|הושענות]] #שמיני עצרת: [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מערבי)|ערבית לשמיני עצרת (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)|ערבית לשמיני עצרת (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית לשמיני עצרת (בחו"ל)|שחרית לשמיני עצרת (בחו"ל)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת|מוסף לשמיני עצרת]] # שמחת תורה: [[/מחזור לחג הסוכות/ערבית שמחת תורה|ערבית לשמחת תורה]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מערבי)|שחרית לשמחת תורה (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] • [[/מחזור לחג הסוכות/שחרית שמחת תורה (מזרחי)|שחרית לשמחת תורה (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] • [[הקפות קריאת התורה ותפילות סמוכות לה]] ====שבתות מצויינות==== {{ש}}'''<big>כללי</big>''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]<br /> {{ש}}<big>'''תקופת החורף'''</big> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)]]<br /> {{ש}}<big>'''תקופת ארבע פרשיות'''</big> [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שחרית לשבת שקלים]]<br /> [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה]]<br /> [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שחרית לשבת זכור]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)|ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שחרית לשבת פרה]]<br /> [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שחרית לשבת החודש]]<br /> [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]]<br /> [[/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק"ק בשבת הגדול (מערבי)|מוסף לשבת הפסקה שנייה כשחל פסח ביום ראשון ובק"ק בשבת הגדול (מערבי)]]<br /> [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)|שחרית לשבת הגדול (מערבי)]]<br /> [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)|שחרית לשבת הגדול (מזרחי)]]{{ש}} {{ש}}<big>'''תקופת ספירת העומר'''</big> למנהג אשכנז המזרחי<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)]] (חלקי)<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)]] (חלקי)<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)]] (חלקי)<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)]]<br /> למנהג אשכנז המערבי<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מערבי)]]<br /> {{ש}}<big>'''תקופת הקיץ'''</big> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני ט באב (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)|ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)]]<br /> [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)|ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)]]<br /> {{ש}}<big>'''פיוטי 'אלהיכם''''</big> (כולם למנהג המערבי) [[/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם לשבת ראש חודש]]<br /> [[/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם לשבת ברית מילה]]<br /> [[/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם לשבת חתונה]]<br /> [[/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם לשבת בראשית]]<br /> [[/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם לשבת חנוכה]]<br /> [[/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם לשבת נחמו]]<br /> [[/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם לשבת שובה]]<br /> ====פורים==== [[/פורים/שחרית|שחרית לפורים]] ====תשעה באב==== * [[קינות לתשעה באב (אשכנז)|קינות לתשעה באב (ע"פ מנהג אשכנז המזרחי)]] * [[קרובות לתשעה באב|קרובת י"ח לתשעה באב (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] * [[קינות לתשעה באב (מערבי)|קינות לתשעה באב (ע"פ מנהג אשכנז המערבי)]] [[קטגוריה:נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] phlo5pmlarjdo2ztzlnporrvq4istjs 0 373507 2853170 2811311 2024-04-26T09:06:56Z עמד 23444 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=אהרן הימן |שם ספר=תולדות תנאים ואמוראים |רישום ספר='''תולדות תנאים ואמוראים''' |שם נוסף=אות ח |הקודם=תולדות תנאים ואמוראים/ז |רישום הקודם=אות ז |הבא=תולדות תנאים ואמוראים/ט |רישום הבא=אות ט }} ==תוכן עניינים== {{טורים| *[[/חבו/]] *[[/חבי בר ננאי/]] *[[/חביבא/]] *[[/רב חביבא/]] *[[/רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא/]] *[[/רב חביבא בר כהן/]] *[[/רב חביבא בר סורמקי/]] *[[/רב חביבא בריה דרבא/]] *[[/רב חביבא מחוזנאה/]] *[[/רב חביבא מסורא דפרת/]] *[[/חביבי/]] *[[/רב חגא/]] *[[/ר' חגא או חגי ב)/]] *[[/ר' חגא דצפורי/]] *[[/ר' חגא חתניה דרב אדא בר אהבה/]] *[[/ר' חגאי/]] *[[/חגי/]] *[[/ר' חגי בן אלעזר/]] *[[/חגרא אחיו דר' בא בר בינא/]] *[[/אבא חגרת/]] *[[/ר' חדקא/]] *[[/חובה (אמוראים ששם אביהם חובה)/]] *[[/חובה/]] (אשת רב הונא) *[[/חוטה/]] *[[/חולפנא/]] *[[/חומה/]] *[[/רב חונה בר אדא/]] *[[/רב חונה/]] *[[/רב חונה בר חייא/]] *[[/ר' חונה בר חמא/]] *[[/ר' חונה דציפורין/]] *[[/ר' חונה ספרא דסדרא/]] *[[/חוני/]] *[[/חוני המעגל/]]‫ *[[/חוני הקטן/]] *[[/ר' חוניא/]] *[[/ר' חוניא בר אלעזר/]] *[[/חוניא בן יוסף בן פכסס הכהן/]] *[[/ר' חוניא דברת חוורן/]] *[[/ר' חוניא חמוהי דר' אמי/]] *[[/חניו בנו השני דשמעון הצדיק/]] *[[/ר' חוצפית המתורגמן/]] *[[/חורני או חורנית/]] *[[/חזקיה/]] *[[/ר' חזקיה/]] *[[/ר' חזקיה (אמורא בא"י בדור הרביעי)/]] *[[/חזקיה אבי עיקש/]] *[[/חזקיה אחיו של הלל/]] *[[/חזקיה בר בילוטו/]] *[[/חזקיה בן גוריון או גרון/]] *[[/חזקיה בריה דר' חייא בריה דרב כהנא/]] *[[/ר' חזקיה בר יעקב בר אחא/]] *[[/ר' חזקיה בר ירמיה/]] *[[/חזקיה בריה דר' פרנך/]] *[[/חזקיה בן בתו של רב/]] *[[/ר' חזקיה חוקוק/]] *[[/ר' חזקיה עכייה/]] *[[/חזקיה תורגמינא/]] *[[/חטיא/]] *[[/חיואי/]] *[[/חיון/]] *[[/חייא, או רב חייא/]] *[[/ר' חייא/]] *[[/ר' חייא אביו של ר' אחא/]] <!-- עד כאן מוגה --> *[[/ר' חייא אביו של ר' ברכיה/]] *[[/ר' חייא איש כפר עכו/]] *[[/ר' חייא אריכא/]] *[[/ר' חייא בר אבא דמן יפו/]] *[[/ר' חייא בר אבא הכהן/]] *[[/ר' חייא בר אבויה/]] *[[/ר' חייא בר אבין/]] *[[/ר' חייא בר אדא א)/]] *[[/ר' חייא בר אדא ב)/]] *[[/ר' חייא בריה דר' אדא דיפו/]] *[[/רב חייא בריה דרב אויא/]] *[[/חייא בר אחא/]] *[[/רב חייא בריה דרב איקא/]] *[[/ר' חייא בר אמי/]] *[[/רב חייא בר אסי/]] *[[/רב חייא בר אשי/]] *[[/ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה/]] *[[/ר' חייא בר גוריא/]] *[[/ר' חייא בר גמדא/]] *[[/ר' חייא בריה דרב הונא/]] *[[/ר' חייא בר זבדא/]] *[[/ר' חייא בר זעירא/]] *[[/ר' חייא בר זרנוקי/]] *[[/ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני/]] *[[/ר' חייא בר חמא/]] *[[/ר' חייא בר חיננא או חנינא/]] *[[/ר' חייא בר טיטס/]] *[[/רב חייא בר יהודה/]] *[[/ר' חייא בריה דר' יוסי/]] *[[/רב חייא בר יוסף/]] *[[/רב חייא בריה דרב ייבא/]] *[[/ר' חייא בר ינאי/]] *[[/ר' חייא בר יעקב/]] *[[/רב חייא בריה דרב יצחק/]] *[[/ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא/]] *[[/ר' חייא בר כהנא/]] *[[/ר' חייא בר לולייני-לוליבא-לוליתא/]] *[[/ר' חייא ברמזא/]] *[[/ר' חייא בר מנחמא/]] *[[/ר' חייא בר מרייה-מריה-מדייא/]] *[[/רב חייא בר רב מתנה/]] *[[/ר' חייא בר נחמן-נחמיה/]] *[[/ר' חייא בר נחמני (תנא דברייתא)/]] *[[/רב חייא בריה דרב נתן/]] *[[/ר' חייא בר עוקבה/]] *[[/רב חייא בר עמרם/]] *[[/ר' חייא בר פפא/]] *[[/ר' חייא בריה דרב פפי/]] *[[/חייא בר רב/]] *[[/רב חייא בר רב מדיפתא/]] *[[/ר' חייא בר רבא/]] *[[/רב חייא בריה דרבה בר נחמני/]] *[[/ר' חייא בריה דר' שבתי/]] *[[/ר' חייא דכפר חנון/]] *[[/ר' חייא דכפר תחומין/]] *[[/ר' חייא הכהן/]] *[[/חייא חוזאה/]] *[[/ר' חייא כרוזא/]] *[[/ר' חייא כתובה/]] *[[/ר' חייא מאכל ערב/]] *[[/רב חייא מהורמיז ארדשיד/]] *[[/חייא מחגרא/]] *[[/ר' חייא מווסתניא/]] *[[/ר' חייא פרוואה (או פרודאה)/]] *[[/ר' חייא ציפוראי/]] *[[/ר' חייא קטוספאה/]] *[[/ר' חייא קרא/]] *[[/חייתא/]] *[[/ר' חילא/]] *[[/חילפא בר אגרא (תנא דברייתא)/]] *[[/חילפא בר אידי/]] *[[/אבא חילפא בן קרויא/]] *[[/ר' חילפא דרומיה/]] *[[/חילפי בר סומקאי/]] *[[/ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו/]] *[[/ר' חליפי בר זטרי/]] *[[/אבא חלפי/]] *[[/חלפי בר זביד/]] *[[/אבא חליפא קרויא/]] *[[/חילקאי/]] *[[/חיננא/]] *[[/חיפא/]] *[[/ר' חכינאי/]] *[[/חכמי אוה"ע/]] *[[/ר' חלבו/]] *[[/ר' חלבו בר חונה/]] *[[/ר' חלבו בר חנן/]] *[[/ר' חלבו בקרוייה/]] *[[/חלוב/]] *[[/חלוון/]] *[[/חלוקה/]] *[[/חלי/]] *[[/חלנוסי או חלניסי/]] *[[/ר' חלפון/]] *[[/חלפתא/]] *[[/ר' חלפתא/]] *[[/ר' חלפתא (אחד מחמשת בניו של ר' יוסי)/]] *[[/ר' חלפתא (אמורא)/]] *[[/רבי (או אבא) חלפתא איש כפר חנניה/]] *[[/ר' חלפתא בר יעקב/]] *[[/ר' חלפתא בר כהנא/]] *[[/ר' חלפתא בן קוינא/]] *[[/ר' חלפתא בן שאול/]] *[[/ר' חלפתא דמן הוה-דמן הונא (דמן חיפא)/]] *[[/ר' חלפתא קסריא/]] *[[/חלקיהו (אבי ירמיהו הנביא)/]] *[[/ר' חלקיה/]] *[[/אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל/]] *[[/רב חלקיה בריה דרב אויא/]] *[[/רב חלקיה בר טובי או טוביא/]] *[[/ר' חלקיה הדרומי/]] *[[/רב חלקיה מהגרוניא/]] *[[/אבא חלקיה מן קרויה (תנא)/]] *[[/חמא/]] *[[/רבי חמא (תנא דברייתא)/]] *[[/רב חמא (סתם) והוא רב חמא מנהרדעא/]] *[[/ר' חמא אבוה דר' אושעיא/]] *[[/חמא אבוה דרב יוסף/]] *[[/ר' חמא אבי בר קפרא/]] *[[/ר' חמא אריכא/]] *[[/רב חמא בר אבא/]] *[[/רב חמא בר אדא שליח ציון/]] *[[/ר' חמא בר אושעיא/]] *[[/ר' חמא בר אשי/]] *[[/רב חמא בר בוזי/]] *[[/ר' חמא בר ביסא/]] *[[/רב חמא בר ברתיה דחסא/]] *[[/רב חמא בר גוריא/]] *[[/חמא בר דוסא/]] *[[/רב חמא בר חלפתא/]] *[[/ר' חמא בר' חנינא (הראשון)/]] *[[/ר' חמא בר חנינא ב)/]] *[[/רב חמא בר חנינא בר פפא/]] *[[/חמא בר חסא/]] *[[/רב חמא בר טוביא/]] *[[/ר' חמא בר' יוסי (או יוסף)/]] *[[/ר' חמא בן לקיש/]] *[[/ר' חמא בר עוקבא/]] *[[/רב חמא בר פפא/]] *[[/רב חמא בריה דרבה בר אבוה/]] *[[/רב חמא חברהון דרבנן/]] *[[/ר' חמא דכפר תחומין/]] *[[/רב חמא מנהרדעא/]] *[[/חנא/]] *[[/רב חנא/]] *[[/ר' חנא/]] *[[/חנא אבי רבה/]] *[[/רב חנא בגדתאה/]] *[[/ר' חנא בר אבא/]] *[[/רב חנא בר אדא/]] *[[/רב חנא בר אחא/]] *[[/חנא בר איסק/]] *[[/רב חנא בר ביזנא/]] *[[/רב חנא בר הינדא/]] *[[/רב חנא בר חימי/]] *[[/רב חנא בר חיננא/]] *[[/רב חנא בר חנילאי/]] *[[/רב חנא בר יהודה/]] *[[/ר' חנא בר ליוואי/]] *[[/רב חנא בר רב קטינא/]] | *[[/ר' חנא בר שאונה/]] *[[/רב חנא חתניה דרב אדא בר אהבה/]] *[[/רב חנא פתוראה/]] *[[/ר' חנא ציפוראי/]] *[[/רב חנא קרטיגנאה/]] *[[/ר' חנא שאונה/]] *[[/ר' חנילאי (חכמים ששם אביהם)/]] *[[/ר' חנילאי/]] *[[/רב חנילאי בר אידי/]] *[[/ר' חנילאי בר חנילאי/]] *[[/רב חנילאי מחוזנאי/]] *[[/חנין/]] *[[/חנין (בזמן הבית)/]] *[[/ר' חנין (תנא)/]] *[[/רב חנין (תלמיד רב)/]] *[[/רב חנין/]] *[[/רבי חנין (ירושלמי)/]] *[[/רב חנין בר אביי/]] *[[/ר' חנין בר אדא/]] *[[/רב חנין בר אמי/]] *[[/רב חנין בר אשי/]] *[[/רב חנין בר בא/]] *[[/רב חנין בריה דרב ייבא/]] *[[/ר' חנין בר לוי/]] *[[/חנין בר פנחס/]] *[[/רב חנין בר פפא/]] *[[/רב חנין בר רב - בר רבא/]] *[[/ר' חנין בריה דרבי/]] *[[/ר' חנין דציפורי/]] *[[/ר' חנין חתניה דבי נשיאה/]] *[[/רב חנין מחוזנאה/]] *[[/חנמאל, חננאל/]] *[[/חנן/]] *[[/אבא חנן (תנא דברייתא)/]] *[[/רבי חנן (תנא דברייתא)/]] *[[/ר' חנן/]] *[[/רב חנן/]] *[[/רב חנן תלמיד רבא/]] *[[/ר' חנן אבוה דר' שמעון/]] *[[/חנן בישא/]] *[[/רב חנן בר אבא-רבא-רבה/]] *[[/חנן בר אבישלום/]] *[[/רב חנן בר אדא/]] *[[/רב חנן (חנין) בר אמי/]] *[[/רב חנן בר אמי ב)/]] *[[/רב חנן בר אשי/]] *[[/חנן בר בא/]] *[[/ר' חנן בריה דר' ברכיה בוצרייה/]] *[[/רב חנן בר רב חסדא/]] *[[/רב חנן בר יוסף/]] *[[/רב חנן בר רב יצחק/]] *[[/רב חנן בר מולדה/]] *[[/ר' חנן בן פזי/]] *[[/ר' חנן בר פיטום/]] *[[/חנן בר פנחס/]] *[[/רב חנן בר רב קטינא/]] *[[/רב חנן בר רבא או רבה/]] *[[/רב חנן בר תחליפא/]] *[[/ר' חנן דציפורי/]] *[[/חנן המצרי/]] *[[/חנן הנחבא/]] *[[/חנן חייטא/]] *[[/רב חנן חתניה דרב/]] *[[/רב חנן מבי כלוחית-סלוחית-צלוחית/]] *[[/חנן מנופתייה/]] *[[/רב חנן מנהרדעא/]] *[[/רב חנן קרטיגנאה/]] *[[/חיננא/]] *[[/רב חיננא/]] *[[/ר' חיננא אבוה דר' ינטה/]] *[[/ר' חיננא אבוה דבר ישיטה/]] *[[/רב חיננא בר אביי/]] *[[/רב חיננא בר אבין/]] *[[/רב חיננא בר אידי/]] *[[/רב חיננא (או חנינא) בריה דרב איקא/]] *[[/ר' חיננא בר אנדריי/]] *[[/ר' חיננא (חנינא-חנניה) בריה דר' אסי (איסי יסא)/]] *[[/רב חיננא בר ביסנא/]] *[[/רב חיננא בר חייא/]] *[[/ר' חיננא בי רבי חנניה/]] *[[/רב חיננא בר יהודה/]] *[[/רב חיננא בריה דרב יהושע/]] *[[/ר' חיננא (או חנינא-חנניה) בר יצחק/]] *[[/רב חיננא (או חנינא) בר כהנא/]] *[[/ר' חיננא בר פפא/]] *[[/רב חיננא בריה דרבא (נ"א דרבה) מפשרוניא/]] *[[/רב חיננא (או חנניא-חנניה) בר שילא (או שילת)/]] *[[/רב חיננא (או חנניא-חנניה חנינא) בר שלמיא/]] *[[/רב חיננא וורדאן/]] *[[/רב חיננא סבא/]] *[[/חיננא קרתיגנאה/]] *[[/חנינא/]] *[[/ר' חנינא (תנא דברייתא)/]] *[[/ר' חנינא אבין של ר' אחא/]] *[[/ר' חנינא אחוה דר' מנא ב)/]] *[[/רב חנינא ורב הושעיא אחי רבה/]] *[[/ר' חנינא (או חנניה) איש אונו/]] *[[/ר' חנינא בריה דר' אבא/]] *[[/רב חנינא בר אבדימי/]] *[[/ר' חנינא בריה דר' אבהו/]] *[[/רב חנינא (או חיננא-חנניא) בר אבין/]] *[[/ר' חנינא בריה דרב אדא/]] *[[/ר' חנינא בן אורי/]] *[[/ר' חנינא בריה דר' אחא/]] *[[/ר' חנינא בר אידי/]] *[[/ר' חנינא (או חנניה) בר אידי/]] *[[/ר' חנינא בר איסי או יסא/]] *[[/ר' חנינא בר איקא/]] *[[/ר' חנינא בר אמי/]] *[[/ר' חנינא בר אנדריי/]] *[[/ר' חנינא (ובירושלמי ר' חנניא) בן אנטיגנוס/]] *[[/ר' חנינא בריה דר' בחיי/]] *[[/ר' חנינא בן גמלא/]] *[[/ר' חנינא בן גמליאל (דיבנה)/]] *[[/ר' חנינא בן דוסא/]] *[[/ר' חנינא (או חנניה) בריה דר' הלל/]] *[[/ר' חנינא (סתם) בר חמא/]] *[[/ר' חנינא בר חנינא/]] *[[/חנינא בן יונה/]] *[[/ר' חנינא (או חנניה) בנו של ר' יוסי הגלילי/]] *[[/ר' חנינא בר יוסף/]] *[[/ר' חנינא בר יצחק/]] *[[/ר' חנינא בר יקא/]] *[[/ר' חנינא בנו של ר' ישמעאל/]] *[[/ר' חנינא בר כהנא/]] *[[/ר' חנינא בר לואי/]] *[[/רב חנינא בר מניומי/]] *[[/ר' חנינא בר סיסי/]] *[[/ר' חנינא בר סנסן/]] *[[/ר' חנינא בר עגיל/]] *[[/ר' חנינא בר עטל/]] *[[/ר' חנינא בר עיזקא/]] *[[/ר' חנינא בן עקביא/]] *[[/ר' חנינא בן פדאי/]] *[[/ר' חנינא בן פזאי/]] *[[/ר' חנינא בן פזי/]] *[[/ר' חנינא (או ר' חיננא) בר פפא-פפי/]] *[[/רב חנינא בר רב קטינא/]] *[[/ר' חנינא בן שילא/]] *[[/ר' חנינא בר שלדא/]] *[[/ר' חנינא בר שלמיה/]] *[[/ר' חנינא בר שלקא/]] *[[/ר' חנינא בר שמואל/]] *[[/ר' חנינא בן תורתא/]] *[[/ר' חנינא ברוקא/]] *[[/ר' חנינא דבית (או דמן) חוורן/]] *[[/ר' חנינא (או חנניה) דציפורין (או סתם ר' חנינא)/]] *[[/ר' חנינא דקיסרין/]] *[[/ר' חנינא הגדול/]] *[[/ר' חנינא הזקן/]] *[[/ר' חנינא חברון דרבנן/]] *[[/רב חנינא חוזאה/]] *[[/ר' חנינא טריטאה/]] *[[/חנינא יאות/]] *[[/ר' חנינא כתובה/]] *[[/ר' חנינא (או חיננא) מסורא/]] *[[/רב חנינא מסורא דפרת/]] *[[/ר' חנינא ענתייה או ענתוניה/]] *[[/ר' חנינא סגן הכהנים/]] *[[/ר' חנינא ספרא/]] *[[/ר' חנינא קרא/]] *[[/ר' חנינא תורתייא/]] *[[/חנניה/]] (כל החכמים ששם אביהם היה חנניה) *[[/רב חנניה/]] *[[/רב חנניה אחי רבה בר נחמני/]] *[[/ר' חנניה אחי ר' אחא בר' חנינא/]] *[[/ר' חנניה איש אונו/]] *[[/ר' חנניה איש כפר טבעון/]] *[[/ר' חנניה בריה דר' אבהו/]] *[[/ר' חנניה בריה דרב אדא/]] *[[/רב חנניה בר אחוי דרב הושעיה/]] *[[/חנניה בן אחי ר' יהושע/]] *[[/ר' חנניה בריה דר' איבי/]] *[[/חנניה בר אידי/]] *[[/רב חנניה בר ביבי/]] *[[/ר' חנניה בן גמליאל/]] *[[/ר' חנניה בריה דר' הלל/]] *[[/חנניה בן חזקיה בן גרון או גוריון/]] *[[/ר' חנניה (או חנינא) בן חכינאי (תנא דמשנה)/]] *[[/ר' חנניה בן חלניסי/]] *[[/ר' חנניה בר יהודה (תנא)/]] *[[/ר' חנניה בר' יהושע/]] *[[/ר' חנניא בנו של ר' יוסי הגלילי/]] *[[/ר' חנניא בריה דר' יסא/]] *[[/ר' חנניה בן יעקב/]] *[[/ר' חנניה בר יצחק/]] *[[/רב חנניא בר מניומי/]] *[[/ר' חנניה בר עדו/]] *[[/חנניה בר עכברי/]] *[[/ר' חנניה בן עקביה/]] *[[/ר' חנניה בן עקשיא/]] *[[/חנניה בן שמואל/]] *[[/ר' חנניה (או חנינא) בן תרדיון (תנא דמתניתין)/]] *[[/ר' חנניה חברון דרבנן/]] *[[/ר' חנניה או חנניא-חנינא סגן הכהנים/]] *[[/רב חנניה סנתוניא/]] *[[/חנניה קריתסיה/]] *[[/חנמאל המצרי/]] *[[/רב חננאל/]] *[[/רב חננאל בר פפא/]] *[[/חסא/]] *[[/ר' חסא/]] *[[/חסדא/]] *[[/רב חסדא (הכהן)/]] *[[/רב חסדא בר אבדימי/]] *[[/רב חסדא בן עוירא/]] *[[/רב חסדא מיוסתניא/]] *[[/ר' חסידא/]] *[[/חסידי דבבל/]] *[[/חסידים הראשונים/]] *[[/ר' חפני בר יצחק/]] *[[/ר' חצנא/]] *[[/חקלאי/]] *[[/חריפי דפומבדיתא/]] *[[/חרנא/]] *[[/חרסום/]] *[[/חרש/]] *[[/חרשא/]] *[[/חשו/]] *[[/חשמונאי/]] *[[/חתאי/]] }} [[קטגוריה:תולדות תנאים ואמוראים: ח|*]] hwvqaigzvgmkyt0jfbhwnv9wa8herlt 0 374971 2853089 2827926 2024-04-25T12:11:55Z ברדיצ'בער 35695 wikitext text/x-wiki {{מפרשים למסכת ברכות|מאירי|ב}} {{תוכן עניינים שטוח}} ===[[ברכות יג א|דף יג עמוד א]]=== <קטע התחלה=יג א/> '''<big>היה קורא וכו'</big>''' כונת זה הפרק בענין החלק הראשון ג"כ, ובפרט לבאר לנו דרך כלל ענין ק"ש ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לד' חלקים, הראשון לבאר תחלה כונה הצריכה בקריאתה על אי זה צד הוא ובאי זה מקום רשאי להפסיק בקריאתה, והשני בהודעת סדר הפרשיות איך הוא, והשלישי לדקדק בקריאתה על אי זו תכונה הוא צריך לקראה, והרביעי יתחיל בביאור הפטור ממנה אלא שזה החלק לא יושלם רק בהשתתף עמו פרק ג' ר"ל מי שמתו, ומשנת האומנין קורין בראש האילן, הוא מענין החלק הראשון היה בראוי לסמכה למשנה ראשונה אלא שדרך התלמוד לגלגל תכונת הסדר בהרבה מקומות, זהו יסוד הפרק דרך כלל אלא שיתלגללו בו דברים שלא מן הכונה בעניין סוגיית התלמוד על הדרך שהקדמנו וכמו שיתבאר:<br> '''<big>והמשנה הראשונה</big>''' ממנו תכוין לבאר שהקורא את שמע צריך לכוין לב בקריאתה כדי לקבל עליו עול מלכות שמים בכונה שלימה, ופי' המשנה הוא שאם השכים לקרוא בתורה ונזדמנה לו בקריאתו פרשת שמע וחברותיה אם כיון לבו בקריאת הפרשיות יצא, ופרשו בגמ' שלא נאמר שיכוין לבו לצאת שהרי מצות אין צריכות כונה אלא שיכוין לבו לקריאה שיהיה קורא כמתעסק ולא שיהא קורא להגיה שהקורא להגיה אפילו הוא קורא על פי המקרא אין כונתו לקריאה שהוא קורא, אלא עיקר קריאתו להגיה את הספר וכל שכן אם היה קורא על פי מסורת כדי שיבחין הרוצה להגיה מתוך קריאתו בין חסרות ויתרות, 7כגון שיקרא לטוטפות לטטפת בשני פתחין ומכל מקום אם היתה עיקר כונתו לקריאה יצא, ואע"פ שאין כאן ברכות ואע"פ שקראן כסדר שהם כתובות בתורה יצא בדיעבד שלא סדר הפרשיות מעכב, ולא הברכות מעכבות לא ליחיד ולא לצבור,ומה שאמרו בקורא למפרע שלא יצא דוקא בסדר הפסוקים, ומכל מקום לא יצא ידי ברכות וצריך לסמוך איזה פסוק שבתורה לברכות אהבת עולם.<br> ושמא תאמר והלא נחלקו למטה עד היכן הוא צריך בה לכונת הלב, ובשלמא כונת הלב בלא כונה לצאת משכחת לה, אבל כונת הלב בלא כונה קריאה היאך משכחת, הרי מכל מקום אין כונת הלב צריכה אלא לפסוק ראשון ועל שאר הקריאה מיהא הוא אומר שאם אינו מכוין מיהא לקרוא לא יצא, ומגדולי המחברים פירשו אם כיון לבו לצאת מפני שהם סוברים שמצות צריכות כונה חוץ מאכילת מצה בלילי הפסח, ואע"פ שיש לתמוה לפירושם מה נשתנה דין מצה מחברותיה, ומגדולי המפרשים פירשו הטעם מפני שמכל מקום נהנה בגרונו, וכמו שאמרו בענין חיוב חטאת שמתעסק בחלבים ובעריות חייב שכבר נהנה, ואע"פ שבשאר אסורין פטור, או שמא יש להן בדבריהם שלא פסקו כן אלא בכונת הלב כמו שיתבאר למטה ואף הם כתבו שמשם ואילך אפי' קורא להגיה יצא, והם דברים מתמיהים ובמסכת ר"ה יתבאר הענין יותר:<br> '''<big>זהו ביאור</big>''' המשנה ופסק שלה על הדרך שכתבנו ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן, מתוך שכתוב בתורה שמע והדברים מראים שעיקר כונתו על ענין הבנה מלשון כי שומע יוסף, נודע לנו שעיקר הכונה הוא להבין אחדותו יתברך ובכל לשון שיהא שומע הוא רשאי אפילו לכתחילה ואין הדבר מוכרח לקרותה בלשון הקדש, וכתבו גדולי המחברים וצריך להזהר משבוש שבאותו לשון כדרך שמדקדק בלשון הקדש מכל מקום לשון הקדש חביב הוא בעיני בעליו ואין ראוי למביניו להחליפו בלשון אחר:<br> '''<big>אף התפלה</big>''' יתבאר במסכת סוטה שהיא נאמרת בכל לשון אלא שהתבאר שם שלא נאמר אלא בצבור, אבל ביחיד הרי אמרו אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי והוא הדין לכל הלשונות שהם רחוקים מלשון הקדש, ולדעתי ביחיד לא אמרו כן לעכב אלא שהדבר הדור לו בכך שכל שהוא מתפלל בלשון לעזות, אינו בעיניו אלא כדבור בעלמא ואין כל הכונות מצויין בו:<br> '''<big>אף כל התורה</big>''' בכל לשון נאמרה, כלומר שאע"פ שבלשון הקדש נאמרה מפי הקב"ה לשמה וממשה לישראל, וכן שאם נכתבה בלשון אחר אין בו קדושה, מכל מקום על מנת כן נאמרה שיהא שנונה או למודה מותר בכל לשון ויוצא בו ידי הגיית יום ולילה, ואע"פ שבמסכת סוטה נאמרו קצת דברים שהם טעונין לשון הקדש כגון מקרא בכורים וחליצה וברכת כהנים ודומיהם על הדרך שנתפרשו שם, מכל מקום קיראת התורה דרך כלל אין למדין אותה ממצוה פרטית והרי נזכרו שם קצת מצות גם כן שנאמרות בכל לשון, פרשת סוטה, ווידוי מעשר ודומיהם, כמו שנתפרשו שם אלא שאין ללמוד קריאת התורה ממצוה פרטית, שהמצות אינן דומות זו לזו, ולא היה משתדל בסוגיא זו ללמוד מק"ש לשאר התורה אלא מצד שק"ש יש בה שנון בקריאת התורה כדכתיב ושננתם, וכמו שאמר בתלמוד המערב שבפרק ראשון שניא היא שהיא לשנון כלומר והדבר דומה לקריאה שבדרך כלל, ואף קריאת התורה בצבור שמתקנת עזרא ודאי אינה אלא בלשון הקדש, ולפי דרכך למדת בפי' הסוגיא לימא קסבר רבנן שהתורה בלשון הקדש נאמרה פירושה שאין שנונה ולמודה בכל לשון פוטרתו מידי הגיית יומם ולילה, שאם לא כן אף ק"ש שהיא שנון מה הוצרך להביאה מן המקרא והרי אחר שהוא שנון בכלל שאר התורה היא, ותירץ משום והיו וכו' ויש דוחקים בפירושה הרבה ללא צורך, ומה שנתגלגל כאן בקורא ולא השמיע לאזנו שבדיעבד יצא, ובקורא למפרע שלא יצא יתבאר הכל למטה: <br> <קטע סוף=יג א/> ===[[ברכות יג ב|דף יג עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יג ב/> <big>'''חכמים'''</big> הרבה נחלקו בכונה הצריכה לק"ש אי זו כונה הוא צריך בה ועד איזה מקום שבה, וכלל הדברים בענין זה שאין דבר שבק"ש צריך כונה לצאת אפילו מפסוק ראשון מפני שהכלל ידוע מצות אין צריכות כונה וכל הפרשיות כולן צריכות כונה לקרוא לא שיהא קורא להגיה, ועיקר המחלוקת בדבר זה הוא כונת הלב, ר"ל שיכון לבו ליחד את שמו ית' אע"פ שאינו מתכוין לצאת ומפרטיה של כונה זו שאם היה מהלך עד היכן צריך שיעמוד, וכן אם היה עוסק במלאכה עד היכן הוא צריך שיתבטל ממלאכתו ובדברים אלו נחלקו הרבה חכמים, ומחלוקת זו תלויה בסוגיא זו, אמרו עד על לבבך עד כאן צריך כונה מכאן ואילך לא דברי ר' אליעזר ור' עקיבא אומר והלא כבר נאמר אשר אנכי מצוך וכו' כלומר שמשמע לשון להבא כלומר מה שאני מצוך עדיין הכל יהא על לבבך וזהו כל פרק ראשון, ובברייתא אחרת שנו צריך שיכון את לבו בכלה ר"ל בכל ג' פרשיות ור' אחאי אומר כיון שכיון בפרק ראשון שוב אינו צריך, ואפסיק בגמ' בתרוייהו כאן דאמר בפרק ראשון, ואחר כך נחלקו ר' זוטרא ור' יהושע שלדעת ר' זוטרא על לבבך עד כאן מצות קריאה וכונה מכאן ואילך מצות קריאה בלא כונה, ודבר זה יש מפרשים אותו עד על לבבך דוקא ואע"פ דמקשי ליה מעל לבבכם דפרשה שניה אפשר שהמקשה מקשה לו לומר שיהא צריך כונה בכל הפרשיות כברייתא שניה דלעיל, והשיבו דהאי על לבבכם לומר שתהא תפלה של יד שימה כנגד הלב ומכל מקום עד על לבבך דוקא, ויש מפרשים דעד על לבבך לאו דוקא אלא כל פרק ראשון מדמקשי ליה מעל לבבכם דפרשה שניה דאי לאו הכי הוה ליה לאקשויי מאשר אנכי מצוך ודברי נביאות הם דמי שאני ליה למימר פרק ראשון, אלא ודאי עד על לבבך דוקא, ולר' יהושע עד כאן מצות כונה וקריאה מכאן ואילך מצות כונה בלא קריאה דהרהור כדבור ואע"ג דכתיב בשניה לדבר בם ההוא לאגמורי בניהו תורה וודאי הא דר' יהושע ליתא דהרהור לאו כדבור אף בשאר פרשיות ואי מפרשת לה כדבר שלא בהשמעת אזנים כולהו לא פליגי דבדיעבד יצא, ומכל מקום תרויהו מודו דעד על לבבך צריך כונה, ואחר כך אמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, עד כאן כונת הלב דברי ר' מאיר ופסק רבא כמותו ונדחו כל שאר ההלכות.<br> ואחר כך הניחו לשון כונה והזכירו לשון עמידה והוא שאמרו אמר רב יהודה עד על לבבך בעמידה ור' יוחנן אמר כל הפרשה ראשונה בעמידה אלא דקאמר בתר הכי ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דאמר הלכה כר' אחאי דקאמר לעיל הואיל וכיון בפרק ראשון שוב אינו צריך אלמא דכונה ועמידה חדא מחתא נינהו ומדפסיקנא בכונה פסוק ראשון אף בעמידה כן, ומכל מקום למטה [דף טז.] אמרו האומנים קורין בראש האילן ואמרו שם רמי ליה רב מרי לרב תנן האומנים וכו' ורמינהו הקורא את שמע צריך שיכוין לבו עד שהעלו בסוף השמועה כאן בפרק ראשון כאן בפרק שני, עד שתירצו גדולי הפוסקים דבטול מלאכה וודאי צריך לכל פרק ראשון אבל עמידה וכונת הלב דיו בפסוק ראשון, והוא שאמרו במס' יומא [יט:] הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו והעמידוה בפ' ראשון ומשום דהא משוי ליה עראי, והם בענין זה כמלאכה זהו דעת גדולי הפוסקים, וקצת מגיהים הלכותיהם סוברים עליהם לפסוק ראשון ואין דבריהם נראים שאף גדולי הפוסקים אינם אומרים שרבא תירצה שזה אי אפשר לפי הסוגיא הנאמרת שם, אלא שמכיון שנתספק רבא בשאלתו ושאל לו מידי שמיע לך בהא וקבל תשובתו נראה שאף הוא היה מסכים בה, והוא קושיא דידיה אדידיה, ומכל מקום גדולי המפרשים סוברים שמאחר שבמס' יומא פירשוה כי היכי דלא לישויה עראי, הליכה תכף לפסוק ראשון עראי הוא ומתוך כך פסקו לפסוק ראשון שצריך לכלם ועד על לבבך עמידה וכל שכן בטול מלאכה, ולפרק ראשון כולו בטול מלאכה אלא שאין דבריהם נראין לי מדקאמר ואזדא ר' יוחנן לטעמיה, ונמצא הענין חלוק על ג' מחלוקות לדעת מגיהי ההלכות, אין אנו צריכים לשום דבר אלא בפסוק ראשון ר"ל עד ה' אחד, אבל שלא כיון לבו בפסוק ראשון כתבו גדולי המחברים שלא יצא אף בדיעבד ונראין דבריהם ממה שאמרו בברייתא הקורא את שמע צריך שיכון את לבו ור' אחאי אומר כיון את לבו בפרק ראשון יצא, אלמא דבפרק ראשון מיהא לא יצא, כל שכן לדידן בפסוק ראשון, אלא שיש חולקים לומר דוקא לכתחלה וממה שאומר בסוגיא זו לשון צריך דמשמע לכתחלה ועקר הדברים כדעת ראשון.<br> ואע"פ שאמרו במסכת מגלה פרק עומד ויושב [כ"ה.] שאם אמר שמע כל הפסוק כלו שני פעמים שמשתקים אותו, ההיא בשליח צבור שיש לו לכוין ביותר ואין סבורים עליו שמחמת שלא כיון הוא מחזירו, אלא מחשש שתי רשויות אבל יחיד לא שמצד שלא כיון הוא שלא יצא וצריך לחזור, הא משם ואילך אין צורך בכונת הלב ולא לעמידה ולא לביטול מלאכה, ולדעת גדולי הפסוקים שפסוק ראשון הוא צריך לכל אלו, אבל משם ואילך אין צורך לכונת הלב ולא לעמידה, אבל בטול מלאכה הוא צריך לכל הפרשה הראשונה וכמו שאמרו בפרק זה בסוגית המשנת האומנין כאן בפרק ראשון כאן בפרק שני, ולדעת גדולי המפרשים פסוק ראשון הוא צריך בכלם ומשם עד על לבבך אע"פ שאינו צריך לכונת הלב מכל מקום צריך הוא לעמידה ולבטול מלאכה, ומעל לבבך על סוף הפרשה הראשונה אינו צריך אלא בטול מלאכה, אבל בטול מלאכה מכל מקום צריך, ושאר פרשיות לדברי הכל אינו צריך לאחת מכל אלו, וכל שאמרנו שצריך עמידה לא שאם היה יושב עומד, אלא שאם היה מהלך מתעכב, וכן היא שנויה בתלמוד המערב ובברייתא אמרו הכתף אע"פ שמשאו על כתפו הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא ובין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרוק:<br> '''<big>אע"פ</big>''' שמה שכתו׳ על לבבך רומז על כונת הלב הרי הוא רומז גם כן על תפלה של יד שתהא שימה כנגד הלב כמו שיתבאר במקומו:<br> '''<big>מאחר</big>''' שפסוק ראשון צריך לכונה יתירה מצוה לקורא שיאריך באחד ולא באלף שהרי אם יאריך בה יהא במשמע אין חד, וכן הוא בתלמוד המערב אלא שיאריך בדל״ת שבה נגמרה המלה, ומבל מקום לא יחטוף בחי"ת שלא יפסיד כונת המלה, ושיעור הארכתו בדל"ת הוא עד כדי שיצייר בלבו היותו ית' מולך על השמים ועל הארץ ועל ארבע רוחות העולם ומפני זה נהגו להצדיד את הראש ולהניעו על צדדין אלו, ומכל מקום אם רצה שלא להצדיד אח הראש אינו צריך שאין הדבר תלוי בהצדדת הראש ובתנועותיו אלא בהרגשת הלב, ראיה לדבר מה שאמרו בסוגייא זו, לא חזינא ליה לר' דמקבל מלכות שמים ואמרו לו כשמעביר ידיו על גבי עיניו מקבל עליו מלכות שמים, ואם היה מצדיד מכירים היו בהצדדה, וכן אינו צריך לשיעור יתר על אותו שהזכרנו, וקצת נקדנין מאריכים ביותר ללא צורך ובתלמוד המערב אמרו ר' ירמיה הוה מאריך סגיא אמר ליה זעירא לית צריך כל הכן, אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד׳ רוחות העולם:<br> '''<big>אמר</big>''' שמע ישראל ר"ל פסוק ראשון עד ה' אחד, ואחר כך נאנס בשינה יצא מפני שפסוק ראשון הוא עיקר ק״ש, ויצא בפסוק זה מצות עשה שבה אע"פ שלא קרא יותר ומכל מקוס לא יצא ידי מצות חכמים מקריאת הפרשיות ומקריאת הברכות ומכל מקום אם קראם אחר כן או קודם לכן יצא ידי מצות חכמים בדיעבד, מכאן אתה למד שאין מפסיקים תלמוד תורה לקרות את שמע אלא בפסוק ראשון, שהרי אמרו בכאן זו היא ק"ש של ר' יהודה הנשיא כלומר שהוא אומר פסוק זה ואחר כך הולך ושונה ואינו עומד ממשנתו עד שעבר זמנה, ומכל מקוס לא נאמר כן אלא במי שתורתו אומנותו כמו שיתבאר בראשון של שבת, ואף זה ראוי לו לחזר בתוך זמן ק"ש אחר שמועות שיהא המכוון שבהם דברים שמשמען בדברים האמורים בק"ש כגון שמועות שבתפלין ומזוזות ויציאת מצרים וכיוצא באלו, והוא שאמרו בסוגיא זו שטורח היה לו להזכיר שמועה של יציאת מצדי' כדי להזכירה בזמנה ומכל מקום גומר היה את שמע אחר זמנה, ולדעת קצת אף בברכות היה גומרה הואיל ומשום עסק תורה הפסיק דאי שלא בברכות מה הוצרך לומר שחוזר וגומרה, וכן יש שמקשים שהרי במסכת שבת אמרו שאף אלו שתורתם אומנותם צריכים להפסיק לק"ש וא"כ היאך לא היה ר' מפסיק, עד שתירצו שמא הוה ר׳ סובר ק״ש דרבנן ואינה כלום שאם כן חדא מניהו דלא כהלכתא וכן תירצו שמא תלמוד תורה של ר' צריכים היו בה למעשה, וכבר ביארנו שם שכל שצריכים בו למעשה אין מפסיקין אף לק"ש כמו שאמרו שם כשהיינו עוסקים בעבור שנה ביבנה לא היינו מפסיקים בה לא לק"ש ולא לתפלה ובזו יתקיימו שתיהן אלא שאין הדברים נראים להיות תלמודו בכל יום למעשי צבור, אלא שיש לומר שלא אמרו שם מפסיקים במי שתורתו אומנותו אלא בפסוק ראשון על הדרך שביארנו:<br> <big>'''אף הזכרה'''</big> של יציאת מצרים של ברכה אחרונה או של פרשה אחרונה יוצא בה אף אחר זמן ק"ש בדיעבד אע"פ שמכל מקום עיקר תקנתה אחר ק"ש מיד, מקצת חכמי הדורות האחרונים היו מוחים מטעם זה שלא לומר פסוק זה של שמע ישראל וכו' בפסוקי דזמרה כמו שנהגו רבים לאמרו בתפלת רבון העולמים ובסוף פסוקי דזמרה מפני שיצא בכך ידי מצות עשה שבה והיאך יברך עליה אחר כן, ומכל מקום יראה לי שאין כאן ברכה לבטלה כמו שביארנו בברכות אלו שענין בפני עצמו הן שאף ק"ש אין מעכבת אותן ועוד שהרי זה דעתו לקרוא את שמע והרי הוא כמתכוין באלו שלא לצאת:<br> <big>'''פרקדן'''</big> ר"ל ששוכב שלא מן הצד הן פניו למעלה הן פניו למטה לא יקרא את שמע מפני שנראה כמזלזל בה ואפי' הטה עצמו מעט אין ראוי לו לקרות אלא אם כן הוא מוכרח מצד שהוא בעל בשר ביותר או לסבה אחרת, לא סוף דבר שהקריאה אסורה לפרקדן אלא אף לישן פרקדן אסור מפני שמביא עצמו לידי הרהור, ומכל מקום אם הטה עצמו מעט מותר:<br> <big>'''המשנה השניה'''</big> בפרקים וכו' כונת המשנה לבאר באיזה מקום שבק"ש הוא יכול להפסיק ואמרו על זה בפרקים פי' בן הפסקות ומפרש בסוף המשנה שפרקים אלו בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והוה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב ואמר על זה שבפרקים אלו רשאי להפסיק ולהקדים שלום למי שלא הקדימו לו ואף מפני הכבוד אע"פ שאין לו יראה ממנו כמו אם פגע בו רבו או גדול בחכמה ואין צריך לומר שמשיב אם הקדימו האחר שלום, ובאמצע אינו מפסיק מפני הכבוד אלא מפסיק מפני היראה כגון גדול משאר האומות אפילו לשאול וכל שכן להשיב, אבל לכל אדם לא שאע"פ שאין הברכות מעכבות מכל מקום לכתחלה אסור, ויש מפרשים בענין מפני היראה אביו או רבו ומפני הכבוד כל שגדול ממנו בחכמה, ומביאים ראיה ממה שאמרו בברייתא היה קורא את שמע ופגע בו אביו או רבו או מי שגדול ממנו בפרקים שואל מפני הכבוד ובאמצע מפני היראה אלמאא שבאותם שהזכיר יש יראה וכבוד, ולדעתי אין זה נראה שעל כל אותם שהזכיר הוא אומר שבפרקים שואל וביראה לא פי' בה כלום, ואם תאמר אם תפרש מפני היראה שחושש שמא יהרגנו כמו שפירשו גדולי הרבנים וגדולי המחברים, מה הוצרכה והרי אין דבר עומד בפני פקוח נפש ואף בתפלה שאסרו בכל הפסק התירו עקרב והוא הדין לכל חשש הריגה, אלא חשש שנאה ויראת איזה היזק:<br> '''<big>ור' יהודה</big>''' אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב לכל אדם והלכה כר' יהודה ומשיב ושואל שהתרנו לא סוף דבר בלשון הקודש, אלא אף בכל לשון שהרי אף לגוי אנו מפסיקים, ואמצע הפרק שאמרנו לא סוף דבר בסוף פסוק אלא אף באמצע פסוק וזהו שאמרו בתלמוד המערב עד כדון באמצע פרשה, באמצע פסוק ר' ירמיה מרמז ר' חנינא משתעי ר' הונא בשם ר' יוסף ודברת בם יש לך רשות לדבר בם ומכל מקום יש שמסלסלין בכך לומר שלא להפסיק באמצע אלא אם כן בהפסק ענין כגון שיאמר וקשרתם לאות על ידך ולא השלים הדבור שהוא על ידך לא יפסיק וכן בכולם ואם עשו כם לדעתם חוזר לתחלת הדבור, וקדיש וקדושה וברכה יש שמתירים להפסיק אף באמצע הפרק וקצת חכמי קטאלוניא מתרים אף לענות אמן לשליח צבור והם דברים זרים, ויש שאין מתירים בכך אף לפרקים שלא הותר לדעתם הפסק אלא בכדי שאלת שלום שהוא שיעור תוך כד דבר, ויש חולקים להפסיק אף ביתר מכאן מפני היראה, אלא שבאלו ר"ל לקדיש ולקדושה וברכו נוהגים בכל מקום שלא להפסיק אלא שיהא הקורא שותק ושומע מפי הצבור, או מפי שליח צבור שמאחר ששומע כעונה נוח לו לצאת שלא בהפסק, ויש אוסרים אף לשתוק בכונת שמיעה שמאחר ששומע כעונה הוה ליה הפסק ואין הדברין כלום: <br> '''<big>אלו הן</big>''' בין הפרקין בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לאהבת בין אהבת לשמע בין שמע ולוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב ואע"פ שאין להפסיק בין ברכה למצוה הזו, הואיל ואין הברכה ברכת המצוה ממש שיאמר אשר קדשנו וכו' לקרוא את שמע מקילין בה שהדברים הודאה הם ונראה כענין בפני עצנו, ועל הדרך שאנו רגילים להפסיק באל מלך נאמן על הדרך שהרחבנו בזה הביאור בקונדרס בפני עצמו:<br> '''<big>ר' יהודה</big>''' אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק מפני שצריך הוא לסמוך אלקיכם לאמת כמו שכתוב והיה חלק אמש והתבאר בגמ' שאין צריך אחר כן לחזור ולקרות אמת אלא שמתחיל ויציב וכו', ודבר זה יש שפרשו שלא להפסיק כלל ומגדולי המחברים פרשו שלא להפסיק בו כדין בין פרק לפרק אלא כדין אמצע הפרק ולא יראה לי כן שהרי בדבור אחד הוא וכרגע הוא אומרו ובין גאלה לתפלה אף היא הסכימו בה שלא להפסיק כדין בין הפרקים, ומכל מקום מפסיק הוא בה כדין אמצע הפרק, ותפלה עצמה של שמונה עשרה אינה בדינים אלו, לא בענין כונה ולא בענין הפסק שכלה צריכה כונה ואין בה הפסק לשום דדבר אלא שלא הגיע זמנה להתבאר עדיין:<br> '''<big>זהו ביאור המשנה ודינין הבאים עליה בגמ' אלו הן:</big>'''<br> <קטע סוף=יג ב/> ===[[ברכות יד א|דף יד עמוד א]]=== <קטע התחלה=יד א/> <big>'''מגלה'''</big> דינה כדין ק"ש לענין הפסק בין פרשה לפרשה שבה מפסיק לשאול מפני הכבוד ולהשיב לכל אדם ובאמצע הפרק מפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד, אבל קריאת הלל יש בו דרכים חלוקים והוא שהימים שהיחיד גומר בהם את ההלל והם בגולה כ"א יום ב' ימים הראשונים של פסח וג' ימים של עצרת וט' ימי החג וחי' ימי חנוכה, בכל אלו כ"א יום דינו כדין ק"ש שבין פרקים שבו כדין פרקים שבק"ש ואמצע הפרק שבו כאמצע הפרק של ק"ש ואע"פ שאמרו סתם באמצע הפרק אינו פוסק, אין כונתו אלא באמצע הפרק שבק"ש, ויש מפרשים אינו פוסק כלל מפני שהוא שבח והודאה ודומה לתפלה ולא שנון כק"ש: <br> <big>'''וימים'''</big> שאין היחיד גומר בהם את ההלל כגון ו' ימי הפסח האחרונים פוסק אפילו באמצע הפרק שבו כדין בין הפרקים של ק"ש, לא שהותרה בו הרצועה להפסיק בו לכל דבר וכן הענין בהלל של ר"ח למי שמצריך את היחיד לקרות בו את ההלל אלא שעיקר קריאת ההלל ליחיד בר"ח נחלקו בו הרבה חכמים ויש שפוסקים שאין היחיד קורא כלל אפילו בדילוג ואפילו שלא בברכה שהרי בפירוש אמרו ביחיד לא יקרא ואם התחיל גומר, ויש מפרשים לא יקרא כלל ואם התחיל גומר שלא בברכה, ואם תאמר הואיל ואין כאן ברכה היאך לא יפסיק אף לכל דבר מכל מקום הואיל ובכונת שבח והודאה הוא אומרו אין ראוי להפסיק שלא לצורך, ויש שפוסקים שהיחיד קוראו אלא שאין קוראו בברכה והם מפרשים יחיד לא יקרא בברכה ואם התחיל בברכה גומר בברכה, ויש שפוסקים שאף בברכה הוא קוראו ולא נאמר על יחיד שלא יקרא אלא ליחיד שאירע לו נס ורוצה לקרוא הלל על נסו, ולדעת כל אלו צבור מיהא קורין ומברכין, ומגדולי המחברים פסקו שלא לברך אף בצבור שלא תקנו חכמים את קריאתו אלא שהעם נהגו כן מאליהם, ואין מברכין על המנהג אלא שמכל מקום קורין בלא ברכה, ויש מפרשים שאף צבור אין קורין לכתחלה אף בלא ברכה והם מפרשים יחיד לא יקרא על כל צבור וצבור, וקורא לו יחיד הואיל ואין כאן כנופיא של כל ישראל מפני שרגילים היו לקרותו בכנופיא בעזרה ערב הפסח, ולדעת כלם זה שאמרו בסוגיא זו בר"ח שאין היחיד גומר, לא שהצבור מיהא יהו גומרים אלא מתוך שאין דרך להיות באים על הצבור בני אדם שיהיו צריכים הצבור להפסיק להם, הוא תופשה בלשון יחיד כלומר שאם היה היחיד קורא ובא עליו אחר שהוא צריך להפסיק לו מפסיק על הדרך שביארנו:<br> <big>'''אלו שאמרו'''</big> שהיחיד קורא בר"ח שלא בברכה וצבור בברכה הורו לעצמם שאם בא יחיד לבית הכנסת ומצא צבור שקורים את ההלל אם ישער בעצמו שאם יתחיל באותה שעה יגיע עמהם לסוף קריאת ההלל מתחיל ומברך לפניו כאלו היה עמהם בשעת ההתחלה, ויש שהורו אפי' אין יכול להגיע עמהם הואיל ומצאן קורין אף הוא בכלל צבור ויש שהורו למי שבא לבית הכנסת ומצאן קורין את ההלל ולא התפלל הוא עדיין שיקרא עמהם קודם שיתפלל כדי שיקרא עמהם בברכה.<br> יש שפירשו שששת ימי הפסח דינן כדין ר"ח לגמרי לענין הלל ומי שאומר שלא לקרותו יחיד בר"ח כך הוא אומר בששת ימי הפסח, ואין הדברים נראים ממה שאמרו בשני של ערכין [דף י' ע"ב] י"ח יום בשנה יחיד גומר בהן את ההלל וכו' ושאל בה מאי שנא בחג דאמרי בכלהו יומי ר"ל לגמרי ובפסח לא אמרינן אלא לחד יומא ובשאר יומי בדלוג, ותירץ ימי החג חלוקים בקרבנותיהם פסח אינו וכו', שבת דחלוק בקרבנותיו לימא ר"ל שבת שבתוך המועד, לא איקרי מועד, ר"ח דאיקרי מועד לימא, לא איקדש בעשיית מלאכה דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה כלומר שיהא בו אסור מלאכה אלמא ר"ח לחוד וששת ימי הפסח לחוד:<br> '''<big>הלל</big>''' שבלילי פסחים רוב חכמים אין נוהגים לברך עליו שהם מפסיקים בו לאכילה דקריאה בעלמא היא, ומכל מקום במס' סופרים מנה עם שאר הימים שגומרים בהם את ההלל שנכתב שם י"ח יום ולילה אחת גומרים את ההלל ובגולה כ"א יום ושתי לילות וכן יראה מתלמוד המערב שמברכים היו עליו שהרי קראו עליו שם ברכת גאלה סמוכה לחברתה כמו שיתבאר בפרק שלשה שאכלו, '''ויש נוהגים לברך ב' ברכות ולזה דעתנו נוטה''' וכבר הרחבנו בה הדברים במסכתא זו בפרק שלשה שאכלו ובאחרון של פסח:<br> '''<big>השרוי</big>''' בתענית רשאי הוא לטעום עד רביעית משקה ובלבד שלא יבלע וטעימה זו אינה צריכה ברכה, ודבר זה אין ראוי להקל בו שכמה גרונות תרבותן רעה וקשה להוציא מידן מה שהתחילו להחזיק בו, ומקצת גאוני ספרד כתבו שלא הקלו בכך אלא בתענית יחדי הא בתענית צבור או אחד מתעניות הכתובים לא, ואינו רואה מה הפרש בין זה לזה:<br> '''<big>מי שלא</big>''' קרא את שמע ולא התפלל ומצא חברו בדרך נותן לו שלום ואין בכך כלום, אעפ"כ אין ראוי להאריך בכך וכבר נהגו בענין זה להקל בשאלת שלום ולומר צפרא דמרי טב והלה משיב ודמרי טב ובריך, ומכל מקום יזהר שלא ישכים לפתחו של חברו קודם ק"ש ותפלה להקדים לו שלום לביתו, שהדבר נראה כאלו מקבלו עליו באלקות ואם בירך הברכות או אחת מהן או קרא שמע אע"פ שלא התפלל והלך להשכים לפתחו של חברו להקדים לו שלום אין האיסור חמור כל כך שהרי קבל עליו מלכות שמים, ומכל מקום אסור עד שיתפלל אלא שאם נזדמן לו בדרך נותן לו שלום , ואם בא הלה בביתו והוא קורא מפסיק לו על הדרכים שהזכרנו:<br> '''<big>ואסור</big>''' לו לאדם להתחיל בשום מלאכה או לצאת לדרך עד שיתפלל זכר לדבר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו:<br> <קטע סוף=יד א/> ===[[ברכות יד ב|דף יד עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יד ב/> '''<big>כבר ביארנו</big>''' בפרק ראשון על פרשת ציצית שאומרים אותה אף בק"ש של ערבית אע"פ שאין לילה זמן ציצית ואע"פ שהעידו בגמ' על קצת מקומות שהיו מדלגין ממנה ענין ציצית אנו אין נוהגין כן, אלא שאומרים אותו בשלימות ומאחר שאומרים אותה אף אנו חייבים לומר אמת ואמונה כלו, ואם לא אמרו לא יצא ידי חובת הזכרת יציאת מצרים אע"פ שהזכירה בנוסח אחר כגון שיאמר מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מבין עבדים ושרנו לך שירה חדשה שבחו גאולים וכן כל כיוצא בזה:<br> '''<big>המשנה השלישית</big>''' למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע וכו', כונת המשנה לבאר טעם סודר הפרשיות והוא שמתוך שראה התנא שפרשת ציצית קדמה בתורה לשאר פרשיות וראה מסדרי הפרשיות והברכות שסדרוה אחרונה לשאר פרשיות, התבונן על סדורם שלא לחנם הוא נקבע כן וראה לומר שאף בפרשת שמע אע"פ שקודמת היא בתורה לוהיה אם שמוע ואין אנו צריכים בה לטעם אחר אעפ"כ כונה יש להם בקדימתה, ופירשו הדבר מפני שפרשה ראשונה יש בה עול מלכות שמים ר"ל התבוננות מציאותו ית' ואחדותו והוא פסוק ראשון וכמו שאמרו בהגדה למלך שנכנס במדינה יצאו בני העיר לקראתו אמרו לו גזור עלינו גזרות, אומר להם קבלו מלכותי ואחר כך תקבלו גזרותי כך הקדימו קבלת עול מלכות שמים בפרשה ראשונה ואחר כך פרשה שניה שיש בה עול מצות לבד, והם תלמוד תורה ותפלין ומזוזות ואע"פ שנזכרו בראשונה מכל מקום עיקר הראשונה לקבל עול מלכות שמים, וכל מה שנזכר בה הוא נמשך לכך, ואין הדבר ניכר בקריאתו שיהא לשם הזכרת עול מצות וקדימת שניה לשלישית מפני שהשניה יש בה הזכרת מצות שנוהגות בין ביום ובין בלילה כגון תלמוד תורה ומזוזה ואע"פ שהתפלין אין זמנן בלילה מכל מקום תלמוד תורה ומזוזה חובתן אף בלילה, אבל שלישית אין בה אלא הזכרת ציצית שאין זמנו אלא ביום, '''<big>זהו ביאור המשנה</big>''' ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן, מה שביארנו במשנה שאין זמן ציצית בלילה, מכל מקום בזמן הזה אין אנו חייבים לסלקו בלילה שהרי טליתות שלנו אין בהם תכלת ואם כן הואיל ואין לנו כלאים בטלית שלנו אין אנו צריכים לסלקו אף בשעה שאינה זמן חיוב ואפילו להניחו בלא ברכה מותר:<br> '''<big>ממשנתנו</big>''' אתה למד שהציצית מצות עשה שהזמן גרמא הוא אחר שאתה פוטרו בלילה ונשים פטורות, ואע"פ שנחלקו בה בברייתא ר' שמעון ורבנן מחייבים בנשים הלכה כר' שמעון שפוטר וכדעת משנה זו, וחכמי צרפת ז"ל יש לקצתם דעת אחרת לומר שחיוב ציצית אף בלילה חייב וכסות לילה כגון מכסה שנתעטף בו או שמיכה אם הביאו ביום פטור, מפני שהם פוסקים על הציצית שהוא חובת מנא, ושמא תאמר ואם כן היאך היא מצות עשה שהזמן גרמא מכל מקום והאיל וכסות המיוחד ללילה פטור מזמן גרמא מיקרי וכמו, שאמרו שם מאי טעמא דר' שמעון אמר קרא וראיתם אותו פרט לכסות לילה, והענין מפני שכסות לילה ביום מילתא דלא שכיחא הוא, ובתלמוד המערב בפרק מי שמתו פירשו שכסות המיוחד ליום וללילה חייבת ביום ולילה, ומטעם זה היו רבנן דנים אותו כמצות עשה שלא הזמן גרמא, ומכל מקום לר' שמעון הואיל ואין זה מצוי זמן גרמא הוא, ונסח דברים שבתלמוד המערב ר' שמעון פוטר את הנשים מן הציצית מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, ואמר להם אי אתם מודים שמצות עשה שהזמן גרמא הוא שהרי כסות לילה פטורים מן הציצית, ואמר ר' לוי טעמון דרבנן שכסות המיוחד לשניהם חייב בשניהם ומכל מקום הלכה כר' שמעון, וזכר לדבר ממה שתלו זמן קריאת שמע בראיית ציצית כמו שאמרו [לעיל ט:] משיכיר בין תכלת ללבן, אלא שאינו ראה גמורה דמכל מקום אורחא דמלתא נקט, ובלילי אשמורות סליחת נוהגים לברך עליו, וקצת חכמי צרפת היו נוהגים להתעטף באותם הלילת בטלית שאולה כדי להפקיע את הברכה לדברי הכל, ומכל מקום דברים אלו אין זה מקומם וכשנגיע בהם נרחיב בהם את הדרך בע"ה:<br> '''<big>סדור</big>''' פרשיות של קריאת שמע טעם אחר יש בהם מלבד אותו שהזכרנו במשנה והוא שפרשה ראשונה יש בה ללמוד וללמד ולעשות שהרי נאמר ודברת בם ושננתם לבניך וקשרתם וכו', ושניה אין בה אלא ללמד ולעשות ר"ל ולמדתם אותם וכו' וקשרתם וכו', ומה שכתוב בה לדבר בם על הלמוד הוא נאמר, שלישית אין בה אלא לעשות והוא ענין ציצית:<br> '''<big>החופר</big>''' כוך למת, וכן המתעסק בצרכי הקבורה פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפלין ומכל מצות, היו שם שנים או יותר מתעסק האחד בקבורה והשני קורא ומתפלל וזה יתבאר יותר בפרק ג':<br> '''<big>מה שביארנו</big>''' שבקבלת עול מלכות שמים קודמת לקבלת עול מצות, הדברים אומרים להקדים פרשה שיש בה עול מלכות לפרשה שיש בה עול מצות, אבל מכל מקום חובה לאדם להקדים הנחת תפלין ולבישת ציצית קודם שיקרא את שמע וכל הקורא את קריאת שמע בלא תפלין אם עשה זה דרך זלזול הרי הוא כאלו מעיד עדות שקר בעצמו כמקבל עול מצות והוא מפקיען, ואם הוא קוראה בלא ציצית והוא לובש כסות המחויב בו הרי כאלו הקריב זבח בלא נסכים, והרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלימות ישכים ויטהר עצמו ויטול ידיו ויניח תפלין ויקרא את שמע ואחר כך יתפלל, ואם יש לו טלית המחוייב בציצית יצייץ טליתו ויתעטף בו, לא נזדמנו לו תפלין והתחיל בברכות קריאת שמע או בקריאת שמע ונזדמנו לו תפלין מניחן בין הפרקים, יש אומר מניחן שלא בברכה שלא יפסיק ויש שמתירים אף בברכה '''ואין בידי להכריע,''' ויש מפרשים אף בין גאל ישראל לתפלה ובין ויאמר לאמת ויציב ובלבד שלא בברכה שאין ברכה מעכבת מצוה, וקצת רבני צרפת עשו בעצמן מעשה אף בציצית ששלחו בשביל טליתם ושלחו שליח ושהה ולא בא עד שסיימו את שמע ופסקו בין שמע לתפלה ונתעטפו ונתפללו, ובתוספות תפשו עליהם שלא נאמר כן אלא בתפלין שהן צורך תפלה וכמו שאמרו הרוצה לקבל עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפלין ויקרא את שמע ויתפלל ואלו ציצית לא הזכיר ואם כן אף לשאר מצות יפסיק, ולדעתי אינה תפישה אף הציצית צורך קריאת שמע ומניעתו עדות שקר בעצמו ולא נמנע מלהזכירה אלא מפני שאם אין הכסות ראוי בכך פטור דחובת מנא הוא:<br> '''<big>ולענין</big>''' ביאור זה שאמרו כאן זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב קדים ומשי ידיה ומנח תפלין וקרי שמע יש שמוחקין ומנח תפלין, דלא ליקשי דרב אדרב ואינו כלום דרב מה שנאמר בו קרא ואנח תפלין פעם אחת הוא שאירע לו כן, והגירסא נכונה יותר כדי שתהא הקושיא מהנחת תפלין שהיא קדימת מעשה למצות קריאת שמע, ומכל מקום מי שמוחק את הגירסא מקשי מתלמוד תורה שהוא מעשה, ועיקר הדברים כגירסא ראשונה:<br> '''<big>מה שביארנו</big>''' שהדברים אמורים במי שמיקל בהנחת תפלין דרך פירוק עול מצות הוא מפני שיש נמנעין מזה מצד אחר, והוא שהתפלין צריכים גוף נקי ושצריך להזהר שלא יישן בהם ושלא יסיח דעתו מהם וכל שכן שלא יתעסק בשום דבר לכלוך מה שאין כל זה בציצית, ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנא' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים, וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה, וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין '''והדבר נכון בעיני''':<br> <קטע סוף=יד ב/> ===[[ברכות טו א|דף טו עמוד א]]=== <קטע התחלה=טו א/> '''<big>מי שאין</big>''' לו מים ליטול ידיו ולא קרא את שמע והגיע זמן הקריאה אין ראוי לאחר את הקריאה כדי לחזר אחר המים הואיל והמשך עונתה מועט שאין ראוי להתאחר בקבלת עול מלכות שמים אלא יקנח ידיו בעפר או בצרור ויקרא, אבל אם קרא והוא צריך לנטילת ידים קודם תפחה ראוי לו לחזור אחר המים עד שיעור פרסה ואם היה מהלך בדרך וידע שימצא מים בשיעור פרסה יצתים אבל אין צריך לחזור אחריו בשביל מים אפי' מיל שלם, אבל פחות ממיל חוזר, ואם נתאחר כל כך שמתירא שיעבור זמן תפלה אם יחזר אחר המים אין צריך לחזר אחריהן אף לתפלה, וסתם השמועה אורחא דמילתא נקט שהרי יש שיעור שעה בין סוף זמן ק"ש לסוף זמן תפלה שזו ג' שעו וזו ד' ולא עוד אלא שבק"ש מכיון שהגיע זמנה אינו מאחר אע"פ שיש שם שיעור גדול עדיין אבל לתפלה כל שאינו מתירא לעבור זמן תפלה מחזר אחריהן, ויש מפרשים והני מילי לק"ש שאין אנו צריכים בה לנקיות גדול כל כך הואיל ואינו אלא שנון ובקריאת התורה, אבל לתפלה שצריכה נקיות יתר חוזר, ודחקו בכך מפני שקשה להם מה שכתבנו שהרי לפעמים יש שהות לק"ש שעה או שתים ועוד שאם כן לק"ש של ערבית יהא חוזר בתפלה וכן יש שאין גורסים אבל לתפלה חוזר אלא ק"ש ותפלה הכל אחד ובפרק ג' [כ"ב ע"א] אמרו רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעדן צלותא שמשמעו אף לתפלה ואף מה שאמרו בפסחים פרק אלו עוברים [מ"ו ע"א] ובחולין פרק העור [קכ"ג ע"א] לגבל ולתפלה ולנטילת ידים עד ד' מילין, פירשו בה גדולי הרבנים להתפלל בבית הכנסת ביחיד, ולא פירשוה לענין נטילת ידים ומה שאמרו בה ולנטילת ידים פירושה לנטילה של סעודה ולגבל פירושה לעשות עיסתו בטהרה, ומכל מקום אנו מפרשים לנטילת ידים של תפלה ולתפלה תפלה של י', וכן פרשנוה בפרק העור והרוטב, ויש מפרשים לתפלה לנטילת ידים של תפלה ושל סעודה:<br> '''<big>ולענין </big>''' ברכה בנקוי זה של צרור פירשו קצת מפרשים שמברך על נקיות ידים וכן פרשו אחרוני הרבנים שכל עצמה של נטילת ידים לק"ש ולתפלה אין מברכים נטילת ידים אפי' נטל במים אלא על נקיות ידים הואיל ודי לו בנקיות צרור ואין ברכת נטילה אלא בשחרית ובשעת סעודה שאין די להם בשום נקוי אלא מים, ויש מפרשים שאין דין נטילת ידים ונקיות ידים אלא בק"ש ותפלה וסעודה אבל לברכת הפירות ושאר ברכות וברכת חללים שהוא צריך לאמרו אם בדק עצמו כמה פעמים אין צריך ליטול ידיו ואם נטל אינו מברך, '''ואין הדברים נראין''' אלא לכל נטילה של מצוה צריך ברכה, וכבר ביארנו בענין נטילה קונדרס מיוחד בפני עצמו בסוף המסכתא, מי שהתנקה בצרור ונטל ידי יראה לי שאינו צריך לברך שכבר יצא ידי חובתו בנקוי של צרור:<br> '''<big>המשנה הרביעית</big>''' הקורא את שמע, כונת המשנה לבאר תכונת הקריאה היאך היא ראויה ואמר על הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו אלא שהניע שפתיו בלחש עד שאף הוא בעצמו לא שמע מה שאומר הרי קריאה זו כעין הרהור ולכתחלה אין קורין כן ר' יהודה אומר יצא, ומה שאמרו צריך להשמיע לאזנו, לא צריך שאין לו תקנה אלא צריך לכתחלה הא בדיעבד יצא ור' יוסי אומר לא יצא דצריך ואין לא תקנה:<br> '''<big>קרא ולא דקדק</big>''' באותיותיה אלא שקראן בגמגום ובחטיפת תיבות ובהבלעת אותיות לכתחלה אין קורין כן ובדיעבד יצא דברי ר' יוסי ור' יהודה אומר לא יצא והלכה בשניהם כדברי המיקל, ובשעת הסכנה אף לכתחלה והוא שאמר בברייתא אמר ר' מאיר פעם אחת היינו יושבים לפני ר' עקיבא בבית המדרש וקרינו את שמע ולא השמענו לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח: <br> '''<big>הקורא למפרע</big>''' לא יצא ולא שקרא הפרשיות למפרע ר"ל שהקדים שניה לראשונה או שלישית לשניה שהרי אין הסדר מעכב אלא שאף פרשה אחת הוא קורא למפרע ולא יצא בקריאה זו אף בדיעבד וכן הלכה:<br> '''<big>קרא וטעה </big>''' הן בחסרון פסוק הן בקריאת מפרע ונתברר לו מקום שטעה אע"פ שגמר וקרא חוזר וקורא ממקום שטעה וקורא על הסדר ואין מה שחוזר וקורא נקרא הפסק, '''<big>זהו ביאור המשנה</big>''' ודינים הבאים עליה בגמ' אלו הן, כשם שאמרנו בק"ש שלכתחלה צריך להשמיע לאזנו ולדקדק באותיותיה, ובדיעבד אף אם לא עשה כן יצא, כן הדין בשאר מצות כגון ברכת המזון ושאר ברכות של מצות הן מטבע ארוך הן מטבע קצר אבל בהרהור שלא על ידי שום קריאה אינו כלום דהרהור אינו כדבור, ומה שאמרו לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם ברך לא יצא לא בלבו ממש אלא שלא בהשמעת לאזנו, וחרש המדבר ואינו שומע אע"פ שלעצמו אי אפשר שלא לקרות שהרי הוא כפקח לכל דבריו דבר שתלוי בו הוצאת אחרים ידי חובתן לא יעשה על ידו לכתחלה לא יקרא המגילה לכתחלה להוציא את הרבים, וכן לכתחלה לא יתרום אע"פ שברכת התרומה מדברי סופרים, ואם עשה כן יצא ויצאו אחרים בברכתו ובקריאתו, ושוטה וקטן אין יוצאין בברכתן ובקריאתן אפי' בדיעבד ואפי' קטן שהגיע לחינוך וקצת בלבולים שיש בסוגיא זו נוחים הם להתישב, וכבר ביארנו בפירושנו ומה שאמרו הכל כשרין לקרות את המגלה חוץ מחרש שוטה וקטן על כל פנים אתה מפרשה במדבר ואינו שומע, ובתלמוד המערב שאמרו לית כאן חרש אשגרא לישן הוא הבינוה בחרש שדברו חכמים שאינו בר קריאה ואין סוגיא זו מוכחת כן כלל:<br> <קטע סוף=טו א/> ===[[ברכות טו ב|דף טו עמוד ב]]=== <קטע התחלה=טו ב/> '''<big>תפלין</big>''' ומזוזות כשאדם כותב בהם פרשיות של שמע צריך שיכתוב אותם בשלימות ואפילו בדברים שאין עיקר הדבר תלוי בהם אלא שהן צואות כגון וקשרתם וכתבתם צריך לכתוב ואע"פ שלענין פרשת סוטה אמרו שצריך לכתוב עקר הדברים לבד שהם האלות אבל צואות כגון והשביע הכהן וכתב הכהן אינו צריך לכתוב בהן, בתפלין ומזוזות מיהא צריך לכתוב הכל בשלימות:<br> '''<big>הקורא את שמע</big>''' צריך שיתן ריוח בין הדבקים כלומר להפריד בין שתי אותיות הדומות זו לזו שסמוכות אחת לחברתה מפני שהם מצויות להבליעם אחת בחברתה כגון על לבבך, בכל לבבך, על לבבכם, בכל לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ, ואע"פ שבמלות עשב בשדך וכן הכנף פתיל אין אחת נקראת כמו האחרת ואין מצויה להבליע אחת בחברתה שמא יקראם בסגנון אחת או שמא בזמן התלמוד היו קורין אותה בסגנון תנועה אחת, ויש שאומר כן באותו וזכרתם תזכרו ועשיתם ואין הדברים נראים, וצריך להתיז ז' של תזכרו שלא תדמה לסמך, ובשם הגאונים ריאיתי שצריך להזהר שלא להבליע יו"ד שבוהיו שלא ידמה כאלו אומר והאו, ושיפסיק בין וחרה אף שלא ידמה כאומר וחרף ולהתיז עי"ן כאשר נשבע, ובתלמוד המערב אמרו שצריך לשהות בין היום לעל לבבך ובין היום לאהבה.<br> אע"פ שאמרו שלא להפסיק בק"ש תקנו להפסיק בה בברוך שם כבוד מלכותו מפני שאמרו יעקב אבינו על ענין זה כשקבץ בניו וזרזם כולם על ייחוד השם והשיבו כלם בלב אחד שמע ישראל וכו', וסמך עליהם ונה אחריהם ברוך שם כבוד מלכותו וכו' אלא שמתוך שלא קבעו משה רבינו אנו אומרים אותו בחשאי ודבר זה התבאר במס' פסחים:<br> <קטע סוף=טו ב/> ===[[ברכות טז א|דף טז עמוד א]]=== <קטע התחלה=טז א/> '''<big>כבר ביארנו</big>''' במשנה שהקורא וטעה אם נתברר לו מקום שטעה אפילו גמר חוזר למקום שטעה ר"ל לאותה תיבה שטעה בה, לא נתברר לו מקום שטעה אבל יודע הוא באי זו פרשה טעה חוזר לראש הפרשה, לא נתברר לו באי זו פרשה חוזר לפרשה ראשונה, נסתפק בתיבות הדומות זו לזו שבשני פרשיות כגון שהיה עומד במלת וכתבתם או ובשעריך ואינו יודע באיזה וכתבתם או באיזה ובשעריך הוא חזור מן הראשון, ואם התחיל למען ירבו ימיכם ולבו נוקפו אם קרא פרשה שניה או שמא מתוך ובשעריך של פרשה ראשונה יצא ללמען ירבו ימיכם הואיל ולא נתברר לו שטעה והתחיל בלמען ירבו אינו חוזר חזקה שהלך הפה דרך סלולה ועל המנהג הרגיל, ומכל מקום כל שנתברר לו חוזר למקום הברור לו וכן הדין והענין בברכות הן שלפניה הן שלאחריה:<br> <big>'''ממה שכתבנו'''</big> אתה למד במה שאמר ר' יוחנן לתנא לא אמרן אלא דלא אמר למען ירבו וכו' פירושו מה שאמרת דבין כתיבה לכתיבה והוא הדין בין ובשעריך ולבשעריך חוזר לראשון דוקא דלא אמר למען וכו' על הדרך שכתבנו, אבל גדולי הרבנים כתבו אבל אמר למען סירכיה נקט וכו', כלומר אין לטעות מכאן עד אמת ויציב שהפרשה שגורה בפיו נראה מדבריהם שאם מולמען ולמטה נסתפק במה שקודם ולמען שחוזר, '''ואין נראה כן''' דמה ענין שתהיה פרשה זו שגורה בפיו יותר מן האחרות אלא כל שטעה בה ואינו יודע היכן הוא חוזר לראש הפרשה וכל שנסתפק במה שקודם מאחר שאמר למען אינו חוזר חזקה סירכיה נקט ואתי, והוא שאמרו בתלמוד המערב קרא ומצא עצמו בלמען חזקה כיון וכו' ונתפלל מצא עצמו בשומע תפלה חזקה כיון וכו':<br> '''<big>המשנה החמשית</big>''' האומנין וכו', בא להשמיענו שאע"פ שהעומד במקומות אלו אין לבו סמוך עליו ואי אפשר לו לכוין כראוי תקנו לו שיקרא כמו שיוכל כדי שלא יתבטל ממלאכתו ואמרו על זה האומנים שהן קורין נשכרים אצל בעל הבית ויש הפסד לבעל הבית בביטולן קורין בראש האילן אם מלאכתם שם כדי לפסגו או לאיזה ענין או בראש הנדבך כלומר טורי האבנים שבכותל שהוא בונה ואע"פ שאין הכונה מצויה כל כך במקומות אלו מכל מקום אנו חוששים להפסדו של בעל הבית, ומכל מקום בטלים הם ממלאכתם כל פרק ראשון לדעת רוב פוסקים כמו שכתבנו למעלה אלא שאין משתהין בירידה מה שאין ראשים לעשות כן בתפלה שהתפלה צריך בה כונה יתירה וצריכים לירד מן האילן או מן הכותל '''<big>זהו ביאור המשנה</big>''' ומה שבא עליה בגמ' כך הוא, אע"פ שאמרנו שלענין תפלה צריך הוא לירד יש אילנות שאף לתפלה לא הטריחוהו לירד והן הזית והתאנה, וטעם לדבר פירשו בתלמוד המערב מפני שטרחת מרובה ר"ל שיש טורח גדול בעלייתם וירידתם ויש בטול יותר מדאי, ויש מפרשים מפני שאדם טורח בהם הרבה שיש הפסד מרובה אם ירבה בעליה וירידה בשבור הענפים, ויש מפרשים מפני שענפיהן גסים וגדולים ואדם עומד בטוח בהן אף מעומד כמי שעומד בקרקע והכונה מצויה בהם, אע"פ שהקלו באומנים העושין אצל אחרים בעל הבית העושה לעצמו יורד אף מזית ותאנה שבעל הבית אינו רגיל בכך ואינו עומד בטוח בהן, ואפי' תאמר שמא בעל הבית הזה אומן הוא מכל מקום אם הקלו בנשכר לא הקלו בעושה לעצמו, יש מי שאומר שאף לק"ש לא הקלו בבעל הבית ויש אומר שלא חלקו בין בעל הבית לאומן אלא לתפלה שהיא צריכה כונה יתירה אבל לק"ש אף לבעל הבית הקלו '''וכן עקר''':<br> '''<big>פועלים</big>''' שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית אם היום עושים בשכרן קורין ק"ש בברכותיה ומתפללין ג' ראשונות וגו' אחרונות וברכת הביננו באמצע שהיא כוללת כל האמצעיות ואוכלין ומברכים לפניה ברכת המוציא ואחר אכילה מברכין ברכת הזן וברכת הארץ ואינן אומרין ברכה שלישית אלא שכוללת ענין ירושלים בתוך ברכת הארץ ומ"מ פותחין וחותמין בברכת הארץ ואינו מצרף עם החתימה בונה ירושלים שאין חותמין בשתים ואינן אומרין ברכה רביעית כלל, ויש אומר שאין קורין בק"ש ברכות שלפניה ולאחריה ואין נראה כן ולא עוד אלא שאנו גורסים בהדיא ומברכים לפניה ולאחריה, וכן יש מי שאומר שאין מברכים המוציא הואיל ואינו אלא מדברי סופרים ואין זה כלום שהרי אין כאן בטול, ואף בקצת ספרים גורסים כן בהדיא ומברכים אחת לאחריהוכן היא בתוספתא, ואם היו נוטלים שכר אלא שהיו עושים בסעודן קורין ק"ש בברכותיה ומתפללים י"ח ואוכלין פתן ומברכים לפניה המוציא ואחריה ד' ברכות כתקנן, היה בעל הבית מסב עמהם בשעת אכילה אפילו עושין בשכרן מברכים ד' ברכות שבעל הבית הוא עקר המסבה אבל מכל מקום אין ישיבתו עמהם מועלת לתפלה להתפלל י"ח אלא לענין ברכת המזון אם הוא אוכל עמהם, וכן אין אחד מהם רשאי ליעשות שליח צבור באותו היום שנשכר בו אפילו במקומן אם היו שם י' להתפלל סדר תפלת הצבור וירידה לפני התיבה שהוזכרה לאו דוקא וכן אם היה כהן אינו נושא את כפיו, ובחבורי רבני צרפת ראיתי בשם תלמוד המערב היו מימיו על כתפיו קורא שמע ומתפלל שאין מלאכת המים מחוורה ר"ל לקרות מלאכה ומפני שאם הם נשפכים אינו חושש ומינה יין ושמן צריכים להורידו:<br> '''<big>המשנה הששית</big>''' חתן וכו' בא להשמיענו עכשיו אותם שהם פטורים מק"ש ומאיזה טעם נפטרו ואמרו על חתן פטור מק"ש מלילה הראשון עד מוצאי שבת ועד בכלל שהם ד' לילות אם לא עשה מעשה שמתוך טרדתו אי אפשר לו לכוין, אבל אם עשה מעשה מאותה לילה שעשה מעשה ואילך חייב אע"פ שטרוד לעניני חופתו הואיל ואינו טרוד לעיקר מעשה וממוצאי שבת ואילך אם לא עשה מעשה גדולי המחברים כתבו שהוא חייב שנתקררה דעתו ודיה לטרדה בשעתה ויש אומר שכל זמן שלא עשה מעשה פטור אף לאחר כמה זמן ומה שהזכיר התנא מוצאי שבת להשמיענו שאף לילי פטור ולפי דרכו בא ללמד שמותר לבעול לכתחלה בשבת, ויש שמכריעים לומר שעד מוצאי שבת אפילו מן הסתם פטור ומשם ואילך אינו פטור אלא אם כן נותן לבו לעשות מעשה באותה הלילה, ויש מפרשים שאף עד מוצאי שבת אם פרסה נדה או שלא הותקנה לו עדיין לאיזו סבה חייב בק"ש, ומעשה בר"ג שקרא וכו' כלומר שמאחר ששיער בדעתו שהוא יכול לכוין לא רצה לפטור עצמו '''<big>זהו ביאור המשנה</big>''' ומה שבא עליה בגמ' כך הוא, חתם שאמרנו שהוא פטור הדבר פשוט שהוא נאמר אף בשכבר כנס שאם הוא הולך לכנוס או בא לכנוס עכשיו מה הוצרכה להביאה בפרט הרי כל העוסק במצוה פטור ואף באלמנה כן, אלא שכבר כנס ומתוך כך לא נאמר אלא בכונס את הבתולה ומשום טרדא דמצוה, וענין הטרדה גדולי המפרשים פירשוה שמא לא ימצא בתולים, ויש מפרשים שמא תעשנו כרות שפכה, ועיקר הדברים שעל טרדת הביאה לבד הוא אומר אבל כונס את האלמנה אין כאן טרדה וכן עוסק במצוה אין כאן שכבר כנס וכל שכן שאם היתה לו טרדה אחרת שאינה של מצוה כגון אבל אחר שנקבר מתו, וכן מי שטבעה ספינתו בים לא נפקע ממנו חיוב ק"ש בכך שאין פוטרין אותו משום טרדא אלא אם כן היתה טרדה של מצוה, וביאור הסוגיא מבולבל ביד מפרשים ומפני שהמקשה היה מתבלבל בהבנת דבריו של בעל הברייתא, ולדעתנו כך פירושה בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה כלומר בעוד שאתה יושב ובטל או עוסק בדבר הרשות פרט לעוסק במצוה שהוא פטור, בלכתך בדרך פרט לחתן וכונתו היתה לומר אע"פ שאינו עוסק במצות נשואין כגון שאינו הולך לכנוס ולא רוצה עכשיו לכנוס אלא שכבר כנס דליכא תו מצוה אלא טרדא דמצוה אי איכא מצוה מבשבתך בביתך נפקא כשאר עוסק במצוה, אלא שבעל הברייתא לא פי' את הדברים אלא שאמר סתם חתן פטור ומקרא דבלכתך בדרך וחתן אין דרכו לילך ואחר כך פירש את דבריו דבתולה הוא דמפטר אבל באלמנה חייב והיינו דקא בעי מאי משמע דבבתולה ליפטר ובאלמנה ליחייב דהא כונס את האלמנה נמי חתן מיקרי ואין דרכו לילך שהרי שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה ג' ימים, ותירץ לא משום שאין לילך קאמר אלא משום מצוה קאמר דמה דרך רשות וכו' וכונתו על טרדת מצוה לא על גוף מצוה אלא שוא מכינה על גוף מצוה וכהליכה לעשיית המצוה שאם בעשייה גופה מבשבתך נפקא, ומקשי ליה ובהליכה מיהא אמאי ומי לא עסקינן דאזיל לדבר מצוה ואפי' הכי אמר רחמנא ליקרי דאכתי בשבתך משמע שיושב ובטל מעיקר עסק המצוה, ושני ליה דבלכתך משמע לכתך דידך ר"ל הליכה של רשות, והקשה לו אם כן אף כונס את האלמנה ובהולך לכנוס ליפטר, ושני ליה דאין הכי נמי אלא דאיהו לאו משום מצוה קאמר שכבר כנס אלא משום טרדא וכונתו על טרדת מצוה אלא שהמקשה הבינה על כל טירדא והיינו דאקשי ליה מטבעה ספינתו והודיעו שמטרדת מצוה אמרה ואע"פ שאין בה גוף מצוה ובלכתך אע"ג דכל חתן אין דרכו לילך מכל מקום אינו ממעט אלא כל שיש בטרדתו סרך מצוה דתרויהו נפקא מבלכתך דטרוד טרדה דרשות חייב וחתן אף שלא במקום מצוה, ומכל מקום דוקא במקום סרך מצוה פטור הא כל שיש שם מצוה אף באלמנה כן כך נראה לי, אע"פ שבפירושנו כתבנוה בדרך אחרת אלא שלענין פסק הכל עולה לענין אחד, וגאוני פרשוה בדרכים אחרות שיצא לך מהם שכונס את האלמנה אף בשעת מצוה כגון שבא לכנוס או הולך לכנוס כיון דמצוה שאין בה טירדא היא חייב '''ואין הדברים נראין כלל,''' ושמא תאמר כונס השתא משמע כלומר בעוד שהוא מקיים מצות נשואין ואם כן באלמנה אמאי מיחייב ובבתולה מה הוצרכה אין זה כלום הכונס שכנס משמע כמה שאת אמר הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי, המביא גט, השולח את הבערה, וכן הרבה:<br> '''<big>מה שפטרנו</big>''' חתן מק"ש יש אומרים שלא נאמר אלא בשל ערבית ואין צריך לומר שאף בברכותיה פטור אבל של שחרית חייב שאינו זמן טרדא לענין זה, ויש מפקפקים בדבר להקל בו אף בשל שחרית שהרי מכל מקום טרדת הלב יש כאן ודברים אלו כלן תפלה ותפלין כדין ק"ש הם, אבל חייב בשאר מצות שאין צריכות כונה כל כך, ולא כמי שסובר שפוטרים אותו מכל המצות, וגדולי הרבנים כתבוה כן במסכת סוכה ר"ל שהם כתבו שהמחייב חתן בשאר המצות אינו סובר שמועת העוסק במצוה, ומאחר שהלכה כדברי האומר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה פטור הוא בכל המצות, ומכל מקום לדעתנו אין אנו אומרים כן אלא במה שאי אפשר לקיים את המצוה השניה אלא בקצת בטול של ראשונה ולא עוד אלא שיש מי שמחייבו בתפלין הואיל ואין זמנן אלא ביום אלא שעקר הדברים כדעת ראשון בשעה שהוא עוסק וכי תעלה על דעתך דמי שיש לו תפלין בראשו או ציצית בבגדו יהא פטור מכל המצות, אם היה אבדה שאפשר לו להניחה במקום שאין לו עוד בה טרדת שמירה ודאי חייב ומפני שרוב אבדות הם בבהמות שטורח שמירתן בלא הפסק הוא אומרה מן הסתם כאלו נאמרה בכל אבדה, ואף בשאר אבדות אי אתה צריך לכך שמכל מקום בשעה שהכניסה לביתו נפטר מליתן פת לעני ועל אותה הנאה נעשה שומר שכר עליה וכן ביארנוה במציעא בפרק האומנין:<br> <קטע סוף=טז א/> ===[[ברכות טז ב|דף טז עמוד ב]]=== <קטע התחלה=טז ב/> '''<big>המשנה השביעית</big>''' רחץ בלילה הראשון שתה אשתו וכו' משנה זו אינה מכלל כונת הפרק אלא שנגררה כאן על ידי גלגול מעשה של ר"ג, ופי' המשנה הוא שהדבר ידוע שהאבלות ז' הוא מדברי סופרים אלא לענין תספורת וכבוס שיש בהם אבלות ל' מן התורה כמו שיתבאר במקומו אבל דברים האסורים כל ז' כגון נעילת הסנדל ורחיצה וסיכה ודומיהם כלם אין אבלות נוהגת בהם ז' אלא מדברי סופרים אבל מן התורה אין אבלות אלא ביום ראשון והוא יום שמת ונקבר בו אבל אם תופס לילו מן התורה אם לאו נחלקו בו חכמי התלמוד מהם שאמרו אנינות לילה הסמוכה ליום מיתה וקבורה דאורייתא, ומהם שאמרו אנינות לילה דרבנן ור"ג היה סובר כדעת האומר אנינות לילה דרבנן ואחר שלא נאסרה רחיצה באותה שעה אלא מדברי סופרים ורחיצתו לא היהת דרך תענוג אלא להעברת זוהמא שהוא דבר מאוס וכל שכן לאסטניס הקל בעצמו ורחץ בחמין שאילו היתה שעה זו שעת אבלות של תורה אף ברחיצה כזו לא היה מקל, ואלו היתה רחיצה של תענוג אפילו בשעת אבלות סופרים לא היה מקל אלב מכיון שהיתה שעה שאין בה אבלות של תורה ורחיצתו היתה רחיצת צורך הקל בעצמו על כך, וכשתמהו עליו תלמידיו לא היה צריך להתנצל שאנינות לילה דרבנן שאף הם היו יודעים כן, אלא התנצל להם שלא היתה רחיצת ענוג אלא רחיצת צורך '''וכן הלכה,''' ומאחר שכן אף אבל שהיה מערבבו ערבוב חטטים שבראשו מותר לרחצו ולסוכו מיום ראשון ואילך, וכן היולדת מותרת לרחוץ בימי אבלה שאף היא אין רחיצתה לתענוג אלא לצורך, וכן כתבו חכמי צרפת בפי'.<br> ובתלמוד המערב שבפרק זה אמרו אבל אסור ברחיצה של תענוג כל ז' אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר כהדא שמואל "ר אבא עלו בו חטטין שאלו לר' אבא מהו דסחי אמר להו יסח מה נן קיימין אם בשל סכנה אף ביום הכפורים אלא בשאינה של סכנה והואיל ולצורך היא מותרת ואע"פ שיראה מכאן שביום הכפורים דוקא בסכנה, אינו כן ובמקומו יתבאר, ועוד אמרו בתלמוד המערב בא מן הדרך ורגליו כהות עליו מרחיצן, ולמדת לפי דרכך שאנינות לילה דרבנן וראיה לדבר שלא מצינו אומר מדאורייתא אלא ר' יהודה במסכת זבחים פרק טבול יום, אבל רק שמעון ור' נחמיה ור"ג דהכא כלהו סברי מדרבנן, וכן שסתם משנתנו במסכת זבחים כך היא אינו נוגע ואינו חולק לערב, ואמרו עליה בגמ' מפלג לא פליג הא כי מזמני ליה אכיל מאן תנא אנינות לילה דרבנן ר' שמעון היא, והרבה חלקו קצת מפרשים לומר שאנינות לילה מן התורה, ואחת מראיותיהם מה שאמרו במסכת מועד קטן [י"ד ע"ב] אבל אינו נוהג אבלות ברגל, דאי אבלות דמעיקרא אתי עשה דרבים דהיינו שמחת י"ט ודחי עשה דיחיד דאבלות, ואי אבלות דהשתא לא אתי עשה דיחיד ודחי עשה דרבים אלמא דבאבולת דמעיקרא נמי נקרא עשה דיחיד ואם איתא אפי' עשה דיחיד ליכא, ומכל מקום גדולי הפוסקים תרצוה דלרוחא דמילתא קאמר הכי כלומר אף למי שסובר אנינות לילה דאורייתא אתי עשה דיחיד וכו', ויש שתירצה באבלות ל' שהוא מן התורה לענין תספורת כלומר אי אבלות דמעקרא הוא שעברו ז' ונכנס לתחום ל' רגל מפסיקו אבל לאבלות של ז' לא הוצרכה שאינן מן התורה אלא יום מיתה וקבורה, הא אם פגעו בתוך ז' אינו מפקיע אבלות של ז' דתרתי לא מפקע כמו שיתבאר במקומו, וכן הביאו ראיה במשנה שבפסח שני פרק מי שהיה טמא [צ"ח ע"א] והיא משנת המפריש פסחו ומת שהק' בגמ' אי דמית קודם חצות הא חיילא עליה אנינות וכו' אלמא דאורייתא הוא שאם לא כן היאך אנינותו מעכבתו ואינו כלום, והתם הכי פירושה נהי דאנינות לילה דרבנן ולא העמידו דבריהם במקום כרת להיות האנינות מעכב האכילה מכל מקום הא מעכבא שחיטתו וזריקתו שהיא ביום, וכבר פרשנוה שם בפרק טמא ובפרק האשה, ויש שמכריעים שכל שלא נקבר אנינותו מן התורה בלילה ואע"פ מת מבעוד יום, '''ולדעתנו אין אנינות מן התורה אלא ביום מיתה וקבורה<big>זהו ביאור המשנה</big>''' ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמ' דבר. (ז' וכשמת טבי עבדו וכו' כל זה מבואר):<br> '''<big>המשנה השמינית</big>''' וכשמת טבי עבדו וקבל עליו תנחומים וכו' גם זה אינה מכלל הפרק אלא ע"י גלגול ומה שאמרו שקבל עליו תנחומים לא שנהג בו אבלות אלא שנצטער עליו עד שהוצרכו לנחמו לא למדתנו וכו' אין מקבלין וכו' כלומר שאין מצטערים עליהם כל כך שיהיו אחרים צריכים לנחומו ואמר להם אינו כשאר עבדים כשר היה '''<big>זהו ביאור המשנה</big>''' ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן העבדים והשפחות אין עומדין עליהם בשורה ר"ל שורות שהיו עושים סביב האבל אחר קבורה כדי לנחמו, ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלין שאין נוהגין באבדתן אלא כאבדת ממון וכשם שאומרים לו לאדם על שורו וחמורו שמתו המקום ימלא חסרונך כך אומרים על עבדו ושפחתו ואין מקום לתנחומים אחרים ואפילו היה אותו העבד תלמיד חכם והוא תלמידו שהוא נדון כבנו אינו נוהג בו שום אבלות וכזה פרשוה בתלמוד המערב שאם לא כן מה הוצרכה וכי מקבלים תנחומים על מי שאינו קרוב שמא היה עולה על דעתנו הואיל ואבדתו הוא שיהא דינו כאבדת נפשות שלו ושיהא בו דין קרוב, ואין מספידין עליהם ואין תורת המוסר מכרחת עליהם להזכירם דרך כבוד כגון אבא פלוני או אימא פלונית והוא כעין שאומר מר פלוני ומרת פלונית ומי שרוצה לעשות יעשה, יש אומר שאין לו לאדם לעשות כן שמא יעלו מאותו הכבוד ליוחסין אלא אם כן ידוע עבדותן לכל העולם כעין עבדים של ר"ג:<br> '''<big>אין קורין</big>''' אבות אלא לשלשה אברהם יצחק ויעקב משם ואילך אין לו להזכיר את האחרים על שם כלל האומה כגון שיאמר ראובן אבינו חנוך אבינו שאין ליחס כל האומה אלא לאלו שנתפרסמו באבות ראשונים ונתפרסם חשיבותם לאבות אחריהם, וכן אין קורין אמהות אלא לד' שרה רבקה רחל ולאה:<br> '''<big>אחר שקרא</big>''' אדם את שמע והתפלל ראוי לו להפטר מתפילתו בדברי שבח אחר ברכות התפלה ושיסיים את תפלתו בדברים אחרים של תפלה שלא יפטר מברכותיו פתאום וילך לו מפני זה היו חכמי התלמוד מחדשים אחר תפלתם מטבע תפלה מעין תחנונים מהם שהיו אומרים אלקי נצור לשוני וכו' ובנסח זה נאמר בסופו יהיו לרצון אמרי פי ומשמע אחר התחנונים אומרים אותו ולא אחר י"ח מיד, ומכל מקום גדולי המפרשים כתבו שראוי לאמרו תכף לשמנה עשר עמו שדוד אמרו לאחר י"ח מזמורים וכן ממה שאמרו בפרק תפלת השחר [כ"ט ע"ב] טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה חוזר לעבודה סיים חוזר לראש, ואמרו עלה הא דאמרת סיים חוזר לראש דוקא שאין רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל וכו' חוזר לעבודה, ואם איתא תיפוק ליה דבעי למימר יהיו לרצון וכו' וכמו שמרו בתחלה אומר ה' שפתי ולבסוך אומר יהיו לרצון וכו' אלא ודאי אחר שמנה עשרה אומרים אותו, ומכל מקום אין בראיה זו הכרח שהרי אין מקום לומר יהיו לרצון עד סוף כל הדברים שבתפלה והתחנונים הם כאמצע התפלה לגבי יהיו לרצון ואם הוצרכו לומר הדין בשביל התחנונים כל שכן שהוצרכה לומרו בשביל יהי רצון ואעפ"כ הואיל והתחנונים אינם חובה, אחר שמונה עשרה מקירי ואף כעין תחנונים היא, וכן היו קצת חכמי התלמוד אומרים אלקי עד שלא נוצרתי וכו' וכן כל אחד כרצונו וכל שכן כשאדם יושב בתענית שראוי להרבות בתפלה ולחדש בדבריו אחר תפלה כפי יכלתו דברי רחמים ותחנונים:<br> <קטע סוף=טז ב/> ===[[ברכות יז א|דף יז עמוד א]]=== <קטע התחלה=יז ב/> '''<big>לעולם</big>''' יהא אדם ערום ביראה, מענה רך ומשיב חימה מרבה שלום עם אחיו וקרוביו כדי שיהא אהוב מלמעלה ונחמד למטה ומתקבל על הבריות ואף עם גוי בשוק ר"ל עם גוי שאינו מכיר בו אלא שפוגע בו בשוק וכל שכן כשמכירו, אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום בעולם אפילו גוי בשוק:<br> <קטע סוף=טז ב/> ===[[ברכות יז ב|דף יז עמוד ב]]=== <קטע התחלה=יז ב/> '''<big>המשנה התשיעית</big>''' הכונה לבאר בה שאע"פ שחתן פטור אם יודע בעצמו שיכול לכוין ורוצה לקרות קורא והוא שאמרו חתן פטור אם רוצה לקרוא את שמע לילה הראשון קורא ואין כאן משום יוהרא שהדבר מסור לכל אדם לומר יכול אני לכוין דעתי, ואין מונעין אדם בכך מחשש יוהרא ואע"פ שלענין בטול מלאכה בט' באב אמרו שתלמידי חכמים בטלים בו אף במקום שנהגו לעשות ולא התירו לכל אדם לעשות עצמן כתלמידי חכמים, ההיא הואיל והוא בטל בין העושים נראה כיוהרא אבל זה הואיל ואף שאר בני אדם קורין אין כאן יהורא, ורשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול שהוא חושש ליוהרא ואע"פ שהוא בעצמו אמר לענין בטול מלאכה בט' באב שמארנו שתלמידי חכמים בטלים בו אף במקום שנהגו לעשות ואמר רשב"ג על זה כל אדם יעשה עצמו כתלמיד חכם ולא חשש ליוהרא מכל מקום הוא תולה הטעם שאין בבטול מלאכה יוהרא בשום מקום שאין אדם מבחין בחברו מפני מה הוא מתבטל וכמה בטלני איכא בשוקא וכן הלכה אבל בענין זה שיראה הדיוט עצמו כחסיד שבחסידים יש כאן יוהרא ועזות מצח, ומכל מקום הלכה כרבנן לענין ק"ש ואין מונעין בכך אבל מכל מקום אין למי שאינו חשוב בעיני הכל להתראות בדבר זה בפני רבים אלא אם יודע בעצמו שכן יקרא בינו לבין עצמו: <קטע סוף=יז ב/> cwx75k1nbwl9q867dbqvh7yk8jty6vo 0 407645 2853136 2835309 2024-04-25T20:35:40Z Roxette5 5159 /* הלכות סוכה */ wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר=ספר|טור ברקת{{ש}}ממקור חיים יונקת|מאת '''[[מחבר:חיים הכהן (מקובל)|ר' חיים בן אברהם הכהן]]'''{{ש}} הלכות ימים טובים ותעניות על דרך הסוד.......}} {{קטן|'''[ההקלדה הינה על פי דפוס אמשטרדם אשר מכיל כמה שגיאות ושיבושים. יש לחפש ולהשוות מול הספר בדפוס פעטרקוב - אולי הדפוס ההוא מתוקן יותר - ויקיעורך]}} {{חיפוש2|בסיס=טור ברקת|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר טור ברקת}} ==תוכן הספר== ===דפי פתיחה ונספחים=== * [[/דף שער (אמשטרדם)/]] * [[/דף שער (פעטרקוב)/]] * [[/הקדמת המחבר/]] ===הלכות פסח=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תכ"ט-תצ"ד (66 סימנים):''' [[טור ברקת/תכט|תכט]] • [[טור ברקת/תל|תל]] • [[טור ברקת/תלא|תלא]] • [[טור ברקת/תלב|תלב]] • [[טור ברקת/תלג|תלג]] • [[טור ברקת/תלד|תלד]] • [[טור ברקת/תלה|תלה]] • [[טור ברקת/תלו|תלו]] • [[טור ברקת/תלז|תלז]] • [[טור ברקת/תלח|תלח]] • [[טור ברקת/תלט|תלט]] • [[טור ברקת/תמ|תמ]] • [[טור ברקת/תמא|תמא]] • [[טור ברקת/תמב|תמב]] • [[טור ברקת/תמג|תמג]] • [[טור ברקת/תמד|תמד]] • [[טור ברקת/תמה|תמה]] • [[טור ברקת/תמו|תמו]] • [[טור ברקת/תמז|תמז]] • [[טור ברקת/תמח|תמח]] • [[טור ברקת/תמט|תמט]] • [[טור ברקת/תנ|תנ]] • [[טור ברקת/תנא|תנא]] • [[טור ברקת/תנב|תנב]] • [[טור ברקת/תנג|תנג]] • [[טור ברקת/תנד|תנד]] • [[טור ברקת/תנה|תנה]] • [[טור ברקת/תנו|תנו]] • [[טור ברקת/תנז|תנז]] • [[טור ברקת/תנח|תנח]] • [[טור ברקת/תנט|תנט]] • [[טור ברקת/תס|תס]] • [[טור ברקת/תסא|תסא]] • [[טור ברקת/תסב|תסב]] • [[טור ברקת/תסג|תסג]] • [[טור ברקת/תסד|תסד]] • [[טור ברקת/תסה|תסה]] • [[טור ברקת/תסו|תסו]] • [[טור ברקת/תסז|תסז]] • [[טור ברקת/תסח|תסח]] • [[טור ברקת/תסט|תסט]] • [[טור ברקת/תע|תע]] • [[טור ברקת/תעא|תעא]] • [[טור ברקת/תעב|תעב]] • [[טור ברקת/תעג|תעג]] • [[טור ברקת/תעד|תעד]] • [[טור ברקת/תעה|תעה]] • [[טור ברקת/תעו|תעו]] • [[טור ברקת/תעז|תעז]] • [[טור ברקת/תעח|תעח]] • [[טור ברקת/תעט|תעט]] • [[טור ברקת/תפ|תפ]] • [[טור ברקת/תפא|תפא]] • [[טור ברקת/תפב|תפב]] • [[טור ברקת/תפג|תפג]] • [[טור ברקת/תפד|תפד]] • [[טור ברקת/תפה|תפה]] • {{קטן|(אין)}} • [[טור ברקת/תפז|תפז]] • [[טור ברקת/תפח|תפח]] • [[טור ברקת/תפט|תפט]] • [[טור ברקת/תצ|תצ]] • [[טור ברקת/תצא|תצא]] • [[טור ברקת/תצב|תצב]] • [[טור ברקת/תצג|תצג]] • [[טור ברקת/תצד|תצד]]}} ===הלכות יום טוב=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תצ"ה-תקכ"ט (35 סימנים):''' [[טור ברקת/תצה|תצה]] • [[טור ברקת/תצו|תצו]] • [[טור ברקת/תצז|תצז]] • [[טור ברקת/תצח|תצח]] • [[טור ברקת/תצט|תצט]] • [[טור ברקת/תק|תק]] • [[טור ברקת/תקא|תקא]] • [[טור ברקת/תקב|תקב]] • [[טור ברקת/תקג|תקג]] • [[טור ברקת/תקד|תקד]] • [[טור ברקת/תקה|תקה]] • [[טור ברקת/תקו|תקו]] • [[טור ברקת/תקז|תקז]] • [[טור ברקת/תקח|תקח]] • [[טור ברקת/תקט|תקט]] • [[טור ברקת/תקי|תקי]] • [[טור ברקת/תקיא|תקיא]] • [[טור ברקת/תקיב|תקיב]] • [[טור ברקת/תקיג|תקיג]] • [[טור ברקת/תקיד|תקיד]] • [[טור ברקת/תקטו|תקטו]] • [[טור ברקת/תקטז|תקטז]] • [[טור ברקת/תקיז|תקיז]] • [[טור ברקת/תקיח|תקיח]] • [[טור ברקת/תקיט|תקיט]] • [[טור ברקת/תקכ|תקכ]] • [[טור ברקת/תקכא|תקכא]] • [[טור ברקת/תקכב|תקכב]] • [[טור ברקת/תקכג|תקכג]] • [[טור ברקת/תקכד|תקכד]] • [[טור ברקת/תקכה|תקכה]] • [[טור ברקת/תקכו|תקכו]] • [[טור ברקת/תקכז|תקכז]] • [[טור ברקת/תקכח|תקכח]] • [[טור ברקת/תקכט|תקכט]]}} ===הלכות חול המועד=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תק"ל-תקמ"ח (19 סימנים):''' [[טור ברקת/תקל|תקל]] • [[טור ברקת/תקלא|תקלא]] • [[טור ברקת/תקלב|תקלב]] • [[טור ברקת/תקלג|תקלג]] • [[טור ברקת/תקלד|תקלד]] • [[טור ברקת/תקלה|תקלה]] • [[טור ברקת/תקלו|תקלו]] • [[טור ברקת/תקלז|תקלז]] • [[טור ברקת/תקלח|תקלח]] • [[טור ברקת/תקלט|תקלט]] • [[טור ברקת/תקמ|תקמ]] • [[טור ברקת/תקמא|תקמא]] • [[טור ברקת/תקמב|תקמב]] • [[טור ברקת/תקמג|תקמג]] • [[טור ברקת/תקמד|תקמד]] • [[טור ברקת/תקמה|תקמה]] • [[טור ברקת/תקמו|תקמו]] • [[טור ברקת/תקמז|תקמז]] • [[טור ברקת/תקמח|תקמח]]}} ===הלכות תשעה באב=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תקמ"ט-תקס"א (13 סימנים):''' [[טור ברקת/תקמט|תקמט]] • [[טור ברקת/תקנ|תקן]] • [[טור ברקת/תקנא|תקנא]] • [[טור ברקת/תקנב|תקנב]] • [[טור ברקת/תקנג|תקנג]] • [[טור ברקת/תקנד|תקנד]] • [[טור ברקת/תקנה|תקנה]] • [[טור ברקת/תקנו|תקנו]] • [[טור ברקת/תקנז|תקנז]] • [[טור ברקת/תקנח|תקנח]] • [[טור ברקת/תקנט|תקנט]] • [[טור ברקת/תקס|תקס]] • [[טור ברקת/תקסא|תקסא]]}} ===הלכות תענית=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תקס"ב-תק"פ (19 סימנים):''' [[טור ברקת/תקסב|תקסב]] • [[טור ברקת/תקסג|תקסג]] • [[טור ברקת/תקסד|תקסד]] • [[טור ברקת/תקסה|תקסה]] • [[טור ברקת/תקסו|תקסו]] • [[טור ברקת/תקסז|תקסז]] • [[טור ברקת/תקסח|תקסח]] • [[טור ברקת/תקסט|תקסט]] • [[טור ברקת/תקע|תקע]] • [[טור ברקת/תקעא|תקעא]] • [[טור ברקת/תקעג|תקעב-תקעג]] • [[טור ברקת/תקעד|תקעד]] • [[טור ברקת/תקעה|תקעה]] • [[טור ברקת/תקעו|תקעו]] • [[טור ברקת/תקעז|תקעז]] • [[טור ברקת/תקעח|תקעח]] • [[טור ברקת/תקעט|תקעט]] • [[טור ברקת/תקפ|תקפ]]}} ===הלכות ראש השנה=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תקפ"א-תר"ג (23 סימנים):'''}} [[טור ברקת/תקפא|תקפא]] • [[טור ברקת/תקפב|תקפב]] • [[טור ברקת/תקפג|תקפג]] • [[טור ברקת/תקפד|תקפד]] • [[טור ברקת/תקפה|תקפה]] • [[טור ברקת/תקפו|תקפו]] • [[טור ברקת/תקפז|תקפז]] • [[טור ברקת/תקפח|תקפח]] • [[טור ברקת/תקפט|תקפט]] • [[טור ברקת/תקצ|תקצ]] • [[טור ברקת/תקצא|תקצא]] • [[טור ברקת/תקצב|תקצב]] • [[טור ברקת/תקצג|תקצג]] • [[טור ברקת/תקצד|תקצד]] • [[טור ברקת/תקצה|תקצה]] • [[טור ברקת/תקצו|תקצו]] • [[טור ברקת/תקצז|תקצז]] • [[טור ברקת/תרג|תקצ"ח-תר"ג]]{{הערה|שים לב כי בסימן תר"ב יש סטייה של הטור ברקת ממספור הסימנים כפי סימני שו"ע כאן בויקיטקסט. זאת כאשר הטור ברקת מציג סימן תר"ב כמכיל שני סעיפים לעומת הספרים שלנו שמפצלים את שני הסעיפים הנ"ל אל סימנים נפרדים. התוצאה היא שמסימן תר"ג ועד לסימן תרי"ח יש אי התאמה בין המספור של שו"ע שלנו לבין המספור של הטור ברקת בדפוסים - ויקיעורך}} ===הלכות יום הכפורים=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תר"ד-תרכ"ד (21 סימנים):''' [[טור ברקת/תרד|תרד]] • [[טור ברקת/תרה|תרה]] • [[טור ברקת/תרו|תרו]] • [[טור ברקת/תרז|תרז]] • [[טור ברקת/תרח|תרח]] • [[טור ברקת/תרט|תרט]] • [[טור ברקת/תרי|תרי]] • [[טור ברקת/תריא|תריא]] • [[טור ברקת/תריב|תריב]] • [[טור ברקת/תריג|תריג]] • [[טור ברקת/תריד|תריד]] • [[טור ברקת/תרטו|תרטו]] • [[טור ברקת/תרטז|תרטז]] • [[טור ברקת/תריז|תריז]] • [[טור ברקת/תריח|תריח]] • [[טור ברקת/תרכ|תריט-תרכ]] • [[טור ברקת/תרכד|תרכא-תרכד]]}} ===הלכות סוכה=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תרכ"ה-תרמ"ד (20 סימנים):''' [[טור ברקת/תרכו|תרכה-תרכו]] • [[טור ברקת/תרכז|תרכז]] • [[טור ברקת/תרכח|תרכח]] • [[טור ברקת/תרכט|תרכט]] • [[טור ברקת/תרל|תרל]] • [[טור ברקת/תרלא|תרלא]] • [[טור ברקת/תרלב|תרלב]] • [[טור ברקת/תרלג|תרלג]] • [[טור ברקת/תרלד|תרלד]] • [[טור ברקת/תרלה|תרלה]] • [[טור ברקת/תרלו|תרלו]] • [[טור ברקת/תרלז|תרלז]] • [[טור ברקת/תרלח|תרלח]] • [[טור ברקת/תרלט|תרלט]] • [[טור ברקת/תרמ|תרמ]] • [[טור ברקת/תרמב|תרמא-תרמב]] • [[טור ברקת/תרמג|תרמג]] • [[טור ברקת/תרמד|תרמד]]}} ===הלכות לולב=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תרמ"ה-תרס"ט (25 סימנים):''' [[טור ברקת/תרמה|תרמה]] • [[טור ברקת/תרמו|תרמו]] • [[טור ברקת/תרמז|תרמז]] • [[טור ברקת/תרמח|תרמח]] • [[טור ברקת/תרמט|תרמט]] • [[טור ברקת/תרנ|תרנ]] • [[טור ברקת/תרנא|תרנא]] • [[טור ברקת/תרנב|תרנב]] • [[טור ברקת/תרנג|תרנג]] • [[טור ברקת/תרנד|תרנד]] • [[טור ברקת/תרנה|תרנה]] • [[טור ברקת/תרנו|תרנו]] • [[טור ברקת/תרנז|תרנז]] • [[טור ברקת/תרנח|תרנח]] • [[טור ברקת/תרנט|תרנט]] • [[טור ברקת/תרס|תרס]] • [[טור ברקת/תרסא|תרסא]] • [[טור ברקת/תרסב|תרסב]] • [[טור ברקת/תרסג|תרסג]] • [[טור ברקת/תרסד|תרסד]] • [[טור ברקת/תרסה|תרסה]] • [[טור ברקת/תרסו|תרסו]] • [[טור ברקת/תרסז|תרסז]] • [[טור ברקת/תרסח|תרסח]] • [[טור ברקת/תרסט|תרסט]]}} ===הלכות חנוכה=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תר"ע-תרפ"ה (16 סימנים):''' [[טור ברקת/תרע|תרע]] • [[טור ברקת/תרעא|תרעא]] • [[טור ברקת/תרעב|תרעב]] • [[טור ברקת/תרעג|תרעג]] • [[טור ברקת/תרעד|תרעד]] • [[טור ברקת/תרעה|תרעה]] • [[טור ברקת/תרעו|תרעו]] • [[טור ברקת/תרעז|תרעז]] • [[טור ברקת/תרעח|תרעח]] • [[טור ברקת/תרעט|תרעט]] • [[טור ברקת/תרפ|תרפ]] • [[טור ברקת/תרפא|תרפא]] • [[טור ברקת/תרפב|תרפב]] • [[טור ברקת/תרפג|תרפג]] • [[טור ברקת/תרפד|תרפד]] • [[טור ברקת/תרפה|תרפה]]}} ===הלכות מגילה=== {{גודל גופן|2|'''סימנים תרפ"ו-תרצ"ז (12 סימנים):''' [[טור ברקת/תרפו|תרפו]] • [[טור ברקת/תרפז|תרפז]] • [[טור ברקת/תרפח|תרפח]] • [[טור ברקת/תרפט|תרפט]] • [[טור ברקת/תרצ|תרצ]] • [[טור ברקת/תרצא|תרצא]] • [[טור ברקת/תרצב|תרצב]] • [[טור ברקת/תרצג|תרצג]] • [[טור ברקת/תרצד|תרצד]] • [[טור ברקת/תרצה|תרצה]] • [[טור ברקת/תרצו|תרצו]] • [[טור ברקת/תרצז|תרצז]]}} ==מהדורות סרוקות של הספר== * {{היברובוקס|טור ברקת|דפוס אמשטרדם, שנת תי"ד (1654), 838 דפים|19639|}} * {{היברובוקס|טור ברקת|דפוס אמשטרדם, שנת תי"ד (1654), 884 דפים|44445|}} * {{היברובוקס|טור ברקת|דפוס אמשטרדם, שנת תי"ד (1654), 884 דפים|44789|}} ==ראו גם== * [[טור פטדה]] * {{היברובוקס|ספר מקור חיים|דפוס ?, שנת ? (?), 121 דפים|7858|}} ==הערות ויקיטקסט== [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:הלכה]] [[קטגוריה:חיים הכהן (מקובל)]] [[קטגוריה:טור ברקת|*]] rw2quj80u5jto75atzqd1qextbk1zai 0 466524 2853253 1394206 2024-04-26T10:31:11Z Nahum 68 נשלם הסימן בס"ד wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תצ|תצא|תצב}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצא א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: מבדיל בתפילה כמו במוצאי שבת}} וכו' — טעות סופר כאן. ובטור כתב: מתפללין ערבית כמו במוצאי שבת, ומבדילין על הכוס כדרך שמבדילין במוצאי שבת, אלא וכו'. {{ק|ביאורי הגר"א. וכן הוא בשלחן ערוך הישן שנדפס בשנת שכ"ז}}. {{משע|כהח|ב|שם: אלא שאין מברך על הנר}} — דכיון דיום טוב מותר בהדלקת הנר, לא שייך לברך על הנר. {{ק|בית יוסף. ב"ח. לבוש}}. {{משע|כהח|ג|שם: ולא על הבשמים}} — דטעמא דמברכין אבשמים במוצאי שבת – משום נשמה יתירה, וביום טוב ליכא נשמה יתירה; והא דאין מברכין אבשמים כשחל יום טוב להיות במוצאי שבת, כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים, מיישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים. {{ק|תוספות [[ביצה לג ב#תוספות|ביצה ל"ג ע"ב]]. והביא דבריהם בית יוסף. וכן כתבו התוספות בפסחים ק"ב ע"ב ד"ה רב}}, דשמחת יום טוב ואכילה ושתיה מועיל כמו הבשמים, יעו"ש. {{ק|ועוד עיין לעיל [[כף החיים על אורח חיים רצז#כהח א|סימן רצ"ז אות א']]}}: {{משע|כהח|ד|}} מי ששכח להבדיל במוצאי יום טוב, יכול להבדיל כל השבוע. {{ק|בית יהודה חלק ב' סימן כ"ח. והביא דבריו הברכי יוסף אות א'}}, וכתב עליו דאין ראייתו מכרעת. וכן כתב במחזיק ברכה אות א' ששמע מאחד מגדולי דורו שאין דעתו נוחה, ולא שמיע ליה הוראת הרב הנזכר ואין לסמוך עליו למעשה, עכ"ל. {{ק|וכן כתבנו לעיל [[כף החיים על אורח חיים רצט כד|סימן רצ"ט אות כ"ד]], יעו"ש}}: {{משע|כהח|ה|}} כתוב במנהגים, דבמוצאי שבת חול המועד אין לומר "ויהי נועם" וכו'. ועל דרך האמת שמעתי וראיתי שנהגו לומר "ויהי נועם" בכל מוצאי שבת, אף בחול המועד, וכל שכן אם חל יום טוב באמצע השבוע, וכמו שכתבתי לעיל ריש [[כף החיים/אורח חיים/רצה|סימן רצ"ה]]. {{ק|ברכי יוסף אות ב'. ועיין בדברינו לשם אות ט'}}: {{משע|כהח|ו|}} ואין מזכירין אליהו הנביא כשמבדילין במוצאי יום טוב. {{ק|ה"ר דוד אבודרהם דף צ' ע"ב, מחזיק ברכה אות ג', שערי תשובה אות א'}}. והטעם עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רצה#כהח יט|סימן רצ"ה אות י"ט]]. ונראה דאין אומרים "ויתן לך" אלא במוצאי שבת דווקא, או מוצאי יום טוב כשהוא במוצאי שבת. {{ק|אליה רבה אות ב'}}. אבל לא במוצאי שבת ליום טוב ולא במוצאי יום טוב לחול. {{ק|משבצות זהב אות א'. ועיין לעיל סימן רצ"ה אות י"ב}}: {{משע|כהח|ז|}} ומי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבעוד יום ונמשך עד הלילה, ועדיין לא התפלל והבדיל, מותר לאכול חמץ, דכיון שחשכה לילה הוי חול לכל מילי. {{ק|מגן אברהם ס"ק א', חק יעקב אות א', אליה רבה אות א', חק יוסף אות א', שלחן גבוה אות א'}}. ומשמע מדברי חק יעקב הנז' דגם קודם הבדלה שרי. {{ק|ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים רצט א|סימן רצ"ט סעיף א']]}}. אבל ישועות יעקב אות א' כתב דבכהאי גוונא אפשר לומר דפורס מפה ומבדיל לכולי עלמא ואחר זה יאכל חמץ, עכ"ל. וכן כתב אשל אברהם אות א', דלאכול חמץ קודם שהבדיל אסור: {{משע|כהח|ח|}} ואם עדיין לא בירך ברכת המזון – בוודאי אין לו לאכול חמץ, דהרי יצטרך לומר "יעלה ויבא" משום דאזלינן בתר התחלת הסעודה, כדאיתא לעיל סוף [[שולחן ערוך אורח חיים קפח|סימן קפ"ח]], ואם כן יהיה תרתי דסתרי. {{ק|משנה ברורה אות א'}}. אמנם מדברי הישועות יעקב שכתבנו באות הקודם שכתב דפורס מפה וכו', משמע בהדיא דגם קודם ברכת המזון שרי. וכן משמע מסתמיות דברי הפוסקים הנזכרים. ובלאו הכי כבר כתבנו לעיל סימן קפ"ח אות מ"ג, דהנכון שלא להזכיר מעין המאורע אם משכה סעודתו עד הלילה, יעו"ש:<קטע סוף=א/> === [[שולחן ערוך אורח חיים תצא ב|סעיף ב]] === <קטע התחלה=ב/>{{משע|כהח|ט|סעיף ב: יום טוב שחל להיות}} וכו' — בין יום ראשון של יום טוב, בין יום שני. {{ק|טור, לבוש. ועיין לקמן סימן תקצ"ט}}: {{משע|כהח|י|שם: אומר באתה בחרתנו ותודיענו}} — ואם אירע ששכח לומר ותודיענו, אין צריך לחזור, כיון שעתיד לאומרו על הכוס. {{ק|שלמי צבור דף רי"ז אות ו'. רוח חיים אות ב'. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים רצד|סימן רצ"ד]] סעיף א' וסעיף ב'}}: {{משע|כהח|יא|}} הגר"א היה משתדל במוצאי יום טוב לטעום חמץ, והיה נמנע מלאכול אחר הפסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח. וכל זה להיכרא, לעשות המצוה שאין עושין אותה להנאה כי אם מפני גזירת הבורא יתעלה שמו. {{ק|מעשה רב הלכות פסח אות קפ"א}}:<קטע סוף=ב/> 32lsebpts4pod9mhxq80e0eq4kr0owl 0 1708830 2853091 2844541 2024-04-25T12:20:38Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki ==קרבנות== {{קטן|יש אומרים קרבנות:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר קרבנות|מנחה}} ==אשרי== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ==ובא לציון== {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==חצי קדיש== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} ===קריאת התורה=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|קריאת התורה}} {{קטן|מגביהים את ספר התורה כשהוא פתוח, והקהל אומר:}} וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}} {{קטן|יש נוהגים לומר:}} הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} {{קטן|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} {{גדול|יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.}} {{ש}}{{קטן|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח#קמח, יג|תהלים קמח, יג-יד]])}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר  לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים  רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים  רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃ {{כתב עילי|([[תהלים כד]])}} {{קטן|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}} וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לו]])}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב, ח-י]])}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃ {{כתב עילי|([[משלי ד, ב]])}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ {{כתב עילי|([[איכה ה, כא]])}} ==חצי קדיש== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} ==עמידה== ==== ג' ראשונות ==== {{הוראה למתפללים|לפני שמתחילים תפילת העמידה צועדים שלשה צעדים קדימה.}} {{צת|דברים|לב|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. {{בעשרת ימי תשובה}} זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. {{בעשרת ימי תשובה סוף}} מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן.<br /> בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{הוראה למתפללים|החל ממוסף של יו"ט ראשון של פסח ועד למוסף של "שמחת תורה" אומרים בארץ ישראל "מוריד הטל". וממוסף של "שמחת תורה" אומרים "משיב הרוח". ואם שכחו להכריז לפני מוסף "משיב הרוח ומוריד הגשם", אומרים "מוריד הטל" גם בתפילת לחש של מוסף שמחת תורה.}} {{הוראה למתפללים|בחו"ל לא אומרים האשכנזים "מוריד הטל"}} {{זמני תפילה|תפילה={{{תפילה|}}}|קיץ=מוֹרִיד הַטָּל|חורף=מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם ({{קטן|נ"א}}: הַגָּשֶׁם)|כל השאר='''בקיץ:''' מוֹרִיד הַטָּל. '''בחורף:''' מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם ({{קטן|נ"א}}: הַגָּשֶׁם).}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. {{בעשרת ימי תשובה}} מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. {{בעשרת ימי תשובה סוף}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.<br />בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. {{קטן|קדושה בחזרת התפילה:}} חזן: נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: :קהל וחזן: '''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת. מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:''' חזן: לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ: :קהל וחזן: '''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ:''' חזן: וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר: :קהל וחזן: '''יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:''' חזן: לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ. וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. בתפילת לחש: אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. '''בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ''' [{{הוראה למתפללים|'''בעשרת ימי תשובה:'''}} '''הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ].''' ====ברכה אמצעית==== אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל יִצְחָק יְרַנֵּן יַעֲקֹב וּבָּנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה. מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָּנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ. וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְיָנוּחוּ בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּשׁ הַשַׁבָּת: ====ג' אחרונות==== רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.<br> {{נוסחי תפילה|יום={{{יום|}}}|רגיל=|כל השאר={{מגירה|{{הוראה למתפללים|בראש חודש ובחול המועד אומרים}}| :אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}} |חודש=רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ{{ש}} |פסח=חַג הַמַּצּוֹת{{ש}} |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת{{ש}} |ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן{{ש}} |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת{{ש}} |שמיני עצרת=הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת{{ש}}}} הַזֶה. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.}}}} וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. {{הוראה למתפללים|כשיאמר מודים ישתחווה}} מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. {{ש}} נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל-יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל-עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב! כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם! כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. {{בחזרת החזן}} ====מודים דרבנן==== {{הוראה למתפללים|בזמן ששליח הציבור אומר מודים, אומרים הקהל:}} מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל-בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. {{בחזרת החזן סוף}} {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים={{מגירה|בחנוכה ובפורים דמוקפים אומרים כאן על הניסים|{{:על הניסים|נוסח={{{נוסח|}}}}}}}}} וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל-הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים= {{בעשרת ימי תשובה}}וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל-בְּנֵי בְרִיתֶךָ.{{בעשרת ימי תשובה סוף}}}} וִיהַלְלוּ אֶת-שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, , הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִֹים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים= {{בעשרת ימי תשובה}}בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה , נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.{{בעשרת ימי תשובה סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו) ==צדקתך== {{קטן|אין אומרים "צדקתך" ביום שבחול אין אומרים בו תחנון}} {{ג|צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיט, קמב]])}}{{ש}} וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת, אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים עא, יט]])}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים לו, ז]])}}}} ==קדיש תתקבל== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש תתקבל}} == עלינו לשבח == {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|קדיש יתום}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> jk2jg42y0iuqkrtiuj70pbikthxf74o 104 1710782 2853174 2811781 2024-04-26T09:09:21Z עמד 23444 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="עמד" /></noinclude><קטע התחלה=ר' חייא בר אבא הכהן/>מעשר, ואך יצא לחו"ל לבקש פרנסתו כירושלמי [[ירושלמי חגיגה א ח|חגיגה פ"א ה"ח]], ומרוב עניותו יצא במנעלים הממולאים כ[[ברכות מג ב|ברכות מג:]]. והיה חסיד גדול, וכאשר הבאנו לעיל שהתפלל על ר"כ שיאריך ימים וכן היה. ו[[בראשית רבה לא יג|ב"ר פ"לא־יג]] שבימיו עלה גירא לא"י ועקר כל האלנות והתפלל רחב"א, וגעת אמו מן המדבר וירד לקולה. וכן מצינו [[ירושלמי שבת ה ו|שבת פ"ה ה"ו]] שאחיו ר' כהן רצה פלרוש לים ובקשו שיתפלל עבורו. וכל מגמתו היה אך לגדל בניו לת"ת כ[[קידושין ל א|קידושין ל.]] שלא טעם אומצא עד דמקרי לינוקא ומוספיה. וה' ברכו בבנים יקרים ת"ח כ[[סנהדרין ע ב|סנהדרין ע:]] שאמר לבניה אחריפו ופוקו {{קטן|(לענין עיבור החודש)}}, ו[[ברכות לג ב|ברכות לג:]] מתני ליה ר' חייא [בר אבא, ב"ח] לבריה, והיה לו בן בשם ר' אבא {{קטן|(ע"ש זקנו)}} כ[[ברכות ה א|ברכות ה.]] וכן צ"ל שם יד. {{קטן|(ושם איתא ר' אחא)}}, ובירושלמי [[ירושלמי שבת ג ד|שבת פ"ג ה"ד]] ר' בא בר בריה ונראה שצ"ל בריה. ובנו ר' אבא קיבל הרבה ממנו כמבואר בערכו. ובויק"ר פ"כנג־ח מצינו ר' ירמיה בריה דר"ח בר אבא ונראה שהיה כתוב ב"ר והוא בשם ר'. וכן מצינו רב כהנא בריה דרח"בא [[ירושלמי שבת א ד|שבת פ"א סה"ד]]. ר' נחמיה בריה דרח"בא [[ירושלמי ברכות ג א|ברכות פ"ג ה"א]]־יב:, וב[[ירושלמי נזיר ז א|נזיר פ"ז ה"א]] גרס ר' נחומי, וב[[ירושלמי סנהדרין א ב|סנהדרין פ"א ה"ב]] ר' תנחום בריה דרח"בא. ומצינו שהיה לו אח בשם ר' כהן כדמובא לעיל, וב[[קהלת רבה ג ב|קה"ר פ"ג־ב]] גרס ר' נתן כהן. וכן היה לו אח בשם רבנאי כ[[ברכות כא ב|ברכות כא:]], כתובות כאף" וב[[סנהדרין עד ב|סנהדרין עד:]] רב ינאי והיה כתוב רבינאי ונחלק לשנים, וב[[כתובות נ ב|כתובות נ:]] ר' בנאי והוא רבינאי. ר' חייא בר אבא האריך ימים רבים כמו שהבאנו לעיל כשבא לא"י זכה עוד לשמש את ר' חנינא ורי"בל ובימי רבא שהיה אז כבר מתלמידיו המובהקים דר"נ היה עוד חי כ[[גיטין סג ב|גיטין סג:]], וכבר בארנו שר' חנינא נפטר לערך בסוף אלף הרביעי היינו תקנב לשטרות ור' חייא בר אבא היה אז לערך כבן כה' א"כ נולד לערך תקכז לשטרות, ורבא חי עד' שנה ונפטר תרסג לשטרות, ור"נ נפטר תרלא, וזה היה שנים הרבה קודם, כשישב רבא לפני ר"נ שהיה אז רבא לערך כבן כה' שנה ובשנת תריד היה עוד ר"ח בר אבא בחיים א"כ חי לערך קרוב לתשעים שנה. וזה מפורש שר' אסי מת קודם רח"בא כ[[ירושלמי מועד קטן ג ז|מו"ק פ"ג ה"ז]] כשנפטר ר' אסי הורי רח"בא לנעול בו ביום, וקיבל עליו אבילות ואכל בשר ושתה יין כ[[ירושלמי ברכות ג א|ברכות פ"ג ה"א]]־ב: ושם כשמת ר' חייא בר אבא קיבל ר' שמואל בר יצחק אביליו. <קטע סוף=ר' חייא בר אבא הכהן/><קטע התחלה=ר' חייא בר אבויה/> ==ר' חייא בר אבויה== היה זקנו דר' פרידא כ[[סנהדרין פב א|סנהדרין פב.]] אר"ח בר אבויה כל הבא על הכותית כאלו מתחתן בעכ"ום, ואמר ר"ח בר אבוייה כתוב על גלגלתו של יהויקים זאת ועוד אחרת, זקינו דר' פרידא {{קטן|(הוא ר' חייא בר אבויה, רש"י)}} אשכח ההוא גולגולתא דהות שדיא בשערי ירושלים והוה כתוב עילויה "זאת ועוד אחרת" קברה והדר נבוג – אמר האי גולגלתא של יהויקים – אמר מלכא הוא – שקלה כרכה בשיראי ואותיבה בסיפטא {{קטן|(ארגז)}}, ואשכתו כשראתה הראש סיפרה לשכנתה, א"ל ודאי הראש הוא משאתי הראשונה שלא יכול לשכחה, נטלה הראש ושרפה, כי אתא אמר היינו דכתיב עילויה זאת ועוד אחרת, והיה עוד בימי התנאים כי ר' פרידא ב"ב היה בימי רבי כמבואר בערכו. <קטע סוף=ר' חייא בר אבויה/><קטע התחלה=ר' חייא בר אבין/> ==ר' חייא בר אבין== הנה אף שמצינו ר"ח בר אבין אמר רב כ[[עירובין לח ב|עירובין לח:]] [[עירובין מ א|מ.]] [[עירובין פא א|פא.]] [[גיטין לח ב|גיטין לח:]] [[גיטין מ א|מ.]], [[בבא קמא כא ב|ב"ק כא:]], [[סנהדרין ל ב|סנהדרין ל:]].<noinclude></noinclude> 775vwzof1z6q2e9r6i3ovdluz043zic 104 1710821 2853187 2811800 2024-04-26T09:14:25Z עמד 23444 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="עמד" /></noinclude><קטע התחלה=רב חייא בר אשי/>{{קטן|בר אדא)}}, ובנדה פ"א ה"ד ישב לפני רב, ומכל זה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק. וכן מצינו ר"ח בר אשי אמר שמואל כפסחים ל:, יבמות קיג., ע"ז ל:, חולין קכז:, ובירושלמי שבת פ"ה ה"ב אמר חנין מגופתייה לשמואל שר"ח בר אשי לא נהיג כן. וכן זעירי א) היה רבו כמפורש שבת קט. קמ., יומא עז:. וכן מצינו שאמר בשם אסי כגיטין פ"ט ה"ט והוא רב אסי וכן צ"ל בקידושין פ"ג ה"ח. רב הונא היה חבירו כחולין קיא: דהוי יתבי חד בהאי גיסא דמברא דסורא וחד בהאי גיסא א"ל חד לחבריה יתמא {{קטן|(בלי דעת, רש"י)}}, ומה שמצינו ביצה כח: ר"ח בר אשי אמר ר"ה צ"ל אמר רב כגרסת דק"ס, וכן מה שמצינו שבת עג: ר"ח בר אשי אמר ר' אמי צ"ל אמר רב כגרסת דק"ס, ובסנהדרין מג: ר"ח בר אשי אמר רב חסדא צ"ל ר"ח בר אמי כגרסת דק"ס, ופסחים כז. ר"ח בר אשי א"ר יוחנן צ"ל ר"ח בר אבא, דק"ס, {{קטן|(כי לא היה מעולם בא"י)}}, ומצינו עירובין פ: איתמר ר"ח בר אשי אמר – ורש"בל אמר, וגם שם גרסת דק"ס ר"ח בר אשי אמר רב. מקומו היה בעיר קורקוניא {{קטן|(הסמוכה לסורא)}} כע"ז טז: כי אתא ר"ז {{קטן|(מפומבדיתא מקום רבה יהודה)}} לקורקוניא אשכחיה לר"ח בר אשי, כי אתא לסורא וכו'. האומרים בשמו מצינו ר' אבא אר"ח בר אשי כשבת לד. {{קטן|([[שבת עג א|עג.]] לגרסת דק"ס)}} [[שבת נ ב|נ:]] קיג. קכד:, חולין נז:, נדה טז: ובירושלמי שבת פ"ג ה"ז, פ"ז ה"ב־כח:, {{קטן|(ושם ר' בא בר חייא בר אשי וצ"ל בשם ר"ח בר אשי)}} פ"יח ה"ב, עירובין רפ"ד, מגילה פ"ד ה"ה, יבמות פ"יג ה"א פ"טו ה"א, כתובות פ"ב ה"ט, פ"ח ה"ח, גיטין פ"ד ה"ד. ר' זירא אר"ח בר אשי כשבת קמה., נדה מב., ברכות פ"ה ה"ב, שבת פ"טו ה"ו. רב עמרם חסידא אתא לקמיה כסוכה יא. רבא בר אבא אר"ח בר אשי פסחים ל:. ומה שמביא בסה"ד שרב שמואל ססרטאי אמר בשמו העתיק שלא כהוגן כדמובא בתענית יד. א"ר שמואל בר ססרטאי, וכן אר"ח בר אשי אמר רב, ובקידושין פא: יסופר עליו דבר נפלא שהיה רגיל לומר בשעת נפילת אפים הרחמן יצילנו מיצ"הר, והוא היה פרוש מאשתו והיא חשבה שזה מפני הזקנה, אבל כששמעה את תפלתו הלכה וקשטה עצמה והוא ישבה בגינתיה ולמד, וחלפת קמיה פעמים אחדות אמר לה מאן את? אמרה לו אנא חרותא דהדרי מן יומי {{קטן|(שם זונה מפורסמת)}}, תבעה א"ל אייתי ניהלי לחך רומנא דריש צוציתא, שוור אזל אתייה ניהלה. – ואשתו הלכה לביתה ושגרא תנורא, כשבא לביתו רצה ליכנס לתוך התנור, א"ל מאי האי וסיפר לה כל המעשה שאירע לו, אז גילתה לו שהיא היתה הזונה ונתנה לו הסימן מה שנתן לה, א"ל אבל אני נתכונתי לאיסורא, וכל ימיו של אותו צדיר היה מתענה עד שמת באותה מיתה. והשאיר אחריו בן ת"ח בשם זעירא כשבת פ"ז ה"ב־כח. <קטע סוף=רב חייא בר אשי/><קטע התחלה=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה/> ==ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה== נזכר ב"ר פ"ט־ח אמר משום ר' ברכיה, ומה שאמרו שם א"ל ר' יונתן לא קאי על דברי ר"ח אך על מאמר הקודם שאמר לר' חמא בר' חנינא. <קטע סוף=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה/><קטע התחלה=ר' חייא בר גוריא/> ==ר' חייא בר גוריא== נזכר נדה נה: אמר מ"ט דרב. <קטע סןף=ר' חייא בר גוריא/><קטע התחלה=ר' חייא בר גמדא/> ==ר' חייא בר גמדא== היה בבלי ועלה לא"י ככתובות קיב: כשבא לגבול א"י מיגנדר בעפרה {{קטן|(מרוב}}<noinclude></noinclude> mvqm63d860rriaitahatrc6cp0khnwd 2853189 2853187 2024-04-26T09:15:10Z עמד 23444 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="עמד" /></noinclude><קטע התחלה=רב חייא בר אשי/>{{קטן|בר אדא)}}, ובנדה פ"א ה"ד ישב לפני רב, ומכל זה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק. וכן מצינו ר"ח בר אשי אמר שמואל כפסחים ל:, יבמות קיג., ע"ז ל:, חולין קכז:, ובירושלמי שבת פ"ה ה"ב אמר חנין מגופתייה לשמואל שר"ח בר אשי לא נהיג כן. וכן זעירי א) היה רבו כמפורש שבת קט. קמ., יומא עז:. וכן מצינו שאמר בשם אסי כגיטין פ"ט ה"ט והוא רב אסי וכן צ"ל בקידושין פ"ג ה"ח. רב הונא היה חבירו כחולין קיא: דהוי יתבי חד בהאי גיסא דמברא דסורא וחד בהאי גיסא א"ל חד לחבריה יתמא {{קטן|(בלי דעת, רש"י)}}, ומה שמצינו ביצה כח: ר"ח בר אשי אמר ר"ה צ"ל אמר רב כגרסת דק"ס, וכן מה שמצינו שבת עג: ר"ח בר אשי אמר ר' אמי צ"ל אמר רב כגרסת דק"ס, ובסנהדרין מג: ר"ח בר אשי אמר רב חסדא צ"ל ר"ח בר אמי כגרסת דק"ס, ופסחים כז. ר"ח בר אשי א"ר יוחנן צ"ל ר"ח בר אבא, דק"ס, {{קטן|(כי לא היה מעולם בא"י)}}, ומצינו עירובין פ: איתמר ר"ח בר אשי אמר – ורש"בל אמר, וגם שם גרסת דק"ס ר"ח בר אשי אמר רב. מקומו היה בעיר קורקוניא {{קטן|(הסמוכה לסורא)}} כע"ז טז: כי אתא ר"ז {{קטן|(מפומבדיתא מקום רבה יהודה)}} לקורקוניא אשכחיה לר"ח בר אשי, כי אתא לסורא וכו'. האומרים בשמו מצינו ר' אבא אר"ח בר אשי כשבת לד. {{קטן|([[שבת עג א|עג.]] לגרסת דק"ס)}} [[שבת נ ב|נ:]] קיג. קכד:, חולין נז:, נדה טז: ובירושלמי שבת פ"ג ה"ז, פ"ז ה"ב־כח:, {{קטן|(ושם ר' בא בר חייא בר אשי וצ"ל בשם ר"ח בר אשי)}} פ"יח ה"ב, עירובין רפ"ד, מגילה פ"ד ה"ה, יבמות פ"יג ה"א פ"טו ה"א, כתובות פ"ב ה"ט, פ"ח ה"ח, גיטין פ"ד ה"ד. ר' זירא אר"ח בר אשי כשבת קמה., נדה מב., ברכות פ"ה ה"ב, שבת פ"טו ה"ו. רב עמרם חסידא אתא לקמיה כסוכה יא. רבא בר אבא אר"ח בר אשי פסחים ל:. ומה שמביא בסה"ד שרב שמואל ססרטאי אמר בשמו העתיק שלא כהוגן כדמובא בתענית יד. א"ר שמואל בר ססרטאי, וכן אר"ח בר אשי אמר רב, ובקידושין פא: יסופר עליו דבר נפלא שהיה רגיל לומר בשעת נפילת אפים הרחמן יצילנו מיצ"הר, והוא היה פרוש מאשתו והיא חשבה שזה מפני הזקנה, אבל כששמעה את תפלתו הלכה וקשטה עצמה והוא ישבה בגינתיה ולמד, וחלפת קמיה פעמים אחדות אמר לה מאן את? אמרה לו אנא חרותא דהדרי מן יומי {{קטן|(שם זונה מפורסמת)}}, תבעה א"ל אייתי ניהלי לחך רומנא דריש צוציתא, שוור אזל אתייה ניהלה. – ואשתו הלכה לביתה ושגרא תנורא, כשבא לביתו רצה ליכנס לתוך התנור, א"ל מאי האי וסיפר לה כל המעשה שאירע לו, אז גילתה לו שהיא היתה הזונה ונתנה לו הסימן מה שנתן לה, א"ל אבל אני נתכונתי לאיסורא, וכל ימיו של אותו צדיר היה מתענה עד שמת באותה מיתה. והשאיר אחריו בן ת"ח בשם זעירא כשבת פ"ז ה"ב־כח. <קטע סוף=רב חייא בר אשי/><קטע התחלה=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה/> ==ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה== נזכר ב"ר פ"ט־ח אמר משום ר' ברכיה, ומה שאמרו שם א"ל ר' יונתן לא קאי על דברי ר"ח אך על מאמר הקודם שאמר לר' חמא בר' חנינא. <קטע סוף=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה/><קטע התחלה=ר' חייא בר גוריא/> ==ר' חייא בר גוריא== נזכר נדה נה: אמר מ"ט דרב. <קטע סוף=ר' חייא בר גוריא/><קטע התחלה=ר' חייא בר גמדא/> ==ר' חייא בר גמדא== היה בבלי ועלה לא"י ככתובות קיב: כשבא לגבול א"י מיגנדר בעפרה {{קטן|(מרוב}}<noinclude></noinclude> chpiz3l9c4tftgcqcjpoa24mzgusdyw 104 1710822 2853191 2811801 2024-04-26T09:16:15Z עמד 23444 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="עמד" /></noinclude><קטע התחלה=ר' חייא בר גמדא/>{{קטן|חביבותיה לא"י)}}, ושם קיבל מכל גדולי הדור כדמצינו ר"ח בר גמדא א"ר יוסי בן שאול ר"ה כד. ל., מו"ק כב., כתובות קד., ואולי מה שאמר מגילה לא: מנה"מ דאין מפסיקין אר"ח בר גמדא אמר רבי אסי דא"ק מוסר ה' בני אל תמאס, הוא ר' יוסי בן שאול שנקרא לפעמים ר' אסי ב"ש כשבת נ., וגרסת דק"ס ר' חייא בר גמדא א"ר סימאי וזה יותר נכון. וירושלמי מגילה פ"ד ה"ח איתא המאמר אין מפסיקין בקללות א"ר חייא בר גמדא אל תקוץ בתוכחתו אל תעשה קוצים קוצים. וכן אמר רחב"ג א"ר יוסי בר חנינא כסוטה ז., ואמר נזרקה מפי חבורה שבת ג., פסחים סד. ופי' התוס' בשבת שם חבורה של תנאים, ומזה משמע קצת שעלה לא"י בזמן רב שאז היו עוד חבורות של תנאים האחרונים. <קטע סוף=ר' חייא בר גמדא/><קטע התחלה=ר' חייא בריה דרב הונא/> ==ר' חייא בריה דרב הונא== היה תלמיד מובהק לאביי ורבא כברכות לד: אמר חזינא לאביי ורבא דמצלי אצלוי, {{קטן|(ובמגילה כב. איתא בטעות בר אבין)}}, וכן יומא נג: אמר חזינא לאביי ורבא דפסעי להו ג' פסיעות בכריעה אחת, ובנדה מ. אמר משמיה דרבא. ובכריתות כה. תני ר' חייא קמיה דרבא אולי צ"ל בריה דר"ה, וכן כתובות לה: א"ל רב חייא לרבא אפשר שצ"ל ר"ח בריה דר"ה, וברכות לד: אמר רב חייא אמר רב ספרא אפשר שהוא ר"ח בריה דר"ה. ונזכר שבת ה. שמתרץ דברי ר"ז כגון שקלט מע"ג הכותל. ובפסחים מד: אמר לא אסרה תורה אלא בקדרה בת יומא, ובע"ז סז: נשתבש על ר"ה בר חייא. וביבמות קיט: רב פפא אמר – ר"ח בריה דר"ה אמר באמרה אני והוא נחבאנו במערה, ושם פא: מתרץ בנימוחה, ומנחות מב: שלח משמיה דר' יוחנן על תפלה של יד אומר – להניח תפלין וכו', ובדק"ס מביא גרסה רב אחא בר הונא והוא יותר נכון. <קטע סוף=ר' חייא בריה דרב הונא/><קטע התחלה=ר' חייא בר זבדא/> ==ר' חייא בר זבדא== נזכר ב"ר פ"פד־ח. <קטע סוף=ר' חייא בר זבדא/><קטע התחלה=ר' חייא בר זעירא/> ==ר' חייא בר זעירא== נזכר במדבר רבה פ"יא־ב שדרש והיה ברכה ברכתך קודמת לברכתו, שמשהם אומרים מגן אברהם ואח"כ מחיה המתים, אבל הוא ט"ס וצ"ל כמו בב"ר פ"לט־יא ר' אחוה בש"ר {{קטן|(וצ"ל בר)}} זעירא, והוא אהבה בריה דר' זירא. <קטע סוף=ר' חייא בר זעירא/><קטע התחלה=ר' חייא בר זרנוקי/> ==ר' חייא בר זרנוקי== בסנהדרין כו. יסופר שהלך עם ר' שמעון בן יהוצדק ב) לעבר השנה, בעסיא פגע בהו ר"ל איטפל בהדייהו, אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא, חזייא {{קטן|(ר"ל)}} לההוא גברא דקא כריב, אמר להו כהן וחורש? א"ל יכול לומר וכו', כי מטו להתם סליקו לאיגרא שלפוה לדרגא מתותיה {{קטן|(שלא יעלה ר"ל)}}, אתא לקמיה דר"י א"ל בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה? הדר אמר לא קשיא לי, מידי דהוה אשלשה רועי בקר – כי אתו לקמיה דר"י אמרו לו קרי לן רועי בקר ולא א"ל מר ולא מידי, א"ל ואי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא ליה? <קטע סוף=ר' חייא בר זרנוקי/><קטע התחלה=ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני/> ==ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני== ערך רב חייא בריה דרבה בר נחמני. <קטע סוף=ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני/><קטע התחלה=ר' חייא בר חמא/> ==ר' חייא בר חמא== נזכר ילקוט פנחס רמז תשפב, כן מביא באוצר ישראל ולא נמצא בילקוט שלנו. <קטע סוף=ר' חייא בר חמא/><קטע התחלה=ר' חייא בר חיננא/> ==ר' חייא בר חיננא {{קטן|או}} חנינא== נזכר מנחות נג: מתקיף על דברי ר' חיננא בר פפא, וב"ק פ"מד־יד ר' חייא בר' חנינא אמר לא כקורא תגר וכו'. <קטע סוף=ר' חייא בר חיננא/><קטע התחלה=ר' חייא בר טיטס/> ==ר' חייא בר טיטס== בתרומות פ"ח ה"ג רבנן דקסרין אמרין<noinclude></noinclude> n8t21rc6ygzof9yys4qj3jeatfgu6qw 104 1710827 2853241 2811827 2024-04-26T09:56:42Z עמד 23444 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="עמד" /></noinclude><קטע התחלה=ר' חייא מווסתניא/>דרבא, כי נח נפשיה אתו לקמיה דרב פפא, כל אימת דהוה אמר להו שמעתא ולא הוה מסתברא להו הוו מרמזי אהדדי, חלש דעתיה, אקרויה בחלמא ואכחיד את שלשת הרועים, למחר כי הוו מיפטרי מיניה א"ל ליזלי רבנן לשלמא, וביוחסין כתב שמתו, ולא נזכר בגמרא שנתקיים החלום, ובזבחים קיב. א"ר חייא מיוסתיניא בשעיר נשיא, וגרסת דק"ס מווסתיניא והוא שם מקום. <קטע סוף=ר' חייא מווסתניא/><קטע התחלה=ר' חייא פרוואה/> ==ר' חייא פרוואה {{קטן|(או פרודאה)}}== נזכר ע"ז לח: איקלע לבי ריש גלותא – ורב זביד אמר להו לא תציתו ליה וכו'. <קטע סוף=ר' חייא פרוואה/><קטע התחלה=ר' חייא ציפוראי/> ==ר' חייא ציפוראי== היה תלמידו דר' אמי כירושלמי ערלה פ"ג רה"ב שאותיב קומי ר' אימי. והיה כהן כ[[ירושלמי תרומות יא|תרומות ספ"יא]] שר' חנניה בר עכברי הוה עבד עבידתא גביה ר"ח ציפוריא כשהלך ממנו מילא לו נר שמן שריפה וכו', ובמד' תהלים פ"יב־א ר"ח ציפוראה אזיל למזבן חטים בסורא א"ל יונתן כשאתה רוצה לקנות חטים תאמר שעורין אני חפץ וכו', ובסה"ד כותב לעיין בערך רב הונא ציפוראי וחשב שאחד הוא, אבל באמת הראשון שהיה תלמיד ר' אמי ור"ה ציפוראי היה תלמידו דר' יוחנן. <קטע סוף=ר' חייא ציפוראי/><קטע התחלה=ר' חייא קטוספאה/> ==ר' חייא קטוספאה== נזכר ביצה לח: אמר רב ספרא – ולא שמיע להו הא דאמר ר' חייא קטוספאה משמיה דרב, וביבמות קד. מצינו רבה בר חייא קטוספאה. <קטע סוף=ר' חייא קטוספאה/><קטע התחלה=ר' חייא קרא/> ==ר' חייא קרא== נזכר איכ"ר פ"ד־ד אמר בשם רש"בנ מיום שחרב בהמ"ק בטל יין קרוש, ומקורו מירושלמי סוכה פ"ד ה"ו ושם גרס ר' יודה בר לקרה. <קטע סוף=ר' חייא קרא/><קטע התחלה=חייתא/> ==חייתא== ר' לוי בר חייתא סוף מו"ק, ובספר אהבת ציון וירושלים בשביעית פ"ד ה"ו ישער שמה שאמרו שם ר' חייא בר בא אמר חייתה, הוא חייתא אבי ר' לוי. <קטע סוף=חייתא/><קטע התחלה=ר' חילא/> ==ר' חילא== ביוחסין וסה"ד מביאין ר' חילא בשם ר' ינאי ע"ז ספ"ד, והוא ט"ס כי שם ר' הילא וכן מובא שם ר' יילי בשם ר' ינאי והוא ר' אילעא כמבואר בערכו. <קטע סוף=ר' חילא/><קטע התחלה=חילפא בר אגרא/> ==חילפא בר אגרא {{קטן|(תנא דברייתא)}}== בשבת קה: ותוספתא ב"ק ספ"ט ר' שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום ר' יוחנן בן נורי, וב[[דרך ארץ רבה א|דא"ר פ"א]] אבא חלפי אומר משום אבא חגרת אביו, ונראה כי הוא שם של תנא אחד. <קטע סוף=חילפא בר אגרא/><קטע התחלה=חילפא בר אידי/> ==חילפא בר אידי== נזכר ויק"ר רפ"טז הוא ור' חייא [בר אבא] אמרו בשם ר' יוסי, ובאיכ"ר פ"ד־יח איתא המאמר בשנוים. <קטע סוף=חילפא בר אידי/><קטע התחלה=אבא חילפא בן קרויא/> ==אבא חילפא בן קרויא== נזכר בתוספתא מע"ש רפ"ד {{קטן|(צוקערמאנדל)}} אבל גרסא שלנו אבא חלקיה מן קרויה. <קטע סוף=אבא חילפא בן קרויא/><קטע התחלה=ר' חילפא דרומיה/> ==ר' חילפא דרומיה== נזכר פס' רבתי פ' אנכי מנחמכם ס"יב. <קטע סוף=ר' חילפא דרומיה/><קטע התחלה=חילפי בר סומקאי/> ==חילפי בר סומקאי== ר' חלבו בנו ב"ר פ"נא־ב. <קטע סוף=חילפי בר סומקאי/><קטע התחלה=חילפיי או חלפי/> ==חילפיי {{קטן|או}} חלפי== ערך אילפא. <קטע סוף=חילפיי או חלפי/><קטע התחלה=ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו/> ==ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו== נזכר בכורים רפ"ב אמר שמעית קליה דרבי דרש, וידוע שבירושלמי כל הנשיאים נקראין בשם סתם "רבי" ויותר נכון כגרסת מדרש שמואל ספ"כג שמעית קליה "דסבי" ומסמ"ך עשה רי"ש, ובמ' תהלים פ"כו־ז גרס ר' חלפתא בש"ר אייבו.<noinclude></noinclude> 6j2qyxpkt3snwow8rt8g3g9on12j1el 0 1712809 2853138 2853038 2024-04-25T20:56:59Z מו יו הו 37729 הפניה לדף [[סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה]] rv12pbl1qpfykrz7s7k5220aw8l2ovi 0 1714883 2853113 2850072 2024-04-25T17:33:56Z Nahum 68 /* פרק ראשון */ wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון== {{טקסט מנוקד}} * '''מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ{{שוליים|1}}''' {{רן| '''יָ'''הִיר כִּילַי סוּרָה אֵלַי שִׂימָה מִלָּי עַל לֵב חוּקָה. '''שַׂ'''בַּע נָא נֶפֶשׁ נַעֲנָה אוֹתָהּ אַל נָא תָּשִׁיב רֵיקָה. '''רַ'''ב לָךְ מֵהוֹן לָמָּה תִּקְפּוֹץ יָד מִנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹקֵקָה. '''אַ'''חֲרוֹשׁ תֶּלֶם מֵיטַב כֶּרֶם מֵיטַב שָׂדֶה מֵיטַב חֶלְקָה. '''לָ'''כֵן בְּשָׂדֶה טוֹב וּתְרוּמוֹת בּוֹ, זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה. }} זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה', עַד יָבוֹא וְיוֹרֶה צֶדֶק לָכֶם{{שוליים|2}}. גָּרְסִינַן בְּבָבָא קַמָּא בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן{{שוליים|3}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מַאי דִּכְתִיב, אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר{{שוליים|4}}? כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי (וְגוֹ'), וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|5}}; וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם{{שוליים|6}}. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקֵי ר' אֱלִיעֶזֶר{{שוליים|7}}: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא{{שוליים|8}}. וְכִי זֶרַע דָּגָן זָרַע יִצְחָק? חַס וְשָׁלוֹם! אֶלָּא לָקַח אֶת מָמוֹנוֹ וְזָרַע צְדָקָה לַעֲנִיִּים. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|9}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|10}}: הַפָּסוּק הַזֶּה{{שוליים|11}} מַתְחִיל בְּוָא״ו וּמְסַיֵּם בְּהֵ״א, סִימָן אַחַד עָשָׂר; רֶמֶז לְאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁמִּתְבָּרֵךְ מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּעֵזֶר הַשֵּׁם{{שוליים|12}}. קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד{{שוליים|13}}, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁשְּׂכַר הַצְּדָקָה מְרוּבֶּה כִּשְׂכַר גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה מִן הַצְּדָקָה, אִם תִּזְרְעוּ מְעָט לִצְדָקָה תִּקְצְרוּ הַרְבֵּה לְפִי גְּמִילוּת חֲסָדִים; הָדָא הוּא דִּכְתִיב, זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד. דָּבָר אַחֵר: לְפִי חֶסֶד, מַאי לְפִי חֶסֶד? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר{{שוליים|14}}: גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד. (מְלַמֵּד שֶׁ-) [אִם] אָדָם זוֹרֵעַ, סָפֵק אוֹכֵל סָפֵק אֵינוֹ אוֹכֵל; קָצַר, וַדַּאי אוֹכֵל. וּבִצְדָקָה נֶאֶמְרָה הַזְּרִיעָה עִם הַקְּצִירָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַזּוֹרֵעַ אֲפִילּוּ מְעַט לִצְדָקָה, שֶׁיִּקְצוֹר עַל כָּל פָּנִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁזָּרַע. תַּנְיָא{{שוליים|15}}, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אִם בָּא עָנִי אֶצְלְךָ בְּשַׁחֲרִית וְנָתַתָּ לוֹ אִיסָר וְהָלַךְ לוֹ, וּבָא אַחֵר בַּמִּנְחָה, אַל תֹּאמַר כְּבָר נָתַתִּי לָרִאשׁוֹן וְדַי לִי, אֶלָּא תֵּן גַּם לַשֵּׁנִי וְאַל תַּחֲזִירֵהוּ רֵיקָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּבֹּקֶר זְרַע זַרְעֶךָ וְלַעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶיךָ{{שוליים|16}}, וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה [שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|17}}]. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר{{שוליים|18}}: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרַע{{שוליים|19}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁתֵּי דְרָכִים נָתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל, אַחַת שֶׁל טוֹבָה וְאַחַת שֶׁל רָעָה; שֶׁל טוֹבָה הִיא שֶׁל חַיִּים, וְשֶׁל רָעָה הִיא שֶׁל מָוֶת. שֶׁל טוֹבָה יֵשׁ בָּהּ שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל חֶסֶד וְאַחַת שֶׁל צְדָקָה. וּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם עוֹמֵד עַל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ וְאוֹמֵר: בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ אֵלֵךְ? בְּשֶׁל חֶסֶד? שֶׁל צְדָקָה טוֹבָה הֵימֶנָּה; וְאִם אֵלֵךְ בְּשֶׁל צְדָקָה, שֶׁל חֶסֶד טוֹבָה הֵימֶנָּה. אֶלָּא מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי מַנִּיחָן, וְאֶקַּח שְׁתֵּיהֶן לְעַצְמִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה נָתַתָּ עַצְמְךָ בֵּין שְׁתֵּי דְרָכִים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ, חַיֶּיךָ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בִּצְדָקָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים שֶׁיּוֹרֵשׁ שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד{{שוליים|20}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן{{שוליים|21}}: בְּכֹחַ הַצְּדָקָה הַמֵּתִים עֲתִידִין לְהֵחָיוֹת. מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִים? מֵאֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מֵהַר לְהַר וּמִמְּעָרָה לִמְעָרָה. הָלַךְ לוֹ לְצָרְפָת, וְקִבְּלַתּוּ אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּכָבוֹד גָדוֹל, וְאִמּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה. וּמִפִּתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ הָיוּ אוֹכְלִין הוּא וְהִיא וּבְנָהּ יָמִים{{שוליים|22}}. לְאַחַר מִכֵּן חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה וָמֵת. עָמַד אֵלִיָּהוּ וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים! לֹא דַי לִי כָּל הָרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל רֹאשִׁי, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר אִתָּהּ בְּבֵיתָהּ הֲרֵיעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ{{שוליים|23}}? הָשֵׁב אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶל קִרְבּוֹ{{שוליים|24}}, וְיֵדְעוּ וְיִלְמְדוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ [תְּחִיָּה] לַמֵּתִים. וְנֶעְתַּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע ה' לְקוֹל אֵלִיָּהוּ, וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד אֶל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי{{שוליים|25}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|26}}: בּוֹא וּרְאֵה אֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר, הֲגַם אֶל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר (אִתָּהּ בַּבַיִת) [עִמָּהּ] הֲרֵיעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ{{שוליים|27}}. לְפִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ: קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ{{שוליים|28}}; וְכָל הַזָּן וּמְפַרְנֵס לְמִי שֶׁהוּא צָרִיךְ מָזוֹן וּפַרְנָסָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵטִיב לוֹ וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו; זֹאת הָאַלְמָנָה שֶׁזָּנָה וּפִרְנְסָה אוֹתִי בִּשְׁנַת בַּצּוֹרֶת, הֵמַתָּה אֶת בְּנָהּ?! לְפִיכָךְ אָמַר, הֲרֵיעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱיָה אוֹתוֹ, בִּזְכוּת שֶׁפִּרְנְסָה אִמּוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|29}}: רַבִּי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַצְּדָקָה, צֵא וּלְמָד מִן שַׁלּוּם בֶּן תִּקְוָה שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְהָיָה עוֹשֶׂה צְדָקוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְהָיָה מְמַלֵּא הַחֵמֶת מַיִם וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעִיר, וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָא מִן הַדֶּרֶךְ עָיֵף הָיָה מַשְׁקֵהוּ וְהָיָה מֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ אֵלָיו. וּבִזְכוּת זֶה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, שָׁרְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ עַל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה חוּלְדָּה הַנְּבִיאָה{{שוליים|30}}. וּכְשֶׁמֵּת יָצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל לִגְמוֹל חֶסֶד לוֹ. וְרָאוּ אֶת הַגְּדוּד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם, וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע. נָגַע בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וְחָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע, וַיְּחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו{{שוליים|31}}. אַחֲרֵי כֵן הוֹלִיד אֶת חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלּוּם{{שוליים|32}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת כְּלוּלִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת{{שוליים|33}}. וּבִזְכוּת הַמִּצְוֹת מַאֲרִיכִין יָמָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא{{שוליים|34}}. וְהָעוֹשֶׂה צְדָקָה נִיצּוֹל מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|35}}. וַאֲפִילּוּ מִמִּיתָה דְעָלְמָא קוֹדֶם זְמַנּוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|36}}: תַּנְיָא, אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה מְמוּנֶה עַל קוּפָּה שֶׁל צְדָקָה. פַּעַם אַחַת בָּאָה לְפָנָיו אִשָּׁה אַחַת בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, אֵין בְּקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ מֵתִים בָּרָעָב. עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קִּיֵּם עוֹלָם מָלֵא{{שוליים|37}}; וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁקִּיֵּם אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת?! תָּאנָא: הוֹסִיפוּ לוֹ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הֱוֵי, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְגָרְסִינַן בְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|38}}: רַבִּי חִיָּא רָמִי: כְּתִיב לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|39}}, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|40}}. שְׁתֵּי צְדָקוֹת אֵלּוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאַחַת שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִמִּיתָה מְשׁוּנָה. כְּתִיב הָכָא לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה{{שוליים|41}}, וּכְתִיב הָתָם יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא{{שוליים|42}}. [אֵיזוֹ שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם? הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ עֶבְרָה]. וְאֵיזוֹ שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִמִּיתָה מְשׁוּנָה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּעֵזֶר ה'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת{{שוליים|44}}. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? אֱמוֹר מֵעַתָּה: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, זוֹ מִיתָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ; וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, זוֹ מִיתָה מְשׁוּנָה. פֵּירוּשׁ: אֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַמָּוֶת, אֲבָל בִּצְדָקָה מַאֲרִיכִין יָמָיו וְנִיצּוֹל מִמִּיתָה מְשׁוּנָה. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|45}}: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה{{שוליים|46}}. רַבִּי יֹאשִׁיָּה הַגָּדוֹל אוֹמֵר: צִדְקָתְךָ עַל מִשְׁפָּטֶיךָ כְּהַרְרֵי אֵל עַל תְּהוֹם רַבָּה; כְּשֵׁם שֶׁהֶהָרִים כּוֹבְשִׁים אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְיָצִיף הָעוֹלָם, כָּךְ הַצְּדָקוֹת כּוֹבְשׁוֹת אֶת הָעֲוֹנוֹת שֶׁלֹּא יֵאָבְדוּ עוֹשֵׂי הַצְּדָקוֹת מִן הָעוֹלָם. אֲבָל כָּל הַפּוֹסֵק צְדָקָה עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ, לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, דִּכְתִיב: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ{{שוליים|47}}, אַל תֹּאמַר בְּצִבּוּר שֶׁאַתָּה נוֹתֵן וְאֵינְךָ נוֹתֵן. אַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ{{שוליים|48}}, זֶה הַחַזָּן שֶׁיֹּאמַר לְךָ: תֵּן מַה שֶׁפָּסַקְתָּ, וְאַתְּ אוֹמֵר לוֹ: שְׁגָגָה הִיא{{שוליים|49}}, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה שֶׁאָמַרְתִּי. לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ{{שוליים|50}}, עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁהוֹצֵאתָ בְּפִיךָ וְאָמַרְתָּ לוֹ לִיתֵּן וְאֵינְךָ נוֹתֵן. דָּבָר אַחֵר, עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ הַחַזָּן וּבֵרֵךְ אוֹתְךָ עַל שֶׁפָּסַקְתָּ צְדָקָה וְעָנוּ הַכֹּל אָמֵן. וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ{{שוליים|51}}, מְעַט מִצְוֹת שֶׁבְּיָדְךָ. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה{{שוליים|52}}: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אַרְבָּעָה דְבָרִים קוֹרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: צְדָקָה, צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה, דִּכְתִיב: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|53}}. צְעָקָה, דִּכְתִיב: וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם{{שוליים|54}}. שִׁנּוּי הַשֵּׁם, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי, כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ{{שוליים|55}}, וַהֲדַר וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן{{שוליים|56}}. שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וַיִּנָּחֶם אֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְכוּ'{{שוליים|57}}. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף שִׁנּוּי מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ{{שוליים|58}}, וַהֲדַר וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל{{שוליים|59}}. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|60}}: רַבִּי מֵאִיר אֲזַל לַחֲדָא נַמְלָא{{שוליים|61}}. רָאָה אוֹתָן כֻּלָּן שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ, פֵּירוּשׁ בַּחוּרִים{{שוליים|62}}, וְלֹא הָיוּ בֵּינֵיהֶם זְקֵנִים. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, דִכְתִיב בֵּיהּ: וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים{{שוליים|63}}? אָמְרוּ לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: הַטְפִּילוּ{{שוליים|64}} בִצְדָקָה וְתִהְיוּ זְקֵנִים, שֶנֶּאֱמַר: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא{{שוליים|65}}. מִמִּי אַתְּ לָמֵד? מֵאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו{{שוליים|66}}; וְעַל כֵּן זָכָה לְזִקְנָה, דִּכְתִיב: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַיָּמִים וְגוֹ'{{שוליים|67}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ{{שוליים|68}}: רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ כַּלְדָּאֵי{{שוליים|69}}: הַהוּא יוֹמָא דִּנְסִיבָא וְעַיְלָה לְבֵי גְנָאנָהּ, פֵּירוּשׁ לְחוּפָּה, טָרֵיק לָהּ חִוְיָא וּמָיְתָה. פֵּירוּשׁ, יִנְשׁוֹךְ אוֹתָהּ נָחָשׁ וְתָמוּת. וְהָיָה מִתְעַצֵּב מְאֹד. אוֹתוֹ יוֹם שֶׁל חוּפָּתָהּ, אֲתָא עַנְיָא וְקָרָא אַבָּבָא, וַהֲווּ הַכֹּל טְרִידֵי בִּסְעוּדְתָא. נַפְקָא אִיהִי מֵחוּפָּתָהּ וְנָתְנָה פַּרְנָסָה לְאוֹתוֹ עָנִי, וְחָזְרָה לָהּ לְחוּפָּתָהּ. נָטְלָה הַמַּסְרֵק לִסְרוֹק אֶת רֹאשָׁהּ. הָיָה בְרֹאשָׁהּ נָחָשׁ, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְשׁוֹךְ אוֹתָהּ, וְנֶחְתַּךְ רֹאשׁוֹ בַּמַּסְרֵק. הוֹצִיאָה לִפְנֵי אָבִיהָ רֹאשׁוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְשָׂחָה לוֹ הָעִנְיָן. נָפַק רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|70}}, וְלָאו דַוְקָא מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִמִּיתָה עַצְמָהּ. מַעֲשֶׂה{{שוליים|71}} [בִּ]שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּיַחַד, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לַיַּעַר לַחְטוֹב עֵצִים. אָמַר אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: אֵלּוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הָאֶחָד הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר, וְהַשֵּׁנִי הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֶיפְשַׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה וְיִנָּצֵל. אָמַר לוֹ אַבְלֵט: עַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ חוֹזֵר. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עַד הָעֶרֶב, וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם בָּאִים מִן הַיַּעַר בְּשָׁלוֹם וַאֲלוּמוֹתֵיהֶם עַל כִּתְפֵּיהֶם. אָמַר שְׁמוּאֵל לְאַבְלֵט: אַיֵּה דְּבָרֶיךָ? הִנֵּה שְׁנֵיהֶם בָּאִים בְּשָׁלוֹם! אָמַר שְׁמוּאֵל לְאוֹתָם שְׁנֵי אֲנָשִׁים: הַגִּידוּ לִי מַה אֵירַע לָכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. [אָמַר הָאֶחָד]: אָמַרְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִים שֶׁהָיוּ חוֹטְבִים עֵצִים אִתִּי, בּוֹאוּ וְנִסְעַד לֶחֶם. מִיָּד הָלַכְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִים וְנָתְנוּ לִי פִּתָּם וְנָתַתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן. אֶחָד מֵהֶם יָשַׁב לוֹ לְצַד אֶחָד. אָמַרְתִּי לוֹ: אַיֵּה פִּתְּךָ? אָמַר לִי: אִכְלוּ אַתֶּם, שֶׁאֵין בְּיָדִי פַּת לֶאֱכוֹל. מִיָּד הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְנַחֲמוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: בּוֹא אֲדוֹנִי וְנֹאכַל בְּיַחַד. וְלָקַחְתִּי מִפִּתִּי וְנָתַתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַרְתִּי הִנֵּה פִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אֲלוּמּוֹתֵיהֶם מֵעַל כִּתְפֵּיהֶם, לָקַח אַבְלֵט הַסַּיִף וְחָתַךְ אֲלוּמָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ; וְהָיָה בְּתוֹךְ הָאֲלוּמָּה נָחָשׁ גָּדוֹל, וְנֶחְתַּךְ בַּסַּיִף. מִיָּד יָדְעוּ שֶׁאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָיָה לוֹ לִנְשׁוֹךְ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ וְלַהֲמִיתוֹ. מִיָּד יָדַע שְׁמוּאֵל שֶׁבִּשְׁבִיל אוֹתָהּ צְדָקָה שֶׁעָשָׂה נִמְלַט מִן הַמָּוֶת. נָפַק שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת; לָאו דַּוְקָא מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִמִּיתָה עַצְמָהּ. וּבַעֲוֹן שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן נִכְרְתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ, גָּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה{{שוליים|72}}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר{{שוליים|73}}: הִכְרִיזוּ בִסְדוֹם, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבוֹא מַחֲזִיק בְּפַת לֶחֶם יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן, יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה וְנִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ וְגוֹ'{{שוליים|74}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|75}}: רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ, וְרָאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה אָדָם אֶחָד בָּא לִקְרָאתָם. אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, תְּנוּ לִי פַּת לֶחֶם לֶאֱכוֹל, כִּי אֲנִי תוֹעֶה בַּמִּדְבָּר זֶה שְׁנֵי יָמִים וְלֹא טָעַמְתִּי מְאוּמָה. הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶם וְנָתַן לוֹ כָּל הַמְּזוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ לֶאֱכוֹל בַּדֶּרֶךְ, וְאָכַל וְהִשְׁקָהוּ. לְאַחַר כָּךְ נָתַן לוֹ כָּל מַה שֶׁהוֹתִיר מֵהַמְּזוֹנוֹת, וְאָמַר לוֹ: טוֹל אֵלּוּ, שֶׁתֹּאכַל בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁתִּרְעַב. נָטַל מִיָּדוֹ וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: מַה תֹּאכַל בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, וַאֲנִי כְבָר אָכַלְתִּי מְזוֹנוֹתַי וְאֵין בְּיָדִי כְלוּם לִיתֵּן לְךָ. אָמַר לוֹ: וּמַה, עָלֶיךָ אֲנִי נִשְׁעַן?! אֵין בִּטְחוֹנִי אֶלָּא בַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! אָמַר רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי יוֹסֵי: לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה זוֹ עַל (יָדָיו) [יָדֵינוּ]? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: שֶׁמָּא נִגְזַר דִּין עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְרָעָה, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעָנִי הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עִמּוֹ, וְיִקָּרַע מֵעָלָיו גְּזַר דִּינוֹ. כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, נִתְעַלֵּף אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁנָּתַן מְזוֹנוֹתָיו לֶעָנִי, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְיָדוֹ מָזוֹן לֶאֱכוֹל. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תִתֵּן מְזוֹנְךָ! אָמַר רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי יוֹסֵי: הִנֵּה מָזוֹן בְּיָדֵינוּ, נִתֵּן לוֹ וְיֹאכַל. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִתֵּן לוֹ, שֶׁמָּא יַפְסִיד זְכוּתוֹ. נֵלֵךְ אַחֲרָיו וְנִרְאֶה מַה יִהְיֶה לוֹ; שֶׁבְּוַדַּאי מִיתָה נִגְזְרָה עָלָיו, וְנִקְרַע גְּזַר דִּינוֹ בַּצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה עִם אוֹתוֹ עָנִי. הָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיָשַׁב תַּחַת אִילָן אֶחָד, וְנַפְשׁוֹ נִתְעַטְּפָה בָּרָעָב, וַחֲבֵרוֹ נִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְיָשַׁב לוֹ לְצַד אַחֵר; וְהוּא שָׁכַב תַּחַת הָאִילָן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּא: נֵשֵׁב וְנִרְאֶה מַה יִהְיֶה לוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ נֵס. יָשְׁבוּ לָהֶם וְרָאוּ, וְהִנֵּה אַרְיֵה{{שוליים|76}} אֶחָד בָּא אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהוּא שׁוֹאֵג. כְּשֶׁקָּרַב אֵלָיו, עָמַד כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּא: אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, הִנֵּה הָאַרְיֵה הַזֶּה יֹאכְלֵהוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: צַדִּיק הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ נֵס וּמַצִּיל אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל צְדָקָה שֶׁעָשָׂה עִם אוֹתוֹ עָנִי. מִיָּד יָרַד מֵאוֹתוֹ אִילָן נָחָשׁ גָּדוֹל, וְהוּא בָּא כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִנְשׁוֹךְ אוֹתוֹ. מִיָּד קָם הָאַרְיֵה עַל הַנָּחָשׁ וַהֲרָגוֹ, וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּא: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ צַדִּיק הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ נֵס. הֵקִיץ אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ, וְנַפְשׁוֹ עֲיֵפָה וְשׁוֹקֵקָה. מִיָּד נָתְנוּ לוֹ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי לֶאֱכוֹל. אָכַל וְשָׁתָה, וְשָׂחוּ לוֹ הַנֵּס שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכוֹן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה{{שוליים|77}}. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִן הַמָּוֶת. הָדָא הוּא דִכְתִיב, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|78}}. לְפִי שֶׁהַצְּדָקָה הִיא עֵץ חַיִּים; כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהּ נִצּוֹל מִמָּוֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ יָמָיו. כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שָׂחוּ לוֹ הַמְּאוֹרָע. אָמַר לָהֶם: כָּל הָאוֹחֵז יָדוֹ בַּצְּדָקָה שֶׁהִיא עֵץ חַיִּים, יַאֲרִיךְ יָמִים בָעוֹלָם הַזֶּה וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְגָרְסִינַן בְּסִפְרֵי{{שוליים|79}}: הֱוֵי שָׂמֵחַ בְּמַתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לַעֲנִיִּים מִתּוֹךְ בֵּיתְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּפֶה מִמְּךָ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף{{שוליים|80}}; וְאֵין אַף אֶלָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָגוֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר אָמַר ה' עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם{{שוליים|81}}. וֶהֱוֵי שָׂמֵחַ עַל שׁוּלְחָנְךָ בְּשָׁעָה שֶׁהָרְעֵבִים נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְגָרְסִינַן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה{{שוליים|82}}: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'{{שוליים|83}}. אָמַר רַבִּי מוֹנָא{{שוליים|84}}: אַשְׁרֵי נוֹתֵן אֶל דַּל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל{{שוליים|85}} כְּדֵי לִזְכּוֹת בּוֹ{{שוליים|86}}. וְרַבִּי מוֹנָא כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בֶּן טוֹבִים וּבֶן גְּדוֹלִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִיקַּח צְדָקָה, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרוּשָׁה בִּמְדִינַת הַיָּם; הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה נוֹטֵל הַיְּרוּשָׁה אַתָּה נוֹתֵן לִי דָּמָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ: בְּמַתָּנָה נְתוּנִים לְךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר{{שוליים|87}}, וּבָא זֶה וְחָטַף הַמִּצְוָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֵּם לוֹ{{שוליים|88}}. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְרוּטָה? וְכִי פְרוּטָה נָתַן לוֹ? לֹא נָתַן לוֹ אֶלָּא נַפְשׁוֹ! הָא כֵיצַד? הָיָה כִכָּר בְּעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת, וְהֶעָנִי עוֹמֵד לִיקַּח וְאֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא תֵשַׁע, וּבָא אֶחָד וְנָתַן לוֹ פְרוּטָה, נָטַל הַכִּכָּר וַאֲכָלָהּ וְשָׁבָה נַפְשׁוֹ אֵלָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף אַתָּה, כְּשֶׁנַּפְשְׁךָ מְצַפְצֶפֶת לָצֵאת מִגּוּפְךָ, אֲנִי מְשִׁיבָהּ לְךָ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הֶעָנִי וְאֶת הֶעָשִׁיר; אֶת הֶעָנִי לָדַעַת אִם יַעֲמוֹד בְּנִסְיוֹנוֹ, וְאֶת הֶעָשִׁיר לָדַעַת אִם יַעֲשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|89}}: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי{{שוליים|90}}. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, יֵשׁ רָעָה חוֹלָה [רָאִיתִי] תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, [עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ], וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיָן רָע{{שוליים|91}}. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ, שֶׁאֵין לְךָ בִּרְיָה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אוֹתָהּ: הֶעָשִׁיר, מְנַסֶּה אוֹתוֹ לָדַעַת אִם תִּהְיֶה יָדוֹ פְתוּחָה לַעֲנִיִּים; וְהֶעָנִי, מְנַסֶּה אוֹתוֹ לָדַעַת אִם יוּכַל לַעֲמוֹד בְיִסּוּרִין וְאֵינוֹ בוֹעֵט, (שֶׁנֶּאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת{{שוליים|92}}). אִם עָמַד הֶעָשִׁיר בְּנִסְיוֹנוֹ וְעוֹשֶׂה צְדָקָה, הֲרֵי הוּא אוֹכֵל מָמוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, [וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'{{שוליים|93}}]. וְאִם עָמַד הֶעָנִי בְנִסְיוֹנוֹ וְאֵינוֹ בוֹעֵט, הֲרֵי הוּא נוֹטֵל כִּפְלַיִם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ{{שוליים|94}}. מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מֵאִיּוֹב, שֶׁנִּתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעַט בְּיִסּוּרִין, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה{{שוליים|95}}. אֲבָל הֶעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה, הוֹלֵךְ הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיָן רָע{{שוליים|96}}, וּכְתִיב: הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשׂׂה יַעֲשֶׂה לוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם{{שוליים|97}}; מִפְּנֵי שֶׁעֵינוֹ רָעָה כְּנֶגֶד גַּבַּאי צְדָקָה. לָמָּה? שֶׁגַּלְגָּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם; לֹא מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם הוּא עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם הוּא עָנִי לְמָחָר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים{{שוליים|98}}. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא הָאָדָם עָשִׁיר יַעֲשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ, קוֹדֶם שֶׁיַּחֲזוֹר עָלָיו הַגַּלְגָּל וְיִתְרוֹשֵׁשׁ. וּמַעֲשֶׂה{{שוליים|99}} בְּחָסִיד אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ הָעֲנִיִּים עוֹמְדִים עַל פִּתְחוֹ הָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: רַחֲמִי עַל הָעֲנִיִּים הָאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּרַחֲמוּ בְנֵי אָדָם עַל בָּנֵינוּ אִם יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה לוֹ: לָמָּה תִפְתַּח פִּיךָ לַשָּׂטָן? אָמַר לָהּ: גַּלְגָּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם כִּי בְרוֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ{{שוליים|100}}. רוֹצֶה לוֹמַר: עֲשֵׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנְךָ, כִּי תִמְצָא אוֹתָהּ אִם יָרִבוּ עִמְּךָ הַיָּמִים וְיַחֲזוֹר עָלֶיךָ הַגַּלְגָּל. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל אָדָם{{שוליים|101}}: מַאי דִכְתִיב, כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ{{שוליים|102}}? תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ, שֶׁאִם לֹא הוּא בָהּ, בָּא בְנוֹ, וְאִם לֹא בָא בְנוֹ בָּא בֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה{{שוליים|103}}. תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגָּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וְהָעוֹשֶׂה צְדָקָה עִם הֶעָנִי, אַל יְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא מֵטִיב לֶעָנִי, אֶלָּא שֶׁהֶעָנִי מֵטִיב לוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה{{שוליים|104}}: אָמַר רַבִּי סִימוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז{{שוליים|105}}. עָשָׂה עִמָּדִי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עָשִׂיתִי עִמּוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר: אֲנִי עָשִׂיתִי עִמּוֹ יוֹתֵר טוֹבָה מִמַּה שֶׁעָשָׂה הוּא עִמִּי. אָמַר רַבִּי אָבִין: הֶעָנִי הַזֶּה עוֹמֵד עַל פִּתְחֲךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַעֲמוֹד לִימִין אֶבְיוֹן{{שוליים|106}}. אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, דַּע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְעָתִיד לִיפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, דִּכְתִיב: לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ{{שוליים|107}}. אָמַר רַבִּי אַיְּבוֹ: כְּתִיב נָתֹן תִּתֵּן לוֹ{{שוליים|108}}. אָמַר רַב נַחְמָן: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה{{שוליים|109}}. הָדֵין עָלְמָא דָּמֵי לְגַלְגַּל אַנְטִלְיָא; מִתְרוֹקֵן וּמִתְמַלֵּא, מִתְמַלֵּא וּמִתְרוֹקֵן. אָמַר רַבִּי אַבְהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶם. מִכֵּיוָן שֶׁאֶחָד מֵהֶם תּוֹבֵעַ מִיַּד אָדָם וּמַחֲזִירוֹ רֵיקָם, מִיָּד הוּא נֶעֱנָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא{{שוליים|110}}, וּכְתִיב: הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת{{שוליים|111}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה{{שוליים|112}}: רַבִּי חֲנִינָא, הֲוָה הַהוּא עַנְיָא בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רָגִיל לְשַׁדּוּרֵי לֵיהּ זוּזֵי כָּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא. יוֹמָא חַד שַׁדְרִינֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בִּידָא דִדְבִיתְהוּ. אֲתָאי אָמְרָה לֵיהּ: לָא צְרִיךְ. וְאָמַר לָהּ: מַאי חֲזַיִת? אָמְרָה: דְּקָא אָמְרֵי לֵיהּ בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּכְלֵי כֶסֶף אוֹ בִכְלֵי זָהָב? אָמַר, הַיְינוּ דְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין. פֵּירוּשׁ: רַבִּי חֲנִינָא, הָיָה בִשְׁכֵנוּתוֹ עָנִי אֶחָד, וְהָיָה רָגִיל לָתֵת לוֹ כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מָעוֹת לְהוֹצָאַת הַשַּׁבָּת. יוֹם אֶחָד שָׁלַח לוֹ עִם אִשְׁתּוֹ. חָזְרָה וְאָמְרָה לוֹ: אֵינוֹ צָרִיךְ. אָמַר לָהּ: מַה רָאִית? אָמְרָה לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ, בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּכְלֵי כֶסֶף אוֹ בִכְלֵי זָהָב? הַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ{{שוליים|113}}. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא{{שוליים|114}}: אֵין לְךָ אָדָם אוֹהֵב אֶת בֶּן אוּמְנוּתוֹ, אֲבָל הֶחָכָם אוֹהֵב אֶת בֶּן אוּמְנוּתוֹ, כְּגוֹן רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב בֶּן אוּמְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ{{שוליים|115}}. דָּרַשׁ{{שוליים|116}} רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. אָדָם מֵבִיא דוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, סָפֵק רוֹאֶה פְנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן; אָדָם נָתַן פְּרוּטָה לֶעָנִי, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי בְצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ{{שוליים|117}}. וְגָרְסִינַן בְּחוּפַּת אֵלִיָּהוּ רַבָּה{{שוליים|118}}: הַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדוֹבֵר מֵישָׁרִים וְגוֹ'{{שוליים|119}}, וּכְתִיב: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן וְגוֹ'{{שוליים|120}}, וּכְתִיב: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ{{שוליים|121}}. וְכָל הָעוֹשֶׂה [צְדָקָה], הַצְּדָקָה מְיַשֶּׁרֶת דַּרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ{{שוליים|122}}. וְנוֹטֵל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו{{שוליים|123}}; כְּשֶׁאָדָם יוֹרֵד יַמִּים וְהוֹלֵךְ דְּרָכִים וּמִדְבָּרִיּוֹת וּנְוֵה לִסְטִין וּמִרְבַּץ חַיּוֹת, צִדְקָתוֹ הוֹלֶכֶת לְפָנָיו וְשׁוֹמֶרֶת פְּעָמָיו שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ{{שוליים|124}}. כְּשֶׁיִּפָּטֵר אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּבְיָדוֹ צְדָקוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, צִדְקוֹתָיו הוֹלְכוֹת לְפָנָיו לָתוּר לוֹ מְנוּחָה. וְיִהְיוּ לוֹ מְלִיצֵי יוֹשֶׁר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ{{שוליים|125}}. וְנִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְחוּנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר{{שוליים|126}}. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁגְּדוֹלֵי צָרְפַת וְהַפַּרְנָסִים בַּעֲלֵי אַכְסַנְיָא, שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהָג נִכְבָּד מְאֹד וְנִתְפַּשֵּׁט בֵּינֵיהֶם מִיָּמִים קַדְמוֹנִים, שֶׁהַשּׁוּלְחָן שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִין עָלָיו אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ לוּחוֹת וְאָרוֹן שֶׁנִּקְבָּרִים בָּהֶם. וְכָל זֶה לְהִתְעוֹרֵר וְלִקְבּוֹעַ בְּלִבָּם, כִּי הָאָדָם אִלּוּ יַגִּיעַ שִׂיאוֹ לָעָב וְעָשְׁרוֹ עַד לִמְאֹד, שֶׁלֹּא יִשָּׂא בְיָדוֹ מְאוּמָה מֵעֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּי אִם הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה וְהַצְּדָקָה שֶׁהָיָה מְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, דִּכְתִיב: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{שוליים|127}}. וְהַצְּדָקָה נִקְרֵאת שִׁרְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן{{שוליים|128}}; מַה שִׁרְיָן זֶה מֵגֵן עַל לוֹבְשָׁיו בַּמִּלְחָמָה, כָּךְ צְדָקָה מְגֵנָה עַל בְּעָלֶיהָ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. דָּבָר אַחֵר{{שוליים|129}}: מַה שִׁרְיָן זֶה כָּל קְלִפָּה וּקְלִפָּה שֶׁבּוֹ מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לָעֲנִיִּים מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מַאי וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקוֹתֵינוּ{{שוליים|130}}? מַה בֶּגֶד זֶה כָּל נִימָא וְנִימָא שֶׁבּוֹ מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לָעֲנִיִּים מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין בְּפֶרֶק הַמֵּבִיא גֵט{{שוליים|131}}: דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִמְנִין אָמְרֵי לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמִּי וְזִמְנִין אָמְרֵי לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי: מַאי דִּכְתִיב, כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבַר{{שוליים|132}}? תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כֹּל הַמֵּגִיז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה, נִצּוֹל מִדִּינוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת בַּנָּהָר, אַחַת גְזוּזָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה, גְּזוּזָה עוֹבֶרֶת, שֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה [אֵינָהּ] עוֹבֶרֶת. וְעִנִּיתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד{{שוליים|133}}. אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּמְצָמִין יַעֲשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה, כֹּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵן מְרוּבִּין. אָמַר מַר זוּטְרָא: אֲפִילּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה (וְעוֹשֶׂה) [יַעֲשֶׂה] מֵהֶן צְדָקָה. לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד. תָּאנָא, רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: אֵין מַרְאִין לוֹ סִימְנֵי עֲנִיּוּת. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|134}}: כֹּה אָמַר ה', אִם שְׁלֵמִים [וְכֵן] רַבִּים וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבַר{{שוליים|135}}. מַאי וְעָבַר? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹצְאָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַמָּה דִינִין תְּהֵי נִידּוֹנֶת טֶרֶם שֶׁתָּבוֹא אֶל מְקוֹמָהּ. לְאַחַר כֵּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת עֲתִידִין לַעֲבוֹר בְּתוֹךְ נָהָר שֶׁל אֵשׁ, כְּמָה דְּאָמַר: נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי{{שוליים|136}}, וְרוֹחֲצוֹת שָׁם וְיוֹצְאוֹת טְהוֹרוֹת. וְהַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת נִכְנָסוֹת לַנָּהָר הַהוּא בְּלִי פַחַד, כְּמָה דְּאָמַר: מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב{{שוליים|137}}. וּמִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בִּצְדָקָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יַעֲבוֹר בַּנָּהָר הַהוּא בְּלִי פַחַד, וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז עָלָיו וְאוֹמֵר: וְעִנִּיתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד{{שוליים|138}}. מִי שֶׁזָּכָה לַעֲבוֹר בּוֹ בְּלִי פַחַד, אֵינוֹ נִידּוֹן לְאַחַר כֵּן כְּלָל. וְגָרְסִינַן בְּפִירְקָא קַמָּא דְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|139}}: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַאי צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי{{שוליים|140}}? אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{שוליים|141}}. וְחֶסֶד לְאוּמִים חַטָּאת{{שוליים|142}}, כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חַטָּאת הִיא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר, וְכָל הַמִּתְיַהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן{{שוליים|143}}, וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא{{שוליים|144}}. אֲבָל צְדָקוֹת שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה הוֹלְכִין לִפְנֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא וְיָנוּחוּ אֶצְלָם בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ{{שוליים|145}}. וְשָׁלוֹם זוֹ צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם{{שוליים|146}}. מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה כְּמַשְׁמָעוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים; וַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה זֶה בִּקּוּר חוֹלִים וּקְבוּרַת מֵתִים וְנִיחוּם אֲבֵלִים וְהָעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, אַל תִּקְרֵי מַעֲשֶׂה אֶלָּא מְעַשֶּׂה, וְהוּא הַיּוֹעֵץ לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה. דְּתַנְיָא, גָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה מִן הָעוֹשֶׂה, לְפִי שֶׁהַמְּעַשֶּׂה זוֹכֶה וּמְזַכֶּה לַאֲחֵרִים. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה{{שוליים|147}}: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן שֶׁעָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם. מִיָּד עָמַד רַבִּי טַרְפוֹן וְהֵבִיא אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַבִּי עֲקִיבָא, וְהָלַךְ וְחִלְּקָם לַעֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַבִּי טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ? תְּפָשׂוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִּינוֹק אֶחָד וְסֵפֶר תִּלִּים בְּיָדוֹ, וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵיהֶם וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת [לָעַד] קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד{{שוליים|148}}. וְרַבִּי טַרְפוֹן, פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ{{שוליים|149}} לֵית לֵיהּ? אֶלָּא וַדַּאי נָתַן מַתָּנוֹת רַבּוֹת, וְלָמָּה כָּפָהוּ לָתֵת? אֶלָּא לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא{{שוליים|150}}. אָמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן: לָא עָבְדִת מֵרְעוּת נַפְשָׁאי{{שוליים|151}}? אָמַר: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, גָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם{{שוליים|152}}. וְגָרְסִינַן בְּסִפְרֵי{{שוליים|153}}: צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל{{שוליים|154}}. וְכִי אֵיזוֹ צְדָקָה עָשָׂה מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא הוֹכִיחָם בְּמִשְׁפָּטִים וּמִצְוֹת! אֶלָּא שֶׁהִזְכִּירָם עַל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפּוֹץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן{{שוליים|155}}; וּכְתִיב: כִּי פָתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְגוֹ'{{שוליים|156}}. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִזְכִּירָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה{{שוליים|157}}. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר{{שוליים|158}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם{{שוליים|159}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי{{שוליים|160}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה{{שוליים|161}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ בָּאָרֶץ, שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה{{שוליים|162}}. כְּשֶׁרָאָה דָּוִד הַדִּינִים וְהַצְּדָקָה חֲבִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כָּךְ, תָּפַשׂ בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי דָּוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ{{שוליים|163}}. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ עַרְבוּתֵנוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה עַרְבוּתְךָ. בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו{{שוליים|164}}. אַף אַתָּה עֲשֵׂה עַרְבוּתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב{{שוליים|165}}. כְּלוֹמַר, עֲשֵׂה עַרְבוּתְךָ שֶׁלֹּא נֵרֵד לְגֵיהִנֹּם, שֶׁאִם אֵין כְּבוֹדְךָ עוֹרְבֵנוּ מִי יוּכַל לְעוֹרְבֵנוּ? וְכֵן חִזְקִיָּה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר: כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, ה' עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי{{שוליים|166}}; שֶׁאִם אֵין כְּבוֹדְךָ עוֹרְבֵנִי, מִי יוּכַל לְעָרְבֵנִי? וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: שִׂימָה נָא עָרְבֵנִי עִמָּךְ, מִי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ{{שוליים|167}}. אִלּוּ הָיָה חוֹב שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, הָיִיתִי נוֹתֵן עַרְבָנִין; עַכְשָׁיו שֶׁהוּא נֶפֶשׁ, מִי נוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ עָלַי? לְכָךְ אָמַר דָּוִד, עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב{{שוליים|168}}; אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי, קִיַּמְתִּי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אַף אַתָּה עֲשֵׂה שֶׁלְּךָ, עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב. וְכָל מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת הַלָּלוּ, וּשְׁתֵּיהֶם בְּיָדוֹ. צֶדֶק בִּימִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ{{שוליים|169}}. וּמִשְׁפָּט בְּיָדוֹ, שֶׁאֵין שְׂמֹאל לְמָעְלָה, כְּדִכְתִיב: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי{{שוליים|170}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שְׁמִי אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{שוליים|171}}, כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הוֹוֶה עִמִּי כָּךְ אֲנִי הוֹוֶה עִמָּךְ. מָסַרְתִּי לָכֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. אִם עוֹשִׂים אַתֶּם מִשְׁפָּט, אַף אֲנִי עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּמַשְׁפִּיעַ לָכֶם אֶת הָעוֹלָם{{שוליים|172}}; וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים מִשְׁפָּט, אֲנִי אֶעֱשֶׂה מִשְׁפָּט וּמַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. וְּכֵן בִּצְדָקָה: אִם אַתֶּם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיכֶם בִּצְדָקָה וְנוֹתְנִין לַעֲנִיִּים, אַף אֲנִי אֶפְתַּח אֶת יָדִי בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה{{שוליים|173}}. וְאִם אֵין אַתֶּם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיכֶם בִּצְדָקָה, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצוֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ{{שוליים|174}}, וּכְתִיב: וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר{{שוליים|175}}. בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁעוֹצֵר יָדוֹ עַל הַסְּפוֹג מוֹצִיא אֶת מֵימָיו, וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ יָדוֹ קוֹלֵט אֶת מֵימָיו. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁעוֹצֵר יָדוֹ קוֹלֵט הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצוֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ{{שוליים|176}}; וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ יָדוֹ נוֹתֵן טַל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה{{שוליים|177}}. ְהַמְּשׁוּבָּח שֶׁבִּצְדָקָה הִיא הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים, וּשְׂכָרָהּ גָּדוֹל עַד מְאֹד, דִּתְנַן{{שוליים|178}}: יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|179}}: שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי{{שוליים|180}}. אָמַר אִיּוֹב: עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ דַלְתוֹתַי פְתוּחוֹת לִרְוָחָה, הָיוּ הַכֹּל קוֹצְרִין יְבֵשׁוֹת וַאֲנִי קוֹצֵר מְלִילוֹת. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|181}}: יְהִי בֵיתְךָ פָתוּח לִרְוָחָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיְתָה בֵיתוֹ שֶׁל אִיּוֹב, מִצָּפוֹן לְדָרוֹם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְכֵן הָיָה אוֹמֵר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיָּבֹא אָדָם לְבֵיתִי יִכָּנֵס, שֶׁנֶּאֱמַר: דְּלָתַי לָאוֹרַח אֶפְתָּח{{שוליים|182}}. הָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂין. אֲחֵרִים הָיוּ אוֹכְלִים פַּת נְקִיָּה וּמַאֲכִילִין לָעֲנִיִּים סוּבִּין, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא מִמַּה שֶׁהָיִיתִי אוֹכֵל הָיִיתִי מַאֲכִיל לָעֲנִיִּים. מִמַּה שֶׁהָיִיתִי לוֹבֵשׁ הָיִיתִי מַלְבִּישׁ לָעֲנִיִּים, שֶׁאֲחֵרִים הָיוּ מַלְבִּישִׁין לָעֲנִיִּים בִּגְדֵי בַד, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בֵרְכוּנִי חֲלָצָיו וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם{{שוליים|183}}; מִמִּילַתִּין שֶׁלִּי שֶׁהָיִיתִי לוֹבֵשׁ הָיִיתִי מַלְבִּישׁ לָעֲנִיִּים. הָיָה אִיּוֹב נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאוֹמֵר, מַה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלֹא עָשִׂיתִי אֲנִי? לְפִיכָךְ נֶאֱמַר לוֹ לְאִיּוֹב: עַד מָתַי אַתָּה מִשְׁתַּבֵּחַ? אַתָּה, אִם יָבוֹא עָנִי לְתוֹךְ בֵּיתְךָ, אַתָּה מְרַחֵם עָלָיו. אֲבָל [אַבְרָהָם] בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אַבְרָהָם אָמַר: שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ הָעוֹבְרִים שֶׁמַּלְתִּי עַצְמִי וְלֹא יִכָּנְסוּ אֶצְלִי. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעוֹבְרִים וְיָבוֹאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחוֹם הַיּוֹם{{שוליים|184}}. מִיָּד וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו{{שוליים|185}}. וְכָל הַמְּרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים זוֹכֶה לִיתֵּן וְלֹא לְקַבֵּל. דָּבָר אַחֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאוֹרַח אֶפְתָּח{{שוליים|186}}. וְהַמְּאָרֵחַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שְׂכָרוֹ גָדוֹל עַד מְאֹד, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק קַמָּא{{שוליים|187}}: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, כָּל הַמְּאָרֵחַ (תַּלְמִידֵי) [תַּלְמִיד] חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילֵהוּ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד{{שוליים|188}}. וְכָל זְמַן שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, הַבַּיִת מִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּתָן, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם בִּשְׁבִיל הָאָרוֹן{{שוליים|189}}. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמַה אָרוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֶלָּא לוּחוֹת בִּלְבָד, נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּזְכוּתוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵן מְלֵאִין תּוֹרָה כְּרִמּוֹן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּזְכוּתָן. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|190}}: שְׁנֵי בְנֵי אָדָם קִבְּלוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים בְּבֵיתָם וְנִתְבָּרְכוּ בִשְׁבִילָם בְּמָמוֹן וּבְבָנִים. הָאֶחָד, לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁקִּבֵּל לְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְכִי לָבָן אֶיפְשַׁר הָיָה לוֹ בֵּן זָכָר וְהָיְתָה בִתּוֹ רוֹעָה צֹאן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי רוֹעָה הִיא{{שוליים|191}}. וּמִשֶּׁנִּכְנַס יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבֵיתוֹ נִתְבָּרֵךְ בְּמָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: נִחַשְׁתִּי וַיְּבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ{{שוליים|192}}. וּבְבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר וְגוֹ'{{שוליים|193}}. וְהַשֵּׁנִי, יִתְרוֹ שֶׁקִּבֵּל לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְכִי אֶיפְשַׁר הָיָה לוֹ בֵן זָכָר וְהָיוּ בְנוֹתָיו רוֹעוֹת צֹאנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת, וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶינָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן{{שוליים|194}}. וּמִשֶּׁנִּכְנַס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבֵיתוֹ נִתְבָּרֵךְ וְהָיוּ לוֹ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה{{שוליים|195}}. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ אוֹרְחִים לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, וַאֲפִילּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, יַכְנִיסֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וּמִיָּד בְּבֹאָם יָשִׂים לִפְנֵיהֶם לֶחֶם לֶאֱכוֹל, כִּי לִפְעָמִים הֶעָנִי רָעֵב וּמִתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאוֹל, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִיתֵּן לַחְמוֹ וּמֵימָיו מִיָּד בְּפָנִים מְאִירוֹת. וַאֲפִילּוּ יִהְיוּ בְּלֵב בַּעַל הַבַּיִת עֶצֶב וּדְאָגָה, יְסִירֵם מִלִּבּוֹ, וְאַל יְסַפֵּר בִּפְנֵיהֶם בְּצָרוֹתָיו וּבִתְלָאוֹתָיו, כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ שׁוֹבְרִים אֶת לִבָּם וּמַפִּיחִין אֶת נַפְשָׁם, וְכִמְדוּמֶה לָהֶם כִּי בִשְׁבִילָם הוּא אוֹמֵר, וְכִמְעַט אֵין לוֹ שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ. וִינַחֲמֵם בִּדְבָרָיו וְיִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. וְגַם כֵּן אַל יְסַפֵּר בִּפְנֵיהֶם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעָשְׁרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאָה כְּמִתְכַּבֵּד עֲלֵיהֶם. וִיכַבְּדֵם כַּאֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן קְרָאָם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֲדוֹנִים{{שוליים|196}}. וְיַעֲמוֹד לִפְנֵיהֶם וִישַׁמְּשֵׁם הוּא בְעַצְמוֹ, וַאֲפִילּוּ יִהְיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת. מִי לָנוּ גָדוֹל כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לַמַּלְאָכִים וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמוּ לוֹ כְּעַרְבִים{{שוליים|197}}. וְכָל מַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַמַּלְאָכִים בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בִּכְבוֹדוֹ, וְכָל מַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם לַמַּלְאָכִים עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּדְגָרְסִינַן בְּבָבָא מְצִיעָא בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים{{שוליים|198}}: אָמַר רַבִּי בֵירָה אָמַר רַב: כָּל מַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ. כְּתִיב, וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם{{שוליים|199}}, וּכְתִיב: וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם{{שוליים|200}}. כְּתִיב: וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב{{שוליים|201}}, וּכְתִיב: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם{{שוליים|202}}. כְּתִיב: וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם{{שוליים|203}}, וּכְתִיב: הִנְנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר{{שוליים|204}}. כְּתִיב: וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם{{שוליים|205}}, וּכְתִיב: וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ'{{שוליים|206}}. וּמַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. כְּתִיב: יוּקַּח נָא מְעַט מַיִם{{שוליים|207}}, וּכְתִיב: וְהִכִּיתָ בַצּוּר{{שוליים|208}}. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, דְּאָמַר וְכֵן תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכוּ לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר חֶמְאָה וְחָלָב זָכוּ לְמָן. בִּשְׂכַר וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם זָכוּ [לְעַמּוּד הֶעָנָן. בִּשְׂכַר יוּקַּח נָא מְעַט מַיִם זָכוּ] לִבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. דָּבָר אַחֵר: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם{{שוליים|209}}, וּכְתִיב: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם{{שוליים|210}}. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה. מִנָּא לָן? מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, וְאַחַר כָּךְ וְאֶל הַבָּקָר וְגוֹ'. רְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וְעוֹשִׂין מְעָט. מִנָּא לָן? מֵעֶפְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף וְגוֹ'{{שוליים|211}}, וּלְבַסּוֹף: וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקוֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן{{שוליים|212}}. גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק מְפַנִּין{{שוליים|213}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּתַנְיָא: מְפַנִּין אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קּוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וַהֲדַר וּמִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְגָדוֹל הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלִיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחוֹם הַיּוֹם{{שוליים|214}}, וּכְתִיב: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וְגוֹ'{{שוליים|215}}, וּכְתִיב: וַיֹּאמַר, אֲדוֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶךָ אַל נָא תַעֲבוֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ{{שוליים|216}}. פֵּירוּשׁ, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאַכְנִיס הָאוֹרְחִים וְאַחַר כָּךְ אֶחֱזוֹר. מְלַמֵּד שֶׁגְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת בְּפֶרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת{{שוליים|217}}: כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים (בַּתּוֹרָה) בְּאַבְרָהָם קֹדֶשׁ, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל (שֶׁנֶּאֱמַר): וַיֹּאמַר, ה' אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶךָ אַל נָא תַעֲבוֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ{{שוליים|218}}. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמָאן אָזְלָא הָא דְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, גָדוֹל הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּמָאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט חוֹל, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ (שֶׁנֶּאֱמַר): וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵיהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי{{שוליים|219}}, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פֵּירוּשׁ: כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט חוֹל, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, לְפִי שֶׁהוּא בְּעִנְיַן הַכְנָסַת אוֹרְחִים{{שוליים|220}}. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הָאַכְסַנְיָא שֶׁרִיחֲקָה שְׁתֵּי אוּמוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'{{שוליים|221}}, וּכְתִיב: עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם{{שוליים|222}}. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּן הָיָה יוֹרֵד וְהַשְּׂלָו הָיָה מָצוּי וְהַבְּאֵר הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא לְקַבֵּל הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וּלְקַדְּמוֹ בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה. וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּזְכוּת אַכְסַנְיָא{{שוליים|223}}: לֹא תְתַעֵב אֲדוֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ{{שוליים|224}}, וּכְתִיב: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם וְגוֹ'{{שוליים|225}}. וּמַה מִצְרִיִּים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא זָכוּ לָבֹא בְקָהָל לְדוֹר שְׁלִישִׁי, הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים וּמַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, דִּכְתִיב: וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עוֹבֵד [אֱדוֹם] (הַגִּתִּי)... בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים{{שוליים|226}}. וּמַה [זֶה], בִּשְׁבִיל שֶׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו וְהִדְלִיק נֵרוֹת כָּךְ, הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. צֵא וּלְמַד מִן הַשּׁוּנַמִּית, דִּכְתִיב: וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבוֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וְגוֹ'{{שוליים|227}}. בִּשְׁבִיל זֹאת זָכְתָה לְהַחֲיוֹת אֶת בְּנָהּ שֶׁלֹּא בְעוֹנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. צֵא וּלְמַד מִיִּתְרוֹ, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי, לְכוּ סוּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אוֹסִיפְךָ עִמּוֹ, וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'{{שוליים|228}}. וְיִתְרוֹ לֹא עָשָׂה חֶסֶד אֶלָּא עִם מֹשֶׁה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם{{שוליים|229}}. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ בְּאוֹתָהּ אֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁדָּלָה וְהִשְׁקָה אֶת צֹאנוֹ{{שוליים|230}}. וּמַה בִּשְׁבִיל שֶׁהֶאֱכִילוֹ אָמַר הַכָּתוּב שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנֵי בָנָיו לִהְיוֹת מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָּתִים, הֵמָּה הַקֵּנִים הַבָּאִים מֵחֲמָת אֲבִי בֵית רֵכָב{{שוליים|231}}. הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק{{שוליים|232}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קַצְרְתָא: גְּדוֹלָה לוּגְמָא שֶׁמְּרַחֶקֶת שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וְגוֹ'{{שוליים|233}}, וּכְתִיב: עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם{{שוליים|234}}. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים וּמְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים. וְגָרְסִינַן בַּמִּדְרָשׁ{{שוליים|235}}: גְּדוֹלָה לוּגְמָא שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים וּמְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים וּמַעֲלֶמֶת עַיִן מִן הָרְשָׁעִים וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן. מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים, מִצְרַיִם וְיִתְרוֹ. מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים, עַמּוֹן וּמוֹאָב. וּמַעֲלֶמֶת עַיִן מִן הָרְשָׁעִים, זֶה מִיכָה, שֶׁהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה עוֹלֶה עִם עֲשַׁן פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדוֹחְפוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְרָכִים. וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, [מֵחֲבֵרוֹ שֶׁל עִדּוֹ הַנָּבִיא], דִּכְתִיב: וַיְהִי הֵם יוֹשְׁבִים אֶל הַשּׁוּלְחָן וַיְהִי דְבַר ה' אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ{{שוליים|236}}, כִּי הַנָּבִיא שֶׁנִּיבָּא בְשֶׁקֶר וְהֵשִׁיב אֶת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה מִן הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁבִיל שֶׁעָרַךְ לוֹ שׁוּלְחָן וְהֶאֱכִילוֹ שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה נְבִיא שֶׁקֶר. וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן, רוֹצֶה לוֹמַר, [בִּשְׁבִיל] שֶׁשָּׁגַג יְהוֹנָתָן שֶׁלֹּא נָתַן צֵדָה לְדָוִד, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ כֹהֲנֵי נוֹב בְּזָדוֹן. וּבְשָׁעָה שֶׁיֹּאכְלוּ הָאוֹרְחִים, יַרְאֶה עַצְמוֹ בַּעַל הַבַּיִת כְּמִצְטַעֵר מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת לָהֶם יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ{{שוליים|237}}, כְּלוֹמַר: תֵּצֵא נַפְשִׁי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת לָתֵת לָהֶם יוֹתֵר. וְאִם יָלוּנוּ הָאוֹרְחִים בְּבֵיתוֹ, יַשְׁכִּיבֵם בְּמֵיטַב מִטּוֹתָיו, כִּי גְדוֹלָה מְנוּחַת הֶעָיֵף בִּהְיוֹתוֹ שׁוֹכֵב בְּטוֹב בְּמִטָּה נָאָה, וְיוֹתֵר נַחַת רוּחַ עוֹשֶׂה לוֹ הַמַּשְׁכִּיבוֹ בְמִטָּה נָאָה מֵהַמַּאֲכִילוֹ וְהַמַּשְׁקֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל{{שוליים|238}}; וְגַלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וּבְצֵאת הָאוֹרְחִים מֵאִתּוֹ לַדֶּרֶךְ יֵצֵא עִמָּהֶם וִילַוֵּם בִּבְרָכָה, וְיַמְתִּין לָהֶם עַד מְלוֹא עֵינָיו. וּבְצֵאתָם לַדֶּרֶךְ יִתֵּן לָהֶם פַּת צֵדָה לַדֶּרֶךְ לֶאֱכֹל, כִּי עַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר{{שוליים|239}}, שֶׁאִם לֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ פַת לֶאֱכוֹל בַּדֶּרֶךְ אֶיפְשַׁר שֶׁיַּהֲרוֹג לְרֵעֵהוּ וְיִקַּח פִּתּוֹ לְמַלֹּאת נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב. וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא נָתַן יְהוֹנָתָן לְדָוִד פַּת לַדֶּרֶךְ בְּהִפָּרְדוֹ מֵעִמּוֹ, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ כֹהֲנֵי נוֹב שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נוֹשְׂאֵי אֵפוֹד בַּד, וְהוּכְּתָה הָעִיר לְפִי חָרֶב מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים{{שוליים|240}}. וּמִי{{שוליים|241}} שֶׁאֵינוֹ מְלַוֶּה לָאוֹרֵחַ בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ צֵדָה, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ{{שוליים|242}}. וְכִי זְקֵנִים שׁוֹפְכִים דָּמִים הֵם? אֶלָּא יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה, לָתֵת לוֹ קִצְבָה לַדֶּרֶךְ; וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ, לְלַוּוֹתוֹ בִּבְרָכָה. הַצְּדָקוֹת שֶׁהַנָּשִׁים עוֹשׂוֹת רְצוּיוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה{{שוליים|243}}: מַר עוּקְבָא הֲוָה לֵיהּ הַהוּא עַנְיָא בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רָגִיל כָּל יוֹמָא דְּשָׁדֵי לֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי בְּצִינּוֹרָא דְדָשָׁא. חַד יוֹמָא פָּנָה לֵיהּ מַר עוּקְבָא בֵּי מִדְרָשָׁא. אָמַר, דָמְיָא עֲלַי אִנְתְּתִי כְּגוּפָאי; אֲתָאי דְּבִיתֵהּ בַּהֲדֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא הַהוּא עַנְיָא דְּקָא מַצְלֵי לֵיהּ לְדָשָׁא, אָמַר: אֶחֱזֵי מָאן הוּא דַּעֲבֵיד לִי הַאי טִיבוּתָא. רַהֵיט בַּתְרַיְהוּ, וּרְהִיט וְקוּם בְּהַהִיא אַתּוּנָא וַהֲוָה גָרְפָא נוּרָא. הֲווֹ מִקָּלְיָן כַּרְעֵיהּ דְּמַר עוּקְבָא. אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ: שְׁקוֹל כַּרְעִיךְ וְאוֹתֵב אַכַּרְעַאי. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּמַר עוּקְבָא. אָמְרָה לֵיהּ: אֲנָא שְׁכִיחְנָא בְגוֹ בֵיתָא וּמְקַרְבָא אֲהַנְיָתָא. פֵּירוּשׁ: הָאִשָּׁה מְצוּיָה בַּבַּיִת, וְנוֹתֶנֶת פַּת לֶעָנִי וְאוֹכֵל מִיָּד. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִית{{שוליים|244}}: אַבָּא חִלְקִיָּה בַּר אַחְתֵּיהּ דְּחוֹנִי הַמְּעַגֵּל הֲוָה. זִמְנָא חֲדָא אִצְטְרִיךְ עַלְמָא לְמִטְרָא. שָׁדְרוּ רַבָּנָן זוּגָא דְרַבָּנָן לְקַמֵּיהּ לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי דְּיֵיתֵי מִטְרָא. אָזְלוּ לְגַבֵּיהּ לְדַבְרָא. יָהֲבוּ לֵיהּ שְׁלָמָא, לָא אַהְדַּר לְהוּ אַפִּין. כַּד הֲוָה בְּפַנְיָא, הֲוָה מַנְקִיט צִיבֵי. כִּי קָא אָתֵי, שְׁוֵי צִיבֵי בְּכַתְפֵּיהּ חֲדָא וּגְלִימָא בְּכַתְפֵּיהּ אִידָךְ. וְכָל אוּרְחָא לָא סַיֵּים מְסָאנֵהּ, כִּי מְטָא לְמַיָּא סַיֵּים מְסָאנֵיהּ. וְכִי מְטָא לְבֵיתֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ דְּבִיתְהוּ לְאַפֵּיהּ קָא מְקַשְׁטָא, וְעַיְּלָא בְרֵישָׁא וַהֲדַר עַיֵּיל אִיהוּ בַּתְרָא. כְּרוּךְ רִפְתָּא, וְלָא אֲמַר לְרַבָּנָן כְּרוּכוּ בַּהֲדָאי. כְּרוּךְ רִפְתָּא לִינוּקֵי, וִיהַב לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטַר תַּרְתֵּי. אָמַר לָהּ לִדְבִיתְהוּ: יְדַעְנָא דְּרַבָּנָן אַמְטוּ דְּמִטְרָא אֲתוֹ הָכָא. קוּם וְנִסְלִיק לְאִיגְרָא וְנִיבְעֵי רַחֲמֵי, אֶיפְשַׁר דְּמִירַצֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיֵיתֵי מִטְרָא. קָם אִיהוּ בְּחַד גִּיסָא וּדְבִיתְהוּ בְּחַד גִּיסָא, וּסְלֵיק עֲנָנָא מִזָּוִיתָא דִּדְבִיתְהוּ. נָחֲתֵי וַאֲתוֹ. אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: אַמַּאי אֲתוֹ רַבָּנָן? אָמְרוּ לֵיהּ: שַׁדְרִנָן רַבָּנָן לְגַבֵּיהּ דְּמַר לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי וְיֵיתֵי מִטְרָא. אָמַר לְהוּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה. אָמְרוּ לֵיהּ: יְדַעְנָא דְּמִטְרָא אֲמָאטוּ דְמַר הוּא דַאֲתָא; אֶלָּא לֵימָא לָן מַר מִילֵי דִּתְמִיהֵי לָן. כִּי יְהִיבְנָא שְׁלָמָא לְמַר לָא אַהְדַּר לָן וְלָא אַסְבַּר לָן אַפִּין. אָמַר לְהוּ: אֲגִיר יוֹמָא הֲוָאי, אֲמִינָא לָא אִיפַגַּר. מַאי טַעְמָא דָארֵי מַר צִיבֵי חַד כַּתְפֵּיהּ וּגְלִימָא חַד כַּתְפֵּיהּ? אָמַר לְהוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה הֲוַת וְלָא שְׁאִילְתֵּיהּ לְהָכִי. וּמַאי טַעְמָא לָא סַיֵּים מַר מְסָאנֵיהּ, וְכִי מְטָא לְמַיָּא סָאֵים מְסָאנֵיהּ? אָמַר לְהוּ: כּוּלֵי אוֹרְחָא קָא חֲזֵינָא, בְּמַיָּא לָא קָא חֲזֵינָא. וּמַאי טַעְמָא נָפְקָא דְּבִיתְהוּ דְמַר לְאַפֵּיהּ קָא מִיקַּשְׁטָא? אָמַר לְהוּ: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמַאי טַעְמָא עַיְּלָא בְרֵישָׁא? אָמַר לְהוּ: דְּלָא בְדִיקְתּוּ אֶצְלִי. וּמַאי טַעְמָא לָא אָמַר לָן מַר כְּרוּכוּ בַּהֲדָאי? אָמַר לְהוּ: לָא נְפִישָׁא גַבָּן רִפְתָּא, וַאֲמִינָא לָא אַחֲזִיק בְּהוּ בְּרַבָּנָן טוֹבַת חִנָּם. וּמַאי טַעְמָא יָהִיב מַר לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטַר תַּרְתֵּי? אָמַר לְהוּ: הַאי קָאֵים בְּבֵיתָא, וְהַאי קָאֵים בְּבֵי מִדְרָשָׁא. וּמַאי טַעְמָא קָדִים וְסָלִיק עֲנָנָא מִזִּוְיָתָא דְּקַיְמָא דְּבִיתְהוּ דְמַר? אָמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּאִתְּתָא בְּבֵיתָא וּמְקָרְבָא אֲהַנְיָתָא לַעֲנִיֵּי יוֹתֵר מִגַּבְרֵי. וְאַחַת מֵעֶשֶׂר תַּקָּנוֹת{{שוליים|245}} שֶׁתִּקֵּן עֶזְרָא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּהֵא הָאִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַפַּת מְצוּיָה לַעֲנִיִּים בַּבֹּקֶר, וְתִתֵּן לָהֶם מִן הַפַּת הַחַמָּה וְלֹא מִן הַיְּבֵשָׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הֲנָאָה. וְכַאֲשֶׁר תַּפְרִישׁ הָאִשָּׁה לָרָעֵב לַחְמָהּ, תִּתֵּן לוֹ מִלֶּחֶם חֲמוּדוֹת וּמִמֵּיטַב הַמַּטְעַמִּים, וּתְנַחֲמֵם בִּדְבָרֶיהָ, וְתִהְיֶה מַתְּנַת יָדָהּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחֲמִים. לְפִיכָךְ הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת וְהָרַחְמָנִיּוֹת מַעֲמִידוֹת לָהֶן אִשָּׁה גַבָּאִית צַדֶּקֶת וְנֶאֱמֶנֶת, וְתִגְבֶּה מֵהֶן בְּכָל שָׁבוּעַ הַצְּדָקָה וְתַחֲלוֹק אוֹתָהּ לַעֲנִיִּים. וְהַצְּדָקָה שֶׁתִּתֵּן הָאִשָּׁה, תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמִיגִיעָהּ, וּשְׂכָרָהּ גָדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם{{שוליים|246}}. וְשָׂכָר גָּדוֹל הוּא לַנּוֹתֵן צְדָקָה שֶׁתִּהְיֶה מִיגִיעוֹ. יְכוֹלוֹת הַנָּשִׁים הַצְּנוּעוֹת וְהַכְּשֵׁרוֹת לְמַלֵּט נֶפֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן וְנֶפֶשׁ בְּנֵיהֶם, כְּשֶׁיִּרְאוּ לְבַעֲלֵיהֶן טְרוּדִים בְּעִסְקֵיהֶם, שֶׁיַּזְכִּירוּם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וְלִקְבּוֹעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּדֵי שֶׁיִּנָּצְלוּ מִן הַיִּיסוּרִין. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי וְגוֹ'{{שוליים|247}}. הַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אוֹתָהּ בְּנִדְבַת לֵב וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וּמִמֵּיטַב נְכָסָיו, וִירַחֵם תָּמִיד עַל הָעֲנִיִּים. וְהוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר: אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן{{שוליים|248}}. וְהָרַחְמָנוּת תַּכְפִּיל שְׂכַר הַצְּדָקָה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|249}}: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן פַּרְנָסָה לֶעָנִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְלוֹ קְלָלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ::הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע, וְשָׂטָן יַעֲמוֹד עַל יְמִינוֹ. בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע, וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה. יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים, פְּקוּדָתוֹ יִקַּח אַחֵר. יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה. וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ, וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם. יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ. אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד, וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח (שְׁמוֹ) [שְׁמָם]. יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבוֹתָיו אֶל ה', וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח. יִהְיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד, וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. כָּל כָּךְ לָמָּה? יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וְגוֹ'. וּכְתִיב: וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ, וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ, וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו{{שוליים|250}}. מִי גָרַם לוֹ? שֶׁלֹּא נָתַן פַּרְנָסָה לֶעָנִי. אֲבָל הַנּוֹתֵן פַּרְנָסָה לֶעָנִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו בְּרָכוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, וְכָל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת{{שוליים|251}}. מִי גָרַם לוֹ לִזְכּוֹת לְכָל הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ? הֱוֵי אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן צְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְאִם אֵין לוֹ לָאָדָם מַה לִיתֵּן לֶעָנִי, יְפַיְּסֶנּוּ בִדְבָרִים וְיַעֲנֵהוּ רַכּוֹת. וְגָדוֹל הַמְּפַיֵּס אֶת הֶעָנִי בִּדְבָרִים מֵהַנּוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ{{שוליים|252}}, וְאֵלּוּ הֵן: '''א.''' אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ. '''ב.''' וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח. '''ג.''' וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ. '''ד.''' כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. '''ה.''' אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה. '''ו.''' תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי{{שוליים|253}}. וְהַמְּפַיְּסוֹ בִדְבָרִים מִתְבָרֵךְ בְּאַחַד עָשָׂר בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ{{שוליים|254}}, רוֹצֶה לוֹמַר תְּפַיְּסֶנּוּ בִדְבָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: '''א.''' וְזָרַח בַּחוֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ. '''ב.''' וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. '''ג.''' וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד. '''ד.''' וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. '''ה.''' וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ. '''ו.''' וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה. '''ז.''' וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. '''ח.''' וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם. '''ט.''' מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם. '''י.''' וְקוֹרָא לְךָ גּוֹדֵר פָּרֶץ. '''יא.''' מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת{{שוליים|255}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה וְגָדוֹל מַתַּן שְׂכָרָהּ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|256}}: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבוֹא בָם אוֹדֶה יָהּ{{שוליים|257}}. לָעוֹלָם הַבָּא אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: מַה זְכוּיוֹת עָשִׂיתָ? וְהוּא אוֹמֵר: מַאֲכִיל רְעֵבִים הָיִיתִי; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: זֶה שַׁעַר מַאֲכִיל רְעֵבִים, הִכָּנֵס בּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר: מַשְׁקֶה צְמֵאִים הָיִיתִי; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: זֶה שַׁעַר מַשְׁקֶה צְמֵאִים, הִכָּנֵס בּוֹ. וְכֵן לְמַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים, וְכֵן לִמְגַדֵּל יְתוֹמִים, וְכֵן לְכָל הַמִּצְוֹת. וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵּם אֶת כּוּלָּם, לֹא בִקֵּשׁ לִיכָּנֵס אֶלָּא בְּשַׁעֲרֵי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבוֹא בָם אוֹדֶה יָהּ{{שוליים|258}}. מְלַמֵּד שֶׁצְּדָקָה גְדוֹלָה מִכּוּלָּן. וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: הוּא שָׁמַע שַׁוְעַת הֶעָנִי וְרִחֵם עָלָיו, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וְשַׁוְעָתוֹ וּמְרַחֵם עָלָיו. וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסַף עוֹד{{שוליים|259}}, וּכְתִיב: נוֹתֵן לֶחֶם לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר{{שוליים|260}}. וְהַקּוֹפֵץ אֶת יָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת צְדָקָה מִתְרוֹשֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחוֹשֵׂךְ מִיּוֹשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר{{שוליים|261}}, וּכְתִיב: וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת{{שוליים|262}}. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶת מַעְשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, כְּאִלּוּ גוֹזֵל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים, כִּי אַתֶּם קוֹבְעִים אוֹתִי. וַאֲמַרְתֶּם: בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ? הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה{{שוליים|263}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּאֵרָה וּמְהוּמָה נוֹפְלִין בְּכָל נְכָסָיו, וְלֹא יַצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאוֹתִי אַתֶּם קוֹבְעִים, הַגּוֹי כֻּלּוֹ{{שוליים|264}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת יְרוּשַׁלְמִית{{שוליים|265}}: וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ{{שוליים|266}}. אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שָׁאַל אֶת רַבִּי נְהוֹרַאי: עַל מַה בָּאִין הַזַּעֲווֹת לָעוֹלָם? אָמַר לוֹ: עַל חִלּוּל מַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין אוֹתָן כְּתִקְּנָן. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, כָּךְ הִיא סְבָרָא דְמִילְּתָא. וְאִם הִפְרִישׁ אָדָם מַעְשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, מִתְבָּרֵךְ, כִּדְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|267}}: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'{{שוליים|268}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וְגוֹ'{{שוליים|269}}. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁעַל כָּל דָּבָר וְדָבָר מַלְאָךְ מְמוּנֶה. אִם זָכָה אָדָם, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם נִמְסָרִין לוֹ; וְאִם נִתְחַיֵּב, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה נִמְסָרִין לוֹ. אִם הִפְרַשְׁתָּ מַעְשְׂרוֹתֶיךָ בַּשָּׂדֶה, בֵּרַכְתִּי אוֹתְךָ בַשָּׂדֶה, וְאִם הִפְרַשְׁתָּ מַעְשְׂרוֹתֶיךָ בַּבַּיִת בֵּרַכְתִּי אוֹתְךָ בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה{{שוליים|270}}. וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|271}}: עַשֵּׂר{{שוליים|272}} בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְחַסֵּר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַשֵּׂר אֶת שֶׁלִּי, וַאֲנִי אֲעַשֵּׁר אֶת שֶׁלְּךָ. אֵת [כָּל] תְּבוּאַת זַרְעֶךָ{{שוליים|273}}: אִם זְכִיתֶם, סוֹף שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לִזְרוֹעַ בַּשָּׂדֶה; וְאִם לָאו, סוֹף שֶׁהַיּוֹצֵא בַשָּׂדֶה מִתְגָּרֶה בָכֶם, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע דִּכְתִיב בֵּיהּ אִישׁ שָׂדֶה{{שוליים|274}}. דָּבָר אַחֵר, אֵת [כָּל] תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה: אִם זְכִיתֶם, סוֹפְךָ לָצֵאת לְשָׂדְךָ וְרוֹאֶה הָעוֹלָם צָרִיךְ לְמָטָר, וְאַתְּ תִּתְפַּלֵּל וְתֵעָנֶה; וְאִם לָאו, סוֹף שֶׁשּׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לִקְבּוֹר אֶת בְּנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה. וְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|275}}: אָמַר רַב חִסְדָּא, אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בַּעֲוֹן בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג{{שוליים|276}}; בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא נָתַתָּה מַעַשְׂרוֹתֶיךָ כָּרָאוּי בִּימוֹת הַחַמָּה, יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל הַמַּפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא בְרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו וּבְכָל נְכָסָיו, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וְעוֹנֵהוּ וְנוֹתֵן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ בִּזְכוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָזֹאת וְגוֹ'{{שוליים|277}}. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר{{שוליים|278}}: בִּזְכוּת שְׁנֵי דְבָרִים יִשְׂרָאֵל מִתְחַטִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פֵּירוּשׁ מִתְעַנְּגִין: בִּזְכוּת שַׁבָּת, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת. בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת מִנַּיִן, דִּכְתִיב: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְגוֹ'{{שוליים|279}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'{{שוליים|280}}. וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'{{שוליים|281}}. אָמַר רַבִּי מוּנָא: אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִפְרִישׁוּ מַעַשְׂרוֹת. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, דִּכְתִיב: הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{שוליים|282}}. וְאֵין הֲרָמָה אֶלָּא תְרוּמָה, כִּדְאָמַר: וַהֲרֵמוֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'{{שוליים|283}}. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּכְתִיב: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים, וַיְּבָרְכֵהוּ ה'{{שוליים|284}}. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב הוּנָא: וַהֲלֹא אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא עַל הַמָּדוּד וְלֹא עַל הַשָּׁקוּל וְלֹא עַל הַמָּנוּי? לֹא מְדָדָן אֶלָּא לְעַשְּׂרָן, וּבֵרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְּבָרְכֵהוּ ה'. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ{{שוליים|285}}. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|286}}: יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִבָּנָיו וּנְתָנוֹ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: שָׁאַל כּוּשִׁי אֶחָד אֶת רַבִּי מֵאִיר וְאָמַר לוֹ, אֵין אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲקֹב אֲבִיכֶם אֲמִיתִּי הוּא, דִּכְתִיב: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב{{שוליים|287}}? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַר, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ{{שוליים|288}}? אָמַר לוֹ: וְכָךְ הִפְרִישׁ שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ: לָמָּה לֹא הִפְרִישׁ עוֹד מִשְּׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? [אָמַר לוֹ]: וְכִי שְׁנֵים עָשָׂר הֵם?! וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר הֵם, דִּכְתִיב: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי{{שוליים|289}}. אָמַר לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן, דְּמוֹסִיף מַיִם יוֹסִיף קֶמַח. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁהֵן אַרְבַּע אִמָּהוֹת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵהֶן אַרְבַּע בְּכוֹרוֹת לְאַרְבַּע אִמָּהוֹת, שֶׁהַבְּכוֹר קֹדֶשׁ, וְאֵין קֹדֶשׁ מוֹצִיא קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי אוּמָתְךָ שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּירַךְ אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם בִּזְכוּת הַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא ה' אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ{{שוליים|290}}. וְלָמָּה בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִבָּנָיו שֶׁהוֹלִיד בְּפַדַּן אֲרָם. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶת מַעַשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבִשְׁבִילוֹ הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין וְרָעָב בָּא לָעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|291}}: מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'{{שוליים|292}}. מִי הוּא שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת וְעוֹלָה לַשָּׁמַיִם וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים, זֶה שֶׁהוּא מְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו. וּמִי הוּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְאֵינָהּ נִשְׁמַעַת וְאֵינוֹ מוֹרִיד גְּשָׁמִים, זֶה שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב: וַהֲלֹא לִי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְאַתָּה אוֹמֵר: אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק{{שוליים|293}}. עוּבְדָה בְיָדְךָ?! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִיּוֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ אֶלָּא בַלָּשׁוֹן הַזֶּה, אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק, אִם לֹא הוֹצֵאתִי מַעַשְׂרוֹתֶיהָ כָּרָאוּי. וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|294}}: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְגוֹ'{{שוליים|295}}. אִם זְכִיתֶם, דְּגָנְךָ, וְאִם לָאו, דְּגָנִי, כִּדְאָמַר: וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ{{שוליים|296}}. וְאִם זְכִיתֶם, תִּירוֹשְׁךָ, וְאִם לָאו, תִּירוֹשִׁי, כִּדְאָמַר: וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ{{שוליים|297}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: [אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]: אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁתְּהֵא מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹת מִן הַמּוּבְחָר, הִנֵּה בֶן לֵוִי אֶצְלְךָ, אִם נָתַתָּ לוֹ מִן הַמּוּבְחָר אֲנִי אֶתֵּן לְךָ מִן הַמּוּבְחָר, דִּכְתִיב: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וְגוֹ'{{שוליים|298}}. וְאִם נָתַתָּ לוֹ מִן הַחֲפִירוֹת וּמִן הַקִּטְנִיּוֹת, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִן הַחֲפִירוֹת וּמִן הַקִּטְנִיּוֹת, דִּכְתִיב: יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר{{שוליים|299}}. וְגָרְסִינַן בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן{{שוליים|300}}: שִׁבְעָה מִינֵי פוּרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גּוּפֵי עֲבֵירוֹת. מִקְּצָתָן מְעַשְּׂרִין וּמִקְּצָתָן אֵינָן מְעַשְּׂרִין, רָעָב שֶׁל בַּצּוֹרֶת בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (הֵן) [עַל כֵּן] עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ{{שוליים|301}}. גָּמְרוּ מִלְּעַשֵּׂר כָּל עִיקָּר, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ{{שוליים|302}}. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם פֵּירוֹת מְרוּבִּין שֶׁתַּפְרִישׁוּ לִי מַעַשְׂרוֹת וְלֹא רְצִיתֶם, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם דָּבָר שֶׁהוּא פָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ. מִקְּצָתָן מַפְרִישִׁין חַלָּה וּמִקְּצָתָן אֵינָן מַפְרִישִׁין, רָעָב שֶׁל בַּצּוֹרֶת בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם{{שוליים|303}}. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ כָּל עִיקָּר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר, אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע{{שוליים|304}}. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם עִסִּיוֹת הַרְבֵּה שֶׁתַּפְרִישׁוּ לִי חַלָּה וְלֹא רְצִיתֶם, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם דָּבָר שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַחַלָּה, וּמַהוּ, בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם. בְּאַרְבָּעָה{{שוליים|305}} פְּרָקִים הַדֶּבֶר מְרֻבֶּה: בָּרְבִיעִית, וּבַשְּׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הַחַג [שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעֲשַׂר עָנִי] שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית. [בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעֲשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵרוֹת] שְׁבִיעִית. וּבְמוֹצָאֵי הַחַג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בַּעֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, וּבַעֲוֹן גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. וּבַעֲוֹן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהָאָרֶץ מִלְּגַדֵּל פֵּירוֹת, וְהֵן רָצִין אַחַר הַפַּרְנָסָה וְאֵינָן מַסְפִּיקִין. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין{{שוליים|306}}: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן חַלָּה אֵין בְּרָכָה בַּמְּכֻנָּס וּמְאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בַּשְּׁעָרִים, וְזוֹרְעִין זַרְעָן וַאֲחֵרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבוֹת נָפֶשׁ, וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלוּהוּ אוֹיְבֵיכֶם{{שוליים|307}}. אַל תִּקְרֵי בֶּהָלָה אֶלָּא בַּחַלָּה. וְאִם נוֹתְנִין מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ{{שוליים|308}}. וּבַעֲוֹן בִּטּוּל תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת שָׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהַיּוֹקֶר הוֹוֶה וְהַשָּׂכָר אָבֵד וּבְנֵי אָדָם רָצִין אַחַר הַפַּרְנָסָה וְאֵינָן מַגִּיעִין. וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|309}}: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָלַךְ לְעִיר אַחַת, וְהָיוּ הָעַכְבָּרִים הוֹלְכִין בִּתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר וּמַשְׁחִיתִין הַזְּרָעִים. יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶם: אוֹמַר לָכֶם מִפְּנֵי מַה הֵן מְצוּיִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם מַפְרִישִׁין מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם כְּהוֹגֶן. מְבַקְּשִׁים אַתֶּם שֶׁאֶעֱרוֹב לָכֶם, שֶׁתַּפְרִישׁוּ מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. עָרַב אוֹתָן, וְהָלְכוּ לָהֶם הָעַכְבָּרִים וְלֹא נִרְאוּ עוֹד. מַעֲשֶׂה{{שוליים|310}} בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה מַעֲלָה לוֹ אֶלֶף מִדּוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְהָיָה אוֹמֵר: דַּי לִי בְּמַה שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲנִי נוֹתֵן לוֹ הַמַּעֲשֵׂר מֵאָה מִדּוֹת בְּשָׁנָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָמוּת, אָמַר לִבְנוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּמַעַשְׂרוֹתֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעַשְׂרוֹת זָכִיתִי לְאֵלּוּ הַנְּכָסִים. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה נָתַן הַמַּעַשְׂרוֹת מֵאָה מִדּוֹת מֵאֶלֶף. שָׁנָה שְׁנִיָּה חִסֵּר מֵהַמַּעֲשֵׂר עֲשָׂרָה, חָסְרָה הַשָּׂדֶה מֵאָה, וְכֵן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד שֶׁחָזְרָה הַשָּׂדֶה לְמֵאָה מִדּוֹת, וְהָיָה מִתְעַצֵּב מְאֹד. בָּאוּ אֵלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו מְקֻשָּׁטִים בִּלְבוּשִׁים נָאִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי לְשִׂמְחָה אַתֶּם בָּאִים? הָיָה לָכֶם לְנַחֲמֵנִי! אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה לֹא נִשְׂמַח? מִתְּחִלָּה הָיִיתָ אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּהֵן, וְעַכְשָׁו נַעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת וְאַתָּה כֹהֵן. מִיָּד נָתַן הַמַּעֲשֵׂר כְּהוֹגֶן, וְחָזְרָה הַשָּׂדֶה לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה בִתְחִלָּה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא{{שוליים|311}}: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ{{שוליים|312}}. שֶׁאִם הָיִיתָ נָאֶה, אַל תְּהִי פָרוּץ בַּעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת עָלֶיךָ: פְּלוֹנִי נָאֶה וְאֵינוֹ גָדוּר מִן הָעֶרְוָה. דָּבָר אַחֵר: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ, אִם יֵשׁ לְךָ קוֹל עָרֵב, הִתְפַּלֵּל בְּעַד הַצִּבּוּר; מִמַּה שֶׁחֲנָנְךָ בּוֹרַאֲךָ כַּבְּדֵהוּ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה כוֹנֵס יַיִן וְשֶׁמֶן וְלֹא הָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה [הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]? הִכְנִיס בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, וְנָטַל הַמַּקֵּל וְהִתְחִיל מְשַׁבֵּר בַּחֲבִיּוֹת. גָּעַר בּוֹ בֶּן בֵּיתוֹ. מֶה עָשָׂה? נָטַל הַמַּקֵּל וּפְצָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, תֵּן הַמַּקֵּל בְּיָדִי וַאֲשַׁבֵּר אַף אֲנִי. נָתַן לוֹ הַמַּקֵּל, וְהָיָה בַּעַל הַבַּיִת מְתַבַּר חֲדָא חֲדָא, וּבֶן בֵּיתוֹ מְתַבַּר תַּרְתֵּי תַרְתֵּי. מִי גָרַם לוֹ עָלֶיהָ? שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְעָלָיו נֶאֱמַר: אוֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר{{שוליים|313}}. אָמַר רַבִּי לֵוִי: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מְעַשֵּׂר פֵּירוֹתָיו כָּרָאוּי, וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת, וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ וְעָשָׂה חֶצְיָהּ בֵּית זֶרַע וְחֶצְיָהּ בֵּית מִקְוָאוֹת. מִיָּד בָּאָה שְׁנַת בַּצּוֹרֶת, וַהֲוָה מִזְדַּבַּן סְאָה חִטִּין בְּסֶלַע, וּסְאָה מַיִם בִּתְלַת סִלְעִין. וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: אַתּוּן זָבְנִין סְאָה דְמַיָּא דְּעָבֵד תְּלַת סְאִין דְּחִטִּין. מִי גָרַם לוֹ? עַל יְדֵי זֶה שֶׁהוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|314}}: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה{{שוליים|315}}. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, אִלּוּ נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂדֶה הָיִיתִי מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹת מִתּוֹכָהּ, אֶלָּא אִם אֵין לוֹ שָׂדֶה יִתֵּן מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּעִיר. וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|316}}: תָּנֵי מִשׁוּם רַבִּי נַחֲמָנִי, בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחַת, וְהוּא נוֹתְנָהּ לְמֶחֱצָה וְלִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מַשִּׁיב הָרוּחוֹת וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים וּמַפְרִיחַ טְלָלִים וּמְגַדֵּל עֲשָׂבִים וּמְדַשֵּׁן פֵּירוֹת, וְלֹא אָמַר לְהַפְרִישׁ לְפָנָיו אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|317}}: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ וְגוֹ'{{שוליים|318}}. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא: לְךָ ה' הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּוֹשֶׁת הַפָּנִים{{שוליים|319}}. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִילּוּ בְשָׁעָה שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים אֶת הַצְּדָקָה, מַבִּיטִים אָנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְיֵשׁ לָנוּ בּוֹשֶׁת פָּנִים. אֵין לָנוּ שָׁעָה שֶׁאָנוּ בָאִין לִזְרוֹעַ, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים אֶת מַעַשְׂרוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ וְגוֹ'{{שוליים|320}}, וּכְתִיב: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי{{שוליים|321}}. מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'{{שוליים|322}}. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל מוֹצִיאֵי מַעַשְׂרוֹת, שֶׁהֵן הוֹפְכִין אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הַשְׁקָפָה הַכְּתוּבָה בַתּוֹרָה לְשׁוֹן צַעַר הוּא חוּץ מִזֶּה. וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם{{שוליים|323}}, לְשׁוֹן צַעַר, וְכֵן וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה{{שוליים|324}}. וְעוֹד אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִילּוּ כְּשֶׁאָנוּ מַבִּיטִים בְּמַעֲשֵׂינוּ יֵשׁ לָנוּ בּוֹשֶׁת פָּנִים. כֵּיצַד? בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נוֹתֵן שָׂדֵהוּ בַּאֲרִיסוּת וְהוּא נוֹתֵן זֶרַע וּמְחַלֵּק עִם אֲרִיסוֹ בְּשָׁוֶה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר יֵשׁ (לוֹ) [בּוֹ] שֶׁלּוֹ וְהַפֵּירוֹת שֶׁלּוֹ, דִּכְתִיב: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְגוֹ'{{שוליים|325}}; וְהוּא מוֹרִיד מָטָר וּטְלָלִים כְּדֵי לְגַדְּלָם, וְהוּא מְשַׁמְּרָם, וְהוּא עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר, וְלֹא אָמַר לִיתֵּן לוֹ אֶלָּא הַמַּעַשְׂרוֹת אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּלְבָד, וַה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׂכַר הַמַּעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ וְגוֹ'{{שוליים|326}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּוֹשֶׁת הַפָּנִים{{שוליים|327}}. הוֹאִיל וְכָל כָּךְ גָּדוֹל הוּא כֹּחַ הַמַּעַשְׂרוֹת, אַל יְרַפֶּה אָדָם אֶת יָדוֹ מֵהֶם, וְיִתְּנֵם כָּרָאוּי מִכָּל דָּבָר שֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ, אוֹ אִם יִמְצָא מְצִיאָה אוֹ אִם יִתְּנוּ לוֹ מַתָּנָה, הֵן כֶּסֶף וְהֵן שְׁוֵה כֶסֶף. וַאֲפִילּוּ הַמִּשְׂתַּכֵּר לְלַמֵּד אוֹ לִכְתּוֹב אוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, מִן הַכֹּל יַפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר. וְהָעוֹשֶׂה כָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר מָמוֹנוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|328}}: מֶלַח מָמוֹנָא חֶסֶד. רוֹצֶה לוֹמַר: הָרוֹצֶה שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר מָמוֹנוֹ יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חֶסֶד עִם הָעֲנִיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֶלַח מָמוֹנָא חַסֵּר, רוֹצֶה לוֹמַר יַחְסוֹר אוֹתוֹ בְּצִדְקָתוֹ וְיִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם הַבָּשָׂר שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ הַמֶּלַח וְיַעֲמוֹד יָמִים רַבִּים. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה{{שוליים|329}}: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּפָסְקוּ לָהּ חֲכָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְקוּפָּה שֶׁל בְשָׂמִים. אָמְרָה לָהֶם: כָּךְ יִפְסְקוּ לִבְנוֹתֵיכֶם! וְעָנוּ אַחֲרֶיהָ אָמֵן. וּכְשֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ [וְ]נָפְלָה לִפְנֵי הַיּוֹרְשִׁים, פָּסְקוּ לָהּ חֲכָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְתַקֵּן בּוֹ הַתַּבְשִׁילִין. אָמְרָה לָהֶם: כָּךְ יִפְסְקוּ לִבְנוֹתֵיכֶם! וְלֹא עָנוּ אַחֲרֶיהָ אָמֵן{{שוליים|330}}. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה יוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ תַלְמִידָיו מְהַלְּכִין אַחֲרָיו. רָאוּ רִיבָה אַחַת שֶׁהָיְתָה מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין טַלְפֵי בְהֶמְתָּן שֶׁל עַרְבִיִּים. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, נִתְעַטְּפָה בִשְׂעָרָהּ וְעָמְדָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: בַּת מִי אַתְּ? אָמְרָה לוֹ: בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. אָמַר לָהּ: מָמוֹן שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, וַהֲלֹא כְּדֵין מָתְלִין מִתְלְיָא בְּמַעֲרָבָא, מֶלַח מָמוֹנָא חַסֵּר. אָמַר לָהּ: וְשֶׁל חָמִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: בָּא זֶה וְאִבֵּד זֶה. אָמְרָה לוֹ: זָכוּר אַתָּה כְּשֶׁחָתַמְתָּ עַל כְּתוּבָּתִי? אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו: כְּשֶׁחָתַמְתִּי עַל כְּתוּבָּתָהּ שֶׁל זוֹ, הָיִיתִי קוֹרֵא בָהּ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב שֶׁל בֵּית אָבִיהָ, חוּץ מִשֶּׁל חָמִיהָ. בָּכָה רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְמָן שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין כָּל אוּמָה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם; וּבִזְמָן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, מוֹסְרָן בִּידֵי אוּמָה שְׁפָלָה. וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לֹא עֲבַד צְדָקָה, וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּלֵי מִילַת הָיוּ מַצִּיעִין תַּחְתָּיו, וּבָאוּ עֲנִיִּים וּמְקַפְּלִין אוֹתָן מֵאֲחֲרָיו. לָא קַשְׁיָא, אֵימָא לִכְבוֹדוֹ הוּא דַּעֲבַד, וְאֵימָא כִּדְבָעֵי לֵיהּ לָא עֲבַד, כִּדְאָמְרֵי אִינְשֵׁי: לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא. וְכָל הַמְּחַסֵּר מָמוֹנוֹ בִּצְדָקָה אוֹכֵל פֵּירוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|331}}: מַעֲשֶׂה בְמוּנַבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת בֵּית אָבִיו בִּשְׁנֵי בַּצּוֹרֶת. בָּאוּ אֶחָיו וַחֲבֵירָיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם, וְאַתָּה מְבַזְבֵּז אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתֶיךָ! אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת לְמַטָּה, וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף{{שוליים|332}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{שוליים|333}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ מַה שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵירוֹת, וַאֲנִי גָנַזְתִּי מַה שֶׁעוֹשֶׂה פֵירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ{{שוליים|334}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם{{שוליים|335}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי, [שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה{{שוליים|336}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי גָנַזְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא], שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ{{שוליים|337}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר{{שוליים|338}} בִּיחֶזְקֵאל: הַמִּזְבֵּחַ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְגוֹ'{{שוליים|339}}, וּכְתִיב: וַיְּדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'{{שוליים|340}}. פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּים בְּשׁוּלְחָן, לוֹמַר לְךָ: מַה מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּךְ בִּזְמָן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם שׁוּלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו אִם יַאֲכִיל בּוֹ עֲנִיִּים. וְצָרִיךְ שֶׁיַּאֲכִילֵם בְּרָצוֹן וּבִנְדִיבוּת לֵב, וְלֹא יִהְיֶה כִילַי. וְהָאוֹכֵל עַל שׁוּלְחַן כִּילַי מְנַבֵּל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תִּתְאַו לְמַטְעַמּוֹתָיו{{שוליים|341}}, וּכְתִיב: אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים{{שוליים|342}}, וּכְתִיב: פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{שוליים|343}}. גְּדוֹלָה{{שוליים|344}} צְדָקָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְדָּשׁ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה{{שוליים|345}}. וְכִסֵּא כְבוֹדוֹ הוּכַן בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ{{שוליים|346}}. וַאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב נִתְבָּרְכוּ בִצְדָקָה. אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו{{שוליים|347}}. הֱוֵי אוֹמֵר בְּרָכָה, דִּכְתִיב: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל{{שוליים|348}}. יִצְחָק מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים, וַיְּבָרְכֵהוּ ה'{{שוליים|349}}; וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|350}}, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה{{שוליים|351}}. יַעֲקֹב מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ{{שוליים|352}}; וְנִתְבָּרֵךְ, דִּכְתִיב: וַיֵּרָא ה' אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ{{שוליים|353}}. וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם שִׁבְּחוֹ הַכָּתוּב בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְּהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ{{שוליים|354}}. וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּגָּלֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ עָתִיד לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט{{שוליים|355}}. וּבְיָמָיו יִהְיֶה שָׁלוֹם וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה{{שוליים|356}}. וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה{{שוליים|357}}: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה, כְּאִלּוּ מִלְּאוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ{{שוליים|358}}. וְהַצְּדָקָה הִיא כְלִי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְךָ ה' הַצְּדָקָה{{שוליים|359}}. וְהַצְּדָקָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵינוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ, וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל{{שוליים|360}}. וּכְתִיב: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם ה' צְבָאוֹת{{שוליים|361}}. וּכְתִיב: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ{{שוליים|362}}. וְכָל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֶּן לוֹ{{שוליים|363}}; וּכְתִיב הָתָם: יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר, נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים{{שוליים|364}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת{{שוליים|365}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק כ'{{שוליים|366}}: (רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר) אָמַר עוּלָא, אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִצְדָקָה{{שוליים|367}}. וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הוּא רָצוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הַמַּקְרִיב לְפָנָיו עוֹלוֹת וּזְבָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (עוֹשֶׂה) [עֲשֹׂה] צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח{{שוליים|368}}. אֲבָל הַמַּלְעִיג לָרָשׁ וְלָאֶבְיוֹן, כְּאִלּוּ מְחָרֵף לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ{{שוליים|369}}, כְּלוֹמַר: אֵין כֹּחַ בָּזֶה לְהַעֲשִׁיר לָזֶה. וְהַחוֹמֵל עַל הָעֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעֲנִיִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה'{{שוליים|370}}, וּכְתִיב: קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ{{שוליים|371}}. וּכְתִיב: בִּרְכַּת אוֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִין{{שוליים|372}}, וּכְתִיב: אִם לֹא בֵּרְכוּנִי חֲלָצָיו וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם{{שוליים|373}}. וַאֲפִילּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לִצְדָקָה מְבָרְכִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרַךְ, כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל{{שוליים|374}}. הֶעָנִי לְמַה הוּא דוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ סְעוּדָתוֹ. וְהַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ רָעֵב וְצָמֵא, וְנִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמָיו. וַיֹּאמֶר לִפְנֵי אֲהוּבוֹ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת בְּנִי לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִיל אוֹתוֹ וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ, שֶׁאֲנִי אָשִׁיב לוֹ כִּפְלַיִם כָּל גְּמוּלוֹ. שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁל בְּנִי הוּא. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁתֵּחָשֵׁב לוֹ צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַלְוֶה ה' חוֹנֵן דָּל וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ{{שוליים|375}}. אָמַר רַבִּי אַסֵּי{{שוליים|376}}: אִלְמַלֵּי מִקְרָא כָתוּב אִי אֶיפְשַׁר לְאָמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל עֶבֶד [לֹוֶה] לְאִישׁ מַלְוֶה{{שוליים|377}}. כֵּיצַד אָדָם חוֹנֵן לַדָּל וְלָאֶבְיוֹן? אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְנִתְדַּלְדֵּל וְנִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אַל יִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן וְאַל יְקַלֵּל בּוֹ מִפְּנֵי עֲנִיּוּתוֹ, אֶלָּא מְכַבְּדוֹ בְּמַתְּנוֹתָיו וּבִדְבָרָיו. וְאִם{{שוליים|378}} יִצְטָרֵךְ לְשַׁמָּשׁ, יִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הָעֲנִיִּים וּמִן הַדַּלִּים כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ{{שוליים|379}}, וְשָׁנוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ{{שוליים|380}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|381}}: מַאי וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת{{שוליים|382}}? אֵלּוּ בַעֲלֵי בָתִּים שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּעֶבֶד: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ{{שוליים|383}}, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַבְדּוֹ וְקִנְיַן כַּסְפּוֹ; כָּל שֶׁכֵּן הֶעָנִי, שֶׁאֵינוֹ לֹא עַבְדּוֹ וְלֹא קִנְיַן כַּסְפּוֹ. דָּרַשׁ{{שוליים|384}} רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם: כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כָּךְ חֶסְרוֹנוֹתָיו כְּתוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. זָכָה, נוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ{{שוליים|385}}. לֹא זָכָה, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת{{שוליים|386}}, אֵלּוּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְאִם אֵין הֶעָנִי יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מִפְּנֵי חֲלִישׁוּת כֹּחוֹ, אוֹ מִפְּנֵי זִקְנוּתוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶן טוֹבִים וְיִתְגַּנֶּה, יְכַבְּדֶנּוּ בְמַתָּנוֹת בַּסֵּתֶר אוֹ יַלְוֶה לוֹ מָעוֹת בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, וְאַל יִתְכַּבֵּד עָלָיו בְּעָשְׁרוֹ וּבְמַתְּנוֹתָיו. כִּדְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|387}}: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי וְגוֹ'{{שוליים|388}}. אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל{{שוליים|389}}. אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר וְיֵשׁ לוֹ קָרוֹב עָנִי, אֵינוֹ מוֹדֶה בּוֹ שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ, וְנִטְמָן מִמֶּנּוּ וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהָסִיחַ עִמּוֹ מִפְּנֵי דַלּוּתוֹ. וְכֵן אָמַר שְּׂלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם: כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאוּהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ{{שוליים|390}}; וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: חָדְלוּ קְרוֹבַי וּמְיוּדָעַי שְׁכֵחוּנִי{{שוליים|391}}. וּכְתִיב: גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ{{שוליים|392}}. אֲבָל הֶעָשִׁיר, הַכֹּל דְּבֵקִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים{{שוליים|393}}. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא עִמּוֹ הוּא הֶעָנִי וּמְדוּבָּק בּוֹ. רְצוֹנְךָ לֵידַע, רְאֵה מַה כְּתִיב: כֹּה אָמַר ה', הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי וְגוֹ'{{שוליים|394}}; מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ? וְאֶל זֶה אַבִּיט, אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְגוֹ'{{שוליים|395}}. וּכְשֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצִיּוֹן, עַל מִי הוּא מְרַחֵם [תְּחִלָּה]? עַל הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ{{שוליים|396}}; וּכְתִיב: כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּיו יְרַחֵם{{שוליים|397}}. הֱוֵי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ{{שוליים|398}}. לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ{{שוליים|399}}, לֹא תִנְשׁוֹךְ אֶת הֶעָנִי כְּשֵׁם שֶׁנָּשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אָדָם וְעָקַר לוֹ וּלְתוֹלְדוֹתָיו. וְאַף אַתָּה לֹא תִרְאֶה אֶת הֶעָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּתִּים וַעֲבָדִים וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו וְנוֹטְלָם מִמֶּנּוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה{{שוליים|400}}, לֹא תִשְּׁכֶנּוּ וְלֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנָחָשׁ שֶׁהוּא עָרוּם לְרָעָה. לֹא תִקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ{{שוליים|401}}. לֹא תֹאמַר: שְׁאַל וַאֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ, וְאַתְּ נוֹטֵל אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת שָׂדֵהוּ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ שֶׁחָבַלְתָּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל וְגוֹ'{{שוליים|402}}. דָּבָר אַחֵר: לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. לֹא תְשִׂימוּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אֶלָּא לֹא תָשִׂים; מַהוּ לֹא תְשִׂימוּן? אֵלּוּ הָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר וְהֶעָרֵב וְהַלּוֹוֶה, שֶׁעוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא בָאוּ הָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר לֹא הָיָה נוֹטֵל כְּלוּם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיָּדוֹ פְשׁוּטָה לַעֲנִיִּים. רְאֵה מַה כְּתִיב: עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עוֹשֵׂה כוּלָּם ה'{{שוליים|403}}; וְכֵן: רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'{{שוליים|404}}. כֵּיצַד? עָנִי שֶׁפָּשְׁטָה יָדוֹ וּבַעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לִיתֵּן, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'. וְאִם לֹא נָתַן, עוֹשֵׂה כוּלָּם ה'; מִי שֶׁעָשָׂה זֶה עָשִׁיר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָנִי, וּמִי שֶׁעָשָׂה זֶה עָנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָשִׁיר. וְאֵין לְךָ מִדָּה קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְדוּכֶּה בַעֲנִיּוּת, כְּאִלּוּ נִדְבְּקוּ בוֹ כָּל יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְאִלּוּ בָּאוּ עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|405}}: אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם לְצַד אֶחָד וַעֲנִיּוּת לְצַד אַחֶרֶת, מַכְרַעַת אֶת כּוּלָּם. צֵא וּלְמַד מֵאִיּוֹב, כְּשֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג עָלָיו וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נָתַתָּ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּנְכָסִים וּבָנִים וְאַתְּ חָס עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ'{{שוליים|406}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב: מָה אַתָּה רוֹצֶה, עֲנִיּוּת אוֹ יִסּוּרִין? אָמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, מְקַבֵּל אֲנִי כָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת, שֶׁאֵצֵא לַשּׁוּק וְאֵין בְּיָדִי פְרוּטָה לִקְנוֹת מַאֲכָל. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְיַסֵּר, הִתְחִיל צוֹוֵחַ כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין וְאוֹמֵר: מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ וְגוֹ'{{שוליים|407}}. אָמַר לוֹ אֱלִיהוּא: מָה אַתָּה עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ? לֹא אָמַרְתָּ אֵינִי רוֹצֶה עֲנִיּוּת אֶלָּא יִסּוּרִין? שֶׁנֶּאֱמַר: הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן, כִּי עַל זֶה בָחַרְתָּ מֵעוֹנִי{{שוליים|408}}. {{בעריכה}} tutvxfmojwcbadm8463tum7wpgbl8x6 2853114 2853113 2024-04-25T17:47:09Z Nahum 68 /* פרק ראשון */ wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון== {{טקסט מנוקד}} * '''מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ{{שוליים|1}}''' {{רן| '''יָ'''הִיר כִּילַי סוּרָה אֵלַי שִׂימָה מִלָּי עַל לֵב חוּקָה. '''שַׂ'''בַּע נָא נֶפֶשׁ נַעֲנָה אוֹתָהּ אַל נָא תָּשִׁיב רֵיקָה. '''רַ'''ב לָךְ מֵהוֹן לָמָּה תִּקְפּוֹץ יָד מִנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹקֵקָה. '''אַ'''חֲרוֹשׁ תֶּלֶם מֵיטַב כֶּרֶם מֵיטַב שָׂדֶה מֵיטַב חֶלְקָה. '''לָ'''כֵן בְּשָׂדֶה טוֹב וּתְרוּמוֹת בּוֹ, זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה. }} זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה', עַד יָבוֹא וְיוֹרֶה צֶדֶק לָכֶם{{שוליים|2}}. גָּרְסִינַן בְּבָבָא קַמָּא בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן{{שוליים|3}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מַאי דִּכְתִיב, אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר{{שוליים|4}}? כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי (וְגוֹ'), וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|5}}; וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם{{שוליים|6}}. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקֵי ר' אֱלִיעֶזֶר{{שוליים|7}}: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא{{שוליים|8}}. וְכִי זֶרַע דָּגָן זָרַע יִצְחָק? חַס וְשָׁלוֹם! אֶלָּא לָקַח אֶת מָמוֹנוֹ וְזָרַע צְדָקָה לַעֲנִיִּים. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|9}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|10}}: הַפָּסוּק הַזֶּה{{שוליים|11}} מַתְחִיל בְּוָא״ו וּמְסַיֵּם בְּהֵ״א, סִימָן אַחַד עָשָׂר; רֶמֶז לְאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁמִּתְבָּרֵךְ מִי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּעֵזֶר הַשֵּׁם{{שוליים|12}}. קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד{{שוליים|13}}, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁשְּׂכַר הַצְּדָקָה מְרוּבֶּה כִּשְׂכַר גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה מִן הַצְּדָקָה, אִם תִּזְרְעוּ מְעָט לִצְדָקָה תִּקְצְרוּ הַרְבֵּה לְפִי גְּמִילוּת חֲסָדִים; הָדָא הוּא דִּכְתִיב, זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד. דָּבָר אַחֵר: לְפִי חֶסֶד, מַאי לְפִי חֶסֶד? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר{{שוליים|14}}: גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד. (מְלַמֵּד שֶׁ-) [אִם] אָדָם זוֹרֵעַ, סָפֵק אוֹכֵל סָפֵק אֵינוֹ אוֹכֵל; קָצַר, וַדַּאי אוֹכֵל. וּבִצְדָקָה נֶאֶמְרָה הַזְּרִיעָה עִם הַקְּצִירָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַזּוֹרֵעַ אֲפִילּוּ מְעַט לִצְדָקָה, שֶׁיִּקְצוֹר עַל כָּל פָּנִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁזָּרַע. תַּנְיָא{{שוליים|15}}, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אִם בָּא עָנִי אֶצְלְךָ בְּשַׁחֲרִית וְנָתַתָּ לוֹ אִיסָר וְהָלַךְ לוֹ, וּבָא אַחֵר בַּמִּנְחָה, אַל תֹּאמַר כְּבָר נָתַתִּי לָרִאשׁוֹן וְדַי לִי, אֶלָּא תֵּן גַּם לַשֵּׁנִי וְאַל תַּחֲזִירֵהוּ רֵיקָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּבֹּקֶר זְרַע זַרְעֶךָ וְלַעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶיךָ{{שוליים|16}}, וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה [שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|17}}]. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר{{שוליים|18}}: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרַע{{שוליים|19}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁתֵּי דְרָכִים נָתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל, אַחַת שֶׁל טוֹבָה וְאַחַת שֶׁל רָעָה; שֶׁל טוֹבָה הִיא שֶׁל חַיִּים, וְשֶׁל רָעָה הִיא שֶׁל מָוֶת. שֶׁל טוֹבָה יֵשׁ בָּהּ שְׁתֵּי דְרָכִים, אַחַת שֶׁל חֶסֶד וְאַחַת שֶׁל צְדָקָה. וּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם עוֹמֵד עַל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ וְאוֹמֵר: בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ אֵלֵךְ? בְּשֶׁל חֶסֶד? שֶׁל צְדָקָה טוֹבָה הֵימֶנָּה; וְאִם אֵלֵךְ בְּשֶׁל צְדָקָה, שֶׁל חֶסֶד טוֹבָה הֵימֶנָּה. אֶלָּא מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי מַנִּיחָן, וְאֶקַּח שְׁתֵּיהֶן לְעַצְמִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה נָתַתָּ עַצְמְךָ בֵּין שְׁתֵּי דְרָכִים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ, חַיֶּיךָ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בִּצְדָקָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים שֶׁיּוֹרֵשׁ שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד{{שוליים|20}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן{{שוליים|21}}: בְּכֹחַ הַצְּדָקָה הַמֵּתִים עֲתִידִין לְהֵחָיוֹת. מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִים? מֵאֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ מֵהַר לְהַר וּמִמְּעָרָה לִמְעָרָה. הָלַךְ לוֹ לְצָרְפָת, וְקִבְּלַתּוּ אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּכָבוֹד גָדוֹל, וְאִמּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה. וּמִפִּתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ הָיוּ אוֹכְלִין הוּא וְהִיא וּבְנָהּ יָמִים{{שוליים|22}}. לְאַחַר מִכֵּן חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה וָמֵת. עָמַד אֵלִיָּהוּ וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים! לֹא דַי לִי כָּל הָרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל רֹאשִׁי, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר אִתָּהּ בְּבֵיתָהּ הֲרֵיעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ{{שוליים|23}}? הָשֵׁב אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶל קִרְבּוֹ{{שוליים|24}}, וְיֵדְעוּ וְיִלְמְדוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ [תְּחִיָּה] לַמֵּתִים. וְנֶעְתַּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע ה' לְקוֹל אֵלִיָּהוּ, וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד אֶל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי{{שוליים|25}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|26}}: בּוֹא וּרְאֵה אֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר, הֲגַם אֶל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר (אִתָּהּ בַּבַיִת) [עִמָּהּ] הֲרֵיעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ{{שוליים|27}}. לְפִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ: קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ{{שוליים|28}}; וְכָל הַזָּן וּמְפַרְנֵס לְמִי שֶׁהוּא צָרִיךְ מָזוֹן וּפַרְנָסָה, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵטִיב לוֹ וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו; זֹאת הָאַלְמָנָה שֶׁזָּנָה וּפִרְנְסָה אוֹתִי בִּשְׁנַת בַּצּוֹרֶת, הֵמַתָּה אֶת בְּנָהּ?! לְפִיכָךְ אָמַר, הֲרֵיעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱיָה אוֹתוֹ, בִּזְכוּת שֶׁפִּרְנְסָה אִמּוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|29}}: רַבִּי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַצְּדָקָה, צֵא וּלְמָד מִן שַׁלּוּם בֶּן תִּקְוָה שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְהָיָה עוֹשֶׂה צְדָקוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְהָיָה מְמַלֵּא הַחֵמֶת מַיִם וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעִיר, וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָא מִן הַדֶּרֶךְ עָיֵף הָיָה מַשְׁקֵהוּ וְהָיָה מֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ אֵלָיו. וּבִזְכוּת זֶה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, שָׁרְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ עַל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה חוּלְדָּה הַנְּבִיאָה{{שוליים|30}}. וּכְשֶׁמֵּת יָצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל לִגְמוֹל חֶסֶד לוֹ. וְרָאוּ אֶת הַגְּדוּד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם, וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע. נָגַע בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וְחָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע, וַיְּחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו{{שוליים|31}}. אַחֲרֵי כֵן הוֹלִיד אֶת חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלּוּם{{שוליים|32}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת כְּלוּלִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת{{שוליים|33}}. וּבִזְכוּת הַמִּצְוֹת מַאֲרִיכִין יָמָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא{{שוליים|34}}. וְהָעוֹשֶׂה צְדָקָה נִיצּוֹל מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|35}}. וַאֲפִילּוּ מִמִּיתָה דְעָלְמָא קוֹדֶם זְמַנּוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|36}}: תַּנְיָא, אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה מְמוּנֶה עַל קוּפָּה שֶׁל צְדָקָה. פַּעַם אַחַת בָּאָה לְפָנָיו אִשָּׁה אַחַת בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, אֵין בְּקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ מֵתִים בָּרָעָב. עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קִּיֵּם עוֹלָם מָלֵא{{שוליים|37}}; וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁקִּיֵּם אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת?! תָּאנָא: הוֹסִיפוּ לוֹ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הֱוֵי, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְגָרְסִינַן בְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|38}}: רַבִּי חִיָּא רָמִי: כְּתִיב לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|39}}, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|40}}. שְׁתֵּי צְדָקוֹת אֵלּוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאַחַת שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִמִּיתָה מְשׁוּנָה. כְּתִיב הָכָא לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה{{שוליים|41}}, וּכְתִיב הָתָם יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא{{שוליים|42}}. [אֵיזוֹ שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם? הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ עֶבְרָה]. וְאֵיזוֹ שֶׁמַּצִּילַתּוּ מִמִּיתָה מְשׁוּנָה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּעֵזֶר ה'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת{{שוליים|44}}. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? אֱמוֹר מֵעַתָּה: מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, זוֹ מִיתָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ; וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, זוֹ מִיתָה מְשׁוּנָה. פֵּירוּשׁ: אֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַמָּוֶת, אֲבָל בִּצְדָקָה מַאֲרִיכִין יָמָיו וְנִיצּוֹל מִמִּיתָה מְשׁוּנָה. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|45}}: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה{{שוליים|46}}. רַבִּי יֹאשִׁיָּה הַגָּדוֹל אוֹמֵר: צִדְקָתְךָ עַל מִשְׁפָּטֶיךָ כְּהַרְרֵי אֵל עַל תְּהוֹם רַבָּה; כְּשֵׁם שֶׁהֶהָרִים כּוֹבְשִׁים אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְיָצִיף הָעוֹלָם, כָּךְ הַצְּדָקוֹת כּוֹבְשׁוֹת אֶת הָעֲוֹנוֹת שֶׁלֹּא יֵאָבְדוּ עוֹשֵׂי הַצְּדָקוֹת מִן הָעוֹלָם. אֲבָל כָּל הַפּוֹסֵק צְדָקָה עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנָהּ, לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, דִּכְתִיב: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ{{שוליים|47}}, אַל תֹּאמַר בְּצִבּוּר שֶׁאַתָּה נוֹתֵן וְאֵינְךָ נוֹתֵן. אַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ{{שוליים|48}}, זֶה הַחַזָּן שֶׁיֹּאמַר לְךָ: תֵּן מַה שֶׁפָּסַקְתָּ, וְאַתְּ אוֹמֵר לוֹ: שְׁגָגָה הִיא{{שוליים|49}}, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה שֶׁאָמַרְתִּי. לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ{{שוליים|50}}, עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁהוֹצֵאתָ בְּפִיךָ וְאָמַרְתָּ לוֹ לִיתֵּן וְאֵינְךָ נוֹתֵן. דָּבָר אַחֵר, עַל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ הַחַזָּן וּבֵרֵךְ אוֹתְךָ עַל שֶׁפָּסַקְתָּ צְדָקָה וְעָנוּ הַכֹּל אָמֵן. וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ{{שוליים|51}}, מְעַט מִצְוֹת שֶׁבְּיָדְךָ. וְגָרְסִינַן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה{{שוליים|52}}: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אַרְבָּעָה דְבָרִים קוֹרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: צְדָקָה, צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה, דִּכְתִיב: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|53}}. צְעָקָה, דִּכְתִיב: וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם{{שוליים|54}}. שִׁנּוּי הַשֵּׁם, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי, כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ{{שוליים|55}}, וַהֲדַר וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן{{שוליים|56}}. שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וַיִּנָּחֶם אֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְכוּ'{{שוליים|57}}. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף שִׁנּוּי מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ{{שוליים|58}}, וַהֲדַר וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל{{שוליים|59}}. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|60}}: רַבִּי מֵאִיר אֲזַל לַחֲדָא נַמְלָא{{שוליים|61}}. רָאָה אוֹתָן כֻּלָּן שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ, פֵּירוּשׁ בַּחוּרִים{{שוליים|62}}, וְלֹא הָיוּ בֵּינֵיהֶם זְקֵנִים. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, דִכְתִיב בֵּיהּ: וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים{{שוליים|63}}? אָמְרוּ לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: הַטְפִּילוּ{{שוליים|64}} בִצְדָקָה וְתִהְיוּ זְקֵנִים, שֶנֶּאֱמַר: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא{{שוליים|65}}. מִמִּי אַתְּ לָמֵד? מֵאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו{{שוליים|66}}; וְעַל כֵּן זָכָה לְזִקְנָה, דִּכְתִיב: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַיָּמִים וְגוֹ'{{שוליים|67}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ{{שוליים|68}}: רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ כַּלְדָּאֵי{{שוליים|69}}: הַהוּא יוֹמָא דִּנְסִיבָא וְעַיְלָה לְבֵי גְנָאנָהּ, פֵּירוּשׁ לְחוּפָּה, טָרֵיק לָהּ חִוְיָא וּמָיְתָה. פֵּירוּשׁ, יִנְשׁוֹךְ אוֹתָהּ נָחָשׁ וְתָמוּת. וְהָיָה מִתְעַצֵּב מְאֹד. אוֹתוֹ יוֹם שֶׁל חוּפָּתָהּ, אֲתָא עַנְיָא וְקָרָא אַבָּבָא, וַהֲווּ הַכֹּל טְרִידֵי בִּסְעוּדְתָא. נַפְקָא אִיהִי מֵחוּפָּתָהּ וְנָתְנָה פַּרְנָסָה לְאוֹתוֹ עָנִי, וְחָזְרָה לָהּ לְחוּפָּתָהּ. נָטְלָה הַמַּסְרֵק לִסְרוֹק אֶת רֹאשָׁהּ. הָיָה בְרֹאשָׁהּ נָחָשׁ, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְשׁוֹךְ אוֹתָהּ, וְנֶחְתַּךְ רֹאשׁוֹ בַּמַּסְרֵק. הוֹצִיאָה לִפְנֵי אָבִיהָ רֹאשׁוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְשָׂחָה לוֹ הָעִנְיָן. נָפַק רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|70}}, וְלָאו דַוְקָא מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִמִּיתָה עַצְמָהּ. מַעֲשֶׂה{{שוליים|71}} [בִּ]שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּיַחַד, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לַיַּעַר לַחְטוֹב עֵצִים. אָמַר אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: אֵלּוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הָאֶחָד הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר, וְהַשֵּׁנִי הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֶיפְשַׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה וְיִנָּצֵל. אָמַר לוֹ אַבְלֵט: עַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ חוֹזֵר. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט עַל אֵם הַדֶּרֶךְ עַד הָעֶרֶב, וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם בָּאִים מִן הַיַּעַר בְּשָׁלוֹם וַאֲלוּמוֹתֵיהֶם עַל כִּתְפֵּיהֶם. אָמַר שְׁמוּאֵל לְאַבְלֵט: אַיֵּה דְּבָרֶיךָ? הִנֵּה שְׁנֵיהֶם בָּאִים בְּשָׁלוֹם! אָמַר שְׁמוּאֵל לְאוֹתָם שְׁנֵי אֲנָשִׁים: הַגִּידוּ לִי מַה אֵירַע לָכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. [אָמַר הָאֶחָד]: אָמַרְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִים שֶׁהָיוּ חוֹטְבִים עֵצִים אִתִּי, בּוֹאוּ וְנִסְעַד לֶחֶם. מִיָּד הָלַכְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִים וְנָתְנוּ לִי פִּתָּם וְנָתַתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן. אֶחָד מֵהֶם יָשַׁב לוֹ לְצַד אֶחָד. אָמַרְתִּי לוֹ: אַיֵּה פִּתְּךָ? אָמַר לִי: אִכְלוּ אַתֶּם, שֶׁאֵין בְּיָדִי פַּת לֶאֱכוֹל. מִיָּד הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְנַחֲמוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: בּוֹא אֲדוֹנִי וְנֹאכַל בְּיַחַד. וְלָקַחְתִּי מִפִּתִּי וְנָתַתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן וְאָמַרְתִּי הִנֵּה פִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אֲלוּמּוֹתֵיהֶם מֵעַל כִּתְפֵּיהֶם, לָקַח אַבְלֵט הַסַּיִף וְחָתַךְ אֲלוּמָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ; וְהָיָה בְּתוֹךְ הָאֲלוּמָּה נָחָשׁ גָּדוֹל, וְנֶחְתַּךְ בַּסַּיִף. מִיָּד יָדְעוּ שֶׁאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָיָה לוֹ לִנְשׁוֹךְ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ וְלַהֲמִיתוֹ. מִיָּד יָדַע שְׁמוּאֵל שֶׁבִּשְׁבִיל אוֹתָהּ צְדָקָה שֶׁעָשָׂה נִמְלַט מִן הַמָּוֶת. נָפַק שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת; לָאו דַּוְקָא מִמִּיתָה מְשׁוּנָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִמִּיתָה עַצְמָהּ. וּבַעֲוֹן שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן נִכְרְתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ, גָּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה{{שוליים|72}}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר{{שוליים|73}}: הִכְרִיזוּ בִסְדוֹם, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבוֹא מַחֲזִיק בְּפַת לֶחֶם יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן, יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה וְנִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ וְגוֹ'{{שוליים|74}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|75}}: רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ, וְרָאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה אָדָם אֶחָד בָּא לִקְרָאתָם. אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, תְּנוּ לִי פַּת לֶחֶם לֶאֱכוֹל, כִּי אֲנִי תוֹעֶה בַּמִּדְבָּר זֶה שְׁנֵי יָמִים וְלֹא טָעַמְתִּי מְאוּמָה. הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶם וְנָתַן לוֹ כָּל הַמְּזוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בְיָדוֹ לֶאֱכוֹל בַּדֶּרֶךְ, וְאָכַל וְהִשְׁקָהוּ. לְאַחַר כָּךְ נָתַן לוֹ כָּל מַה שֶׁהוֹתִיר מֵהַמְּזוֹנוֹת, וְאָמַר לוֹ: טוֹל אֵלּוּ, שֶׁתֹּאכַל בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁתִּרְעַב. נָטַל מִיָּדוֹ וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: מַה תֹּאכַל בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, וַאֲנִי כְבָר אָכַלְתִּי מְזוֹנוֹתַי וְאֵין בְּיָדִי כְלוּם לִיתֵּן לְךָ. אָמַר לוֹ: וּמַה, עָלֶיךָ אֲנִי נִשְׁעַן?! אֵין בִּטְחוֹנִי אֶלָּא בַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! אָמַר רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי יוֹסֵי: לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה זוֹ עַל (יָדָיו) [יָדֵינוּ]? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: שֶׁמָּא נִגְזַר דִּין עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְרָעָה, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעָנִי הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עִמּוֹ, וְיִקָּרַע מֵעָלָיו גְּזַר דִּינוֹ. כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, נִתְעַלֵּף אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁנָּתַן מְזוֹנוֹתָיו לֶעָנִי, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְיָדוֹ מָזוֹן לֶאֱכוֹל. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תִתֵּן מְזוֹנְךָ! אָמַר רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי יוֹסֵי: הִנֵּה מָזוֹן בְּיָדֵינוּ, נִתֵּן לוֹ וְיֹאכַל. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִתֵּן לוֹ, שֶׁמָּא יַפְסִיד זְכוּתוֹ. נֵלֵךְ אַחֲרָיו וְנִרְאֶה מַה יִהְיֶה לוֹ; שֶׁבְּוַדַּאי מִיתָה נִגְזְרָה עָלָיו, וְנִקְרַע גְּזַר דִּינוֹ בַּצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה עִם אוֹתוֹ עָנִי. הָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיָשַׁב תַּחַת אִילָן אֶחָד, וְנַפְשׁוֹ נִתְעַטְּפָה בָּרָעָב, וַחֲבֵרוֹ נִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְיָשַׁב לוֹ לְצַד אַחֵר; וְהוּא שָׁכַב תַּחַת הָאִילָן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּא: נֵשֵׁב וְנִרְאֶה מַה יִהְיֶה לוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ נֵס. יָשְׁבוּ לָהֶם וְרָאוּ, וְהִנֵּה אַרְיֵה{{שוליים|76}} אֶחָד בָּא אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהוּא שׁוֹאֵג. כְּשֶׁקָּרַב אֵלָיו, עָמַד כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר רַבִּי חִיָּא: אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, הִנֵּה הָאַרְיֵה הַזֶּה יֹאכְלֵהוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: צַדִּיק הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ נֵס וּמַצִּיל אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל צְדָקָה שֶׁעָשָׂה עִם אוֹתוֹ עָנִי. מִיָּד יָרַד מֵאוֹתוֹ אִילָן נָחָשׁ גָּדוֹל, וְהוּא בָּא כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִנְשׁוֹךְ אוֹתוֹ. מִיָּד קָם הָאַרְיֵה עַל הַנָּחָשׁ וַהֲרָגוֹ, וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּא: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ צַדִּיק הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ נֵס. הֵקִיץ אוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ, וְנַפְשׁוֹ עֲיֵפָה וְשׁוֹקֵקָה. מִיָּד נָתְנוּ לוֹ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי לֶאֱכוֹל. אָכַל וְשָׁתָה, וְשָׂחוּ לוֹ הַנֵּס שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכוֹן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה{{שוליים|77}}. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִן הַמָּוֶת. הָדָא הוּא דִכְתִיב, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת{{שוליים|78}}. לְפִי שֶׁהַצְּדָקָה הִיא עֵץ חַיִּים; כָּל הַמַּחֲזִיק בָּהּ נִצּוֹל מִמָּוֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ יָמָיו. כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שָׂחוּ לוֹ הַמְּאוֹרָע. אָמַר לָהֶם: כָּל הָאוֹחֵז יָדוֹ בַּצְּדָקָה שֶׁהִיא עֵץ חַיִּים, יַאֲרִיךְ יָמִים בָעוֹלָם הַזֶּה וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְגָרְסִינַן בְּסִפְרֵי{{שוליים|79}}: הֱוֵי שָׂמֵחַ בְּמַתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לַעֲנִיִּים מִתּוֹךְ בֵּיתְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּפֶה מִמְּךָ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף{{שוליים|80}}; וְאֵין אַף אֶלָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָגוֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר אָמַר ה' עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם{{שוליים|81}}. וֶהֱוֵי שָׂמֵחַ עַל שׁוּלְחָנְךָ בְּשָׁעָה שֶׁהָרְעֵבִים נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְגָרְסִינַן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה{{שוליים|82}}: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'{{שוליים|83}}. אָמַר רַבִּי מוֹנָא{{שוליים|84}}: אַשְׁרֵי נוֹתֵן אֶל דַּל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל, הֱוֵי מִסְתַּכֵּל{{שוליים|85}} כְּדֵי לִזְכּוֹת בּוֹ{{שוליים|86}}. וְרַבִּי מוֹנָא כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בֶּן טוֹבִים וּבֶן גְּדוֹלִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִיקַּח צְדָקָה, הָיָה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁנָּפְלָה לְךָ יְרוּשָׁה בִּמְדִינַת הַיָּם; הֵא לְךָ חֵפֶץ זֶה, וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה נוֹטֵל הַיְּרוּשָׁה אַתָּה נוֹתֵן לִי דָּמָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ: בְּמַתָּנָה נְתוּנִים לְךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר{{שוליים|87}}, וּבָא זֶה וְחָטַף הַמִּצְוָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ גְמוּלוֹ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֵּם לוֹ{{שוליים|88}}. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְרוּטָה? וְכִי פְרוּטָה נָתַן לוֹ? לֹא נָתַן לוֹ אֶלָּא נַפְשׁוֹ! הָא כֵיצַד? הָיָה כִכָּר בְּעֶשֶׂר פְּרוּטוֹת, וְהֶעָנִי עוֹמֵד לִיקַּח וְאֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא תֵשַׁע, וּבָא אֶחָד וְנָתַן לוֹ פְרוּטָה, נָטַל הַכִּכָּר וַאֲכָלָהּ וְשָׁבָה נַפְשׁוֹ אֵלָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף אַתָּה, כְּשֶׁנַּפְשְׁךָ מְצַפְצֶפֶת לָצֵאת מִגּוּפְךָ, אֲנִי מְשִׁיבָהּ לְךָ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת הֶעָנִי וְאֶת הֶעָשִׁיר; אֶת הֶעָנִי לָדַעַת אִם יַעֲמוֹד בְּנִסְיוֹנוֹ, וְאֶת הֶעָשִׁיר לָדַעַת אִם יַעֲשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|89}}: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי{{שוליים|90}}. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, יֵשׁ רָעָה חוֹלָה [רָאִיתִי] תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, [עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ], וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיָן רָע{{שוליים|91}}. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ, שֶׁאֵין לְךָ בִּרְיָה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אוֹתָהּ: הֶעָשִׁיר, מְנַסֶּה אוֹתוֹ לָדַעַת אִם תִּהְיֶה יָדוֹ פְתוּחָה לַעֲנִיִּים; וְהֶעָנִי, מְנַסֶּה אוֹתוֹ לָדַעַת אִם יוּכַל לַעֲמוֹד בְיִסּוּרִין וְאֵינוֹ בוֹעֵט, (שֶׁנֶּאֱמַר: וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת{{שוליים|92}}). אִם עָמַד הֶעָשִׁיר בְּנִסְיוֹנוֹ וְעוֹשֶׂה צְדָקָה, הֲרֵי הוּא אוֹכֵל מָמוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, [וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'{{שוליים|93}}]. וְאִם עָמַד הֶעָנִי בְנִסְיוֹנוֹ וְאֵינוֹ בוֹעֵט, הֲרֵי הוּא נוֹטֵל כִּפְלַיִם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ{{שוליים|94}}. מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מֵאִיּוֹב, שֶׁנִּתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעַט בְּיִסּוּרִין, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה{{שוליים|95}}. אֲבָל הֶעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה, הוֹלֵךְ הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיָן רָע{{שוליים|96}}, וּכְתִיב: הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשׂׂה יַעֲשֶׂה לוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם{{שוליים|97}}; מִפְּנֵי שֶׁעֵינוֹ רָעָה כְּנֶגֶד גַּבַּאי צְדָקָה. לָמָּה? שֶׁגַּלְגָּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם; לֹא מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם הוּא עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם הוּא עָנִי לְמָחָר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים{{שוליים|98}}. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא הָאָדָם עָשִׁיר יַעֲשֶׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנוֹ, קוֹדֶם שֶׁיַּחֲזוֹר עָלָיו הַגַּלְגָּל וְיִתְרוֹשֵׁשׁ. וּמַעֲשֶׂה{{שוליים|99}} בְּחָסִיד אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ הָעֲנִיִּים עוֹמְדִים עַל פִּתְחוֹ הָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: רַחֲמִי עַל הָעֲנִיִּים הָאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּרַחֲמוּ בְנֵי אָדָם עַל בָּנֵינוּ אִם יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה לוֹ: לָמָּה תִפְתַּח פִּיךָ לַשָּׂטָן? אָמַר לָהּ: גַּלְגָּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם כִּי בְרוֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ{{שוליים|100}}. רוֹצֶה לוֹמַר: עֲשֵׂה צְדָקָה מִמָּמוֹנְךָ, כִּי תִמְצָא אוֹתָהּ אִם יָרִבוּ עִמְּךָ הַיָּמִים וְיַחֲזוֹר עָלֶיךָ הַגַּלְגָּל. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק שׁוֹאֵל אָדָם{{שוליים|101}}: מַאי דִכְתִיב, כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ{{שוליים|102}}? תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים עַל מִדָּה זוֹ, שֶׁאִם לֹא הוּא בָהּ, בָּא בְנוֹ, וְאִם לֹא בָא בְנוֹ בָּא בֶן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה{{שוליים|103}}. תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגָּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וְהָעוֹשֶׂה צְדָקָה עִם הֶעָנִי, אַל יְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא מֵטִיב לֶעָנִי, אֶלָּא שֶׁהֶעָנִי מֵטִיב לוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה{{שוליים|104}}: אָמַר רַבִּי סִימוֹן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בּוֹעַז{{שוליים|105}}. עָשָׂה עִמָּדִי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עָשִׂיתִי עִמּוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר: אֲנִי עָשִׂיתִי עִמּוֹ יוֹתֵר טוֹבָה מִמַּה שֶׁעָשָׂה הוּא עִמִּי. אָמַר רַבִּי אָבִין: הֶעָנִי הַזֶּה עוֹמֵד עַל פִּתְחֲךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַעֲמוֹד לִימִין אֶבְיוֹן{{שוליים|106}}. אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, דַּע שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ וְעָתִיד לִיפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, דִּכְתִיב: לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ{{שוליים|107}}. אָמַר רַבִּי אַיְּבוֹ: כְּתִיב נָתֹן תִּתֵּן לוֹ{{שוליים|108}}. אָמַר רַב נַחְמָן: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה{{שוליים|109}}. הָדֵין עָלְמָא דָּמֵי לְגַלְגַּל אַנְטִלְיָא; מִתְרוֹקֵן וּמִתְמַלֵּא, מִתְמַלֵּא וּמִתְרוֹקֵן. אָמַר רַבִּי אַבְהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶם. מִכֵּיוָן שֶׁאֶחָד מֵהֶם תּוֹבֵעַ מִיַּד אָדָם וּמַחֲזִירוֹ רֵיקָם, מִיָּד הוּא נֶעֱנָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא{{שוליים|110}}, וּכְתִיב: הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת{{שוליים|111}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה{{שוליים|112}}: רַבִּי חֲנִינָא, הֲוָה הַהוּא עַנְיָא בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רָגִיל לְשַׁדּוּרֵי לֵיהּ זוּזֵי כָּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא. יוֹמָא חַד שַׁדְרִינֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בִּידָא דִדְבִיתְהוּ. אֲתָאי אָמְרָה לֵיהּ: לָא צְרִיךְ. וְאָמַר לָהּ: מַאי חֲזַיִת? אָמְרָה: דְּקָא אָמְרֵי לֵיהּ בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּכְלֵי כֶסֶף אוֹ בִכְלֵי זָהָב? אָמַר, הַיְינוּ דְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין. פֵּירוּשׁ: רַבִּי חֲנִינָא, הָיָה בִשְׁכֵנוּתוֹ עָנִי אֶחָד, וְהָיָה רָגִיל לָתֵת לוֹ כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מָעוֹת לְהוֹצָאַת הַשַּׁבָּת. יוֹם אֶחָד שָׁלַח לוֹ עִם אִשְׁתּוֹ. חָזְרָה וְאָמְרָה לוֹ: אֵינוֹ צָרִיךְ. אָמַר לָהּ: מַה רָאִית? אָמְרָה לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ, בַּמֶּה אַתָּה סוֹעֵד, בִּכְלֵי כֶסֶף אוֹ בִכְלֵי זָהָב? הַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ{{שוליים|113}}. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא{{שוליים|114}}: אֵין לְךָ אָדָם אוֹהֵב אֶת בֶּן אוּמְנוּתוֹ, אֲבָל הֶחָכָם אוֹהֵב אֶת בֶּן אוּמְנוּתוֹ, כְּגוֹן רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב בֶּן אוּמְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב, יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ{{שוליים|115}}. דָּרַשׁ{{שוליים|116}} רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. אָדָם מֵבִיא דוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, סָפֵק רוֹאֶה פְנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן; אָדָם נָתַן פְּרוּטָה לֶעָנִי, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי בְצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ{{שוליים|117}}. וְגָרְסִינַן בְּחוּפַּת אֵלִיָּהוּ רַבָּה{{שוליים|118}}: הַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדוֹבֵר מֵישָׁרִים וְגוֹ'{{שוליים|119}}, וּכְתִיב: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן וְגוֹ'{{שוליים|120}}, וּכְתִיב: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ{{שוליים|121}}. וְכָל הָעוֹשֶׂה [צְדָקָה], הַצְּדָקָה מְיַשֶּׁרֶת דַּרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ{{שוליים|122}}. וְנוֹטֵל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו{{שוליים|123}}; כְּשֶׁאָדָם יוֹרֵד יַמִּים וְהוֹלֵךְ דְּרָכִים וּמִדְבָּרִיּוֹת וּנְוֵה לִסְטִין וּמִרְבַּץ חַיּוֹת, צִדְקָתוֹ הוֹלֶכֶת לְפָנָיו וְשׁוֹמֶרֶת פְּעָמָיו שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ{{שוליים|124}}. כְּשֶׁיִּפָּטֵר אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּבְיָדוֹ צְדָקוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, צִדְקוֹתָיו הוֹלְכוֹת לְפָנָיו לָתוּר לוֹ מְנוּחָה. וְיִהְיוּ לוֹ מְלִיצֵי יוֹשֶׁר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ{{שוליים|125}}. וְנִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְחוּנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר{{שוליים|126}}. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁגְּדוֹלֵי צָרְפַת וְהַפַּרְנָסִים בַּעֲלֵי אַכְסַנְיָא, שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהָג נִכְבָּד מְאֹד וְנִתְפַּשֵּׁט בֵּינֵיהֶם מִיָּמִים קַדְמוֹנִים, שֶׁהַשּׁוּלְחָן שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִין עָלָיו אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ לוּחוֹת וְאָרוֹן שֶׁנִּקְבָּרִים בָּהֶם. וְכָל זֶה לְהִתְעוֹרֵר וְלִקְבּוֹעַ בְּלִבָּם, כִּי הָאָדָם אִלּוּ יַגִּיעַ שִׂיאוֹ לָעָב וְעָשְׁרוֹ עַד לִמְאֹד, שֶׁלֹּא יִשָּׂא בְיָדוֹ מְאוּמָה מֵעֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּי אִם הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה וְהַצְּדָקָה שֶׁהָיָה מְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, דִּכְתִיב: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{שוליים|127}}. וְהַצְּדָקָה נִקְרֵאת שִׁרְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן{{שוליים|128}}; מַה שִׁרְיָן זֶה מֵגֵן עַל לוֹבְשָׁיו בַּמִּלְחָמָה, כָּךְ צְדָקָה מְגֵנָה עַל בְּעָלֶיהָ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. דָּבָר אַחֵר{{שוליים|129}}: מַה שִׁרְיָן זֶה כָּל קְלִפָּה וּקְלִפָּה שֶׁבּוֹ מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לָעֲנִיִּים מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מַאי וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקוֹתֵינוּ{{שוליים|130}}? מַה בֶּגֶד זֶה כָּל נִימָא וְנִימָא שֶׁבּוֹ מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לָעֲנִיִּים מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין בְּפֶרֶק הַמֵּבִיא גֵט{{שוליים|131}}: דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִמְנִין אָמְרֵי לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמִּי וְזִמְנִין אָמְרֵי לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי: מַאי דִּכְתִיב, כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבַר{{שוליים|132}}? תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כֹּל הַמֵּגִיז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה, נִצּוֹל מִדִּינוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת בַּנָּהָר, אַחַת גְזוּזָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה, גְּזוּזָה עוֹבֶרֶת, שֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה [אֵינָהּ] עוֹבֶרֶת. וְעִנִּיתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד{{שוליים|133}}. אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּמְצָמִין יַעֲשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה, כֹּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵן מְרוּבִּין. אָמַר מַר זוּטְרָא: אֲפִילּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה (וְעוֹשֶׂה) [יַעֲשֶׂה] מֵהֶן צְדָקָה. לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד. תָּאנָא, רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: אֵין מַרְאִין לוֹ סִימְנֵי עֲנִיּוּת. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|134}}: כֹּה אָמַר ה', אִם שְׁלֵמִים [וְכֵן] רַבִּים וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבַר{{שוליים|135}}. מַאי וְעָבַר? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹצְאָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַמָּה דִינִין תְּהֵי נִידּוֹנֶת טֶרֶם שֶׁתָּבוֹא אֶל מְקוֹמָהּ. לְאַחַר כֵּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת עֲתִידִין לַעֲבוֹר בְּתוֹךְ נָהָר שֶׁל אֵשׁ, כְּמָה דְּאָמַר: נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי{{שוליים|136}}, וְרוֹחֲצוֹת שָׁם וְיוֹצְאוֹת טְהוֹרוֹת. וְהַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת נִכְנָסוֹת לַנָּהָר הַהוּא בְּלִי פַחַד, כְּמָה דְּאָמַר: מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב{{שוליים|137}}. וּמִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בִּצְדָקָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יַעֲבוֹר בַּנָּהָר הַהוּא בְּלִי פַחַד, וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז עָלָיו וְאוֹמֵר: וְעִנִּיתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד{{שוליים|138}}. מִי שֶׁזָּכָה לַעֲבוֹר בּוֹ בְּלִי פַחַד, אֵינוֹ נִידּוֹן לְאַחַר כֵּן כְּלָל. וְגָרְסִינַן בְּפִירְקָא קַמָּא דְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|139}}: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַאי צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי{{שוליים|140}}? אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{שוליים|141}}. וְחֶסֶד לְאוּמִים חַטָּאת{{שוליים|142}}, כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין חַטָּאת הִיא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר, וְכָל הַמִּתְיַהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן{{שוליים|143}}, וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא{{שוליים|144}}. אֲבָל צְדָקוֹת שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה הוֹלְכִין לִפְנֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא וְיָנוּחוּ אֶצְלָם בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: יָבֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ{{שוליים|145}}. וְשָׁלוֹם זוֹ צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם{{שוליים|146}}. מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה כְּמַשְׁמָעוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים; וַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה זֶה בִּקּוּר חוֹלִים וּקְבוּרַת מֵתִים וְנִיחוּם אֲבֵלִים וְהָעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, אַל תִּקְרֵי מַעֲשֶׂה אֶלָּא מְעַשֶּׂה, וְהוּא הַיּוֹעֵץ לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה. דְּתַנְיָא, גָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה מִן הָעוֹשֶׂה, לְפִי שֶׁהַמְּעַשֶּׂה זוֹכֶה וּמְזַכֶּה לַאֲחֵרִים. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה{{שוליים|147}}: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן שֶׁעָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁאֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם. מִיָּד עָמַד רַבִּי טַרְפוֹן וְהֵבִיא אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַבִּי עֲקִיבָא, וְהָלַךְ וְחִלְּקָם לַעֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַבִּי טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ? תְּפָשׂוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִּינוֹק אֶחָד וְסֵפֶר תִּלִּים בְּיָדוֹ, וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵיהֶם וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת [לָעַד] קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד{{שוליים|148}}. וְרַבִּי טַרְפוֹן, פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ{{שוליים|149}} לֵית לֵיהּ? אֶלָּא וַדַּאי נָתַן מַתָּנוֹת רַבּוֹת, וְלָמָּה כָּפָהוּ לָתֵת? אֶלָּא לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא{{שוליים|150}}. אָמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן: לָא עָבְדִת מֵרְעוּת נַפְשָׁאי{{שוליים|151}}? אָמַר: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, גָּדוֹל הַמְּעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם{{שוליים|152}}. וְגָרְסִינַן בְּסִפְרֵי{{שוליים|153}}: צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל{{שוליים|154}}. וְכִי אֵיזוֹ צְדָקָה עָשָׂה מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם עִם יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא הוֹכִיחָם בְּמִשְׁפָּטִים וּמִצְוֹת! אֶלָּא שֶׁהִזְכִּירָם עַל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפּוֹץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן{{שוליים|155}}; וּכְתִיב: כִּי פָתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְגוֹ'{{שוליים|156}}. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהִזְכִּירָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ הַשְׁכֵּם: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה{{שוליים|157}}. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר{{שוליים|158}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם{{שוליים|159}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי{{שוליים|160}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה{{שוליים|161}}, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ בָּאָרֶץ, שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה{{שוליים|162}}. כְּשֶׁרָאָה דָּוִד הַדִּינִים וְהַצְּדָקָה חֲבִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כָּךְ, תָּפַשׂ בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי דָּוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ{{שוליים|163}}. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ עַרְבוּתֵנוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה עַרְבוּתְךָ. בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּתִיב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו{{שוליים|164}}. אַף אַתָּה עֲשֵׂה עַרְבוּתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב{{שוליים|165}}. כְּלוֹמַר, עֲשֵׂה עַרְבוּתְךָ שֶׁלֹּא נֵרֵד לְגֵיהִנֹּם, שֶׁאִם אֵין כְּבוֹדְךָ עוֹרְבֵנוּ מִי יוּכַל לְעוֹרְבֵנוּ? וְכֵן חִזְקִיָּה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר: כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, ה' עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי{{שוליים|166}}; שֶׁאִם אֵין כְּבוֹדְךָ עוֹרְבֵנִי, מִי יוּכַל לְעָרְבֵנִי? וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: שִׂימָה נָא עָרְבֵנִי עִמָּךְ, מִי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ{{שוליים|167}}. אִלּוּ הָיָה חוֹב שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, הָיִיתִי נוֹתֵן עַרְבָנִין; עַכְשָׁיו שֶׁהוּא נֶפֶשׁ, מִי נוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ עָלַי? לְכָךְ אָמַר דָּוִד, עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב{{שוליים|168}}; אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת שֶׁלִּי, קִיַּמְתִּי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אַף אַתָּה עֲשֵׂה שֶׁלְּךָ, עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב. וְכָל מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת הַלָּלוּ, וּשְׁתֵּיהֶם בְּיָדוֹ. צֶדֶק בִּימִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ{{שוליים|169}}. וּמִשְׁפָּט בְּיָדוֹ, שֶׁאֵין שְׂמֹאל לְמָעְלָה, כְּדִכְתִיב: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי{{שוליים|170}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שְׁמִי אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{שוליים|171}}, כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הוֹוֶה עִמִּי כָּךְ אֲנִי הוֹוֶה עִמָּךְ. מָסַרְתִּי לָכֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. אִם עוֹשִׂים אַתֶּם מִשְׁפָּט, אַף אֲנִי עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּמַשְׁפִּיעַ לָכֶם אֶת הָעוֹלָם{{שוליים|172}}; וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים מִשְׁפָּט, אֲנִי אֶעֱשֶׂה מִשְׁפָּט וּמַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. וְּכֵן בִּצְדָקָה: אִם אַתֶּם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיכֶם בִּצְדָקָה וְנוֹתְנִין לַעֲנִיִּים, אַף אֲנִי אֶפְתַּח אֶת יָדִי בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה{{שוליים|173}}. וְאִם אֵין אַתֶּם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיכֶם בִּצְדָקָה, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצוֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ{{שוליים|174}}, וּכְתִיב: וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר{{שוליים|175}}. בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁעוֹצֵר יָדוֹ עַל הַסְּפוֹג מוֹצִיא אֶת מֵימָיו, וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ יָדוֹ קוֹלֵט אֶת מֵימָיו. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁעוֹצֵר יָדוֹ קוֹלֵט הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצוֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ{{שוליים|176}}; וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ יָדוֹ נוֹתֵן טַל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה{{שוליים|177}}. ְהַמְּשׁוּבָּח שֶׁבִּצְדָקָה הִיא הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים, וּשְׂכָרָהּ גָּדוֹל עַד מְאֹד, דִּתְנַן{{שוליים|178}}: יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|179}}: שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי{{שוליים|180}}. אָמַר אִיּוֹב: עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ דַלְתוֹתַי פְתוּחוֹת לִרְוָחָה, הָיוּ הַכֹּל קוֹצְרִין יְבֵשׁוֹת וַאֲנִי קוֹצֵר מְלִילוֹת. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ יְהִי אוֹר{{שוליים|181}}: יְהִי בֵיתְךָ פָתוּח לִרְוָחָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיְתָה בֵיתוֹ שֶׁל אִיּוֹב, מִצָּפוֹן לְדָרוֹם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְכֵן הָיָה אוֹמֵר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיָּבֹא אָדָם לְבֵיתִי יִכָּנֵס, שֶׁנֶּאֱמַר: דְּלָתַי לָאוֹרַח אֶפְתָּח{{שוליים|182}}. הָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂין. אֲחֵרִים הָיוּ אוֹכְלִים פַּת נְקִיָּה וּמַאֲכִילִין לָעֲנִיִּים סוּבִּין, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא מִמַּה שֶׁהָיִיתִי אוֹכֵל הָיִיתִי מַאֲכִיל לָעֲנִיִּים. מִמַּה שֶׁהָיִיתִי לוֹבֵשׁ הָיִיתִי מַלְבִּישׁ לָעֲנִיִּים, שֶׁאֲחֵרִים הָיוּ מַלְבִּישִׁין לָעֲנִיִּים בִּגְדֵי בַד, וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בֵרְכוּנִי חֲלָצָיו וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם{{שוליים|183}}; מִמִּילַתִּין שֶׁלִּי שֶׁהָיִיתִי לוֹבֵשׁ הָיִיתִי מַלְבִּישׁ לָעֲנִיִּים. הָיָה אִיּוֹב נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאוֹמֵר, מַה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלֹא עָשִׂיתִי אֲנִי? לְפִיכָךְ נֶאֱמַר לוֹ לְאִיּוֹב: עַד מָתַי אַתָּה מִשְׁתַּבֵּחַ? אַתָּה, אִם יָבוֹא עָנִי לְתוֹךְ בֵּיתְךָ, אַתָּה מְרַחֵם עָלָיו. אֲבָל [אַבְרָהָם] בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אַבְרָהָם אָמַר: שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ הָעוֹבְרִים שֶׁמַּלְתִּי עַצְמִי וְלֹא יִכָּנְסוּ אֶצְלִי. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעוֹבְרִים וְיָבוֹאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחוֹם הַיּוֹם{{שוליים|184}}. מִיָּד וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו{{שוליים|185}}. וְכָל הַמְּרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים זוֹכֶה לִיתֵּן וְלֹא לְקַבֵּל. דָּבָר אַחֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָתוּחַ לִרְוָחָה, לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאוֹרַח אֶפְתָּח{{שוליים|186}}. וְהַמְּאָרֵחַ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שְׂכָרוֹ גָדוֹל עַד מְאֹד, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק קַמָּא{{שוליים|187}}: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, כָּל הַמְּאָרֵחַ (תַּלְמִידֵי) [תַּלְמִיד] חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילֵהוּ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד{{שוליים|188}}. וְכָל זְמַן שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, הַבַּיִת מִתְבָּרֵךְ בִּזְכוּתָן, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם בִּשְׁבִיל הָאָרוֹן{{שוליים|189}}. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמַה אָרוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֶלָּא לוּחוֹת בִּלְבָד, נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּזְכוּתוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵן מְלֵאִין תּוֹרָה כְּרִמּוֹן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּזְכוּתָן. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|190}}: שְׁנֵי בְנֵי אָדָם קִבְּלוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים בְּבֵיתָם וְנִתְבָּרְכוּ בִשְׁבִילָם בְּמָמוֹן וּבְבָנִים. הָאֶחָד, לָבָן הָאֲרַמִּי שֶׁקִּבֵּל לְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְכִי לָבָן אֶיפְשַׁר הָיָה לוֹ בֵּן זָכָר וְהָיְתָה בִתּוֹ רוֹעָה צֹאן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי רוֹעָה הִיא{{שוליים|191}}. וּמִשֶּׁנִּכְנַס יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבֵיתוֹ נִתְבָּרֵךְ בְּמָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: נִחַשְׁתִּי וַיְּבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ{{שוליים|192}}. וּבְבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר וְגוֹ'{{שוליים|193}}. וְהַשֵּׁנִי, יִתְרוֹ שֶׁקִּבֵּל לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְכִי אֶיפְשַׁר הָיָה לוֹ בֵן זָכָר וְהָיוּ בְנוֹתָיו רוֹעוֹת צֹאנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת, וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶינָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן{{שוליים|194}}. וּמִשֶּׁנִּכְנַס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבֵיתוֹ נִתְבָּרֵךְ וְהָיוּ לוֹ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה{{שוליים|195}}. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ אוֹרְחִים לְבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם, וַאֲפִילּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, יַכְנִיסֵם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וּמִיָּד בְּבֹאָם יָשִׂים לִפְנֵיהֶם לֶחֶם לֶאֱכוֹל, כִּי לִפְעָמִים הֶעָנִי רָעֵב וּמִתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאוֹל, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִיתֵּן לַחְמוֹ וּמֵימָיו מִיָּד בְּפָנִים מְאִירוֹת. וַאֲפִילּוּ יִהְיוּ בְּלֵב בַּעַל הַבַּיִת עֶצֶב וּדְאָגָה, יְסִירֵם מִלִּבּוֹ, וְאַל יְסַפֵּר בִּפְנֵיהֶם בְּצָרוֹתָיו וּבִתְלָאוֹתָיו, כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ שׁוֹבְרִים אֶת לִבָּם וּמַפִּיחִין אֶת נַפְשָׁם, וְכִמְדוּמֶה לָהֶם כִּי בִשְׁבִילָם הוּא אוֹמֵר, וְכִמְעַט אֵין לוֹ שָׂכָר בַּעֲמָלוֹ. וִינַחֲמֵם בִּדְבָרָיו וְיִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ. וְגַם כֵּן אַל יְסַפֵּר בִּפְנֵיהֶם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעָשְׁרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאָה כְּמִתְכַּבֵּד עֲלֵיהֶם. וִיכַבְּדֵם כַּאֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן קְרָאָם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֲדוֹנִים{{שוליים|196}}. וְיַעֲמוֹד לִפְנֵיהֶם וִישַׁמְּשֵׁם הוּא בְעַצְמוֹ, וַאֲפִילּוּ יִהְיוּ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת. מִי לָנוּ גָדוֹל כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לַמַּלְאָכִים וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמוּ לוֹ כְּעַרְבִים{{שוליים|197}}. וְכָל מַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַמַּלְאָכִים בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בִּכְבוֹדוֹ, וְכָל מַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם לַמַּלְאָכִים עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּדְגָרְסִינַן בְּבָבָא מְצִיעָא בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים{{שוליים|198}}: אָמַר רַבִּי בֵירָה אָמַר רַב: כָּל מַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בְּעַצְמוֹ. כְּתִיב, וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם{{שוליים|199}}, וּכְתִיב: וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם{{שוליים|200}}. כְּתִיב: וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב{{שוליים|201}}, וּכְתִיב: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם{{שוליים|202}}. כְּתִיב: וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם{{שוליים|203}}, וּכְתִיב: הִנְנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר{{שוליים|204}}. כְּתִיב: וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם{{שוליים|205}}, וּכְתִיב: וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ'{{שוליים|206}}. וּמַה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. כְּתִיב: יוּקַּח נָא מְעַט מַיִם{{שוליים|207}}, וּכְתִיב: וְהִכִּיתָ בַצּוּר{{שוליים|208}}. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, דְּאָמַר וְכֵן תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכוּ לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר חֶמְאָה וְחָלָב זָכוּ לְמָן. בִּשְׂכַר וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם זָכוּ [לְעַמּוּד הֶעָנָן. בִּשְׂכַר יוּקַּח נָא מְעַט מַיִם זָכוּ] לִבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. דָּבָר אַחֵר: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם{{שוליים|209}}, וּכְתִיב: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם{{שוליים|210}}. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה. מִנָּא לָן? מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, וְאַחַר כָּךְ וְאֶל הַבָּקָר וְגוֹ'. רְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וְעוֹשִׂין מְעָט. מִנָּא לָן? מֵעֶפְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף וְגוֹ'{{שוליים|211}}, וּלְבַסּוֹף: וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקוֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן{{שוליים|212}}. גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק מְפַנִּין{{שוליים|213}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּתַנְיָא: מְפַנִּין אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קּוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וַהֲדַר וּמִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְגָדוֹל הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלִיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחוֹם הַיּוֹם{{שוליים|214}}, וּכְתִיב: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וְגוֹ'{{שוליים|215}}, וּכְתִיב: וַיֹּאמַר, אֲדוֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶךָ אַל נָא תַעֲבוֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ{{שוליים|216}}. פֵּירוּשׁ, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאַכְנִיס הָאוֹרְחִים וְאַחַר כָּךְ אֶחֱזוֹר. מְלַמֵּד שֶׁגְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת בְּפֶרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת{{שוליים|217}}: כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים (בַּתּוֹרָה) בְּאַבְרָהָם קֹדֶשׁ, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל (שֶׁנֶּאֱמַר): וַיֹּאמַר, ה' אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶךָ אַל נָא תַעֲבוֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ{{שוליים|218}}. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמָאן אָזְלָא הָא דְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, גָדוֹל הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּמָאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט חוֹל, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ (שֶׁנֶּאֱמַר): וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵיהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי{{שוליים|219}}, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פֵּירוּשׁ: כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט חוֹל, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, לְפִי שֶׁהוּא בְּעִנְיַן הַכְנָסַת אוֹרְחִים{{שוליים|220}}. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הָאַכְסַנְיָא שֶׁרִיחֲקָה שְׁתֵּי אוּמוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'{{שוליים|221}}, וּכְתִיב: עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם{{שוליים|222}}. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּן הָיָה יוֹרֵד וְהַשְּׂלָו הָיָה מָצוּי וְהַבְּאֵר הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא לְקַבֵּל הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וּלְקַדְּמוֹ בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה. וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּזְכוּת אַכְסַנְיָא{{שוליים|223}}: לֹא תְתַעֵב אֲדוֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ{{שוליים|224}}, וּכְתִיב: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם וְגוֹ'{{שוליים|225}}. וּמַה מִצְרִיִּים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא זָכוּ לָבֹא בְקָהָל לְדוֹר שְׁלִישִׁי, הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים וּמַאֲכִילָם וּמַשְׁקָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, דִּכְתִיב: וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עוֹבֵד [אֱדוֹם] (הַגִּתִּי)... בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים{{שוליים|226}}. וּמַה [זֶה], בִּשְׁבִיל שֶׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו וְהִדְלִיק נֵרוֹת כָּךְ, הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. צֵא וּלְמַד מִן הַשּׁוּנַמִּית, דִּכְתִיב: וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבוֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וְגוֹ'{{שוליים|227}}. בִּשְׁבִיל זֹאת זָכְתָה לְהַחֲיוֹת אֶת בְּנָהּ שֶׁלֹּא בְעוֹנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. צֵא וּלְמַד מִיִּתְרוֹ, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי, לְכוּ סוּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אוֹסִיפְךָ עִמּוֹ, וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'{{שוליים|228}}. וְיִתְרוֹ לֹא עָשָׂה חֶסֶד אֶלָּא עִם מֹשֶׁה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם{{שוליים|229}}. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ בְּאוֹתָהּ אֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁדָּלָה וְהִשְׁקָה אֶת צֹאנוֹ{{שוליים|230}}. וּמַה בִּשְׁבִיל שֶׁהֶאֱכִילוֹ אָמַר הַכָּתוּב שֶׁעָשָׂה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנֵי בָנָיו לִהְיוֹת מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָּתִים, הֵמָּה הַקֵּנִים הַבָּאִים מֵחֲמָת אֲבִי בֵית רֵכָב{{שוליים|231}}. הַמַּכְנִיס רְעֵבִים וּצְמֵאִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק{{שוליים|232}}: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קַצְרְתָא: גְּדוֹלָה לוּגְמָא שֶׁמְּרַחֶקֶת שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וְגוֹ'{{שוליים|233}}, וּכְתִיב: עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם{{שוליים|234}}. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים וּמְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים. וְגָרְסִינַן בַּמִּדְרָשׁ{{שוליים|235}}: גְּדוֹלָה לוּגְמָא שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים וּמְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים וּמַעֲלֶמֶת עַיִן מִן הָרְשָׁעִים וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן. מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים, מִצְרַיִם וְיִתְרוֹ. מְרַחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים, עַמּוֹן וּמוֹאָב. וּמַעֲלֶמֶת עַיִן מִן הָרְשָׁעִים, זֶה מִיכָה, שֶׁהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה עוֹלֶה עִם עֲשַׁן פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדוֹחְפוֹ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְרָכִים. וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, [מֵחֲבֵרוֹ שֶׁל עִדּוֹ הַנָּבִיא], דִּכְתִיב: וַיְהִי הֵם יוֹשְׁבִים אֶל הַשּׁוּלְחָן וַיְהִי דְבַר ה' אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ{{שוליים|236}}, כִּי הַנָּבִיא שֶׁנִּיבָּא בְשֶׁקֶר וְהֵשִׁיב אֶת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה מִן הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁבִיל שֶׁעָרַךְ לוֹ שׁוּלְחָן וְהֶאֱכִילוֹ שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה נְבִיא שֶׁקֶר. וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן, רוֹצֶה לוֹמַר, [בִּשְׁבִיל] שֶׁשָּׁגַג יְהוֹנָתָן שֶׁלֹּא נָתַן צֵדָה לְדָוִד, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ כֹהֲנֵי נוֹב בְּזָדוֹן. וּבְשָׁעָה שֶׁיֹּאכְלוּ הָאוֹרְחִים, יַרְאֶה עַצְמוֹ בַּעַל הַבַּיִת כְּמִצְטַעֵר מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת לָהֶם יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ{{שוליים|237}}, כְּלוֹמַר: תֵּצֵא נַפְשִׁי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת לָתֵת לָהֶם יוֹתֵר. וְאִם יָלוּנוּ הָאוֹרְחִים בְּבֵיתוֹ, יַשְׁכִּיבֵם בְּמֵיטַב מִטּוֹתָיו, כִּי גְדוֹלָה מְנוּחַת הֶעָיֵף בִּהְיוֹתוֹ שׁוֹכֵב בְּטוֹב בְּמִטָּה נָאָה, וְיוֹתֵר נַחַת רוּחַ עוֹשֶׂה לוֹ הַמַּשְׁכִּיבוֹ בְמִטָּה נָאָה מֵהַמַּאֲכִילוֹ וְהַמַּשְׁקֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל{{שוליים|238}}; וְגַלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וּבְצֵאת הָאוֹרְחִים מֵאִתּוֹ לַדֶּרֶךְ יֵצֵא עִמָּהֶם וִילַוֵּם בִּבְרָכָה, וְיַמְתִּין לָהֶם עַד מְלוֹא עֵינָיו. וּבְצֵאתָם לַדֶּרֶךְ יִתֵּן לָהֶם פַּת צֵדָה לַדֶּרֶךְ לֶאֱכֹל, כִּי עַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר{{שוליים|239}}, שֶׁאִם לֹא יִזְדַּמֵּן לוֹ פַת לֶאֱכוֹל בַּדֶּרֶךְ אֶיפְשַׁר שֶׁיַּהֲרוֹג לְרֵעֵהוּ וְיִקַּח פִּתּוֹ לְמַלֹּאת נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב. וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא נָתַן יְהוֹנָתָן לְדָוִד פַּת לַדֶּרֶךְ בְּהִפָּרְדוֹ מֵעִמּוֹ, נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ כֹהֲנֵי נוֹב שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נוֹשְׂאֵי אֵפוֹד בַּד, וְהוּכְּתָה הָעִיר לְפִי חָרֶב מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים{{שוליים|240}}. וּמִי{{שוליים|241}} שֶׁאֵינוֹ מְלַוֶּה לָאוֹרֵחַ בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ צֵדָה, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ{{שוליים|242}}. וְכִי זְקֵנִים שׁוֹפְכִים דָּמִים הֵם? אֶלָּא יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה אֶת הַדָּם הַזֶּה, לָתֵת לוֹ קִצְבָה לַדֶּרֶךְ; וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ, לְלַוּוֹתוֹ בִּבְרָכָה. הַצְּדָקוֹת שֶׁהַנָּשִׁים עוֹשׂוֹת רְצוּיוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה{{שוליים|243}}: מַר עוּקְבָא הֲוָה לֵיהּ הַהוּא עַנְיָא בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רָגִיל כָּל יוֹמָא דְּשָׁדֵי לֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי בְּצִינּוֹרָא דְדָשָׁא. חַד יוֹמָא פָּנָה לֵיהּ מַר עוּקְבָא בֵּי מִדְרָשָׁא. אָמַר, דָמְיָא עֲלַי אִנְתְּתִי כְּגוּפָאי; אֲתָאי דְּבִיתֵהּ בַּהֲדֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא הַהוּא עַנְיָא דְּקָא מַצְלֵי לֵיהּ לְדָשָׁא, אָמַר: אֶחֱזֵי מָאן הוּא דַּעֲבֵיד לִי הַאי טִיבוּתָא. רַהֵיט בַּתְרַיְהוּ, וּרְהִיט וְקוּם בְּהַהִיא אַתּוּנָא וַהֲוָה גָרְפָא נוּרָא. הֲווֹ מִקָּלְיָן כַּרְעֵיהּ דְּמַר עוּקְבָא. אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ: שְׁקוֹל כַּרְעִיךְ וְאוֹתֵב אַכַּרְעַאי. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּמַר עוּקְבָא. אָמְרָה לֵיהּ: אֲנָא שְׁכִיחְנָא בְגוֹ בֵיתָא וּמְקַרְבָא אֲהַנְיָתָא. פֵּירוּשׁ: הָאִשָּׁה מְצוּיָה בַּבַּיִת, וְנוֹתֶנֶת פַּת לֶעָנִי וְאוֹכֵל מִיָּד. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִית{{שוליים|244}}: אַבָּא חִלְקִיָּה בַּר אַחְתֵּיהּ דְּחוֹנִי הַמְּעַגֵּל הֲוָה. זִמְנָא חֲדָא אִצְטְרִיךְ עַלְמָא לְמִטְרָא. שָׁדְרוּ רַבָּנָן זוּגָא דְרַבָּנָן לְקַמֵּיהּ לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי דְּיֵיתֵי מִטְרָא. אָזְלוּ לְגַבֵּיהּ לְדַבְרָא. יָהֲבוּ לֵיהּ שְׁלָמָא, לָא אַהְדַּר לְהוּ אַפִּין. כַּד הֲוָה בְּפַנְיָא, הֲוָה מַנְקִיט צִיבֵי. כִּי קָא אָתֵי, שְׁוֵי צִיבֵי בְּכַתְפֵּיהּ חֲדָא וּגְלִימָא בְּכַתְפֵּיהּ אִידָךְ. וְכָל אוּרְחָא לָא סַיֵּים מְסָאנֵהּ, כִּי מְטָא לְמַיָּא סַיֵּים מְסָאנֵיהּ. וְכִי מְטָא לְבֵיתֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ דְּבִיתְהוּ לְאַפֵּיהּ קָא מְקַשְׁטָא, וְעַיְּלָא בְרֵישָׁא וַהֲדַר עַיֵּיל אִיהוּ בַּתְרָא. כְּרוּךְ רִפְתָּא, וְלָא אֲמַר לְרַבָּנָן כְּרוּכוּ בַּהֲדָאי. כְּרוּךְ רִפְתָּא לִינוּקֵי, וִיהַב לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטַר תַּרְתֵּי. אָמַר לָהּ לִדְבִיתְהוּ: יְדַעְנָא דְּרַבָּנָן אַמְטוּ דְּמִטְרָא אֲתוֹ הָכָא. קוּם וְנִסְלִיק לְאִיגְרָא וְנִיבְעֵי רַחֲמֵי, אֶיפְשַׁר דְּמִירַצֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיֵיתֵי מִטְרָא. קָם אִיהוּ בְּחַד גִּיסָא וּדְבִיתְהוּ בְּחַד גִּיסָא, וּסְלֵיק עֲנָנָא מִזָּוִיתָא דִּדְבִיתְהוּ. נָחֲתֵי וַאֲתוֹ. אֲמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: אַמַּאי אֲתוֹ רַבָּנָן? אָמְרוּ לֵיהּ: שַׁדְרִנָן רַבָּנָן לְגַבֵּיהּ דְּמַר לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי וְיֵיתֵי מִטְרָא. אָמַר לְהוּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה. אָמְרוּ לֵיהּ: יְדַעְנָא דְּמִטְרָא אֲמָאטוּ דְמַר הוּא דַאֲתָא; אֶלָּא לֵימָא לָן מַר מִילֵי דִּתְמִיהֵי לָן. כִּי יְהִיבְנָא שְׁלָמָא לְמַר לָא אַהְדַּר לָן וְלָא אַסְבַּר לָן אַפִּין. אָמַר לְהוּ: אֲגִיר יוֹמָא הֲוָאי, אֲמִינָא לָא אִיפַגַּר. מַאי טַעְמָא דָארֵי מַר צִיבֵי חַד כַּתְפֵּיהּ וּגְלִימָא חַד כַּתְפֵּיהּ? אָמַר לְהוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה הֲוַת וְלָא שְׁאִילְתֵּיהּ לְהָכִי. וּמַאי טַעְמָא לָא סַיֵּים מַר מְסָאנֵיהּ, וְכִי מְטָא לְמַיָּא סָאֵים מְסָאנֵיהּ? אָמַר לְהוּ: כּוּלֵי אוֹרְחָא קָא חֲזֵינָא, בְּמַיָּא לָא קָא חֲזֵינָא. וּמַאי טַעְמָא נָפְקָא דְּבִיתְהוּ דְמַר לְאַפֵּיהּ קָא מִיקַּשְׁטָא? אָמַר לְהוּ: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמַאי טַעְמָא עַיְּלָא בְרֵישָׁא? אָמַר לְהוּ: דְּלָא בְדִיקְתּוּ אֶצְלִי. וּמַאי טַעְמָא לָא אָמַר לָן מַר כְּרוּכוּ בַּהֲדָאי? אָמַר לְהוּ: לָא נְפִישָׁא גַבָּן רִפְתָּא, וַאֲמִינָא לָא אַחֲזִיק בְּהוּ בְּרַבָּנָן טוֹבַת חִנָּם. וּמַאי טַעְמָא יָהִיב מַר לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטַר תַּרְתֵּי? אָמַר לְהוּ: הַאי קָאֵים בְּבֵיתָא, וְהַאי קָאֵים בְּבֵי מִדְרָשָׁא. וּמַאי טַעְמָא קָדִים וְסָלִיק עֲנָנָא מִזִּוְיָתָא דְּקַיְמָא דְּבִיתְהוּ דְמַר? אָמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּאִתְּתָא בְּבֵיתָא וּמְקָרְבָא אֲהַנְיָתָא לַעֲנִיֵּי יוֹתֵר מִגַּבְרֵי. וְאַחַת מֵעֶשֶׂר תַּקָּנוֹת{{שוליים|245}} שֶׁתִּקֵּן עֶזְרָא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּהֵא הָאִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַפַּת מְצוּיָה לַעֲנִיִּים בַּבֹּקֶר, וְתִתֵּן לָהֶם מִן הַפַּת הַחַמָּה וְלֹא מִן הַיְּבֵשָׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הֲנָאָה. וְכַאֲשֶׁר תַּפְרִישׁ הָאִשָּׁה לָרָעֵב לַחְמָהּ, תִּתֵּן לוֹ מִלֶּחֶם חֲמוּדוֹת וּמִמֵּיטַב הַמַּטְעַמִּים, וּתְנַחֲמֵם בִּדְבָרֶיהָ, וְתִהְיֶה מַתְּנַת יָדָהּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְדֶרֶךְ חֶסֶד וְרַחֲמִים. לְפִיכָךְ הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת וְהָרַחְמָנִיּוֹת מַעֲמִידוֹת לָהֶן אִשָּׁה גַבָּאִית צַדֶּקֶת וְנֶאֱמֶנֶת, וְתִגְבֶּה מֵהֶן בְּכָל שָׁבוּעַ הַצְּדָקָה וְתַחֲלוֹק אוֹתָהּ לַעֲנִיִּים. וְהַצְּדָקָה שֶׁתִּתֵּן הָאִשָּׁה, תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמִיגִיעָהּ, וּשְׂכָרָהּ גָדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם{{שוליים|246}}. וְשָׂכָר גָּדוֹל הוּא לַנּוֹתֵן צְדָקָה שֶׁתִּהְיֶה מִיגִיעוֹ. יְכוֹלוֹת הַנָּשִׁים הַצְּנוּעוֹת וְהַכְּשֵׁרוֹת לְמַלֵּט נֶפֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן וְנֶפֶשׁ בְּנֵיהֶם, כְּשֶׁיִּרְאוּ לְבַעֲלֵיהֶן טְרוּדִים בְּעִסְקֵיהֶם, שֶׁיַּזְכִּירוּם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וְלִקְבּוֹעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּדֵי שֶׁיִּנָּצְלוּ מִן הַיִּיסוּרִין. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי וְגוֹ'{{שוליים|247}}. הַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אוֹתָהּ בְּנִדְבַת לֵב וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וּמִמֵּיטַב נְכָסָיו, וִירַחֵם תָּמִיד עַל הָעֲנִיִּים. וְהוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר: אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן{{שוליים|248}}. וְהָרַחְמָנוּת תַּכְפִּיל שְׂכַר הַצְּדָקָה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|249}}: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן פַּרְנָסָה לֶעָנִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְלוֹ קְלָלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ::הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע, וְשָׂטָן יַעֲמוֹד עַל יְמִינוֹ. בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע, וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה. יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים, פְּקוּדָתוֹ יִקַּח אַחֵר. יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה. וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ, וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם. יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ. אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד, וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח (שְׁמוֹ) [שְׁמָם]. יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבוֹתָיו אֶל ה', וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח. יִהְיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד, וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. כָּל כָּךְ לָמָּה? יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וְגוֹ'. וּכְתִיב: וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ, וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ. וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ, וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו{{שוליים|250}}. מִי גָרַם לוֹ? שֶׁלֹּא נָתַן פַּרְנָסָה לֶעָנִי. אֲבָל הַנּוֹתֵן פַּרְנָסָה לֶעָנִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו בְּרָכוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, וְכָל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת{{שוליים|251}}. מִי גָרַם לוֹ לִזְכּוֹת לְכָל הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ? הֱוֵי אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁנָּתַן צְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְאִם אֵין לוֹ לָאָדָם מַה לִיתֵּן לֶעָנִי, יְפַיְּסֶנּוּ בִדְבָרִים וְיַעֲנֵהוּ רַכּוֹת. וְגָדוֹל הַמְּפַיֵּס אֶת הֶעָנִי בִּדְבָרִים מֵהַנּוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ{{שוליים|252}}, וְאֵלּוּ הֵן: '''א.''' אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ. '''ב.''' וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח. '''ג.''' וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ. '''ד.''' כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. '''ה.''' אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה. '''ו.''' תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי{{שוליים|253}}. וְהַמְּפַיְּסוֹ בִדְבָרִים מִתְבָרֵךְ בְּאַחַד עָשָׂר בְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ{{שוליים|254}}, רוֹצֶה לוֹמַר תְּפַיְּסֶנּוּ בִדְבָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: '''א.''' וְזָרַח בַּחוֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ. '''ב.''' וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. '''ג.''' וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד. '''ד.''' וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. '''ה.''' וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ. '''ו.''' וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה. '''ז.''' וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. '''ח.''' וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם. '''ט.''' מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם. '''י.''' וְקוֹרָא לְךָ גּוֹדֵר פָּרֶץ. '''יא.''' מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת{{שוליים|255}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה וְגָדוֹל מַתַּן שְׂכָרָהּ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תִּלִּים{{שוליים|256}}: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבוֹא בָם אוֹדֶה יָהּ{{שוליים|257}}. לָעוֹלָם הַבָּא אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: מַה זְכוּיוֹת עָשִׂיתָ? וְהוּא אוֹמֵר: מַאֲכִיל רְעֵבִים הָיִיתִי; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: זֶה שַׁעַר מַאֲכִיל רְעֵבִים, הִכָּנֵס בּוֹ. וְאֶחָד אוֹמֵר: מַשְׁקֶה צְמֵאִים הָיִיתִי; וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: זֶה שַׁעַר מַשְׁקֶה צְמֵאִים, הִכָּנֵס בּוֹ. וְכֵן לְמַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים, וְכֵן לִמְגַדֵּל יְתוֹמִים, וְכֵן לְכָל הַמִּצְוֹת. וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵּם אֶת כּוּלָּם, לֹא בִקֵּשׁ לִיכָּנֵס אֶלָּא בְּשַׁעֲרֵי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבוֹא בָם אוֹדֶה יָהּ{{שוליים|258}}. מְלַמֵּד שֶׁצְּדָקָה גְדוֹלָה מִכּוּלָּן. וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: הוּא שָׁמַע שַׁוְעַת הֶעָנִי וְרִחֵם עָלָיו, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וְשַׁוְעָתוֹ וּמְרַחֵם עָלָיו. וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסַף עוֹד{{שוליים|259}}, וּכְתִיב: נוֹתֵן לֶחֶם לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר{{שוליים|260}}. וְהַקּוֹפֵץ אֶת יָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת צְדָקָה מִתְרוֹשֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחוֹשֵׂךְ מִיּוֹשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר{{שוליים|261}}, וּכְתִיב: וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת{{שוליים|262}}. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶת מַעְשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, כְּאִלּוּ גוֹזֵל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים, כִּי אַתֶּם קוֹבְעִים אוֹתִי. וַאֲמַרְתֶּם: בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ? הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה{{שוליים|263}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּאֵרָה וּמְהוּמָה נוֹפְלִין בְּכָל נְכָסָיו, וְלֹא יַצְלִיחַ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאוֹתִי אַתֶּם קוֹבְעִים, הַגּוֹי כֻּלּוֹ{{שוליים|264}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת יְרוּשַׁלְמִית{{שוליים|265}}: וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ{{שוליים|266}}. אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שָׁאַל אֶת רַבִּי נְהוֹרַאי: עַל מַה בָּאִין הַזַּעֲווֹת לָעוֹלָם? אָמַר לוֹ: עַל חִלּוּל מַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין אוֹתָן כְּתִקְּנָן. אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, כָּךְ הִיא סְבָרָא דְמִילְּתָא. וְאִם הִפְרִישׁ אָדָם מַעְשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, מִתְבָּרֵךְ, כִּדְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|267}}: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'{{שוליים|268}}. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וְגוֹ'{{שוליים|269}}. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁעַל כָּל דָּבָר וְדָבָר מַלְאָךְ מְמוּנֶה. אִם זָכָה אָדָם, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם נִמְסָרִין לוֹ; וְאִם נִתְחַיֵּב, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה נִמְסָרִין לוֹ. אִם הִפְרַשְׁתָּ מַעְשְׂרוֹתֶיךָ בַּשָּׂדֶה, בֵּרַכְתִּי אוֹתְךָ בַשָּׂדֶה, וְאִם הִפְרַשְׁתָּ מַעְשְׂרוֹתֶיךָ בַּבַּיִת בֵּרַכְתִּי אוֹתְךָ בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה{{שוליים|270}}. וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|271}}: עַשֵּׂר{{שוליים|272}} בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִתְחַסֵּר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַשֵּׂר אֶת שֶׁלִּי, וַאֲנִי אֲעַשֵּׁר אֶת שֶׁלְּךָ. אֵת [כָּל] תְּבוּאַת זַרְעֶךָ{{שוליים|273}}: אִם זְכִיתֶם, סוֹף שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לִזְרוֹעַ בַּשָּׂדֶה; וְאִם לָאו, סוֹף שֶׁהַיּוֹצֵא בַשָּׂדֶה מִתְגָּרֶה בָכֶם, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע דִּכְתִיב בֵּיהּ אִישׁ שָׂדֶה{{שוליים|274}}. דָּבָר אַחֵר, אֵת [כָּל] תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה: אִם זְכִיתֶם, סוֹפְךָ לָצֵאת לְשָׂדְךָ וְרוֹאֶה הָעוֹלָם צָרִיךְ לְמָטָר, וְאַתְּ תִּתְפַּלֵּל וְתֵעָנֶה; וְאִם לָאו, סוֹף שֶׁשּׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לִקְבּוֹר אֶת בְּנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה. וְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת{{שוליים|275}}: אָמַר רַב חִסְדָּא, אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בַּעֲוֹן בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג{{שוליים|276}}; בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא נָתַתָּה מַעַשְׂרוֹתֶיךָ כָּרָאוּי בִּימוֹת הַחַמָּה, יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל הַמַּפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא בְרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו וּבְכָל נְכָסָיו, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וְעוֹנֵהוּ וְנוֹתֵן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ בִּזְכוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָזֹאת וְגוֹ'{{שוליים|277}}. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר{{שוליים|278}}: בִּזְכוּת שְׁנֵי דְבָרִים יִשְׂרָאֵל מִתְחַטִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פֵּירוּשׁ מִתְעַנְּגִין: בִּזְכוּת שַׁבָּת, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת. בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת מִנַּיִן, דִּכְתִיב: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְגוֹ'{{שוליים|279}}, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'{{שוליים|280}}. וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'{{שוליים|281}}. אָמַר רַבִּי מוּנָא: אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִפְרִישׁוּ מַעַשְׂרוֹת. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ תְּרוּמָה גְדוֹלָה, דִּכְתִיב: הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ{{שוליים|282}}. וְאֵין הֲרָמָה אֶלָּא תְרוּמָה, כִּדְאָמַר: וַהֲרֵמוֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'{{שוליים|283}}. יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּכְתִיב: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים, וַיְּבָרְכֵהוּ ה'{{שוליים|284}}. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב הוּנָא: וַהֲלֹא אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא עַל הַמָּדוּד וְלֹא עַל הַשָּׁקוּל וְלֹא עַל הַמָּנוּי? לֹא מְדָדָן אֶלָּא לְעַשְּׂרָן, וּבֵרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְּבָרְכֵהוּ ה'. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ{{שוליים|285}}. וְגָרְסִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה{{שוליים|286}}: יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם הִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִבָּנָיו וּנְתָנוֹ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: שָׁאַל כּוּשִׁי אֶחָד אֶת רַבִּי מֵאִיר וְאָמַר לוֹ, אֵין אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲקֹב אֲבִיכֶם אֲמִיתִּי הוּא, דִּכְתִיב: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב{{שוליים|287}}? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַר, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ{{שוליים|288}}? אָמַר לוֹ: וְכָךְ הִפְרִישׁ שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ: לָמָּה לֹא הִפְרִישׁ עוֹד מִשְּׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? [אָמַר לוֹ]: וְכִי שְׁנֵים עָשָׂר הֵם?! וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר הֵם, דִּכְתִיב: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי{{שוליים|289}}. אָמַר לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן, דְּמוֹסִיף מַיִם יוֹסִיף קֶמַח. אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁהֵן אַרְבַּע אִמָּהוֹת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵהֶן אַרְבַּע בְּכוֹרוֹת לְאַרְבַּע אִמָּהוֹת, שֶׁהַבְּכוֹר קֹדֶשׁ, וְאֵין קֹדֶשׁ מוֹצִיא קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי אוּמָתְךָ שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּירַךְ אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם בִּזְכוּת הַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא ה' אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ{{שוליים|290}}. וְלָמָּה בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִבָּנָיו שֶׁהוֹלִיד בְּפַדַּן אֲרָם. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶת מַעַשְׂרוֹתָיו כְּהוֹגֶן, אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבִשְׁבִילוֹ הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין וְרָעָב בָּא לָעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|291}}: מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד וְגוֹ'{{שוליים|292}}. מִי הוּא שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת וְעוֹלָה לַשָּׁמַיִם וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים, זֶה שֶׁהוּא מְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו. וּמִי הוּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְאֵינָהּ נִשְׁמַעַת וְאֵינוֹ מוֹרִיד גְּשָׁמִים, זֶה שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק מַעַשְׂרוֹתָיו בְּחָפְנָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב: וַהֲלֹא לִי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, וְאַתָּה אוֹמֵר: אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק{{שוליים|293}}. עוּבְדָה בְיָדְךָ?! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִיּוֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ אֶלָּא בַלָּשׁוֹן הַזֶּה, אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק, אִם לֹא הוֹצֵאתִי מַעַשְׂרוֹתֶיהָ כָּרָאוּי. וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|294}}: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְגוֹ'{{שוליים|295}}. אִם זְכִיתֶם, דְּגָנְךָ, וְאִם לָאו, דְּגָנִי, כִּדְאָמַר: וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ{{שוליים|296}}. וְאִם זְכִיתֶם, תִּירוֹשְׁךָ, וְאִם לָאו, תִּירוֹשִׁי, כִּדְאָמַר: וְתִירוֹשִׁי בְּמוֹעֲדוֹ{{שוליים|297}}. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: [אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]: אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁתְּהֵא מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹת מִן הַמּוּבְחָר, הִנֵּה בֶן לֵוִי אֶצְלְךָ, אִם נָתַתָּ לוֹ מִן הַמּוּבְחָר אֲנִי אֶתֵּן לְךָ מִן הַמּוּבְחָר, דִּכְתִיב: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וְגוֹ'{{שוליים|298}}. וְאִם נָתַתָּ לוֹ מִן הַחֲפִירוֹת וּמִן הַקִּטְנִיּוֹת, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִן הַחֲפִירוֹת וּמִן הַקִּטְנִיּוֹת, דִּכְתִיב: יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר{{שוליים|299}}. וְגָרְסִינַן בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן{{שוליים|300}}: שִׁבְעָה מִינֵי פוּרְעָנֻיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גּוּפֵי עֲבֵירוֹת. מִקְּצָתָן מְעַשְּׂרִין וּמִקְּצָתָן אֵינָן מְעַשְּׂרִין, רָעָב שֶׁל בַּצּוֹרֶת בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (הֵן) [עַל כֵּן] עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ{{שוליים|301}}. גָּמְרוּ מִלְּעַשֵּׂר כָּל עִיקָּר, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ{{שוליים|302}}. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם פֵּירוֹת מְרוּבִּין שֶׁתַּפְרִישׁוּ לִי מַעַשְׂרוֹת וְלֹא רְצִיתֶם, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם דָּבָר שֶׁהוּא פָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ. מִקְּצָתָן מַפְרִישִׁין חַלָּה וּמִקְּצָתָן אֵינָן מַפְרִישִׁין, רָעָב שֶׁל בַּצּוֹרֶת בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם{{שוליים|303}}. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְהַפְרִישׁ כָּל עִיקָּר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר, אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע{{שוליים|304}}. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם עִסִּיוֹת הַרְבֵּה שֶׁתַּפְרִישׁוּ לִי חַלָּה וְלֹא רְצִיתֶם, אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם דָּבָר שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַחַלָּה, וּמַהוּ, בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם. בְּאַרְבָּעָה{{שוליים|305}} פְּרָקִים הַדֶּבֶר מְרֻבֶּה: בָּרְבִיעִית, וּבַשְּׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי הַחַג [שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעֲשַׂר עָנִי] שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית. [בַּשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי מַעֲשַׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵרוֹת] שְׁבִיעִית. וּבְמוֹצָאֵי הַחַג שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בַּעֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, וּבַעֲוֹן גֶּזֶל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים. וּבַעֲוֹן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת הַשָּׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהָאָרֶץ מִלְּגַדֵּל פֵּירוֹת, וְהֵן רָצִין אַחַר הַפַּרְנָסָה וְאֵינָן מַסְפִּיקִין. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין{{שוליים|306}}: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן חַלָּה אֵין בְּרָכָה בַּמְּכֻנָּס וּמְאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בַּשְּׁעָרִים, וְזוֹרְעִין זַרְעָן וַאֲחֵרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבוֹת נָפֶשׁ, וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלוּהוּ אוֹיְבֵיכֶם{{שוליים|307}}. אַל תִּקְרֵי בֶּהָלָה אֶלָּא בַּחַלָּה. וְאִם נוֹתְנִין מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ{{שוליים|308}}. וּבַעֲוֹן בִּטּוּל תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת שָׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהַיּוֹקֶר הוֹוֶה וְהַשָּׂכָר אָבֵד וּבְנֵי אָדָם רָצִין אַחַר הַפַּרְנָסָה וְאֵינָן מַגִּיעִין. וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|309}}: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי פִנְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָלַךְ לְעִיר אַחַת, וְהָיוּ הָעַכְבָּרִים הוֹלְכִין בִּתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר וּמַשְׁחִיתִין הַזְּרָעִים. יָצְאוּ וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶם: אוֹמַר לָכֶם מִפְּנֵי מַה הֵן מְצוּיִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם מַפְרִישִׁין מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם כְּהוֹגֶן. מְבַקְּשִׁים אַתֶּם שֶׁאֶעֱרוֹב לָכֶם, שֶׁתַּפְרִישׁוּ מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. עָרַב אוֹתָן, וְהָלְכוּ לָהֶם הָעַכְבָּרִים וְלֹא נִרְאוּ עוֹד. מַעֲשֶׂה{{שוליים|310}} בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה מַעֲלָה לוֹ אֶלֶף מִדּוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְהָיָה אוֹמֵר: דַּי לִי בְּמַה שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲנִי נוֹתֵן לוֹ הַמַּעֲשֵׂר מֵאָה מִדּוֹת בְּשָׁנָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָמוּת, אָמַר לִבְנוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּמַעַשְׂרוֹתֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעַשְׂרוֹת זָכִיתִי לְאֵלּוּ הַנְּכָסִים. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה נָתַן הַמַּעַשְׂרוֹת מֵאָה מִדּוֹת מֵאֶלֶף. שָׁנָה שְׁנִיָּה חִסֵּר מֵהַמַּעֲשֵׂר עֲשָׂרָה, חָסְרָה הַשָּׂדֶה מֵאָה, וְכֵן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד שֶׁחָזְרָה הַשָּׂדֶה לְמֵאָה מִדּוֹת, וְהָיָה מִתְעַצֵּב מְאֹד. בָּאוּ אֵלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו מְקֻשָּׁטִים בִּלְבוּשִׁים נָאִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי לְשִׂמְחָה אַתֶּם בָּאִים? הָיָה לָכֶם לְנַחֲמֵנִי! אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה לֹא נִשְׂמַח? מִתְּחִלָּה הָיִיתָ אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּהֵן, וְעַכְשָׁו נַעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת וְאַתָּה כֹהֵן. מִיָּד נָתַן הַמַּעֲשֵׂר כְּהוֹגֶן, וְחָזְרָה הַשָּׂדֶה לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה בִתְחִלָּה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא{{שוליים|311}}: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ{{שוליים|312}}. שֶׁאִם הָיִיתָ נָאֶה, אַל תְּהִי פָרוּץ בַּעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת עָלֶיךָ: פְּלוֹנִי נָאֶה וְאֵינוֹ גָדוּר מִן הָעֶרְוָה. דָּבָר אַחֵר: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ, אִם יֵשׁ לְךָ קוֹל עָרֵב, הִתְפַּלֵּל בְּעַד הַצִּבּוּר; מִמַּה שֶׁחֲנָנְךָ בּוֹרַאֲךָ כַּבְּדֵהוּ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה כוֹנֵס יַיִן וְשֶׁמֶן וְלֹא הָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה [הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]? הִכְנִיס בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, וְנָטַל הַמַּקֵּל וְהִתְחִיל מְשַׁבֵּר בַּחֲבִיּוֹת. גָּעַר בּוֹ בֶּן בֵּיתוֹ. מֶה עָשָׂה? נָטַל הַמַּקֵּל וּפְצָעוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, תֵּן הַמַּקֵּל בְּיָדִי וַאֲשַׁבֵּר אַף אֲנִי. נָתַן לוֹ הַמַּקֵּל, וְהָיָה בַּעַל הַבַּיִת מְתַבַּר חֲדָא חֲדָא, וּבֶן בֵּיתוֹ מְתַבַּר תַּרְתֵּי תַרְתֵּי. מִי גָרַם לוֹ עָלֶיהָ? שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְעָלָיו נֶאֱמַר: אוֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר{{שוליים|313}}. אָמַר רַבִּי לֵוִי: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מְעַשֵּׂר פֵּירוֹתָיו כָּרָאוּי, וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת, וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ וְעָשָׂה חֶצְיָהּ בֵּית זֶרַע וְחֶצְיָהּ בֵּית מִקְוָאוֹת. מִיָּד בָּאָה שְׁנַת בַּצּוֹרֶת, וַהֲוָה מִזְדַּבַּן סְאָה חִטִּין בְּסֶלַע, וּסְאָה מַיִם בִּתְלַת סִלְעִין. וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: אַתּוּן זָבְנִין סְאָה דְמַיָּא דְּעָבֵד תְּלַת סְאִין דְּחִטִּין. מִי גָרַם לוֹ? עַל יְדֵי זֶה שֶׁהוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי. וְגָרְסִינַן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה{{שוליים|314}}: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה{{שוליים|315}}. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, אִלּוּ נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂדֶה הָיִיתִי מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹת מִתּוֹכָהּ, אֶלָּא אִם אֵין לוֹ שָׂדֶה יִתֵּן מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּעִיר. וְגָרְסִינַן בִּפְסִיקְתָּא{{שוליים|316}}: תָּנֵי מִשׁוּם רַבִּי נַחֲמָנִי, בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחַת, וְהוּא נוֹתְנָהּ לְמֶחֱצָה וְלִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מַשִּׁיב הָרוּחוֹת וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים וּמַפְרִיחַ טְלָלִים וּמְגַדֵּל עֲשָׂבִים וּמְדַשֵּׁן פֵּירוֹת, וְלֹא אָמַר לְהַפְרִישׁ לְפָנָיו אֶלָּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. וְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|317}}: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ וְגוֹ'{{שוליים|318}}. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא: לְךָ ה' הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּוֹשֶׁת הַפָּנִים{{שוליים|319}}. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִילּוּ בְשָׁעָה שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים אֶת הַצְּדָקָה, מַבִּיטִים אָנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְיֵשׁ לָנוּ בּוֹשֶׁת פָּנִים. אֵין לָנוּ שָׁעָה שֶׁאָנוּ בָאִין לִזְרוֹעַ, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁאָנוּ מוֹצִיאִים אֶת מַעַשְׂרוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ וְגוֹ'{{שוליים|320}}, וּכְתִיב: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי{{שוליים|321}}. מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'{{שוליים|322}}. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל מוֹצִיאֵי מַעַשְׂרוֹת, שֶׁהֵן הוֹפְכִין אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הַשְׁקָפָה הַכְּתוּבָה בַתּוֹרָה לְשׁוֹן צַעַר הוּא חוּץ מִזֶּה. וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם{{שוליים|323}}, לְשׁוֹן צַעַר, וְכֵן וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה{{שוליים|324}}. וְעוֹד אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִילּוּ כְּשֶׁאָנוּ מַבִּיטִים בְּמַעֲשֵׂינוּ יֵשׁ לָנוּ בּוֹשֶׁת פָּנִים. כֵּיצַד? בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נוֹתֵן שָׂדֵהוּ בַּאֲרִיסוּת וְהוּא נוֹתֵן זֶרַע וּמְחַלֵּק עִם אֲרִיסוֹ בְּשָׁוֶה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר יֵשׁ (לוֹ) [בּוֹ] שֶׁלּוֹ וְהַפֵּירוֹת שֶׁלּוֹ, דִּכְתִיב: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְגוֹ'{{שוליים|325}}; וְהוּא מוֹרִיד מָטָר וּטְלָלִים כְּדֵי לְגַדְּלָם, וְהוּא מְשַׁמְּרָם, וְהוּא עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר, וְלֹא אָמַר לִיתֵּן לוֹ אֶלָּא הַמַּעַשְׂרוֹת אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בִּלְבָד, וַה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׂכַר הַמַּעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ וְגוֹ'{{שוליים|326}}. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּוֹשֶׁת הַפָּנִים{{שוליים|327}}. הוֹאִיל וְכָל כָּךְ גָּדוֹל הוּא כֹּחַ הַמַּעַשְׂרוֹת, אַל יְרַפֶּה אָדָם אֶת יָדוֹ מֵהֶם, וְיִתְּנֵם כָּרָאוּי מִכָּל דָּבָר שֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ, אוֹ אִם יִמְצָא מְצִיאָה אוֹ אִם יִתְּנוּ לוֹ מַתָּנָה, הֵן כֶּסֶף וְהֵן שְׁוֵה כֶסֶף. וַאֲפִילּוּ הַמִּשְׂתַּכֵּר לְלַמֵּד אוֹ לִכְתּוֹב אוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, מִן הַכֹּל יַפְרִישׁ הַמַּעֲשֵׂר. וְהָעוֹשֶׂה כָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְשׁוֹמֵר מָמוֹנוֹ, כִּדְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|328}}: מֶלַח מָמוֹנָא חֶסֶד. רוֹצֶה לוֹמַר: הָרוֹצֶה שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר מָמוֹנוֹ יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חֶסֶד עִם הָעֲנִיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֶלַח מָמוֹנָא חַסֵּר, רוֹצֶה לוֹמַר יַחְסוֹר אוֹתוֹ בְּצִדְקָתוֹ וְיִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם הַבָּשָׂר שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ הַמֶּלַח וְיַעֲמוֹד יָמִים רַבִּים. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת בְּפֶרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה{{שוליים|329}}: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּפָסְקוּ לָהּ חֲכָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְקוּפָּה שֶׁל בְשָׂמִים. אָמְרָה לָהֶם: כָּךְ יִפְסְקוּ לִבְנוֹתֵיכֶם! וְעָנוּ אַחֲרֶיהָ אָמֵן. וּכְשֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ [וְ]נָפְלָה לִפְנֵי הַיּוֹרְשִׁים, פָּסְקוּ לָהּ חֲכָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְתַקֵּן בּוֹ הַתַּבְשִׁילִין. אָמְרָה לָהֶם: כָּךְ יִפְסְקוּ לִבְנוֹתֵיכֶם! וְלֹא עָנוּ אַחֲרֶיהָ אָמֵן{{שוליים|330}}. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה יוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ תַלְמִידָיו מְהַלְּכִין אַחֲרָיו. רָאוּ רִיבָה אַחַת שֶׁהָיְתָה מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין טַלְפֵי בְהֶמְתָּן שֶׁל עַרְבִיִּים. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, נִתְעַטְּפָה בִשְׂעָרָהּ וְעָמְדָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: בַּת מִי אַתְּ? אָמְרָה לוֹ: בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. אָמַר לָהּ: מָמוֹן שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, וַהֲלֹא כְּדֵין מָתְלִין מִתְלְיָא בְּמַעֲרָבָא, מֶלַח מָמוֹנָא חַסֵּר. אָמַר לָהּ: וְשֶׁל חָמִיךְ הֵיכָן הוּא? אָמְרָה לוֹ: בָּא זֶה וְאִבֵּד זֶה. אָמְרָה לוֹ: זָכוּר אַתָּה כְּשֶׁחָתַמְתָּ עַל כְּתוּבָּתִי? אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו: כְּשֶׁחָתַמְתִּי עַל כְּתוּבָּתָהּ שֶׁל זוֹ, הָיִיתִי קוֹרֵא בָהּ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב שֶׁל בֵּית אָבִיהָ, חוּץ מִשֶּׁל חָמִיהָ. בָּכָה רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְמָן שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין כָּל אוּמָה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם; וּבִזְמָן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, מוֹסְרָן בִּידֵי אוּמָה שְׁפָלָה. וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לֹא עֲבַד צְדָקָה, וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּלֵי מִילַת הָיוּ מַצִּיעִין תַּחְתָּיו, וּבָאוּ עֲנִיִּים וּמְקַפְּלִין אוֹתָן מֵאֲחֲרָיו. לָא קַשְׁיָא, אֵימָא לִכְבוֹדוֹ הוּא דַּעֲבַד, וְאֵימָא כִּדְבָעֵי לֵיהּ לָא עֲבַד, כִּדְאָמְרֵי אִינְשֵׁי: לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא. וְכָל הַמְּחַסֵּר מָמוֹנוֹ בִּצְדָקָה אוֹכֵל פֵּירוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּבָבָא בַתְרָא{{שוליים|331}}: מַעֲשֶׂה בְמוּנַבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת בֵּית אָבִיו בִּשְׁנֵי בַּצּוֹרֶת. בָּאוּ אֶחָיו וַחֲבֵירָיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם, וְאַתָּה מְבַזְבֵּז אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתֶיךָ! אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת לְמַטָּה, וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף{{שוליים|332}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{שוליים|333}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ מַה שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵירוֹת, וַאֲנִי גָנַזְתִּי מַה שֶׁעוֹשֶׂה פֵירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ{{שוליים|334}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם{{שוליים|335}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי, [שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה{{שוליים|336}}. אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי גָנַזְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא], שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ{{שוליים|337}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר{{שוליים|338}} בִּיחֶזְקֵאל: הַמִּזְבֵּחַ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְגוֹ'{{שוליים|339}}, וּכְתִיב: וַיְּדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'{{שוליים|340}}. פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּים בְּשׁוּלְחָן, לוֹמַר לְךָ: מַה מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּךְ בִּזְמָן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם שׁוּלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו אִם יַאֲכִיל בּוֹ עֲנִיִּים. וְצָרִיךְ שֶׁיַּאֲכִילֵם בְּרָצוֹן וּבִנְדִיבוּת לֵב, וְלֹא יִהְיֶה כִילַי. וְהָאוֹכֵל עַל שׁוּלְחַן כִּילַי מְנַבֵּל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תִּתְאַו לְמַטְעַמּוֹתָיו{{שוליים|341}}, וּכְתִיב: אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים{{שוליים|342}}, וּכְתִיב: פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים{{שוליים|343}}. גְּדוֹלָה{{שוליים|344}} צְדָקָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְדָּשׁ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה{{שוליים|345}}. וְכִסֵּא כְבוֹדוֹ הוּכַן בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ{{שוליים|346}}. וַאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב נִתְבָּרְכוּ בִצְדָקָה. אַבְרָהָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו{{שוליים|347}}. הֱוֵי אוֹמֵר בְּרָכָה, דִּכְתִיב: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל{{שוליים|348}}. יִצְחָק מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים, וַיְּבָרְכֵהוּ ה'{{שוליים|349}}; וְאֵין זְרִיעָה אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה{{שוליים|350}}, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה{{שוליים|351}}. יַעֲקֹב מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ{{שוליים|352}}; וְנִתְבָּרֵךְ, דִּכְתִיב: וַיֵּרָא ה' אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְּבָרֶךְ אוֹתוֹ{{שוליים|353}}. וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם שִׁבְּחוֹ הַכָּתוּב בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְּהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ{{שוליים|354}}. וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּגָּלֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ עָתִיד לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט{{שוליים|355}}. וּבְיָמָיו יִהְיֶה שָׁלוֹם וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה{{שוליים|356}}. וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת, כִּדְגָרְסִינַן בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה{{שוליים|357}}: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה, כְּאִלּוּ מִלְּאוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ{{שוליים|358}}. וְהַצְּדָקָה הִיא כְלִי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְךָ ה' הַצְּדָקָה{{שוליים|359}}. וְהַצְּדָקָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵינוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ, וְהָעוֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל{{שוליים|360}}. וּכְתִיב: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם ה' צְבָאוֹת{{שוליים|361}}. וּכְתִיב: כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ{{שוליים|362}}. וְכָל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֶּן לוֹ{{שוליים|363}}; וּכְתִיב הָתָם: יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר, נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים{{שוליים|364}}. גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת{{שוליים|365}}. וְגָרְסִינַן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק כ'{{שוליים|366}}: (רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר) אָמַר עוּלָא, אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִצְדָקָה{{שוליים|367}}. וְהַנּוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הוּא רָצוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הַמַּקְרִיב לְפָנָיו עוֹלוֹת וּזְבָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (עוֹשֶׂה) [עֲשֹׂה] צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח{{שוליים|368}}. אֲבָל הַמַּלְעִיג לָרָשׁ וְלָאֶבְיוֹן, כְּאִלּוּ מְחָרֵף לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ{{שוליים|369}}, כְּלוֹמַר: אֵין כֹּחַ בָּזֶה לְהַעֲשִׁיר לָזֶה. וְהַחוֹמֵל עַל הָעֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעֲנִיִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה'{{שוליים|370}}, וּכְתִיב: קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ{{שוליים|371}}. וּכְתִיב: בִּרְכַּת אוֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִין{{שוליים|372}}, וּכְתִיב: אִם לֹא בֵּרְכוּנִי חֲלָצָיו וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם{{שוליים|373}}. וַאֲפִילּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לִצְדָקָה מְבָרְכִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרַךְ, כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל{{שוליים|374}}. הֶעָנִי לְמַה הוּא דוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ סְעוּדָתוֹ. וְהַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ רָעֵב וְצָמֵא, וְנִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמָיו. וַיֹּאמֶר לִפְנֵי אֲהוּבוֹ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת בְּנִי לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִיל אוֹתוֹ וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ, שֶׁאֲנִי אָשִׁיב לוֹ כִּפְלַיִם כָּל גְּמוּלוֹ. שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁל בְּנִי הוּא. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁתֵּחָשֵׁב לוֹ צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מַלְוֶה ה' חוֹנֵן דָּל וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ{{שוליים|375}}. אָמַר רַבִּי אַסֵּי{{שוליים|376}}: אִלְמַלֵּי מִקְרָא כָתוּב אִי אֶיפְשַׁר לְאָמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל עֶבֶד [לֹוֶה] לְאִישׁ מַלְוֶה{{שוליים|377}}. כֵּיצַד אָדָם חוֹנֵן לַדָּל וְלָאֶבְיוֹן? אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְנִתְדַּלְדֵּל וְנִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אַל יִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן וְאַל יְקַלֵּל בּוֹ מִפְּנֵי עֲנִיּוּתוֹ, אֶלָּא מְכַבְּדוֹ בְּמַתְּנוֹתָיו וּבִדְבָרָיו. וְאִם{{שוליים|378}} יִצְטָרֵךְ לְשַׁמָּשׁ, יִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הָעֲנִיִּים וּמִן הַדַּלִּים כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ{{שוליים|379}}, וְשָׁנוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ{{שוליים|380}}. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|381}}: מַאי וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת{{שוליים|382}}? אֵלּוּ בַעֲלֵי בָתִּים שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּעֶבֶד: לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ{{שוליים|383}}, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַבְדּוֹ וְקִנְיַן כַּסְפּוֹ; כָּל שֶׁכֵּן הֶעָנִי, שֶׁאֵינוֹ לֹא עַבְדּוֹ וְלֹא קִנְיַן כַּסְפּוֹ. דָּרַשׁ{{שוליים|384}} רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שָׁלוֹם: כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כָּךְ חֶסְרוֹנוֹתָיו כְּתוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. זָכָה, נוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ{{שוליים|385}}. לֹא זָכָה, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת{{שוליים|386}}, אֵלּוּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְאִם אֵין הֶעָנִי יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מִפְּנֵי חֲלִישׁוּת כֹּחוֹ, אוֹ מִפְּנֵי זִקְנוּתוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶן טוֹבִים וְיִתְגַּנֶּה, יְכַבְּדֶנּוּ בְמַתָּנוֹת בַּסֵּתֶר אוֹ יַלְוֶה לוֹ מָעוֹת בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ, וְאַל יִתְכַּבֵּד עָלָיו בְּעָשְׁרוֹ וּבְמַתְּנוֹתָיו. כִּדְגָרְסִינַן בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה{{שוליים|387}}: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי וְגוֹ'{{שוליים|388}}. אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל{{שוליים|389}}. אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר וְיֵשׁ לוֹ קָרוֹב עָנִי, אֵינוֹ מוֹדֶה בּוֹ שֶׁהוּא קְרוֹבוֹ, וְנִטְמָן מִמֶּנּוּ וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהָסִיחַ עִמּוֹ מִפְּנֵי דַלּוּתוֹ. וְכֵן אָמַר שְּׂלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם: כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאוּהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ{{שוליים|390}}; וְכֵן אָמַר אִיּוֹב: חָדְלוּ קְרוֹבַי וּמְיוּדָעַי שְׁכֵחוּנִי{{שוליים|391}}. וּכְתִיב: גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ{{שוליים|392}}. אֲבָל הֶעָשִׁיר, הַכֹּל דְּבֵקִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים{{שוליים|393}}. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא עִמּוֹ הוּא הֶעָנִי וּמְדוּבָּק בּוֹ. רְצוֹנְךָ לֵידַע, רְאֵה מַה כְּתִיב: כֹּה אָמַר ה', הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי וְגוֹ'{{שוליים|394}}; מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ? וְאֶל זֶה אַבִּיט, אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְגוֹ'{{שוליים|395}}. וּכְשֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצִיּוֹן, עַל מִי הוּא מְרַחֵם [תְּחִלָּה]? עַל הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ{{שוליים|396}}; וּכְתִיב: כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּיו יְרַחֵם{{שוליים|397}}. הֱוֵי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ{{שוליים|398}}. לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ{{שוליים|399}}, לֹא תִנְשׁוֹךְ אֶת הֶעָנִי כְּשֵׁם שֶׁנָּשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אָדָם וְעָקַר לוֹ וּלְתוֹלְדוֹתָיו. וְאַף אַתָּה לֹא תִרְאֶה אֶת הֶעָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּתִּים וַעֲבָדִים וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו וְנוֹטְלָם מִמֶּנּוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה{{שוליים|400}}, לֹא תִשְּׁכֶנּוּ וְלֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנָחָשׁ שֶׁהוּא עָרוּם לְרָעָה. לֹא תִקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ{{שוליים|401}}. לֹא תֹאמַר: שְׁאַל וַאֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ, וְאַתְּ נוֹטֵל אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת שָׂדֵהוּ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ שֶׁחָבַלְתָּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל וְגוֹ'{{שוליים|402}}. דָּבָר אַחֵר: לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. לֹא תְשִׂימוּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אֶלָּא לֹא תָשִׂים; מַהוּ לֹא תְשִׂימוּן? אֵלּוּ הָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר וְהֶעָרֵב וְהַלּוֹוֶה, שֶׁעוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא בָאוּ הָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר לֹא הָיָה נוֹטֵל כְּלוּם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיָּדוֹ פְשׁוּטָה לַעֲנִיִּים. רְאֵה מַה כְּתִיב: עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עוֹשֵׂה כוּלָּם ה'{{שוליים|403}}; וְכֵן: רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'{{שוליים|404}}. כֵּיצַד? עָנִי שֶׁפָּשְׁטָה יָדוֹ וּבַעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לִיתֵּן, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'. וְאִם לֹא נָתַן, עוֹשֵׂה כוּלָּם ה'; מִי שֶׁעָשָׂה זֶה עָשִׁיר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָנִי, וּמִי שֶׁעָשָׂה זֶה עָנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָשִׁיר. וְאֵין לְךָ מִדָּה קָשָׁה מִן הָעֲנִיּוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְדוּכֶּה בַעֲנִיּוּת, כְּאִלּוּ נִדְבְּקוּ בוֹ כָּל יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, וּכְאִלּוּ בָּאוּ עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. וְגָרְסִינַן בְּמִדְרָשׁ{{שוליים|405}}: אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם לְצַד אֶחָד וַעֲנִיּוּת לְצַד אַחֶרֶת, מַכְרַעַת אֶת כּוּלָּם. צֵא וּלְמַד מֵאִיּוֹב, כְּשֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג עָלָיו וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נָתַתָּ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּנְכָסִים וּבָנִים וְאַתְּ חָס עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ'{{שוליים|406}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב: מָה אַתָּה רוֹצֶה, עֲנִיּוּת אוֹ יִסּוּרִין? אָמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, מְקַבֵּל אֲנִי כָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת, שֶׁאֵצֵא לַשּׁוּק וְאֵין בְּיָדִי פְרוּטָה לִקְנוֹת מַאֲכָל. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְיַסֵּר, הִתְחִיל צוֹוֵחַ כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין וְאוֹמֵר: מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ וְגוֹ'{{שוליים|407}}. אָמַר לוֹ אֱלִיהוּא: מָה אַתָּה עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ? לֹא אָמַרְתָּ אֵינִי רוֹצֶה עֲנִיּוּת אֶלָּא יִסּוּרִין? שֶׁנֶּאֱמַר: הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן, כִּי עַל זֶה בָחַרְתָּ מֵעוֹנִי{{שוליים|408}}. דָּבָר אַחֵר{{שוליים|409}}: לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה{{שוליים|410}}. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט{{שוליים|411}}. בּוֹא וּרְאֵה, כָּל בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹוִין זֶה מִזֶּה. הַיּוֹם לוֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה לוֹוֶה מִן הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָעַת{{שוליים|412}}; וּכְתִיב: אֵין אוֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, בְּלִי נִשְׁמַע קוֹלָם{{שוליים|413}}. הַלְּבָנָה לוֹוָה מִן הַכּוֹכָבִים וְהַכּוֹכָבִים לוֹוִים מִן הַלְּבָנָה, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה אֵינוֹ מוֹצִיאָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתּוֹם{{שוליים|414}}. הָאוֹר לוֹוֶה מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ לוֹוֶה מִן הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה{{שוליים|415}}. הַחָכְמָה לוֹוָה מִן הַבִּינָה וְהַבִּינָה לוֹוָה מִן הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ וּמוֹדַע לַבִּינָה תִקְרָא{{שוליים|416}}. הַחֶסֶד לוֹוֶה מִן הַצְּדָקָה וְהַצְּדָקָה לוֹוָה מִן הַחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד{{שוליים|417}}. הַשָּׁמַיִם לוֹוִין מִן הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ לוֹוָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וְגוֹ'{{שוליים|418}}. הַתּוֹרָה לוֹוָה מִן הַמִּצְוֹת וְהַמִּצְוֹת לוֹוִין מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁמוֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ{{שוליים|419}}. בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹוִין זֶה מִזֶּה וְעוֹשִׂין שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה בְּלֹא דְבָרִים, וּבָשָׂר וָדָם (לוֹוֶה) [מַלְוֶה] לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְבָלְעוֹ בְּרִבִּית וּבְגָזֵל. וְאֵלּוּ שֶׁנּוֹטְלִין רִבִּית אוֹמְרִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה אֵין אַתָּה נוֹטֵל רִבִּית מֵעוֹלָמְךָ שֶׁהַבְּרִיּוֹת בְּתוֹכוֹ, שְׂכַר הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה מַשְׁקֶה, שְׂכַר הַצְּמָחִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה, שְׂכַר הַמְּאוֹרוֹת שֶׁאַתָּה מֵאִיר, שְׂכַר הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ, שְׂכַר הַגּוּף שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר. וְאוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ כַּמָּה הִלְוֵיתִי, וְאֵינִי נוֹטֵל רִבִּית; וְאֵינִי נוֹטֵל מֵהָאָרֶץ אֶלָּא מַה שֶׁהִלְוֵיתִי, וְהִיא נוֹטֶלֶת שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשׁוֹב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ{{שוליים|420}}. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁנּוֹטֵל רִבִּית; מַה נֶאֱמַר בּוֹ, בְּנֶשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחַי?! לֹא יִחְיֶה!{{שוליים|421}}. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר לְאָדָם אֶחָד אוֹצָרוֹ. הִתְחִיל מַכֶּה עֲנִיִּים וְהוֹרֵג אַלְמָנוֹת וּמְבַזֶּה אֶבְיוֹנִים, מַפְשִׁיט עֲרוּמִים, עוֹשֶׂה בוֹ חָמָס וָגֶזֶל וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ שֶׁקֶר, וּמַפְסִיד אוֹצָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹתֵחַ אוֹצְרוֹתָיו לַבְּרִיּוֹת מִכַּסְפּוֹ וּמִזְּהָבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, אָמַר ה' צְבָאוֹת{{שוליים|422}}. הִתְחִיל עָנִי צוֹוֵחַ, שֶׁהוּא לוֹוֶה מִן הֶעָשִׁיר וְנוֹטֵל הֵימֶנּוּ רִבִּית. אִם לָוְתָה אַלְמָנָה מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הוּא דוֹחֲקָהּ לִיטּוֹל (מִמֶּנּוּ) [מִמֶּנָּה] רִבִּית. מְבַזֶּה בּוֹ אֶבְיוֹנִים, אִם יְבַקְּשׁו מִמֶּנּוּ צְדָקָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: לוֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עוֹשֵׂהוּ{{שוליים|423}}. מַפְשִׁיט בּוֹ עֲרוּמִים, אִם חַיָּב לוֹ מָנֶה אוֹ שְׁנַיִם, נוֹטֵל טַלִּיתוֹ הֵימֶנּוּ וְיוֹשֵׁב עָרוּם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ מָמוֹן שֶׁל אֱמֶת, וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם{{שוליים|424}}. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: אִם חָבֹל תַּחְבֹּל וְגוֹ'{{שוליים|425}}, הַחְזִירֶהָ לוֹ שֶׁלֹּא יִצְעַק לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כִי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי{{שוליים|426}}. וּכְתִיב: אַל תִּגְזָל [דָּל] כִּי דַל הוּא{{שוליים|427}}, לָמָּה? כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קוֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ{{שוליים|428}}. דָּבָר אַחֵר: אַל תִּגְזָל [דָּל] כִּי דַל הוּא, וְכִי יֵשׁ מָמוֹן לַדָּל, וּמַה גּוֹזְלִין מִמֶּנּוּ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי כְּאִלּוּ גְזָלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל כּוּלָּן שׁוּתָּפִין וַעֲרֵבִים זֶה לָזֶה, וְאִם אֵין הֶעָשִׁיר נוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי נִמְצָא כְשׁוּתָּף גּוֹזֵל לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר: אַל תִּגְזָל דָּל. {{בעריכה}} k4zzmgwxcxgu3gdv8hxj176tepdr8m3 0 1715357 2853139 2850598 2024-04-25T21:00:19Z יותם ברסלבר 17617 /* תְּפִלָּה עַל נְטִילַת יָדַיִם הלכה ד' */ wikitext text/x-wiki =תְּפִלָּה עַל הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה א'= זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ ה' וָאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ. חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. קִדַּמְתִּי בְּנֶשֶׁף וַאֲשַׁוֵּעַ לִדְבָרְךָ יִחַלְתִּי. קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לָשׂוּחַ בְּאִמְרָתֶךָ. קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי לְהַתְחִיל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר בֶּאֱמֶת לְקוֹנֵן עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלִשְׁפֹּךְ לִבִּי כְּמַיִם נֶגְדְּךָ עַל כָּל חֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי נֶגְדְּךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת עַל יְדֵי חֲטָאַי, וְאַתָּה תִּשְׁלַח לִי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ וְאֶזְכֶּה לִמְצוֹא בִּי גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַמְּעַט מִן הַמְּעַט מִן הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן יִדְחֶה כָּל הָרַע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְיִתְבָּרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְשֶׁיִּהְיֶה נִדְחֶה הָרַע שֶׁלִּי לְגַמְרֵי, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ וּבַמֶּה לְלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְאֵיךְ לָדוּן אֶת עַצְמִי לְכַף זְכוּת, כִּי מֵחֲמַת מַעֲשֵׂי הָרָעִים וּמִדּוֹתַי הַמְגֻנּוֹת נִטַּמְטֵם לִבִּי נִדְמֶה בְּדַעְתִּי שֶׁאֵין בִּי שׁוּם טוֹב, כִּי כָּל הַטּוֹב שֶׁלִּי נִבְלָע וְנִתְעָרֵב בְּהָרַע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין נִכָּר שׁוּם טוֹב, אַף עַל פִּי כֵן עֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת וּמְחַכּוֹת עַד שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בִּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר גִּלּוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִמְצוֹא בְּנַפְשׁוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מִכַּף חוֹב לְכַף זְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, אֲבָל מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר אֲשֶׁר אֵין בְּמֹחִי שׁוּם תְּפִיסָה בָּזֶה כְּלָל, רַק אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי עָלֶיךָ לְבַד, וְהִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא וְכָל מָה שֶׁיָּבוֹא לְתוֹךְ פִּי אֲדַבֵּר, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי, וְזַכֵּנִי לְעוֹרֵר הַשָּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל יְדֵי הי"ג מִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זוֹכִין לְתַקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁבּוֹ תְּלוּיִין כָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, וַאֲפִלּוּ מָה שֶׁנַּעֲשָׂה עִמִּי הַשָּׁפֵל וְהַפָּגוּם הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְעַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְלָקוּם בַּחֲצוֹת וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ לְפָנֶיךָ עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מְעוֹרֵר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבָרֵר וּמְלַקֵּט כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַתָּה בּוֹנֶה מִזֶּה הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ, מֶה טוֹבוּ אָהֳלֶךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל, וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק טוֹב בְּהַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁאַתָּה בּוֹנֶה מִכָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל... עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁאַשְׁלִים כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי בִּנְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה וְאֶזְכֶּה לְגַלּוֹתָהּ וּלְהָאִיר וּלְבָרֵר טוּב נִשְׁמָתִי וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּזֶה לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ וּלְהָקִים אוֹתוֹ, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ וְשֵׂכֶל אֵיךְ לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי, רַק אֲנִי מְחֻיָּב לְהַאֲמִין שֶׁעַל יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר אֶת עַצְמִי בַּחֲצוֹת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֶת כָּל הַטּוֹב וּבוֹנִין מֵהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְתַקְּנִין אֶת חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁבּוֹ תְּלוּיִין כָּל הַחֲטָאִים, וּמְעוֹרְרִין הי"ג מִדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְגוֹרְמִין שֶׁאַתָּה מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ כִּי לְפִי מַעֲשֵׂי הַמְכֹעָרִים אֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מִתְחַזֵּק וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּרִים הֵם מְבֻלְבָּלִים וּמְעֹרָבִים מְאֹד עַד שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר. זַכֵּנִי זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְסַדֵּר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וְיוֹם בְּקוֹל נָעִים בְּגִילָה וְרָנֵּן וַאֲקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אֲזַמְּרָה לֶאֱלֹהַי (יַעֲקֹב) בְּעוֹדִי, וָאֲדַבֵּר כָּל דִּבּוּרִי בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת, וְאַטֶּה אָזְנִי לְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁיִּהְיוּ יוֹצְאִים בִּקְדֻשָּׁה מִפִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁהוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בָּעוֹלָם, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה סוֹד חֲצוֹת לַיְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּתוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ אֶזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלַי הַחוּט שֶׁל חֶסֶד מִבֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט, וְאֶזְכֶּה לְנַחֵם אֶת נַפְשִׁי וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי לְבַל אֶפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר ח"ו, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת קְטֹרֶת וְקָרְבָּנוֹת, וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת מִבְּהֵמָה לְאָדָם שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂי בְּהֵמָה וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב אֲפִלּוּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲלוֹתָם לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת כִּי זֶה עִקַּר רְצוֹנְךָ וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁלְּךָ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָרָא דְּעָלְמָא רַחֵם עָלַי וְתֵן לִי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, כִּי נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֵחַשְׁתִּי מִטּוֹב וְאֵין לִי שׁוּם דִּבּוּרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ מֵחֲמַת גֹּדֶל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁלִּי אֲשֶׁר נִדְמֶה לִי שֶׁאֵין בֵּי שׁוּם טוֹב וְאֵין לִי שׁוּם זְכוּת שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר, רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְבָרֵר כָּל הַד' יְסוֹדוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת הַדּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, עַד אַעֲבִיר כָּל הָרַע שֶׁבִּי הַחוֹפֶה כָּל מַעֲשֵׂי הַטּוֹב שֶׁבִּי, וְאֶזְכֶּה לְגַלּוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר הַטּוֹב שֶׁבִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵשׁ מְרִירוּתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפָנֶיךָ, וַאֲקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ, וְאַתָּה תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, וְאֶזְכֶּה שֶׁאַתָּה עִם כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן יִהְיוּ מַקְשִׁיבִים לְקוֹלִי וִיעָרֵב לְפָנֶיךָ קוֹלִי הַפָּגוּם, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים אֲפִלּוּ מִמֶּנִּי וְתַכְרִיעֵנִי לְכַף זְכוּת, וַתְּבִיאֵנִי לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וַאֲרַנֵּן לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ בָּאֵלּוּ הַכֹּהֲנִים מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת לְפָנֶיךָ וְהַלְּוִיִּים מְנַגְּנִים בַּשִּׁיר וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם בַּחַי' חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי עָסְקִי בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה מֵחֲצוֹת לַיְלָה, עַד שֶׁאֲבַטֵּל הַתֹּהוּ וָבֹהוּ וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, הַכֹּל אֲבַטְּלֵם מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב וְלַעֲלוֹת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת. וְזַכֵּנִי לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְיוֹם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבֶאֱמֶת בְּלֵב שָׁלֵם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִבְנוֹת כָּל הַהֵיכָלִין שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְשֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עַל יָדִי יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ שֶׁתִּתְפָּאֵר הַשְּׁכִינָה עִם נִשְׁמָתִי לִפְנֵי השי"ת חֲזִי בְּמַאי בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּךְ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַתָּה וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֵעוֹל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ הַשְּׁכִינָה עִמָּדִי, כִּי פָּגַמְתִּי בְּכָל הֵיכְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵיךְ יוּכַל מְטֻנָּף כָּזֶה לֵעוֹל קַמֵּי מַלְכָּא, אַךְ עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְהִתְפָּאֲרוּת אֲפִילּוּ מִן הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, וַאֲפִלּוּ מִמֶּנִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי כְּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי עֶרְכִּי הַשָּׁפֵל וְהַפָּחוּת וְהַבָּזוּי, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ גָּדוֹל גַּם עָלַי, וְכָל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁתִּמָּצֵא בִּי בְּוַדַּאי תִּתְפָּאֵר וְתִשְׁתַּעְשַׁע עִמִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר וְאָמְרוּ רז"ל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהֵיטִיב מַעֲשַׂי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּךָ וְלָתֵת לֵב לְכָל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִבְנוֹת כָּל הַהֵיכָלִין דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקִי הַקְּלִפּוֹת, וּלְחַבֵּר הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, שֶׁיִּתְאַחֲדוּ כָּל הַהֵיכָלִין דִּקְדֻשָּׁה, וְאֶהְיֶה מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת אֱלֹהוּתְךָ, וְאֶזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁאֶתֵּן בְּנִדְבַת לִבִּי לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל קְלִפַּת עֲמָלֵק ימ"ש עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁאֶתֵּן, שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַצְּדָקָה שֶׁלִּי בִּבְחִינַת הַשְּׁקָלִים שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עַל הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּבָר קָדְמוּ שִׁקְלֵיהֶם לִשְׁקָלֶיךָ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִהְיֶה מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִהְיֶה לִבּוֹ מָלֵא מִשְּׁכִינַת עֻזֶּךָ, עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל קְלִפַּת עֲמָלֵק ימ"ש שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וּלְהַכְנִיס מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּלְהַפִּיל עָלָיו הִתְרַחֲקוּת שֶׁיִּהְיֶה נִרְחָק מהשי"ת וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא מְשַׂמַּחַת לֵב, וְהַתּוֹרָה מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם שֶׁיִּמְצָא בְּכָל עֵת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בַּחַי' וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי וְתֵן לִי דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתְךָ בְּכָל עֵת וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמִי תָּמִיד בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים לְעוֹרֵר אֶת כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה לְעוֹרְרֵהוּ וְלַהֲקִיצוֹ וּלְחַזְּקוֹ שֶׁיּוּכַל לִמְצוֹא בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מַפִּילוֹ, וְיַאֲמִין בהשי"ת שהשי"ת לֹא כָּלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתוֹ גַּבָּן, וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָם חֲלִילָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ וְלִזְכּוֹת לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַפָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁהִיא מְרַמֶּזֶת עַל כָּל הַנָּ"ל שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִמְצוֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲלוֹת לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֶּה לְמַלֹּאות פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲטָאִים, וְעַל יְדֵי שֶׁאֶמְצָא בִּי בְּעַצְמִי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּחִינַת וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע אֶזְכֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְגַם עַל יְדֵי שֶׁאָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְעוֹרְרָם וּלְהַשִּׁיבָם בִּתְשׁוּבָה וְיַחְזְרוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, וְכָל זֶה עַל יְדֵי קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי בהשי"ת וּלְחַדֵּשׁ כְּנֶשֶׁר נְעוּרֵינוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם פֶּסַח בְּכָל שָׁנָה שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל כָּל הַנָּ"ל. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי אָמֵן. =תְּפִלָּה עַל הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר וּנְטִילַת יָדַיִם הֲלָכָה ב'= צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל, לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִזְרִיזוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בִּקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל וְאַל אֶדְחֶה ח"ו מִיּוֹם לְיוֹם כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לָקוּם מִשְּׁנָתִי, הֵן בַּלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, הֵן בַּבֹּקֶר, אֶזְכֶּה לָקוּם בִּזְרִיזוּת בִּקְדֻשָּׁה, וּלְקַיֵּם מַאֲמַר חָזָ"ל יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד =תְּפִלָּה עַל נְטִילַת יָדַיִם הֲלָכָה ג'= מְאֹד, עַל כֵּן רַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי וְלֹא אֶטְעוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה מְאוּמָה וְלֹא אֶשְׁמַע לְהַבַּעַל דָּבָר אֲשֶׁר הוּא מַכְבִּיד עָלַי וּמְיַעֵץ אוֹתִי וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בַּמִּצְוָה שֶׁאַדְרַבָּא עַל יְדֵי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר כִּי כְּבָר הִרְגִּיל אוֹתִי בָּזֶה וְעַל יְדֵי זֶה דַּוְקָא בָּאִים הַבִּלְבּוּלִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְאַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לִי שׁוּם הֶזֵּק לְגוּפֵי בָּזֶה, אַדְּרַבָּא אֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה דַּוְקָא לְלַחְלֵחַ מֵיצָר גְּרוֹנֵי וְאוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה תִּקּוּן הָאֱמוּנָה בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וְיָפִים עַד שֶׁיִּתְקָרְבוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתְךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בַּאֲכִילָתִי אַחַר הַתְּפִלָּה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּחְיֶה נַעֲשָׂה יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ עַל יְדֵי אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי בֶּאֱמֶת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַד מְאֹד עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל זֶה כִּי אֲנִי מְשֻׁקָּע מְאֹד בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲבָל בָּטַחְתִּי בְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁגַּם עַתָּה יֵשׁ לִי עֲדַיִן תִּקְוָה לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְקָרֵב אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ, וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ וּלְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקִיךְ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת, וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי מֵעַתָּה לְהַרְעִיב אֶת עַצְמִי קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה אֲקַבֵּל כֹּחַ בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ וְאַתְחִיל לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לְהַתְחִיל לַעֲבֹד אוֹתָךְ בֶּאֱמֶת וּלְתַקֵּן אֱמוּנָתִי בִּקְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ וּלְתַקֵּן וּלְקַשֵּׁט אֶת הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם בְּקִשּׁוּטִין חֲדָשִׁים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אֲכִילָתִי שֶׁיִּתְיַחֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ עַל יָדִי, עַד שֶׁהַשְּׁכִינָה תַּמְלִיץ עָלַי וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמְּךָ שָׁאַל יֶחֱרֶה אַפְּךָ בִּי וַתִּשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וּלְהִתְגַּבֵּר לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה עַד הַבֹּקֶר, וְתֵכֶף אֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אָמֵן. = תְּפִלָּה עַל נְטִילַת יָדַיִם הלכה ד' = שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָב הָרַחֲמָן רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב אַתָּה בָּרָאתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם רַק לִכְבוֹדְךָ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, בִּכְדֵי שֶׁיַּשִּׂיגוּ אוֹתְךָ בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי זֶה הוּא רְצוֹנְךָ שֶׁדַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ גְּדוּלָּתְךָ וּגְבוּרָתְךָ וְיַשִּׂיגוּ הַשָּׂגַת אֱלֹּקוּתְךָ. כִּי רָצִיתָ לְהֵיטִיב לִבְרִיוֹתֶךֳ, וְאַתָּה הוֹדַעְתַּנִי עַל יְדֵי צַדִּיקִיךְ הָאֲמִתִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹּקוּתְךָ אֶלָּא עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מְעִילָה לְעָלוּל מִשֶּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, וְצָרִיךְ מְאֹד לְבַקֵּשׁ רַבִּי וְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר לָנוּ וּלְסַבֵּב בְּהַקְדָּמוֹת קְדוֹשׁוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹּקוּתְךָ תִּתְבָּרֵךְ, כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו עַל יְדֵי פְּגָמָיו נֶחֱלַשׁ נִשְׁמָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ, וְצָרִיךְ רַבִּי וְצַדִּיק גָּדוֹל שֶׁיְּרַפֵּא אֶת חֹלִי נַפְשׁוֹ בִּכְדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל נַפְשׁוֹ וְיוֹדִיעַ לוֹ עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ בְּהַקְדָּמוֹת נְכוֹנוֹת וּבְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיּוֹדִיעַ לְהַקָּטָן גַּם כֵּן הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ לְכָל אֶחָד לְפִי חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, עַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אֶת תַּחֲלוּאֵי נַפְשִׁי וְנִשְׁמָתִי וּלְהָאִיר בְּנִשְׁמָתִי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת חָכְמָתִי וְשִׁכְלִי עַל יְדֵי הַדְּבוֹרִים קְדוֹשִׁים שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי צַדִּיקִים אֲמִתִּים, אוֹ עַל יְדֵי שֶׁאֶלְמֹד סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם הֵם צִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים שֶׁצִּמְצְמוּ אֶת הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ בְּצִמְצוּמִים [עַל יְדֵי] קְדֻשַּׁת חָכְמָתָם הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהוֹרִידוּ אֶת עַצְמָם לְגַלּוֹת הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ גַּם לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי, הַפְּחוּתִים וְהַשְּׁפֵלִים וְהַמְּלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וְשִׂכְלֵנוּ מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב בַּפְּנִיּוֹת וּכְסִילוּת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה בָּאִים עָלֵינוּ כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמְּנִיעוֹת, וְכָל הַצָּרוֹת הַבָּאִים עָלֵינוּ הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה עַל שֶׁלֹּא הָלַכְנוּ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ וְלֹא הִטִּינוּ אָזְנֵנוּ לְקוֹל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָתָם לְעוֹרְרֵנוּ וְלַהֲקִיצֵנוּ מִשְׁנָתֵנוּ, וּלְהַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ, וְלֵדַע הַאֵיךְ שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ עַל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עִל כֵּן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה וְאַל תַּבֵּט בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי עַד עַתָּה, עַתָּה הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְעָזְרֵנִי לַעֲמֹל וּלְיַגֵּעַ אֶת עַצְמִי בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה, וּלְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלִרְאוֹת וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל שֶׁנַּעֲשָׂה עִמָּדִי הַכֹּל לְטוֹבָתִי, בִּכְדֵי שֶׁאֶתְעוֹרֵר מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְתוֹרָתָם וּלְהַשָּׂגָתָם, בִּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשִׁי וּלְהָאִיר בְּנַפְשִׁי וְגוּפִי הֶאָרוֹת מֵהַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ תִּתְבָּרֵךְ, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַחֲכָמוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם כְּסִילוּת וְעִרְבּוּבְיָא מִסִּטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרִים וְרַעֲיוֹנִים רָעִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּאִים עָלַי כָּל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן מֵעַתָּה. וְעַתָּה אֲנִי שׁוֹפֵךְ שִׂיחִי וְצַעֲרִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹקָי, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אֵיךְ שֶׁנּוֹלַדְתִּי וּמָה שֶׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה טוֹב וְרַע, אֲבָל הָרַע הִתְגַּבֵּר עָלַי עַד שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ וּמִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְכָל מָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת דְּבָרִים קְדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר עָסְקוּ בִּרְפוּאַת נַפְשִׁי וְרָצוּ לְהַכְנִיס בִּי הַשָּׂגוֹת אֱלוּקוּתָךְ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצַרְתִּי, אֲבָל אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם וְלֹא הִטֵּיתִי אָזְנַי לְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעָשִׂיתִי הֶפְכָּם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלַי אֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה, עַל כֵּן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֲדוֹן הָעוֹלָם שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת רַחֲמֶיךָ הָרַכִּים וְחַסְדְּךָ הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר אַתָּה נוֹהֵג בְּחַסְדְּךָ כָּל דּוֹר, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר כָּל אוֹתִיּוֹתֶיהָ הֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים וְצִמְצוּמִים לְהַשִּׂיג עַל יָדָם הַשָּׂגוֹת אֱלוּקוּתֵךְ וְלִזְכּוֹת לְחָכְמָה תַּתָּאָה אֲמִתִּית שֶׁמַּנְהֶגֶת כָּל עוֹלָם וְעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְלִיכְךָ עָלֵינוּ עַל כָּל רמ"ח אֲבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע עָלֵינוּ אוֹר חַכְמָתְךָ שֶׁנֵּדַע בֶּאֱמֶת יִחוּדְךָ וְאַחְדוּתְךָ בָּעוֹלָם וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלוּקוּתְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָאתָ אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁנַּכִּיר אוֹתְךָ בְּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּפֵינוּ, אֲבָל מֵחֲמַת עֲכִירַת שִׂכְלֵנוּ אָנוּ רְחוֹקִים מִזֶּה אֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל זֶה, כִּי נִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר כָּל רְפוּאָתֵנוּ תָּלוּי בָּהֶם בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַל כָּל גַּלְגֵּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם הֵמָּה וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּכָל צַדִּיקֵי אֱמֶת הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כֻּלָּם מְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה, וּמְסַבְּבִים וּמְצַמְצְמִים אֲלוֹקוּתֵךְ כְּדֵי לְרַפְּאוֹת אֶת תַּחֲלוּאֵי נַפְשֵׁנוּ, לְהוֹדִיעֵנִי וּלְהַטְעִימֵנִי מִנֹּעַם זִיוְךָ מֵהַשָּׂגוֹת אֲלוֹקוּתַךְ, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּכָל נְבִיאֵי הָאֱמֶת וּבָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּבְכָל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה וּבְכָל הַתְּנָאִים וְהָאָמוֹרָאִים שֶׁכֻּלָּם עָסְקוּ בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְלַהֲבִיאָם לְתוֹךְ שִׂכְלֵנוּ, וּבִפְרָט בִּקְדֻשַּׁת הַתַּנָּא רַבִּי עֲקִיבָא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת הַתַּנָּא רַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּאֶחָד עָסְקוּ בָּזֶה לְהוֹרִיד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בִּכְדֵי שֶׁנַּשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה הַשָּׂגַת אֱלוּקוּתְךָ, וְלִזְכּוֹת לְחָכְמָה תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה, וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל הַחֲכָמוֹת רָעוֹת אֲשֶׁר הֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת, כִּי חֲכָמִים הֵם לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְתִזְכֹּר צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה הַצּוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ, שֶׁנָּפְלוּ בְּחָכְמוֹת רָעוֹת וּמַחְשְׁבוֹת רָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה חָרְבָה עִירֵנוּ וּשְׁמָם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנוֹטֵל כָּבוֹד מִבֵּית חָיִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל לָהַד' מַלְכוּיוֹת דִּקְלִפָּה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי יוּכַל לִסְבֹּל קוֹל הַצְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת הַמַּלְכוּת בֵּינֵיהֶם, עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתְּגַלֶּה לָנוּ חֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְתַצִּיל אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּכָל בֹּקֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ, עַל כֵּן עָזְרֵנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כְּדֵי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל וְלַעֲלוֹת וּלְעוֹרֵר בְּחִינַת הַשַּׁחַר שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת הַשָּׂגוֹת אַלְּקוּת לְהַכִּיר אוֹתְךָ יִתְבָּרֵךְ גַּם בְּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּפֵנוּ כִּי לְכָךְ נוֹצַרְנוּ. וַעֲזָרֵינוּ עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁנִּשָּׁן בִּקְדֻשָּׁה בַּלַּיְלָה שֶׁנְּסַלֵּק שְׂכָלֵינוּ וְדַעְתֵּנוּ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁנִּקְרָא קֹדֶם הַשֵּׁנָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעֲיוֹנִים רָעִים שֶׁעוֹלִים עַל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת מֵהֵד' מַלְכוּיוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם מַתְחִילִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מַכְאוֹבֵינוּ, עַל כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁנִּזְכֶּה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בַּקְּדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַצִּיל אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָהּ מֵהֵד' מַלְכוּיוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא, וְנִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ בַּבֹּקֶר לַעֲמֹד בִּזְרִיזוּת וּלְשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי, וְלִבְנוֹת הַמַּלְכוּת =תְּפִלּוֹת הַבֹּקֶר תְּפִלָּה יא= תְּפִלָּה (עַל הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר וּנְטִילַת יָדַיִם) [עַל מִצְוַת צִיצִית] אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי. רבש"ע צַר לִי מְאֹד צַר וּמַר לִי מְאֹד וְאֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וּמֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ כִּי נָפַלְתִּי מְאֹד לִמְקוֹמוֹת מְטֻנָּפִים וּמְגֻנִּים מְאֹד וְאֵין לִי שׁוּם עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ לְהַעֲלֵינִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מִשָּׁם כִּי נִתְרַחַקְתִּי מְאֹד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְטִנַּפְתִּי אֶת מוֹחֵי בְּמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי, וַאֲנִי מוֹדֶה וְעוֹזֵב שֶׁבְּכָל זֶה אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב וְהַפּוֹשֵׁעַ כִּי הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרַע וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַפְּגוּמוֹת הָאֵלֶּה כְּשֶׁאִם בַּנֶּפֶשׁ בַּמֶּרֶד וּבְמַעַל וְהֵעַזְתִּי פָּנַי נֶגְדְּךָ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וְעַתָּה מַה יֶּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נְפַלְתִּי כָּל כָּךְ אֲשֶׁר אֲנִי כִּמְיֹאָשׁ ח"ו בְּעַצְמִי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאֵין לִי עוֹד תִּקְוָה ח"ו, כִּי כָּל יְמֵי עָבְרוּ בְּמַעֲשִׂים רָעִים וְאֵין יְכֹלֶת בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ כִּי אֲנִי רָחוֹק מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִפְרָט מִקְּדֻשַּׁת צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁרְצוֹנָם הַקָּדוֹשׁ לְעָזְרֵנִי גַּם עַתָּה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנִּטַּמְטֵם מוֹחֵי בְּטִנּוֹפוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעַתָּה אָבִי שֶׁבְּשָׁמַיִם אֵין לִי שׁוּם תַּקָּנָה וּמָנוֹס כִּי אִם לִזְעֹק אֵלֶיךָ בְּקוֹל מַר מֵעֹמֶק הַלֵּב אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם. רבש"ע הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לִצְעוֹק אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְעֻמְּקֵי הַלֵּב. רבש"ע עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרוֹשׁ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, וְלִמְצוֹא קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתְךָ בְּכָל עֵת, וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹדְךָ עַל יָדִי דַּיְקָא עַל יְדֵי מְרֻחָק מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת כָּמוֹנִי, וְכָל זֶה אֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית כְּשֵׁרִים וְיָפִים. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית אֶזְכֶּה שֶׁהַצִּיצִית יִשְׁמְרוּ אוֹתִי וְיַצִּילוּ אוֹתִי מִכָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחְרָא הַמַּעֲלִימִים כְּבוֹדְךָ הַקָּדוֹשׁ, וְאֶזְכֶּה לִגְלוֹת כְּבוֹדְךָ מִקְּדֻשּׁוֹת הַמַּאֲמָר סָתוּם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן מִבְּחִי" בְּרֵאשִׁית מִבְּחִי' וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה, וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַצִּיצִית אֶזְכֶּה לְתַקֵּן הִרְהוּרֵי לִבִּי שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר ח"ו בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, רַק תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דָּבוּק תָּמִיד בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, וְיֵחָשֵׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי קָרְבָּן עוֹלָה שֶׁמְּכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי שֶׁאֶתְעַטֵּף בְּהַצִּיצִית לִמְצוֹא אוֹתְךָ בְּכָל צַד שֶׁאֶפְנֶה אֶמְצָא תָּמִיד אַלְּקוּתְךָ וּכְבוֹדְךָ אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כָּל הָעוֹלָם וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִמְּךָ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְאֵדַע שֶׁמַּלְכוּתְךָ בְּכָל מָשְׁלָה, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה נִכְנָעִין כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמַאֲמַר הַסָּתוּם, וְאֶזְכֶּה לְגַדֵּל כְּבוֹדְךָ עַל יְדֵי בַּקָּשַׁת אַיֵּה, וּלְקַבֵּל מִשָּׁם מִמַּאֲמָר הַסָּתוּם קְדֻשָּׁה וּמְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת מִמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנָּפַלְתִּי לְשָׁם, וְעַל יְדֵי הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים אֶזְכֶּה לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וּלְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי מִקְּדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם, וַאֲבַטֵּל עַל יְדֵי זֶה יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים אֲשֶׁר הֵם יוֹנְקִים מֵהַעֲלָמָה שֶׁנֶּעֱלַם הַמַּאֲמָר סָתוּם, וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַצִּיצִית שֶׁהֵם מִצֶּמֶר אֶזְכֶּה לְגַלּוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַיּוֹד מַאֲמָרוֹת, שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים קְדֻשָּׁתָם מִמַּאֲמָר הַסָּתוּם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא יִהְיֶה לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שׁוּם שְׁלִיטָה כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְכַבֵּס וּלְטַהֵר נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלִּי מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְגֻנִּים שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם, וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַסְתָּרוֹת הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל כְּשֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדְךָ וּלְגַלּוֹת אֲשֶׁר כְּבוֹדֶךָ מָלֵא כָּל הָעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ וְיִכָּנְעוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיֵדְעוּ הַכֹּל כִּי מַלְכוּתְךָ בְּכָל מָשָׁלָה וּבְכָל [הַ]מְּקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ. וְזַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּרִים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה וּבִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ, וְיִהְיֶה נִרְאֶה לְפָנֶיךָ אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ שֶׁגִּלָּה הָעֵצָה הַקְּדוֹשָׁה וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה, וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית כָּל הַיּוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְכַּפְּרוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה שֶׁגַּם אַתָּה תִּתְבָּרֵךְ תִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית לָבָן שֶׁהוּא טַלִּית שֶׁל רָצוֹן וּתְסַדֵּר הי"ג מִדּוֹת שֶׁל רְחָמִים עַל יְדֵי הַצִּיצִית וּתְמַלֵּא עֲלֵנוּ רְחָמִים וְרָצוֹן וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ, כִּי אַתָּה סוֹלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וְדוֹר כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אַתָּה. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן, וְאָמֵן. 7o7orcfbdoqmvgqm43krklwqmne1f4i 2853154 2853139 2024-04-26T05:27:41Z יותם ברסלבר 17617 /* תְּפִלָּה עַל נְטִילַת יָדַיִם הלכה ד' */ wikitext text/x-wiki =תְּפִלָּה עַל הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה א'= זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ ה' וָאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ. חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. קִדַּמְתִּי בְּנֶשֶׁף וַאֲשַׁוֵּעַ לִדְבָרְךָ יִחַלְתִּי. קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לָשׂוּחַ בְּאִמְרָתֶךָ. קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי לְהַתְחִיל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר בֶּאֱמֶת לְקוֹנֵן עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלִשְׁפֹּךְ לִבִּי כְּמַיִם נֶגְדְּךָ עַל כָּל חֲטָאַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי נֶגְדְּךָ מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת עַל יְדֵי חֲטָאַי, וְאַתָּה תִּשְׁלַח לִי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבְרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ וְאֶזְכֶּה לִמְצוֹא בִּי גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַמְּעַט מִן הַמְּעַט מִן הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן יִדְחֶה כָּל הָרַע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְיִתְבָּרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָצֵאת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְשֶׁיִּהְיֶה נִדְחֶה הָרַע שֶׁלִּי לְגַמְרֵי, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ וּבַמֶּה לְלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְאֵיךְ לָדוּן אֶת עַצְמִי לְכַף זְכוּת, כִּי מֵחֲמַת מַעֲשֵׂי הָרָעִים וּמִדּוֹתַי הַמְגֻנּוֹת נִטַּמְטֵם לִבִּי נִדְמֶה בְּדַעְתִּי שֶׁאֵין בִּי שׁוּם טוֹב, כִּי כָּל הַטּוֹב שֶׁלִּי נִבְלָע וְנִתְעָרֵב בְּהָרַע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין נִכָּר שׁוּם טוֹב, אַף עַל פִּי כֵן עֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת וּמְחַכּוֹת עַד שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בִּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר גִּלּוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִמְצוֹא בְּנַפְשׁוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מִכַּף חוֹב לְכַף זְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, אֲבָל מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר אֲשֶׁר אֵין בְּמֹחִי שׁוּם תְּפִיסָה בָּזֶה כְּלָל, רַק אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי עָלֶיךָ לְבַד, וְהִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא וְכָל מָה שֶׁיָּבוֹא לְתוֹךְ פִּי אֲדַבֵּר, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי, וְזַכֵּנִי לְעוֹרֵר הַשָּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל יְדֵי הי"ג מִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זוֹכִין לְתַקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁבּוֹ תְּלוּיִין כָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, וַאֲפִלּוּ מָה שֶׁנַּעֲשָׂה עִמִּי הַשָּׁפֵל וְהַפָּגוּם הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְעַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְלָקוּם בַּחֲצוֹת וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ לְפָנֶיךָ עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מְעוֹרֵר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ מְבָרֵר וּמְלַקֵּט כָּל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַתָּה בּוֹנֶה מִזֶּה הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ, מֶה טוֹבוּ אָהֳלֶךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל, וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק טוֹב בְּהַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁאַתָּה בּוֹנֶה מִכָּל הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל... עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁאַשְׁלִים כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי בִּנְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה וְאֶזְכֶּה לְגַלּוֹתָהּ וּלְהָאִיר וּלְבָרֵר טוּב נִשְׁמָתִי וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּזֶה לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ וּלְהָקִים אוֹתוֹ, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ וְשֵׂכֶל אֵיךְ לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי, רַק אֲנִי מְחֻיָּב לְהַאֲמִין שֶׁעַל יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר אֶת עַצְמִי בַּחֲצוֹת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֶת כָּל הַטּוֹב וּבוֹנִין מֵהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְתַקְּנִין אֶת חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁבּוֹ תְּלוּיִין כָּל הַחֲטָאִים, וּמְעוֹרְרִין הי"ג מִדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְגוֹרְמִין שֶׁאַתָּה מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין לִי פֶּה לְדַבֵּר וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ כִּי לְפִי מַעֲשֵׂי הַמְכֹעָרִים אֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מִתְחַזֵּק וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּרִים הֵם מְבֻלְבָּלִים וּמְעֹרָבִים מְאֹד עַד שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר. זַכֵּנִי זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְסַדֵּר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וְיוֹם בְּקוֹל נָעִים בְּגִילָה וְרָנֵּן וַאֲקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אֲזַמְּרָה לֶאֱלֹהַי (יַעֲקֹב) בְּעוֹדִי, וָאֲדַבֵּר כָּל דִּבּוּרִי בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת, וְאַטֶּה אָזְנִי לְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁיִּהְיוּ יוֹצְאִים בִּקְדֻשָּׁה מִפִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁהוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בָּעוֹלָם, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה סוֹד חֲצוֹת לַיְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּתוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ אֶזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלַי הַחוּט שֶׁל חֶסֶד מִבֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט, וְאֶזְכֶּה לְנַחֵם אֶת נַפְשִׁי וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי לְבַל אֶפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר ח"ו, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת קְטֹרֶת וְקָרְבָּנוֹת, וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת מִבְּהֵמָה לְאָדָם שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה עוֹד מַעֲשֵׂי בְּהֵמָה וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב אֲפִלּוּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲלוֹתָם לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת כִּי זֶה עִקַּר רְצוֹנְךָ וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁלְּךָ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָרָא דְּעָלְמָא רַחֵם עָלַי וְתֵן לִי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ, כִּי נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֵחַשְׁתִּי מִטּוֹב וְאֵין לִי שׁוּם דִּבּוּרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ מֵחֲמַת גֹּדֶל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁלִּי אֲשֶׁר נִדְמֶה לִי שֶׁאֵין בֵּי שׁוּם טוֹב וְאֵין לִי שׁוּם זְכוּת שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר, רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְבָרֵר כָּל הַד' יְסוֹדוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת הַדּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, עַד אַעֲבִיר כָּל הָרַע שֶׁבִּי הַחוֹפֶה כָּל מַעֲשֵׂי הַטּוֹב שֶׁבִּי, וְאֶזְכֶּה לְגַלּוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר הַטּוֹב שֶׁבִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵשׁ מְרִירוּתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפָנֶיךָ, וַאֲקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ, וְאַתָּה תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, וְאֶזְכֶּה שֶׁאַתָּה עִם כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן יִהְיוּ מַקְשִׁיבִים לְקוֹלִי וִיעָרֵב לְפָנֶיךָ קוֹלִי הַפָּגוּם, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים אֲפִלּוּ מִמֶּנִּי וְתַכְרִיעֵנִי לְכַף זְכוּת, וַתְּבִיאֵנִי לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וַאֲרַנֵּן לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ בָּאֵלּוּ הַכֹּהֲנִים מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת לְפָנֶיךָ וְהַלְּוִיִּים מְנַגְּנִים בַּשִּׁיר וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם בַּחַי' חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי עָסְקִי בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה מֵחֲצוֹת לַיְלָה, עַד שֶׁאֲבַטֵּל הַתֹּהוּ וָבֹהוּ וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, הַכֹּל אֲבַטְּלֵם מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב וְלַעֲלוֹת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת. וְזַכֵּנִי לְבָרֵךְ בְּרָכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְיוֹם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבֶאֱמֶת בְּלֵב שָׁלֵם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִבְנוֹת כָּל הַהֵיכָלִין שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְשֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עַל יָדִי יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ שֶׁתִּתְפָּאֵר הַשְּׁכִינָה עִם נִשְׁמָתִי לִפְנֵי השי"ת חֲזִי בְּמַאי בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּךְ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַתָּה וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֵעוֹל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ הַשְּׁכִינָה עִמָּדִי, כִּי פָּגַמְתִּי בְּכָל הֵיכְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵיךְ יוּכַל מְטֻנָּף כָּזֶה לֵעוֹל קַמֵּי מַלְכָּא, אַךְ עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְהִתְפָּאֲרוּת אֲפִילּוּ מִן הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, וַאֲפִלּוּ מִמֶּנִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי כְּפִי שֶׁיָּדַעְתִּי עֶרְכִּי הַשָּׁפֵל וְהַפָּחוּת וְהַבָּזוּי, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ גָּדוֹל גַּם עָלַי, וְכָל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁתִּמָּצֵא בִּי בְּוַדַּאי תִּתְפָּאֵר וְתִשְׁתַּעְשַׁע עִמִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר וְאָמְרוּ רז"ל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהֵיטִיב מַעֲשַׂי, וּלְהִתְחַזֵּק בְּךָ וְלָתֵת לֵב לְכָל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִבְנוֹת כָּל הַהֵיכָלִין דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקִי הַקְּלִפּוֹת, וּלְחַבֵּר הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, שֶׁיִּתְאַחֲדוּ כָּל הַהֵיכָלִין דִּקְדֻשָּׁה, וְאֶהְיֶה מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת אֱלֹהוּתְךָ, וְאֶזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁאֶתֵּן בְּנִדְבַת לִבִּי לְהַכְנִיעַ וּלְהַשְׁפִּיל קְלִפַּת עֲמָלֵק ימ"ש עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁאֶתֵּן, שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַצְּדָקָה שֶׁלִּי בִּבְחִינַת הַשְּׁקָלִים שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עַל הַמִּשְׁכָּן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּבָר קָדְמוּ שִׁקְלֵיהֶם לִשְׁקָלֶיךָ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִהְיֶה מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִהְיֶה לִבּוֹ מָלֵא מִשְּׁכִינַת עֻזֶּךָ, עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל קְלִפַּת עֲמָלֵק ימ"ש שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וּלְהַכְנִיס מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּלְהַפִּיל עָלָיו הִתְרַחֲקוּת שֶׁיִּהְיֶה נִרְחָק מהשי"ת וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא מְשַׂמַּחַת לֵב, וְהַתּוֹרָה מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם שֶׁיִּמְצָא בְּכָל עֵת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בַּחַי' וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי וְתֵן לִי דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּי אֵיךְ לַעֲבֹד אוֹתְךָ בְּכָל עֵת וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמִי תָּמִיד בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים לְעוֹרֵר אֶת כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה לְעוֹרְרֵהוּ וְלַהֲקִיצוֹ וּלְחַזְּקוֹ שֶׁיּוּכַל לִמְצוֹא בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מַפִּילוֹ, וְיַאֲמִין בהשי"ת שהשי"ת לֹא כָּלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתוֹ גַּבָּן, וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָם חֲלִילָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ וְלִזְכּוֹת לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַפָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁהִיא מְרַמֶּזֶת עַל כָּל הַנָּ"ל שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִמְצוֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲלוֹת לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֶּה לְמַלֹּאות פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲטָאִים, וְעַל יְדֵי שֶׁאֶמְצָא בִּי בְּעַצְמִי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּחִינַת וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע אֶזְכֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְגַם עַל יְדֵי שֶׁאָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְעוֹרְרָם וּלְהַשִּׁיבָם בִּתְשׁוּבָה וְיַחְזְרוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְאֶזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, וְכָל זֶה עַל יְדֵי קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי בהשי"ת וּלְחַדֵּשׁ כְּנֶשֶׁר נְעוּרֵינוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם פֶּסַח בְּכָל שָׁנָה שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל כָּל הַנָּ"ל. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי אָמֵן. =תְּפִלָּה עַל הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר וּנְטִילַת יָדַיִם הֲלָכָה ב'= צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל, לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לִזְרִיזוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בִּקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל וְאַל אֶדְחֶה ח"ו מִיּוֹם לְיוֹם כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לָקוּם מִשְּׁנָתִי, הֵן בַּלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, הֵן בַּבֹּקֶר, אֶזְכֶּה לָקוּם בִּזְרִיזוּת בִּקְדֻשָּׁה, וּלְקַיֵּם מַאֲמַר חָזָ"ל יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד =תְּפִלָּה עַל נְטִילַת יָדַיִם הֲלָכָה ג'= מְאֹד, עַל כֵּן רַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי וְלֹא אֶטְעוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה מְאוּמָה וְלֹא אֶשְׁמַע לְהַבַּעַל דָּבָר אֲשֶׁר הוּא מַכְבִּיד עָלַי וּמְיַעֵץ אוֹתִי וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בַּמִּצְוָה שֶׁאַדְרַבָּא עַל יְדֵי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר כִּי כְּבָר הִרְגִּיל אוֹתִי בָּזֶה וְעַל יְדֵי זֶה דַּוְקָא בָּאִים הַבִּלְבּוּלִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְאַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לִי שׁוּם הֶזֵּק לְגוּפֵי בָּזֶה, אַדְּרַבָּא אֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה דַּוְקָא לְלַחְלֵחַ מֵיצָר גְּרוֹנֵי וְאוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה תִּקּוּן הָאֱמוּנָה בְּקִשּׁוּטִין נָאִים וְיָפִים עַד שֶׁיִּתְקָרְבוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתְךָ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בַּאֲכִילָתִי אַחַר הַתְּפִלָּה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּחְיֶה נַעֲשָׂה יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ עַל יְדֵי אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי בֶּאֱמֶת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַד מְאֹד עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל זֶה כִּי אֲנִי מְשֻׁקָּע מְאֹד בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ, אֲבָל בָּטַחְתִּי בְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁגַּם עַתָּה יֵשׁ לִי עֲדַיִן תִּקְוָה לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְקָרֵב אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ, וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי אֵלֶיךָ וּלְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקִיךְ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת, וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי מֵעַתָּה לְהַרְעִיב אֶת עַצְמִי קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה אֲקַבֵּל כֹּחַ בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ וְאַתְחִיל לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לְהַתְחִיל לַעֲבֹד אוֹתָךְ בֶּאֱמֶת וּלְתַקֵּן אֱמוּנָתִי בִּקְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ וּלְתַקֵּן וּלְקַשֵּׁט אֶת הָאֱמוּנָה בְּכָל יוֹם בְּקִשּׁוּטִין חֲדָשִׁים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אֲכִילָתִי שֶׁיִּתְיַחֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ עַל יָדִי, עַד שֶׁהַשְּׁכִינָה תַּמְלִיץ עָלַי וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמְּךָ שָׁאַל יֶחֱרֶה אַפְּךָ בִּי וַתִּשְׁלַח לִי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וּלְהִתְגַּבֵּר לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה עַד הַבֹּקֶר, וְתֵכֶף אֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אָמֵן. = תְּפִלָּה עַל נְטִילַת יָדַיִם הלכה ד' = שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָב הָרַחֲמָן רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב אַתָּה בָּרָאתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם רַק לִכְבוֹדְךָ וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, בִּכְדֵי שֶׁיַּשִּׂיגוּ אוֹתְךָ בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי זֶה הוּא רְצוֹנְךָ שֶׁדַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ גְּדוּלָּתְךָ וּגְבוּרָתְךָ וְיַשִּׂיגוּ הַשָּׂגַת אֱלֹּקוּתְךָ. כִּי רָצִיתָ לְהֵיטִיב לִבְרִיוֹתֶךֳ, וְאַתָּה הוֹדַעְתַּנִי עַל יְדֵי צַדִּיקִיךְ הָאֲמִתִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹּקוּתְךָ אֶלָּא עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מְעִילָה לְעָלוּל מִשֶּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, וְצָרִיךְ מְאֹד לְבַקֵּשׁ רַבִּי וְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר לָנוּ וּלְסַבֵּב בְּהַקְדָּמוֹת קְדוֹשׁוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹּקוּתְךָ תִּתְבָּרֵךְ, כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו עַל יְדֵי פְּגָמָיו נֶחֱלַשׁ נִשְׁמָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ, וְצָרִיךְ רַבִּי וְצַדִּיק גָּדוֹל שֶׁיְּרַפֵּא אֶת חֹלִי נַפְשׁוֹ בִּכְדֵי שֶׁיְּרַחֵם עַל נַפְשׁוֹ וְיוֹדִיעַ לוֹ עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ בְּהַקְדָּמוֹת נְכוֹנוֹת וּבְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיּוֹדִיעַ לְהַקָּטָן גַּם כֵּן הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ לְכָל אֶחָד לְפִי חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, עַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אֶת תַּחֲלוּאֵי נַפְשִׁי וְנִשְׁמָתִי וּלְהָאִיר בְּנִשְׁמָתִי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת חָכְמָתִי וְשִׁכְלִי עַל יְדֵי הַדְּבוֹרִים קְדוֹשִׁים שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי צַדִּיקִים אֲמִתִּים, אוֹ עַל יְדֵי שֶׁאֶלְמֹד סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם הֵם צִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים שֶׁצִּמְצְמוּ אֶת הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ בְּצִמְצוּמִים [עַל יְדֵי] קְדֻשַּׁת חָכְמָתָם הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהוֹרִידוּ אֶת עַצְמָם לְגַלּוֹת הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ גַּם לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי, הַפְּחוּתִים וְהַשְּׁפֵלִים וְהַמְּלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן וְשִׂכְלֵנוּ מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב בַּפְּנִיּוֹת וּכְסִילוּת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה בָּאִים עָלֵינוּ כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמְּנִיעוֹת, וְכָל הַצָּרוֹת הַבָּאִים עָלֵינוּ הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה עַל שֶׁלֹּא הָלַכְנוּ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ וְלֹא הִטִּינוּ אָזְנֵנוּ לְקוֹל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָתָם לְעוֹרְרֵנוּ וְלַהֲקִיצֵנוּ מִשְׁנָתֵנוּ, וּלְהַכְנִיס בְּלִבֵּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ, וְלֵדַע הַאֵיךְ שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ עַל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עִל כֵּן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה וְאַל תַּבֵּט בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי עַד עַתָּה, עַתָּה הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְעָזְרֵנִי לַעֲמֹל וּלְיַגֵּעַ אֶת עַצְמִי בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה, וּלְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלִרְאוֹת וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל שֶׁנַּעֲשָׂה עִמָּדִי הַכֹּל לְטוֹבָתִי, בִּכְדֵי שֶׁאֶתְעוֹרֵר מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְתוֹרָתָם וּלְהַשָּׂגָתָם, בִּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְרַפְּאוֹת אֶת נַפְשִׁי וּלְהָאִיר בְּנַפְשִׁי וְגוּפִי הֶאָרוֹת מֵהַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּתְךָ תִּתְבָּרֵךְ, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַחֲכָמוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם כְּסִילוּת וְעִרְבּוּבְיָא מִסִּטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים עָלַי בְּכָל עֵת שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְזָרִים וְרַעֲיוֹנִים רָעִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּאִים עָלַי כָּל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן מֵעַתָּה. וְעַתָּה אֲנִי שׁוֹפֵךְ שִׂיחִי וְצַעֲרִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹקָי, אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף אֵיךְ שֶׁנּוֹלַדְתִּי וּמָה שֶׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה טוֹב וְרַע, אֲבָל הָרַע הִתְגַּבֵּר עָלַי עַד שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ וּמִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְכָל מָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת דְּבָרִים קְדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מִפִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר עָסְקוּ בִּרְפוּאַת נַפְשִׁי וְרָצוּ לְהַכְנִיס בִּי הַשָּׂגוֹת אֱלוּקוּתָךְ אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצַרְתִּי, אֲבָל אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם וְלֹא הִטֵּיתִי אָזְנַי לְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעָשִׂיתִי הֶפְכָּם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלַי אֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה, עַל כֵּן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֲדוֹן הָעוֹלָם שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת רַחֲמֶיךָ הָרַכִּים וְחַסְדְּךָ הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר אַתָּה נוֹהֵג בְּחַסְדְּךָ כָּל דּוֹר, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר כָּל אוֹתִיּוֹתֶיהָ הֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים וְצִמְצוּמִים לְהַשִּׂיג עַל יָדָם הַשָּׂגוֹת אֱלוּקוּתֵךְ וְלִזְכּוֹת לְחָכְמָה תַּתָּאָה אֲמִתִּית שֶׁמַּנְהֶגֶת כָּל עוֹלָם וְעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְלִיכְךָ עָלֵינוּ עַל כָּל רמ"ח אֲבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע עָלֵינוּ אוֹר חַכְמָתְךָ שֶׁנֵּדַע בֶּאֱמֶת יִחוּדְךָ וְאַחְדוּתְךָ בָּעוֹלָם וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלוּקוּתְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָאתָ אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁנַּכִּיר אוֹתְךָ בְּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּפֵינוּ, אֲבָל מֵחֲמַת עֲכִירַת שִׂכְלֵנוּ אָנוּ רְחוֹקִים מִזֶּה אֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל זֶה, כִּי נִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר כָּל רְפוּאָתֵנוּ תָּלוּי בָּהֶם בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַל כָּל גַּלְגֵּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם הֵמָּה וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּכָל צַדִּיקֵי אֱמֶת הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כֻּלָּם מְעוֹרְרִים אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה, וּמְסַבְּבִים וּמְצַמְצְמִים אֲלוֹקוּתֵךְ כְּדֵי לְרַפְּאוֹת אֶת תַּחֲלוּאֵי נַפְשֵׁנוּ, לְהוֹדִיעֵנִי וּלְהַטְעִימֵנִי מִנֹּעַם זִיוְךָ מֵהַשָּׂגוֹת אֲלוֹקוּתַךְ, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּכָל נְבִיאֵי הָאֱמֶת וּבָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּבְכָל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה וּבְכָל הַתְּנָאִים וְהָאָמוֹרָאִים שֶׁכֻּלָּם עָסְקוּ בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְלַהֲבִיאָם לְתוֹךְ שִׂכְלֵנוּ, וּבִפְרָט בִּקְדֻשַּׁת הַתַּנָּא רַבִּי עֲקִיבָא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת הַתַּנָּא רַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּאֶחָד עָסְקוּ בָּזֶה לְהוֹרִיד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בִּכְדֵי שֶׁנַּשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה הַשָּׂגַת אֱלוּקוּתְךָ, וְלִזְכּוֹת לְחָכְמָה תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה, וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל הַחֲכָמוֹת רָעוֹת אֲשֶׁר הֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת, כִּי חֲכָמִים הֵם לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְתִזְכֹּר צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה הַצּוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ, שֶׁנָּפְלוּ בְּחָכְמוֹת רָעוֹת וּמַחְשְׁבוֹת רָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה חָרְבָה עִירֵנוּ וּשְׁמָם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנוֹטֵל כָּבוֹד מִבֵּית חָיִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל לָהַד' מַלְכוּיוֹת דִּקְלִפָּה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי יוּכַל לִסְבֹּל קוֹל הַצְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת הַמַּלְכוּת בֵּינֵיהֶם, עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתְּגַלֶּה לָנוּ חֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְתַצִּיל אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּכָל בֹּקֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ, עַל כֵּן עָזְרֵנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כְּדֵי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל וְלַעֲלוֹת וּלְעוֹרֵר בְּחִינַת הַשַּׁחַר שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת הַשָּׂגוֹת אַלְּקוּת לְהַכִּיר אוֹתְךָ יִתְבָּרֵךְ גַּם בְּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּפֵנוּ כִּי לְכָךְ נוֹצַרְנוּ. וַעֲזָרֵינוּ עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁנִּשָּׁן בִּקְדֻשָּׁה בַּלַּיְלָה שֶׁנְּסַלֵּק שְׂכָלֵינוּ וְדַעְתֵּנוּ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁנִּקְרָא קֹדֶם הַשֵּׁנָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעֲיוֹנִים רָעִים שֶׁעוֹלִים עַל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת מֵהֵד' מַלְכוּיוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם מַתְחִילִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מַכְאוֹבֵינוּ, עַל כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁנִּזְכֶּה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה בַּקְּדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַצִּיל אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָהּ מֵהֵד' דִּקְדֻשָּׁה, וְלִזְכּוֹת לְחָכְמָה תַּתָּאָה עַל יְדֵי בְּחִינַת יָמִין בְּחִינַת אַבְרָהָם. שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד שֶׁיִּתְגַּלֶּה בַּבֹּקֶר עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה עַל יְדֵי זֶה יִתְגַּדֵּל הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ בְּטֵלִין כָּל הַד' מַלְכוּיוֹת, וְיִתְגַּלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם וִיקַבְּלוּ כֻּלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתְךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת הַמַּלְכוּת וְהַחָכְמָה תַּתָּאָה עַל יְדֵי אוֹר הַפָּנִים שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ זוֹכִים בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וְנִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁל הַמִּצְוֹת לְאוֹר הַפָּנִים שֶׁמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל הַד' מַלְכוּיוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַּם בְּגוּפֵינוּ לְהָאִיר וּלְהַשִּׂיג הָאוֹרוֹת מֵהַשָּׂגוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְיָאִיר בָּנוּ הֶאָרוֹת מֵהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְיִהְיֶה לִבִּי נָכוֹן וּבָטוּחַ שֶׁלֹּא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל שֶׁלֹּא תַּפִּיל חֶלְקֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלִּי בְּחִינַת חֲכָמָה תַּתָּאָה שֶׁלִּי, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, אֲבָל כְּבָר הוֹדַעְתַּנִי עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל אָדָם בִּמְעַט הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וְנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת לְבַטְּלָם, וּבְוַדַּאי יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדִי לְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וּלְקָרֵב אֶת עַצְמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל זֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת חֹלִי נַפְשִׁי וּלְהַעֲלוֹתָהּ וּלְהַצִּילָהּ מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַד' מַלְכוּיוֹת דִּקְלִפָּה וּלְהָאִיר בָּנוּ חָכְמָתוֹ הַקְּדֻשָּׁה וְיַסְבִּיר לָנוּ הֶאָרָה מֵהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתֵךְ יִתְבָּרֵךְ, וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק אֱמֶת בָּטַחְתִּי בִּזְכוּתוֹ וְכוֹחוֹ שֶׁלֹּא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת, כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם אֶהְיֶה בִּשְׁאוֹל וְשַׁחַת בְּוַדַּאי יִהְיֶה מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהִסְתַּכֵּל לְשָׁם וּלְהַעֲלוֹתֵנִי מִשָּׁם כִּי הוּא עוֹסֵק בְּתִקּוּנִי בְּכָל עֵת, וְעֵל כֵּן בְּוַדַּאי יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם צַעַר גָּדוֹל לְהַצְדִּיק וְהָרַבִּי אֱמֶת וּבְוַדַּאי יַעֲלֵנוּ גַּם מִשָּׁם, אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הַצַּדִּיק וְהָרַבִּי אֱמֶת לִרְאוֹת שַׁחַת לְהַעֲלֵינוּ מִשָּׁם, עַל כֵּן עָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לְאוֹר הַפָּנִים שֶׁמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתֵךְ בְּחִינַת שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ עָזְרֵנוּ לָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַשֵּׁנָה, וְאֶזְכֶּה לְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעַלֶּה מַלְכוּתְךָ מִן הַקְּלִפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים כְּמוֹ שֶׁהוֹדָעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּאִלּוּ עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הַבַּיִת הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר אוֹר הַפָּנִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִרְאוֹת פְּנֵי ה' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי נָא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וְלָקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וְתִפְתַּח אֶת פִּי בִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְאַבֵּל וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ. וְאֶזְעַק אֵלֶיךָ בְּמַר נַפְשִׁי זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה בִּכְדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הַשְּׁכִינָה וְעִם כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמִּצְטַעֲרִים בְּצָרָתָהּ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלָה הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בֵּין הַקְּלִפּוֹת עַל יְדֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְגַם אֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צַעַר בֶּאֱמֶת עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעָסְקוּ בָּזֶה לְהַכְנִיס בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה חָתְכוּ וְהֶעֱלוּ אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַתָּה נִשְׁאַרְנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב וְאֵין מִי שֶׁיְּרֻחָם עָלֵינוּ וְהַדַּעַת וְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית נִסְתַּלֵּק מֵאִתָּנוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה עַד מָתַי אֱלֹקִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירְךָ עַל יְדֵי צַדִּיקֶךָ הָאֲמִתִּיִּים וְתֵן בְּלִבָּם שֶׁיְּרַחֲמוּ עַל חֲלוּשֵׁי כֹּחַ כָּמוֹנוּ עַל חַסְרֵי דֵּעָה כָּמוֹנוּ וְיַעַסְקוּ בְּתִקּוּנֵינוּ וְיַחֲזִירוּ לָנוּ הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וְיָאִירוּ בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתְךָ וִיבִיאֶנּוּ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, תַּכְלִית הַטּוֹב אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצַרְנוּ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ חֹלִי נַפְשֵׁנוּ הַמְּדֻכָּאִים בַּמַּכְאוֹבִים רָעִים וְרַבִּים, וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אוֹתָנוּ וְלַהֲקִימֵנוּ מִנְּפִילָתֵנוּ רַק עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלֶה מְאֹד, אֲבָל אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מֵהֶם, עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִצְעֹק וְלִזְעֹק אֵלֶיךָ בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת וּבְכָל יוֹם וְיוֹם, וְלֹא נִתֵּן שְׁנַת לְעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֵּינוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצוֹא הַצַּדִּיק מַלְכוּיוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא, וְנִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ בַּבֹּקֶר לַעֲמֹד בִּזְרִיזוּת וּלְשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹּקוּת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי, וְלִבְנוֹת הַמַּלְכוּת =תְּפִלּוֹת הַבֹּקֶר תְּפִלָּה יא= תְּפִלָּה (עַל הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר וּנְטִילַת יָדַיִם) [עַל מִצְוַת צִיצִית] אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי. רבש"ע צַר לִי מְאֹד צַר וּמַר לִי מְאֹד וְאֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וּמֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ כִּי נָפַלְתִּי מְאֹד לִמְקוֹמוֹת מְטֻנָּפִים וּמְגֻנִּים מְאֹד וְאֵין לִי שׁוּם עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ לְהַעֲלֵינִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מִשָּׁם כִּי נִתְרַחַקְתִּי מְאֹד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְטִנַּפְתִּי אֶת מוֹחֵי בְּמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי, וַאֲנִי מוֹדֶה וְעוֹזֵב שֶׁבְּכָל זֶה אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב וְהַפּוֹשֵׁעַ כִּי הִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרַע וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַפְּגוּמוֹת הָאֵלֶּה כְּשֶׁאִם בַּנֶּפֶשׁ בַּמֶּרֶד וּבְמַעַל וְהֵעַזְתִּי פָּנַי נֶגְדְּךָ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וְעַתָּה מַה יֶּשׁ לִי עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נְפַלְתִּי כָּל כָּךְ אֲשֶׁר אֲנִי כִּמְיֹאָשׁ ח"ו בְּעַצְמִי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאֵין לִי עוֹד תִּקְוָה ח"ו, כִּי כָּל יְמֵי עָבְרוּ בְּמַעֲשִׂים רָעִים וְאֵין יְכֹלֶת בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ כִּי אֲנִי רָחוֹק מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִפְרָט מִקְּדֻשַּׁת צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁרְצוֹנָם הַקָּדוֹשׁ לְעָזְרֵנִי גַּם עַתָּה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנִּטַּמְטֵם מוֹחֵי בְּטִנּוֹפוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעַתָּה אָבִי שֶׁבְּשָׁמַיִם אֵין לִי שׁוּם תַּקָּנָה וּמָנוֹס כִּי אִם לִזְעֹק אֵלֶיךָ בְּקוֹל מַר מֵעֹמֶק הַלֵּב אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם. רבש"ע הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לִצְעוֹק אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְעֻמְּקֵי הַלֵּב. רבש"ע עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרוֹשׁ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, וְלִמְצוֹא קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתְךָ בְּכָל עֵת, וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹדְךָ עַל יָדִי דַּיְקָא עַל יְדֵי מְרֻחָק מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת כָּמוֹנִי, וְכָל זֶה אֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית כְּשֵׁרִים וְיָפִים. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית אֶזְכֶּה שֶׁהַצִּיצִית יִשְׁמְרוּ אוֹתִי וְיַצִּילוּ אוֹתִי מִכָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחְרָא הַמַּעֲלִימִים כְּבוֹדְךָ הַקָּדוֹשׁ, וְאֶזְכֶּה לִגְלוֹת כְּבוֹדְךָ מִקְּדֻשּׁוֹת הַמַּאֲמָר סָתוּם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן מִבְּחִי" בְּרֵאשִׁית מִבְּחִי' וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה, וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַצִּיצִית אֶזְכֶּה לְתַקֵּן הִרְהוּרֵי לִבִּי שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר ח"ו בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, רַק תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דָּבוּק תָּמִיד בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, וְיֵחָשֵׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי קָרְבָּן עוֹלָה שֶׁמְּכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי שֶׁאֶתְעַטֵּף בְּהַצִּיצִית לִמְצוֹא אוֹתְךָ בְּכָל צַד שֶׁאֶפְנֶה אֶמְצָא תָּמִיד אַלְּקוּתְךָ וּכְבוֹדְךָ אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כָּל הָעוֹלָם וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִמְּךָ כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְאֵדַע שֶׁמַּלְכוּתְךָ בְּכָל מָשְׁלָה, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה נִכְנָעִין כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמַאֲמַר הַסָּתוּם, וְאֶזְכֶּה לְגַדֵּל כְּבוֹדְךָ עַל יְדֵי בַּקָּשַׁת אַיֵּה, וּלְקַבֵּל מִשָּׁם מִמַּאֲמָר הַסָּתוּם קְדֻשָּׁה וּמְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת מִמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנָּפַלְתִּי לְשָׁם, וְעַל יְדֵי הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים אֶזְכֶּה לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וּלְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי מִקְּדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם, וַאֲבַטֵּל עַל יְדֵי זֶה יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים אֲשֶׁר הֵם יוֹנְקִים מֵהַעֲלָמָה שֶׁנֶּעֱלַם הַמַּאֲמָר סָתוּם, וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַצִּיצִית שֶׁהֵם מִצֶּמֶר אֶזְכֶּה לְגַלּוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַיּוֹד מַאֲמָרוֹת, שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים קְדֻשָּׁתָם מִמַּאֲמָר הַסָּתוּם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא יִהְיֶה לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא שׁוּם שְׁלִיטָה כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְכַבֵּס וּלְטַהֵר נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלִּי מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְגֻנִּים שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם, וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַסְתָּרוֹת הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל כְּשֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדְךָ וּלְגַלּוֹת אֲשֶׁר כְּבוֹדֶךָ מָלֵא כָּל הָעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ וְיִכָּנְעוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיֵדְעוּ הַכֹּל כִּי מַלְכוּתְךָ בְּכָל מָשָׁלָה וּבְכָל [הַ]מְּקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתְּךָ. וְזַכֵּנִי לִקְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּרִים שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה וּבִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ, וְיִהְיֶה נִרְאֶה לְפָנֶיךָ אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ שֶׁגִּלָּה הָעֵצָה הַקְּדוֹשָׁה וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה, וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית כָּל הַיּוֹם שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְכַּפְּרוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה שֶׁגַּם אַתָּה תִּתְבָּרֵךְ תִּתְעַטֵּף בְּטַלִּית לָבָן שֶׁהוּא טַלִּית שֶׁל רָצוֹן וּתְסַדֵּר הי"ג מִדּוֹת שֶׁל רְחָמִים עַל יְדֵי הַצִּיצִית וּתְמַלֵּא עֲלֵנוּ רְחָמִים וְרָצוֹן וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ, כִּי אַתָּה סוֹלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וְדוֹר כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אַתָּה. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן, וְאָמֵן. dq84t4sqqvbd5e7beepd07m4rlrvvmo 104 1715435 2853251 2844477 2024-04-26T10:25:32Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪296‬‬ ‫ר' אליעזר חכם הועד והוראותיו‬ <קטע התחלה=פרק כג/> וכבר הובאו לנו בפרק כ"ב כל המקומות ממס׳ עדיות אשר כולם בנוגע למחלוקת ר׳ אליעזר עמהם לפני זה. ועל זה הוא שאמרו ״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש״. והננו רואים מכל זה כי לא לבד אשר ההוראה הכוללת היתה מונחה על שכם ר' אליעזר, עד שהוא הי' המורה הכללי גם בדברים אשר נחלקו, כי אם שגם הם עצמם מפני כבודו הגדול של ר׳ אליעזר לא מיחו בידו בתחלה עד שנתגלגל הדבר על ידי השאלה בחתכו חוליות אשר נתמלאה הסאה. ולא יפלא זה אחרי אשר הננו רואים כי הי' כבודו של ר׳ אליעזר גדול ונורא כל כך אצל כל חכמי הדור ההוא עד שגם אחרי שנסתלק מהמתיבתא אמרו ״כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר׳ אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר' אליעזר לא מצינן מחינן בהו״. ואך לאחר פטירתו לא חשו עוד לזה. ומבואר כי גם אחר שנסתלק מהמתיבתא בכל אשר הרשו לעצמם פעם אחת לקיים דברי רבן גמליאל נגדו, לא הי׳ בכחם לעשות כן עוד הפעם בהיות ר׳ אליעזר באמת ראש וראשון בדור ההוא וחשו לכבודו גם אחרי אשר נסתלק מהמתיבתא וישב לו בביתו בלוד. וראוי לנו לשוב ולהעיר גם בזה כי תחת אשר חשבו החוקרים החדשים כי ר׳ אליעזר הי׳ דרכו לספות חומרא על חומרא, הנה נראה ההיפך הגמור בכל הוראותיו בימי ביטול הוועד כמו שכבר הערנו שכל ההצעות אשר הוצעו בו ביום מהמחלקאות של ר׳ אליעזר וחביריו בכולם ר׳ אליעזר לקולא. וגם המחלוקת בנדה גם היא ר׳ אליעזר לקולא ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה". ‫ונראה מזה עוד גם את זה כי קבלותיו ודבריו של ר׳ אליעזר הנם בעיקרם אליבא דבית הלל ובשיטתם הם, ולא בשיטת בית שמאי. שהרי גם דבריו אלה ״ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן וכו׳ קבלה זו אין לה מקום כי אם בשיטת בית הלל והלל, כמו שהוא בעדיות וב[[משנה נידה א א|ריש מס׳ נדה]]: ״שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפי׳ לימיס הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת״. ומבואר כי דברי ר׳ אליעזר אינם בשיטת שמאי ועוד נשוב לכל זה‪.‬‬ <קטע סוף=פרק כג/> ‫פרק‪ ‬כ״ד‪.‬‬ <קטע התחלה=פרק כד/> ‫‫צמצום זמן המעשים. ובידינו לצמצם זמן המעשים עם ר׳ אליעזר גם עוד ממקום אחר. ומשם יבואר לנו עוד הפעם כי המעשים עם ר׳ אליעזר והמעשים עם ר׳ יהושע הלכו זה אחר זה ככל אשר כבר נתבאר‪.‬‬ <קטע סוף=פרק כד/><noinclude></noinclude> nyhg8hmr28ztoi1ul1fgwvphwji3hfm 0 1716777 2853097 2852839 2024-04-25T13:32:28Z Roxette5 5159 678 טור הראשון wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תרלב|תרלג|תרלד}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תרלג|}} ;סימן תרל"ג - דין גובה הסוכה - ובו י' סעיפים ;* (א) סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה, בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה, בין שמחיצות מגיעות לסכך בין שאינן מגיעות. אבל עשרים כשרה, אפילו כל סככה למעלה מעשרים, כיון שאין בחללה אלא עשרים. ;* (ב) היתה גבוה יותר מעשרים והוצין יורדים למטה - אם צלתן מרובה מחמתן - כשרה. ואם לאו פסולה. ;* (ג) סוכה שחללה יותר מעשרים אמה ותלה בה דברים נאים, ועל ידי כן נתמעט חללה, לא הוי מיעוט. וכן אם מיעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואפילו ביטלם. ;* (ד) מיעטה בתבן וביטלו - הרי זה מיעוט. ואין צריך לומר עפר וביטלו. אבל סתם אינו מיעוט אפילו בעפר עד שיבטלנו בפה. ;* (ה) היתה גבוהה מעשרים ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ובה שיעור סוכה, כשרה כל הסוכה, אפילו מהאצטבא והלאה. ;* (ו) אם בנה האיצטבא מן הצד - אם יש מן האצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות - כשרה על האצטבא דווקא. ואם לאו פסולה. ;* (ז) אם בנה האיצטבא באמצע - אם יש ממנו לכותל לכל צד פחות מארבע אמות - כשרה על האיצטבא. אפילו אם גבוהה יותר מעשרה. ואם יש בינה לכותל ארבע אמות - פסולה אפילו האיצטבא גבוה עשרה. ;* (ח) סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה. ;* (ט) היתה גבוה מעשרה, והוצין יורדין לתוך עשרה, אפילו אם חמתן מרובה מצלתן פסולה. אבל אם הנויין יורדים לתוך עשרה אינם פוסלין. ;* (י) היתה נמוכה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה, ויש בחקק שיעור הכשר סוכה - אם אין בין חקק לכותל שלשה טפחים כשרה. יש ביניהם שלשה טפחים - פסולה. ==טור ברקת== ===פירוש ראשון=== כבר הנחנו למעלה הדברים הפוסלים בסוכה מענין מעשה האדם דהיינו כי כאשר האדם עושה פגם בנפשו על ידי מעשיו. וכן נמי יעשה בסוכה שנעשית על ידי מעשה הטוב. ולכן חזר והגיד כי '''{{צ|סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה}}'''. והענין כי הנה למעלה הגיד כי סכך פוסל בארבע טפחים. וזה יהיה להגיד כי יש דברים ענפי המצות נחשבים כאילו הם עצמם. והנה ארבעה טפחים הללו יהיה עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים וגזל כנ"ל. אמנם עתה חזר והגיד על ענין הגאוה שהוא עיקר לכל העונות שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}} {{ממ|דברים|ח}}. ולכן יאמר: '''{{צ|סוכה שהיא גבוה}}''' על ידי הגאוה כי ירום לבבו ולא יזכור עוד את ה' שברא העולם בעשרה מאמרות. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|ושכחת את ה'}} - הוא הבורא יתברך שמו. ואמר {{צ|אלהיך}} לומר כי ישכח גם כן עשרות הדברות שנאמר בהם {{צ|אנכי ה' אלהיך}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|עשרה עשרה הכף}} כדאיתא בזוהר פרשת ויקרא דף י"א {{ממ זהר|ג|יא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואם זבח שלמים קרבנו - רבי שמעון אמר כתיב עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. עשרה עשרה למאי קא אתיא? אלא עשרה למעשה בראשית, ועשרה למתן תורה. עשרה מאמרות במעשה בראשית ועשרה מאמרות במתן תורה וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדברות ועשרה מאמרות הם שוים. והיינו {{צ|עשרים אמה}}. ולכן יאמר '''{{צ|סוכה שהיא גבוה}}''' בענין הגאוה '''{{צ|למעלה מעשרים אמה}}''', לומר כי כאשר ירום לבבו נחשב עליו כאילו שכח עשרת הדברות ועשרה מאמרות. ולכן '''{{צ|פסולה}}'''. '''{{צ|בין שהיא גדולה}}''' - שעשה אותה מן המצות שהם חמורות (כאמור למעלה כי הסכך של הסוכה הוא נעשה מן המצות החמורות, אמנם הדפנות כשרות בכל הדברים של המצות קלות). ולכן סוכה זו כאשר נעשית מן המצות חמורות שהיה רגיל בהם אדם זה, '''{{צ|בין שהיא קטנה}}''' - שעשאה מן המצות קלות כאמור. '''{{צ|בין שהמחיצות}}''' של מצות קלות '''{{צ|מגיעות לסכך}}''' של החמורות, לפי כי כן היה עושה תמיד מצות - פעם חמורה ופעם קלה. ולא שהיה מניח מצוה קלה ומתעסק בחמורה או איפכא, אלא שהיה עושה כל הבא לידו. ולכן נמצא כי המחיצות של המצוה מגיעות לסכך של החמורות ולא היה הפסק בין זה לזה. '''{{צ|בין שאינם מגיעות}}''' - שהיה מפסיק ביניהם. הכל שוה לענין זה כי הגאוה הוא פוסל אותם. '''{{צ|אבל עשרים כשרה}}''' כי זה מורה שלא היה בו מציאות גאוה זולת לענין הצורך. '''{{צ|אפילו כל סככה למעלה מעשרים אמה}}''', רצה לומר שהיה מתגאה בענין מעשה המצות על שהיה עושה את החמורות. '''{{צ|כיון שאין בחללה אלא עשרים}}''', דהיינו שהוא שלם במאמרות ועשרת הדברות, וזה היה לו להיות כי לא היה מתגאה זולת לענין המצטרך לעצמו. '''{{צ|היתה גבוה יותר מעשרים}}''' - דהיינו כי הגאוה שהיה מתגאה היה בעצם אדם ולכן שכח עשרה מאמרות ועשרת הדברות. אמנם '''{{צ|הוצין יורדים למטה}}''' (הם מצות) '''{{צ|מן הסכך}}''' אשר עשה שלא נמצא בהם ענין גאוה. והיינו מה שאמר '''{{צ|יורדים למטה}}'''. ולכן בזה יבחן: '''{{צ|אם צלתן מרובה מחמתן}}''', דהיינו שנמצא במעשה אותם המצות כוונה טובה יותר שקול מענין כי כי יחם לבבו להתגאות, ולכן הואיל והם הוצין ענפים מן המצות הגדולות שנעשה בהם הסכך והללו נמי מעט מן גסות הרוח נמצא בהם - '''{{צ|כשרה}}''' - מפני כי כך אמרו חז"ל תלמיד חכם ראוי להיות נמצא בו אחת משמונה בשמינית ומעטרא ליה כססתא דשיבולתא. ולכן כשרה. '''{{צ|ואם לאו פסולה}}'''. '''{{צ|סוכה שחללה יותר מעשרים אמה}}''', דהיינו שהיה בו הגאוה בכל חלל הסוכה בכל מעשיה, ואחר כך '''{{צ|תלה בה דברים נאים}}''' של דברי תורה, '''{{צ|ועל ידי כך נתמעט חללה}}''' ממדת הגאוה ונעשה שפל רוח לפי כי כן עסק התורה משפיל גאים עדי ארץ. לא כן הוא בעם הארץ{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'בעולם הבא'. והדבר רק מראה כמה צריכים לעבור על הספר המודפס בשבעה עיניים - ויקיעורך}} כי אסתרא בלגינא קיש קיש גרייא. '''{{צ|לא הוי מיעוט}}''' מפני דבעידנא דלא עסיק בה תחזור הגאוה למקומה. '''{{צ|וכן אם מיעטה בכרים וכסתות}}''', הם כלים הנידשים, והרמז על שהשפיל גאותו עד ארץ - '''{{צ|לא הוי מיעוט ואפילו בטלם}}''' לפי כי כל דבר שהוא לשעה קלה אינו מועיל לבטל הגאוה הקבועה בו שנשרשה בו. '''{{צ|מיעטה בתבן וביטלו}}''' - כי הנה מיעוט זה של הקש הוא דוגמא שנאמר {{צ|ובית עשו לקש}} ונאמר {{צ|ולא יהיה שריד לבית עשו}}. ונוסף עוד שביטלו - '''{{צ|הרי זה מיעוט}}''' הגאוה. '''{{צ|ואין צריך לומר עפר}}''' דמאחר כי השפיל עצמו עד עפר, '''{{צ|ובטלו}}''' דהוי מיעוט. '''{{צ|אבל סתם}}''' שהוא שפל בעיניו '''{{צ|ולא פירש אינו כלום}}''' לפי שהוא באקראי בעלמא. ולכן אינו מיעוט אפילו בעפר '''{{צ|עד שיבטלנו בפה}}'''. '''{{צ|היתה גבוה מעשרים ובנה בה אצטבא וכו'}}''' - אשר חכמים יגידו {{צ|וכל בניך למודי ה' - אל תקרי בניך אלא בונייך}}. ושנינו {{צ|לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם}}. ופירש רש"י ז"ל {{צ|ולית ביה משום יוהרא}}. ולכן יאמר אם האדם זה הגאה אשר עשה זאת הסוכה ופסל אותו בגאותו שנעשית למעלה מעשרים אמה, דהיינו מה שאמרו חז"ל המתגאה כאילו כופר בהקב"ה, והיינו מ"ש {{צ|למעלה מעשרים}} כי הנה העשרים אמה הם עשרה מאמרות ועשרת הדברות. ואולם עושה פגם יותר ופנה למעלה. והנה כאשר חזר ובנה בנין זה של תורה בסוד '''{{צ|אצטבא כנגד דופן אמצעי}}''', כי כמו שהשדרה של האדם הוא קיום כל הגוף והעצמות - כך הם לומדי התורה הנקרא "בוניך". ולכן '''{{צ|כל הסוכה כשרה אפילו מן האצטבא והלאה}}''' - התורה כנגד הכל. '''ואם כה נאמר כי מדבר בענין עון לשון הרע'''. {{ש}} והיינו מ"ש '''{{צ|סוכה שהיא גבוה מעשרים אמה פסולה}}''' על ידי כי פגם אותה בדיבור לשון הרע, והיא {{צ|למעלה}} שנאמר {{צ|מגביה פתחו}} ואמרו חז"ל מגביה פתחי פיו. ואמרו חז"ל לשון הרע שקול כנגד שלשה עבירות ע"ז ג"ע ש"ד. ועוד אמרו חז"ל המדבר לשון הרע אפילו שכינה אינו חשובה כנגדו שנאמר {{צ|שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. נמצא שהוא '''{{צ|גבוה מעשרים אמה}}''' והוא על דרך הנזכר שהוא למעלה ממי שאמר עשרה מאמרות ועשרת הדברות. ולכן הסוכה שעשה מן המצות '''{{צ|פסולה בין שהיא גדולה}}''' מכמה זמן שעשה אותה, '''{{צ|בין שהיא קטנה}}''' מזמן מועט. '''{{צ|בין שהמחיצות}}''' של המצות '''{{צ|מגיעות לסכך}}''' - שהיה מסמיך המצות זו לזו, '''{{צ|בין שאין המחיצות}}''' של המצות אין '''{{צ|מגיעות לסכך}}''' כי היה עושה המצות לפרקים כאמור. בכל אלו פסולה. '''{{צ|אבל עשרים כשרה אפילו כל סככה}}''' של המצות חמורות שלה הם '''{{צ|למעלה מעשרים}}''', כי היה מצורף עמהם לשון הרע כי נשתרש בו. '''{{צ|כיון שאין בחללה עשרים כשרה}}'''. '''{{צ|היתה גבוה יותר מעשרים}}''' כאמור שהיה גאה אמנם '''{{צ|הוצין יורדים למטה}}''' - פעמים נמצא בו קצת הענוה, היינו מה שאמרו חז"ל {{צ|ענוה שלא לשמה}}. ולכן נחזי אנן '''{{צ|אם צלתן מרובה מחמתן}}''' - אם אותם הוצין ר"ל הענפים שיצאו מכלל הסיכוך (שהוא נפסל מסיבת הגאוה) - אותם הפעמים שנהג בענוה והשפיל עצמו בהם. נמצא הצל יותר, ר"ל כי הנה האדם על ידי מעשיו הרעים הוא פוגם צורתו, צלם דמות תבניתו כמו שאמרו חז"ל אין האדם שולט בו החיה אלא אם כן נהפך הצלם שלו שנאמר {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}. ולכן אם עדיין צלתן מרובה - שנראה כי אדם זה עדיין לא נשתנית צורתו - אז הסוכה שעשה '''{{צ|כשרה}}'''. ואם סר צלו מעליו ונקלף מעל ראשו וקפחתו החמה של העון - '''{{צ|פסולה}}'''. '''{{צ|סוכה שחללה יותר מעשרים אמה}}''' - כלומר דלאחר שעשה סוכה זו מקיבוץ מעשים טובים כאמור - חלל קדש ה' אשר אהב בדברים הרעים, ואשר לא טוב עשה. ואחר כך '''{{צ|תלה בה דברים נאים}}''' - הם מעשים טובים על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|כי בתחבולות תעשה לך מלחמה - אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיו לטוטפות בין עיניך}}. אמנם אדם זה עשה דברים טובים מן המצות ותלה אותם שם אך לא נתכוון לתקן את אשר עוותו זה כנגד זה. אמנם על ידי המצות שתלה בה - '''{{צ|על ידי כך נתמעט חללה}}''' שחלל אותה ונעשה למטה מעשרים אמה שכן שנינו {{צ|עבירה מכבה מצוה}} ועכשיו נתמעט מעשה הרע כי כן נמי מצוה מכבה העבירה. '''{{צ|לא הוי מיעוט}}''' - לפי כי מה שאמרו חז"ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - צריך להיות זו כנגד זו מקבילות; עינים רמות ההפך הוא והיו לטוטפות בין עיניך וכו'. ומאחר כי זה המצות שעשה דברים נאים לא היו מקבילות זו לעומת זה אלא שעל ידי מעשה הטוב נתמעט החילול של מעשה הרע - בא זה ואיבד את זה - לא הוי מיעוט. '''{{צ|וכן אם מיעטה בכרים וכסתות}}''' שהשפיל עצמו ביותר כדאמר אנטונינוס {{צ|מי יתנני מצע תחתיך לעולם הבא}}. '''{{צ|לא הוי מיעוט}}''' לענין לשון הרע. '''{{צ|ואפילו בטלם}}''' שמורה על הכנעה גדולה - אינו מספיק לעון זה לבטל אותו כדבר האמור. '''{{צ|מיעטה בתבן ובטלו}}''' - הוא ענין תיקון לשון הרע כמו שאמרו חז"ל {{צ|מות וחיים ביד לשון}} - היה לפניו גחלת, נפח בה - בערה, רקק בה - כבתה. שהרצון לומר כי עיקר לשון הרע הוא כפי המקבל אותו. דאף על גב כי לשון הרע מכונה אל הגחלת שנאמר {{צ|עם גחלי רתמים}} - העיקר הוא המקבל אותו אם נפח בו וקבל הדברים - בער. אבל אם רקק בה ולא קבל - כבתה. ולכן אם מיעט זה הלשון הרע ואינו מקבל עוד ובטל אותו - הוי ביטול. דמאחר שעשה אותו קש ותבן וגם כן בטלו על דרך {{צ|רקק בה}} הוי מיעוט. '''{{צ|וכל שכן עפר ובטלו}}'''. '''{{צ|אבל סתם}}''', שלא היה מקבל לשון הרע אבל לא היה מבטלו כאשר שומע לשון הרע לא היה מבטל אותו לפני האומרו. '''{{צ|לא הוי מיעוט אפילו בעפר}}''' - אם הידק אותו לעפר - אינו ביטול '''{{צ|עד שיאמר בפיו}}''' שיהיה מבטל אותו או עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא לדבר לשון הרע עוד כדין כל המתחרט לפני הקב"ה ממעשיו הרעים. '''{{צ|היתה גבוה מעשרים}}''' סוכה זו מפני לשון הרע שלא היתה שכינה חשובה כנגדו כלום. כי על ה' הגדיל בלשון מדבר גדולות. '''{{צ|ובנה בה אצטבא}}''' - היינו בנין של תורה; כך אמרו חז"ל {{צ|מרפא לשון עץ חיים}} הוא עסק התורה. ולכן בנה זו האצטבא '''{{צ|כנגד דופן האמצעי}}'''. והוא כי הנה הנחנו כי {{גמט דגש|דופן}} הוא {{גמט דגש|מצוה}}, כי כה נעשה דופן הסוכה הנצחית. שנינו {{צ|על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים}}. והנה זה בנה אצטבא זו, הוא ענין התורה שהעולם נבנה בה (כמו שאמרו חז"ל {{צ|בראשית - בי ראשית}}, התורה אמרה בי נסתכל הקב"ה וברא את העולם). וזה '''{{צ|בנה אותה כנגד דופן האמצעי}}''' שהוא גמילות חסדים כמה דאת אמר {{צ|ותורת חסד על לשונה}}. ואם נאמר 'אמצעי' ממש שהוא העבודה - הנה התורה כנגד הקרבנות שנאמר {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה וכו'}}. וזה היה '''{{צ|על פני כולה}}'''. עסק התורה כמו ששנינו {{צ|ותלמוד תורה כנגד כולם}}. '''{{צ|ובה שיעור סוכה}}''' - כי התורה לבדה יש כדאי בה לעשות לו סוכה שנאמר {{צ|כי בצל החכמה בצל הכסף}}. ולכן '''{{צ|כשרה הסוכה זו}}''' להגן עליו '''{{צ|אפילו מהאצטבא והלאה}}''' - מכאן ואילך לפי שהתורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה. '''{{צ|אם בנה אצטבא מן הצד}}''' - היינו לימוד התורה, ולא עשה הלימוד קבע אלא '''{{צ|מן הצד}}'''. '''{{צ|אם יש מן האצטבא}}''' שיעור זה הלימוד '''{{צ|עד כותל השני פחות מארבע אמות}}''', כלומר לפי שלימוד התורה זה לא יפחית מארבע אמות של הלכה שלכן יש ארבע אמות עד כותל השני לפי שנתמעט על ידי הלימוד, בא זה ואיבד את זה. ולכן הסוכה '''{{צ|כשרה על האצטבא דווקא}}''' לפי שלא עשה תורתו קבע. '''{{צ|ואם לאו}}''', שלא היה בלימוד שלו קביעות כלל, '''{{צ|פסולה}}''' - דלא שייך לומר בה {{צ|מרפא לשון עץ חיים}}. '''{{צ|אם בנה האצטבא}}''' זו של עסק התורה '''{{צ|באמצע}}''' של הסוכה, ולא עשה תיקון זה מתחילה. '''{{צ|אם יש ממנו לכותל לכל צד}}''' מן הסוכה זו '''{{צ|פחות מארבע אמות}}''' כי לפי שהיה עוסק בארבע אמות של הלכה, '''{{צ|כשרה על האצטבא}}''' וימצא שם הצדיקים גם השכינה כאמור לעיל. כי כך אמרו חז"ל {{צ|אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה}}. ולכן '''{{צ|אפילו גבוה מעשר אמות}}''' - ר"ל כי לשון הרע זה היה גבוה, על ה' הגדיל (כמה דאת אמר {{צ|העתרתם עלי דבריכם{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'כפיכם' - ויקיעורך}}}} {{ממ|יחזקאל|לה|יג}}) יותר מעשרה מאמרות שבהם נברא העולם. '''{{צ|אבל אם יש בינה לכותל ארבע אמות}}''' - שמורה כי לא היה לומד ארבע אמות של הלכה, '''{{צ|פסולה אפילו האצטבא}}''' - היינו הלימוד. כי מה מועיל לימוד התורה מחובר ומצורף עם דיבור לשון הרע? הנה מטמא אותו הלימוד כדאיתא בזוהר.{{הערה|מתוך סברא החלטתי שכאן יש סוף קטע ולהתחיל את המילים הבאות כקטע חדש. וצע"ע - אולי חסרים טקסט של ההעתקה - ויקיעורך}} לפנים בישראל היו קורים עשרת הדברות בכל יום בתוך התפילה לפי שהם עיקר התורה ומפני תרעומות המינים שהיו אומרים כי שאר התורה והמצות אינם כלום - בטלום. ולכן '''{{צ|העושה סוכה שאינה גבוה עשרה טפחים}}''' שהוא מורה על ענין עשרת הדברות, ומאחר כי זה אינו מקיים עשרת הדברות - מה מועיל לו שאר המצות? ולכן פסל את הסוכה שעשה. '''{{צ|היתה גבוה מעשרה}}''', הם עשרת הדברות כאמור, שהיה מקיים אותם. '''{{צ|אבל הוצין}}''' - הענפים של עשרת הדברות, לפי כי כל מצוה מסתעף ממנה כמה ענפים, ואלו היו '''{{צ|יורדים לתוך עשרה}}''' לפי שלא היה זהיר בהם. לכן '''{{צ|אפילו אם חמתן מרובה מצלתן}}''' - לפרקים מקיים אותם, אף על פי כן '''{{צ|פסולה}}'''. '''{{צ|אבל אם הנויים}}''' שהם המצות שתלה בתוך הסוכה כנ"ל, ענפים מהם יורדים לתוך עשרה ומעכבים אותם, '''{{צ|אינם פוסלים}}''' שהרי העוסק במצוה פטור מן המצוה. '''{{צ|היתה נמוכה מעשרה}}''', שלא קיים עשרת הדברים כאמור. '''{{צ|וחקק בה להשלימה לעשרה}}''' - הוא ענין מחשבה על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|הוי החוקקים חקקי און}}. '''{{צ|ויש בחקק}}''' טוב זה '''{{צ|שיעור הכשר סוכה}}''', דהיינו שבעה על שבעה, הם שבע מצות שקבלו עליהם בני נח וחזר ונתם הקב"ה לישראל כנ"ל. ואלו הם הכשר סוכה קטנה. ולכן '''{{צ|אם אין בין חקק לכותל הסוכה ג' טפחים}}''' כנגד שלשה מצות אחרות לתשלום העשרת הדברות, '''{{צ|כשרה}}'''. '''{{צ|אבל אם יש ביניהם הפרש של שלשה טפחים}}''' כי זה מורה שלא קיים זולת שבעה מצות הנזכר, '''{{צ|פסולה}}''' דשאר מצות בעינן. ===פירוש שני לצד עילאה=== דברתי אני עם לבי לחזור ולבאר הדינים על דרך הנ"ל לצד עילאה ימלל כנגד סוכת דוד הנופלת. להקים אותה לתומכה ולסעדא מנפילו דילה שלכן אומרת {{צ|סמכוני באשישות}} - בהלכות המאוששות על דרך האמת. ולכן יאמר: '''{{צ|סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה}}''' - כי מאחר שהסוכה עליונה לא יתכן לה להיות יותר מעשרים לכן גם הסוכה הגשמית שעשאה למעלה מעשרים אמה פסולה. וכדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ה {{ממ זהר|ג|רנה|א}} וזה לשונו: {{צ|וסוכה תהיה לצל יומם וכו' - ובגין דא שיעור סוכה לא פחות מעשר דאיהו מלכות עשיראה דכל דרגין. ולא למעלה מעשרים - דאיהי {{גמט דגש|עשרים}} - {{גמט דגש|כתר}} עליון דלא שלטא ביה עינא}}, עכ"ל. ולכן '''{{צ|בין שהיא גדולה}}''' סוכת דוד, '''{{צ|בין שהיא}}''' עדיין '''{{צ|קטנה}}'''. '''{{צ|בין שהמחיצות מגיעות לסכך}}''' - כי זה מורה שהמדות שלה נתפשטו ומגיעות לסכך, או שהיו קצרות '''{{צ|ואין מגיעות לסכך}}'''. '''{{צ|אבל עשרים כשרה}}''' לפי כי כן אשה כשרה מגעת למעלה עד עשרים שהוא סוד {{גמט דגש|עשרים}} שהוא {{גמט דגש|כתר}}. דאף על גב כי בזמן של הבריאה אשר קטרגה ואמר {{צ|אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד}} - אז נדחית ואמר לה הקב"ה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. אמנם יש זמנים במקראי קדש שעולה עד מדת הכתר. ולכן עד עשרים כשרה. '''{{צ|אפילו כל סככה למעלה מעשרים מאחר כי בחללה הם עשרים כשרה}}''' לפי כי הכתר הוא יותר למעלה. '''{{צ|היתה גבוה יותר מעשרים והוצין יורדים למטה וכו'}}''' - מפני כי סוכת דוד בה נאמר {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}}. אמנם אז {{צ|הוצין}}, ענפים ממנה, יורדים למטה. ולכן בזה יבחן: '''{{צ|אם צלתם מרובה מחמתן}}''' - כי זה מורה היות בחינת החסד גובר, והיינו {{להשלים}} ----------- p0hyd8b6kx7ywy317co4rlhrjrka8by 2853135 2853097 2024-04-25T20:32:26Z Roxette5 5159 /* פירוש שני לצד עילאה */ 679 טור הראשון wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|טור ברקת||תרלב|תרלג|תרלד}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תרלג|}} ;סימן תרל"ג - דין גובה הסוכה - ובו י' סעיפים ;* (א) סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה, בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה, בין שמחיצות מגיעות לסכך בין שאינן מגיעות. אבל עשרים כשרה, אפילו כל סככה למעלה מעשרים, כיון שאין בחללה אלא עשרים. ;* (ב) היתה גבוה יותר מעשרים והוצין יורדים למטה - אם צלתן מרובה מחמתן - כשרה. ואם לאו פסולה. ;* (ג) סוכה שחללה יותר מעשרים אמה ותלה בה דברים נאים, ועל ידי כן נתמעט חללה, לא הוי מיעוט. וכן אם מיעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואפילו ביטלם. ;* (ד) מיעטה בתבן וביטלו - הרי זה מיעוט. ואין צריך לומר עפר וביטלו. אבל סתם אינו מיעוט אפילו בעפר עד שיבטלנו בפה. ;* (ה) היתה גבוהה מעשרים ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ובה שיעור סוכה, כשרה כל הסוכה, אפילו מהאצטבא והלאה. ;* (ו) אם בנה האיצטבא מן הצד - אם יש מן האצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות - כשרה על האצטבא דווקא. ואם לאו פסולה. ;* (ז) אם בנה האיצטבא באמצע - אם יש ממנו לכותל לכל צד פחות מארבע אמות - כשרה על האיצטבא. אפילו אם גבוהה יותר מעשרה. ואם יש בינה לכותל ארבע אמות - פסולה אפילו האיצטבא גבוה עשרה. ;* (ח) סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה. ;* (ט) היתה גבוה מעשרה, והוצין יורדין לתוך עשרה, אפילו אם חמתן מרובה מצלתן פסולה. אבל אם הנויין יורדים לתוך עשרה אינם פוסלין. ;* (י) היתה נמוכה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה, ויש בחקק שיעור הכשר סוכה - אם אין בין חקק לכותל שלשה טפחים כשרה. יש ביניהם שלשה טפחים - פסולה. ==טור ברקת== ===פירוש ראשון=== כבר הנחנו למעלה הדברים הפוסלים בסוכה מענין מעשה האדם דהיינו כי כאשר האדם עושה פגם בנפשו על ידי מעשיו. וכן נמי יעשה בסוכה שנעשית על ידי מעשה הטוב. ולכן חזר והגיד כי '''{{צ|סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה}}'''. והענין כי הנה למעלה הגיד כי סכך פוסל בארבע טפחים. וזה יהיה להגיד כי יש דברים ענפי המצות נחשבים כאילו הם עצמם. והנה ארבעה טפחים הללו יהיה עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים וגזל כנ"ל. אמנם עתה חזר והגיד על ענין הגאוה שהוא עיקר לכל העונות שנאמר {{צ|ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך}} {{ממ|דברים|ח}}. ולכן יאמר: '''{{צ|סוכה שהיא גבוה}}''' על ידי הגאוה כי ירום לבבו ולא יזכור עוד את ה' שברא העולם בעשרה מאמרות. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|ושכחת את ה'}} - הוא הבורא יתברך שמו. ואמר {{צ|אלהיך}} לומר כי ישכח גם כן עשרות הדברות שנאמר בהם {{צ|אנכי ה' אלהיך}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|עשרה עשרה הכף}} כדאיתא בזוהר פרשת ויקרא דף י"א {{ממ זהר|ג|יא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואם זבח שלמים קרבנו - רבי שמעון אמר כתיב עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. עשרה עשרה למאי קא אתיא? אלא עשרה למעשה בראשית, ועשרה למתן תורה. עשרה מאמרות במעשה בראשית ועשרה מאמרות במתן תורה וכו'}}. הנה מבואר מדברי המאמר כי הדברות ועשרה מאמרות הם שוים. והיינו {{צ|עשרים אמה}}. ולכן יאמר '''{{צ|סוכה שהיא גבוה}}''' בענין הגאוה '''{{צ|למעלה מעשרים אמה}}''', לומר כי כאשר ירום לבבו נחשב עליו כאילו שכח עשרת הדברות ועשרה מאמרות. ולכן '''{{צ|פסולה}}'''. '''{{צ|בין שהיא גדולה}}''' - שעשה אותה מן המצות שהם חמורות (כאמור למעלה כי הסכך של הסוכה הוא נעשה מן המצות החמורות, אמנם הדפנות כשרות בכל הדברים של המצות קלות). ולכן סוכה זו כאשר נעשית מן המצות חמורות שהיה רגיל בהם אדם זה, '''{{צ|בין שהיא קטנה}}''' - שעשאה מן המצות קלות כאמור. '''{{צ|בין שהמחיצות}}''' של מצות קלות '''{{צ|מגיעות לסכך}}''' של החמורות, לפי כי כן היה עושה תמיד מצות - פעם חמורה ופעם קלה. ולא שהיה מניח מצוה קלה ומתעסק בחמורה או איפכא, אלא שהיה עושה כל הבא לידו. ולכן נמצא כי המחיצות של המצוה מגיעות לסכך של החמורות ולא היה הפסק בין זה לזה. '''{{צ|בין שאינם מגיעות}}''' - שהיה מפסיק ביניהם. הכל שוה לענין זה כי הגאוה הוא פוסל אותם. '''{{צ|אבל עשרים כשרה}}''' כי זה מורה שלא היה בו מציאות גאוה זולת לענין הצורך. '''{{צ|אפילו כל סככה למעלה מעשרים אמה}}''', רצה לומר שהיה מתגאה בענין מעשה המצות על שהיה עושה את החמורות. '''{{צ|כיון שאין בחללה אלא עשרים}}''', דהיינו שהוא שלם במאמרות ועשרת הדברות, וזה היה לו להיות כי לא היה מתגאה זולת לענין המצטרך לעצמו. '''{{צ|היתה גבוה יותר מעשרים}}''' - דהיינו כי הגאוה שהיה מתגאה היה בעצם אדם ולכן שכח עשרה מאמרות ועשרת הדברות. אמנם '''{{צ|הוצין יורדים למטה}}''' (הם מצות) '''{{צ|מן הסכך}}''' אשר עשה שלא נמצא בהם ענין גאוה. והיינו מה שאמר '''{{צ|יורדים למטה}}'''. ולכן בזה יבחן: '''{{צ|אם צלתן מרובה מחמתן}}''', דהיינו שנמצא במעשה אותם המצות כוונה טובה יותר שקול מענין כי כי יחם לבבו להתגאות, ולכן הואיל והם הוצין ענפים מן המצות הגדולות שנעשה בהם הסכך והללו נמי מעט מן גסות הרוח נמצא בהם - '''{{צ|כשרה}}''' - מפני כי כך אמרו חז"ל תלמיד חכם ראוי להיות נמצא בו אחת משמונה בשמינית ומעטרא ליה כססתא דשיבולתא. ולכן כשרה. '''{{צ|ואם לאו פסולה}}'''. '''{{צ|סוכה שחללה יותר מעשרים אמה}}''', דהיינו שהיה בו הגאוה בכל חלל הסוכה בכל מעשיה, ואחר כך '''{{צ|תלה בה דברים נאים}}''' של דברי תורה, '''{{צ|ועל ידי כך נתמעט חללה}}''' ממדת הגאוה ונעשה שפל רוח לפי כי כן עסק התורה משפיל גאים עדי ארץ. לא כן הוא בעם הארץ{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'בעולם הבא'. והדבר רק מראה כמה צריכים לעבור על הספר המודפס בשבעה עיניים - ויקיעורך}} כי אסתרא בלגינא קיש קיש גרייא. '''{{צ|לא הוי מיעוט}}''' מפני דבעידנא דלא עסיק בה תחזור הגאוה למקומה. '''{{צ|וכן אם מיעטה בכרים וכסתות}}''', הם כלים הנידשים, והרמז על שהשפיל גאותו עד ארץ - '''{{צ|לא הוי מיעוט ואפילו בטלם}}''' לפי כי כל דבר שהוא לשעה קלה אינו מועיל לבטל הגאוה הקבועה בו שנשרשה בו. '''{{צ|מיעטה בתבן וביטלו}}''' - כי הנה מיעוט זה של הקש הוא דוגמא שנאמר {{צ|ובית עשו לקש}} ונאמר {{צ|ולא יהיה שריד לבית עשו}}. ונוסף עוד שביטלו - '''{{צ|הרי זה מיעוט}}''' הגאוה. '''{{צ|ואין צריך לומר עפר}}''' דמאחר כי השפיל עצמו עד עפר, '''{{צ|ובטלו}}''' דהוי מיעוט. '''{{צ|אבל סתם}}''' שהוא שפל בעיניו '''{{צ|ולא פירש אינו כלום}}''' לפי שהוא באקראי בעלמא. ולכן אינו מיעוט אפילו בעפר '''{{צ|עד שיבטלנו בפה}}'''. '''{{צ|היתה גבוה מעשרים ובנה בה אצטבא וכו'}}''' - אשר חכמים יגידו {{צ|וכל בניך למודי ה' - אל תקרי בניך אלא בונייך}}. ושנינו {{צ|לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם}}. ופירש רש"י ז"ל {{צ|ולית ביה משום יוהרא}}. ולכן יאמר אם האדם זה הגאה אשר עשה זאת הסוכה ופסל אותו בגאותו שנעשית למעלה מעשרים אמה, דהיינו מה שאמרו חז"ל המתגאה כאילו כופר בהקב"ה, והיינו מ"ש {{צ|למעלה מעשרים}} כי הנה העשרים אמה הם עשרה מאמרות ועשרת הדברות. ואולם עושה פגם יותר ופנה למעלה. והנה כאשר חזר ובנה בנין זה של תורה בסוד '''{{צ|אצטבא כנגד דופן אמצעי}}''', כי כמו שהשדרה של האדם הוא קיום כל הגוף והעצמות - כך הם לומדי התורה הנקרא "בוניך". ולכן '''{{צ|כל הסוכה כשרה אפילו מן האצטבא והלאה}}''' - התורה כנגד הכל. '''ואם כה נאמר כי מדבר בענין עון לשון הרע'''. {{ש}} והיינו מ"ש '''{{צ|סוכה שהיא גבוה מעשרים אמה פסולה}}''' על ידי כי פגם אותה בדיבור לשון הרע, והיא {{צ|למעלה}} שנאמר {{צ|מגביה פתחו}} ואמרו חז"ל מגביה פתחי פיו. ואמרו חז"ל לשון הרע שקול כנגד שלשה עבירות ע"ז ג"ע ש"ד. ועוד אמרו חז"ל המדבר לשון הרע אפילו שכינה אינו חשובה כנגדו שנאמר {{צ|שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. נמצא שהוא '''{{צ|גבוה מעשרים אמה}}''' והוא על דרך הנזכר שהוא למעלה ממי שאמר עשרה מאמרות ועשרת הדברות. ולכן הסוכה שעשה מן המצות '''{{צ|פסולה בין שהיא גדולה}}''' מכמה זמן שעשה אותה, '''{{צ|בין שהיא קטנה}}''' מזמן מועט. '''{{צ|בין שהמחיצות}}''' של המצות '''{{צ|מגיעות לסכך}}''' - שהיה מסמיך המצות זו לזו, '''{{צ|בין שאין המחיצות}}''' של המצות אין '''{{צ|מגיעות לסכך}}''' כי היה עושה המצות לפרקים כאמור. בכל אלו פסולה. '''{{צ|אבל עשרים כשרה אפילו כל סככה}}''' של המצות חמורות שלה הם '''{{צ|למעלה מעשרים}}''', כי היה מצורף עמהם לשון הרע כי נשתרש בו. '''{{צ|כיון שאין בחללה עשרים כשרה}}'''. '''{{צ|היתה גבוה יותר מעשרים}}''' כאמור שהיה גאה אמנם '''{{צ|הוצין יורדים למטה}}''' - פעמים נמצא בו קצת הענוה, היינו מה שאמרו חז"ל {{צ|ענוה שלא לשמה}}. ולכן נחזי אנן '''{{צ|אם צלתן מרובה מחמתן}}''' - אם אותם הוצין ר"ל הענפים שיצאו מכלל הסיכוך (שהוא נפסל מסיבת הגאוה) - אותם הפעמים שנהג בענוה והשפיל עצמו בהם. נמצא הצל יותר, ר"ל כי הנה האדם על ידי מעשיו הרעים הוא פוגם צורתו, צלם דמות תבניתו כמו שאמרו חז"ל אין האדם שולט בו החיה אלא אם כן נהפך הצלם שלו שנאמר {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}. ולכן אם עדיין צלתן מרובה - שנראה כי אדם זה עדיין לא נשתנית צורתו - אז הסוכה שעשה '''{{צ|כשרה}}'''. ואם סר צלו מעליו ונקלף מעל ראשו וקפחתו החמה של העון - '''{{צ|פסולה}}'''. '''{{צ|סוכה שחללה יותר מעשרים אמה}}''' - כלומר דלאחר שעשה סוכה זו מקיבוץ מעשים טובים כאמור - חלל קדש ה' אשר אהב בדברים הרעים, ואשר לא טוב עשה. ואחר כך '''{{צ|תלה בה דברים נאים}}''' - הם מעשים טובים על דרך מה שאמרו חז"ל {{צ|כי בתחבולות תעשה לך מלחמה - אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיו לטוטפות בין עיניך}}. אמנם אדם זה עשה דברים טובים מן המצות ותלה אותם שם אך לא נתכוון לתקן את אשר עוותו זה כנגד זה. אמנם על ידי המצות שתלה בה - '''{{צ|על ידי כך נתמעט חללה}}''' שחלל אותה ונעשה למטה מעשרים אמה שכן שנינו {{צ|עבירה מכבה מצוה}} ועכשיו נתמעט מעשה הרע כי כן נמי מצוה מכבה העבירה. '''{{צ|לא הוי מיעוט}}''' - לפי כי מה שאמרו חז"ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - צריך להיות זו כנגד זו מקבילות; עינים רמות ההפך הוא והיו לטוטפות בין עיניך וכו'. ומאחר כי זה המצות שעשה דברים נאים לא היו מקבילות זו לעומת זה אלא שעל ידי מעשה הטוב נתמעט החילול של מעשה הרע - בא זה ואיבד את זה - לא הוי מיעוט. '''{{צ|וכן אם מיעטה בכרים וכסתות}}''' שהשפיל עצמו ביותר כדאמר אנטונינוס {{צ|מי יתנני מצע תחתיך לעולם הבא}}. '''{{צ|לא הוי מיעוט}}''' לענין לשון הרע. '''{{צ|ואפילו בטלם}}''' שמורה על הכנעה גדולה - אינו מספיק לעון זה לבטל אותו כדבר האמור. '''{{צ|מיעטה בתבן ובטלו}}''' - הוא ענין תיקון לשון הרע כמו שאמרו חז"ל {{צ|מות וחיים ביד לשון}} - היה לפניו גחלת, נפח בה - בערה, רקק בה - כבתה. שהרצון לומר כי עיקר לשון הרע הוא כפי המקבל אותו. דאף על גב כי לשון הרע מכונה אל הגחלת שנאמר {{צ|עם גחלי רתמים}} - העיקר הוא המקבל אותו אם נפח בו וקבל הדברים - בער. אבל אם רקק בה ולא קבל - כבתה. ולכן אם מיעט זה הלשון הרע ואינו מקבל עוד ובטל אותו - הוי ביטול. דמאחר שעשה אותו קש ותבן וגם כן בטלו על דרך {{צ|רקק בה}} הוי מיעוט. '''{{צ|וכל שכן עפר ובטלו}}'''. '''{{צ|אבל סתם}}''', שלא היה מקבל לשון הרע אבל לא היה מבטלו כאשר שומע לשון הרע לא היה מבטל אותו לפני האומרו. '''{{צ|לא הוי מיעוט אפילו בעפר}}''' - אם הידק אותו לעפר - אינו ביטול '''{{צ|עד שיאמר בפיו}}''' שיהיה מבטל אותו או עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא לדבר לשון הרע עוד כדין כל המתחרט לפני הקב"ה ממעשיו הרעים. '''{{צ|היתה גבוה מעשרים}}''' סוכה זו מפני לשון הרע שלא היתה שכינה חשובה כנגדו כלום. כי על ה' הגדיל בלשון מדבר גדולות. '''{{צ|ובנה בה אצטבא}}''' - היינו בנין של תורה; כך אמרו חז"ל {{צ|מרפא לשון עץ חיים}} הוא עסק התורה. ולכן בנה זו האצטבא '''{{צ|כנגד דופן האמצעי}}'''. והוא כי הנה הנחנו כי {{גמט דגש|דופן}} הוא {{גמט דגש|מצוה}}, כי כה נעשה דופן הסוכה הנצחית. שנינו {{צ|על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים}}. והנה זה בנה אצטבא זו, הוא ענין התורה שהעולם נבנה בה (כמו שאמרו חז"ל {{צ|בראשית - בי ראשית}}, התורה אמרה בי נסתכל הקב"ה וברא את העולם). וזה '''{{צ|בנה אותה כנגד דופן האמצעי}}''' שהוא גמילות חסדים כמה דאת אמר {{צ|ותורת חסד על לשונה}}. ואם נאמר 'אמצעי' ממש שהוא העבודה - הנה התורה כנגד הקרבנות שנאמר {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה וכו'}}. וזה היה '''{{צ|על פני כולה}}'''. עסק התורה כמו ששנינו {{צ|ותלמוד תורה כנגד כולם}}. '''{{צ|ובה שיעור סוכה}}''' - כי התורה לבדה יש כדאי בה לעשות לו סוכה שנאמר {{צ|כי בצל החכמה בצל הכסף}}. ולכן '''{{צ|כשרה הסוכה זו}}''' להגן עליו '''{{צ|אפילו מהאצטבא והלאה}}''' - מכאן ואילך לפי שהתורה מגינה ומצלה אפילו בעידנא דלא עסיק בה. '''{{צ|אם בנה אצטבא מן הצד}}''' - היינו לימוד התורה, ולא עשה הלימוד קבע אלא '''{{צ|מן הצד}}'''. '''{{צ|אם יש מן האצטבא}}''' שיעור זה הלימוד '''{{צ|עד כותל השני פחות מארבע אמות}}''', כלומר לפי שלימוד התורה זה לא יפחית מארבע אמות של הלכה שלכן יש ארבע אמות עד כותל השני לפי שנתמעט על ידי הלימוד, בא זה ואיבד את זה. ולכן הסוכה '''{{צ|כשרה על האצטבא דווקא}}''' לפי שלא עשה תורתו קבע. '''{{צ|ואם לאו}}''', שלא היה בלימוד שלו קביעות כלל, '''{{צ|פסולה}}''' - דלא שייך לומר בה {{צ|מרפא לשון עץ חיים}}. '''{{צ|אם בנה האצטבא}}''' זו של עסק התורה '''{{צ|באמצע}}''' של הסוכה, ולא עשה תיקון זה מתחילה. '''{{צ|אם יש ממנו לכותל לכל צד}}''' מן הסוכה זו '''{{צ|פחות מארבע אמות}}''' כי לפי שהיה עוסק בארבע אמות של הלכה, '''{{צ|כשרה על האצטבא}}''' וימצא שם הצדיקים גם השכינה כאמור לעיל. כי כך אמרו חז"ל {{צ|אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה}}. ולכן '''{{צ|אפילו גבוה מעשר אמות}}''' - ר"ל כי לשון הרע זה היה גבוה, על ה' הגדיל (כמה דאת אמר {{צ|העתרתם עלי דבריכם{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'כפיכם' - ויקיעורך}}}} {{ממ|יחזקאל|לה|יג}}) יותר מעשרה מאמרות שבהם נברא העולם. '''{{צ|אבל אם יש בינה לכותל ארבע אמות}}''' - שמורה כי לא היה לומד ארבע אמות של הלכה, '''{{צ|פסולה אפילו האצטבא}}''' - היינו הלימוד. כי מה מועיל לימוד התורה מחובר ומצורף עם דיבור לשון הרע? הנה מטמא אותו הלימוד כדאיתא בזוהר.{{הערה|מתוך סברא החלטתי שכאן יש סוף קטע ולהתחיל את המילים הבאות כקטע חדש. וצע"ע - אולי חסרים טקסט של ההעתקה - ויקיעורך}} לפנים בישראל היו קורים עשרת הדברות בכל יום בתוך התפילה לפי שהם עיקר התורה ומפני תרעומות המינים שהיו אומרים כי שאר התורה והמצות אינם כלום - בטלום. ולכן '''{{צ|העושה סוכה שאינה גבוה עשרה טפחים}}''' שהוא מורה על ענין עשרת הדברות, ומאחר כי זה אינו מקיים עשרת הדברות - מה מועיל לו שאר המצות? ולכן פסל את הסוכה שעשה. '''{{צ|היתה גבוה מעשרה}}''', הם עשרת הדברות כאמור, שהיה מקיים אותם. '''{{צ|אבל הוצין}}''' - הענפים של עשרת הדברות, לפי כי כל מצוה מסתעף ממנה כמה ענפים, ואלו היו '''{{צ|יורדים לתוך עשרה}}''' לפי שלא היה זהיר בהם. לכן '''{{צ|אפילו אם חמתן מרובה מצלתן}}''' - לפרקים מקיים אותם, אף על פי כן '''{{צ|פסולה}}'''. '''{{צ|אבל אם הנויים}}''' שהם המצות שתלה בתוך הסוכה כנ"ל, ענפים מהם יורדים לתוך עשרה ומעכבים אותם, '''{{צ|אינם פוסלים}}''' שהרי העוסק במצוה פטור מן המצוה. '''{{צ|היתה נמוכה מעשרה}}''', שלא קיים עשרת הדברים כאמור. '''{{צ|וחקק בה להשלימה לעשרה}}''' - הוא ענין מחשבה על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|הוי החוקקים חקקי און}}. '''{{צ|ויש בחקק}}''' טוב זה '''{{צ|שיעור הכשר סוכה}}''', דהיינו שבעה על שבעה, הם שבע מצות שקבלו עליהם בני נח וחזר ונתם הקב"ה לישראל כנ"ל. ואלו הם הכשר סוכה קטנה. ולכן '''{{צ|אם אין בין חקק לכותל הסוכה ג' טפחים}}''' כנגד שלשה מצות אחרות לתשלום העשרת הדברות, '''{{צ|כשרה}}'''. '''{{צ|אבל אם יש ביניהם הפרש של שלשה טפחים}}''' כי זה מורה שלא קיים זולת שבעה מצות הנזכר, '''{{צ|פסולה}}''' דשאר מצות בעינן. ===פירוש שני לצד עילאה=== דברתי אני עם לבי לחזור ולבאר הדינים על דרך הנ"ל לצד עילאה ימלל כנגד סוכת דוד הנופלת. להקים אותה לתומכה ולסעדא מנפילו דילה שלכן אומרת {{צ|סמכוני באשישות}} - בהלכות המאוששות על דרך האמת. ולכן יאמר: '''{{צ|סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה}}''' - כי מאחר שהסוכה עליונה לא יתכן לה להיות יותר מעשרים לכן גם הסוכה הגשמית שעשאה למעלה מעשרים אמה פסולה. וכדאיתא בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ה {{ממ זהר|ג|רנה|א}} וזה לשונו: {{צ|וסוכה תהיה לצל יומם וכו' - ובגין דא שיעור סוכה לא פחות מעשר דאיהו מלכות עשיראה דכל דרגין. ולא למעלה מעשרים - דאיהי {{גמט דגש|עשרים}} - {{גמט דגש|כתר}} עליון דלא שלטא ביה עינא}}, עכ"ל. ולכן '''{{צ|בין שהיא גדולה}}''' סוכת דוד, '''{{צ|בין שהיא}}''' עדיין '''{{צ|קטנה}}'''. '''{{צ|בין שהמחיצות מגיעות לסכך}}''' - כי זה מורה שהמדות שלה נתפשטו ומגיעות לסכך, או שהיו קצרות '''{{צ|ואין מגיעות לסכך}}'''. '''{{צ|אבל עשרים כשרה}}''' לפי כי כן אשה כשרה מגעת למעלה עד עשרים שהוא סוד {{גמט דגש|עשרים}} שהוא {{גמט דגש|כתר}}. דאף על גב כי בזמן של הבריאה אשר קטרגה ואמר {{צ|אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד}} - אז נדחית ואמר לה הקב"ה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. אמנם יש זמנים במקראי קדש שעולה עד מדת הכתר. ולכן עד עשרים כשרה. '''{{צ|אפילו כל סככה למעלה מעשרים מאחר כי בחללה הם עשרים כשרה}}''' לפי כי הכתר הוא יותר למעלה. '''{{צ|היתה גבוה יותר מעשרים והוצין יורדים למטה וכו'}}''' - מפני כי סוכת דוד בה נאמר {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}}, אמנם אז {{צ|הוצין}}, ענפים ממנה, יורדים למטה. ולכן בזה יבחן: '''{{צ|אם צלתם מרובה מחמתן}}''' - כי זה מורה היות בחינת החסד גובר, והיינו בחינת הצל. אמנם החמה מצד הגבורות. וכאשר הוא הצל מרובה כי אז מתרבה מדת החסד. ולכן כשרה לבעלה. אמנם '''{{צ|אם חמתה מרובה פסולה}}''' לפי שהדין מתרבה בה. '''{{צ|סוכה שחללה יותר מעשרים וכו'}}''' - כי הנה נתבאר למעלה כי סוכת דוד לא יתכן להיות עולה יותר מעשרים אמה שהוא בסוד הכתר כאמור. ולכן סוכה שחלל שלה הוא יותר מעשרים אמה, '''{{צ|ותלה בה דברים נאים}}''', כי זה מורה שהוא ענין של נוי לסוכת דוד כדאיתא פרשת אמור דף צ"ח {{ממ זהר|ג|צח|א}} וזה לשונו: {{צ|ופועל צדק - מאן הוא? אלא אלין דמתקני למטרוניתא תכשיטהא בלבושהא בעטרהא וכו'}}. והנה על ידי דברים נאים אלו '''{{צ|אם נתמעטה חללה מעשרים אמה לא הוי מיעוט}}''' מפני כי דברים הללו אין ממעטים למעלה לסוכת דוד, אדרבא הם מוסיפים על השיעור. '''{{צ|וכן אם מיעטה הסוכה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואפילו בטלם}}''' מפני כי למעלה כלים הללו אין מבטלים שיעור פרצוף סוכת דוד לפי שהם כלים חוץ ממנה כנראה לחוש. '''{{צ|מיעטה בתבן ובטלו הוי זה מיעוט}}''' - כי הנה התבן הוא מורה על הקליפה שנאמר {{צ|ובית עשו לקש}}. ונודע הוא כי סטרא אחרא היא מתאחזת ממדה זו שנאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. ועוד נודע מן התיקונים כי בכל עולם נמצא שם סטרא אחרא, וההפרש הוא בענין הטומאה, כי לכן יש עד רביעי בקדש. אמנם החלק הנמצא בעולם האצילות לא שייך לומר בו ענין 'טומאה' כי זה הוא כונת מה שאמר בזוהר ובתיקונים "אבל בעולם האצילות אין שם קליפה שנאמר {{צ|לא יגורך רע}}. כי אין זה חולק על מאמר אחר שאמר כי סטרא אחרא מגעת עד למעלה וכדאיתא פרשת אחרי מות בענין ההפרש אשר נמצא בין מלת '''אוי''' למלת '''הוי''', עיין שם. אין להאריך בפירוש מאמרים. רק הכלל הזה יהיה בידך: כי לא יתכן להיות מחלוקת בספר הזוהר. אמנם האמת הוא כי יש בעולם האצילות קליפה אבל הוא בערך קנה בושם. והיינו מה שאמר {{צ|לא יגורך רע}}. ולכן יאמר '''{{צ|מיעטה בתבן וביטלו הרי זה מיעוט}}''' לפי כי כן נמי למעלה עשו הנקרא {{צ|ובית עשו לקש}} - הוא נמצא שם, שכן כתיב {{צ|ועשו אחיו בא מצידו}} - {{צ|מצדו}} כתיב. אמנם צריך {{צ|לבטל}} אותו כי על ידי כן הוא מתמתק. והסוד מה שאמר הכתוב {{צ|וילך עשו אל השדה}} ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף קל"ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|בשעתא דאיהי אתת ועולמתהא ובעת לאתפרשא מסטרא אחרא - אתת כמאן דמזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר, והכי מכרזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא. כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כמה דאת אמר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה - פוקו למחמי. כיון דאתת - כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא בלחישו, ברזא. דאלמלא לאו הכי - לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערבב חדוותא וכו'}}. הנה מבואר מזה המאמר כי צריכה ביטול סטרא אחרא. ולכן תבן זה, שהרמז שלו לסטרא אחרא, צריך לבטלו והוי מיעוט. '''{{צ|ואין צריך לומר עפר וביטלו דהוי מיעוט. אבל סתם אינו מיעוט אפילו בעפר}}''' דהוי יותר לפי שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}}, דהיינו מאריהון דינין. סתם אינו מועיל כדאיתא פרשת תרומה דף קע"ג {{ממ זהר|ב|קעג|א}} וזה לשונו: {{צ|מלאכין עילאין כד בעאן לאתאחדא במאריהון - לא יכלין עד דדחיין לה לבר. מה עבדין? נחתין שיתין רבוא דמלאכי עילאי קדישי ואפּילו שינתא על כל בני עלמא. וכד איהי נחתא דקא דחיין לה לבר וכו'. ועל דא כד עייל ליליא ומלאכין קדישין עילאין כד מסתדרן שורין שורין לקרבא לגבי מאריהון -- דחיין לה לההוא סטרא לבר בקדמיתא ולבתר עאלין לקוב"ה וכו'}}. הנה למדנו מדברי זה המאמר כי מלאכי השרת עושים מעשה בידים לדחות סטרא אחרא לחוץ. ואם מזה המאמר נקח כי אינו מועיל הביטול סתם '''{{צ|עד שיאמר דברים בפה}}'''. '''{{צ|היתה גבוה מעשרים ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי וכו'}}''' - והענין כי הנה אצטבא זו על דרך הדין של התפילה שאמרו {{צ|לא יעמוד על גבי מקום גבוה להתפלל}}. ושם נאמר היה גבוה שלשה וישבו ארבע אמות על ארבע אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו. וכן נמי יהיה הדין של אצטבא זו שהיא גבוה שלשה, דהיינו כי על ידי אצטבא זו אשר נבנית בתוך הסוכה הנה הוא מורה על תיקון הנעשה בשלש מדות תחתונות אשר בסוכת דוד הנזכר לפי שנאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. ועל ידי בניין זה מסתלק ממנה זה המות. ואצטבא זו '''{{צ|בנה אותה כנגד דופן האמצעי}}''' - הוא מדת היסוד {{להשלים}} ----------- pv59zwjzhhl7w1sa1aqsatnxe841uoi 104 1716831 2853101 2853003 2024-04-25T14:46:32Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪292‬‬ ‫המעשים בהמתיבתא ובמדינה‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ‫והמבהיל הזה בא לאמר כי כל זה נסדר לכבודו של עקביא ולכבודם של בית שמאי אשר מהם קבל עקביא כל זה. ובסוף הדברים בא במשנה שם: ״בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים וכו׳ אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין״. והאם יוכל להיות כל ספק שהדברים נאמרו ונסדרו למען נדע שאין הלכה כעקביא, ושגם הוא עצמו צוה לבנו לבטל דבריו. והחכם ווייס הרגיל פיו ולשונו לשקר כל כך עד כי באין אומר ודברים יאחר את זמנו של עקביא לסוף הימים וכי קבל דבריו מבית שמאי למען יהי׳ אפשר לו לאמר שנעשה כל זה לכבוד ב״ש: ״ולא עוד אלא שנתנו מזכרת לכמה הלכות של עקביא בן מהללאל אשר קבל שמועותיו מבית שמאי". אבל הדבר פשוט כי עקביא בן מהללאל הי׳ בזמן הלל ושמאי והי' חבירם. וב[[סנהדרין פה א|סנהדרין ד׳ פ"ה]] נאמר בגמ׳ ״אמר רב כהנא הוא אומר מפי השמועה והן אומרים מפי השמועה אינו נהרג וכו' תדע שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל ור׳ אלעזר אומר אפי' הוא אומר וכו׳ ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל מפני שלא הורה הלכה למעשה״. והדבר ידוע מכמה מקומות בגמ׳ (עי' [[שבת טו א|שבת ט"ו]]) כי ארבעים שנה לפני החרבן כבר בטלו דיני נפשות, וכבר לא דייו סנד‪.‬דךין בלשכת הגזית ואין דיז זקן ממרא‬ כל עיקר. אבל הם ידעו היטב כי זמן עקביא הי׳ עוד לפני זדי כי על כן שקלו וטרו ‪.‬‬ ‫מפני מד‪ ,‬לא לידנו את עקביא‪‘.‬‬ ‫־ ונפלא‪ .‬הדבר לראות עד כמדי לא‪ :‬שמעו החוקרים האלדי את אשר ידברו‪.‬‬ ‫הן המחלקאות של בית ־שמאי ובית הלל לא הוכרעו עד ימי‪ .‬יבנה כדברי‬ ‫•׳ יוהינן ״היכן יצאדי‪,‬בת קול ביבנדי יצאה‪ .‬כת קול^‪! / .‬‬ ‫ולפני זה עשו בית שמאי כדברירים ובית דילל בדבריהם וכבל השקלא ומרי׳‬ ‫בסוני׳ דיכמות ד׳ טיו ט״ז וברייתא שלמדי כעירוביןד׳ו׳ ״לעולם הלכה כבית הלל‬ ‫והרוצרי לעשות כדברי בית שמאי עושד‪ .‬כדברי בית הלל עושה וכו׳״‪ ,‬ובנמ׳ ״דיא‬ ‫גופא קתזיא אמרת לעולם דילכה כבית הלל ודידר אמרת דירוצדי לעשות בדברי בית‬ ‫שמ‪-‬אי עושר‪ -‬לא קינזיא כאן קודם בת קול באן לאהד בת קול״‪.‬‬ ‫ואם היתדי קבלתי מבית שמאי איזד‪ .‬ענין דייתה לשאלת רב כהנא ור׳ אלעזר‬ ‫״מפני מה לא הרנויאת עקביא״ בימי הבית ימים רבים לפני ימי יבנה‪.‬‬ ‫והדי בימים הדים עדין לא ודכרע‪ .‬כבית הלל וד‪.‬דוצדי לעשות כדבוי בית‬ ‫שמאי עושדי‪. , '.‬‬ וכבר הערנו בכרך שלישי עמוד ‪ 603‬כי עקביא בן מהללאל הי׳ בן דורם‬ ‫של הלל ושמאי‪ ,‬ועל כן נם הרשה לעצמו לדבר בסגנון כזדי משמעיה ואבטליון‪.‬‬ ‫ושם נתבאר לנו כי ״אני שמעתי מפי המרובים ודים שמעו מפי‪,‬המרובים״ הכונדי‬ ‫לימי אלכסנדר ינאי ופיזור 'חכמי הדור‪ ,‬ואז באמת היו הימים אשר לשב עקביא‬ ‫לפני רבותיו‪.‬‬ ‫ אבל החכם ווייס יש לו נם עוד ראי״ אחדונדי נדולה מאד •ויאמר שנה״‬<noinclude></noinclude> pthxxo57syrbdyoa5ptamz1hwyk7jnl 2853111 2853101 2024-04-25T17:20:41Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪292‬‬ ‫המעשים בהמתיבתא ובמדינה‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ‫והמבהיל הזה בא לאמר כי כל זה נסדר לכבודו של עקביא ולכבודם של בית שמאי אשר מהם קבל עקביא כל זה. ובסוף הדברים בא במשנה שם: ״בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים וכו׳ אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין״. והאם יוכל להיות כל ספק שהדברים נאמרו ונסדרו למען נדע שאין הלכה כעקביא, ושגם הוא עצמו צוה לבנו לבטל דבריו. והחכם ווייס הרגיל פיו ולשונו לשקר כל כך עד כי באין אומר ודברים יאחר את זמנו של עקביא לסוף הימים וכי קבל דבריו מבית שמאי למען יהי׳ אפשר לו לאמר שנעשה כל זה לכבוד ב״ש: ״ולא עוד אלא שנתנו מזכרת לכמה הלכות של עקביא בן מהללאל אשר קבל שמועותיו מבית שמאי". אבל הדבר פשוט כי עקביא בן מהללאל הי׳ בזמן הלל ושמאי והי' חבירם. וב[[סנהדרין פה א|סנהדרין ד׳ פ"ה]] נאמר בגמ׳ ״אמר רב כהנא הוא אומר מפי השמועה והן אומרים מפי השמועה אינו נהרג וכו' תדע שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל ור׳ אלעזר אומר אפי' הוא אומר וכו׳ ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל מפני שלא הורה הלכה למעשה״. והדבר ידוע מכמה מקומות בגמ׳ (עי' [[שבת טו א|שבת ט"ו]]) כי ארבעים שנה לפני החרבן כבר בטלו דיני נפשות, וכבר לא היו סנהדרין בלשכת הגזית ואין דין זקן ממרא כל עיקר. אבל הם ידעו היטב כי זמן עקביא הי׳ עוד לפני זה כי על כן שקלו וטרו מפני מה לא הרגו את עקביא. ונפלא הדבר לראות עד כמה לא שמעו החוקרים האלה את אשר ידברו. הן המחלקאות של בית שמאי ובית הלל לא הוכרעו עד ימי יבנה כדברי ר' יוחנן ״היכן יצאה בת קול ביבנה יצאה בת קול". ולפני זה עשו בית שמאי כדבריהם ובית הלל כדבריהם וככל השקלא וטרי׳ בסוגי׳ דיבמות ד׳ ט"ו ט״ז וברייתא שלמה ב[[עירובין ו א|עירובין ד׳ ו׳]] ״לעולם הלכה כבית הלל‬ ‫והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה וכו׳״‪ ,‬ובנמ׳ ״דיא‬ ‫גופא קתזיא אמרת לעולם דילכה כבית הלל ודידר אמרת דירוצדי לעשות בדברי בית‬ ‫שמ‪-‬אי עושר‪ -‬לא קינזיא כאן קודם בת קול באן לאהד בת קול״‪.‬‬ ‫ואם היתדי קבלתי מבית שמאי איזד‪ .‬ענין דייתה לשאלת רב כהנא ור׳ אלעזר‬ ‫״מפני מה לא הרנויאת עקביא״ בימי הבית ימים רבים לפני ימי יבנה. והרי בימים ההם עדין לא הוכרע כבית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה. וכבר הערנו בכרך שלישי עמוד ‪ 603‬כי עקביא בן מהללאל הי׳ בן דורם‬ ‫של הלל ושמאי‪ ,‬ועל כן נם הרשה לעצמו לדבר בסגנון כזדי משמעיה ואבטליון‪.‬‬ ‫ושם נתבאר לנו כי ״אני שמעתי מפי המרובים ודים שמעו מפי‪,‬המרובים״ הכונדי‬ ‫לימי אלכסנדר ינאי ופיזור 'חכמי הדור‪ ,‬ואז באמת היו הימים אשר לשב עקביא‬ ‫לפני רבותיו‪.‬‬ ‫ אבל החכם ווייס יש לו נם עוד ראי״ אחדונה גדולה מאד ויאמר שנה״‬<noinclude></noinclude> b1xyc4felimygvq4an52q77eaxik2np 2853115 2853111 2024-04-25T17:48:23Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪292‬‬ ‫המעשים בהמתיבתא ובמדינה‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ‫והמבהיל הזה בא לאמר כי כל זה נסדר לכבודו של עקביא ולכבודם של בית שמאי אשר מהם קבל עקביא כל זה. ובסוף הדברים בא במשנה שם: ״בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים וכו׳ אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין״. והאם יוכל להיות כל ספק שהדברים נאמרו ונסדרו למען נדע שאין הלכה כעקביא, ושגם הוא עצמו צוה לבנו לבטל דבריו. והחכם ווייס הרגיל פיו ולשונו לשקר כל כך עד כי באין אומר ודברים יאחר את זמנו של עקביא לסוף הימים וכי קבל דבריו מבית שמאי למען יהי׳ אפשר לו לאמר שנעשה כל זה לכבוד ב״ש: ״ולא עוד אלא שנתנו מזכרת לכמה הלכות של עקביא בן מהללאל אשר קבל שמועותיו מבית שמאי". אבל הדבר פשוט כי עקביא בן מהללאל הי׳ בזמן הלל ושמאי והי' חבירם. וב[[סנהדרין פה א|סנהדרין ד׳ פ"ה]] נאמר בגמ׳ ״אמר רב כהנא הוא אומר מפי השמועה והן אומרים מפי השמועה אינו נהרג וכו' תדע שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל ור׳ אלעזר אומר אפי' הוא אומר וכו׳ ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל מפני שלא הורה הלכה למעשה״. והדבר ידוע מכמה מקומות בגמ׳ (עי' [[שבת טו א|שבת ט"ו]]) כי ארבעים שנה לפני החרבן כבר בטלו דיני נפשות, וכבר לא היו סנהדרין בלשכת הגזית ואין דין זקן ממרא כל עיקר. אבל הם ידעו היטב כי זמן עקביא הי׳ עוד לפני זה כי על כן שקלו וטרו מפני מה לא הרגו את עקביא. ונפלא הדבר לראות עד כמה לא שמעו החוקרים האלה את אשר ידברו. הן המחלקאות של בית שמאי ובית הלל לא הוכרעו עד ימי יבנה כדברי ר' יוחנן ״היכן יצאה בת קול ביבנה יצאה בת קול". ולפני זה עשו בית שמאי כדבריהם ובית הלל כדבריהם וככל השקלא וטרי׳ בסוגי׳ דיבמות ד׳ ט"ו ט״ז וברייתא שלמה ב[[עירובין ו א|עירובין ד׳ ו׳]] ״לעולם הלכה כבית הלל‬ ‫והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה וכו'״, ובגמ׳ ״הא גופא קשיא אמרת לעולם הלכה כבית הלל והדר אמרת הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה לא קשיא כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול״. ואם היתה קבלתו מבית שמאי איזה ענין היתה לשאלת רב כהנא ור׳ אלעזר ״מפני מה לא הרגו את עקביא״ בימי הבית ימים רבים לפני ימי יבנה. והרי בימים ההם עדין לא הוכרע כבית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה. וכבר הערנו בכרך שלישי עמוד ‪603‬ כי עקביא בן מהללאל הי׳ בן דורם של הלל ושמאי, ועל כן גם הרשה לעצמו לדבר בסגנון כזה משמעיה ואבטליון. ושם נתבאר לנו כי ״אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים״ הכונה לימי אלכסנדר ינאי ופיזור חכמי הדור, ואז באמת היו הימים אשר ישב עקביא לפני רבותיו. אבל החכם ווייס יש לו גם עוד ראי' אחרונה גדולה מאד ויאמר שמה‬ <קטע סוף=פרק כב/><noinclude></noinclude> frycojkze597djhc13xmxn5xwrbeg0a 0 1716840 2853082 2024-04-25T12:00:15Z OpenLawBot 8112 [2849285] תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה) wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה), תשכ״ה–1965}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר הגיל המינימלי של חניך, השכלתו ותקופת החניכות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ה, 2498|תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 4|הסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 5|ו־5}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות|לחוק החניכות, תשי״ג–1953}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|גיל והשכלה מינימליים}} {{ח:תת|(א)}} הגיל המינימלי לחניכות במקצועות טפסנות, ברזלנות, בנאות, רצפות וטייחות הוא חמש עשרה שנה. {{ח:תת|(ב)}} ההשכלה המינימלית לחניכות במקצועות האמורים בתקנת משנה (א) היא סיום החינוך היסודי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}. {{ח:סעיף|2|תקופת החניכות}} {{ח:ת}} תקופת החניכות במקצועות החניכות המפורטים להלן היא כפי שצויין ליד כל אחד מהם: {{ח:תת}} טפסנות – שנתיים {{ח:תת}} ברזלנות – חמישה עשר חודש {{ח:תת}} בנאות – חמישה עשר חודש {{ח:תת}} רצפות – חמישה עשר חודש {{ח:תת}} טייחות – עשרים חודש. {{ח:סעיף|3|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה), תשכ״ה–1965“. {{ח:חתימות|כ״ט בסיון תשכ״ה (29 ביוני 1965)}} * '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2o1pxxwtv61jsxt0pjhefn1b5s9pl8s 0 1716841 2853083 2024-04-25T12:00:16Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] cjdl7zb551o3r7z266cux3i1yrhfnv3 117 1716842 2853084 2024-04-25T12:00:17Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות החניכות (מקצועות שונים בענף הבניה)]] 06tvsujq549xd70rino11imbjgbsidm 1 1716843 2853085 2024-04-25T12:00:19Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1716844 2853090 2024-04-25T12:20:31Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר..." wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.''' |- |} {{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}} בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשבת ויום טוב אומרים חזן וקהל:</small><br> <big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ</big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big>שְׁמוֹ.</big> |- |} {{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}} |- |} אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. {{ש}}הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה, מברך:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|ברכת הגומל:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:}} מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה. {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}} בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|ביום חול עולים שלושה, בראש חודש ובחול המועד ארבעה, ביום טוב ששה ובשבת שבעה, ואחר כך אומרים קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} {{ק|במנחה של שבת, יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} ===מי שברך=== {{קטן|"מי שברך" לעולה לתורה:}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|"מי שברך" לאחרים:}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|"מי שברך" ליולדת זכר:}} {{קטן|"מי שברך" ליולדת נקבה:}} {{קטן|"מי שברך" לחוֹלֶה:}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|"מי שברך" לחוֹלָה:}} מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | ===הפטרה=== {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} {{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}} {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |- |} 3bh6ba2utd3emsg8gojgvq9s6bsc0i4 2853092 2853090 2024-04-25T12:38:00Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.''' |- |} {{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ</big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big>שְׁמוֹ.</big> |- |} {{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}} |- |} אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|במנחה של שבת, יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | ===הפטרה=== {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} {{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}} {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |- |} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> m0mtvqbtot470i1s9z8lv858yvfh42u 2853093 2853092 2024-04-25T12:52:21Z מו יו הו 37729 /* הוצאת ספר תורה */ wikitext text/x-wiki ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.''' |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} {{ק|ביום טוב:}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. |- |} {{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ</big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big>שְׁמוֹ.</big> |- |} {{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}} |- |} אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|במנחה של שבת, יש אומרים:}}{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | ===הפטרה=== {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} {{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}} {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |- |} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 3is6j3xcnq1ryb2i0ndfhcp9ydlrkqn 2853102 2853093 2024-04-25T16:44:52Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | ===הפטרה=== {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} {{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}} {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |- |} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> mbjtslw19mtf3qfelrphxi3jvo4ln2w 2853103 2853102 2024-04-25T16:46:50Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | ===הפטרה=== {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} {{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}} {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |- |} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> b22zfdt08ul7h777bwa4w9vs8tglftj 2853104 2853103 2024-04-25T16:47:34Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | ===הפטרה=== {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} {{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}} {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |- |} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> mno3u53cqd6evy5suk6uxddi6p2e2f5 2853105 2853104 2024-04-25T17:09:19Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/>__NOTOC__ <center> {| style="float=center; width=100%; font-size:100%; text-align:center;" border="8" |- |colspan="5" align="center"|לוח קריאת התורה לימות החול<br> |- align=center |[[פרשת בראשית/טעמים#פרשת בראשית (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''בראשית''']] ||[[פרשת שמות/טעמים#פרשת שמות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''שמות''']] ||[[פרשת ויקרא/טעמים#פרשת ויקרא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''ויקרא''']] ||[[פרשת במדבר/טעמים#פרשת במדבר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''במדבר''']] ||[[פרשת דברים/טעמים#פרשת דברים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''דברים''']] |- align=center |[[פרשת נח/טעמים#פרשת נח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נח]] ||[[פרשת וארא/טעמים#פרשת וארא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וארא]] ||[[פרשת צו/טעמים#פרשת צו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|צו]] ||[[פרשת בהעלותך/טעמים#פרשת בהעלותך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהעלותך]] ||[[פרשת ואתחנן/טעמים#פרשת ואתחנן (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ואתחנן]] |- align=center |[[פרשת לך לך/טעמים#פרשת לך לך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|לך לך]] ||[[פרשת בא/טעמים#פרשת בא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בא]] ||[[פרשת שמיני/טעמים#פרשת שמיני (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שמיני]] ||[[פרשת שלח/טעמים#פרשת שלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שלח]] ||[[פרשת עקב/טעמים#פרשת עקב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|עקב]] |- align=center |[[פרשת וירא/טעמים#פרשת וירא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וירא]] ||[[פרשת בשלח/טעמים#פרשת בשלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בשלח]] ||[[פרשת תזריע/טעמים#פרשת תזריע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תזריע]] ||[[פרשת קורח/טעמים#פרשת קורח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קורח]] ||[[פרשת ראה/טעמים#פרשת ראה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ראה]] |- align=center |[[פרשת חיי שרה/טעמים#פרשת חיי שרה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חיי שרה]] ||[[פרשת יתרו/טעמים#פרשת יתרו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|יתרו]] ||[[פרשת מצורע/טעמים#פרשת מצורע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מצורע]] ||[[פרשת חוקת/טעמים#פרשת חוקת (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חוקת]] ||[[פרשת שופטים/טעמים#פרשת שופטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שופטים]] |- align=center |[[פרשת תולדות/טעמים#פרשת תולדות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תולדות]] ||[[פרשת משפטים/טעמים#פרשת משפטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|משפטים]] ||[[פרשת אחרי מות/טעמים#פרשת אחרי מות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אחרי מות]] ||[[פרשת בלק/טעמים#פרשת בלק (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בלק]] ||[[פרשת כי תצא/טעמים#פרשת כי תצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תצא]] |- align=center |[[פרשת ויצא/טעמים#פרשת ויצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויצא]] ||[[פרשת תרומה/טעמים#פרשת תרומה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תרומה]] ||[[פרשת קדושים/טעמים#פרשת קדושים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קדושים]] ||[[פרשת פינחס/טעמים#פרשת פינחס (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פינחס]] ||[[פרשת כי תבוא/טעמים#פרשת כי תבוא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תבוא]] |- align=center |[[פרשת וישלח/טעמים#פרשת וישלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישלח]] ||[[פרשת תצוה/טעמים#פרשת תצוה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תצוה]] ||[[פרשת אמור/טעמים#פרשת אמור (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אמור]] ||[[פרשת מטות/טעמים#פרשת מטות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מטות]] ||[[פרשת נצבים/טעמים#פרשת נצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נצבים]] |- align=center |[[פרשת וישב/טעמים#פרשת וישב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישב]] ||[[פרשת כי תשא/טעמים#פרשת כי תשא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תשא]] ||[[פרשת בהר/טעמים#פרשת בהר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהר]] ||[[פרשת מסעי/טעמים#פרשת מסעי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מסעי]] ||[[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וילך]] |- align=center |[[פרשת מקץ/טעמים#פרשת מקץ (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מקץ]] ||[[פרשת ויקהל/טעמים#פרשת ויקהל (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)| ויקהל]] ||[[פרשת בחוקותי/טעמים#פרשת בחוקותי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בחקותי]] || |[[פרשת האזינו/טעמים#פרשת האזינו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|האזינו]] |- align=center |[[פרשת ויגש/טעמים#פרשת ויגש (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויגש]] ||[[פרשת פקודי/טעמים#פרשת פקודי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פקודי]] || || ||[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#פרשת וזאת הברכה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וזאת הברכה]] |- align=center |[[פרשת ויחי/טעמים#פרשת ויחי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויחי]] || || || || |- align=center | ||[[מקראי מועד/תעניות ציבור|'''צומות''']] ||[[מקראי מועד/ראש חודש|'''ראש חודש''']] ||[[מקראי מועד/חנוכה|'''חנוכה''']] || |}</center><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=שבת/> ===הפטרה=== <קטע סוף=שבת/> {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=שבת/>{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=שבת/> {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=שבת/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ===הכנסת ספר תורה=== {{קטן|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} {{גדול|יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.}} {{ש}}{{קטן|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח#קמח, יג|תהלים קמח, יג-יד]])}} <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חול/><קטע סוף=מנחה/>{{קטן|בחול אומרים {{צ|לדוד מזמור}}, ובשבת {{צ|מזמור לדוד}}.}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}}<קטע התחלה=שבת/> מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>{{קטן|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}} וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לו]])}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב, ח-י]])}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃ {{כתב עילי|([[משלי ד, ב]])}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ {{כתב עילי|([[איכה ה, כא]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> hylulcnids6uorm99cfahyef3eef1bk 2853106 2853105 2024-04-25T17:13:52Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/>__NOTOC__ <center> {| style="float=center; width=100%; font-size:100%; text-align:center;" border="8" |- |colspan="5" align="center"|לוח קריאת התורה לימות החול<br> |- align=center |[[פרשת בראשית/טעמים#פרשת בראשית (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''בראשית''']] ||[[פרשת שמות/טעמים#פרשת שמות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''שמות''']] ||[[פרשת ויקרא/טעמים#פרשת ויקרא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''ויקרא''']] ||[[פרשת במדבר/טעמים#פרשת במדבר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''במדבר''']] ||[[פרשת דברים/טעמים#פרשת דברים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''דברים''']] |- align=center |[[פרשת נח/טעמים#פרשת נח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נח]] ||[[פרשת וארא/טעמים#פרשת וארא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וארא]] ||[[פרשת צו/טעמים#פרשת צו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|צו]] ||[[פרשת בהעלותך/טעמים#פרשת בהעלותך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהעלותך]] ||[[פרשת ואתחנן/טעמים#פרשת ואתחנן (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ואתחנן]] |- align=center |[[פרשת לך לך/טעמים#פרשת לך לך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|לך לך]] ||[[פרשת בא/טעמים#פרשת בא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בא]] ||[[פרשת שמיני/טעמים#פרשת שמיני (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שמיני]] ||[[פרשת שלח/טעמים#פרשת שלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שלח]] ||[[פרשת עקב/טעמים#פרשת עקב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|עקב]] |- align=center |[[פרשת וירא/טעמים#פרשת וירא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וירא]] ||[[פרשת בשלח/טעמים#פרשת בשלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בשלח]] ||[[פרשת תזריע/טעמים#פרשת תזריע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תזריע]] ||[[פרשת קורח/טעמים#פרשת קורח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קורח]] ||[[פרשת ראה/טעמים#פרשת ראה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ראה]] |- align=center |[[פרשת חיי שרה/טעמים#פרשת חיי שרה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חיי שרה]] ||[[פרשת יתרו/טעמים#פרשת יתרו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|יתרו]] ||[[פרשת מצורע/טעמים#פרשת מצורע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מצורע]] ||[[פרשת חוקת/טעמים#פרשת חוקת (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חוקת]] ||[[פרשת שופטים/טעמים#פרשת שופטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שופטים]] |- align=center |[[פרשת תולדות/טעמים#פרשת תולדות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תולדות]] ||[[פרשת משפטים/טעמים#פרשת משפטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|משפטים]] ||[[פרשת אחרי מות/טעמים#פרשת אחרי מות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אחרי מות]] ||[[פרשת בלק/טעמים#פרשת בלק (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בלק]] ||[[פרשת כי תצא/טעמים#פרשת כי תצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תצא]] |- align=center |[[פרשת ויצא/טעמים#פרשת ויצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויצא]] ||[[פרשת תרומה/טעמים#פרשת תרומה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תרומה]] ||[[פרשת קדושים/טעמים#פרשת קדושים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קדושים]] ||[[פרשת פינחס/טעמים#פרשת פינחס (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פינחס]] ||[[פרשת כי תבוא/טעמים#פרשת כי תבוא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תבוא]] |- align=center |[[פרשת וישלח/טעמים#פרשת וישלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישלח]] ||[[פרשת תצוה/טעמים#פרשת תצוה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תצוה]] ||[[פרשת אמור/טעמים#פרשת אמור (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אמור]] ||[[פרשת מטות/טעמים#פרשת מטות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מטות]] ||[[פרשת נצבים/טעמים#פרשת נצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נצבים]] |- align=center |[[פרשת וישב/טעמים#פרשת וישב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישב]] ||[[פרשת כי תשא/טעמים#פרשת כי תשא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תשא]] ||[[פרשת בהר/טעמים#פרשת בהר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהר]] ||[[פרשת מסעי/טעמים#פרשת מסעי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מסעי]] ||[[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וילך]] |- align=center |[[פרשת מקץ/טעמים#פרשת מקץ (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מקץ]] ||[[פרשת ויקהל/טעמים#פרשת ויקהל (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)| ויקהל]] ||[[פרשת בחוקותי/טעמים#פרשת בחוקותי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בחקותי]] || |[[פרשת האזינו/טעמים#פרשת האזינו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|האזינו]] |- align=center |[[פרשת ויגש/טעמים#פרשת ויגש (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויגש]] ||[[פרשת פקודי/טעמים#פרשת פקודי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פקודי]] || || ||[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#פרשת וזאת הברכה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וזאת הברכה]] |- align=center |[[פרשת ויחי/טעמים#פרשת ויחי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויחי]] || || || || |- align=center | ||[[מקראי מועד/תעניות ציבור|'''צומות''']] ||[[מקראי מועד/ראש חודש|'''ראש חודש''']] ||[[מקראי מועד/חנוכה|'''חנוכה''']] || |}</center><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}} <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/>{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=שבת/> ===הפטרה=== <קטע סוף=שבת/> {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=שבת/>{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=שבת/> {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=שבת/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ===הכנסת ספר תורה=== {{קטן|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} {{גדול|יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.}} {{ש}}{{קטן|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח#קמח, יג|תהלים קמח, יג-יד]])}} <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חול/><קטע סוף=מנחה/>{{קטן|בחול אומרים {{צ|לדוד מזמור}}, ובשבת {{צ|מזמור לדוד}}.}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}}<קטע התחלה=שבת/> מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>{{קטן|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}} וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לו]])}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב, ח-י]])}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃ {{כתב עילי|([[משלי ד, ב]])}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ {{כתב עילי|([[איכה ה, כא]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 042hv1zccybpcdiprsw3cmnvzjjxjy6 2853107 2853106 2024-04-25T17:15:15Z מו יו הו 37729 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/>__NOTOC__ <center> {| style="float=center; width=100%; font-size:100%; text-align:center;" border="8" |- |colspan="5" align="center"|לוח קריאת התורה לימות החול<br> |- align=center |[[פרשת בראשית/טעמים#פרשת בראשית (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''בראשית''']] ||[[פרשת שמות/טעמים#פרשת שמות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''שמות''']] ||[[פרשת ויקרא/טעמים#פרשת ויקרא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''ויקרא''']] ||[[פרשת במדבר/טעמים#פרשת במדבר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''במדבר''']] ||[[פרשת דברים/טעמים#פרשת דברים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''דברים''']] |- align=center |[[פרשת נח/טעמים#פרשת נח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נח]] ||[[פרשת וארא/טעמים#פרשת וארא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וארא]] ||[[פרשת צו/טעמים#פרשת צו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|צו]] ||[[פרשת בהעלותך/טעמים#פרשת בהעלותך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהעלותך]] ||[[פרשת ואתחנן/טעמים#פרשת ואתחנן (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ואתחנן]] |- align=center |[[פרשת לך לך/טעמים#פרשת לך לך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|לך לך]] ||[[פרשת בא/טעמים#פרשת בא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בא]] ||[[פרשת שמיני/טעמים#פרשת שמיני (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שמיני]] ||[[פרשת שלח/טעמים#פרשת שלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שלח]] ||[[פרשת עקב/טעמים#פרשת עקב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|עקב]] |- align=center |[[פרשת וירא/טעמים#פרשת וירא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וירא]] ||[[פרשת בשלח/טעמים#פרשת בשלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בשלח]] ||[[פרשת תזריע/טעמים#פרשת תזריע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תזריע]] ||[[פרשת קורח/טעמים#פרשת קורח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קורח]] ||[[פרשת ראה/טעמים#פרשת ראה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ראה]] |- align=center |[[פרשת חיי שרה/טעמים#פרשת חיי שרה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חיי שרה]] ||[[פרשת יתרו/טעמים#פרשת יתרו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|יתרו]] ||[[פרשת מצורע/טעמים#פרשת מצורע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מצורע]] ||[[פרשת חוקת/טעמים#פרשת חוקת (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חוקת]] ||[[פרשת שופטים/טעמים#פרשת שופטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שופטים]] |- align=center |[[פרשת תולדות/טעמים#פרשת תולדות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תולדות]] ||[[פרשת משפטים/טעמים#פרשת משפטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|משפטים]] ||[[פרשת אחרי מות/טעמים#פרשת אחרי מות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אחרי מות]] ||[[פרשת בלק/טעמים#פרשת בלק (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בלק]] ||[[פרשת כי תצא/טעמים#פרשת כי תצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תצא]] |- align=center |[[פרשת ויצא/טעמים#פרשת ויצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויצא]] ||[[פרשת תרומה/טעמים#פרשת תרומה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תרומה]] ||[[פרשת קדושים/טעמים#פרשת קדושים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קדושים]] ||[[פרשת פינחס/טעמים#פרשת פינחס (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פינחס]] ||[[פרשת כי תבוא/טעמים#פרשת כי תבוא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תבוא]] |- align=center |[[פרשת וישלח/טעמים#פרשת וישלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישלח]] ||[[פרשת תצוה/טעמים#פרשת תצוה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תצוה]] ||[[פרשת אמור/טעמים#פרשת אמור (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אמור]] ||[[פרשת מטות/טעמים#פרשת מטות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מטות]] ||[[פרשת נצבים/טעמים#פרשת נצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נצבים]] |- align=center |[[פרשת וישב/טעמים#פרשת וישב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישב]] ||[[פרשת כי תשא/טעמים#פרשת כי תשא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תשא]] ||[[פרשת בהר/טעמים#פרשת בהר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהר]] ||[[פרשת מסעי/טעמים#פרשת מסעי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מסעי]] ||[[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וילך]] |- align=center |[[פרשת מקץ/טעמים#פרשת מקץ (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מקץ]] ||[[פרשת ויקהל/טעמים#פרשת ויקהל (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)| ויקהל]] ||[[פרשת בחוקותי/טעמים#פרשת בחוקותי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בחקותי]] || |[[פרשת האזינו/טעמים#פרשת האזינו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|האזינו]] |- align=center |[[פרשת ויגש/טעמים#פרשת ויגש (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויגש]] ||[[פרשת פקודי/טעמים#פרשת פקודי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פקודי]] || || ||[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#פרשת וזאת הברכה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וזאת הברכה]] |- align=center |[[פרשת ויחי/טעמים#פרשת ויחי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויחי]] || || || || |- align=center | ||[[מקראי מועד/תעניות ציבור|'''צומות''']] ||[[מקראי מועד/ראש חודש|'''ראש חודש''']] ||[[מקראי מועד/חנוכה|'''חנוכה''']] || |}</center><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}} <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=שבת/> ===הפטרה=== <קטע סוף=שבת/> {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=שבת/>{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=שבת/> {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=שבת/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ===הכנסת ספר תורה=== {{קטן|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} {{גדול|יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.}} {{ש}}{{קטן|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח#קמח, יג|תהלים קמח, יג-יד]])}} <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חול/><קטע סוף=מנחה/>{{קטן|בחול אומרים {{צ|לדוד מזמור}}, ובשבת {{צ|מזמור לדוד}}.}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}}<קטע התחלה=שבת/> מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>{{קטן|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לו]])}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב, ח-י]])}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃ {{כתב עילי|([[משלי ד, ב]])}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ {{כתב עילי|([[איכה ה, כא]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> flecvqcut1y6876amk5t711qieb5svu 2853109 2853107 2024-04-25T17:17:18Z Nahum 68 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב מוסיפים:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=חג/>'''אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים פו, ח]])}} {{ש}}מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמה, יג]])}}{{ש}}יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט, יא]])}}''' '''אַב הָרַחֲמִים; הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם׃ {{כתב עילי|([[תהלים נא, כ]])}} כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.'''<קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חג/> |- |} {{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|ביום טוב ובעשרת ימי תשובה (לא בשבת):}} {{ק|3 פעמים:}} <קטע התחלה=חג/>יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. {{כתב עילי|([[שמות לד#לד ה|שמות לד, ה-ז]])}} <קטע סוף=חג/>{{ק|ביום טוב:}}{{ש}} <קטע התחלה=חג/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְטוֹבָה, וְהָפֵק רְצוֹנִי וְתֵן שְׁאֵלָתִי, וְזַכֵּה לִי [וְאִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] וְכָל בְּנֵי בֵּיתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וּמַלְּטֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְזַכֵּנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעֵינֶיךָ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ. וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתִשְׁמְרֵנוּ מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא לָעוֹלָם. וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנְהוּ. אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ, צוּרִי וְגֹאֲלִי. וַאֲנִי תְפִלָּתִילְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.<קטע סוף=חג/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{קטן|כשפותחים הארון להוצאת ספר תורה, אומרים:}}{{ש}}וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לה]])}} {{ש}}כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו ב, ג]])}} {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{קטן|כתוב בזוהר (תרגום): "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי שמים של רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ויש לו לאדם לומר כך" –}}{{ש}}בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ, וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמֵי. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיָת כׇּל דִּי לִי, וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא. אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ הוּא דְּשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּסָגִדְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמָּא דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכׇל עִדָּן וְעִדָּן. לָא עַל אֱנָשׁ רְחִצְנָא, וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סְמִכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט, וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעֱבַד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּיכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָך) וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכׇל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם. {{כתב עילי|([[זהר חלק ב רו א|זהר רו ע"א]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>בשחרית של שבת ויום טוב <קטע התחלה=שבת/>החזן אומר ואחריו הקהל:</small><br><big>שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ </big>{{כתב עילי|([[דברים ו, ד]])}} <big>אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ<קטע סוף=שבת/></big> [<small>בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה:</small> וְנוֹרָא] <big><קטע התחלה=שבת/>שְׁמוֹ.<קטע סוף=שבת/></big> |- |} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|חזן:}} <big>גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃</big> {{כתב עילי|([[תהלים לד, ד]])}}{{ש}}{{קטן|קהל:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{כתב עילי|([[דברי הימים א כט, יא]])}}{{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ה]])}} {{ש}}רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים צט, ט]])}}<קטע סוף=שבת/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|בשחרית של שבת ויום טוב:}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>עַל הַכֹּל, יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו, וְכִרְצוֹן כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. צוּר הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַבְּרִיּוֹת, אֱלוֹהַּ כׇּל הַנְּפָשׁוֹת, הַיּוֹשֵׁב בְּמֶרְחֲבֵי מָרוֹם, הַשּׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם. קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַחַיּוֹת, וּקְדֻשָּׁתוֹ עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בָּנוּ יְיָ אֱלׁהֵינוּ לְעֵינֵי כׇּל חָי. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ, כַּכָּתוּב, שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ {{כתב עילי|([[תהלים סח, ה]])}} וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּבוֹ אֶל נָוֵהוּ, כַּכָּתוּב: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו נב, ח]])}} וְנֶאֱמַר: וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְיָ דִּבֵּר׃ {{כתב עילי|([[ישעיהו מ, ה]])}}<קטע סוף=שבת/> |- |}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן עָלֵינוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |{{ק|'''בשחרית של שבת:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=שבת/>וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=שבת/> |- |} {{ק|'''ביום חול ובמנחה של שבת:'''}}<קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/>{{ש}}וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵטָתֵנוּ וּפְלֵטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן. הַכֹּל הָבוּ גֹדֶל לֵאלֺהֵינוּ, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה. {{ש}}כֹּהֵן, קְרָב. יַעֲמֹד _{שם העולה} בֶּן _{שם האב} הַכֹּהֵן. {{ש}}בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ. {{ש}}וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ {{כתב עילי|([[דברים ד, ד]])}} ===קריאת התורה=== {{קטן|העולה לתורה:}} {{גדול|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.}} {{ש}}{{קטן|הקהל עונה, והעולה חוזר:}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{קטן|לאחר קריאת התורה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה. <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/>__NOTOC__ <center> {| style="float=center; width=100%; font-size:100%; text-align:center;" border="8" |- |colspan="5" align="center"|לוח קריאת התורה לימות החול<br> |- align=center |[[פרשת בראשית/טעמים#פרשת בראשית (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''בראשית''']] ||[[פרשת שמות/טעמים#פרשת שמות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''שמות''']] ||[[פרשת ויקרא/טעמים#פרשת ויקרא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''ויקרא''']] ||[[פרשת במדבר/טעמים#פרשת במדבר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''במדבר''']] ||[[פרשת דברים/טעמים#פרשת דברים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|'''דברים''']] |- align=center |[[פרשת נח/טעמים#פרשת נח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נח]] ||[[פרשת וארא/טעמים#פרשת וארא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וארא]] ||[[פרשת צו/טעמים#פרשת צו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|צו]] ||[[פרשת בהעלותך/טעמים#פרשת בהעלותך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהעלותך]] ||[[פרשת ואתחנן/טעמים#פרשת ואתחנן (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ואתחנן]] |- align=center |[[פרשת לך לך/טעמים#פרשת לך לך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|לך לך]] ||[[פרשת בא/טעמים#פרשת בא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בא]] ||[[פרשת שמיני/טעמים#פרשת שמיני (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שמיני]] ||[[פרשת שלח/טעמים#פרשת שלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שלח]] ||[[פרשת עקב/טעמים#פרשת עקב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|עקב]] |- align=center |[[פרשת וירא/טעמים#פרשת וירא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וירא]] ||[[פרשת בשלח/טעמים#פרשת בשלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בשלח]] ||[[פרשת תזריע/טעמים#פרשת תזריע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תזריע]] ||[[פרשת קורח/טעמים#פרשת קורח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קורח]] ||[[פרשת ראה/טעמים#פרשת ראה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ראה]] |- align=center |[[פרשת חיי שרה/טעמים#פרשת חיי שרה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חיי שרה]] ||[[פרשת יתרו/טעמים#פרשת יתרו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|יתרו]] ||[[פרשת מצורע/טעמים#פרשת מצורע (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מצורע]] ||[[פרשת חוקת/טעמים#פרשת חוקת (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|חוקת]] ||[[פרשת שופטים/טעמים#פרשת שופטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|שופטים]] |- align=center |[[פרשת תולדות/טעמים#פרשת תולדות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תולדות]] ||[[פרשת משפטים/טעמים#פרשת משפטים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|משפטים]] ||[[פרשת אחרי מות/טעמים#פרשת אחרי מות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אחרי מות]] ||[[פרשת בלק/טעמים#פרשת בלק (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בלק]] ||[[פרשת כי תצא/טעמים#פרשת כי תצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תצא]] |- align=center |[[פרשת ויצא/טעמים#פרשת ויצא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויצא]] ||[[פרשת תרומה/טעמים#פרשת תרומה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תרומה]] ||[[פרשת קדושים/טעמים#פרשת קדושים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|קדושים]] ||[[פרשת פינחס/טעמים#פרשת פינחס (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פינחס]] ||[[פרשת כי תבוא/טעמים#פרשת כי תבוא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תבוא]] |- align=center |[[פרשת וישלח/טעמים#פרשת וישלח (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישלח]] ||[[פרשת תצוה/טעמים#פרשת תצוה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|תצוה]] ||[[פרשת אמור/טעמים#פרשת אמור (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|אמור]] ||[[פרשת מטות/טעמים#פרשת מטות (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מטות]] ||[[פרשת נצבים/טעמים#פרשת נצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|נצבים]] |- align=center |[[פרשת וישב/טעמים#פרשת וישב (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וישב]] ||[[פרשת כי תשא/טעמים#פרשת כי תשא (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|כי תשא]] ||[[פרשת בהר/טעמים#פרשת בהר (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בהר]] ||[[פרשת מסעי/טעמים#פרשת מסעי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מסעי]] ||[[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וילך]] |- align=center |[[פרשת מקץ/טעמים#פרשת מקץ (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|מקץ]] ||[[פרשת ויקהל/טעמים#פרשת ויקהל (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)| ויקהל]] ||[[פרשת בחוקותי/טעמים#פרשת בחוקותי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|בחקותי]] || |[[פרשת האזינו/טעמים#פרשת האזינו (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|האזינו]] |- align=center |[[פרשת ויגש/טעמים#פרשת ויגש (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויגש]] ||[[פרשת פקודי/טעמים#פרשת פקודי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פקודי]] || || ||[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#פרשת וזאת הברכה (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|וזאת הברכה]] |- align=center |[[פרשת ויחי/טעמים#פרשת ויחי (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|ויחי]] || || || || |- align=center | ||[[מקראי מועד/תעניות ציבור|'''צומות''']] ||[[מקראי מועד/ראש חודש|'''ראש חודש''']] ||[[מקראי מועד/חנוכה|'''חנוכה''']] || |}</center><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> {{קטן|ברכת הגומל:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כׇּל טוֹב. {{קטן|הקהל עונה:{{ש}}'''אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כׇּל טוֹב, הוּא יִגְמׇלְךָ כׇּל טוֹב סֶלָה.'''}} {{קטן|נער שהגיע לגיל מצוות, עולה לתורה, ואחר כך אביו מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה. {{קטן|אחרי שעלו מנין הקרואים, אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדיש|חצי קדיש}} {{קטן|כשמגביהים את ספר התורה הקהל אומר:}}{{ש}}וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, {{כתב עילי|([[דברים ד, מד]])}} {{הערה|יש אומרים גם את תחילת הפסוק – '''עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ, אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ''', עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה׃}}עַל פִּי יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה. {{כתב עילי|([[במדבר ט, כג]] ועוד)}}{{ש}}{{קטן|תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: {{כתב עילי|([[דברים לג, ד]])}}{{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר: {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}}{{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם: {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}}{{ש}}יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: {{כתב עילי|([[ישעיהו מב, כא]])}}}} <קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> {| bgcolor=#E5E4E2; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<קטע התחלה=חול/>{{קטן|בשני וחמישי, בימים שאומרים בהם תחנון, החזן אומר:}} יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְכוֹנֵן אֶת בֵּית חַיֵּינוּ, וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵיטָתֵנוּ, וְלִמְנֹעַ מַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כׇּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְקַיֶּם בָּנוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וְתַלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם, בְּכׇל מְקוֹמוֹת מֹושְׁבוֹתֵיהֶם, וְנֹאמַר אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|קהל:}}{{ש}} אַחֵינוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.<קטע סוף=חול/> |- |}{{ש}} {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 |<small>במנחה של שבת, </small><קטע התחלה=מנחה/><small>יש אומרים:</small>{{ש}}הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}} הַלְלוּיָהּ, אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ, בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ׃ סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס, תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃ {{כתב עילי|([[תהלים קיא]])}}<קטע סוף=מנחה/> |- |} ===מי שברך=== {{קטן|{{צ|מי שברך}} לעולה לתורה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁעָלָה לַתּוֹרָה לִכְבוֹד הַמָּקוֹם וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה וְלִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לאחרים:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת {{קטן|(פלוני בן/בת פלוני)}} בַּעֲבוּר שֶׁ{{קטן|(פלוני בן פלוני)}} יִתֵּן מַתָּנָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת {{קטן|(או: צִוָּה לְבָרְכוֹ/לְבָרְכָם. או: עָלָה לַתּוֹרָה)}}. בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ {{קטן|(/יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם)}} מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו {{קטן|(/יְדֵיהֶם)}} עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֶחָיו {{קטן|(/אֲחֵיהֶם)}}, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת זכר:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} ליולדת נקבה:}} {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלֶה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה (פלוני בן פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלָיו לְהַחֲלִימוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, לְהַחֲזִיקוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {{קטן|{{צ|מי שברך}} לחוֹלָה:}}{{ש}}מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת הַחוֹלָה (פלונית בת פלונית). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֶיהָ לְהַחֲלִימָהּ וּלְרַפֹּאתָהּ, לְהַחֲזִיקָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ, וְיִשְׁלַח לָהּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, [שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא,] הַשְׁתָּא בְּעֵלָּא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן. {|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |- bgcolor=#E5E4E2 | <קטע התחלה=שבת/> ===הפטרה=== <קטע סוף=שבת/> {{ק|בשחרית של שבת ויום טוב ובמנחה של תענית ציבור מפטירין בנביא.}} <קטע התחלה=שבת/>{{קטן|לפני ההפטרה מברך:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וָצֶדֶק. {{קטן|אחרי ההפטרה:}}{{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק. {{ש}}נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ{{הערה|נוסח אשכנז הקדום: וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ '''תִּנְקוֹם נָקָם''' בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ. שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד.<קטע סוף=שבת/>{{ש}} {{ק|עד כאן במנחה של תענית ציבור.}}<קטע התחלה=שבת/> {{ק|בשבת:}}{{ש}}עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=שבת/> |- |} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=שבת/><קטע התחלה=מנחה/><קטע התחלה=חג/> ===הכנסת ספר תורה=== {{קטן|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} {{גדול|יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.}} {{ש}}{{קטן|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח#קמח, יג|תהלים קמח, יג-יד]])}} <קטע סוף=שבת/><קטע סוף=חול/><קטע סוף=מנחה/>{{קטן|בחול אומרים {{צ|לדוד מזמור}}, ובשבת {{צ|מזמור לדוד}}.}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}}<קטע התחלה=שבת/> מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}} <קטע התחלה=חול/><קטע התחלה=מנחה/>{{קטן|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}}{{ש}}וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לו]])}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב, ח-י]])}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃ {{כתב עילי|([[משלי ד, ב]])}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ {{כתב עילי|([[איכה ה, כא]])}}<קטע סוף=חול/><קטע סוף=שבת/><קטע סוף=מנחה/><קטע סוף=חג/> <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> ka46xf8jcntza41uzupiipvb1946b9x 3 1716845 2853095 2024-04-25T12:57:45Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{תודה|שער מאמרי רשב"י}}--~~~~" wikitext text/x-wiki {{תודה|שער מאמרי רשב"י}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:57, 25 באפריל 2024 (IDT) c82ytijrygz6onsamc7xkhdptev3wq2 3 1716846 2853096 2024-04-25T12:58:05Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{תודה|תוספות יום טוב על דמאי ב}}--~~~~" wikitext text/x-wiki {{תודה|תוספות יום טוב על דמאי ב}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:58, 25 באפריל 2024 (IDT) 8azb5nm17p6jk8nijemlauvvudgze2a 104 1716847 2853116 2024-04-25T17:50:47Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫המעשים כהמתיבתא ובמדינה‬ ‫קמז‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ״הנה ראינו שכבר בתחלת השערוריה הכיר רבן גמליאל וכו' והבין בלבבו כי חפצו הטוב והמטרה הגדולה לטובת האומה אשר היתה לנגד עיניו לא נכרה מרוב חכמי דורו. ואמנם ההכרה הזאת עוד התעצמה בקרבו מרגע אל רגע ביום ההו..." proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המעשים כהמתיבתא ובמדינה‬ ‫קמז‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ״הנה ראינו שכבר בתחלת השערוריה הכיר רבן גמליאל וכו' והבין בלבבו כי חפצו הטוב והמטרה הגדולה לטובת האומה אשר היתה לנגד עיניו לא נכרה מרוב חכמי דורו. ואמנם ההכרה הזאת עוד התעצמה בקרבו מרגע אל רגע ביום ההוא בראותו כל אשר נעשד‪ .‬בועד החכמים ביום אהד ראשית מלאותם הי'■ לקבץ על יד‬ ‫מחלוקות חכמים קדמונים וד‪.‬תחילו במחלוקות ב״ש‪.‬וב*ה והמחלוקות אשר בד‪.‬ןחזרו‬ ‫ביד‪ ,‬לד‪.‬ורות בביש ומנו ־המחלוקות אשר בי־‪.‬ן ב״ש לקולא וביד‪ .‬להומיא ובו׳ ומי‬ ‫א שי עינים לו ולא יראי‪ .‬מד״מראות האלה ני לכבוד הדעות אשר בטלו במיעוטן‬ ‫בכלל ולכבוד בית שמאי בפלט נעשו בל המעשים״‪.‬‬ ‫ובפי הנראד‪ .‬הנרי בסדר המשני‪ .‬של החנם ווייס לא הי׳ שם בי אם דברי‬ ‫‪,‬‬ ‫בית שמאי ולא דברי ביה הלל‪.‬‬ ‫ולא ידע החכם ווייס בי יחד עם דברי בית שמאי באו דברי צית הלל אשר‬ ‫הלבה במותם‪.‬‬ ‫ולא ידע החבם ווייס בי דוקא׳ מפני שאז הי׳ ימי הבירור ואשר נפסקד‪ ,‬הלבד‬ ‫בבית הלל; הי׳ הדגרה לרשום המקומות המעטים אשר חזרו בית הלל לד‪,‬ורות כדברי‬ ‫י ‪.- .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫בית שמאי‪.‬‬ ‫ולא ידע החכם ווייס‪ .‬בי דוקא מפני שד‪,‬הליטו אז הלכה כבית הלל הי׳ דגרח‬ ‫נמוי לציין בכלל גדול לדעת דברי'בית הלל‪ ,‬בי בכל■ מקום דבריהם לקולא ולהביא‬ ‫המקומות דדוצאים מן דיבלל הזה‪.‬‬ ‫ולא ידע ההבם ווייס בי ימבל דברי בית שמאי ובית הלל כולם בבל השים‬ ‫באו במס׳ עדיות רק שיבעה מקומות‪ ,‬והן הנם העוללות אשר עדין לא נסדרו‬ ‫במקומם אצל יסור המישנד‪ .‬בי לא הי׳ לד‪,‬ם מקום שם ביל אשר כבר נתבאר לנו‬ ‫'‬ ‫‪$‬‬ ‫בפיק ו׳‪.‬‬ ‫ולא ידע החבם ווייס בי כל הדברים האלה‪ .‬יורו על דבר הבידור הנדול אשר‬ ‫הי׳ אז יהד עם רבן גמליאל לבל דברי בית שמאי ובית הלל וד‪.‬חלטת הד‪,‬לכד‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בבית הלל ובבל אשד בבר נתבאר‪.‬‬ ‫וזד‪ .‬באמת רעה הולד‪ .‬גדולה כי מבלי לחקור ומבלי לדעת היו פתאום‬ ‫לחוקרים^ בחשבם בי אין צריך ני אם לדבר דברים כםתלד‪.‬םים‪.‬‬ ‫פרק כ״ג‪.‬‬ ‫הוראותיו שר ר׳ אליעזר חכם הוועד‪.‬‬ ‫ודידב־ הזד‪ .‬ני בוועד של בו ב י ו ם דיוצעו הדברים אשר נחלקו החכמים‬ ‫בבל ימי‪,‬ביטול הוועד מאד‪*.‬י ימי ‪,‬כי־־ודי המשיגה‪ ,‬וצי לבל לראש הוצעו שם‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫לדג־יע המחלקאות של ר׳ אליעזר‪- ,‬‬ ‫ובי בל דב־ המעשים עם י׳ אליעז־ באו רק על יד• ביטול בית הוועד‪,‬‬ ‫בהיות ד׳ אליעז־ הנם הוועד ביבנה‪ ,‬והו־יה בימי ' ביטול ■הוועד בדעתו נגד' דעת‬ ‫‪.‬‬ ‫הני‪-‬ו הנשא‪-‬יייס‪,‬‬ ‫בל הדבקים האלה יאירו לנו להבין •>י‪:‬יץ גדול הבא במשנה ובנמרא כמס•‬ ‫נדה ד׳ ז׳ אש־ *ק על פי בל זה יאירו או־ לפנינו ובא שים במ״שנה‪:‬‬ ‫י‬<noinclude></noinclude> m6yq7z9lcs40ulda6ox4cvn7l335rgh 2853151 2853116 2024-04-26T04:30:22Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המעשים כהמתיבתא ובמדינה‬ ‫קמז‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ״הנה ראינו שכבר בתחלת השערוריה הכיר רבן גמליאל וכו' והבין בלבבו כי חפצו הטוב והמטרה הגדולה לטובת האומה אשר היתה לנגד עיניו לא נכרה מרוב חכמי דורו. ואמנם ההכרה הזאת עוד התעצמה בקרבו מרגע אל רגע ביום ההוא בראותו כל אשר נעשה בועד החכמים ביום אחד ראשית מלאכתם הי' לקבץ על יד מחלוקות חכמים קדמונים והתחילו במחלוקות ב״ש וב"ה והמחלוקות אשר בהן חזרו ב"ה להורות כב"ש ומנו המחלוקות אשר בהן ב״ש לקולא וב"ה לחומרא וכו׳ ומי אשר עינים לו ולא יראה מהמראות האלה כי לכבוד הדעות אשר בטלו במיעוטן בכלל ולכבוד בית שמאי בפרט נעשו כל המעשים״. וכפי הנראה הנה בסדר המשנה של החכם ווייס לא הי׳ שם כי אם דברי בית שמאי ולא דברי בית הלל. ולא ידע החכם ווייס כי יחד עם דברי בית שמאי באו דברי בית הלל אשר הלכה כמותם. ולא ידע החבם ווייס כי דוקא מפני שאז הי׳ ימי הבירור ואשר נפסקה הלכה כבית הלל הי׳ ההכרח לרשום המקומות המעטים אשר חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. ולא ידע החכם ווייס כי דוקא מפני שהחליטו אז הלכה כבית הלל הי׳ הכרח גמור לציין בכלל גדול לדעת דברי בית הלל, כי בכל מקום דבריהם לקולא ולהביא המקומות היוצאים מן הכלל הזה. ולא ידע החכם ווייס כי מכל דברי בית שמאי ובית הלל כולם בכל הש"ס באו במס׳ עדיות רק שבעה מקומות, והן הנם העוללות אשר עדין לא נסדרו במקומם אצל יסור המשנה כי לא הי׳ להם מקום שם ככל אשר כבר נתבאר לנו בפרק ו׳. ולא ידע החכם ווייס כי כל הדברים האלה יורו על דבר הבירור הגדול אשר הי׳ אז יחד עם רבן גמליאל לכל דברי בית שמאי ובית הלל והחלטת ההלכה כבית הלל וככל אשר כבר נתבאר. וזה באמת רעה חולה גדולה כי מבלי לחקור ומבלי לדעת היו פתאום לחוקרים, בחשבם כי אין צריך כי אם לדבר דברים כמתלהמים. <קטע סוף=פרק כב/> פרק כ״ג. <קטע התחלה=פרק כג/> הוראותיו של ר׳ אליעזר חכם הוועד. והדבר הזה כי בוועד של בו ביום הוצעו הדברים אשר נחלקו החכמים בכל ימי ביטול הוועד מאחרי ימי בירורי המשנה, וכי לכל לראש הוצעו שם להכריע המחלקאות של ר׳ אליעזר, וכי בל דב־ המעשים עם י׳ אליעז־ באו רק על יד• ביטול בית הוועד‪,‬‬ ‫בהיות ד׳ אליעז־ הנם הוועד ביבנה‪ ,‬והו־יה בימי ' ביטול ■הוועד בדעתו נגד' דעת‬ ‫‪.‬‬ ‫הני‪-‬ו הנשא‪-‬יייס‪,‬‬ ‫בל הדבקים האלה יאירו לנו להבין •>י‪:‬יץ גדול הבא במשנה ובנמרא כמס•‬ ‫נדה ד׳ ז׳ אש־ *ק על פי בל זה יאירו או־ לפנינו ובא שים במ״שנה‪:‬‬ <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> 7zjzknikrgcwv148243ybd1daq2kxnt 2853152 2853151 2024-04-26T05:13:42Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המעשים כהמתיבתא ובמדינה‬ ‫קמז‬ <קטע התחלה=פרק כב/> ״הנה ראינו שכבר בתחלת השערוריה הכיר רבן גמליאל וכו' והבין בלבבו כי חפצו הטוב והמטרה הגדולה לטובת האומה אשר היתה לנגד עיניו לא נכרה מרוב חכמי דורו. ואמנם ההכרה הזאת עוד התעצמה בקרבו מרגע אל רגע ביום ההוא בראותו כל אשר נעשה בועד החכמים ביום אחד ראשית מלאכתם הי' לקבץ על יד מחלוקות חכמים קדמונים והתחילו במחלוקות ב״ש וב"ה והמחלוקות אשר בהן חזרו ב"ה להורות כב"ש ומנו המחלוקות אשר בהן ב״ש לקולא וב"ה לחומרא וכו׳ ומי אשר עינים לו ולא יראה מהמראות האלה כי לכבוד הדעות אשר בטלו במיעוטן בכלל ולכבוד בית שמאי בפרט נעשו כל המעשים״. וכפי הנראה הנה בסדר המשנה של החכם ווייס לא הי׳ שם כי אם דברי בית שמאי ולא דברי בית הלל. ולא ידע החכם ווייס כי יחד עם דברי בית שמאי באו דברי בית הלל אשר הלכה כמותם. ולא ידע החבם ווייס כי דוקא מפני שאז הי׳ ימי הבירור ואשר נפסקה הלכה כבית הלל הי׳ ההכרח לרשום המקומות המעטים אשר חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. ולא ידע החכם ווייס כי דוקא מפני שהחליטו אז הלכה כבית הלל הי׳ הכרח גמור לציין בכלל גדול לדעת דברי בית הלל, כי בכל מקום דבריהם לקולא ולהביא המקומות היוצאים מן הכלל הזה. ולא ידע החכם ווייס כי מכל דברי בית שמאי ובית הלל כולם בכל הש"ס באו במס׳ עדיות רק שבעה מקומות, והן הנם העוללות אשר עדין לא נסדרו במקומם אצל יסור המשנה כי לא הי׳ להם מקום שם ככל אשר כבר נתבאר לנו בפרק ו׳. ולא ידע החכם ווייס כי כל הדברים האלה יורו על דבר הבירור הגדול אשר הי׳ אז יחד עם רבן גמליאל לכל דברי בית שמאי ובית הלל והחלטת ההלכה כבית הלל וככל אשר כבר נתבאר. וזה באמת רעה חולה גדולה כי מבלי לחקור ומבלי לדעת היו פתאום לחוקרים, בחשבם כי אין צריך כי אם לדבר דברים כמתלהמים. <קטע סוף=פרק כב/> פרק כ״ג. <קטע התחלה=פרק כג/> הוראותיו של ר׳ אליעזר חכם הוועד. והדבר הזה כי בוועד של בו ביום הוצעו הדברים אשר נחלקו החכמים בכל ימי ביטול הוועד מאחרי ימי בירורי המשנה, וכי לכל לראש הוצעו שם להכריע המחלקאות של ר׳ אליעזר, וכי כל דבר המעשים עם ר׳ אליעזר באו רק על ידי ביטול בית הוועד, בהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה, והורה בימי ביטול הוועד כדעתו נגד דעת חביריו הנשארים. כל הדברים האלה יאירו לנו להבין ענין גדול הבא במשנה ובגמרא ב[[נידה ז א|מס' נדה ד׳ ז׳]] אשר רק על פי כל זה יאירו אור לפנינו ובא שם במשנה: <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> skne9lju0y3cl4mme4kj7p4okvwlkou 0 1716848 2853117 2024-04-25T18:00:20Z OpenLawBot 8112 [2849227] תקנות החניכות (תפירת קונפקציה - מלבושי סריג), תשכ"ז-1967 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג), תשכ״ז–1967}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר תקופת החניכות, הגיל המינימלי וההכשרה המינימלית בתפירת קונפקציה – מלבושי סריג}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 1231|תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 5|ו־5}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות|לחוק החניכות, תשי״ג–1953}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|גיל והשכלה מינימליים}} {{ח:תת|(א)}} הגיל המינימלי לחניכות בתפירת קונפקציה – מלבושי סריג הוא ארבע עשרה שנה. {{ח:תת|(ב)}} ההשכלה המינימלית לחניכות בתפירת קונפקציה – מלבושי סריג היא סיום החינוך היסודי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}. {{ח:סעיף|2|תקופת החניכות}} {{ח:ת}} תקופת החניכות בתפירת קונפקציה – מלבושי סריג היא שנתיים. {{ח:סעיף|3|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג), תשכ״ז–1967“. {{ח:חתימות|י״ט בטבת תשכ״ז (1 בינואר 1967)}} * '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 3tbq6yz5u1euh9o3ugsv9mq7zhhjebt 0 1716849 2853118 2024-04-25T18:00:21Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] eorf6z639hj2dq6fvvepn7ow21ntwii 117 1716850 2853119 2024-04-25T18:00:22Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות החניכות (תפירת קונפקציה – מלבושי סריג)]] f7c9cv1twfvjuhdbh5kbkmmy0k5e6ag 1 1716851 2853120 2024-04-25T18:00:23Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 1716852 2853124 2024-04-25T19:05:59Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|ראשון|ניצבים שביעי|וילך שני}} {{פרשה יומית|דברים|לא|א}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ב}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ג}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|ראשון|ניצבים שביעי|וילך שני}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|ראשון|ניצבים שביעי|וילך שני}} {{פרשה יומית|דברים|לא|א}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ב}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ג}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|ראשון|ניצבים שביעי|וילך שני}} qvl6d88vmu4zw83vlu5flpjo3n8h4ep 0 1716853 2853125 2024-04-25T19:10:37Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|שני|וילך ראשון|וילך שלישי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ד}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ה}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ו}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שני|וילך ראשון|וילך שלישי}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שני|וילך ראשון|וילך שלישי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ד}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ה}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ו}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שני|וילך ראשון|וילך שלישי}} fthutcm7hg3uaoznf7jlb2ozh0j7qnz 0 1716854 2853126 2024-04-25T19:16:12Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|שלישי|וילך שני|וילך רביעי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ח}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ט}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שלישי|וילך שני|וילך רביעי}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שלישי|וילך שני|וילך רביעי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ח}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ט}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שלישי|וילך שני|וילך רביעי}} dmxrbl8d9yzj64tdsjl5m6r0yxd9hf9 0 1716855 2853127 2024-04-25T19:21:28Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|רביעי|וילך שלישי|וילך חמישי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|י}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יא}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יב}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יג}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|רביעי|וילך שלישי|וילך חמישי}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|רביעי|וילך שלישי|וילך חמישי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|י}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יא}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יב}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יג}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|רביעי|וילך שלישי|וילך חמישי}} 8oqyq80mhyumxi7xmo1hmqbs9moyhyz 0 1716856 2853128 2024-04-25T19:25:28Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|חמישי|וילך רביעי|וילך שישי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יד}} {{פרשה יומית|דברים|לא|טו}} {{פרשה יומית|דברים|לא|טז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יח}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יט}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|חמישי|וילך רביעי|וילך שישי}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|חמישי|וילך רביעי|וילך שישי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יד}} {{פרשה יומית|דברים|לא|טו}} {{פרשה יומית|דברים|לא|טז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יח}} {{פרשה יומית|דברים|לא|יט}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|חמישי|וילך רביעי|וילך שישי}} rs77o70wblkge8fa9h51zgo0z96vxsw 0 1716857 2853129 2024-04-25T19:31:03Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|שישי|וילך חמישי|וילך שביעי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כ}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כא}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כב}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כג}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כד}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שישי|וילך חמישי|וילך שביעי}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שישי|וילך חמישי|וילך שביעי}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כ}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כא}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כב}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כג}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כד}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שישי|וילך חמישי|וילך שביעי}} lyrs0v0tg9q79jk6nh9oztx1bbnea7s 0 1716858 2853130 2024-04-25T19:34:18Z Joalbertine 19018 יצירת דף עם התוכן "{{ניווט פרשה|דברים|וילך|שביעי|וילך שישי|האזינו ראשון}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כה}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כו}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כח}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כט}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ל}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שביעי|וילך שישי|האזינו ראשון}}" wikitext text/x-wiki {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שביעי|וילך שישי|האזינו ראשון}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כה}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כו}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כז}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כח}} {{פרשה יומית|דברים|לא|כט}} {{פרשה יומית|דברים|לא|ל}} {{ניווט פרשה|דברים|וילך|שביעי|וילך שישי|האזינו ראשון}} 5yv1sb1yfyo1m44fwmpg012m3k14vxf 3 1716859 2853131 2024-04-25T20:11:46Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:11, 25 באפריל 2024 (IDT) 5noil4jup5dutr3awkhcqm4miyx16kl 2 1716860 2853132 2024-04-25T20:11:55Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 0 1716861 2853140 2024-04-25T21:54:35Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "=הדלקת נרות חנוכה= ==ברכות== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם..." wikitext text/x-wiki =הדלקת נרות חנוכה= ==ברכות== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. {{ק|בפעם הראשונה שמדליק השנה:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. ==הנרות הללו== {{ק|אחרי שהתחיל להדליק, אומר:}}{{ש}} הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכׇל שְׁמֺנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ. ==מעוז צור== {{ק|סימן: '''מרדכי חזק'''}}{{ש}} {{אקרוסטיכון|מָ}}עוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ{{ש}} תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ{{ש}} לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ{{ש}} מִצָּר הַמְנַבֵּחַ{{ש}} אָז אֶגְמֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. {{אקרוסטיכון|רָ}}עוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָּה{{ש}} חַיַּי מֵרְרוּ בְּקֹשִׁי, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה{{ש}} וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה{{ש}} הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה{{ש}} חֵיל פַּרְעֹה, וְכׇל זַרְעוֹ, יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה. {{אקרוסטיכון|דְּ}}בִיר קׇדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי, וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי{{ש}} וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי, כִּי זָרִים עָבַדְתִּי{{ש}} וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי{{ש}} כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי{{ש}} קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָעְתִּי. {{אקרוסטיכון|כְּ}}רֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ, אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא{{ש}} וְנִהְיְתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה{{ש}} רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ{{ש}} וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ{{ש}} רֹב בָּנָיו, וְקִנְיָנָיו, עַל הָעֵץ תָּלִיתָ. {{אקרוסטיכון|יְ}}וָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי, אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים{{ש}} וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי, וְטִמְּאוּ כׇל הַשְּׁמָנִים{{ש}} וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים{{ש}} נַעֲשָׂה נֵס לְשׁוֹשַׁנִּים{{ש}} בְּנֵי בִינָה, יְמֵי שְׁמֹנָה, קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים. {{אקרוסטיכון|חֲ}}שׂוֹף {{אקרוסטיכון|זְ}}רוֹעַ {{אקרוסטיכון|קׇ}}דְשֶךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה{{ש}} נְקֹם נִקְמַת דַם עֲבָדֶיךָ, מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה{{ש}} כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה{{ש}} וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה{{ש}} דְּחֵה אַדְמוֹן, בְּצֵל צַלְמוֹן, וְהָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה. 0fn6akh3kx2m6uw93jbynqfffvhajiq 0 1716862 2853141 2024-04-25T22:22:29Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "==קריאת המגילה== ===ברכות=== {{קטן|ברכות לפי הקריאה:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ..." wikitext text/x-wiki ==קריאת המגילה== ===ברכות=== {{קטן|ברכות לפי הקריאה:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. ===מגילת אסתר=== {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|אסתר|א|א|סדר=א}}{{#קטע:אסתר א/טעמים|א|ח}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|א|ט}}{{#קטע:אסתר א/טעמים|ט}} {{מ:פסוק|אסתר|א|י}}{{#קטע:אסתר א/טעמים|י|יב}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|א|יג}}{{#קטע:אסתר א/טעמים|יג|טו}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|א|טז}}{{#קטע:אסתר א/טעמים|טז|כב}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ב|א}}{{#קטע:אסתר ב/טעמים|א|ד}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ב|ה|סדר=ב}}{{#קטע:אסתר ב/טעמים|ה|י}} {{מ:פסוק|אסתר|ב|יא}}{{#קטע:אסתר ב/טעמים|יא|כ}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ב|כא}}{{#קטע:אסתר ב/טעמים|כא|כג}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ג|א}}{{#קטע:אסתר ג/טעמים|א|טו}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ד|א}}{{#קטע:אסתר ד/טעמים|א|יב}} {{מ:פסוק|אסתר|ד|יג}}{{#קטע:אסתר ד/טעמים|יג|יז}} {{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}{{מ:פסוק|אסתר|ה|א}}{{#קטע:אסתר ה/טעמים|א|ב}} {{מ:פסוק|אסתר|ה|ג}}{{#קטע:אסתר ה/טעמים|ג|יד}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ו|א}}{{#קטע:אסתר ו/טעמים|א|יד}} {{מ:פסוק|אסתר|ז|א}}{{#קטע:אסתר ז/טעמים|א|ח}} {{מ:פסוק|אסתר|ז|ט}}{{#קטע:אסתר ז/טעמים|ט|י}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|ח|א}}{{#קטע:אסתר ח/טעמים|א|יד}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים}}{{נוסח|{{ססס}}　}}{{מ:פסוק|אסתר|ח|טו}}{{#קטע:אסתר ח/טעמים|טו|יז}} {{מ:פסוק|אסתר|ט|א}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|א|ה}} {{מ:פסוק|אסתר|ט|ו}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק ו לפני צורת השיר}}{{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}{{#קטע:עשרת בני המן/צורת השיר|צורת-השיר}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|פסוק י אחרי צורת השיר}} {{מ:פסוק|אסתר|ט|יא}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|יא|יט}} {{מ:פסוק|אסתר|ט|כ}}{{#קטע:אסתר ט/טעמים|כ|לב}}{{סס}}{{מ:פסוק|אסתר|י|א}}{{#קטע:אסתר י/טעמים|א|ג}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===הרב את ריבנו=== {{ק|אחרי הקריאה מברך הקורא:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, הָאֵל הַמּוֹשִיעַ. ===אשר הניא=== {{ק|בבוקר מתחילים מ{{צ|שושנת יעקב}}}}{{ש}} {{אקרוסטיכון|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם, וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים.{{ש}} {{אקרוסטיכון|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע, נֵצֶר זָדוֹן מִזֶּרַע עֲמָלֵק. {{ש}} {{אקרוסטיכון|גָּ}}אָה בְּעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר, וּגְדֻלָּתוֹ יָקְשָׁה לּוֹ לָכֶד. {{ש}} {{אקרוסטיכון|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה. {{ש}} {{אקרוסטיכון|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו, וְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים. {{ש}} {{אקרוסטיכון|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל, כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב. {{ש}} {{אקרוסטיכון|זָ}}מַם רָשָׁע לְהַכְרִית צַדִּיק, וְנִלְכַּד טָמֵא בִּידֵי טָהוֹר. {{ש}} {{אקרוסטיכון|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב, וְרָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו. {{ש}} {{אקרוסטיכון|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו, וַיִּתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה. {{ש}} {{אקרוסטיכון|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל, כַּסְפּוֹ נָתַן לְהַכְרִית זִכְרָם. {{ש}} {{אקרוסטיכון|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף, וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן. {{ש}} {{אקרוסטיכון|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד, וְגָזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר. {{ש}} {{אקרוסטיכון|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה, וְלִמְחוֹל חַטַּאת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ. {{ש}} {{אקרוסטיכון|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב, הֵן הֲדַסָּה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים. {{ש}} {{אקרוסטיכון|סָ}}רִיסֶיהָ הִבְהִילוּ לְהָמָן, לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים. {{ש}} {{אקרוסטיכון|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ, עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו. {{ש}} {{אקרוסטיכון|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי פּוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ. {{ש}} {{אקרוסטיכון|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע, אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ. {{ש}} {{אקרוסטיכון|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים, וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.{{ש}} {{אקרוסטיכון|רָ}}אִיתָ אֶת תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ. {{ג|{{אקרוסטיכון|שׁ}}'''וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי. '''{{ש}}{{אקרוסטיכון|תְּ}}'''שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח, וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. {{ש}}לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי. אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי. אֲרוּרִים כָּל הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל הַצַּדִּיקִים, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב.'''}} nzgt2xg88ehjsa7mcj9cl6axq944mx5 0 1716863 2853143 2024-04-26T00:00:16Z OpenLawBot 8112 [2849228] תקנות החניכות (גננות נוי), תשכ"ח-1968 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות החניכות (גננות נוי), תשכ״ח–1968}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר תקופת החניכות, הגיל המינימלי וההשכלה המינימלית בגננות נוי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 783|תקנות החניכות (גננות נוי)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 5|ו־5}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות|לחוק החניכות, תשי״ג–1953}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|תקופת החניכות}} {{ח:ת}} תקופת החניכות בגננות נוי היא שלוש שנים. {{ח:סעיף|2|גיל והשכלה מינימליים}} {{ח:תת|(א)}} הגיל המינימלי לחניכות בגננות נוי הוא ארבע עשרה שנה. {{ח:תת|(ב)}} ההשכלה המינימלית לחניכות בגננות נוי היא סיום החינוך היסודי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}, אולם לנער שניתנה לגביו הצהרת חניכות עד י״ג בשבט תשכ״ט (1 בפברואר 1969) מספיק סיום שש שנות לימוד בכיתות א׳ עד ו׳ ועד בכלל. {{ח:סעיף|3|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות החניכות (גננות נוי), תשכ״ח–1968“. {{ח:חתימות|כ׳ בטבת תשכ״ח (21 בינואר 1968)}} * '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 34l4iie3y4z62mwnu59p5t4jkz1cwwp 117 1716864 2853144 2024-04-26T00:00:17Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות החניכות (גננות נוי)]] 9pr5phn65sd9wmfe6hhbopip4rkbh3r 1 1716865 2853145 2024-04-26T00:00:19Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1716866 2853153 2024-04-26T05:16:44Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪294‬‬ ‫ר אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ <קטע התחלה=פרק כג/> "ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דייין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״. וב[[נידה ז ב|גמרא מיד אחר המשנה]] בא: ״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה..." proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪294‬‬ ‫ר אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ <קטע התחלה=פרק כג/> "ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דייין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״. וב[[נידה ז ב|גמרא מיד אחר המשנה]] בא: ״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר׳ יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כ ב ו ד ו ד ר ׳ א ל י ע ז ר ל א‬ ‫מ ־ צ י נ ן מ ח י נ ן ב ה ו לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר דמצינן מחינן בהו ה ה ז י ר‬ ‫את ה ד ב ר לי וש נו " ‪.‬‬ והדברים כמו שהם יפלאו מאד‪ ,‬ומה עניץ להדברים ״לאהר פטירתו של ר׳‬ ‫אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו"‪.‬‬ ‫ולאיזה יושנו הח^יד ר׳ יהושע את הדבר והיכן הי׳ בזה הוראה כללית אשר‬ ‫נתבטלה על ידי ר׳ יהושע ולאחר פטירתו של ר־ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את‬ ‫הדבד ליושנו‪.‬‬ ‫והדי נם במשנה נם בהברייתא אין כאן לפנינו כי אם מחלוקת שנחלקו ר׳‬ ‫אליעזר ור׳ יהושע ככל דבר מחלוקותיהם־ בכל מקום ״ר׳ אליעזר אומי ארבע וכו׳‬ ‫אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה"‪.‬‬ ‫ומבואר שלבד מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳‪ .‬יהושע לא היתה שם הוראה‬ ‫כוללת י ד ו ע ה ‪ ,‬אף כי לא הי׳ שם הוראה של הלכה למעשה שפשטה ברבים‪,‬‬ ‫יעד שיהי׳ אפשר לאמר ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבי‬ ‫ליושנו"‪.‬‬ ‫אבל כן הדבר כי נם המחלוקת הזאת היתה גם היא בתוך הימים ההם אשר‬ ‫בית ודועד'ככללו לא נאםף‪ ,‬והדברים לא לבד שנשארו‪ ,‬בלתי מוכרעים בהנרעה‬ ‫אחרונה• מוחלטת‪ ,‬כי אם שנם דעת הרבים להלכה לא הי׳ הרבים של בעלי הוועד‬ ‫בכללו‪• ,‬כי אם רק הרבים מתוך חכמי הוועד המעטים אשר נשארו ביבנה עצימה‪.‬‬ ‫ובדות ר׳ אליעזר ח כ ם ה ו ו ע ד ביבנד‪ .‬וד‪.‬הןראד‪ .‬הכוללת היתד‪ .‬מוטלת‬ ‫עליו הנה היתנד‪-‬ג בימים ד‪.‬ד‪.‬ם כדעתו‪ ,‬וככל אשר הורה הוא‪ ,‬גם פשטה •שם ההוראה‬ ‫י‬ ‫על פיו‪ ,‬וממנו ראו וכן עשו‪■ .‬‬ ‫אבל אהרי אשר נתמלאה ‪.‬שם הסאה על ידי ההוראה בדין ‪,,‬חתכו חוליות״‬ ‫וכאשר לא רצה ר׳ אליעזר לחזור בו בלא אסיפת בל הווע־ד וד‪.‬כרעתם‪ ,‬נתנדה‬ ‫מרבן גמליאל‪ ,‬ובטלו כל הד‪.‬ודאות ההם אשר הורד‪ .‬שלא כדעתם‪.‬‬ ‫ובתוך זד‪ .‬בטלו גם את הד״וראד‪ .‬הזאת של ד׳ אליעזר‪.‬‬ ‫י אבל ׳ כעצמו של דבר קבל ר׳ יד׳ושע דברי ר׳ אליעזר בהויאד‪ .‬זו וטענתו‬ ‫״אתד‪ .‬לא שמעת אני שמעתי וכו׳״‪ ,‬וד‪.‬ן דברי הב־ייתא ודב‪-‬י ד‪.‬גמ׳ על זהי‪:‬‬ ‫‪,, ,‬כל ימיו של ר׳ אליעזר )מאחרי אשד נתנדד‪ .‬עד סוף ימיו( היו עושיין נר־‬ ‫יהושע לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר■ ־׳ יד‪.‬ושע ‪,‬את הדבר ליושנו"‪.‬‬ ‫היינו לכמ‪-‬ו שהי׳ הדבר לפני סד‪ .‬שנתנדד‪ .‬ר׳ אליעז‪ ■,-‬שד‪,‬וראת ר׳ אליעזר‬ ‫בימים ההם כבר פשטד‪ .‬שם‪ ,‬ובהיותו ״חיכם הוועד" הכללי היו הוראותיו להלכד‪.‬‬<noinclude></noinclude> amcy49gvlpjudcdkv8xzm9mc6yvk5kq 2853162 2853153 2024-04-26T06:49:04Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪294‬‬ ‫ר אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ <קטע התחלה=פרק כג/> "ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דייין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״. וב[[נידה ז ב|גמרא מיד אחר המשנה]] בא: ״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר׳ יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר׳ אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו". והדברים כמו שהם יפלאו מאד, ומה ענין להדברים ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו". ולאיזה יושנו החזיר ר׳ יהושע את הדבר והיכן הי׳ בזה הוראה כללית אשר נתבטלה על ידי ר׳ יהושע ולאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו. והרי גם במשנה גם בהברייתא אין כאן לפנינו כי אם מחלוקת שנחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ככל דבר מחלוקותיהם בכל מקום ״ר׳ אליעזר אומר ארבע וכו׳ אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה". ומבואר שלבד מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לא היתה שם הוראה כוללת ידועה, אף כי לא הי׳ שם הוראה של הלכה למעשה שפשטה ברבים, עד שיהי׳ אפשר לאמר ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו". אבל כן הדבר כי גם המחלוקת הזאת היתה גם היא בתוך הימים ההם אשר בית הוועד בכללו לא נאסף, והדברים לא לבד שנשארו בלתי מוכרעים בהכרעה אחרונה מוחלטת, כי אם שגם דעת הרבים להלכה לא הי׳ הרבים של בעלי הוועד בכללו, כי אם רק הרבים מתוך חכמי הוועד המעטים אשר נשארו ביבנה עצמה. ובהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה וההוראה הכוללת היתה מוטלת עליו הנה התנה‬ג בימים ההם כדעתו, וככל אשר הורה הוא, גם פשטה שם ההוראה על פיו, וממנו ראו וכן עשו. אבל אחרי אשר נתמלאה ‪.‬שם הסאה על ידי ההוראה בדין ‪,,‬חתכו חוליות״‬ ‫וכאשר לא רצה ר׳ אליעזר לחזור בו בלא אסיפת בל הווע־ד וד‪.‬כרעתם‪ ,‬נתנדה‬ ‫מרבן גמליאל‪ ,‬ובטלו כל הד‪.‬ודאות ההם אשר הורד‪ .‬שלא כדעתם‪.‬‬ ‫ובתוך זד‪ .‬בטלו גם את הד״וראד‪ .‬הזאת של ד׳ אליעזר‪.‬‬ ‫י אבל ׳ כעצמו של דבר קבל ר׳ יד׳ושע דברי ר׳ אליעזר בהויאד‪ .‬זו וטענתו‬ ‫״אתד‪ .‬לא שמעת אני שמעתי וכו׳״‪ ,‬וד‪.‬ן דברי הב־ייתא ודב‪-‬י ד‪.‬גמ׳ על זהי‪:‬‬ ‫‪,, ,‬כל ימיו של ר׳ אליעזר )מאחרי אשד נתנדד‪ .‬עד סוף ימיו( היו עושיין נר־‬ ‫יהושע לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר■ ־׳ יד‪.‬ושע ‪,‬את הדבר ליושנו"‪.‬‬ ‫היינו לכמ‪-‬ו שהי׳ הדבר לפני סד‪ .‬שנתנדד‪ .‬ר׳ אליעז‪ ■,-‬שד‪,‬וראת ר׳ אליעזר‬ ‫בימים ההם כבר פשטד‪ .‬שם‪ ,‬ובהיותו ״חיכם הוועד" הכללי היו הוראותיו להלכד‪.‬‬<noinclude></noinclude> jl4mnkznmshp4fdpcebkkwfjnzzr2nt 2853165 2853162 2024-04-26T08:40:07Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪294‬‬ ‫ר' אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ <קטע התחלה=פרק כג/> "ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״. וב[[נידה ז ב|גמרא מיד אחר המשנה]] בא: ״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר׳ יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר׳ אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו". והדברים כמו שהם יפלאו מאד, ומה ענין להדברים ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו". ולאיזה יושנו החזיר ר׳ יהושע את הדבר והיכן הי׳ בזה הוראה כללית אשר נתבטלה על ידי ר׳ יהושע ולאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו. והרי גם במשנה גם בהברייתא אין כאן לפנינו כי אם מחלוקת שנחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ככל דבר מחלוקותיהם בכל מקום ״ר׳ אליעזר אומר ארבע וכו׳ אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה". ומבואר שלבד מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לא היתה שם הוראה כוללת ידועה, אף כי לא הי׳ שם הוראה של הלכה למעשה שפשטה ברבים, עד שיהי׳ אפשר לאמר ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו". אבל כן הדבר כי גם המחלוקת הזאת היתה גם היא בתוך הימים ההם אשר בית הוועד בכללו לא נאסף, והדברים לא לבד שנשארו בלתי מוכרעים בהכרעה אחרונה מוחלטת, כי אם שגם דעת הרבים להלכה לא הי׳ הרבים של בעלי הוועד בכללו, כי אם רק הרבים מתוך חכמי הוועד המעטים אשר נשארו ביבנה עצמה. ובהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה וההוראה הכוללת היתה מוטלת עליו הנה התנה‬ג בימים ההם כדעתו, וככל אשר הורה הוא, גם פשטה שם ההוראה על פיו, וממנו ראו וכן עשו. אבל אחרי אשר נתמלאה שם הסאה על ידי ההוראה בדין "חתכו חוליות" וכאשר לא רצה ר׳ אליעזר לחזור בו בלא אסיפת כל הוועד והכרעתם, נתנדה מרבן גמליאל, ובטלו כל ההוראות ההם אשר הורה שלא כדעתם. ובתוך זה בטלו גם את ההוראה הזאת של ר׳ אליעזר. אבל בעצמו של דבר קבל ר׳ יהושע דברי ר׳ אליעזר בהוראה זו וטענתו "אתה לא שמעת אני שמעתי וכו'״, והן דברי הברייתא ודברי הגמ׳ על זה: "כל ימיו של ר׳ אליעזר (מאחרי אשד נתנדה עד סוף ימיו) היו עושין כר' יהושע לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע ‪,‬את הדבר ליושנו"‪.‬‬ ‫היינו לכמ‪-‬ו שהי׳ הדבר לפני סד‪ .‬שנתנדד‪ .‬ר׳ אליעז‪ ■,-‬שד‪,‬וראת ר׳ אליעזר‬ ‫בימים ההם כבר פשטד‪ .‬שם‪ ,‬ובהיותו ״חיכם הוועד" הכללי היו הוראותיו להלכד‪.‬‬<noinclude></noinclude> oo6jqbfzwrxy3kbc4ao5hh84vkwszhj 2853226 2853165 2024-04-26T09:34:29Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪294‬‬ ‫ר' אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ <קטע התחלה=פרק כג/> "ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״. וב[[נידה ז ב|גמרא מיד אחר המשנה]] בא: ״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר׳ יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר׳ אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו". והדברים כמו שהם יפלאו מאד, ומה ענין להדברים ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו". ולאיזה יושנו החזיר ר׳ יהושע את הדבר והיכן הי׳ בזה הוראה כללית אשר נתבטלה על ידי ר׳ יהושע ולאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו. והרי גם במשנה גם בהברייתא אין כאן לפנינו כי אם מחלוקת שנחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ככל דבר מחלוקותיהם בכל מקום ״ר׳ אליעזר אומר ארבע וכו׳ אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה". ומבואר שלבד מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לא היתה שם הוראה כוללת ידועה, אף כי לא הי׳ שם הוראה של הלכה למעשה שפשטה ברבים, עד שיהי׳ אפשר לאמר ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו". אבל כן הדבר כי גם המחלוקת הזאת היתה גם היא בתוך הימים ההם אשר בית הוועד בכללו לא נאסף, והדברים לא לבד שנשארו בלתי מוכרעים בהכרעה אחרונה מוחלטת, כי אם שגם דעת הרבים להלכה לא הי׳ הרבים של בעלי הוועד בכללו, כי אם רק הרבים מתוך חכמי הוועד המעטים אשר נשארו ביבנה עצמה. ובהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה וההוראה הכוללת היתה מוטלת עליו הנה התנה‬ג בימים ההם כדעתו, וככל אשר הורה הוא, גם פשטה שם ההוראה על פיו, וממנו ראו וכן עשו. אבל אחרי אשר נתמלאה שם הסאה על ידי ההוראה בדין "חתכו חוליות" וכאשר לא רצה ר׳ אליעזר לחזור בו בלא אסיפת כל הוועד והכרעתם, נתנדה מרבן גמליאל, ובטלו כל ההוראות ההם אשר הורה שלא כדעתם. ובתוך זה בטלו גם את ההוראה הזאת של ר׳ אליעזר. אבל בעצמו של דבר קבל ר׳ יהושע דברי ר׳ אליעזר בהוראה זו וטענתו "אתה לא שמעת אני שמעתי וכו'״, והן דברי הברייתא ודברי הגמ׳ על זה: "כל ימיו של ר׳ אליעזר (מאחרי אשר נתנדה עד סוף ימיו) היו עושין כר' יהושע לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו". היינו לכמו שהי׳ הדבר לפני מה שנתנדה ר׳ אליעזר, שהוראת ר׳ אליעזר בימים ההם כבר פשטה שם, ובהיותו ״חכם הוועד" הכללי היו הוראותיו להלכה <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> 4xbwi99m2rj1r8qjirymm53ptbz45uu 0 1716867 2853156 2024-04-26T06:00:14Z OpenLawBot 8112 [2849229] תקנות החניכות (מגדנאות), תשכ"ח-1968 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות החניכות (מגדנאות), תשכ״ח–1968}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר חניכות במגדנאות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 936|תקנות החניכות (מגדנאות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 5|ו־5}} {{ח:חיצוני|חוק החניכות|לחוק החניכות, תשי״ג–1953}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|גיל והשכלה מינימליים}} {{ח:תת|(א)}} הגיל המינימלי לחניכות במגדנאות הוא ארבע־עשרה שנה. {{ח:תת|(ב)}} ההשכלה המינימלית לחניכות במגדנאות היא סיום החינוך היסודי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תש״ט–1949}}, אולם לנער שניתנה לגביו הצהרת חניכות עד כ״ט בתמוז תשכ״ט (15 ביולי 1969) מספיק סיום שנות לימוד בכיתות א׳ עד ו׳ ועד בכלל. {{ח:סעיף|2|תקופת החניכות}} {{ח:ת}} תקופת החניכות במגדנאות היא שלוש שנים. {{ח:סעיף|3|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות החניכות (מגדנאות), תשכ״ח–1968“. {{ח:חתימות|כ״ב בשבט תשכ״ח (21 בפברואר 1968)}} * '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7doa5kxsqzkehhys0x7myntkzb0izib 117 1716868 2853157 2024-04-26T06:00:16Z OpenLawBot 8112 הפניה wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות החניכות (מגדנאות)]] k0hug5gd41vsxnv1h6ohqjssodoitkx 1 1716869 2853158 2024-04-26T06:00:17Z OpenLawBot 8112 דף ריק wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 1 1716870 2853164 2024-04-26T08:33:21Z Sanhedrinmakos 32896 /* העתק הדבק לערכים חסרים באות ח' */ פסקה חדשה wikitext text/x-wiki == העתק הדבק לערכים חסרים באות ח' == למה לא עושים העתק-הדבק מכאן?: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93:Aaron_Hyman._Toldoth_Tannaim_veAmoraim._II._1910.pdf/17 למשל, ערכים אלה: 2 ר' חייא אביו של ר' אחא 3 ר' חייא אביו של ר' ברכיה 4 ר' חייא איש כפר עכו 5 ר' חייא אריכא (מדיפתא) 6 ר' חייא בר אבא דמן יפו 7 ר' חייא בר אבא הכהן [[משתמש:Sanhedrinmakos|Sanhedrinmakos]] ([[שיחת משתמש:Sanhedrinmakos|שיחה]]) 11:33, 26 באפריל 2024 (IDT) 0uuemzuh1umi0cjr60ac1sh6o0xstyh 2853166 2853164 2024-04-26T09:04:12Z עמד 23444 /* העתק הדבק לערכים חסרים באות ח' */ wikitext text/x-wiki == העתק הדבק לערכים חסרים באות ח' == למה לא עושים העתק-הדבק מכאן?: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93:Aaron_Hyman._Toldoth_Tannaim_veAmoraim._II._1910.pdf/17 למשל, ערכים אלה: 2 ר' חייא אביו של ר' אחא 3 ר' חייא אביו של ר' ברכיה 4 ר' חייא איש כפר עכו 5 ר' חייא אריכא (מדיפתא) 6 ר' חייא בר אבא דמן יפו 7 ר' חייא בר אבא הכהן [[משתמש:Sanhedrinmakos|Sanhedrinmakos]] ([[שיחת משתמש:Sanhedrinmakos|שיחה]]) 11:33, 26 באפריל 2024 (IDT) :שכחתי לעשות את זה. תודה על התזכורת. [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ד • 12:04, 26 באפריל 2024 (IDT) esxs3lx75utyp5f4c0qyjevtvaf1q6q 0 1716871 2853167 2024-04-26T09:05:23Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא |הבא=ר' חייא אביו של ר' ברכיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא אביו של ר' אחא" from=17 to=17/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא |הבא=ר' חייא אביו של ר' ברכיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא אביו של ר' אחא" from=17 to=17/>}} ov6w23nr6pryg7qu7841tgo6y9bkv90 0 1716872 2853168 2024-04-26T09:05:51Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא אביו של ר' אחא |הבא=ר' חייא איש כפר עכו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא אביו של ר' ברכיה" from=17 to=17/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא אביו של ר' אחא |הבא=ר' חייא איש כפר עכו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא אביו של ר' ברכיה" from=17 to=17/>}} gx95aj3efxv5ga7fk81fbxngezcodcf 0 1716873 2853169 2024-04-26T09:06:07Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא אביו של ר' ברכיה |הבא=ר' חייא אריכא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא איש כפר עכו" from=17 to=17/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא אביו של ר' ברכיה |הבא=ר' חייא אריכא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא איש כפר עכו" from=17 to=17/>}} qxqfon41pf9dhkoxs8x0o9yszq8w6bz 0 1716874 2853171 2024-04-26T09:07:22Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא איש כפר עכו |הבא=ר' חייא בר אבא דמן יפו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא אריכא" from=17 to=17/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא איש כפר עכו |הבא=ר' חייא בר אבא דמן יפו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא אריכא" from=17 to=17/>}} fvj63febjg3a1o3gqihryx1yaoovi88 0 1716875 2853172 2024-04-26T09:07:41Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא אריכא |הבא=ר' חייא בר אבא הכהן }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבא דמן יפו" from=17 to=17/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא אריכא |הבא=ר' חייא בר אבא הכהן }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבא דמן יפו" from=17 to=17/>}} 55qddbkaeq1z70adec37ywxm383kwdv 0 1716876 2853173 2024-04-26T09:08:27Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבא דמן יפו |הבא=ר' חייא בר אבויה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבא הכהן" from=17 to=22/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבא דמן יפו |הבא=ר' חייא בר אבויה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבא הכהן" from=17 to=22/>}} deu9ptdqhct05sef2tgy1nxn5p01zj3 0 1716877 2853175 2024-04-26T09:09:55Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבא הכהן |הבא=ר' חייא בר אבין }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבויה" from=22 to=22/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבא הכהן |הבא=ר' חייא בר אבין }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבויה" from=22 to=22/>}} 45gkhab4j4ll6fxub5xhux8pxdwi5so 0 1716878 2853176 2024-04-26T09:10:21Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבויה |הבא=ר' חייא בר אדא א) }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבין" from=22 to=24/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבויה |הבא=ר' חייא בר אדא א) }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אבין" from=22 to=24/>}} k5u8namglslevputvamaakz4gqpz2o0 0 1716879 2853177 2024-04-26T09:10:43Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבין |הבא=ר' חייא בר אדא ב) }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אדא א)" from=24 to=24/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אבין |הבא=ר' חייא בר אדא ב) }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אדא א)" from=24 to=24/>}} 5ekh6v7vqj89udfa86xnus2j3joc6gs 0 1716880 2853178 2024-04-26T09:11:00Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אדא א) |הבא=ר' חייא בריה דר' אדא דיפו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אדא ב)" from=24 to=24/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אדא א) |הבא=ר' חייא בריה דר' אדא דיפו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אדא ב)" from=24 to=24/>}} 1tkrc67n84dvoaeofszqc5lwu25ducx 0 1716881 2853179 2024-04-26T09:11:17Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אדא ב) |הבא=ר' חייא בריה דרב אויא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' אדא דיפו" from=24 to=24/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אדא ב) |הבא=ר' חייא בריה דרב אויא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' אדא דיפו" from=24 to=24/>}} ifaax2xn68h3q6rh603o055gqx059u5 0 1716882 2853180 2024-04-26T09:11:36Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' אדא דיפו |הבא=חייא בר אחא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב אויא" from=24 to=25/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' אדא דיפו |הבא=חייא בר אחא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב אויא" from=24 to=25/>}} e6rkluazyyup5hz1heseql4pui8iqm9 0 1716883 2853181 2024-04-26T09:11:51Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב אויא |הבא=רב חייא בריה דרב איקא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא בר אחא" from=25 to=25/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב אויא |הבא=רב חייא בריה דרב איקא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא בר אחא" from=25 to=25/>}} a6n1kqizzutcna4lha43ighcf4xsy88 0 1716884 2853182 2024-04-26T09:12:06Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חייא בר אחא |הבא=ר' חייא בר אמי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרב איקא" from=25 to=25/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חייא בר אחא |הבא=ר' חייא בר אמי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרב איקא" from=25 to=25/>}} swzurf2e2zzwek05507yv8ce1xaqopu 0 1716885 2853183 2024-04-26T09:12:21Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרב איקא |הבא=רב חייא בר אסי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אמי" from=25 to=25/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרב איקא |הבא=רב חייא בר אסי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר אמי" from=25 to=25/>}} feii03ew0smg5m8t831q28595fhatvy 0 1716886 2853184 2024-04-26T09:12:34Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אמי |הבא=רב חייא בר אשי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר אסי" from=25 to=25/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר אמי |הבא=רב חייא בר אשי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר אסי" from=25 to=25/>}} kfsfix0jnnz8mzrudp1u02ta5uje7s8 0 1716887 2853185 2024-04-26T09:12:53Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר אסי |הבא=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר אשי" from=25 to=26/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר אסי |הבא=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר אשי" from=25 to=26/>}} sww13q3witmnkbbpvk8jwz6nfpa6xqb 0 1716888 2853186 2024-04-26T09:13:10Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר אשי |הבא=ר' חייא בר גוריא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה" from=26 to=26/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר אשי |הבא=ר' חייא בר גוריא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה" from=26 to=26/>}} 317wa4r6nwmq9w1gcd1l8369b9lnoz6 0 1716889 2853188 2024-04-26T09:14:47Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה |הבא=ר' חייא בר גמדא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר גוריא" from=26 to=26/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר ברתיה דר' ברכיה |הבא=ר' חייא בר גמדא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר גוריא" from=26 to=26/>}} mc2e4mc8i06e1wsl0jjxku9hxrm54qx 0 1716890 2853190 2024-04-26T09:15:46Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר גוריא |הבא=ר' חייא בריה דרב הונא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר גמדא" from=26 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר גוריא |הבא=ר' חייא בריה דרב הונא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר גמדא" from=26 to=27/>}} hofpm6boj2fiv7qrnynqps75o9gmz38 0 1716891 2853192 2024-04-26T09:16:41Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר גמדא |הבא=ר' חייא בר זבדא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב הונא" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר גמדא |הבא=ר' חייא בר זבדא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב הונא" from=27 to=27/>}} 14n0nzvrusimk1dbhg4o11fovkbbch5 0 1716892 2853193 2024-04-26T09:16:58Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב הונא |הבא=ר' חייא בר זעירא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר זבדא" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב הונא |הבא=ר' חייא בר זעירא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר זבדא" from=27 to=27/>}} afpmz8nsu88ami0hb7gj73gcblt0ef6 0 1716893 2853194 2024-04-26T09:17:15Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר זבדא |הבא=ר' חייא בר זרנוקי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר זעירא" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר זבדא |הבא=ר' חייא בר זרנוקי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר זעירא" from=27 to=27/>}} 2e7kag1oiqrp0chiseukrikvt87aaje 0 1716894 2853195 2024-04-26T09:17:35Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר זעירא |הבא=ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר זרנוקי" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר זעירא |הבא=ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר זרנוקי" from=27 to=27/>}} 89e8b7jvqgfzdd2t3cgakpapiqci7gg 0 1716895 2853196 2024-04-26T09:17:50Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר זרנוקי |הבא=ר' חייא בר חמא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר זרנוקי |הבא=ר' חייא בר חמא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני" from=27 to=27/>}} no8w1snrio95s09t56gahww2sov23pu 0 1716896 2853197 2024-04-26T09:18:08Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני |הבא=ר' חייא בר חיננא או חנינא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר חמא" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' חייא בר נחמני |הבא=ר' חייא בר חיננא או חנינא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר חמא" from=27 to=27/>}} alaoi9gusa86gid8uc5gvi0s3paz6q4 0 1716897 2853198 2024-04-26T09:18:22Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר חמא |הבא=ר' חייא בר טיטס }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר חיננא או חנינא" from=27 to=27/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר חמא |הבא=ר' חייא בר טיטס }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר חיננא או חנינא" from=27 to=27/>}} j2svfv1nvo6masfkgllrj4wguxk8eio 2853199 2853198 2024-04-26T09:18:31Z עמד 23444 wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר חמא |הבא=ר' חייא בר טיטס }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר חיננא" from=27 to=27/>}} 49mhr946gh34av8msbt7ufhcr5x4dpw 0 1716898 2853200 2024-04-26T09:18:50Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר חיננא או חנינא |הבא=רב חייא בר יהודה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר טיטס" from=27 to=28/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר חיננא או חנינא |הבא=רב חייא בר יהודה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר טיטס" from=27 to=28/>}} 7blg8e1o5rnylxvdvg0mz864igam728 0 1716899 2853201 2024-04-26T09:19:12Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר טיטס |הבא=ר' חייא בריה דר' יוסי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר יהודה" from=28 to=28/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר טיטס |הבא=ר' חייא בריה דר' יוסי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר יהודה" from=28 to=28/>}} lyme5d7dq07x7vmfj061ua7gzwec6h7 0 1716900 2853202 2024-04-26T09:19:28Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר יהודה |הבא=רב חייא בר יוסף }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' יוסי" from=28 to=28/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר יהודה |הבא=רב חייא בר יוסף }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' יוסי" from=28 to=28/>}} i41jyfl6ln9dbxl0wn2leiv1p0zqrff 0 1716901 2853203 2024-04-26T09:19:45Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' יוסי |הבא=רב חייא בריה דרב ייבא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר יוסף" from=28 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' יוסי |הבא=רב חייא בריה דרב ייבא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר יוסף" from=28 to=29/>}} rvvxg20d2dy9safj57jqkwbguxt9mif 0 1716902 2853204 2024-04-26T09:20:07Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר יוסף |הבא=ר' חייא בר ינאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרב ייבא" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר יוסף |הבא=ר' חייא בר ינאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרב ייבא" from=29 to=29/>}} 64b2cgbapux2k7ml2lnhfeo6fkgno06 0 1716903 2853205 2024-04-26T09:20:21Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרב ייבא |הבא=ר' חייא בר יעקב }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר ינאי" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרב ייבא |הבא=ר' חייא בר יעקב }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר ינאי" from=29 to=29/>}} psvivlszl08uricp9bdmsddvvzi9g4u 0 1716904 2853206 2024-04-26T09:20:36Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר ינאי |הבא=רב חייא בריה דרב יצחק }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר יעקב" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר ינאי |הבא=רב חייא בריה דרב יצחק }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר יעקב" from=29 to=29/>}} t7vlfhnyln1ociconjvv32e9t29sd5g 0 1716905 2853207 2024-04-26T09:20:52Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר יעקב |הבא=ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרב יצחק" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר יעקב |הבא=ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרב יצחק" from=29 to=29/>}} pzrr6ri1e2jp42oh4xbipdek41vnov0 0 1716906 2853208 2024-04-26T09:21:05Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרב יצחק |הבא=ר' חייא בר כהנא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרב יצחק |הבא=ר' חייא בר כהנא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא" from=29 to=29/>}} runtqusc0956a4d3gq4r80my4lwuel2 0 1716907 2853209 2024-04-26T09:21:21Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא |הבא=ר' חייא בר לולייני–לוליבא–לוליתא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר כהנא" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב יצחק עטושייא |הבא=ר' חייא בר לולייני–לוליבא–לוליתא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר כהנא" from=29 to=29/>}} 5zd4w1zrwttzsq3waj1p8um8lu0knir 0 1716908 2853210 2024-04-26T09:21:38Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר כהנא |הבא=ר' חייא ברמזא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר לולייני–לוליבא–לוליתא" from=29 to=29/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר כהנא |הבא=ר' חייא ברמזא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר לולייני–לוליבא–לוליתא" from=29 to=29/>}} cvow1leakeg927w5gaes6g40gs25qkn 0 1716909 2853211 2024-04-26T09:22:00Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר לולייני–לוליבא–לוליתא |הבא=ר' חייא בר מנחמא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא ברמזא" from=29 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר לולייני–לוליבא–לוליתא |הבא=ר' חייא בר מנחמא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא ברמזא" from=29 to=30/>}} i3vc1z613adtpvsrcnft5zp5g7l9grd 0 1716910 2853212 2024-04-26T09:22:17Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא ברמזא |הבא=ר' חייא בר מרייה–מריה–מדייא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר מנחמא" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא ברמזא |הבא=ר' חייא בר מרייה–מריה–מדייא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר מנחמא" from=30 to=30/>}} n0vmcr72gqszh7rtk0xsnfj75dps0ys 0 1716911 2853213 2024-04-26T09:22:31Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר מנחמא |הבא=רב חייא בר רב מתנה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר מרייה–מריה–מדייא" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר מנחמא |הבא=רב חייא בר רב מתנה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר מרייה–מריה–מדייא" from=30 to=30/>}} j4efraxsdapafyapor9u6p4lsfah04b 0 1716912 2853214 2024-04-26T09:22:43Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר מרייה–מריה–מדייא |הבא=ר' חייא בר נחמן–נחמיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר רב מתנה" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר מרייה–מריה–מדייא |הבא=ר' חייא בר נחמן–נחמיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר רב מתנה" from=30 to=30/>}} jshnqep4erjuhz3s9waxvlh0vf4anwr 0 1716913 2853215 2024-04-26T09:23:02Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר רב מתנה |הבא=ר' חייא בר נחמני }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר נחמן–נחמיה" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר רב מתנה |הבא=ר' חייא בר נחמני }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר נחמן–נחמיה" from=30 to=30/>}} fa5dhcr7aizlq0qv3hazq6ry5pxzof0 0 1716914 2853216 2024-04-26T09:23:21Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר נחמן–נחמיה |הבא=ר' חייא בריה דרב נתן }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר נחמני" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר נחמן–נחמיה |הבא=ר' חייא בריה דרב נתן }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר נחמני" from=30 to=30/>}} 56rtye8e4pn0evr55ssmpm54swl9xth 0 1716915 2853217 2024-04-26T09:23:38Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר נחמני |הבא=ר' חייא בר עוקבה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב נתן" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר נחמני |הבא=ר' חייא בר עוקבה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב נתן" from=30 to=30/>}} phm9uulsqtb52obtmjx7oy6tskh5qci 0 1716916 2853218 2024-04-26T09:23:52Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב נתן |הבא=רב חייא בר עמרם }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר עוקבה" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב נתן |הבא=רב חייא בר עמרם }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר עוקבה" from=30 to=30/>}} jldnfe2q2rktalixmrhufhklst3j073 0 1716917 2853219 2024-04-26T09:24:05Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר עוקבה |הבא=ר' חייא בר פפא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר עמרם" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר עוקבה |הבא=ר' חייא בר פפא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר עמרם" from=30 to=30/>}} i5vdil3qdk9ruefe1x1vr03lws080zr 0 1716918 2853221 2024-04-26T09:24:18Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר עמרם |הבא=ר' חייא בריה דרב פפי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר פפא" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר עמרם |הבא=ר' חייא בריה דרב פפי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר פפא" from=30 to=30/>}} 9yw573wayjvru58zwonkh9c24tfi8oc 0 1716919 2853222 2024-04-26T09:24:59Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר פפא |הבא=חייא בר רב }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב פפי" from=30 to=30/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר פפא |הבא=חייא בר רב }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דרב פפי" from=30 to=30/>}} 0cah5ijg0vqrcsscp1pwy4p0k8pa8n7 0 1716920 2853223 2024-04-26T09:25:26Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב פפי |הבא=רב חייא בר רב מדיפתא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא בר רב" from=30 to=31/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דרב פפי |הבא=רב חייא בר רב מדיפתא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא בר רב" from=30 to=31/>}} g66d90btukysotqz2zbjzuwals3m5oj 0 1716921 2853224 2024-04-26T09:25:49Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חייא בר רב |הבא=ר' חייא בר רבא}} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר רב מדיפתא" from=31 to=31/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חייא בר רב |הבא=ר' חייא בר רבא}} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בר רב מדיפתא" from=31 to=31/>}} ef5501264vta43h1e6d3wcuq1jvyv4i 0 1716922 2853225 2024-04-26T09:26:05Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בר רב מדיפתא |הבא=רב חייא בריה דרבה בר נחמני}} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר רבא" from=31 to=31/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בר רב מדיפתא |הבא=רב חייא בריה דרבה בר נחמני}} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בר רבא" from=31 to=31/>}} 2wr4ulqc7nihpq2lb25m0pfvbcn90zy 104 1716923 2853227 2024-04-26T09:39:08Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "ר' אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ ‫קמח‬ <קטע התחלה=פרק כג/> למעשה נעשים מיד להלכה ומורין כן, ותלמידיו ותלמידי המתיבתא ממנו ראו וכן עשו. ועל כן כאשר לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר הורה ר׳ יהושע כר' אליעזר נאמר על זה ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליו..." proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ ‫קמח‬ <קטע התחלה=פרק כג/> למעשה נעשים מיד להלכה ומורין כן, ותלמידיו ותלמידי המתיבתא ממנו ראו וכן עשו. ועל כן כאשר לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר הורה ר׳ יהושע כר' אליעזר נאמר על זה ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו". והדברים ברורים ומפורשים ומבארים את עצמן. והן גם דברי הגמ׳ שם על זה: ״כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא (אחרי שר׳ יהושע עצמו חזר בו) משום דר׳ אליעזר שמותי הוא{{שוליים|(כט)}} וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא". דהיינו שאם ירשו להם להורות כר׳ אליעזר במה שהורה כדעתו במחלוקתו בימים ההם בבית הוועד, יעשו כמותו גם בכל שאר הדברים ההם כולם. לפי שכל הדברים האלה כולם‬ באו בזמן ההוא עצמו, היינו הזמן אשר בית הוועד בכללו לא נאסף ור׳ אליעזר הורה כדעתו. ועל כן חששו ״אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא״. ונבין כל הדבר גם מלשון הבבלי והירושלמי במעשה זז עצמה עם ר׳ אליעזר כי בבבא מציעא ד׳ נ"ט בעובדא דר׳ אליעזר נאמר‪ :‬״אותו היום הביאו כ ל‬ ‫ט ה ר ו ת ש ט י ה ר ר׳ א ל י ע ז ר ו ש ר פ ו ם באש " ‪.‬‬ ‫ובירושלמי מועד קטן )פרק נ׳ הלכה א׳( ז ״ולית ידע ר׳ אליעזרשאחרי‬ ‫רבים להטות לא הקפיד אלא על ידי ש ש ר פ ו ט א ר ו ת י ו ב ם נ י ד ‪.‬‬ ‫אבל הדבר ידוע דמקום ביתו של ר׳ אליעזר הי׳ בלוד ולא ביבנה‪ ,‬והמעשה‬ ‫הזאת עט ר׳ אליעזר' הלא היתה ביבנה‪ ,‬כמו שהדברים מפורשים שם ״חזר ואמר‬ ‫להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו היטו כותלי בית המדרש ליפול‬ ‫נער בהם ר׳ יהושע אמר אם תלמידי חכמים מנצחים וכוי אתם מה טיבכם“ ‪.‬‬ ‫ואיך שנפרש את הדברים האלה זה מבואר כי הי׳ זה שם ביבנה‪ ,‬והוא נם‬ ‫‪.‬‬ ‫מבואר מעצמו שכל העניןבין רבן נמליאל ור־ אליעזר היי ביבנה במקום המתיבתא‪.‬‬ ‫ומזה גם ידענו כי ״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳‪ .‬אליעזר ושרפום‬ ‫‪.‬‬ ‫באש״ נם זה הי׳ ביבנה‪.‬‬ ‫כי ההוראה הכללית שם ביבנה היתה מוטלת על ר־ אליעזר‪.‬‬ ‫והלא זה ודאי אשר לא ש‪-‬פו טהרות אשר הנם‪ .‬טהורים נם לדעתם הם‪ ,‬כי‬ ‫אם שהכונה לטהרות שבדין טהרתם הי׳ להם מחלוקת עם ר׳ אליעזר‪.‬‬ ‫וכמו שכבר באמת הננו רואים כן מפורש אחר זה בהעדיות של בו ביום‬ ‫אשר אז הוצעו המחלקאות האלה להכריע שבכולם נאמר ״שר׳ אליעזר מטהר״‬ כמו שכבר הובאו לנו‪.‬‬ ‫ כמו בפ״ז משנה ה׳ ״העיד ר• יהושע ור׳ יקום איש הדר על וכוי שר׳‬ ‫‫אליעזר מטהר“ ‪.‬‬ ‫ ום־ז מיז ״הם העירו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות שר׳ אליעזר‬ ‫‫מטהר״‪.‬‬ ‫ ובפיו מ״ב ״העיד ר׳ יהושע ו ד נחוניא■יוכו׳■ שהוא טמא שר׳ אליעזר אומר‬ ‫‫לא אמרו אלא מן החי״‪.‬‬ ‫ ובפ״ז מ״ז ״הם העידו וכו׳ שהוא טמא שר׳ אליעזר ׳מטהר״‪, .‬‬ ‫ ------------------ דיעיד•‬ ‫)כ״ט(‬ ‫וצדקו מאד דברי רש״י ז׳׳ל ‪.‬שהכונה לסה שבדנוהו ויבואר כל זד‪ .‬לפנימ‪.‬‬<noinclude></noinclude> 6cs123eifjwn4pvezdtsm1slp65ty3p 2853250 2853227 2024-04-26T10:21:21Z יעקב 15222 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' אליעזר חכם הוועד והוראותיו‬ ‫קמח‬ <קטע התחלה=פרק כג/> למעשה נעשים מיד להלכה ומורין כן, ותלמידיו ותלמידי המתיבתא ממנו ראו וכן עשו. ועל כן כאשר לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר הורה ר׳ יהושע כר' אליעזר נאמר על זה ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו". והדברים ברורים ומפורשים ומבארים את עצמן. והן גם דברי הגמ׳ שם על זה: ״כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא (אחרי שר׳ יהושע עצמו חזר בו) משום דר׳ אליעזר שמותי הוא{{שוליים|(כט)}} וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא". דהיינו שאם ירשו להם להורות כר׳ אליעזר במה שהורה כדעתו במחלוקתו בימים ההם בבית הוועד, יעשו כמותו גם בכל שאר הדברים ההם כולם. לפי שכל הדברים האלה כולם‬ באו בזמן ההוא עצמו, היינו הזמן אשר בית הוועד בכללו לא נאסף ור׳ אליעזר הורה כדעתו. ועל כן חששו ״אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא״. ונבין כל הדבר גם מלשון הבבלי והירושלמי במעשה זו עצמה עם ר׳ אליעזר כי ב[[בבא מציעא נט ב|בבא מציעא ד׳ נ"ט]] בעובדא דר׳ אליעזר נאמר‪ :‬״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש". וב[[ירושלמי מועד קטן ג א|ירושלמי מועד קטן (פרק ג׳ הלכה א׳)]]: ״ולית ידע ר׳ אליעזר שאחרי רבים להטות לא הקפיד אלא על ידי ששרפו טהרותיו בפניו. אבל הדבר ידוע דמקום ביתו של ר׳ אליעזר הי׳ בלוד ולא ביבנה, והמעשה הזאת עם ר׳ אליעזר הלא היתה ביבנה, כמו שהדברים מפורשים שם ״חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו היטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם ר׳ יהושע אמר אם תלמידי חכמים מנצחים וכו' אתם מה טיבכם". ואיך שנפרש את הדברים האלה זה מבואר כי הי׳ זה שם ביבנה, והוא גם מבואר מעצמו שכל הענין בין רבן גמליאל ור' אליעזר הי' ביבנה במקום המתיבתא. ומזה גם ידענו כי ״אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר׳ אליעזר ושרפום באש״ גם זה הי׳ ביבנה. כי ההוראה הכללית שם ביבנה היתה מוטלת על ר' אליעזר. והלא זה ודאי אשר לא שרפו טהרות אשר הנם טהורים גם לדעתם הם, כי אם שהכונה לטהרות שבדין טהרתם הי׳ להם מחלוקת עם ר׳ אליעזר. וכמו שכבר באמת הננו רואים כן מפורש אחר זה בהעדיות של בו ביום אשר אז הוצעו המחלקאות האלה להכריע שבכולם נאמר ״שר׳ אליעזר מטהר״ כמו שכבר הובאו לנו. כמו ב[[משנה עדיות ז ה|פ״ז משנה ה׳]] ״העיד ר' יהושע ור׳ יקום איש הדר על וכו' שר׳ ‫אליעזר מטהר“. ו[[משנה עדיות ז ז|פ"ז מ"ז]] ״הם העידו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות שר׳ אליעזר ‫מטהר״. וב[[משנה עדיות ו ב|פ"ו מ״ב]] ״העיד ר׳ יהושע ור' נחוניא וכו׳ שהוא טמא שר׳ אליעזר אומר ‫לא אמרו אלא מן החי״. וב[[משנה עדיות ז ז|פ״ז מ״ז]] ״הם העידו וכו׳ שהוא טמא שר׳ אליעזר ׳מטהר״. ‫<קטע סוף=פרק כג/> ------------------ <קטע התחלה=הערות כג/> {{שולייםלמטה|(כט)}} וצדקו מאד דברי רש״י ז"ל שהכונה למה שברכוהו ויבואר כל זה לפנינו. <קטע סוף=הערות כג/><noinclude></noinclude> iac368jb9vxnxyqa0sjy9u8v52xe7wj 0 1716924 2853228 2024-04-26T09:53:23Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר רבא |הבא=ר' חייא בריה דר' שבתי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרבה בר נחמני" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר רבא |הבא=ר' חייא בריה דר' שבתי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרבה בר נחמני" from=32 to=32/>}} 338tdous7txhiugk77ijqlim98l1rsp 2853229 2853228 2024-04-26T09:53:34Z עמד 23444 wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בר רבא |הבא=ר' חייא בריה דר' שבתי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="רב חייא בריה דרבה בר נחמני" from=31 to=32/>}} h8hhc2d8eqd5fpzp8leq270kwvriosk 0 1716925 2853230 2024-04-26T09:53:48Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרבה בר נחמני |הבא=ר' חייא דכפר חנון }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' שבתי" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=רב חייא בריה דרבה בר נחמני |הבא=ר' חייא דכפר חנון }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא בריה דר' שבתי" from=32 to=32/>}} ovjairi10y3ozcnb2n21oqq56xdvsbf 0 1716926 2853231 2024-04-26T09:54:01Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' שבתי |הבא=ר' חייא דכפר תחומין }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא דכפר חנון" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא בריה דר' שבתי |הבא=ר' חייא דכפר תחומין }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא דכפר חנון" from=32 to=32/>}} oawy64k6vwzscdtqgwtamp77b1jj9o8 0 1716927 2853232 2024-04-26T09:54:18Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא דכפר חנון |הבא=ר' חייא הכהן }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא דכפר תחומין" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא דכפר חנון |הבא=ר' חייא הכהן }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא דכפר תחומין" from=32 to=32/>}} ek2a49k4lvnfzg5i37pdht6hobjxen6 0 1716928 2853233 2024-04-26T09:54:31Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא דכפר תחומין |הבא=חייא חוזאה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא הכהן" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא דכפר תחומין |הבא=חייא חוזאה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא הכהן" from=32 to=32/>}} bu45agn00gzkgft0ewj516gqb0j6qq4 0 1716929 2853234 2024-04-26T09:54:44Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא הכהן |הבא=ר' חייא כרוזא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא חוזאה" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא הכהן |הבא=ר' חייא כרוזא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא חוזאה" from=32 to=32/>}} 4tv1om0b457usqwfualffha319269yx 0 1716930 2853235 2024-04-26T09:54:59Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חייא חוזאה |הבא=ר' חייא כתובה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא כרוזא" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חייא חוזאה |הבא=ר' חייא כתובה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא כרוזא" from=32 to=32/>}} 9yaavezw1nbvul3p5veuony43o1raex 0 1716931 2853236 2024-04-26T09:55:16Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא כרוזא |הבא=ר' חייא מאבל ערב }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא כתובה" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא כרוזא |הבא=ר' חייא מאבל ערב }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא כתובה" from=32 to=32/>}} d75v4v3mb6s7ymepok2e7jjbkn86upc 0 1716932 2853237 2024-04-26T09:55:29Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא כתובה |הבא=ר' חייא מהורמיז ארדשיד }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא מאבל ערב" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא כתובה |הבא=ר' חייא מהורמיז ארדשיד }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא מאבל ערב" from=32 to=32/>}} 0acmr210cgc08ukzxfsv9uk2nlzjyfs 0 1716933 2853238 2024-04-26T09:55:44Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא מאבל ערב |הבא=חייא מחגרא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא מהורמיז ארדשיד" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא מאבל ערב |הבא=חייא מחגרא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא מהורמיז ארדשיד" from=32 to=32/>}} 0onjgs0om8rm918ugodk6adh5gke0f5 0 1716934 2853239 2024-04-26T09:56:02Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא מהורמיז ארדשיד |הבא=ר' חייא מווסתניא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא מחגרא" from=32 to=32/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא מהורמיז ארדשיד |הבא=ר' חייא מווסתניא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייא מחגרא" from=32 to=32/>}} nl5d5tnwjc8iud1qs8rl1xxidaly863 0 1716935 2853240 2024-04-26T09:56:26Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חייא מחגרא |הבא=ר' חייא פרוואה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא מווסתניא" from=32 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חייא מחגרא |הבא=ר' חייא פרוואה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא מווסתניא" from=32 to=33/>}} iionpi2qpy2cmdzbwqvltqxqih1egf8 0 1716936 2853242 2024-04-26T09:57:02Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא מווסתניא |הבא=ר' חייא ציפוראי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא פרוואה" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא מווסתניא |הבא=ר' חייא ציפוראי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא פרוואה" from=33 to=33/>}} g0xn8asv1cc68mcb6tipuqcxwbx1737 0 1716937 2853243 2024-04-26T09:57:22Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא פרוואה |הבא=ר' חייא קטוספאה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא ציפוראי" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא פרוואה |הבא=ר' חייא קטוספאה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא ציפוראי" from=33 to=33/>}} 9gslic1sifzle7jha0r779ou4xdwnqk 0 1716938 2853244 2024-04-26T09:57:39Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא ציפוראי |הבא=ר' חייא קרא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא קטוספאה" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא ציפוראי |הבא=ר' חייא קרא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא קטוספאה" from=33 to=33/>}} pgid3z4uoouabzwfug1borrzxsylvon 0 1716939 2853246 2024-04-26T09:58:04Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא קטוספאה |הבא=חייתא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא קרא" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא קטוספאה |הבא=חייתא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חייא קרא" from=33 to=33/>}} 6evipc4bi2qh14t40j5wz6bawiivrtd 0 1716940 2853247 2024-04-26T09:58:16Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חייא קרא |הבא=ר' חילא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייתא" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חייא קרא |הבא=ר' חילא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חייתא" from=33 to=33/>}} ok11olehw7ekm9nbe8w5pdsomrauq2w 0 1716941 2853248 2024-04-26T09:58:39Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חייתא |הבא=חילפא בר אגרא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חילא" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חייתא |הבא=חילפא בר אגרא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חילא" from=33 to=33/>}} itz8klsy283iv3o9cxc58f54l2hp833 0 1716942 2853249 2024-04-26T09:58:51Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חילא |הבא=חילפא בר אידי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפא בר אגרא" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חילא |הבא=חילפא בר אידי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפא בר אגרא" from=33 to=33/>}} 4572nqnsn6xndsjcv3c9gqnui4r5znm 104 1716943 2853252 2024-04-26T10:28:45Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "קמט‬ ‫זמן‪ ‬המעשים‬ <קטע התחלה=פרק כד/> וב[[סנהדרין קא א|סנהדרין ד׳ ק"א]] באו בנמ׳ שני ברייתות זה אחר זה מחליו של ר׳ אליעזר, האחת בעוד ר׳ עקיבא בין תלמידי ר׳ אליעזר, והשניה בהיות ר׳ עקיבא כבר בין ראשי גדולי הדור. ושניהם לפני דבר המעשים הגדולים אשר באו בין..." proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>קמט‬ ‫זמן‪ ‬המעשים‬ <קטע התחלה=פרק כד/> וב[[סנהדרין קא א|סנהדרין ד׳ ק"א]] באו בנמ׳ שני ברייתות זה אחר זה מחליו של ר׳ אליעזר, האחת בעוד ר׳ עקיבא בין תלמידי ר׳ אליעזר, והשניה בהיות ר׳ עקיבא כבר בין ראשי גדולי הדור. ושניהם לפני דבר המעשים הגדולים אשר באו בין רבן גמליאל ור׳ אליעזר‪,‬‬ ונבאר הדברים‪ ,‬שם נאמר ראשונה‪:‬‬ ‫ ״אמר רבה בר בר חנה כשחלה ר׳ אליעזר נ כ נ ס ו ת ל מ י ד י ו ל ב ק ר ו‬ ‫אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין ור׳ עקיבא משחק אמרו לו למה‬ ‫אתה משחק ‪.‬אמר להן מפני מה אתם בוכלם אמרו לו אפשר‪.‬ספר תורה שרוי בצער‬ ‫ולא נבבה אמר להם לכך אני משחק בל זמן• שאני ‪,‬רואה רבי שאין יינו מהמיץ‬ ‫ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש אמרתי שמא חס ושלום‬ ‫קיבל רבי עולמו ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני‪ -‬שמח אמר לי עקיבא בלום‬ ‫חיסרתי מן התורה כולה אמר לו לימדתנו רבינו בי אדם אין צדיק בארץ אשר‬ ‫יעשה טוב ולא יחטא״‪.‬‬ ‫ובדברי ימינו אשר עסקו בציונים ולא הקרו בל ‪ ,‬מאומה‪ ,‬בראותם ״בשחלה‬ ‫ר׳ אליעזר" חשבו שהבונה לחליו בסוף דמיו אשר מת בו‪.‬‬ ‫והרב ש״ר כעיך מלין עמוד '‪ 234‬יאמר ‪,,‬והנה רבן גמליאל נפטר בהתחלת‬ ‫שנות הזעם של אדריינוס ועוד‪ ,‬לפני חרבן ביתר; שנן רבי אליעזר הגדול המת‬ ‫אחריו אמר ב מו תו הימה עזה יש בעולם)סנהדרין ק״א א׳( שהוא ראה רק התחלת‬ ‫המהומות״‪.‬‬ ‫ ויבוא אחריו נרעץ ויבנה מצודים נדולים על דברי ראפאפורט אלה ויאמר‬ ‫בח־ד עמוד ‪; ; 5a‬‬ ‫״שנת מותו של ר' אליעזר אפשר לצמצם בקירוב‪ ,‬ה ו א א מ ר ל פ נ י‬ ‫מ ו ת ו חמה עזה יש בעולם ונראה ‪,‬כי כונתו הי׳ על המלחמה הנוראה‪ .‬איןזר עשה‬ ‫טראיאנוס נגד דדהודים בארצות שונות ‪,‬בשנת ‪ I17‬־‪ 1US‬ובהערה יציין הדברים‬ סנהדרין שם ק־א‪.‬״‬ ‫ ודינדי' אם ראפאפורט כתב ‪.‬זדי לימי אדדי־אנוס כתב זדי גרעץ בחכמתו לימי‬ ‫‪:‬‬ ‫טראיאנוס‪.‬‬ ‫אבל דברי שנידים דברי תהו בכתבם כל דבריהם בעינים סגורות‬ ‫ולא ץבל להיות כל ספק שהדברים האלה• במקום הזדי ״כשחלדי ר׳ אליעזר״‬ ‫אינו החולי אשרי חלדי בסוף ימיו ומת‪.‬‬ ‫כי אם מדי שחלה מחלד‪ .‬עוברת‘ב‪-‬ימי השחרות‪ ,‬וקרדי לו כן פעמיס שונים‪,‬‬ ‫וכמו שכתב הרשבים בפסחים ד׳ קייח גס על ר׳ ישמעאל בר־ יוסי בד״די בשחלה ‪:‬‬ ‫״בהרבה מקומות' בשים ‪ .‬מצינו ששלה לו רבי‪).‬ל( לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי‬ ‫בחליו כן ודידברים שדישיבילו כאן לא השיב לו פעם אחרת ושמא‪.‬חלאים הרבה‬ ‫חלד‪ .‬ר׳ ישמעאל ובכל פעם ופעם שלח לו רבי ודיוא משיב' לו ובו׳״‪.‬‬ ‫ ----------------------- הערך‪) .‬ל( במם׳ שבת ד׳ ט״ו‪ .‬בא הגירסא לפניט ״דאטר רב בדיגא כשחלה ד׳ יש‪9‬עא^ בר׳ יוסי‬ ‫שלחו לו רבי‪,‬אטור לנו שגים ושלשה דבריס וכו׳‪.‬״‬ ‫‪.‬‬ ‫י ולפי זה לא הי׳ דבי השולח בי‪ .‬אם חכטים סתט‪. .‬‬ ‫אן‪:‬ד הגירסא הנכונה היא בטו בפסחים ‪;,‬שלח לו דבי׳* וכן ז ע גס דברי הודשב״ם שם ובן ב״ל גס‬ ‫ב ש בו ‪,J‬‬<noinclude></noinclude> 69gerd6amnuy5im8rldaykrcyfhq9xa 0 1716944 2853254 2024-04-26T10:33:48Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|" wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח| 52nfi97rx9eryctd7s1g0jleil5lzn9 2853255 2853254 2024-04-26T10:34:13Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[כף החיים על אורח חיים תצ]] לשם [[כף החיים/אורח חיים/תצ]] wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח| 52nfi97rx9eryctd7s1g0jleil5lzn9 2853257 2853255 2024-04-26T10:39:19Z Nahum 68 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: ביום שני}} וכו' — ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן. {{ק|של"ה. מגן אברהם ריש הסימן. חק יעקב אות א'}}. וסימן, "וישבות המן ממחרת הפסח". {{ק|אשל אברהם}}. ומה שכתב שביום ההוא נתלה המן, כן הוא בפירוש רש"י למגילה [[מגילה טו ב|דף ט"ו]] [[מגילה טז א|וט"ז ע"א]] יעו"ש, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' ובמדרש אסתר. אלא דמה שכתב רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ט"ז, מבואר שם בפרקי דרבי אליעזר ומדרש רבה דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפי זה "ויהי ביום השלישי" יבא כפשוטו, שלישי לתענית, ואין צריך לדחוק ולפרש שלישי למשלוח הרצים כמו שכתב רש"י שם, יעו"ש ודוק. dsldhu7kvxzufdzwlrwjk2d6c8puod5 2853258 2853257 2024-04-26T10:41:00Z Nahum 68 /* סעיף א */ wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: ביום שני}} וכו' — ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן. {{ק|של"ה. מגן אברהם ריש הסימן. חק יעקב אות א'}}. וסימן, "וישבות המן ממחרת הפסח". {{ק|אשל אברהם}}. ומה שכתב שביום ההוא נתלה המן, כן הוא בפירוש רש"י למגילה [[מגילה טו א|דף ט"ו]] [[מגילה טז א|וט"ז]] ע"א יעו"ש, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' ובמדרש אסתר. אלא דמה שכתב רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ט"ז, מבואר שם בפרקי דרבי אליעזר ומדרש רבה דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפי זה "ויהי ביום השלישי" יבא כפשוטו, שלישי לתענית, ואין צריך לדחוק ולפרש שלישי למשלוח הרצים כמו שכתב רש"י שם, יעו"ש ודוק. mzing2db5qnov8ip8b6t2876t4s2m7l 2853259 2853258 2024-04-26T10:43:39Z Nahum 68 /* סעיף א */ wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: ביום שני}} וכו' — ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן. {{ק|של"ה. מגן אברהם ריש הסימן. חק יעקב אות א'}}. וסימן, "וישבות המן ממחרת הפסח". {{ק|אשל אברהם}}. ומה שכתב שביום ההוא נתלה המן, כן הוא בפירוש רש"י למגילה [[מגילה טו א|דף ט"ו]] {{ק|(ע"א ד"ה יו"ט ראשון)}} [[מגילה טז א|וט"ז]] ע"א {{ק|(ד"ה ולתעניתו)}} יעו"ש, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' ובמדרש אסתר. אלא דמה שכתב רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ט"ז, מבואר שם בפרקי דרבי אליעזר ומדרש רבה דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפי זה "ויהי ביום השלישי" יבא כפשוטו, שלישי לתענית, ואין צריך לדחוק ולפרש שלישי למשלוח הרצים כמו שכתב רש"י שם, יעו"ש ודוק. fg2g17e50gihpi04l38ktpvd8zzgmgx 2853260 2853259 2024-04-26T10:47:08Z Nahum 68 /* סעיף א */ wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|תפט|תצ|תצא}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים תצ א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: ביום שני}} וכו' — ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן. {{ק|של"ה. מגן אברהם ריש הסימן. חק יעקב אות א'}}. וסימן, "וישבות המן ממחרת הפסח". {{ק|אשל אברהם}}. ומה שכתב שביום ההוא נתלה המן, כן הוא בפירוש רש"י למגילה [[מגילה טו א|דף ט"ו]] {{ק|(ע"א ד"ה יו"ט ראשון)}} [[מגילה טז א|וט"ז]] ע"א {{ק|(ד"ה ולתעניתו)}} יעו"ש, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' ובמדרש אסתר. אלא דמה שכתב רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ט"ז, מבואר שם בפרקי דרבי אליעזר ומדרש רבה דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפי זה "ויהי ביום השלישי" יבא כפשוטו, שלישי לתענית, ואין צריך לדחוק ולפרש שלישי למשלוח הרצים כמו שכתב רש"י שם, יעו"ש ודוק{{הערה|ופשוטו של מקרא, "לילה ויום" משמע תחילה לילה ואח"כ יום, וא"כ התחילו לצום בליל י"ד וכרש"י, ודוק. {{ק|ויקיעורך}}.}}. kz2aqehe5axg5x93ehlihhotn9cq744 0 1716945 2853256 2024-04-26T10:34:14Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[כף החיים על אורח חיים תצ]] לשם [[כף החיים/אורח חיים/תצ]] wikitext text/x-wiki #הפניה [[כף החיים/אורח חיים/תצ]] jine6l5jx94qlr0oias9neec3ohfgaf 0 1716946 2853262 2024-04-26T11:32:40Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חילפא בר אגרא |הבא=אבא חילפא בן קרויא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפא בר אידי" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חילפא בר אגרא |הבא=אבא חילפא בן קרויא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפא בר אידי" from=33 to=33/>}} 0h6gln9bzy18do2vj317k13wbr9n95l 0 1716947 2853263 2024-04-26T11:32:57Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חילפא בר אידי הבא=ר' חילפא דרומיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חילפא בן קרויא" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חילפא בר אידי הבא=ר' חילפא דרומיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חילפא בן קרויא" from=33 to=33/>}} ccpocl83qo2w8hps5fmqu5v7zrlzor7 2853264 2853263 2024-04-26T11:33:09Z עמד 23444 wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חילפא בר אידי |הבא=ר' חילפא דרומיה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חילפא בן קרויא" from=33 to=33/>}} j1x79jqesbiu94ggrq4h5c2spvmoywe 0 1716948 2853265 2024-04-26T11:33:28Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=אבא חילפא בן קרויא |הבא=חילפי בר סומקאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חילפא דרומיה" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=אבא חילפא בן קרויא |הבא=חילפי בר סומקאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חילפא דרומיה" from=33 to=33/>}} q47dir58emm61z10ocnzyref6xyfh2d 0 1716949 2853266 2024-04-26T11:33:42Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חילפא דרומיה |הבא=חילפיי או חלפי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפי בר סומקאי" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חילפא דרומיה |הבא=חילפיי או חלפי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפי בר סומקאי" from=33 to=33/>}} lxdkwage0bkxsqkj0wwcxurytpki9mw 0 1716950 2853267 2024-04-26T11:34:06Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חילפי בר סומקאי |הבא=ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפיי או חלפי" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חילפי בר סומקאי |הבא=ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילפיי או חלפי" from=33 to=33/>}} 4r82sh42re28r0a4qe15u8krv96trgc 0 1716951 2853268 2024-04-26T11:34:35Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חילפיי או חלפי |הבא=ר' חליפי בר זטרי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו" from=33 to=33/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חילפיי או חלפי |הבא=ר' חליפי בר זטרי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו" from=33 to=33/>}} amusxbp21n9qkb11bhog78u02hu9kg5 0 1716952 2853269 2024-04-26T11:35:00Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו |הבא=אבא חלפי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חליפי בר זטרי" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חילפיי בר בריה דר' אבהו |הבא=אבא חלפי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חליפי בר זטרי" from=34 to=34/>}} fjl37lqq8ptxu2uuszpx1zdhuzx9byi 0 1716953 2853270 2024-04-26T11:35:13Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חליפי בר זטרי |הבא=חלפי בר זביד }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חלפי" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חליפי בר זטרי |הבא=חלפי בר זביד }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חלפי" from=34 to=34/>}} njkls9fm8yibkdlsuu8o2lm6emdq68y 0 1716954 2853271 2024-04-26T11:35:26Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=אבא חלפי |הבא=אבא חליפא קרויא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חלפי בר זביד" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=אבא חלפי |הבא=אבא חליפא קרויא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חלפי בר זביד" from=34 to=34/>}} mnuzluy3rrvyqya75tyjwyzeo4wo2p1 0 1716955 2853272 2024-04-26T11:35:38Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חלפי בר זביד |הבא=חילקאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חליפא קרויא" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חלפי בר זביד |הבא=חילקאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="אבא חליפא קרויא" from=34 to=34/>}} kjre2kqkdk9wodirab9eoglfp7r80kv 0 1716956 2853273 2024-04-26T11:35:49Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=אבא חליפא קרויא |הבא=חיננא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילקאי" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=אבא חליפא קרויא |הבא=חיננא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חילקאי" from=34 to=34/>}} 8sy3tpem7562z9tbtqmvyzv3j519ccr 0 1716957 2853274 2024-04-26T11:36:00Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חילקאי |הבא=חיפא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חיננא" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חילקאי |הבא=חיפא }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חיננא" from=34 to=34/>}} hqbvp73scbi3x34suv1vptuqbnwlar9 0 1716958 2853275 2024-04-26T11:36:12Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חיננא |הבא=ר' חכינאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חיפא" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חיננא |הבא=ר' חכינאי }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="חיפא" from=34 to=34/>}} r88a9yfu8gx9mypkrcyrfdimv095z9i 0 1716959 2853276 2024-04-26T11:36:26Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חיפא |הבא=חכמי אוה"ע }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חכינאי" from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חיפא |הבא=חכמי אוה"ע }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חכינאי" from=34 to=34/>}} t2717pwpamrocq637swsvmcngknl83k 0 1716960 2853277 2024-04-26T11:37:00Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=ר' חכינאי |הבא=ר' חלבו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection='חכמי אוה"ע' from=34 to=34/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=ר' חכינאי |הבא=ר' חלבו }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection='חכמי אוה"ע' from=34 to=34/>}} gx5tedzol8id93mnb8t9mohi7zikyk1 0 1716961 2853278 2024-04-26T11:37:28Z עמד 23444 יצירת דף עם התוכן "{{תותו"א |הקודם=חכמי אוה"ע |הבא=ר' חלבו בר חונה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חלבו" from=34 to=35/>}}" wikitext text/x-wiki {{תותו"א |הקודם=חכמי אוה"ע |הבא=ר' חלבו בר חונה }} {{חול|<pages index="Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf" onlysection="ר' חלבו" from=34 to=35/>}} ta07lf5fdwahpmuobn0n2bc4nubhyla 106 1716962 2853279 2024-04-26T11:44:58Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:שמות יב כד]] [[קטגוריה:חג פסח]] [[קטגוריה:שמות יב כד]] 886ia3c1e1lkoogkzh5x52qerlldcvp 106 1716963 2853280 2024-04-26T11:45:01Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|שמות|יב|יב כג|כד|יב כה|הבהרה=כן|}} = פסח דורות = {{צמ|וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה; לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם.|שמות יב כד}} - '''שמרו''' '''את הדבר הזה''' ועשו אותו '''לחוק''' קבוע '''לכם ולבניכם עד עולם''' , לזבוח זבח פסח מדי שנה. ==דקויות== אחרי שמשה ציווה את בני ישראל במצרים, לזבוח שה ולסמן בדמו את פתחי בתיהם, הוא אמר להם לשמור את הדבר הזה ולהפוך אותו לחוק קבוע להם ולבניהם עד עולם. לפי פשוטו של מקרא, הכוונה שבכל שנה צריכה כל משפחה לזבוח שה בביתה, ולסמן את פתחי הבית בדמו, כמו שעשו אבותינו במצרים. אולם ההלכה אינה כן: אמנם יש מצוה לזבוח שה בכל שנה בחג הפסח, אבל הפסח נזבח בבית המקדש, ודמו נשפך על המזבח ולא על פתחי הבתים. לכן פירשו המפרשים, ש"הדבר הזה" אינו מתייחס לכל פרטי קרבן הפסח, אלא לעצם קיום הקרבן: " {{צפ|תוכן=<strong> ושמרתם את הדבר הזה</strong> - הוא דבר הפסח עצמו, שאמר למעלה {{קטן|קטן= (בפסוק כא)|}} "ושחטו הפסח", ואם הוא רחוק; לא מתן הדמים הסמוך לו, כי בפסח מצרים בלבד נצטוו בכך, כמו שאמר (בפסוק כג) " '''ועבר ה' וראה את הדם וגו'''' ". וכן "ושמרתם את העבודה הזאת" (פסוק כה) - זבח פסח. וכמוהו ( [[Wiki/דברים_טו_יז|דברים טו יז]] ) "ואף לאמתך תעשה כן"}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%91_%D7%9B%D7%93|רמב"ן]] )|}} . וכן פירשו, שהפסוק שהדבר רומז לפרטים מסויימים, הנוהגים גם בפסח לדורות: {{צפ|תוכן='''ושמרתם את הדבר הזה -''' להביא פסח דורות, שלא יביא אלא מן הכבשים ומן העזים; דברי ר' אליעזר.}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%91_%D7%9B%D7%93|מכילתא]] )|}} . וכן כתב אור החיים: {{צפ|תוכן=הנה פשט הכתוב יגיד כי גם לדורות יצו דברים האמורים בענין, ולא ראינו שעשו כן קדמונינו, גם רבותינו לא צוו לעשות כן. ונראה כי ממה שאמר הכתוב '''לחק לך''' בפני עצמו וחזר לומר '''ולבניך,''' גילה המכוון, שהוא על זה הדרך, שאין הדברים שוים בו ובבנו, שהיה לו לומר "ושמרתם את הדבר הזה לחק עולם", ומאומרו '''לחק לך ולבניך''' הרי זה מפרש המכוון שאינם שוים בדבר, '''לחק לך''' הוא כל האמור בענין. '''ולבניך''' עד עולם פרטים מהענין, וסמך הכתוב על שיבא במקומות אחרים הפרטים שהם נוהגים לדורות ושלל בהם פרטים שאינם לדורות שלא הזכירם בהם, וגם כאן ביאר הדברים באומרו ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף שינגוף את מצרים ודבר זה אינו מצוי לדורות:}} {{קטן|קטן= ( [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%91&amp;action=edit אור החיים] )|}} . <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:פסח דורות|ביאור:פסח דורות}}}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-12-24.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2024-04-26. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-12-24.html}} {{קיצור דרך|tnk1/tora/jmot/jm-12-24}} </noinclude> k0o11gl4yiwbn8yhznt2tx4z56dy5dg 0 1716964 2853281 2024-04-26T11:45:02Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:שמות יב כד]] epkl43hy6bcxdwoldnnasxgdvn6nne5