ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.44.0-wmf.5 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה 4 2117 506333 506264 2024-12-01T14:20:20Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מ */ 506333 wikitext text/x-wiki '''דף בקשת ערך''' הוא דף המכיל רשימה של ערכים - מילים, ביטויים וראשי תיבות - שאינם נמצאים בויקימילון, ויש מי שמעוניין בהם. '''הדף מיועד ל...''' * קורא המחפש מידע. * כותב ערך משל עצמו הנתקל במילים, בצירופים, בראשי תיבות ובדפים נוספים שלדעתו צריכים להיכלל בויקימילון, אך לו אין ידע בנושא. * כל מי שסבור שמילה זו או אחרת (או צירוף מילים, או ביטוי) מקומם בויקימילון (אך הם לא שם...), והוא עצמו אינו יכול לכתוב את הגדרתם. '''ויקימילונאים, וכל מי שמוכן לתרום, יבדקו דף זה בקביעות ובעזרתו יוכלו לדעת אילו ערכים יש להוסיף.'''<br/> '''ראו גם את''' [[מיוחד:Wantedpages|דפים מבוקשים]] (ערכים ריקים שיש אליהם קישורים רבים בויקי). '''כדי להוסיף ערך חדש''' לרשימה זאת כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על הלשונית "עריכה" שבראש הדף, ותיבת העריכה של הדף תיפתח. בתיבה זאת הוסיפו כוכבית, ולאחריה את שם הערך המבוקש. אם אתם יודעים כיצד לנקד את המילה, הוסיפו גם את המילה המנוקדת. לדוגמה:<br/> <nowiki>* [[רמקול]] (רַמְקוֹל)</nowiki><br> אם הערך הוא תת־נושא לנושא אחר, נא רשמו במילים ספורות לאיזה נושא הוא שייך. להלן רשימת הערכים המבוקשים. ערכים חדשים יש להוסיף לרשימה זו '''לפי האלף־בית''' (ובעתיד גם לפי קטגוריות). ==רשימת הערכים המבוקשים== __NOTOC__ <center>[[#א|א]] • [[#ב|ב]] • [[#ג|ג]] • [[#ד|ד]] • [[#ה|ה]] • [[#ו|ו]] • [[#ז|ז]] • [[#ח|ח]] • [[#ט|ט]] • [[#י|י]] • [[#כ|כ]] • [[#ל|ל]] • [[#מ|מ]] • [[#נ|נ]] • [[#ס|ס]] • [[#ע|ע]] • [[#פ|פ]] • [[#צ|צ]] • [[#ק|ק]] • [[#ר|ר]] • [[#ש|ש]] • [[#ת|ת]] </center> ====*==== * X מארץ ה־X־ים = טיפוס אופייני, דוגמה מובהקת ====א==== * [[אבלט]] (אב-לית=חסר אב?) בהוראת "גוי-מלומד" .ציטוט - "אבלט שאל ללוי סריסא מותר לשתות ואסור לרחוץ" (ירושלמי ביצה ב ה) * [[אבן בדיל]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[אכשרה]] * [[אִמְרוּץ]] (כמגדיר את תופעת הסמים בספורט) * [[אספהאן]] * [[ארבת עין]] ====ב==== * [[בלוף]] * [[בלוריתן]] ====ג==== * [[גאודה]] (גבינה צהובה) מהולנדית-חאודה. אך ראוי לציין כי בצרפתית "'''גאודר'''" [https://en.wiktionary.org/wiki/gauder#French gauder] בהוראת: "'''לעטר''' בצבע צהוב ממקור טבעי". * [[גאיוני]] - מתרברב, גאוותני (מ"גאה") * [[גדודית]] - גבנון סלול או מונח לרוחב הכביש, בדרך כלל בתוך שטח בנוי, המיועד למנוע נהיגה במהירות מופרזת (מונח ששמעתי בהקשר זה לפני ימים אחדים בחדשות ערוץ 2). ראו הערות ב[[שיחה:גדוּדית|שיחה]]. * [[גוש דן]] * [[גומץ]] (קהלת י, ח) * [[גלעין]] ====ד==== * [[דברי אלוהים חיים]] * [[דויד]] (מדוע השם "דוד" אינו מופיע כשם פרטי בקרב אישים יהודים מלאחר בית ראשון לפחות עד ימי הביניים המוקדמים) ? (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[דו קיום]] * [[דוקרן]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[דור לדור יביע אומר]] * [[דיאכרוני]] * [[דיוורגנט]] * [[דימונה]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[דיסקה]] * [[דרגה]] * [[דרך ארץ]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * {{צט/תנ"ך|[[דרך הקדש]]|ישעיהו|לה|ח}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[דשושות]] במשמעות- "תוצר מִיכתש-[[עדשה|עדש]]ים"(=דייסה). (מועד קטן ב, ה) ====ה==== * [[הארד טו גו]] (שאול מאנגלית) * [[הגעלה]] בהוראת 'עקר' כמו הגעלת-כלים המקבילה לעיקור כלים מחמץ לפסח , ראו {{צט/תנ"ך|כִּי שָׁם '''נִגְעַל''', מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן|שמואל ב|א|כא}} * [[הוזר]] (מתוך יבגני אונייגין: "הוּזַרִים, שבדימוס יצאו, יבואו...") * [[הוליווד]] * [[הטלת דופי]] * [[היאך]] * [[היוריספרודנטלי]] (מושג מעולם המשפט) * [[הלאה]] (קדימה!) (𐤀.𐤊𐤄𐤍 1/2) * [[הלך שולל]] ('''𐤀.𐤊𐤄𐤍''') * [[המצאה]] * [[הסבה]] * [[הסכמה]] * [[הסכת ושמע]] [[סכה]] (ראה) * "הפיל את [[חת]]תו" * [[הפקעה|הַפְקָעָה]] * [[הקפה]] * [[הרכבה]] (בוטַני; תיקוני זהר כג ב (בראשית א, כד) גִלְגּוּלִין אִינוּן רָזָא דְהַרְכָּבָה) * [[השראה]] * [[התגלמות]] (מגלם/ מגלמת/ בהתגלמותו) * [[התמרה]] * [[הטמרה]] ====ו==== * [[וולגטה]] * [[וידוי]] משפט דוגמא: סיפור '''הסחיטה''' הפוליטית, שהתפוצץ עם שידור נאום הוידוי בבגידה של ביבי הוביל לחקירת משטרה שהסתיימה בלא-כלום. * [[ויטרינה]] (ספרדית ווידריאו vidrio בהוראת זכוכית) * [[ונדליזם]] * [[ורדינאה]] * [[וכוח]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[וריאנט]] * [[ולדנית|וולדנית]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) ====ז==== *[[זהר#זָהַר|זָהַר]] (עם קמץ ב-"מה שמו") (𐤀.𐤊𐤄𐤍) *[[זז]] *[[זלף]] (להזליף) ====ח==== * [[חדרי בטן]] {{צט/תנ"ך|חַדְרֵי בָטֶן|משלי|כ|ל}} * [[חודש ימים]] (מופיע בספר יהודית,בתרגום סתום ליוונית:'ημέρα μήνας' ; יהושע מ. גרינץ, ספר יהודית: תחזורת הנוסח המקורי בצירוף מבוא, פירושים ומפתחות,עמוד: 57) * [[חזר לסורו]],ראה: [[סור]]. * [[חוט מחשבה]] * [[חזרן]] חִזְרָן (בארמית תלמודית=בַּמְבּוּק), אתיופית - kezaran (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * {{צט/משנה|[[חליק]]|עבודה זרה|ב|ו}} - משורש [[ח-ל-ק]] הוא ה[[אנשובי]]? * [[חָמְגוּף]] (חם + גוף) כרית חמים מים ניידת ופקוקה לחימום בחורף. * [[חמד לצון]] * [[חפץ|חָפץ]] * [[חריץ]] * [[חתול בר]] ====ט==== * [[טדי]] = כאוהד [[בית"ר]], רציתי לדעת מה מקור שמו של שער [[טדי]] שבירושלים? (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[טפחא]] / [[טפחה]] (=הטעמה מקראית) . * [[טרזינה]] ====י==== * [[יאתיו]] (איוב, פרק ל, פסוק יד) * [[יד ורגל]] (כגון: אין לו יד ורגל בדבר) * [[יד רוחצת יד]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[ינוה]] כמו בפסוק (חבקוק ב',ז'): "ואף כי היין (←המיומן ב[[הונאה]]) בוגד , גבר יהיר ולא '''ינוה'''"(=[[נוה]]←[[בטח]])". * [[יוטיוב]] (youtube) * [[יום הבוחר]] * [[ירבוע]](אכדית arrabum=עכבר מבוית?, ערבית בהגיית גרבוז = جربوع השוו גם ל[[גרוויל]]). * [[ישורת]] * [[יִשְׂפֹּק]] מלכים א פרק כ, י' ====כ==== * [[כון]] (מקצוע תעופתי) (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[כולם]] * [[כך]] * [[כליון]] * [[כלימגור]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[כל כך]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[כינון|כִּנוּן]] והביטויים כמו ערך כינון, שיווי הכינון (תמחור נכסים בידי [[פקיד]]ים?) * [[כיריים]] * {{צט/משנה|כֻמְסָאוֹת|פאה|ה|ח}} במילון שיקגו האשורי (כֻּמשׁלֻ kumšilu),בהוראת צמח: ([https://en.wikipedia.org/wiki/Dipsacus Dipsacus]). * [[כפייתיות]], שורש -[[כפה]]. ====ל==== * [[לא מחזיק מים]] (משפטי) * [[לוטוס]] * [[לילית אפורה]] ====מ==== * [[מאוחר]] * [[מאורה]] ("מארת-סמים") * [[מאודך]] * [[מאיה]] (אלה רומאית) * [[מג'דרה]] * [[מדנחא]] * [[מודולרי]] (מתוך ויקיפדיה: בנוסף אליהם קיימים עגורנים בנמלים ובתעשייה (הבנויים כמבני קבע ולא '''מודולריים''') וכן עגורנים ניידים המותקנים על גבי משאיות או קרונות רכבת). * [[מותב]] (מושג של בית הדין לעבודה ואולי של בתי דין נוספים?) * [[מורן]] (צמח.בארמית:מורניתא) * [[מזופת]] * [[מחית]] * [[מטח]] * [[מיצב]] * [[מלוחלחת]] = (milf) בהוראת: אשה מבוגרת פעילה מבחינה מינית (לחה) * [[מיטע]] - ראיתי שזה תרגום של המילה דיסאינפורמציה. יתכן שאני והמקור טועים. * [[מילה מכובסת]] * [[מֵישָׁר]]-מדרגות הקצונה בשירות בתי הסוהר * [[מכנה]] כמו "מכנה משותף",תמיד חשבתי שזה מפירוש "מחנה משותף" עד שנדמה לי שהוא מלשון כינוי "כינוי משותף". * [[מל]] כפועל מקראי (לא 'מל' בהוראת מל-גיבסון) * [[מלח מים]],מלח מים - (נאמר כנגד חרקים מעופפים בלבד, מטרידים ו/או סוררים) * [[מנוחיכי]]- מתוך הגדה של פסח "שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי" * [[מסד]] (מַּסָּד) * [[מסוה]] (במסווה) * [[מעגל אלימות]] (מופנה לגברים) ← שלעיתים פורץ משום [[משולש פזיזות]] (מופנה לנשים) (המציא: 𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[מס הצ'וסטס]] (סלנג) (כ[[מס]] הנגבה מרווחי קנאביס במדינת מסצ'וסטס שבארה"ב) * [[מסקלין]] (חומר מן קקטוס ממנו מפיקים סמי-נבואה לא יהודית) * [[מעגל קסמים]] * [[מעדנות]] * [[מעדניה]] * [[מפיסטו]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[מפריח]] * [[מק]] * [[מקלד]] * [[מגדניה]] * [[מקרה|מְקָרֶה]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[מקרה מבחן]] * [[משנק]] (צ'וק) * [[מתלהם]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[מתי מעט]] ====נ==== * [[נֵד]] {{צט/תנ"ך|כֹּנֵס כַּ'''נֵּד''' מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת|תהלים|לג|ז}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[נדד]] nadû (באכדית תקופת שלמנאסר) (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[נדירות]] * [[נהיר]] * [[נוהל]] / [[נוהל עבודה]] * [[נועד]] נפגש * [[נועז]] {{צט/תנ"ך|אֶת־עַם '''נוֹעָז''' ([[לועז]]?) לֹא תִרְאֶה (ת[[ירא]]?)! עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ, נִלְעַג לָשׁוֹן-אֵין בִּינָה|ישעיהו|לג|יט}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[נפת צופים]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[נחנח]] (סלנג. מה האטימולוגיה?) * [[ניחא]] * [[ניטש]] לדוגמא: "ניטש ויכוח על השאלה" וכו'.(=התחולל, התרחש). * [[נכיון]] (צ'קים,לדוגמא) * [[נכמר]] * [[נעתקו מלים מפיו|נֶעֶתְקוּ מִלִּים מִפִּיו]] (מתאים גם להוספה ל[[מאגר מילים ללומדים למבחן הפסיכומטרי]]). (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[נפולת]] בהקשר- "נפולת של נמושות",(יצחק רבין ,1976) (ראו [[נמושה]]). (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[נרגנות]] (נרגן, נרגנים) ====ס==== * {{צט/תנ"ך|[[סאסא]]|ישעיהו|כז|ח}} למצוא גם את הגזרון (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[סגולי]] * [[סהרה]] (מדבר). השווה [[סהר]],[[סחרה]] * [[סכמטי]] * [[סמוק]] ====ע==== * [[עבה]] (עָבֶה) * [[עבר מן העולם]] * [[עובדות בשטח]] * [[עובש]] * [[עומד על תילו]] * [[עזאזל]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[עזרת נשים]] * [[עינוי]] * [[עצי]] * [[עליהום]] * [[עליון]] (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[עריה]] "וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְ'''עֶרְיָה'''" (יחזקאל טז לט) (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[עתם]] "בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת, '''נֶעְתַּם''' אָרֶץ; וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ, אִישׁ אֶל-אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ". (ישעיהו פרק ט יח). ערבית (עתם عتم) בהוראת להחשיך. וגם ל[[אטום]] (=סגור,שאין האור חודר אותו). (𐤀.𐤊𐤄𐤍) ====פ==== * [[פאושלי]] * [[פאק]] * [[פארארפואי]] * [[פרור]] {{צט/תנ"ך|כָּל פָּנִים קִבְּצוּ '''פָארוּר'''|יואל|ב|ו}}-הדומה לפסוק: {{צט/תנ"ך|פְנֵי כֻלָּם, קִבְּצוּ '''פָארוּר'''|נחום|ב|יא}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[פוסט]] * [[פינס]] "{{צט/רבה| וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת '''כֻּתָּנְתּוֹ'''|בראשית|פד|טז|}} - זה הפינס". (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[פיסטון]] (מקור תנא דבי אליהו פרק ז', א "גדול פיסטון וגו") (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[פירומן]] * [[פלסטיקיה]] מכולת האשפה הניצבת בקרנות רחוב ושבה מושלכת אשפת הפלסטיק * {{צט/תנ"ך|[[פנג]]|יחזקאל|כז|יז}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[פסטורלי]] (הנגזר מן: פסטֱר-'כומר' או 'רועה') (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[פעור]] במצרית קדומה, בהוראת 'בעל' האליל - מילון ווליס באדג Baȧur (ראו עמ' 202) (השוו בעל פעור) (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * [[פצום]] * [[פקולין]] * [[פיק פלילים]] עפ"י הביטוי המקראי {{צט/תנ"ך| [[פָּקוּ פְּלִילִיָּה]]|ישעיהו|כח|ז}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) * {{צט/תנ"ך|פְּרֻדוֹת|יחזקאל|א|יא}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍) הייתכן שהצנזור המקראי של ספר יחזקאל לא הבחין כי מראה כנפי ופני [[יהוה]] שכנפיו מתוארות במילה המגשימה: "פְּרֻדוֹת" מבבלית-תכונה בהגיית: פּראטוּם ([http://oracc.museum.upenn.edu/epsd2/o0036712 𒉌𒌓𒉺𒊒𒌓𒌈]) המתארת את [[כנף]] ה' כחלוקי-נחל, [[סלע]]ים האופייניים לנהרות ולמים מתוקים ? השוו [[פרוטה]]... * [[פרוגיות]] (פרק שירה, פרק רביעי) * [[פרופוגנדה]] * [[פרופלורים]] * [[פריטטי]] - שוויוני, מלטינית Par, כנראה הגיע לעברית דרך הגרמנית * [[פרנט]] (פְרַנְט, מתוך יבגני אונייגין: "פה פְרַנְטִים ותיקים תמצאו, בעזותם, בחזייתם וברישולה של משקפתם") * [[פתטי]] ====צ==== * [[צ'פצ'ולה]] * [[צ'ונג]] (צ'ונג הינה מילת סלנג בשפה העברית לתאר אדם חדש בתפקידו ובעיקר חיילים 'ירוקים' וחדשים בשירותם. דוגמא למשפט: החייל ה"צ'ונג" לא ידע איך לחבוש את הכומתה. מקור המילה: לא ידוע מה מקורו של הביטוי אך הרבה נהוג לחשוב שמקורה מהשפה האנגלית, ומהצבא האמריקני בפרט בהם נהוג לקרוא למגוייסים טריים: young (צעיר) ושאר הטיות של המילה.) * [[צ'וקומוקו]] (סלנג לדבר עלוב או ברמה נמוכה, פירוש נוסף: כיסוי הראש (hood) של מעיל או סגין, בעיקר צבאי) * [[צבא השמיים]] (מן התנ"ך, השוו "עבודת אלילים") * [[צימקאו]] הרי כנראה שלא מדובר בקקאו-צימוקים ,אם כך מהי התחילית צימק- במילה: צימקאו ? * [[צוציק]] * [[ציצי]] ====ק==== * [[קולקטיבי]] * [[קמחון]] * [[קניגאות]] (תנא דבי אליהו פרק ז', י"ב: "צאו והביאו לנו דבים ואריות והכניסו לבית מלחמתנו ונעשה בהן קניגאות, כמו שאנו רוצים.") (ספר אשכול: "השמר לך לראות קניגאות של עכו"ם") ("ההולך לקניגאות של ישראל הרי זה מושב לצים") * [[קברו]] * [[קונספט]] * [[קופא על השמרים]] * [[קצבה]] * [[קציעות]] * [[קרפד]]ה ארמית קַרֽפּֽדַאי?, קוּרְפּֽדַאי?. מצרית קדומה (קֶרְרְ-krr)= צפרדע. ====ר==== * [[ראמות]] "'''רָאמוֹת''' וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים / (איוב כח יח) * [[רבותא|רְבוּתָא]] - "לאחר מכן רבותא היא בעיניהם..." - פוליטיאה, כתבי אפלטון * [[רגליים קרות]] * [[רובריקה]] * [[ריספקט]] * [[רכפה]] * [[רמח]] ([[רומח]]) * [[רפאי]] - מקצוע, לפי מילון לביא גרמני-עברי, זהו המונח העברי ל- Reastaurator, שהוא מתקן ומשפץ של אובייקטים עתיקים (מבנים וחפצים) * [[רפרנס]] , רפרנסים * [[רקד על שתי חתונות]] * [[רקורד]] * [[רצוּח]] (סלנג- בהוראת:שרוט,אדם עם רקע נפשי) ====ש==== * [[שאגה]] (אריה) * [[שאלת תם]] * [[שבו]] - וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם '''שְׁבֿוֹ''' וְאַחְלָמָה. שמות כח יט היא האבן המזוהה עם שבט נפתלי השווה לתיבת [[שביב]] * [[שידוד מערכות]] (שִׁדּוּד מַעֲרָכוֹת) * [[שואט]] (לפי מילון ספיר אונליין: "שׁוֹאֵט - מתייחס בבוז, ב[[שאט]] נפש." דוג': "שאון עולם מה היא שׁוֹאֶטֶת!") * [[שוטט]] * [[שיג ושיח]] * [[שיקגו]] (עיר הקודש שנגזלה מן האינדיאנים) * [[שישו ושמחו]] כולל גזרון "שישו". * [[שיראז]] * [[שכיות חמדה]] * [[שלום על ישראל]] * [[שכוח אל]] * [[שכייה]] * [[שעבד]] * [[שרוי]] * [[שתוק]] (החשוד בממזרותו) ====ת==== * [[תבואה]] * [[תושב]]/ת (בהוראת-כן,בסיס) "במדת מחודד שתושבְתו מרובע" (אהרן עמריך גומפרץ - במשמעות זו בכתב ולראשונה בשנת 1765) * [[תיאום ציפיות]] * [[התנה אהבים]] * [[תחוקה]] * [[תחושת בטן]] * [[תלפיות|תַּלְפִּיּוֹת]] * [[תעתוע]] [[קטגוריה:ויקימילון - תחזוקה]] mypr5z9akgu0slunuo66hoj0n2qff49 0 4848 506326 417474 2024-12-01T14:11:48Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* צירופים */ 506326 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].</ref> === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] 1z6dh1au3p8fr1j3c5jercwng9anyw4 506327 506326 2024-12-01T14:14:10Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506327 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].</ref>, לפיכך [[אבן משכית]] וודאי תהיה - .... === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] guhe4e5js7ir8fwc2aqe5nm3rnkh8b9 506328 506327 2024-12-01T14:14:36Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506328 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].</ref>, לפיכך [[אבן משכית]] וודאי תהיה - .... אני רומה כסףתמורת הפירוש === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] p4qef92qbp7bfxzl9mp82a1tcsce80e 506329 506328 2024-12-01T14:14:59Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506329 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].</ref>, לפיכך [[אבן משכית]] וודאי תהיה - .... אני רומה כסף או בתולה בתרי זוזי תמורת הפירוש === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] tcbqni7v0kdps6t866jrdvlt9m27gud 506330 506329 2024-12-01T14:15:18Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506330 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].</ref>, לפיכך [[אבן משכית]] וודאי תהיה - .... :אני רוצה כסף או בתולה בתרי זוזי תמורת הפירוש === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] 065n3uscktkyi5dk9n8n6ggmw9yid3b 506331 506330 2024-12-01T14:15:41Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506331 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה].</ref>, לפיכך [[אבן משכית]] וודאי תהיה - .... === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] guhe4e5js7ir8fwc2aqe5nm3rnkh8b9 506332 506331 2024-12-01T14:16:43Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506332 wikitext text/x-wiki == מַשְׂכִּית (גם: מַסְכִּית) == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = משכית, מסכית | הגייה = mas'''kit''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = נקבה | שורש = {{שרש3|שׂ|כ|ה}} | דרך תצורה = {{משקל|מַקְטֶלֶת}} | נטיות = ר' מַשְׂכִּיּוֹת }} #{{רובד|המקרא}} ציור, תמונה, תכשיט וכל סוג של קישוט אחר. #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן '''מַשְׂכִּית''' לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.|ויקרא|כו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|...אִבַּדְתֶּם אֵת כָּל '''מַשְׂכִּיֹּתָם''' וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.|במדבר|לג|נב}} #:*{{צט/תנ"ך|יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ '''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב.|תהלים|עג|ז}} #:*{{צט/תנ"ך|הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה '''בְּמַשְׂכִּיתוֹ'''.|משלי|יח|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב '''בְּמַשְׂכִּיּוֹת''' כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו.|משלי|כה|יא}} ===גיזרון=== * כנראה 'מראה, תמונה' משורש שֹ־כ־ה בעניין ראייה, שמקביל לארמית סכה 'ראה, הביט',<ref>[http://www.sefaria.org/Jastrow%2C_סכי.1?lang=he יסרטוב].</ref> שלפעמים מתרגם עברית הביט<ref>{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר '''הַבֶּט''' נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים|בראשית|טו|ה}} = {{צט/אונקלוס|וַאֲמַר '''אִסְתְּכִי''' כְעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנִי כּוֹכְבַיָּא|בראשית|טו|ה}}</ref> או השקיף<ref>{{צט/תנ"ך|'''וַיַּשְׁקֵף''' אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן|בראשית|כו|ח}} = {{צט/אונקלוס|'''וְאִסְתַּכִי''' אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי מִן חֲרַכָּא|בראשית|כו|ח}}</ref> או צפה<ref>{{צט/תנ"ך|'''וְהַמִּצְפָּה''' אֲשֶׁר אָמַר '''יִצֶף''' יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ|בראשית|לא|מט}} = {{צט/אונקלוס|'''וְסָכוּתָא''' דַּאֲמַר '''יִיסַךְ''' מֵימְרָא דַּייָ בֵּינָא וּבֵינָךְ|בראשית|לא|מט}}</ref> בתרגום אונקלוס. לפיכך, משכית גם נכתב מסכית, בהשפעת הארמית.<ref>[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%9E%D6%B7%D7%A9%D7%82%D6%B0%D7%9B%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%AA האקדמיה]</ref>. === מידע נוסף === *פרשנים: {{צט/תנ"ך|'''מַשְׂכִּיּוֹת''' לֵבָב|תהלים|עג|ז}} אבן מצויירת שהיו צופים בה.(רשב"ם ועוד) או משורש השֹך שמשמעו להסתיר ולכסות.(רש"י) {{צט/תנ"ך|וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ|שמות|לג|כב}} רש"ר הירש קושר עם הפועל [[הסכית]]. ===צירופים=== * [[חדר משכית]] <!--{{פסוק|יחזקאל|ח|יב}}--> * [[חלון משכית]] * [[אבן משכית]] ===מילים נרדפות=== * [[עדי]] * [[תכשיט]] * [[תליון]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|image}}, {{ת|אנגלית|ornament}} , {{ת|אנגלית|locket}}, {{ת|אנגלית|picture}} ===ראו גם=== * [[שכיה]] * [[שכיית חמדה]] * [[מסכה]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:תכשיטים]] 6ohwc8g5z4qvhvhcna4fjwhi9x0vp2l 0 6166 506353 413645 2024-12-01T15:45:28Z 2A06:C701:9A30:4000:4CC:AA09:81C6:1802 506353 wikitext text/x-wiki ==כְּבִישׁ בֵּין־עִירוֹנִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כביש בין־עירוני |הגייה=kvish beyn-iro'''ni''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' כְּבִישִׁים בֵּין־עִירוֹנִיִּים }} # [[דרך#דֶּרֶךְ|דרך]] סלולה העוברת מחוץ ל[[שטח בנוי]] או למקום יישוב, ומשמשת נתיב תחבורה בין כמה יישובים. חוץ מהר חומה. בכביש כזה מהירות הנסיעה המותרת גבוהה יחסית, ובדרך־כלל אין [[מדרכה]] בשוליה. #:* בישראל, מהירות הנסיעה המותרת ב'''כביש בין־עירוני''' ללא שטח הפרדה היא 80 [[קמ"ש]] ועם שטח הפרדה 90 קמ"ש. #:* [[תמרור]] עגול לבן שעליו משורטט קו שחור [[משופע]] מסמן את תחילתו של '''כביש בין־עירוני'''. ===ראו גם=== * [[כביש]] * [[כביש טבעת]] * [[כביש מהיר]] * [[תחבורה]] * [[תעבורה]] [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:תחבורה]] dny68opxkrr07h9hhklid2qdc0312bh 506354 506353 2024-12-01T15:46:54Z 2A06:C701:9A30:4000:4CC:AA09:81C6:1802 506354 wikitext text/x-wiki ==כְּבִישׁ בֵּין־עִירוֹנִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כביש בין־עירוני |הגייה=kvish beyn-iro'''ni''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צירוף |נטיות=ר' כְּבִישִׁים בֵּין־עִירוֹנִיִּים }} # [[דרך#דֶּרֶךְ|דרך]] סלולה העוברת מחוץ ל[[שטח בנוי]] או למקום יישוב, ומשמשת נתיב תחבורה בין כמה יישובים. בכביש כזה מהירות הנסיעה המותרת גבוהה יחסית, ובדרך־כלל אין [[מדרכה]] בשוליה. #:* בישראל, מהירות הנסיעה המותרת ב'''כביש בין־עירוני''' ללא שטח הפרדה היא 80 [[קמ"ש]] ועם שטח הפרדה 90 קמ"ש. #:* [[תמרור]] עגול לבן שעליו משורטט קו שחור [[משופע]] מסמן את תחילתו של '''כביש בין־עירוני'''. ===ראו גם=== * [[כביש]] * [[כביש טבעת]] * [[כביש מהיר]] * [[תחבורה]] * [[תעבורה]] [[קטגוריה:ביטויים]] [[קטגוריה:תחבורה]] or261misgnwermhjuhgcjstothwltle 0 7270 506416 502852 2024-12-02T10:43:29Z CrescentStorm 15545 /* מילים נרדפות */ 506416 wikitext text/x-wiki == אַמְתַּחַת == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אמתחת |הגייה=am'''ta'''khat |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|מ|ת|ח}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' אַמְתָּחוֹת }} # יריעת בד או עור התפורה בקצותיה ופתוחה בצד אחד, ומשמשת לנשיאת אוכל, ביגוד וכיו"ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְצַו אֶת־אֲשֶׁר עַל־בֵּיתוֹ לֵאמֹר; מַלֵּא אֶת־'''אַמְתְּחֹת''' הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף־אִישׁ בְּפִי '''אַמְתַּחְתּוֹ'''.|בראשית|מד|א}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה אך בפרשת [[W:מקץ|מקץ]], הגוללת את סיפור יוסף ואחיו. * נראה שמדובר בנגזרת מן השורש מ־ת־ח, אבל לא במשמעותו הרגילה בעברית. השווה אכדית matahu "לשאת, להעמיס". ===נגזרות=== *[[באמתחתו]] ===מילים נרדפות=== * [[שק]] * [[קיטבג]] * [[תרמיל]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|satchel}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|sac}} [[קטגוריה:כלי קיבול]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] 4zwxymefza8s4re5azblj1ydg3uhdab 506419 506416 2024-12-02T10:47:37Z CrescentStorm 15545 /* אַמְתַּחַת */ 506419 wikitext text/x-wiki == אַמְתַּחַת == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אמתחת |הגייה=am'''ta'''khat |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|מ|ת|ח}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' אַמְתָּחוֹת }} #{{רובד|המקרא}} יריעת בד או עור התפורה בקצותיה ופתוחה בצד אחד, ומשמשת לנשיאת אוכל, ביגוד וכיו"ב. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְצַו אֶת־אֲשֶׁר עַל־בֵּיתוֹ לֵאמֹר; מַלֵּא אֶת־'''אַמְתְּחֹת''' הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף־אִישׁ בְּפִי '''אַמְתַּחְתּוֹ'''.|בראשית|מד|א}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה אך בפרשת [[W:מקץ|מקץ]], הגוללת את סיפור יוסף ואחיו. * נראה שמדובר בנגזרת מן השורש מ־ת־ח, אבל לא במשמעותו הרגילה בעברית. השווה אכדית matahu "לשאת, להעמיס". ===נגזרות=== *[[באמתחתו]] ===מילים נרדפות=== * [[שק]] * [[קיטבג]] * [[תרמיל]] === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|satchel}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|sac}} [[קטגוריה:כלי קיבול]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] llhwvgn4mxm30u2op4ou9jb59asw653 0 11225 506368 506259 2024-12-01T17:56:41Z ראובן מ. 8553 שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC|2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC]] ([[User talk:2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:CrescentStorm|CrescentStorm]] 468398 wikitext text/x-wiki ==תַּרְנְגוֹל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תרנגול |הגייה=tarne'''gol''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=נ' תַּרְנְגֹלֶת, ר' תַּרְנְגוֹלִים }} {{תמונה|Red junglefowl hm.jpg|תרנגול ותרנגולת}} # [[עוף]] כשר שלו מספר תת־מיני בר ותת מין [[מבוית]], בעל [[כרבולת]] אדומה הממעט לעוף. זנים מבויתים רבים מגודלים לביצים ולבשר. #:*{{צט/משנה|מוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין '''לַתַּרְנְגוֹלִים''' בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר; '''וְתַרְנְגֹלֶת''' שֶׁבָּרְחָה, מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ.|פסחים|ה|ז}} #:*{{צט/משנה|וְלוֹקְחִין בֵּיצִים '''וְתַרְנְגוֹלִים''' מִכָּל מָקוֹם.|בבא קמא|י|ט}} #:*{{צט/משנה|אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן, כְּגוֹן אַוָּזִין '''וְתַרְנְגוֹלִים''' שֶׁקִּנְּנוּ בַפַּרְדֵּס; אֲבָל אִם קִנְּנוּ בַבַּיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדְּסִיאוֹת, פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ.|חולין|יב|א}} #:*{{צט/משנה|'''תַּרְנְגוֹל''' שֶׁבָּלַע אֶת הַשֶּׁרֶץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר; וְאִם מֵת, טָמֵא.|כלים|ח|ה}} #:*{{הדגשה|”ביקש הירשל לבדוק אם כיוון '''התרנגול''' לקרות בחצות, עד שבדק קרא '''התרנגול''' בשניה.“|('''[[w:סיפור פשוט|סיפור פשוט]]''', מאת [[w:ש"י עגנון|ש"י עגנון]])}} ===גיזרון=== *{{רובד|חזל}} {{לועזית|שומרית}} תַּרְלוּגַל ([[עוף]] ה[[מלך]]). השפה האכדית שאלה מילה זו ({{אכדית|6785|tarlugallu}}) וממנה קיבלה הארמית של התלמוד. ===צירופים=== * [[הסתכל כתרנגול בבני אדם]] * [[קם עם התרנגול]] * [[קרב תרנגולים]] * [[תרנגול הדו|תרנגול הודו]] * [[תרנגול כפרות]] * [[תרנגול של חצות]] * [[תרנגול בית]] ===נגזרות=== * [[תרנגלת|תרנגולת]] * [[תרנגולן]] ===מילים נרדפות=== * [[גבר]] * [[שכוי]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|gallo}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|jago}} *אירית: {{ת|אירית|coileach}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|cock|rooster}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Hahn}} *הודית: {{ת|הינדית|मुरगा}} (תעתיק: murgā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|haan}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|kakas}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|gà trống}} *טגלית: {{ת|טגלית|tandang}} *טורקית: {{ת|טורקית|horoz}} *יוונית: {{ת|יוונית|αλέκτορας}} (תעתיק: aléktoras) *יפנית: {{ת|יפנית|雄鳥}} (תעתיק: ondori) *כורדית: {{ת|כורדית|kelleşêr|dîk}} *לטינית: {{ת|לטינית|gallus}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hane}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|jogoo}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|कुक्कुट}} (תעתיק: kukkuṭa) *ספרדית: {{ת|ספרדית|gallo}} *ערבית: {{ת|ערבית|ديك}} (תעתיק: דִיךְ) *פולנית: {{ת|פולנית|kogut}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|galo}} *פינית: {{ת|פינית|kukko}} *פרסית: {{ת|פרסית|خروس‎}} (תעתיק: ח'רוס) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kohout}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|coq}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|수탉}} (sutak) *רומנית: {{ת|רומנית|cocoș}} *רוסית: {{ת|רוסית|петух}} (תעתיק: petúx) *שוודית: {{ת|שוודית|tupp}} }} ===ראו גם=== * [[מגיד בעלטה]] * [[ברהמה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תרנגול}} ===סמוכין=== [[קטגוריה:ארמית]] [[קטגוריה:אכדית]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה האכדית]] [[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה השומרית]] jeotz34zzymn0yjah6b6rx9chf9ayxe 0 15356 506395 505473 2024-12-01T22:50:19Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גזרון */ 506395 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית כָּאהִנ (חוזה עתידות).<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> {{הערת שוליים|באתרים קדושים היה לעיתים קרובות שומר או עורך טקסים פולחניים. כהני דת אלו נחשבו כאחראים על האזור המקודש, מקבלים מנחות ומבצעים טקסים של גילוי עתידות. הם היו ידועים בשמות רבים, כנראה על סמך העדפה תרבותית-לשונית:כנראה מהורשת הבבלים האליל - ״[https://en.wikipedia.org/wiki/Apkallu Apkallu]״ (אבגל) ששימש בחג'אז, ״'''קאהין'''״ שימש באזור סיני-נגב-חיסמה, ו״קומרה״ (השוו-[[כמר]]) שימש באזורים בהם הייתה השפעה של השפה הארמית| / (Arabia and the Arabs: From the Bronze Age to the Coming of Islam, Robert G. Hoyland)}} * לפי מילון אב"ש: אולי קרוב אל כ-ו-ן, מי שנכון לפני אלהים. :הפועל בפרסית שהגייתו: חֿואן ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86#Persian خوان]) משמש בהוראת: קורא (בספר,בפנקס וכו') * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן) {{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]],האסופה המקראית : '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד ירושלים. מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס.2014.עמוד: 132}}. ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] (יוסף מתתיהו:"כהנא רבא") * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} † * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 9ghfbd5hxyo3fgqwahw56f2cdjk1s5u 506396 506395 2024-12-01T22:52:02Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גזרון */ 506396 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית בהגיית: כָּאהִנ שהיה בעַרב חוזה העתידות. <ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> {{הערת שוליים|באתרים קדושים היה לעיתים קרובות שומר או עורך טקסים פולחניים. כהני דת אלו נחשבו כאחראים על האזור המקודש, מקבלים מנחות ומבצעים טקסים של גילוי עתידות. הם היו ידועים בשמות רבים, כנראה על סמך העדפה תרבותית-לשונית:כנראה מהורשת הבבלים האליל - ״[https://en.wikipedia.org/wiki/Apkallu Apkallu]״ (אבגל) ששימש בחג'אז, ״'''קאהין'''״ שימש באזור סיני-נגב-חיסמה, ו״קומרה״ (השוו-[[כמר]]) שימש באזורים בהם הייתה השפעה של השפה הארמית| / (Arabia and the Arabs: From the Bronze Age to the Coming of Islam, Robert G. Hoyland)}} * לפי מילון אב"ש: אולי קרוב אל כ-ו-ן, מי שנכון לפני אלהים. :הפועל בפרסית שהגייתו: חֿואן ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86#Persian خوان]) משמש בהוראת: קורא (בספר,בפנקס וכו') * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן) {{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]],האסופה המקראית : '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד ירושלים. מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס.2014.עמוד: 132}}. ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] (יוסף מתתיהו:"כהנא רבא") * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} † * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] fi1v24mnzc7icnx86gg74dn0xnptprv 506397 506396 2024-12-01T22:53:03Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גזרון */ 506397 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית בהגיית: כָּאהִנ שהיה בעַרב חוזה העתידות. <ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> {{הערת שוליים|באתרים קדושים היה לעיתים קרובות שומר או עורך טקסים פולחניים. כהני דת אלו נחשבו כאחראים על האזור המקודש, מקבלים מנחות ומבצעים טקסים של גילוי עתידות. הם היו ידועים בשמות רבים, כנראה על סמך העדפה תרבותית-לשונית:כנראה מהורשת הבבלים האליל - ״[https://en.wikipedia.org/wiki/Apkallu Apkallu]״ (אבגל) ששימש בחג'אז, ״'''קאהין'''״ שימש באזור סיני-נגב-חיסמה, והשם ״קומרה״ (השוו-[[כמר]]) ששימש באזורים בהם הייתה השפעה של השפה הארמית| / (Arabia and the Arabs: From the Bronze Age to the Coming of Islam, Robert G. Hoyland)}} * לפי מילון אב"ש: אולי קרוב אל כ-ו-ן, מי שנכון לפני אלהים. :הפועל בפרסית שהגייתו: חֿואן ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86#Persian خوان]) משמש בהוראת: קורא (בספר,בפנקס וכו') * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן) {{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]],האסופה המקראית : '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד ירושלים. מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס.2014.עמוד: 132}}. ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] (יוסף מתתיהו:"כהנא רבא") * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} † * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 30vvd279fwt1ne18vi69sbh443tdevi 506398 506397 2024-12-01T22:54:56Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גזרון */ 506398 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * לפי מילון אב"ש כנראה והשם נובע משורש כ-ו-ן בהוראת: 'מי שנכון (מוכן) לפני אלהים'. בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית בהגיית: כָּאהִנ שהיה בעַרב חוזה העתידות. <ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> {{הערת שוליים|באתרים קדושים היה לעיתים קרובות שומר או עורך טקסים פולחניים. כהני דת אלו נחשבו כאחראים על האזור המקודש, מקבלים מנחות ומבצעים טקסים של גילוי עתידות. הם היו ידועים בשמות רבים, כנראה על סמך העדפה תרבותית-לשונית:כנראה מהורשת הבבלים האליל - ״[https://en.wikipedia.org/wiki/Apkallu Apkallu]״ (אבגל) ששימש בחג'אז, ״'''קאהין'''״ שימש באזור סיני-נגב-חיסמה, והשם ״קומרה״ (השוו-[[כמר]]) ששימש באזורים בהם הייתה השפעה של השפה הארמית| / (Arabia and the Arabs: From the Bronze Age to the Coming of Islam, Robert G. Hoyland)}}, הפועל בפרסית שהגייתו: חֿואן ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86#Persian خوان]) משמש בהוראת: קורא (בספר,בפנקס וכו') * * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן) {{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]],האסופה המקראית : '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד ירושלים. מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס.2014.עמוד: 132}}. ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] (יוסף מתתיהו:"כהנא רבא") * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} † * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] aq8ujaj7fo5omsasigojs0f3ymetg40 506399 506398 2024-12-01T22:55:56Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גזרון */ 506399 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * לפי מילון אב"ש כנראה והשם נובע משורש כ-ו-ן בהוראת: 'מי שנכון (מוכן) לפני אלהים'. בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית בהגיית: כָּאהִנ שהיה בעַרב חוזה העתידות <ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> {{הערת שוליים|באתרים קדושים היה לעיתים קרובות שומר או עורך טקסים פולחניים. כהני דת אלו נחשבו כאחראים על האזור המקודש, מקבלים מנחות ומבצעים טקסים של גילוי עתידות. הם היו ידועים בשמות רבים, כנראה על סמך העדפה תרבותית-לשונית:כנראה מהורשת הבבלים האליל - ״[https://en.wikipedia.org/wiki/Apkallu Apkallu]״ (אבגל) ששימש בחג'אז, ״'''קאהין'''״ שימש באזור סיני-נגב-חיסמה, והשם ״קומרה״ (השוו-[[כמר]]) ששימש באזורים בהם הייתה השפעה של השפה הארמית| / (Arabia and the Arabs: From the Bronze Age to the Coming of Islam, Robert G. Hoyland)}}, הפועל בפרסית שהגייתו: חֿואן ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86#Persian خوان]) משמש בהוראת: קורא (בספר,בפנקס וכו') * * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן) {{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]],האסופה המקראית : '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד ירושלים. מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס.2014.עמוד: 132}}. ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] (יוסף מתתיהו:"כהנא רבא") * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} † * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] bjcjp7grauiszuk8kyatbq8jhnrz12o 506400 506399 2024-12-01T23:01:39Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גזרון */ 506400 wikitext text/x-wiki {{חסר|כִּהֵן}} ==כֹּהֵן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוהן |הגייה=ko'''hen''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|כהן|כ־ה־ן}} |דרך תצורה={{משקל|קוֹטֵל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֹּהֵן.ogg|כתובית=הגיה}} # [[אהרן]] אחי [[משה]], ו[[שושלת]]ו על כלל [[צאצא]]יו, אשר שרתו בעבר הרחוק ב[[בית המקדש]]. #:* לרוב '''כוהנים''' הם אנשים ששם משפחתם הוא '''כהן'''. # {{רובד|חז"ל}} אדם ש[[יחוס|ייחוסו]] אינו מוטל בספק. #:* ולא תהא כהנת כפונדקית. #:* {{צט/משנה|ראוה מדברת ואמרו לה מה טיבו..-איש פלוני '''וכהן''' הוא|כתובות|א|}} # איש דת האחראי על [[פולחן]] בדת כלשהי. משרת במקדש. #:* {{צט/תנ"ך|וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ '''כֹּהֵן''' מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה|שמות|ג|א}}. #:* "קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד..." הקדוש גם ל'''כוהנים''' מסוג אוונגליסטי-אמריקאי" ===גזרון=== * לפי מילון אב"ש כנראה והשם נובע משורש כ-ו-ן בהוראת: 'מי שנכון (מוכן) לפני אלהים'. בשפות כנעניות מופיע כ"כהנ":<ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref> אוגריתית 𐎋𐎅𐎐,<ref>Manfried Dietrich, Oswald Loretz, '''Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition)''', Ugarit-Verlag, 1996, p. 109</ref> פיניקית 𐤊𐤄𐤍.<ref>נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 364</ref> בשפות שמיות נוספות: ארמית כָהֲנָא; ערבית בהגיית: כָּאהִנ שהיה בעַרב חוזה העתידות <ref name=":0">מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: '''אנציקלופדיה מקראית''' [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081 כרך ד' (כבד–מלתחה)], מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14</ref><ref>[https://hebrew-academy.org.il/2019/10/29/%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%99/ כֹּהֵן ולֵוִי] באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019</ref> {{הערת שוליים|באתרים קדושים היה לעיתים קרובות שומר או עורך טקסים פולחניים אנשים אלו נחשבו כאחראים על האזור המקודש, מקבלים מנחות ומבצעים טקסים של גילוי עתידות. הם היו ידועים בשמות רבים, כנראה על סמך העדפה תרבותית-לשונית:כנראה מהורשת הבבלים האליל - ״[https://en.wikipedia.org/wiki/Apkallu Apkallu]״ (אבגל) ששימש בחג'אז, ״'''קאהין'''״ שימש באזור סיני-נגב-חיסמה, והשם ״קומרה״ (השוו-[[כמר]]) ששימש באזורים בהם הייתה השפעה של השפה הארמית| / (Arabia and the Arabs: From the Bronze Age to the Coming of Islam, Robert G. Hoyland)}}, הפועל בפרסית שהגייתו: חֿואן ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%86#Persian خوان]) משמש בהוראת: קורא (בספר,בפנקס וכו') * * החלוקה המעמדית בין כהנים ללוים נתונה בידי [[w:המקור הכהני|המקור הכהני]] שהחל להבדיל בין כוהנים ללויים, הפרדה זו מופיעה לראשונה רק במאה החמישית לפנה"ס ובהתיחסותו של 'עזרא הסופר' (בן הכהן) {{הערת שוליים|[[w:מנחם הרן|מנחם הרן]],האסופה המקראית : '''תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים''' - האסופה המקראית - חלק ד ירושלים. מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים י"ל מאגנס.2014.עמוד: 132}}. ===צירופים=== * [[הכהן הגדול]] (יוסף מתתיהו:"כהנא רבא") * [[כהן הדיוט]] * {{צט/תנ"ך|הכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב|שופטים|יח|יט}} † * [[ולא תהא כוהנת כפנדקית?|ולא תהא כוהנת כפונדקית?]] * [[כ"ץ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Cohen}} (1), {{ת|אנגלית|priest}} (2) ===ראו גם=== * [[כונן|כּוֹנָן]] * [[אהל מועד|אוהל מועד]] * [[ארון הברית]] * [[כגן]] * [[מזא"ה]] * [[כון]] * [[ותיקן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים | ויקיפדיה = כהן (איש דת) | ויקיפדיה 2 = כהן | שם ויקיפדיה 2 = כהן (ביהדות) | שם ויקיפדיה = כהן (באופן כללי) }} === הערות שוליים === [[קטגוריה:יהדות]] <references />{{שורש|כהן}} [[קטגוריה:מילים אוגריתיות]] 377kst0dmj8ovl1ayoxdfif4pvqekhb 0 16909 506306 506305 2024-12-01T12:16:55Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* אֵזוֹטֶרִי */ 506306 wikitext text/x-wiki ==אֵזוֹטֶרִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אזוטרי |הגייה=ezo'''te'''ri |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=נ' אֵזוֹטֶרִית; ר' אֵזוֹטֶרִיִּים, נ"ר אֵזוֹטֶרִיּוֹת }} # דבר מה חבוי או חשאי; דבר המוכר או מובן על ידי חוג מצומצם של אנשים. #:* {{הדגשה|בנימין, הנער החסון מירושליים התבגר והצטרף לאחרונה ל[[כת]] '''אזוטרית''' כלשהי, ומאז כמעט איננו נראה בציבור.|}} #:* {{עיתונות|עם כל סיבוכיה של שירה '''אזוטרית''' זו ודרך ראייתה המיוחדת את החיים, לעולם אין היא מייצגת את עצמה בלבד.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1966%2F02%2F11&id{{=}}Ar00707&sk=00A5B9C9|דבר|11 בפברואר 1966}} #:* {{הדגשה|יש הרואים בעדת העלווים שמוקדה בסוריה פלג '''אזוטרי''' באסלאם השיעי| / מקבי מקפילד,פייטן הסקס}}. ===גיזרון=== * מיוונית: esoteros) ἐσώτερoς) - פנימי, פרטי. ===מילים נירדפות=== *[[חשאי]] *[[כיתתי]] *[[פיראט]]י *[[סוד]]י ===נגזרות=== * [[אזוטריה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|esoteric}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|geheim}} * יוונית: {{ת|יוונית|εσωτερικός}} * פולנית: {{ת|פולנית|ezoteryczny}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ésotérique}} * רוסית: {{ת|רוסית|эзотерический}} ===ראו גם=== *[[זאטוט]] *[[זוט]] *[[זוטא]] *[[זוטר]] *[[זטרת]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] q2ya5i828xr73z4ut6fdmqr55svk09n 506307 506306 2024-12-01T12:17:22Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* אֵזוֹטֶרִי */ 506307 wikitext text/x-wiki ==אֵזוֹטֶרִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אזוטרי |הגייה=ezo'''te'''ri |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=נ' אֵזוֹטֶרִית; ר' אֵזוֹטֶרִיִּים, נ"ר אֵזוֹטֶרִיּוֹת }} # דבר מה חבוי או חשאי; דבר המוכר או מובן על ידי חוג מצומצם של אנשים. #:* {{הדגשה|נראה שבנימין, הנער החסון מירושלים פרש כנפיו והצטרף לאחרונה ל[[כת]] '''אזוטרית''' כלשהי, ומאז כמעט איננו נראה בציבור.|}} #:* {{עיתונות|עם כל סיבוכיה של שירה '''אזוטרית''' זו ודרך ראייתה המיוחדת את החיים, לעולם אין היא מייצגת את עצמה בלבד.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1966%2F02%2F11&id{{=}}Ar00707&sk=00A5B9C9|דבר|11 בפברואר 1966}} #:* {{הדגשה|יש הרואים בעדת העלווים שמוקדה בסוריה פלג '''אזוטרי''' באסלאם השיעי| / מקבי מקפילד,פייטן הסקס}}. ===גיזרון=== * מיוונית: esoteros) ἐσώτερoς) - פנימי, פרטי. ===מילים נירדפות=== *[[חשאי]] *[[כיתתי]] *[[פיראט]]י *[[סוד]]י ===נגזרות=== * [[אזוטריה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|esoteric}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|geheim}} * יוונית: {{ת|יוונית|εσωτερικός}} * פולנית: {{ת|פולנית|ezoteryczny}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ésotérique}} * רוסית: {{ת|רוסית|эзотерический}} ===ראו גם=== *[[זאטוט]] *[[זוט]] *[[זוטא]] *[[זוטר]] *[[זטרת]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] lxfam31665qu15g9eb3m8shb9u0ua85 506308 506307 2024-12-01T12:20:23Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מילים נירדפות */ 506308 wikitext text/x-wiki ==אֵזוֹטֶרִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אזוטרי |הגייה=ezo'''te'''ri |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=נ' אֵזוֹטֶרִית; ר' אֵזוֹטֶרִיִּים, נ"ר אֵזוֹטֶרִיּוֹת }} # דבר מה חבוי או חשאי; דבר המוכר או מובן על ידי חוג מצומצם של אנשים. #:* {{הדגשה|נראה שבנימין, הנער החסון מירושלים פרש כנפיו והצטרף לאחרונה ל[[כת]] '''אזוטרית''' כלשהי, ומאז כמעט איננו נראה בציבור.|}} #:* {{עיתונות|עם כל סיבוכיה של שירה '''אזוטרית''' זו ודרך ראייתה המיוחדת את החיים, לעולם אין היא מייצגת את עצמה בלבד.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1966%2F02%2F11&id{{=}}Ar00707&sk=00A5B9C9|דבר|11 בפברואר 1966}} #:* {{הדגשה|יש הרואים בעדת העלווים שמוקדה בסוריה פלג '''אזוטרי''' באסלאם השיעי| / מקבי מקפילד,פייטן הסקס}}. ===גיזרון=== * מיוונית: esoteros) ἐσώτερoς) - פנימי, פרטי. ===מילים נירדפות=== *[[חשאי]] *[[כתתי]] (כיתתי) *[[פיראט]]י *[[סוד]]י ===נגזרות=== * [[אזוטריה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|esoteric}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|geheim}} * יוונית: {{ת|יוונית|εσωτερικός}} * פולנית: {{ת|פולנית|ezoteryczny}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ésotérique}} * רוסית: {{ת|רוסית|эзотерический}} ===ראו גם=== *[[זאטוט]] *[[זוט]] *[[זוטא]] *[[זוטר]] *[[זטרת]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] cvup38l46ekvjiw3ggzsrd2yncq00wz 0 17791 506417 397263 2024-12-02T10:44:50Z CrescentStorm 15545 /* קִיטְבֶּג */ 506417 wikitext text/x-wiki ==קִיטְבֶּג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיטבג |הגייה= '''kit'''beg |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' קִיטְבֶּגִים }}{{תמונה|StateLibQld 1 103918 Returning soldier being met at the railway station, Brisbane, ca. 1942.jpg|חייל נושא קיטבג, 1942}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|צבא}} [[שק]] [[גלילי]] מבד עבה ואטום למים המשמש חיילים לנשיאת חפציהם האישיים. #:* {{עיתונות|להיות יורם פרושו, להיות המום כשגונבים לך ביום הראשון בקלט את '''הקיטבג'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/11/30/01/page/128|מעריב||30 בינואר 1990}} ===גיזרון=== * {{לועזית|אנגלית}} kitbag, באותה משמעות. הלחם בסיסים של kit – [[ערכה]], וכן bag – [[תיק]] ===צירופים=== * [[שאלת קיטבג]] ===מילים נרדפות=== * [[שק חפצים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|kitbag}}‏ ===ראו גם=== * [[צ'ימידן]] * [[ארגז חפצים]] * [[ארגז ימאים]] * [[ארגז ים]] [[קטגוריה:צבא]] 9ptvlev01xz89r016kvkyr93ss04w12 506418 506417 2024-12-02T10:46:27Z CrescentStorm 15545 /* קִיטְבֶּג */ 506418 wikitext text/x-wiki ==קִיטְבֶּג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קיטבג |הגייה= '''kit'''beg |חלק דיבר=שם־עצם |מין= זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' קִיטְבֶּגִים }}{{תמונה|StateLibQld 1 103918 Returning soldier being met at the railway station, Brisbane, ca. 1942.jpg|חייל נושא קיטבג, 1942}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|צבא}} [[שק]] [[גלילי]] מבד עבה ואטום למים המשמש [[חייל]]ים לנשיאת [[ציוד]]ם ה[[אישי]]. #:* {{עיתונות|להיות יורם פרושו, להיות המום כשגונבים לך ביום הראשון בקלט את '''הקיטבג'''.|https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1990/11/30/01/page/128|מעריב||30 בינואר 1990}} ===גיזרון=== * {{לועזית|אנגלית}} kitbag, באותה משמעות. הלחם בסיסים של kit – [[ערכה]], וכן bag – [[תיק]] ===צירופים=== * [[שאלת קיטבג]] ===מילים נרדפות=== * [[שק חפצים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|kitbag}}‏ ===ראו גם=== * [[צ'ימידן]] * [[ארגז חפצים]] * [[ארגז ימאים]] * [[ארגז ים]] [[קטגוריה:צבא]] 27kn3v6dpt5uakf7ys91xs5wpo67w0f 0 20442 506334 500963 2024-12-01T14:25:01Z 80.74.109.2 /* מִסְכֵּן */ 506334 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # אדם אשר מציע בישיבות את משחק המפורסמים, כאילו הוא חשב עליו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. # אביב. #:*{{צטשיר|והבנות '''המסכנות''' סבלו, / המתוקות הן רק מכות קיבלו.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} מקראי . כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/mesquinho mesquinho]) בהוראת: מסכן ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== bakizv3yh1n3ajd20csn9t2rck2tack 506335 506334 2024-12-01T14:28:20Z 80.74.109.2 506335 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # אדם אשר מציע בישיבות את משחק המפורסמים, כאילו הוא חשב עליו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. # אביב. # אדם שכותב לך "גיא אתה לא מאמין מה קרה, אני חייב לדבר איתך!", אבל אומר לך אחר ישהוא לא יכול לדבר איתך, תכלס אין סיבה למה. לפעמים זה כי הבן אדם עסוק, במקרה של אביב אין קשר, הוא עושה זאת בשביל תשומת לב. #:*{{צטשיר|והבנות '''המסכנות''' סבלו, / המתוקות הן רק מכות קיבלו.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} מקראי . כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/mesquinho mesquinho]) בהוראת: מסכן ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== nsfu4x7vca89odk6jc8byartvz08i9m 506349 506335 2024-12-01T15:01:20Z 80.74.109.2 506349 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # אדם אשר מציע בישיבות את משחק המפורסמים, כאילו הוא חשב עליו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. # אביב. # אדם שכותב לך "גיא אתה לא מאמין מה קרה, אני חייב לדבר איתך!", אבל אומר לך אחר ישהוא לא יכול לדבר איתך, תכלס אין סיבה למה. לפעמים זה כי הבן אדם עסוק, במקרה של אביב אין קשר, הוא עושה זאת בשביל תשומת לב. #:{{צטשיר|דוגמאות: "מיש מיש קבל משחק קטלני - משחק הסלבס" "אופיר (מיוון) אתה מצאת את המצית?" "אביב ובהרי בדייט":.... נושאי שיחה- בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} #:* ===גיזרון=== *{{מספור|1}} מקראי . כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/mesquinho mesquinho]) בהוראת: מסכן ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== kqnlpxyvj8qtxg8kedr3tykejy7n1m8 506350 506349 2024-12-01T15:10:18Z 80.74.109.2 506350 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # אדם אשר מציע בישיבות את משחק המפורסמים, כאילו הוא חשב עליו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. # אביב. # אדם שכותב לך "גיא אתה לא מאמין מה קרה, אני חייב לדבר איתך!", אבל אומר לך אחר ישהוא לא יכול לדבר איתך, תכלס אין סיבה למה. לפעמים זה כי הבן אדם עסוק, במקרה של אביב אין קשר, הוא עושה זאת בשביל תשומת לב. #:{{צטשיר|דוגמאות: "מיש מיש קבל משחק קטלני - משחק הסלבס" "אופיר (מיוון) אתה מצאת את המצית?" "אביב ובהרי בדייט":.... נושאי שיחה- בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} פילמוגרפיה: # "איקס בריבוע" - 2015 #:* ===גיזרון=== *{{מספור|1}} מקראי . כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/mesquinho mesquinho]) בהוראת: מסכן ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== gllnjdcjv02em1o0iqfmgdqu2vb3xgl 506351 506350 2024-12-01T15:11:30Z 80.74.109.2 506351 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # אדם אשר מציע בישיבות את משחק המפורסמים, כאילו הוא חשב עליו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. # אביב. # אדם שכותב לך "גיא אתה לא מאמין מה קרה, אני חייב לדבר איתך!", אבל אומר לך אחר ישהוא לא יכול לדבר איתך, תכלס אין סיבה למה. לפעמים זה כי הבן אדם עסוק, במקרה של אביב אין קשר, הוא עושה זאת בשביל תשומת לב. #:{{צטשיר|דוגמאות: "מיש מיש קבל משחק קטלני - משחק הסלבס" "אופיר (מיוון) אתה מצאת את המצית?" "אביב ובהרי בדייט":.... נושאי שיחה- בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} #:* ===פילמוגרפיה=== *{{מספור|1}}איקס בריבוע - 2015 ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== qyteau01ib7x8xxyqvanwgonkt7vu09 506352 506351 2024-12-01T15:12:47Z 80.74.109.2 506352 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # אדם אשר מציע בישיבות את משחק המפורסמים, כאילו הוא חשב עליו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. # אביב. # אדם שכותב לך "גיא אתה לא מאמין מה קרה, אני חייב לדבר איתך!", אבל אומר לך אחר ישהוא לא יכול לדבר איתך, תכלס אין סיבה למה. לפעמים זה כי הבן אדם עסוק, במקרה של אביב אין קשר, הוא עושה זאת בשביל תשומת לב. #:{{צטשיר|דוגמאות: "מיש מיש קבל משחק קטלני - משחק הסלבס" "אופיר (מיוון) אתה מצאת את המצית?" "אביב ובהרי בדייט":.... נושאי שיחה- בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות בירות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} == פילמוגרפיה == #איקס בריבוע - 2015 ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== brd46tsu9z6vv6vk6s71bu66wgnxyxn 506406 506352 2024-12-02T04:29:33Z Ovedc 2909 שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/80.74.109.2|80.74.109.2]] ([[User talk:80.74.109.2|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] 500963 wikitext text/x-wiki {{חסר|מְסֻכָּן}} ==מִסְכֵּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסכן |הגייה=mis'''ken''' |חלק דיבר=שם תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן|א}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטֵל}} |נטיות=נ' מִסְכֵּנָה; ר' מִסְכֵּנִים }} # {{מקרא}} אדם חסר [[אמצעי]]ם ל[[פרנסה|פרנס]] את [[עצמו]] או את משפחתו. #:*{{צט/תנ"ך|וּמָצָא בָהּ אִישׁ '''מִסְכֵּן''' חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ '''הַמִּסְכֵּן''' הַהוּא.|קהלת|ט|טו}} # אדם במצב מעורר [[רחמים]], בגין [[צרה]] או [[מצוקה]] שפקדוהו. #:*{{צטשיר|והבנות '''המסכנות''' סבלו, / המתוקות הן רק מכות קיבלו.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}518&wrkid{{=}}17|אבניבי|ויקיפידיה=כן|אהוד מנור}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} מקראי . כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/mesquinho mesquinho]) בהוראת: מסכן ===צירופים=== *[[ערי מסכנות]] ===נגזרות=== * [[מסכנות]] ===מילים נרדפות=== * [[אביון]], [[דך]], [[דל]], [[מך]], [[עני]], [[רש]] (1) * [[אמלל|אומלל]], [[חדל אישים]], [[חסר מזל]], [[מזנח|מוזנח]], [[נטוש]], [[עלוב]], [[עלוב נפש]] (2) ===ניגודים=== * [[אמיד]], [[גביר]], [[עשיר]] (1) ===תרגום=== ====1==== * ספרדית: [[:es:pobre|pobre]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|poor‏‏‏‏}} * יידיש: {{ת|יידיש|ארעמאן}} * פורטוגזית: {{ת|אנגלית|mesquinho}} (הגייה: מסכינו) ====2==== * ספרדית: [[:es:miserable|miserable]] * אנגלית: {{ת|אנגלית|miserable}} * יידיש: {{ת|יידיש|נעבעך}} * צרפתית:{{ת|צרפתית|mesquin}} ===קישורים חיצוניים=== ====1==== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוני|ויקישיתוף=עוני}} {{שורש|סכן|א}} == מְסֻכָּן == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסוכן |הגייה=mesu'''kan''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|מְקֻטָּל}} |נטיות=נ' מְסֻכֶּנֶת, ר' מְסֻכָּנִים,<br>נ"ר מְסֻכָּנוֹת }} # {{רובד|לשון המקרא}} {{משוערת}} אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]]. #:*{{צט/תנ"ך|'''הַמְסֻכָּן''' תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.|ישעיהו|מ|כ}} #{{רובד|חזל}} {{בהשאלה|3}} [[חולה]] [[אנוש]]. #:*{{צט/משנה|מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה '''מְסֻכֶּנֶת''' וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.|נזיר|ו|יא}} #:*{{צט/משנה|הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד '''מְסֻכָּן'''...|בבא בתרא|ט|ז}} # {{רובד|חדשה}} שיש לנקוט במשנה [[זהירות]] בקרבתם. #:*{{צטשיר|במקום '''מסוכן''' שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}34&wrkid{{=}}2535|עכשיו מעונן|ויקיפדיה=כן|אביב גפן}} #:* {{הדגשה|עיסוק בחשמל ידוע כ'''מסוכן''' ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד|}} ===גיזרון=== *{{מספור|1}} יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ {{הערת שוליים|The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237}} כנראה [[מיש]] או [[w:מיש דרומי|מיש דרומי]] בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח ב[[w:מגן (אזור)|מגן (אזור)]] תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה [[w:הירונימוס|הירונימוס]] שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי ה[[w:תנאים|תנאים]] פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח ה[[קנה]] הוא אותו עץ הקרוי '''מסוכן''' שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: {{צט/תנ"ך|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ'''(כַּנֶ)'''ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים|שיר השירים|ד|יד}} *{{מספור|3}} בינוני סביל מן [[סכן|סיכן]] המשנאי. ===צירופים=== * [[מסוכן לשימוש]] * [[סם מסוכן]] ===נגזרות=== *[[מסכנות#מְסֻכָּנוּת|מסוכנות]] ===ניגודים=== * [[בטוח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|dangerous}} ===ראו גם=== * [[מזוין]] {{שורש|סכן}} [[קטגוריה:אכדית]] ===הערות שוליים=== fuctx4w5qahlqjn5qn1f2soco4e5133 0 24928 506373 423589 2024-12-01T20:28:14Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* לַיִשׁ {{משני|ב}} */ 506373 wikitext text/x-wiki ==לַיִשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} {{תמונה|Lion_waiting_in_Namibia.jpg|אריה}} # טורף ממשפחת החתוליים, בעל רעמת־שיער ייחודית. #:* {{צט/תנ"ך|'''לַיִשׁ''' אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.|איוב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא '''וָלַיִשׁ''' מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.|ישעיהו|ל|ו}} ===גיזרון=== * השוו לשפות שמיות נוספות: [[ליתא]] (ארמית); لَيْث (ערבית); {{אכדית|1622|nēšu}} (אכדית).{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|ליש|3918}}}} * מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית לִיס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BB%CE%AF%CF%82 λίς]) בהוראת אריה. ===מילים נרדפות=== * [[ארי]] * [[אריה]] * [[כפיר]] * [[לביא]] * [[מלך החיות]] * [[שחל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lion}} * ארמית: [[ליתא]] * גרמנית: {{ת|גרמנית|Löwe}} * יידיש: {{ת|יידיש|לייב}} (הגייה: leyb) * ערבית: {{ת|ערבית|أَسَد}} (הגייה: אַסַד) * רוסית: {{ת|רוסית|лев}} (הגייה: lev) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אריה|ויקישיתוף=Category:Panthera leo|שם ויקישיתוף=אריה|ויקימינים=Panthera leo|שם ויקימינים=אריה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] ==לַיִשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} #בָּצֵק אחר לישׁו. #:*{{צט/ירושלמי|כותח הבבלי דו יהיב ביה מלמולין ד'''ליש'''|מועד|פסחים|יט|ג}} #:*{{צט|...הַ'''לַּיִשׁ''' וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבַשׁ...|ספרי במדבר, פסקה פ"ט}} ===גיזרון=== *מן השורש לו"ש המקראי (ראו פירוט תחת [[לש|לָשׁ]]). ===ראו גם=== *[[בצק]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} ==לַיָּשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר"ז: לַיָּשִׁים, ר"נ: לַיָּשׁוֹת, נ': לַיֶּשֶׁת אוֹ לַיָּשָׁה, נ"י: לַיַּשׁ־ }} {{תמונה|8 couche.jpg|לַיֶּשֶׁת לשה בצקהּ}} #{{רובד|לשון חז"ל}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת לִישַׁת הַבָּצֵק. #:*{{צט|...וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין '''לַיָּשׁ''' עד כדון|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת חגיגה, ט"ו, ג'}} ===גיזרון=== *מילה תלמודית (די נדירה) משורש מקראי. ===ראו גם=== *[[לש]] *[[בצק]] *[[נחתום]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} 792kg6rhpzujx7q1s7aa23dihoheq5q 506374 506373 2024-12-01T20:29:17Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* לַיִשׁ {{משני|ב}} */ 506374 wikitext text/x-wiki ==לַיִשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} {{תמונה|Lion_waiting_in_Namibia.jpg|אריה}} # טורף ממשפחת החתוליים, בעל רעמת־שיער ייחודית. #:* {{צט/תנ"ך|'''לַיִשׁ''' אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.|איוב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא '''וָלַיִשׁ''' מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.|ישעיהו|ל|ו}} ===גיזרון=== * השוו לשפות שמיות נוספות: [[ליתא]] (ארמית); لَيْث (ערבית); {{אכדית|1622|nēšu}} (אכדית).{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|ליש|3918}}}} * מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית לִיס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BB%CE%AF%CF%82 λίς]) בהוראת אריה. ===מילים נרדפות=== * [[ארי]] * [[אריה]] * [[כפיר]] * [[לביא]] * [[מלך החיות]] * [[שחל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lion}} * ארמית: [[ליתא]] * גרמנית: {{ת|גרמנית|Löwe}} * יידיש: {{ת|יידיש|לייב}} (הגייה: leyb) * ערבית: {{ת|ערבית|أَسَد}} (הגייה: אַסַד) * רוסית: {{ת|רוסית|лев}} (הגייה: lev) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אריה|ויקישיתוף=Category:Panthera leo|שם ויקישיתוף=אריה|ויקימינים=Panthera leo|שם ויקימינים=אריה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] ==לַיִשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} #בָּצֵק אחר לישׁו. #:*{{צט/ירושלמי|כותח הבבלי דו יהיב ביה מלמולין ד'''ליש'''|פסחים|ג|א}} #:*{{צט|...הַ'''לַּיִשׁ''' וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבַשׁ...|ספרי במדבר, פסקה פ"ט}} ===גיזרון=== *מן השורש לו"ש המקראי (ראו פירוט תחת [[לש|לָשׁ]]). ===ראו גם=== *[[בצק]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} ==לַיָּשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר"ז: לַיָּשִׁים, ר"נ: לַיָּשׁוֹת, נ': לַיֶּשֶׁת אוֹ לַיָּשָׁה, נ"י: לַיַּשׁ־ }} {{תמונה|8 couche.jpg|לַיֶּשֶׁת לשה בצקהּ}} #{{רובד|לשון חז"ל}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת לִישַׁת הַבָּצֵק. #:*{{צט|...וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין '''לַיָּשׁ''' עד כדון|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת חגיגה, ט"ו, ג'}} ===גיזרון=== *מילה תלמודית (די נדירה) משורש מקראי. ===ראו גם=== *[[לש]] *[[בצק]] *[[נחתום]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} fj87nn13w0f3gycpnamqumdqixni868 506375 506374 2024-12-01T20:41:38Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* לַיִשׁ {{משני|ב}} */ 506375 wikitext text/x-wiki ==לַיִשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} {{תמונה|Lion_waiting_in_Namibia.jpg|אריה}} # טורף ממשפחת החתוליים, בעל רעמת־שיער ייחודית. #:* {{צט/תנ"ך|'''לַיִשׁ''' אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.|איוב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא '''וָלַיִשׁ''' מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.|ישעיהו|ל|ו}} ===גיזרון=== * השוו לשפות שמיות נוספות: [[ליתא]] (ארמית); لَيْث (ערבית); {{אכדית|1622|nēšu}} (אכדית).{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|ליש|3918}}}} * מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית לִיס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BB%CE%AF%CF%82 λίς]) בהוראת אריה. ===מילים נרדפות=== * [[ארי]] * [[אריה]] * [[כפיר]] * [[לביא]] * [[מלך החיות]] * [[שחל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lion}} * ארמית: [[ליתא]] * גרמנית: {{ת|גרמנית|Löwe}} * יידיש: {{ת|יידיש|לייב}} (הגייה: leyb) * ערבית: {{ת|ערבית|أَسَد}} (הגייה: אַסַד) * רוסית: {{ת|רוסית|лев}} (הגייה: lev) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אריה|ויקישיתוף=Category:Panthera leo|שם ויקישיתוף=אריה|ויקימינים=Panthera leo|שם ויקימינים=אריה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] ==לַיִשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} #בָּצֵק אחר לישׁו. #:*{{צט|הלייש והשמן והדבש. כלייש זה, שערוך בשמן ומקוטף בדבש - כך היה ברייתו של מן|ספרי על במדבר|יא|ח}} #:*{{צט|...הַ'''לַּיִשׁ''' וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבַשׁ...|ספרי במדבר, פסקה פ"ט}} ===גיזרון=== *מן השורש לו"ש המקראי (ראו פירוט תחת [[לש|לָשׁ]]). ===ראו גם=== *[[בצק]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} ==לַיָּשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר"ז: לַיָּשִׁים, ר"נ: לַיָּשׁוֹת, נ': לַיֶּשֶׁת אוֹ לַיָּשָׁה, נ"י: לַיַּשׁ־ }} {{תמונה|8 couche.jpg|לַיֶּשֶׁת לשה בצקהּ}} #{{רובד|לשון חז"ל}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת לִישַׁת הַבָּצֵק. #:*{{צט|...וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין '''לַיָּשׁ''' עד כדון|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת חגיגה, ט"ו, ג'}} ===גיזרון=== *מילה תלמודית (די נדירה) משורש מקראי. ===ראו גם=== *[[לש]] *[[בצק]] *[[נחתום]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} 9pothd6d8kdsc91h95q3y4vvkxp2q6k 506376 506375 2024-12-01T20:42:00Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* לַיִשׁ {{משני|ב}} */ 506376 wikitext text/x-wiki ==לַיִשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} {{תמונה|Lion_waiting_in_Namibia.jpg|אריה}} # טורף ממשפחת החתוליים, בעל רעמת־שיער ייחודית. #:* {{צט/תנ"ך|'''לַיִשׁ''' אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.|איוב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא '''וָלַיִשׁ''' מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.|ישעיהו|ל|ו}} ===גיזרון=== * השוו לשפות שמיות נוספות: [[ליתא]] (ארמית); لَيْث (ערבית); {{אכדית|1622|nēšu}} (אכדית).{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|ליש|3918}}}} * מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית לִיס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BB%CE%AF%CF%82 λίς]) בהוראת אריה. ===מילים נרדפות=== * [[ארי]] * [[אריה]] * [[כפיר]] * [[לביא]] * [[מלך החיות]] * [[שחל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lion}} * ארמית: [[ליתא]] * גרמנית: {{ת|גרמנית|Löwe}} * יידיש: {{ת|יידיש|לייב}} (הגייה: leyb) * ערבית: {{ת|ערבית|أَسَد}} (הגייה: אַסַד) * רוסית: {{ת|רוסית|лев}} (הגייה: lev) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אריה|ויקישיתוף=Category:Panthera leo|שם ויקישיתוף=אריה|ויקימינים=Panthera leo|שם ויקימינים=אריה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] ==לַיִשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} #בָּצֵק אחר לישׁו. #:*{{צט|...הַ'''לַּיִשׁ''' וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבַשׁ...|ספרי במדבר, פסקה פ"ט}} ===גיזרון=== *מן השורש לו"ש המקראי (ראו פירוט תחת [[לש|לָשׁ]]). ===ראו גם=== *[[בצק]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} ==לַיָּשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר"ז: לַיָּשִׁים, ר"נ: לַיָּשׁוֹת, נ': לַיֶּשֶׁת אוֹ לַיָּשָׁה, נ"י: לַיַּשׁ־ }} {{תמונה|8 couche.jpg|לַיֶּשֶׁת לשה בצקהּ}} #{{רובד|לשון חז"ל}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת לִישַׁת הַבָּצֵק. #:*{{צט|...וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין '''לַיָּשׁ''' עד כדון|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת חגיגה, ט"ו, ג'}} ===גיזרון=== *מילה תלמודית (די נדירה) משורש מקראי. ===ראו גם=== *[[לש]] *[[בצק]] *[[נחתום]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} lmqu4fe9j1to2lgvd9j4gjtr9vnllfa 506377 506376 2024-12-01T20:47:07Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* לַיִשׁ {{משני|ב}} */ 506377 wikitext text/x-wiki ==לַיִשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} {{תמונה|Lion_waiting_in_Namibia.jpg|אריה}} # טורף ממשפחת החתוליים, בעל רעמת־שיער ייחודית. #:* {{צט/תנ"ך|'''לַיִשׁ''' אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.|איוב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא '''וָלַיִשׁ''' מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.|ישעיהו|ל|ו}} ===גיזרון=== * השוו לשפות שמיות נוספות: [[ליתא]] (ארמית); لَيْث (ערבית); {{אכדית|1622|nēšu}} (אכדית).{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|ליש|3918}}}} * מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית לִיס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BB%CE%AF%CF%82 λίς]) בהוראת אריה. ===מילים נרדפות=== * [[ארי]] * [[אריה]] * [[כפיר]] * [[לביא]] * [[מלך החיות]] * [[שחל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lion}} * ארמית: [[ליתא]] * גרמנית: {{ת|גרמנית|Löwe}} * יידיש: {{ת|יידיש|לייב}} (הגייה: leyb) * ערבית: {{ת|ערבית|أَسَد}} (הגייה: אַסַד) * רוסית: {{ת|רוסית|лев}} (הגייה: lev) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אריה|ויקישיתוף=Category:Panthera leo|שם ויקישיתוף=אריה|ויקימינים=Panthera leo|שם ויקימינים=אריה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] ==לַיִשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} #בָּצֵק אחר לישׁו. #:*{{צט|הלייש והשמן והדבש. כ'''לייש''' זה, שערוך בשמן ומקוטף בדבש - כך היה ברייתו של מן|ירושלמי, פסחים, יט',ב'}} #:*{{צט|...הַ'''לַּיִשׁ''' וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבַשׁ...|ספרי במדבר, פסקה פ"ט}} ===גיזרון=== *מן השורש לו"ש המקראי (ראו פירוט תחת [[לש|לָשׁ]]). ===ראו גם=== *[[בצק]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} ==לַיָּשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר"ז: לַיָּשִׁים, ר"נ: לַיָּשׁוֹת, נ': לַיֶּשֶׁת אוֹ לַיָּשָׁה, נ"י: לַיַּשׁ־ }} {{תמונה|8 couche.jpg|לַיֶּשֶׁת לשה בצקהּ}} #{{רובד|לשון חז"ל}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת לִישַׁת הַבָּצֵק. #:*{{צט|...וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין '''לַיָּשׁ''' עד כדון|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת חגיגה, ט"ו, ג'}} ===גיזרון=== *מילה תלמודית (די נדירה) משורש מקראי. ===ראו גם=== *[[לש]] *[[בצק]] *[[נחתום]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} fe8nezkq0wceelr9wk3eltcc4gagrfj 506378 506377 2024-12-01T20:47:25Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* לַיִשׁ {{משני|ב}} */ 506378 wikitext text/x-wiki ==לַיִשׁ {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} {{תמונה|Lion_waiting_in_Namibia.jpg|אריה}} # טורף ממשפחת החתוליים, בעל רעמת־שיער ייחודית. #:* {{צט/תנ"ך|'''לַיִשׁ''' אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ.|איוב|ד|יא}} #:* {{צט/תנ"ך|מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא '''וָלַיִשׁ''' מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ.|ישעיהו|ל|ו}} ===גיזרון=== * השוו לשפות שמיות נוספות: [[ליתא]] (ארמית); لَيْث (ערבית); {{אכדית|1622|nēšu}} (אכדית).{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|ליש|3918}}}} * מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית לִיס ([https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BB%CE%AF%CF%82 λίς]) בהוראת אריה. ===מילים נרדפות=== * [[ארי]] * [[אריה]] * [[כפיר]] * [[לביא]] * [[מלך החיות]] * [[שחל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|lion}} * ארמית: [[ליתא]] * גרמנית: {{ת|גרמנית|Löwe}} * יידיש: {{ת|יידיש|לייב}} (הגייה: leyb) * ערבית: {{ת|ערבית|أَسَد}} (הגייה: אַסַד) * רוסית: {{ת|רוסית|лев}} (הגייה: lev) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אריה|ויקישיתוף=Category:Panthera leo|שם ויקישיתוף=אריה|ויקימינים=Panthera leo|שם ויקימינים=אריה}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] ==לַיִשׁ {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yish |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַיִל}} |נטיות=ר' לְיָשִׁים; לֵישׁ־, ר' לֵישֵׁי־ }} #בָּצֵק אחר לישׁו. #:*{{צט| כ'''לייש''' זה, שערוך בשמן ומקוטף בדבש - כך היה ברייתו של מן|ירושלמי, פסחים, יט',ב'}} #:*{{צט|...הַ'''לַּיִשׁ''' וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבַשׁ...|ספרי במדבר, פסקה פ"ט}} ===גיזרון=== *מן השורש לו"ש המקראי (ראו פירוט תחת [[לש|לָשׁ]]). ===ראו גם=== *[[בצק]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} ==לַיָּשׁ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ליש |הגייה='''la'''yash |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ל|ו|שׁ}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=ר"ז: לַיָּשִׁים, ר"נ: לַיָּשׁוֹת, נ': לַיֶּשֶׁת אוֹ לַיָּשָׁה, נ"י: לַיַּשׁ־ }} {{תמונה|8 couche.jpg|לַיֶּשֶׁת לשה בצקהּ}} #{{רובד|לשון חז"ל}} מִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת לִישַׁת הַבָּצֵק. #:*{{צט|...וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין '''לַיָּשׁ''' עד כדון|תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת חגיגה, ט"ו, ג'}} ===גיזרון=== *מילה תלמודית (די נדירה) משורש מקראי. ===ראו גם=== *[[לש]] *[[בצק]] *[[נחתום]] *[[עסה|עיסה]] *[[נלוש#נִלּוֹשׁ|נִלּוֹשׁ]] {{שורש|לושׁ}} iq61xigjuppz1mftb7bm3p47a9847sf 0 29141 506407 480977 2024-12-02T08:47:36Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* סְטוּץ */ 506407 wikitext text/x-wiki ==סְטוּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סטוץ |הגייה=stutz |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סְטוּצִים }} # {{משלב|סלנג}} [[רומן]] קצר. קשר או [[מפגש]] זוגי חד פעמי, לרוב בעל אופי [[מיני]] וללא [[רגש]]. [[חפוז]], מקרי ו[[בר חלוף]]. #:* {{הדגשה|היה לי אתמול '''סטוץ''' עם ההוא מהבר שכיכב בהשקת דיאפרגמת אל חלד חדשה בשיווק ישיר מפלורידה היהודית |}} ===גיזרון=== * המילה נולדה משיבוש ו­קיצור המשפט היידישאי "עס טוט זיך" שפירושו "משהו קורה" או "זה מתרחש". בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה קטנה, ושימשה כדי לספר התרחשות מבלי לגלות מה בדיוק מתרחש. לאחר מכן התגלגלה המילה לתיאור מפגש מיני קצר.{{הפניה|1|רוביק}} מקביל לאנגלית בהגיית: [[שטות]] ({{ת|אנגלית|stout}}) בהוראת: [[נועז]] ===מילים נרדפות=== * [[פרשת אהבים|פָּרָשַׁת אֲהָבִים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fling|one-night stand}} * ספרדית: '''{{ת|ספרדית|amorío|opúsculo}}''' ===ראו גם=== * [[יזיז]] * [[יחסי מין]] ===קישורים חיצוניים=== *{{הארץ|אילון גלעד|הקהל השתגע על המילה הזאת, אבל הרומן לא האריך ימים|.premium.HIGHLIGHT-1.10486354|22/12/2021}} ===הערות שוליים=== {{הערה|רוביק}} [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/433/892.html מדורו של] [[w::רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בעיתון "מעריב", 14/02/03. [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:יידיש]] 78esu3xcv2kum4jbqtyk40tbccd7zyb 506408 506407 2024-12-02T08:55:19Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* סְטוּץ */ 506408 wikitext text/x-wiki ==סְטוּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סטוץ |הגייה=stutz |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סְטוּצִים }} # {{משלב|סלנג}} [[רומן]] קצר. קשר או [[מפגש]] זוגי חד פעמי, לרוב בעל אופי [[מיני]] וללא [[רגש]]. [[חפוז]], מקרי ו[[בר חלוף]]. #:* {{הדגשה|צפו הערב 'בחדשות הבידור' האם הסטוץ''' של הזמר מקסריה ביחד עם מעצבת הפטמות מרמלה יניב עוד חייל ציוני בתוך תשעה חודשים |}} ===גיזרון=== * המילה נולדה משיבוש ו­קיצור המשפט היידישאי "עס טוט זיך" שפירושו "משהו קורה" או "זה מתרחש". בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה קטנה, ושימשה כדי לספר התרחשות מבלי לגלות מה בדיוק מתרחש. לאחר מכן התגלגלה המילה לתיאור מפגש מיני קצר.{{הפניה|1|רוביק}} מקביל לאנגלית בהגיית: [[שטות]] ({{ת|אנגלית|stout}}) בהוראת: [[נועז]] ===מילים נרדפות=== * [[פרשת אהבים|פָּרָשַׁת אֲהָבִים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fling|one-night stand}} * ספרדית: '''{{ת|ספרדית|amorío|opúsculo}}''' ===ראו גם=== * [[יזיז]] * [[יחסי מין]] ===קישורים חיצוניים=== *{{הארץ|אילון גלעד|הקהל השתגע על המילה הזאת, אבל הרומן לא האריך ימים|.premium.HIGHLIGHT-1.10486354|22/12/2021}} ===הערות שוליים=== {{הערה|רוביק}} [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/433/892.html מדורו של] [[w::רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בעיתון "מעריב", 14/02/03. [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:יידיש]] mmmaxmu9ngh2c657hacasfnlkrrtqi9 506409 506408 2024-12-02T08:55:54Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* סְטוּץ */ 506409 wikitext text/x-wiki ==סְטוּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סטוץ |הגייה=stutz |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סְטוּצִים }} # {{משלב|סלנג}} [[רומן]] קצר. קשר או [[מפגש]] זוגי חד פעמי, לרוב בעל אופי [[מיני]] וללא [[רגש]]. [[חפוז]], מקרי ו[[בר חלוף]]. #:* {{הדגשה|הערב 'בחדשות הבידור' האם ה'''סטוץ''' של הזמר מקסריה ומעצבת הפטמות מרמלה יניב עוד חייל ציוני בתוך תשעה חודשים |}} ===גיזרון=== * המילה נולדה משיבוש ו­קיצור המשפט היידישאי "עס טוט זיך" שפירושו "משהו קורה" או "זה מתרחש". בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה קטנה, ושימשה כדי לספר התרחשות מבלי לגלות מה בדיוק מתרחש. לאחר מכן התגלגלה המילה לתיאור מפגש מיני קצר.{{הפניה|1|רוביק}} מקביל לאנגלית בהגיית: [[שטות]] ({{ת|אנגלית|stout}}) בהוראת: [[נועז]] ===מילים נרדפות=== * [[פרשת אהבים|פָּרָשַׁת אֲהָבִים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fling|one-night stand}} * ספרדית: '''{{ת|ספרדית|amorío|opúsculo}}''' ===ראו גם=== * [[יזיז]] * [[יחסי מין]] ===קישורים חיצוניים=== *{{הארץ|אילון גלעד|הקהל השתגע על המילה הזאת, אבל הרומן לא האריך ימים|.premium.HIGHLIGHT-1.10486354|22/12/2021}} ===הערות שוליים=== {{הערה|רוביק}} [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/433/892.html מדורו של] [[w::רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בעיתון "מעריב", 14/02/03. [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:יידיש]] jxzowg9hsoj7g2kilpqguu91qtanq3g 506410 506409 2024-12-02T08:56:22Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* סְטוּץ */ 506410 wikitext text/x-wiki ==סְטוּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סטוץ |הגייה=stutz |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סְטוּצִים }} # {{משלב|סלנג}} [[רומן]] קצר. קשר או [[מפגש]] זוגי חד פעמי, לרוב בעל אופי [[מיני]] וללא [[רגש]]. [[חפוז]], מקרי ו[[בר חלוף]]. #:* {{הדגשה|צפו הערב 'בחדשות הבידור' האם ה'''סטוץ''' של הזמר מקסריה ומעצבת הפטמות מרמלה יניב עוד חייל ציוני בתוך תשעה חודשים |}} ===גיזרון=== * המילה נולדה משיבוש ו­קיצור המשפט היידישאי "עס טוט זיך" שפירושו "משהו קורה" או "זה מתרחש". בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה קטנה, ושימשה כדי לספר התרחשות מבלי לגלות מה בדיוק מתרחש. לאחר מכן התגלגלה המילה לתיאור מפגש מיני קצר.{{הפניה|1|רוביק}} מקביל לאנגלית בהגיית: [[שטות]] ({{ת|אנגלית|stout}}) בהוראת: [[נועז]] ===מילים נרדפות=== * [[פרשת אהבים|פָּרָשַׁת אֲהָבִים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fling|one-night stand}} * ספרדית: '''{{ת|ספרדית|amorío|opúsculo}}''' ===ראו גם=== * [[יזיז]] * [[יחסי מין]] ===קישורים חיצוניים=== *{{הארץ|אילון גלעד|הקהל השתגע על המילה הזאת, אבל הרומן לא האריך ימים|.premium.HIGHLIGHT-1.10486354|22/12/2021}} ===הערות שוליים=== {{הערה|רוביק}} [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/433/892.html מדורו של] [[w::רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בעיתון "מעריב", 14/02/03. [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:יידיש]] d9qo826z09siz94f92jb36e5em3fbsw 506411 506410 2024-12-02T08:58:01Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* סְטוּץ */ 506411 wikitext text/x-wiki ==סְטוּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סטוץ |הגייה=stutz |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סְטוּצִים }} # {{משלב|סלנג}} [[רומן]] קצר. קשר או [[מפגש]] זוגי חד פעמי, לרוב בעל אופי [[מיני]] וללא [[רגש]]. [[חפוז]], מקרי ו[[בר חלוף]]. #:* {{הדגשה|האם ה'''סטוץ''' של הזמר מקסריה ומעצבת הפטמות מרמלה יניב עוד חייל ציוני בתוך תשעה חודשים ? גלו הערב 'בחדשות הבידור'|}} ===גיזרון=== * המילה נולדה משיבוש ו­קיצור המשפט היידישאי "עס טוט זיך" שפירושו "משהו קורה" או "זה מתרחש". בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה קטנה, ושימשה כדי לספר התרחשות מבלי לגלות מה בדיוק מתרחש. לאחר מכן התגלגלה המילה לתיאור מפגש מיני קצר.{{הפניה|1|רוביק}} מקביל לאנגלית בהגיית: [[שטות]] ({{ת|אנגלית|stout}}) בהוראת: [[נועז]] ===מילים נרדפות=== * [[פרשת אהבים|פָּרָשַׁת אֲהָבִים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fling|one-night stand}} * ספרדית: '''{{ת|ספרדית|amorío|opúsculo}}''' ===ראו גם=== * [[יזיז]] * [[יחסי מין]] ===קישורים חיצוניים=== *{{הארץ|אילון גלעד|הקהל השתגע על המילה הזאת, אבל הרומן לא האריך ימים|.premium.HIGHLIGHT-1.10486354|22/12/2021}} ===הערות שוליים=== {{הערה|רוביק}} [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/433/892.html מדורו של] [[w::רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בעיתון "מעריב", 14/02/03. [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:יידיש]] k93laop6cbr7u0nja4ufnwawo8e1s4g 506412 506411 2024-12-02T10:10:33Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* סְטוּץ */ 506412 wikitext text/x-wiki ==סְטוּץ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סטוץ |הגייה=stutz |חלק דיבר=שם-עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה=שאילה |נטיות=ר' סְטוּצִים }} # {{משלב|סלנג}} [[רומן]] קצר. קשר או [[מפגש]] זוגי חד פעמי, לרוב בעל אופי [[מיני]] וללא [[רגש]]. [[חפוז]], מקרי ו[[בר חלוף]]. #:* {{הדגשה|האם ה'''סטוץ''' של הזמר מקסריה ומעצבת הפטמות מרמלה יניב עוד חייל ציוני בתוך תשעה חודשים ? גלו הערב 'בחדשות הבידוד'|}} ===גיזרון=== * המילה נולדה משיבוש ו­קיצור המשפט היידישאי "עס טוט זיך" שפירושו "משהו קורה" או "זה מתרחש". בסלנג העברי התקבלה המילה במשמעות מהומה קטנה, ושימשה כדי לספר התרחשות מבלי לגלות מה בדיוק מתרחש. לאחר מכן התגלגלה המילה לתיאור מפגש מיני קצר.{{הפניה|1|רוביק}} מקביל לאנגלית בהגיית: [[שטות]] ({{ת|אנגלית|stout}}) בהוראת: [[נועז]] ===מילים נרדפות=== * [[פרשת אהבים|פָּרָשַׁת אֲהָבִים]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fling|one-night stand}} * ספרדית: '''{{ת|ספרדית|amorío|opúsculo}}''' ===ראו גם=== * [[יזיז]] * [[יחסי מין]] ===קישורים חיצוניים=== *{{הארץ|אילון גלעד|הקהל השתגע על המילה הזאת, אבל הרומן לא האריך ימים|.premium.HIGHLIGHT-1.10486354|22/12/2021}} ===הערות שוליים=== {{הערה|רוביק}} [http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/433/892.html מדורו של] [[w::רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] בעיתון "מעריב", 14/02/03. [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:יידיש]] cbo98kyapcr15iwbmzp44r5lt5yj3kk 0 31709 506367 434217 2024-12-01T17:47:19Z 2A0D:6FC0:756:2F00:823:5BCA:C583:CB92 תיקון 506367 wikitext text/x-wiki ==קַרְסֹל== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = קרסול | הגייה = kar'''sol''' | חלק דיבר = ע | מין = נקבה | שורש = {{שרש4|ק|ר|ס|ל}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטּוֹל}} | נטיות = ר' קַרְסֻלַּיִם }} {{תמונה|Ankle.jpg|קרסול רגל ימין}} # {{רובד|מ}} מפרק המחבר בין ה[[שוק]] ל[[רגל]]. #:* {{צט/תנ"ך|תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי; וְלֹא מָעֲדוּ '''קַרְסֻלָּי'''.|שמואל ב|כב|לז}} #:*{{צט/משנה|הַמַּקִּישׁ '''בְּקַרְסֻלָּיו''', וּבְאַרְכּוּבוֹתָיו, וּבַעַל פִּיקָה, וְהָעִקֵּל; אֵיזֶהוּ עִקֵּל, כֹּל שֶׁמַּקִּיף פַּרְסוֹתָיו וְאֵין אַרְכּוּבוֹתָיו נוֹשְׁקוֹת זוֹ לָזוֹ.|בכורות|ז|ו}} #:* אחי שבר את '''קרסולו''' ולכן הזדקק ל[[כיסא גלגלים]]. ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוק לעיל ובפסוק המקביל ב{{פסוק|תהלים|יח|לז}}. ייתכן כי נגזרת של [[קרס]]. מקביל באותו משמע לאכדית {{אכדית|1298|kursinnu}}, ובארמית בנוסף לקַרְסוּלָּא גם קיימת הצורה קַרְצוּלָּא<ref>[http://sefaria.org.il/Jastrow%2C_קַרְצוֹל יסטרוב].</ref> שמקיבלה לצורה האכדית {{אכדית|406|kiṣallu}}. ===צירופים=== * [[לא הגיע עד קרסוליו]] ===נגזרות=== * [[קרסולית]] ===מידע נוסף=== *בלשון חז"ל נהגתה המילה כ'''קֻרְסָל''' ע"פ {{משקל|קֻטָּל}}, כנראה במשנה הבאה: {{צט/משנה|שְׁלֹשִׁים בְּפִסַּת הָרֶגֶל, שִׁשָּׁה בְּכָל אֶצְבַּע, עֲשָׂרָה '''בַּקֻּרְסָל''', שְׁנַיִם בַּשּׁוֹק, חֲמִשָּׁה בָּאַרְכּוּבָה, אֶחָד בַּיָּרֵךְ|אהלות|א|ח}} ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|rúitín|murnán|caol na coise|alt na coise}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|ankle}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Knöchel|Fußknöchel|Enkel}} | * ספרדית: {{ת|ספרדית|tobillo}} * ערבית: {{ת|ערבית|كاحل|بز الرجل|انكل}} * רוסית: {{ת|רוסית|лодыжка|щиколотка}} }} ===ראו גם=== * [[מפרק]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=קרסול|ויקישיתוף=Category:Ankle|שם ויקישיתוף=קרסול}} {{סממנים חיצוניים בגוף האדם}} [[קטגוריה:פעלל ב (גזירה)]] [[קטגוריה:אנטומיה]] 0iw7quedy8cix00inw0t0vyc21wnsip 0 31939 506383 444321 2024-12-01T21:31:23Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506383 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם" ("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר) #:*בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה. ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] על גן העדן. ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} djx2q2ggybadkdxjzsehb9nvqpvckgd 506384 506383 2024-12-01T21:33:07Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506384 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם" ("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר) #:*בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה. ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן. ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} j3gc1rf87wc3zvm2hwvu1ttj6do8leq 506385 506384 2024-12-01T21:34:34Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גּוֹנֵן */ 506385 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם" ("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר) #:*בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה. ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן. ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} 8msy8m57n4xhwo5xvfems8c11zewh2a 506386 506385 2024-12-01T21:35:59Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גּוֹנֵן */ 506386 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*"{{הדשה|שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*"{{הדשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן. ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} r2u8m65lgqlmnsubk6atgvazx3p42eh 506387 506386 2024-12-01T21:36:44Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גּוֹנֵן */ 506387 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן. ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} g8jkhp6dv5enkqjrbs3v2ws56piszrq 506388 506387 2024-12-01T21:40:32Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506388 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן {{הערת שוליים|בצפון ערב האמינו ב"ג'ינאייה", רוחות שהוזכרו בכתובות תדמור (פלמירה) כ"האלים הטובים והמיטיבים", וככל הנראה היו קשורות לג'יני (שדים) של מערב ומרכז חצי האי ערב. בניגוד לג'יני, הג'ינאייה לא יכלו לפגוע בבני אדם או להיאחז בהם. על פי האמונה הערבית הרווחת, מגידי עתידות, פילוסופים קדם-איסלמייל ומשוררים קיבלו השראה מהג'יני. עם זאת, הג'יני נחשבו למסוכנים ונתפשו כגורמים למחלות גוף ונפש.|('דתות בערב הקדם-אסלאמית' / וויקיפדיה)}} ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} 9mau53a1gdqeyfjl0slilhaddyombwg 506389 506388 2024-12-01T21:41:05Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC 506389 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, ג'ין (جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן {{הערת שוליים|בצפון ערב האמינו ב"ג'ינאייה", רוחות שהוזכרו בכתובות תדמור (פלמירה) כ"האלים הטובים והמיטיבים", וככל הנראה היו קשורות לג'יני (שדים) של מערב ומרכז חצי האי ערב. בניגוד לג'יני, הג'ינאייה לא יכלו לפגוע בבני אדם או להיאחז בהם. על פי האמונה הערבית הרווחת, מגידי עתידות, פילוסופים קדם-איסלמייל ומשוררים קיבלו השראה מהג'יני. עם זאת, הג'יני נחשבו למסוכנים ונתפשו כגורמים למחלות גוף ונפש.|('דתות בערב הקדם-אסלאמית' / וויקיפדיה)}} ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} ===הערות שוליים=== h5lp0170w8zqe40kb1hwkqhd9u91z10 506390 506389 2024-12-01T21:43:02Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506390 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת מאג'ין (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, השד ג'ינאייה (ממנו נגזר שמו של השד הרע ג'ין جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן {{הערת שוליים|בצפון ערב האמינו ב"ג'ינאייה", רוחות שהוזכרו בכתובות תדמור (פלמירה) כ"האלים הטובים והמיטיבים", וככל הנראה היו קשורות לג'יני (שדים) של מערב ומרכז חצי האי ערב. בניגוד לג'יני, הג'ינאייה לא יכלו לפגוע בבני אדם או להיאחז בהם. על פי האמונה הערבית הרווחת, מגידי עתידות, פילוסופים קדם-איסלמייל ומשוררים קיבלו השראה מהג'יני. עם זאת, הג'יני נחשבו למסוכנים ונתפשו כגורמים למחלות גוף ונפש.|('דתות בערב הקדם-אסלאמית' / וויקיפדיה)}} ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} ===הערות שוליים=== iywkrlpjqu7otywzjxkf4lhno1p2quf 506391 506390 2024-12-01T21:44:16Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506391 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת בהגיית: מִגַ'אן (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, השד ג'ינאייה (ממנו נגזר שמו של השד הרע ג'ין جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן {{הערת שוליים|בצפון ערב האמינו ב"ג'ינאייה", רוחות שהוזכרו בכתובות תדמור (פלמירה) כ"האלים הטובים והמיטיבים", וככל הנראה היו קשורות לג'יני (שדים) של מערב ומרכז חצי האי ערב. בניגוד לג'יני, הג'ינאייה לא יכלו לפגוע בבני אדם או להיאחז בהם. על פי האמונה הערבית הרווחת, מגידי עתידות, פילוסופים קדם-איסלמייל ומשוררים קיבלו השראה מהג'יני. עם זאת, הג'יני נחשבו למסוכנים ונתפשו כגורמים למחלות גוף ונפש.|('דתות בערב הקדם-אסלאמית' / וויקיפדיה)}} ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} ===הערות שוליים=== 3gjz7xgyrqkvin9c6sdswq6kfl6nu9d 506392 506391 2024-12-01T21:45:13Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506392 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת בהגיית: מִגַ'אן (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, השד ג'ינאייה (ממנו נגזר שמו של השד המזיק 'ג'ין' جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן {{הערת שוליים|בצפון ערב האמינו ב"ג'ינאייה", רוחות שהוזכרו בכתובות תדמור (פלמירה) כ"האלים הטובים והמיטיבים", וככל הנראה היו קשורות לג'יני (שדים) של מערב ומרכז חצי האי ערב. בניגוד לג'יני, הג'ינאייה לא יכלו לפגוע בבני אדם או להיאחז בהם. על פי האמונה הערבית הרווחת, מגידי עתידות, פילוסופים קדם-איסלמייל ומשוררים קיבלו השראה מהג'יני. עם זאת, הג'יני נחשבו למסוכנים ונתפשו כגורמים למחלות גוף ונפש.|('דתות בערב הקדם-אסלאמית' / וויקיפדיה)}} ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} ===הערות שוליים=== 9wo5qtda74v1aotul56mswnzjzdzxs3 506393 506392 2024-12-01T21:45:34Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506393 wikitext text/x-wiki ==גּוֹנֵן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן (gonen) |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=פיעל}} #[[הגן|הֵגֵן]], שָמַר מִפְּנֵי רַע. #:*{{הדגשה|"אִישׁ חָסִיד הָיָה/ בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה/ בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ/ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ/ '''גּוֹנֵן''' בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה..."|מתוך הפיוט "איש חסיד היה", ישי בן מרדכי}} #:*{{הדגשה|"שִׂים מַחְסוֹם/ פֶּרֶץ סְתֹם/ וְ'''גוֹנֵן''' עַל אַמַּת הַמַּיִם"|("שמע רועמים כבר תופי ספרד"/ תרגם מספרדית: בנימין עומר)}} #:*{{הדגשה|בטיול השנתי צפו התלמידים באיילת ה'''מגוננת''' על עופריה.|}} ===גיזרון=== * ערבית: משותף לתיבת ג'אן (جَنَّ) בהוראת הפועל:"כיסה", נגזרת בהגיית: מִגַ'אן (مِجَنّ) בהוראת [[מגן]] . ‎ובפולקלור הערבי, השד ג'ינאייה (ממנו נגזר שמו של השד המזיק ג'ין, جِنّ) הוא שמו של ה[[שד]] ה'''[https://www.worthpoint.com/worthopedia/lsd-blotter-acid-art-alchemist-shields-circa מגן] - על גן העדן {{הערת שוליים|בצפון ערב האמינו ב"ג'ינאייה", רוחות שהוזכרו בכתובות תדמור (פלמירה) כ"האלים הטובים והמיטיבים", וככל הנראה היו קשורות לג'יני (שדים) של מערב ומרכז חצי האי ערב. בניגוד לג'יני, הג'ינאייה לא יכלו לפגוע בבני אדם או להיאחז בהם. על פי האמונה הערבית הרווחת, מגידי עתידות, פילוסופים קדם-איסלמייל ומשוררים קיבלו השראה מהג'יני. עם זאת, הג'יני נחשבו למסוכנים ונתפשו כגורמים למחלות גוף ונפש.|('דתות בערב הקדם-אסלאמית' / וויקיפדיה)}} ===מילים נרדפות=== *[[הגן]] *[[סך#סַךְ ב|סַךְ]] *[[שמר]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to protect}} *ערבית: {{ת|ערבית|آمَنَ|دَافَعَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] *[[מגננה]] {{שורש|גנן א}} [[קטגוריה:גזרת הכפולים]] ==גּוֹנַן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=גונן |שורש וגזרה={{שרש3|ג|נ|ן}}, [[גזרת ע"ע]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} #הוּגַן, הָעֳנַק לוֹ מַחֲסֶה. #:*ירושלים '''גּוֹנַנָה''' שנים רבות באמצעות חומות. ===מילים נרדפות=== *[[הוגן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|to be defended|to be protected}} *ערבית: {{ת|ערבית|نُوضِلَ}} ===ראו גם=== *[[התגונן]] {{שורש|גנן א}} ===הערות שוליים=== niy6do95aehwd92mfj25f6kaoda9u1m 0 41620 506380 477583 2024-12-01T21:24:18Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506380 wikitext text/x-wiki {{חסר|גָּנַן|גִּנֵּן}} ==גַּנָּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גנן |הגייה=ga'''nan''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|נ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}<BR>{{משקל|קַטְלָן}}<BR>{{מוספית|גן|־ָן}} |נטיות=נ' גַּנֶּנֶת או גַּנָּנִית, ר' גַּנָּנִים }}{{תמונה|The gardener watering the lawn.jpg|גנן בעבודתו}} #{{רובד|חזל}} בעל מקצוע ש[[תפקיד]]ו [[טיפול]] ב[[גן]] או ב[[גנה|גינת]] [[צמח]]ים או [[ירק]]ות. #:*{{צט/משנה|אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין '''לַגַּנָּנִין''' לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.|יומא|ה|ו}} #:*{{צט/משנה|קֻפּוֹת '''הַגַּנָּנִים''' שִׁעוּרָן בַּאֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק.|כלים|יז|א}} #:*{{ציטוטון|'''גַּנָּן''' גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן|([[Q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}} #:* העסקת '''גנן''' על בסיס קבוע תאפשר שמירה על המראה היפה של הגינה ותבטיח שכל הפרחים והצמחים בגינה מטופלים כראוי. # אדם העובד ב[[גן ילדים]]. #:* "דמות הגבר ודמות האישה מהוות שלם, כמו יינג ויינג, ובגן שבו יש '''גנן''', ובדרך כלל גם סייעות, הילד חווה את שני הצדדים כל הזמן וזה נותן לו את האיזון שהוא צריך. זה משלים את המסגרת של התא המשפחתי הקלאסי". ({{מקור/אינטרנט |יוצר=הילה יחימוביץ' |כתובת=http://www.mako.co.il/home-family-toddlers/education-kinder-garden/Article-74b5216a5620231006.htm |כותרת=גנן בגן: ממש לא לנשים בלבד |שם האתר=מאקו |תאריך=25/08/11}}) # {{משלב|סלנג|צה"ל}} {{בהשאלה|2}} [[מפקד]] (שלרוב איננו [[קצין]]) ב[[קורס]] מפקדים (לרוב בחיל השריון) שתפקידו לאמן את החיילים שבסיום הקורס יהפכו להיות [[מש"ק]]ים. #:* בסיום הקורס ממשיכים החניכים המצטיינים לקצונה בזימון ישיר (או נשארים "'''גננים'''" - מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים עד היציאה לבה"ד 1). ({{מקור/אינטרנט |יוצר= |כתובת=http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId{{=}}64547 |כותרת=קורס מפקדי טנקים |שם האתר=אתר יד לשריון |תאריך=}}) #{{משלב|לא בשימוש}} כינוי למדריך חקלאי שהיה בשימוש בתקופת העלייה הראשונה במושבות הברון. #:*{{צטבי|כל הקולוניות, הישנות והחדשות, הולכות בעינים עצומות בעקבות '''הגננים''' של הנדיב.|read/1153|אמת מארץ ישראל|אחד העם}} ===גיזרון=== * המקור מלשון '''שומרית''' בהגיית גִינִיָה בהוראת גנן. ב'''ערבית''' ג'נָנְ-אִינִי (جنائني) הוא גנן. המילה מופיעה לראשונה בספרות חז"ל. ===נגזרות=== * [[גננת]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|giardiniere‏‏‏‏}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|gardener}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|jardinero}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|jardinier}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גנן|ויקישיתוף=Category:Gardeners|שם ויקישיתוף=גננים}} *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|גנן בגן הילדים|2010/06/13}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] {{שורש|גנן}} ckk1tnkve846x966htem3z8ocs5k8hc 506381 506380 2024-12-01T21:26:17Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506381 wikitext text/x-wiki {{חסר|גָּנַן|גִּנֵּן}} ==גַּנָּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גנן |הגייה=ga'''nan''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|נ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}<BR>{{משקל|קַטְלָן}}<BR>{{מוספית|גן|־ָן}} |נטיות=נ' גַּנֶּנֶת או גַּנָּנִית, ר' גַּנָּנִים }}{{תמונה|The gardener watering the lawn.jpg|גנן בעבודתו}} #{{רובד|חזל}} בעל מקצוע ש[[תפקיד]]ו [[טיפול]] ב[[גן]] או ב[[גנה|גינת]] [[צמח]]ים או [[ירק]]ות. #:*{{צט/משנה|אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין '''לַגַּנָּנִין''' לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.|יומא|ה|ו}} #:*{{צט/משנה|קֻפּוֹת '''הַגַּנָּנִים''' שִׁעוּרָן בַּאֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק.|כלים|יז|א}} #:*{{ציטוטון|'''גַּנָּן''' גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן|([[Q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}} #:* העסקת '''גנן''' על בסיס קבוע תאפשר שמירה על המראה היפה של הגינה ותבטיח שכל הפרחים והצמחים בגינה מטופלים כראוי. # אדם העובד ב[[גן ילדים]]. #:* "דמות הגבר ודמות האישה מהוות שלם, כמו יינג ויינג, ובגן שבו יש '''גנן''', ובדרך כלל גם סייעות, הילד חווה את שני הצדדים כל הזמן וזה נותן לו את האיזון שהוא צריך. זה משלים את המסגרת של התא המשפחתי הקלאסי". ({{מקור/אינטרנט |יוצר=הילה יחימוביץ' |כתובת=http://www.mako.co.il/home-family-toddlers/education-kinder-garden/Article-74b5216a5620231006.htm |כותרת=גנן בגן: ממש לא לנשים בלבד |שם האתר=מאקו |תאריך=25/08/11}}) # {{משלב|סלנג|צה"ל}} {{בהשאלה|2}} [[מפקד]] (שלרוב איננו [[קצין]]) ב[[קורס]] מפקדים (לרוב בחיל השריון) שתפקידו לאמן את החיילים שבסיום הקורס יהפכו להיות [[מש"ק]]ים. #:* בסיום הקורס ממשיכים החניכים המצטיינים לקצונה בזימון ישיר (או נשארים "'''גננים'''" - מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים עד היציאה לבה"ד 1). ({{מקור/אינטרנט |יוצר= |כתובת=http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId{{=}}64547 |כותרת=קורס מפקדי טנקים |שם האתר=אתר יד לשריון |תאריך=}}) #{{משלב|לא בשימוש}} כינוי למדריך חקלאי שהיה בשימוש בתקופת העלייה הראשונה במושבות הברון. #:*{{צטבי|כל הקולוניות, הישנות והחדשות, הולכות בעינים עצומות בעקבות '''הגננים''' של הנדיב.|read/1153|אמת מארץ ישראל|אחד העם}} ===גיזרון=== * המקור מלשון '''שומרית''' בהגיית גִינִיָה בהוראת גנן. ב'''ערבית''' ג'נָנְ-אִינִי (جنائني) הוא גנן,עד לבוא מוחמד היה נחשב הג'ין לשד [[מגן]] . המילה מופיעה לראשונה בספרות חז"ל. ===נגזרות=== * [[גננת]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|giardiniere‏‏‏‏}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|gardener}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|jardinero}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|jardinier}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גנן|ויקישיתוף=Category:Gardeners|שם ויקישיתוף=גננים}} *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|גנן בגן הילדים|2010/06/13}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] {{שורש|גנן}} bp3n71l9o3wh5ws4gnaa6n5aetz8utr 506382 506381 2024-12-01T21:26:59Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גַּנָּן */ 506382 wikitext text/x-wiki {{חסר|גָּנַן|גִּנֵּן}} ==גַּנָּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=גנן |הגייה=ga'''nan''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|נ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}<BR>{{משקל|קַטְלָן}}<BR>{{מוספית|גן|־ָן}} |נטיות=נ' גַּנֶּנֶת או גַּנָּנִית, ר' גַּנָּנִים }}{{תמונה|The gardener watering the lawn.jpg|גנן בעבודתו}} #{{רובד|חזל}} בעל מקצוע ש[[תפקיד]]ו [[טיפול]] ב[[גן]] או ב[[גנה|גינת]] [[צמח]]ים או [[ירק]]ות. #:*{{צט/משנה|אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין '''לַגַּנָּנִין''' לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.|יומא|ה|ו}} #:*{{צט/משנה|קֻפּוֹת '''הַגַּנָּנִים''' שִׁעוּרָן בַּאֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק.|כלים|יז|א}} #:*{{ציטוטון|'''גַּנָּן''' גִּדֵּל דָּגָן בַּגַּן, דָּגָן גָּדוֹל גָּדַל בַּגַּן|([[Q:משפטים שוברי שיניים|שובר שניים]])}} #:* העסקת '''גנן''' על בסיס קבוע תאפשר שמירה על המראה היפה של הגינה ותבטיח שכל הפרחים והצמחים בגינה מטופלים כראוי. # אדם העובד ב[[גן ילדים]]. #:* "דמות הגבר ודמות האישה מהוות שלם, כמו יינג ויינג, ובגן שבו יש '''גנן''', ובדרך כלל גם סייעות, הילד חווה את שני הצדדים כל הזמן וזה נותן לו את האיזון שהוא צריך. זה משלים את המסגרת של התא המשפחתי הקלאסי". ({{מקור/אינטרנט |יוצר=הילה יחימוביץ' |כתובת=http://www.mako.co.il/home-family-toddlers/education-kinder-garden/Article-74b5216a5620231006.htm |כותרת=גנן בגן: ממש לא לנשים בלבד |שם האתר=מאקו |תאריך=25/08/11}}) # {{משלב|סלנג|צה"ל}} {{בהשאלה|2}} [[מפקד]] (שלרוב איננו [[קצין]]) ב[[קורס]] מפקדים (לרוב בחיל השריון) שתפקידו לאמן את החיילים שבסיום הקורס יהפכו להיות [[מש"ק]]ים. #:* בסיום הקורס ממשיכים החניכים המצטיינים לקצונה בזימון ישיר (או נשארים "'''גננים'''" - מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים עד היציאה לבה"ד 1). ({{מקור/אינטרנט |יוצר= |כתובת=http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId{{=}}64547 |כותרת=קורס מפקדי טנקים |שם האתר=אתר יד לשריון |תאריך=}}) #{{משלב|לא בשימוש}} כינוי למדריך חקלאי שהיה בשימוש בתקופת העלייה הראשונה במושבות הברון. #:*{{צטבי|כל הקולוניות, הישנות והחדשות, הולכות בעינים עצומות בעקבות '''הגננים''' של הנדיב.|read/1153|אמת מארץ ישראל|אחד העם}} ===גיזרון=== * המקור מלשון '''שומרית''' בהגיית גִינִיָה בהוראת גנן. ב'''ערבית''' ג'נָנְ-אִינִי (جنائني) הוא גנן . המילה מופיעה לראשונה בספרות חז"ל. ===נגזרות=== * [[גננת]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|giardiniere‏‏‏‏}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|gardener}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|jardinero}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|jardinier}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=גנן|ויקישיתוף=Category:Gardeners|שם ויקישיתוף=גננים}} *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|גנן בגן הילדים|2010/06/13}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] {{שורש|גנן}} ga5hulgaybm7iizwdxtw38fcvu95ebi 0 42228 506401 501854 2024-12-01T23:08:42Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מילים נרדפות */ 506401 wikitext text/x-wiki ==זַמְזַם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זמזם |הגייה=zam'''zam''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ז|מ|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}} |נטיות=ר' זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר' זַמְזַמֵּי־ }} #{{רובד|חדשה}} מכשיר חשמלי המשמיע קול [[צפצוף]] או [[זמזום]] לאות [[התרעה]]. #:* {{צטבי|כשלחצה על כפתור '''הזמזם''' של דלת המבוא לא יכלה לדעת מי יבוא.|https://benyehuda.org/read/18853|סרט איטום|נתן שחם}} ===גיזרון=== *נגזר מהפועל [[זמזם#זִמְזֵם|זִמְזֵם]]. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929. ===מילים נרדפות=== * [[בזר|באזר]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|cicalino|Buzzer}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Buzzer}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|sumiseja}} * בסקית: {{ת|בסקית|Buzzer‏‏‏‏}} * פולנית: {{ת|פולנית|brzęczyk}} * סינית: {{ת|סינית|蜂鳴器}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ronfleur‏‏‏‏|buzzer‏‏‏‏}} ===מידע נוסף=== * הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ"ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: [[גלגל]], [[עפעף]], [[כפכף]]. ==זִמְזֵם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זמזם |שורש וגזרה={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}, [[גזרת המרובעים]] |בניין=פיעל }} # השמיע [[צליל]]ים בפה סגור. #:*האיש '''זמזם''' חרש מנגינה שקטה. # השמיע קול נהימה קל כשל [[יתוש]]. #:*{{הדגשה|וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם '''מְזַמְזְמִים''', וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים|[http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html "שלמה המלך והדבורה"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה", '''זמזם''' לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו|[http://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_121.html "השעונים"], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]]}} #:*האנשים סביבו '''זמזמו''' כמו [[דבורה|דבורים]]. ===גיזרון=== *ע"פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}}, והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין ([https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D7%9E%D7%96%D7%9D?lang=he ערך זמזם]) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית {{ערבית|زَمْزَمَ|זַמְזַמַ}} בהוראת מלמול. *בסורית הפועל {{סורית|388|ܙܲܡܙܘܼܡܹܐ}} (זַמְזוּמִא) הוראתו: להישמע בקול, להדהד. ובערבית הפועל {{ערבית|[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B2%D9%85%D8%B2%D9%85 زَمْزَمَ]|זַמְזַמַ}} הוראתו: להשמיע [[צליל]] רציף, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - [[מצלתים]] ([[s:עירובין קד א|עירובין קד ע"א]]). ===נגזרות=== *[[זמזום]] * [[זמזם#זַמְזַם|זמזם]] ===מילים נרדפות=== * [[פזם|פיזם]] (1) * [[המהם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|buzzing|humming}} * ערבית: {{ת|אנגלית|زمزمه}} (זמזמא) ===ראו גם=== * [[זמר#זִמֵּר|זימר]] * [[צפצף]] {{שורש|זמזם}} [[קטגוריה:אונומטופיה]] [[קטגוריה:קולות בעלי חיים]] kxr1k6w7myl3jnq28f885a2cdqqbcfu 506402 506401 2024-12-01T23:09:01Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* תרגום */ 506402 wikitext text/x-wiki ==זַמְזַם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זמזם |הגייה=zam'''zam''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ז|מ|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}} |נטיות=ר' זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר' זַמְזַמֵּי־ }} #{{רובד|חדשה}} מכשיר חשמלי המשמיע קול [[צפצוף]] או [[זמזום]] לאות [[התרעה]]. #:* {{צטבי|כשלחצה על כפתור '''הזמזם''' של דלת המבוא לא יכלה לדעת מי יבוא.|https://benyehuda.org/read/18853|סרט איטום|נתן שחם}} ===גיזרון=== *נגזר מהפועל [[זמזם#זִמְזֵם|זִמְזֵם]]. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929. ===מילים נרדפות=== * [[בזר|באזר]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|cicalino|Buzzer}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Buzzer}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|sumiseja}} * בסקית: {{ת|בסקית|Buzzer‏‏‏‏}} * פולנית: {{ת|פולנית|brzęczyk}} * סינית: {{ת|סינית|蜂鳴器}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ronfleur‏‏‏‏|buzzer‏‏‏‏}} ===מידע נוסף=== * הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ"ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: [[גלגל]], [[עפעף]], [[כפכף]]. ==זִמְזֵם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זמזם |שורש וגזרה={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}, [[גזרת המרובעים]] |בניין=פיעל }} # השמיע [[צליל]]ים בפה סגור. #:*האיש '''זמזם''' חרש מנגינה שקטה. # השמיע קול נהימה קל כשל [[יתוש]]. #:*{{הדגשה|וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם '''מְזַמְזְמִים''', וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים|[http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html "שלמה המלך והדבורה"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה", '''זמזם''' לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו|[http://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_121.html "השעונים"], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]]}} #:*האנשים סביבו '''זמזמו''' כמו [[דבורה|דבורים]]. ===גיזרון=== *ע"פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}}, והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין ([https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D7%9E%D7%96%D7%9D?lang=he ערך זמזם]) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית {{ערבית|زَمْزَمَ|זַמְזַמַ}} בהוראת מלמול. *בסורית הפועל {{סורית|388|ܙܲܡܙܘܼܡܹܐ}} (זַמְזוּמִא) הוראתו: להישמע בקול, להדהד. ובערבית הפועל {{ערבית|[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B2%D9%85%D8%B2%D9%85 زَمْزَمَ]|זַמְזַמַ}} הוראתו: להשמיע [[צליל]] רציף, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - [[מצלתים]] ([[s:עירובין קד א|עירובין קד ע"א]]). ===נגזרות=== *[[זמזום]] * [[זמזם#זַמְזַם|זמזם]] ===מילים נרדפות=== * [[פזם|פיזם]] (1) * [[המהם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|buzzing|humming}} * ערבית: {{ת|אנגלית|زمزمه}} ===ראו גם=== * [[זמר#זִמֵּר|זימר]] * [[צפצף]] {{שורש|זמזם}} [[קטגוריה:אונומטופיה]] [[קטגוריה:קולות בעלי חיים]] 344b8jbz20g4mwcwzc5p22wa9iscmm4 506403 506402 2024-12-01T23:09:56Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506403 wikitext text/x-wiki ==זַמְזַם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זמזם |הגייה=zam'''zam''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ז|מ|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}} |נטיות=ר' זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר' זַמְזַמֵּי־ }} #{{רובד|חדשה}} מכשיר חשמלי המשמיע קול [[צפצוף]] או [[זמזום]] לאות [[התרעה]]. #:* {{צטבי|כשלחצה על כפתור '''הזמזם''' של דלת המבוא לא יכלה לדעת מי יבוא.|https://benyehuda.org/read/18853|סרט איטום|נתן שחם}} ===גיזרון=== *נגזר מהפועל [[זמזם#זִמְזֵם|זִמְזֵם]]. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929. ===מילים נרדפות=== * [[בזר|באזר]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|cicalino|Buzzer}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Buzzer}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|sumiseja}} * בסקית: {{ת|בסקית|Buzzer‏‏‏‏}} * פולנית: {{ת|פולנית|brzęczyk}} * סינית: {{ת|סינית|蜂鳴器}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ronfleur‏‏‏‏|buzzer‏‏‏‏}} ===מידע נוסף=== * הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ"ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: [[גלגל]], [[עפעף]], [[כפכף]]. ==זִמְזֵם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זמזם |שורש וגזרה={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}, [[גזרת המרובעים]] |בניין=פיעל }} # השמיע [[צליל]]ים בפה סגור. #:*האיש '''זמזם''' חרש מנגינה שקטה. # השמיע קול נהימה קל כשל [[יתוש]]. #:*{{הדגשה|וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם '''מְזַמְזְמִים''', וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים|[http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html "שלמה המלך והדבורה"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה", '''זמזם''' לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו|[http://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_121.html "השעונים"], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]]}} #:*האנשים סביבו '''זמזמו''' כמו [[דבורה|דבורים]]. ===גיזרון=== *ע"פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}}, והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין ([https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D7%9E%D7%96%D7%9D?lang=he ערך זמזם]) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית {{ערבית|زَمْزَمَ|זַמְזַמַ}} בהוראת מלמול. *בסורית הפועל {{סורית|388|ܙܲܡܙܘܼܡܹܐ}} (זַמְזוּמִא) הוראתו: להישמע בקול, להדהד. ובערבית הפועל {{ערבית|[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B2%D9%85%D8%B2%D9%85 زَمْزَمَ]|זַמְזַמַ}} הוראתו: להשמיע [[צליל]] מתמשך, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - [[מצלתים]] ([[s:עירובין קד א|עירובין קד ע"א]]). ===נגזרות=== *[[זמזום]] * [[זמזם#זַמְזַם|זמזם]] ===מילים נרדפות=== * [[פזם|פיזם]] (1) * [[המהם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|buzzing|humming}} * ערבית: {{ת|אנגלית|زمزمه}} ===ראו גם=== * [[זמר#זִמֵּר|זימר]] * [[צפצף]] {{שורש|זמזם}} [[קטגוריה:אונומטופיה]] [[קטגוריה:קולות בעלי חיים]] 2pxecf91cskv42tkxvzf70lux6wf1ar 506404 506403 2024-12-01T23:24:10Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506404 wikitext text/x-wiki ==זַמְזַם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זמזם |הגייה=zam'''zam''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ז|מ|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}} |נטיות=ר' זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר' זַמְזַמֵּי־ }} #{{רובד|חדשה}} מכשיר חשמלי המשמיע קול [[צפצוף]] או [[זמזום]] לאות [[התרעה]]. #:* {{צטבי|כשלחצה על כפתור '''הזמזם''' של דלת המבוא לא יכלה לדעת מי יבוא.|https://benyehuda.org/read/18853|סרט איטום|נתן שחם}} ===גיזרון=== *נגזר מהפועל [[זמזם#זִמְזֵם|זִמְזֵם]]. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929. ===מילים נרדפות=== * [[בזר|באזר]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|cicalino|Buzzer}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Buzzer}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|sumiseja}} * בסקית: {{ת|בסקית|Buzzer‏‏‏‏}} * פולנית: {{ת|פולנית|brzęczyk}} * סינית: {{ת|סינית|蜂鳴器}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ronfleur‏‏‏‏|buzzer‏‏‏‏}} ===מידע נוסף=== * הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ"ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: [[גלגל]], [[עפעף]], [[כפכף]]. ==זִמְזֵם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זמזם |שורש וגזרה={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}, [[גזרת המרובעים]] |בניין=פיעל }} # השמיע [[צליל]]ים בפה סגור. #:*האיש '''זמזם''' חרש מנגינה שקטה. # השמיע קול נהימה קל כשל [[יתוש]]. #:*{{הדגשה|וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם '''מְזַמְזְמִים''', וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים|[http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html "שלמה המלך והדבורה"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה", '''זמזם''' לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו|[http://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_121.html "השעונים"], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]]}} #:*האנשים סביבו '''זמזמו''' כמו [[דבורה|דבורים]]. ===גיזרון=== *ע"פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}}, והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין ([https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D7%9E%D7%96%D7%9D?lang=he ערך זמזם]) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית {{ערבית|زَمْزَمَ|זַמְזַמַ}} בהוראת מלמול. *בסורית הפועל {{סורית|388|ܙܡܙܡ}} (זמזם) הוראתו: לשרוק,להשמיע צליל. ובערבית הפועל {{ערבית|[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B2%D9%85%D8%B2%D9%85 زَمْزَمَ]|זַמְזַמַ}} הוראתו: להשמיע [[צליל]] מתמשך, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - [[מצלתים]] ([[s:עירובין קד א|עירובין קד ע"א]]). ===נגזרות=== *[[זמזום]] * [[זמזם#זַמְזַם|זמזם]] ===מילים נרדפות=== * [[פזם|פיזם]] (1) * [[המהם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|buzzing|humming}} * ערבית: {{ת|אנגלית|زمزمه}} ===ראו גם=== * [[זמר#זִמֵּר|זימר]] * [[צפצף]] {{שורש|זמזם}} [[קטגוריה:אונומטופיה]] [[קטגוריה:קולות בעלי חיים]] qamvxicf5dvqw1zi3vpgvpqacdac9vj 506405 506404 2024-12-01T23:24:58Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506405 wikitext text/x-wiki ==זַמְזַם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זמזם |הגייה=zam'''zam''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש4|ז|מ|ז|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַלְקַל}} |נטיות=ר' זַמְזַמִּים; זַמְזַם־, ר' זַמְזַמֵּי־ }} #{{רובד|חדשה}} מכשיר חשמלי המשמיע קול [[צפצוף]] או [[זמזום]] לאות [[התרעה]]. #:* {{צטבי|כשלחצה על כפתור '''הזמזם''' של דלת המבוא לא יכלה לדעת מי יבוא.|https://benyehuda.org/read/18853|סרט איטום|נתן שחם}} ===גיזרון=== *נגזר מהפועל [[זמזם#זִמְזֵם|זִמְזֵם]]. ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף, 1929. ===מילים נרדפות=== * [[בזר|באזר]] ===תרגום=== * איטלקית: {{ת|איטלקית|cicalino|Buzzer}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|Buzzer}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|sumiseja}} * בסקית: {{ת|בסקית|Buzzer‏‏‏‏}} * פולנית: {{ת|פולנית|brzęczyk}} * סינית: {{ת|סינית|蜂鳴器}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ronfleur‏‏‏‏|buzzer‏‏‏‏}} ===מידע נוסף=== * הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש במ"ם השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: [[גלגל]], [[עפעף]], [[כפכף]]. ==זִמְזֵם== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זמזם |שורש וגזרה={{שרש4|ז|מ|ז|ם}}, [[גזרת המרובעים]] |בניין=פיעל }} # השמיע [[צליל]]ים בפה סגור. #:*האיש '''זמזם''' חרש מנגינה שקטה. # השמיע קול נהימה קל כשל [[יתוש]]. #:*{{הדגשה|וְכֻלָּם בְּהוּלִים, וְכֻלָּם הוֹמִים, וְכֻלָּם '''מְזַמְזְמִים''', וְכֻלָּם שׁוֹקְקִים|[http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_shlomo_hamelex_vehadvora.html "שלמה המלך והדבורה"], [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} #:*{{הדגשה|"אין חשבון ואין דעת בפטפטנים האלה", '''זמזם''' לעצמו והסיח דעתו מהם בכוונה, לבל תאבד אפילו שניה אחת מדקותיו|[http://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_121.html "השעונים"], [[w:יהודה שטיינברג|יהודה שטיינברג]]}} #:*האנשים סביבו '''זמזמו''' כמו [[דבורה|דבורים]]. ===גיזרון=== *ע"פ [[w:יצחק אבינרי|יצחק אבינרי]] (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא {{חידוש|מנדלי מוכר ספרים}}, והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין ([https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D7%9E%D7%96%D7%9D?lang=he ערך זמזם]) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית {{ערבית|زَمْزَمَ|זַמְזַמַ}} בהוראת מלמול. *בסורית הפועל זמזם (ܙܡܙܡ) הוראתו: לשרוק,להשמיע צליל. ובערבית הפועל {{ערבית|[https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B2%D9%85%D8%B2%D9%85 زَمْزَمَ]|זַמְזַמַ}} הוראתו: להשמיע [[צליל]] מתמשך, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - [[מצלתים]] ([[s:עירובין קד א|עירובין קד ע"א]]). ===נגזרות=== *[[זמזום]] * [[זמזם#זַמְזַם|זמזם]] ===מילים נרדפות=== * [[פזם|פיזם]] (1) * [[המהם]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|buzzing|humming}} * ערבית: {{ת|אנגלית|زمزمه}} ===ראו גם=== * [[זמר#זִמֵּר|זימר]] * [[צפצף]] {{שורש|זמזם}} [[קטגוריה:אונומטופיה]] [[קטגוריה:קולות בעלי חיים]] szsitjfmgh67u74olnlsnvbguozujv9 0 48552 506379 502966 2024-12-01T21:16:14Z אבישי וורמסר 42999 /* חַרְיוֹנָה */ הוספת צורת הקרי 506379 wikitext text/x-wiki ==חַרְיוֹנָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חריונה |הגייה=kharyo'''na''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ח|ר|א}} |דרך תצורה=[[חרא]] + [[יונה]] |נטיות=ר' חֲרֵיוֹנִים }}{{תמונה|Père-Lachaise - Divison 90 - Lahovary 09.jpg|כתם של חריונה}} #{{משלב|מליצה}} [[צואה|צואת]] ה[[עוף|עופות]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב '''חֲרֵיוֹנִים''' [דִּבְיֹונִים] בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף|מלכים ב|ו|כה}} #:* מייק כותב: "בתור ילדים, כבדיחה, היינו שואלים את השאלה, ועונים its a bird! תוך ניגוב העין כאילו '''חריונה''' של הציפור נחת עלינו ברגע זה".<BR>({{מקור/אינטרנט|יוצר=רוביק רוזנטל|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/349/362.html|כותרת=הזירה הלשונית: למה השופטים ב-The Voice נקראים מנטורים?|שם האתר=nrg|תאריך=22/3/2012}}). #:* ביום הקשה הזה / שולחים כף יד ללחוץ / להנות מחברות / על אף שאותה יונה צחורת כנף / מטילה '''חריונה''' בהנף נוצתה<BR>({{מקור/אינטרנט|יוצר=leagat|כתובת=http://cafe.themarker.com/post/978467/|כותרת=נא להכיר 1|שם האתר=דהמרקר קפה|תאריך=27/4/2009}}). ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, בצורת הכתיב בלבד. הקרי הוא '''דִּבְיֹונִים''' {{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|חריונה|2755}}}} ולמעשה מדובר בהלחם של שתי מילים לפי שצואת יונה מאופינת בהיותה נוזלית עד שנראה שהיא '''זב'''ה מאחורי ה'''יונ'''ה (ולאור חילופי ד-ז בין ארמית לעברית) ניתן לראות כי דביונים = זב-יונים, ז"א: חרי היונים ש'''זבים''' ממנה. ===מילים נרדפות=== *[[לשלשת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|guano}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] d046vu97gcyndsksexy8yveee3fdauj 0 50937 506336 489196 2024-12-01T14:41:45Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506336 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראייה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראות הדנות בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{בבלי/כתובות|סוי לבה|כתובות|סב|ב}} רשי מפרש '''סוי'''לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} ckoqg2recyfua5179fvkp7lzsbgk3dp 506337 506336 2024-12-01T14:42:00Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506337 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראות הדנות בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{בבלי/כתובות|סוי לבה|כתובות|סב|ב}} רשי מפרש '''סוי'''לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} 7xiur7k6vp1lhysg26x4avtjtmn9cjj 506338 506337 2024-12-01T14:42:30Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506338 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{בבלי/כתובות|סוי לבה|כתובות|סב|ב}} רשי מפרש '''סוי'''לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} kbmislcmu7p6xm49cunh7jzuvy8jtwi 506339 506338 2024-12-01T14:43:00Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506339 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}} רשי מפרש '''סוי'''לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} dbk3tg0e42mohhi8d91fsezxw4x3suy 506340 506339 2024-12-01T14:43:18Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506340 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}} רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} j6ofhi4uw362min7zdyxdogpka7y676 506341 506340 2024-12-01T14:43:36Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506341 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}} :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} iv4zexj8zx9n9f2g1cc1qw0tnhib63j 506342 506341 2024-12-01T14:43:52Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506342 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת 'מסוה' מספר שמות לעיל נעוץ משורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} gkxyoutgayv15s0p50haqgm4atesez7 506343 506342 2024-12-01T14:46:14Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506343 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לג|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} nkk9efnfhwa16ms43hvj9zkq8h1ocx9 506344 506343 2024-12-01T14:47:34Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506344 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לג|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה, כלומר נדמה ל-לִבַּה פתאום... שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} 8bsczaya8ph6lnztova85j5k5ck0lbd 506345 506344 2024-12-01T14:49:25Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506345 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} {{הדגשה|שיתורגם בתרגום יונתן הארמי: סַכְוָאָה|}}, ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לג|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} iz9uci944c44szhrgkvgbul8hudxeid 506346 506345 2024-12-01T14:52:02Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506346 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לג|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} ryj2c676rybl3gz18y69wx0ge7euu4r 506347 506346 2024-12-01T14:53:03Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506347 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, :רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} 8isz0byf66cwpigti0e087s92rfyn7u 506348 506347 2024-12-01T14:54:08Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* גיזרון */ 506348 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} 8lxkb7wws1gtuwv53cosmahxarsynoj 506355 506348 2024-12-01T15:52:16Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* תרגום */ 506355 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} 1pux6a19oamem5mnncjtka4vywnxrpu 506356 506355 2024-12-01T15:53:42Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* תרגום */ 506356 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|camuflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} b4dehd6mdkqg49o4hykp89ktzifxll5 506357 506356 2024-12-01T15:54:44Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* תרגום */ 506357 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} fxplcbjzrstxm0c5pj9d29bgx97uc3c 506358 506357 2024-12-01T15:55:55Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* תרגום */ 506358 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} spfvplsnxwojgdnhp6xhqsmnb594byb 506359 506358 2024-12-01T16:03:41Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506359 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני פוסיקט, אבל נאלמות ונעלמות לאחר איסור ההפלות בואיכה שגרירות ארהב,סניף ת"א|}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} flpr6oq2l2k01bypcxwg1rhtaf7m0ln 506360 506359 2024-12-01T16:07:36Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506360 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מראה, אך לאחר שבארהב אוסרים על הפלות הן לא תייצרנה שום מחאה בשגרירות שבירקון|}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} n6al27xmvzjo36ogcgskrq7iwdd8yi7 506361 506360 2024-12-01T16:08:00Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506361 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מהן, אך לאחר שבארהב אוסרים על הפלות הן לא תייצרנה שום מחאה בשגרירות שבירקון|}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} dpklcd9jdxdv9kwj7gw1ybt3ozzbcns 506362 506361 2024-12-01T16:09:21Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506362 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מהן, בד בבד כשבארהב אוסרים על הפלות שקט תעשייתי מצדן בשגרירות סניף הירקון|}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} ed16ga5pr26wd8ozczve5bcn0ql5iw9 506363 506362 2024-12-01T16:10:39Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506363 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מהן, ובאותה עת כשבארה"ב אוסרים על הפלות, שקט תעשייתי בשגרירות סניף הירקון,מצדן |}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} kjb1jd6nozkvnjzl3u45au33jsspbbz 506364 506363 2024-12-01T16:11:37Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506364 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מהן, ובאותה עת שבארה"ב כשאוסרים על הפלות-שקט תעשייתי בשגרירות סניף הירקון,מצדן |}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} ayxy7atzc3vxnpep4vkup3dijb4btwv 506365 506364 2024-12-01T16:13:22Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* מַסְוֶה */ 506365 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מהן, ובאותה עת בארה"ב כשאוסרים על הפלות-שקט תעשייתי בשגרירות סניף הירקון,מצדן |}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} 4xh2wy2ay6res61pcs8tu5ai7spteux 506366 506365 2024-12-01T16:24:34Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506366 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # {{רובד|מקרא}} כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. # דבר לא ברור, מעורפל,שנמצא בהיחבא #:*{{הדגשה|תוהה אני תחת איזה '''מסוה''' פועלים ארגוני נשים שרוגמות מועדוני חשפנות של בחורות יפות מהן, ובאותה עת בארה"ב כשאוסרים על הפלות-שקט תעשייתי בשגרירות סניף הירקון,מצדן |}} ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) *בעברית ישנה תופעה מוזרה בה מילים זהות שהוראתן הסמנטית באה מתחום ה[[ראיה]] משמשות בהוראה מנוגדת כגון {{צט/תנ"ך|הַמְצַפֶּה|ישעיהו|כא|ו}} (בתרגום יונתן הארמי: 'סַכְוָאָה'), ומנגד המילה מאותו שורש - {{צט/תנ"ך|תְּצַפֶּנּוּ|שמות|כה|יא}} בהוראה הדנה בעיניני כסוי והסתרה, רש"י טוען שיסודה של תיבת - {{צט/תנ"ך|מַּסְוֶה|שמות |לד|לה}} נעוץ בשורש ארמי - סוי, ומביא צירוף מן התלמוד כדוגמת: {{צט/בבלי|סוי לבה|כתובות|סב|ב}}, רש"י מפרש '''סוי''' לבה - '''ראה''' לבה. כלומר - רַאֲה הלב שלה שזה בעלה. ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|cover|hidden|camouflage}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] *[[שכוי]] {{שורש|סוה}} 97v0in0bswgfa4hdyn9d4afnx8lentb 506369 506366 2024-12-01T17:58:59Z ראובן מ. 8553 שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC|2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC]] ([[User talk:2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:2A06:C701:40B0:D200:E7EA:4610:C73D:9EF3|2A06:C701:40B0:D200:E7EA:4610:C73D:9EF3]] 489196 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} mgkkny29ranfver01stvai0npcsmy2f 506370 506369 2024-12-01T17:59:23Z ראובן מ. 8553 /* תרגום */ 506370 wikitext text/x-wiki {{חסר|מַסְוָה|מֻסְוֶה}} ==מַסְוֶה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסווה |הגייה=mas'''ve''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ו|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵל}} |נטיות=ר' מַסְוִים. נס' מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר' נס' מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. }} # כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו '''מַסְוֶה'''[...]וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַד צֵאתוֹ[...]וְרָאוּ..כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַ'''מַּסְוֶה''' עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ|שמות |לד|לג|לה}}. ===גיזרון=== *מילה מקראית יחידאית. (4 פעמים באותו הקשר) ===נגזרות=== * [[הסואה]] ===מילים נרדפות=== * [[מכסה|מִכְסֶה]] * [[מסכה|מַסֵכָה]] * [[מסך]] ===ראו גם=== *[[רעלה]] *[[רעול]] {{שורש|סוה}} efmywfa48jq9xmxw13x8joacisch18g 0 55656 506371 449479 2024-12-01T18:59:44Z 46.120.103.36 /* גיזרון */ 506371 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|סעיפים. הגדרה}} ==שְׂכִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכיה |הגייה='''skhi'''ya |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ש|כ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}} |נטיות=שׂכִייַת-, שׂכִיות, שׂכִיות-, שׂכִייָתו }} # דימוי, דמות, מראֶה #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל כָּל-מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כָּל-חוֹמָה בְצוּרָה. וְעַל כָּל-אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל-'''שְׂכִיּוֹת''' הַחֶמְדָּה|ישעיהו|ב|טו}}-(טז). #:*"כְּתָרִים סוּסִים כְּסָפִים וְאַבְנֵטִים / בַּדִּי רִקְמָה מִסִּין / צְמִידִים אַלּוֹת חוֹתֵם וַחֲרֵבוֹת / שְׁטִיחִים בְּשָׂמִים / מְבְחָר '''שְׂכִיּוֹת''' חֶמְדָּה" (פירדוסי: שאה-נאמה, כרך שני / ספר המלכים) ===גיזרון=== *מן [[שכה|שָׂכָה]] * מן ארמית 'סְכָא' - בהוראת חיכה, צִפַה (='look for'). נגזרת 'סַכְוָאָה' בהוראת שומר,צופה. מושאל ללשון אתיופית 'מֶסכּוֹתְ' (maskōt), וערבית-מצרית שבָּכְּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%A8%D8%A7%D9%83 شباك]) בשני הלשונות בהוראת [[חלון]] . מכך נובע שהמילה 'שכיה' קשורה סמנטית במושגים הקשורים לראייה,וחיצוניות. (ד"ר א. קליין) * השוו פרסית מושאלת מן ערבית - 'שַׁכְסֲה' ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%AE%D8%B5#Arabic شخص]) כשם עצם: בהוראת דמות, [[אישיות]]. כפועל: בהוראת לצוץ, להופיע. ===צירופים=== * [[שכית חמדה|שכיית חמדה]] ===נגזרות=== * [[משכית]] * [[סכוי]] * [[שכוי]] ===מילים נרדפות=== * [[מילה נרדפת]] ===ניגודים=== * [[ניגוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|imagery}} ===ראו גם=== * [[סכה]] * [[שחצן]] * [[מראה]] * [[חוש]] * [[ראייה]]. * [[מסכה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} * שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר {{שורש|פעל}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==שָֹכְיָה== # שם פרטי מן המקרא #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת יְעוּץ וְאֶת '''שָׂכְיָה''' וְאֶת מִרְמָה אֵלֶּה בָנָיו רָאשֵׁי אָבוֹת.|דברי הימים א|ח|י}} c2x403tlduigy7nevar2spy6b534hol 506372 506371 2024-12-01T19:23:49Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* שְׂכִיָּה */ 506372 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|סעיפים. הגדרה}} ==שְׂכִיָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכיה |הגייה='''skhi'''ya |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ש|כ|ה}} |דרך תצורה={{משקל|קְטִילָה}} |נטיות=שׂכִייַת-, שׂכִיות, שׂכִיות-, שׂכִייָתו }} # דימוי, דמות, מראֶה #:*{{צט/תנ"ך|וְעַל כָּל-מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כָּל-חוֹמָה בְצוּרָה. וְעַל כָּל-אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל-'''שְׂכִיּוֹת''' הַחֶמְדָּה|ישעיהו|ב|טו}}-(טז). #:*{{הדגשה|"כְּתָרִים סוּסִים כְּסָפִים וְאַבְנֵטִים / בַּדִּי רִקְמָה מִסִּין / צְמִידִים אַלּוֹת חוֹתֵם וַחֲרֵבוֹת / שְׁטִיחִים בְּשָׂמִים / מְבְחָר '''שְׂכִיּוֹת''' חֶמְדָּה" |(פירדוסי: שאה-נאמה, כרך שני / ספר המלכים)}} ===גיזרון=== *מן [[שכה|שָׂכָה]] * מן ארמית 'סְכָא' - בהוראת חיכה, צִפַה (='look for'). נגזרת 'סַכְוָאָה' בהוראת שומר,צופה. מושאל ללשון אתיופית 'מֶסכּוֹתְ' (maskōt), וערבית-מצרית שבָּכְּ ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%A8%D8%A7%D9%83 شباك]) בשני הלשונות בהוראת [[חלון]] . מכך נובע שהמילה 'שכיה' קשורה סמנטית במושגים הקשורים לראייה,וחיצוניות. (ד"ר א. קליין) * השוו פרסית מושאלת מן ערבית - 'שַׁכְסֲה' ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D8%AE%D8%B5#Arabic شخص]) כשם עצם: בהוראת דמות, [[אישיות]]. כפועל: בהוראת לצוץ, להופיע. ===צירופים=== * [[שכית חמדה|שכיית חמדה]] ===נגזרות=== * [[משכית]] * [[סכוי]] * [[שכוי]] ===מילים נרדפות=== * [[מילה נרדפת]] ===ניגודים=== * [[ניגוד]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|imagery}} ===ראו גם=== * [[סכה]] * [[שחצן]] * [[מראה]] * [[חוש]] * [[ראייה]]. * [[מסכה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} * שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר {{שורש|פעל}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==שָֹכְיָה== # שם פרטי מן המקרא #:*{{צט/תנ"ך|וְאֶת יְעוּץ וְאֶת '''שָׂכְיָה''' וְאֶת מִרְמָה אֵלֶּה בָנָיו רָאשֵׁי אָבוֹת.|דברי הימים א|ח|י}} 2o1nysqfkpp10enkcrowrsvt7dd48lx 0 59527 506309 428986 2024-12-01T12:23:19Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506309 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} 4wz0zn7m0sapdviklpwq15my608pble 506310 506309 2024-12-01T12:23:57Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506310 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט]]! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} sfboygw46nk946kb8eblhntx8kjrgnx 506311 506310 2024-12-01T12:26:25Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506311 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקֶט|שקט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} 6dcsf50uet8w5r55gyi4xptqjy04vxz 506312 506311 2024-12-01T12:26:45Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506312 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} 8i5yvk6tuwka3ututm4ss5m67gj37gg 506313 506312 2024-12-01T12:39:00Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506313 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. {{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ על הביצוע הטכני, גלעד בן [[שך]] על העריכה המוסיקלית|אקדוח-הסקס מנשה גרניט}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} 9bj3ioz9vg8curlrph90cu2ze05bivw 506314 506313 2024-12-01T12:39:59Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506314 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} *{{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ על הביצוע הטכני, גלעד בן [[שך]] על העריכה המוסיקלית|אקדוח-הסקס מנשה גרניט}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} 6fk70ihnm1msym309qzuqxj6nd3ge7o 506315 506314 2024-12-01T12:41:00Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506315 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ על הביצוע הטכני, גלעד בן [[שך]] על העריכה המוסיקלית|אקדוח-הסקס מנשה גרניט}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} llh4zkqkocqvi5478hsgpt1b5slf71z 506316 506315 2024-12-01T12:41:31Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506316 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ על הביצוע הטכני, גלעד בן [[שך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} mr6l92m4po8tc73gefnaltm8c3x2lxi 506317 506316 2024-12-01T12:42:50Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506317 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ על הביצוע הטכני, [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} kgnfngmtqnmvz9uxm09flxgrga0lrbr 506318 506317 2024-12-01T12:44:01Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506318 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני, [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} quv5lno5mpqypbotbpbpmfhurri3rmd 506319 506318 2024-12-01T12:49:25Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* הֶסְכֵּת */ 506319 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} gltuf6z9mjv84rzu7mnbgezxdb3e58h 506320 506319 2024-12-01T12:54:03Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506320 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! (ערבית, מבטא אירופי: הוסקוט) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} qiar80bp140m3qhyljbo61a4r9h3vpe 506321 506320 2024-12-01T12:54:24Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506321 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! (ערבית, מבטא אירופי: הוסכוּת) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} l9d2x3abe4vk0q4l0xvgjp1ejwvr26v 506322 506321 2024-12-01T12:54:45Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506322 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! (ערבית, מבטא אירופי: הוסכֻּת) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} eglkgy4t87k9vmgnz2tkja0talofkrx 506323 506322 2024-12-01T12:55:11Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506323 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! (ערבית, מבטא אירופי: הֻסכֻּת) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} j44o7kfdc3eibric4egd8whtu9o76zc 506324 506323 2024-12-01T12:57:33Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506324 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! (ערבית, מבטא מזרח-אירופי: הֻסכֻּת) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} 4cpewa3egps6j8jxux3zbhysx0ephko 506325 506324 2024-12-01T12:58:30Z 2A0D:6FC2:5C30:E600:6C0B:1632:FE2D:C6FC /* ראו גם */ 506325 wikitext text/x-wiki ==הֶסְכֵּת== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = הסכת | הגייה = hes'''ket''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ס|כ|ת}} | דרך תצורה = {{משקל|הֶקְטֵל}} | נטיות = ר' הֶסְכֵּתִים }} # {{רובד|ח}} תוכנית שמע (אודיו) להזנה דרך האינטרנט. #:*{{הדגשה|כאן רשת א' אתם מאזינים ל'''הסכת''' הרדיו בהנחיית שמירה אימבר, צביקה צודקביץ' על הביצוע הטכני. [[w:גלעד בן ש"ך|גלעד בן ש"ך]] על העריכה המוסיקלית| / מנשה גרניט,אקדוח-הסקס}}. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|podcast}} ===ראו גם=== * [[תסכית]] * [[הסכת ושמע]] * [[שקט|שקֶט]] ! (הֻסכֻּת) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הסכת|ויקישיתוף=Category:Podcasting}} * [https://hebrew-academy.org.il/2017/12/28/פודקאסט-בעברית/ פודקאסט – הֶסְכֵּת!], באתר האקדמיה ללשון העברית {{שורש|סכת}} a8zclockpi1bfg6pr7hs3fy5xcylba4 101 63532 506415 502857 2024-12-02T10:38:47Z CrescentStorm 15545 /* תַּקְטִית (משקל) */ 506415 wikitext text/x-wiki == תַּקְטִית (משקל) == מדוע היא נגזרת של משקל תַּקְטִיל, נל"י לא יוצר ת' שורשית, מה גם ש־ת' הנקבה היא בהגדרה '''בלתי'''־שורשית, ומשקל תַּקְטִיל הוא זכרי. יש משקל שבו הן האות הראשונה, והן האחרונה היא ת' וזהו [[:קטגוריה:תִּקְטֶלֶת (משקל)|משקל תִּקְטֶלֶת]], שיותר מתאים {{א|אליצור יחיא|ל}}{{א|Anatbehar|ד}}{{א|Ariel1024|ע}}{{א|Ovedc|ת}}{{א|ShlomoKatzav|י}}{{א|פעמי-עליון|...}} [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 17:54, 9 בספטמבר 2024 (IDT) :סוגיה מעניינת ביותר. מאחר שהנקוד של תקטלת לא מתאים למשקל תקטית, אני משער שהיה תהליך של הפיכת ה ל־ת (שהרי ה ו־ת קרובות בשפות שמיות, אף שלרוב התהליך הוא היחלשות ת ל־ה). זאת השערה פרועה עם ליקוי בולט (מה שציינתי בסוגריים). הדבר הכי בטוח הוא לבדוק בספרי דקדוק מוסמכים. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 20:22, 11 בספטמבר 2024 (IDT) :אכן לא מובן, במבט פשוט אמור להיות מבוטא כמשקל "תקטלית". [[משתמש:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] ([[שיחת משתמש:אליצור יחיא|שיחה]]) 17:12, 23 בספטמבר 2024 (IDT) ::אבל {{א|פעמי-עליון}}, כפי שאמרתי לעיל, לה"פ של השורש היא י' (ולא ה' כפי שהוא מתכנה בטעות), והוא אינו מתחלף '''לעולם''' ב־ת'. המשקל כן מתאים לתִּקְטֶלֶת (שהיה במקור תַּקְטַלְת או תַּקְטִלְת), שכן אם נגיד נכניס שורש ר־ב־י ל"תַּקְטִלְת" נקבל "תַּרְבִּית" כצפוי... [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 12:38, 2 בדצמבר 2024 (IST) 1xmmexchsftzde86zn69lzjxezio8fy 1 63605 506413 505587 2024-12-02T10:28:36Z CrescentStorm 15545 506413 wikitext text/x-wiki == בקשת מחיקה == {{מפעילים}}, הן לפי פירוש הרטום על שופטים ה כג, והן לפי אנציקלופדיה מקראית ערך "מרוז", מדובר בשם מקום ולא במלה נרדפת ל"רוזנות". אבקש למחוק את הערך. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 17:15, 25 בנובמבר 2024 (IST) :בוקר טוב! בתוך הערך מובאת הצעה אחרת של החוקר יצחק קולר. לפני מחיקת הערך, אני מציע לחכות לעוד דיעות מהחברים. תודה! [[משתמש:Ovedc|Ovedc]] ([[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]]) 06:54, 26 בנובמבר 2024 (IST) ::[https://www.jstor.org/stable/23507053 קולר] בעמ' 322 טוען שלא מדובר בשם מקום אלא במ"ם השימוש + המלה "רוז", כלומר מקומה של טענתו בערך [[רוז]]. מעבר לטענה זאת אין בערך תוכן שמצדיק את קיומו. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 15:56, 27 בנובמבר 2024 (IST) :::אין סיבה למחוק. אמנם אני מסכים עם הטענה כי הטענות המובאות בערך מופרכות, אך ניתן באמצעות עריכה מסיבית להשאיר את הערך על כנו. בכ"ז העיקר היא שזוהי מילה יחידאית מספר שופטים. [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 12:28, 2 בדצמבר 2024 (IST) 5kl4tsuxmp4qrdlbl1zf4l1ofdore75 506414 506413 2024-12-02T10:32:03Z CrescentStorm 15545 506414 wikitext text/x-wiki == בקשת מחיקה == {{מפעילים}}, הן לפי פירוש הרטום על שופטים ה כג, והן לפי אנציקלופדיה מקראית ערך "מרוז", מדובר בשם מקום ולא במלה נרדפת ל"רוזנות". אבקש למחוק את הערך. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 17:15, 25 בנובמבר 2024 (IST) :בוקר טוב! בתוך הערך מובאת הצעה אחרת של החוקר יצחק קולר. לפני מחיקת הערך, אני מציע לחכות לעוד דיעות מהחברים. תודה! [[משתמש:Ovedc|Ovedc]] ([[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]]) 06:54, 26 בנובמבר 2024 (IST) ::[https://www.jstor.org/stable/23507053 קולר] בעמ' 322 טוען שלא מדובר בשם מקום אלא במ"ם השימוש + המלה "רוז", כלומר מקומה של טענתו בערך [[רוז]]. מעבר לטענה זאת אין בערך תוכן שמצדיק את קיומו. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 15:56, 27 בנובמבר 2024 (IST) :::אין סיבה למחוק. אמנם אני מסכים עם הטענה כי הטענות המובאות בערך מופרכות, אך ניתן באמצעות עריכה מסיבית להשאיר את הערך על כנו. בכ"ז העיקר היא שזוהי מילה יחידאית מספר שופטים. [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 12:28, 2 בדצמבר 2024 (IST) ::::ד"א, כפי שציינתי בשיחה במזנון ברמז (וראובן מ' במפורש), גם ערך זה נוצר ע"י העורך האלמוני אריאל צורן. [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 12:31, 2 בדצמבר 2024 (IST) m26hg4hls57hx792mww9blrvnnuf2u2 0 63608 506394 505970 2024-12-01T22:37:27Z איש הישראלי 36681 ויקיזציה 506394 wikitext text/x-wiki ==סָהֲדֵי שַׁקְּרֵי אַאוֹגְרַיְיהוּ זִילֵי== # {{רובד|ת}} עדי שקר – בזויים בעיני שוכריהם.{{הערת שוליים|1=נחום רקובר, '''[https://www.daat.ac.il/daat/vl/talmod/talmod01.pdf ניבי תלמוד]''', עמ׳ 274.}} #*{{ציטוטון|1=„חכמינו הקדמונים ז״ל, כחוקרי־הנפש אמיתיים, הורו אותנו, שכשמאיימים את העדים, שיגידו אמת, אומרים להם פתגם קצר ונוקב עד חדרי לב: '''סהדי שקרי אאוגרייהו זילי'''.”}} (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, '''אגרות הראי״ה''', אגרת רכ״ו) ===מקורות=== ניב ארמי המופיע ב{{בבלי|סנהדרין|כט|א}} כ[[מימרא]] של רב אשי בשם נתן בר מר זוטרא, שאמר שהדיינים מזהירים עדים שלא ישקרו, באמירה שגם שוכרי עדי השקר בזים להם. כהוכחה לכך, מצוטט הפסוק: ”וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר: בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ” (מלכים א׳, כ״א, י׳), שגם איזבל, כשהציעה לאחאב להביא עדי שקר נגד נבות היזרעאלי, קראה להם ”[[בן בליעל|בני בליעל]]”. ===דברי המפרשים=== * רש"י: ”'''אאגורייהו זילי''' – השוכרים אותם מבזים אותם, וקלים הם בעיניו.” ===ראו גם=== * [[עד שקר]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סהדי שקרי אאוגרייהו זילי}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים בארמית]] dq2z2xvtqql3o4fy84knf3ud18gbmep